מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל

למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה קרבית פועלים סמוך לעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 3 בנובמבר 2023. למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה  ::   רצועת עזה בשליטת חמאס  ::   רצועת עזה בשליטת צה"ל  ::   שטחים ברצועת עזה בהם פעלו כוחות צה"ל  ::   שטחים שפונו מאזרחים בישראל
למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה קרבית פועלים סמוך לעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 3 בנובמבר 2023. למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה   רצועת עזה בשליטת חמאס   רצועת עזה בשליטת צה"ל   שטחים ברצועת עזה בהם פעלו כוחות צה"ל   שטחים שפונו מאזרחים בישראל
מערכה: הסכסוך הישראלי-ערבי, הסכסוך האיראני-ישראלי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הסכסוך הישראלי-לבנוני
סוג העימות	מלחמה
תאריכים	7 באוקטובר 2023 – מתמשך (שנה)
מלחמה לפני	מבצע מגן וחץ (עזה), מלחמת לבנון השנייה (לבנון)
מקום	ישראל, רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, ים סוף, איראן, עיראק, תימן
עילה	מתקפת פתע על ישראל, שבה ביצעו אלפי מחבלים פלסטינים פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בהם מעשי טבח באזרחים ישראלים, מעשי אונס ואלימות מינית, הטלת טרור, ושיגור אלפי רקטות לעבר יישובים אזרחיים
תוצאה	מתמשך
הצדדים הלוחמים בתמיכת עזה ויהודה ושומרון לבנון חזיתות נוספות בתמיכת מנהיגים בנימין נתניהו יואב גלנט ישראל כ"ץ בתמיכת ג'ו ביידן רישי סונאק קיר סטארמר  עזה אסמאעיל הנייה ✘ יחיא סנוואר ✘ סאלח אל-עארורי ✘ ח'אלד משעל זיאד נח'אלה לבנון חסן נסראללה ✘ האשם ספי א-דין ✘ נעים קאסם חזיתות נוספות עלי ח'אמנאי אבראהים ראיסי ✘ מסעוד פזשכיאן עבד אל-מלכ אל-חות'י בתמיכת בשאר אל-אסד  מפקדים הרצי הלוי רונן בר דוד ברנע קובי שבתאי דני לוי בסיוע לויד אוסטין צ'ארלס בראון מייקל קורילה עזה מוחמד דף ✘ מרוואן עיסא ✘ מוחמד סינוואר אכרם עג'ורי לבנון פואד שוכר ✘ אברהים עקיל ✘ עלי כרכי ✘ טלאל חמיה היית'ם עלי טבטבאי פתח שריף ✘ חזיתות נוספות מוחמד באקרי חוסיין סלאמי אסמאעיל קאאני מוחמד רזא זאהדי ✘ עבאס נילפורושאן ✘ כוחות צבא הגנה לישראל כ-176 אלף חיילים סדירים כ-360 אלף חיילי מילואים שירות הביטחון הכללי המוסד משטרת ישראל משמר הגבול בסיוע פיקוד מרכז של ארצות הברית חיל האוויר של ארצות הברית צי ארצות הברית חיל האוויר המלכותי חיל האוויר הצרפתי עזה ויהודה ושומרון גדודי עז א-דין אל-קסאם כ-30 אלף פעילים כ-7,000 אנשי עתודה פלוגות אל-קודס כ-6,000 פעילים ועוד לבנון הכוחות החמושים של חזבאללה כ-50 אלף חמושים חמאס בלבנון חזיתות נוספות כוח קודס חיל האוויר של משמרות המהפכה ההתנגדות האסלאמית בעיראק אבדות נפגעים ישראלים ואזרחים זרים בשטח ישראל: הרוגים: כ-1,725, מתוכם 782 חיילים פצועים: כ-19,960, מתוכם 5,299 חיילים חטופים: 251, ביניהם לפחות 73 הרוגים ומתוכם 97 עדיין בשבי מפונים: כ-330 אלף התפנו מבתיהם, מתוכם כ-143 אלף פונו מעוטף עזה ומקו העימות בצפון פירוט הרוגים לפי זירה: במתקפת הפתע: נהרגו 1,163 ישראלים ואזרחים זרים, מתוכם 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ. בקרבות ברצועת עזה: נהרגו כ-368 חיילים בחזית הצפונית נהרגו כ-48 חיילים וכ-36 אזרחים ביהודה ושומרון: נהרגו כ-23 אנשי כוחות הביטחון וכ-30 אזרחים מתקפות החות'ים: אזרח 1 הרוג מתקפות המיליציות הפרו-איראניות בעיראק: 2 חיילים הרוגים חיילי צבא ארצות הברית: הרוגים: 5 לוחמים פצועים: 34 לוחמים רצועת עזה: הרוגים: מעל 43,391, ביניהם כ-1,609 בפלישה לישראל, מתוכם מעל 17,000 מחבלים פצועים: מעל 102,347 עצורים: מעל 4,000 עקורים: כ-1.9 מיליון נעדרים: כ-10,000 ביהודה ושומרון: הרוגים: מעל 759, ביניהם מעל 690 מחבלים פצועים: מעל 5,500 עצורים: מעל 5,250, מתוכם מעל 2,050 פעילי חמאס : הרוגים: מעל 2,968, מתוכם: : מעל 2,450 הרוגים ומעל 152 הרוגים בארגוני טרור נוספים פצועים: מעל 11,530 עצורים: מעל 10 מחבלי חזבאללה עקורים: כ-1.4 מיליון : מעל 28 הרוגים : מעל 46 הרוגים מיליציות פרו-איראניות בעיראק: ? הרוגים : מעל 380 הרוגים סה״כ נפגעים: הרוגים: מעל 48,895 פצועים: מעל 116,825 עצורים: מעל 9,250 עקורים: כ-3.3 מיליון נעדרים: כ-10,000

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה המתקיימת בין מדינת ישראל לבין ארגוני הטרור החברים בחדר המבצעים הפלסטיני המשותף ברצועת עזה ובראשם חמאס, אשר פתחו במתקפת פתע רחבה על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל בשבת, שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. במקביל למוקד הלחימה ברצועת עזה, למלחמה חזיתות נוספות, הנגזרות מהסכסוך האיראני-ישראלי וכתוצאה של טבעת האש האיראנית: בגבולות ישראל עם לבנון וסוריה, ביהודה ושומרון, עיראק, תימן ומול איראן. ישראל הכריזה בראשית המלחמה על שלוש מטרות: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, הסרת שלטונו ברצועה ויצירת התנאים להחזרת החטופים שנלקחו מישראל במתקפת הפתע. ב-17 בספטמבר 2024 הוסיפה ישראל מטרה רביעית למלחמה: השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה.

במתקפת הפתע שהציתה את המלחמה חדרו לשטח ישראל אלפי מחבלים שטבחו, אנסו והתעללו באופן שיטתי באוכלוסייה אזרחית. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. יום זה היה הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. בנוסף חטפו המחבלים 251 בני אדם, ביניהם חיילים, ילדים, נשים, מבוגרים, חלקם ניצולי השואה, לרצועת עזה. עוד במהלך המתקפה, הכריזה מדינת ישראל על מלחמה וקבעה את מטרותיה. צה"ל גייס למילואים למעלה מ-360,000 חיילים, גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה, ואלפי כלי רכב אזרחיים. עם תחילת המלחמה, פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. ישראל פינתה כ-80,000 תושבים מיישובים בעומק של שני קילומטר מגבול ישראל–לבנון, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות.

הלחימה ברצועת עזה, אשר הוגדרה כזירה הראשית בלחימה, החלה בטיהור שטח עוטף עזה ממחבלים, ביצוע תקיפות אוויריות וימיות, סיכולים ממוקדים ופשיטות קרקעיות נקודתיות. לאחר פינוי האוכלוסייה מצפון הרצועה, בוצע תמרון קרקעי מלא והשתלטות על מוקדי טרור, ולאחר הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים בוצע תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה, וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר מכן אופיינה הלחימה בפשיטות מבוססות מודיעין. הלחימה כללה השמדת תשתיות טרור רבות, בהן מנהרות טרור ותוואי תת-קרקע, פירי מנהרות, משגרי רקטות מוטמנים, מחסני אמל"ח, מוצבים, מפקדות, מחנות אימונים ומבנים ששימשו ללחימה. במהלך הלחימה חוסלה רוב ההנהגה והצמרת הפיקודית של חמאס ובפרט יחיא סינוואר, מוחמד דף, מרואן עיסא ואיימן נופל. כמו כן, חולצו 8 בני ערובה חיים וכן גופות של חטופים שהוסתרו ברצועה.

הלחימה בחזית הצפון מתקיימת בין ישראל לחזבאללה וארגוני טרור נוספים בגבול ישראל–לבנון וגבול ישראל–סוריה. במשך כשנה מפרוץ המלחמה התקיימו חילופי ירי יום-יומיים, שכללו תקיפות כטב"מים, ירי ארטילרי, טילי נ"ט, וירי נשק מדויק אל יישובים ישראליים נטושים באופן שגרם להרס שיטתי של בתים ותשתיות ונזק ואבדות לבסיסי צה"ל. ישראל הגיבה בסיכול ממוקד של מחבלים בלבנון, תקיפת בסיסי מחבלים ותקיפה אווירית של חוליות משגרי נ"ט. בהמשך התרחב ירי הרקטות והכטב"מים דרומה, כולל לאזור חיפה, השרון וגוש דן. בספטמבר התפוצצו אלפי זימוניות של פעילי חזבאללה במבצע שיוחס לישראל, אחריו הכריזה ישראל על שינוי באופי הלחימה. צה"ל פתח במבצעים חיצי הצפון וסדר חדש, שבהם הופצצה מפקדת חזבאללה בביירות וסוכל מנהיג הארגון חסן נסראללה. לאחר מכן החל צה"ל בתמרון קרקעי בדרום לבנון לשם טיהור המרחבים הסמוכים לגבול מתשתיות של חזבאללה וכוח רדואן.

בזירת יהודה ושומרון פעלו כוחות צה"ל למיגור וסיכול תשתיות טרור בעקבות התגברות מאמציהם של ארגוני טרור פלסטיניים, בעיקר חמאס, ליזום פיגועים ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. מבצע מחנות קיץ שנפתח בסוף אוגוסט במחנות הפליטים בג'נין, נור שמס, טובאס ופארעה היה הפעולה הנרחבת ביותר של צה"ל להשמדת תשתיות טרור פלסטיני באזור.

החות'ים הכריזו מלחמה על ישראל כתמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה. הם שיתקו את נמל אילת באמצעות תקיפת אוניות סוחר שהפליגו במצר באב אל-מנדב, הטילו מצור ימי על ישראל וגרמו לפגיעה קשה בסחר הימי העולמי. בנוסף שיגרו החות'ים טילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר מטרות בישראל, אך רובם יורטו או לא גרמו לנזק משמעותי. ביולי התפוצץ כטב"ם בתל אביב, וגרם להרג אדם אחד ולעשרה פצועים. בתגובה תקפו מטוסי קרב של צה"ל מטרות צבאיות של החות'ים במערב תימן במבצע יד ארוכה. בספטמבר חיל האוויר תקף בשנית את נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, וכן מתקני נפט ותחנות כוח, בתגובה לשיגור טילים של החות'ים לעבר מרכז הארץ.

איראן מעורבת במלחמה באמצעות השפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, לצד אספקת הכשרה ונשק ללוחמיהם, ומימון ותיאום כללי של הפעילות. בין הגופים המושפעים נמנים חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, מיליציות בעיראק, ושליחים נוספים. איראן מתאמת גם מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ישראל תקפה את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק והצליחה להתנקש במפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה האסלאמית. בתגובה, באפריל 2024 תקפה איראן את ישראל באופן ישיר לראשונה בתולדותיה, ונבלמה בהצלחה רבה בזכות שיתוף פעולה צבאי בין-לאומי. ישראל הגיבה בתקיפת מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה באיראן. באוקטובר 2024 תקפה איראן את ישראל בשנית בתגובה להריגת בכירים בחזבאללה ובמשמרות המהפכה וישראל הגיבה בתקיפה נוספת בשטח איראן.

המלחמה הציתה מראשיתה הפגנות תמיכה ומחאה סוערות ברחבי העולם וגל אנטישמיות. נעשה שימוש חסר תקדים בלוחמה משפטית נגד ישראל, ששיאה בתלונה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בגין רצח עם. במקביל, הוחזקו עשרות עד מאות אזרחים ישראליים בידי ארגוני טרור, לעיתים ללא כל ידיעה על מצבם, ורבים מהם נרצחו בשבי. לאירועים אלה הייתה השפעה מרחיקת לכת על החברה הישראלית ועל יהדות התפוצות. עוד בזמן קיומה, נחשבת המלחמה לאחת מהגדולות במלחמות ישראל במספר מדדים וביניהם משך הלחימה, היקף הפגיעה בעורף, ומספר חזיתות הלחימה הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות.

רקע

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

ישראל וחמאס

בשנים שקדמו למלחמה, התפשטה תפיסה בקרב רבים בצמרת המדינית והביטחונית בישראל, בהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפיה ארגון הטרור חמאס נעשה פרגמטי בנוגע ליחסיו עם ישראל. במסגרת תפיסה זו העניקה המדינה הטבות לחמאס ולתושבי רצועת עזה, בהן אישורי עבודה בישראל ואישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה. צה"ל הוציא כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.בתחילת 2021 העריך אמ"ן שחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל. האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו כניסיונות לאתגר את המכשול התת-קרקעי בעזה, ירי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים. בדיעבד הצהירו גורמים בחמאס כי הארגון נקט בהונאה מתוחכמת ופיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד שלמעשה תכנן מתקפת פתע.

חמאס החל בהיערכות מבצעית למתקפה לפחות שנה לפני הוצאתה לפועל. בסוף שנת 2022 איתרה יחידה 8200 את התוכנית המבצעית של חמאס, שקיבלה את השם "חומת יריחו" והגיעה למודיעין אוגדת עזה. תוכנית זו תורגלה עד לביצועה ביום המתקפה, וכללה תרגילים שדימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע. תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול. במהלך שנת 2023 פנה תת-אלוף עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, במספר מכתבים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבהם התריע על ירידה בכושר ההרתעה לנוכח המשבר הפנימי בישראל. הוא הזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים במצב הפוליטי בישראל "הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שייצרו לחץ רב-ממדי ומתמשך".

לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל בפני הדרג המדיני שחמאס מורתע ואינו מעוניין בהסלמה. מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פריצת עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד ברצועת עזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף (מיל') יצחק בריק, שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה, הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים. הוא ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לראש הממשלה נתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. גם אל"ם (מיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.

לפי דיווחים בוול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס להיערך למתקפת הפתע נגד ישראל. הם אישרו את תוכנית המתקפה בסדרת פגישות שנערכו בביירות, והדריכו ואימנו כ-500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ במתקנים צבאיים באיראן. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט 2023 בסיוע לתכנון פרטי המתקפה. איראן הכחישה את הדברים. על פי מסמך סודי שאותר ברצועת עזה במהלך המלחמה, בחמאס האמינו כי איראן התחייבה שהציר כולו יצטרף למערכה גדולה נגד ישראל. בדו"ח של קהילת המודיעין האמריקאית הוערך שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון מתקפת הפתע וכי לא היה לה מידע מוקדם על המתקפה.

כוחות חמאס הסתכמו ב-24 גדודים בביצוע המתקפה. באותה עת היקף הכוחות באוגדת עזה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון. צה"ל היה מצוי בחופשה מרוכזת ("הדממה"), ולכן יחידות רבות ביצעו רק פעילות מבצעית וכוננות. חלק ניכר מהחיילים שאיישו את גבול עזה יצאו לחופשה. בליל 6 באוקטובר, מספר שעות לפני המתקפה, עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר, בשל ההערכה כי מדובר בניסיון חטיפה מקומי. לפי לשכת ראש הממשלה, עודכן המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, בפרטים בשעה 6 בבוקר, כחצי שעה לפני תחילת המתקפה.

מתקפת הפתע

  רצועת עזה

  שטח ישראלי שבו פעלו המחבלים

ב-7 באוקטובר 2023, בשעה 06:29, בוקר שבת וחג שמחת תורה, אזעקות נשמעו ברחבי הארץ בשל שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית, הלא ממוגנת. בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ-6,000 מחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה בחזית של כ-60 ק"מ. המחבלים, שהיו חמושים בנשק רב, חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל דרך היבשה, בעיקר על גבי טנדרים ואופנועים, לאחר שפרצו את גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה בכ-120 מקומות, וכן בסירות דרך הים, ובאמצעות מצנחים ממונעים דרך האוויר. כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים בטנקים שהיו בעמדות סמוך לגדר, בחיישנים, באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו רחפנים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות התקשוב המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "רואה יורה", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. חמאס פגע ב-37 אתרי תקשוב מתוך 40 שנפרסו סביב רצועת עזה. פגיעות חמאס בתשתיות צה"ל הקשו על קבלת מידע אודות הפשיטה והיקפה, ועל התקשורת בין יחידות הצבא.

1. צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים 2. מבנה מגורים שרוף בקיבוץ בארי לאחר מתקפת הפתע 3. תיעוד חטיפה של אזרח ישראלי מפסטיבל הנובה 4. מחבל חמאס יורה לתוך מיגונית המוות בה הסתתרו עשרות מבלים

מאות מחבלים, בקבוצות של כ-15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל במעבר ארז, במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן. הם נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי. מפקדת אוגדת עזה נכבשה, והמחבלים הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס. מפקד האוגדה וחייליו הסתגרו בבונקר, ולא יכלו לפקד או להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא. המחבלים רצחו אזרחים שנסעו בכבישי העוטף ושהתחבאו בתוך מיגוניות, ובמקביל ארבו המחבלים בצמתים ובכבישים כדי לעצור תגבורות צה"ליות שהגיעו לאזור. מול הכוחות התוקפים היו פרוסים על גבול עזה קרוב לארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני, גדוד סיירת נח"ל מחטיבת הנח"ל מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד שריון 77 מחטיבה 7. חלק ניכר מהחיילים בגדודים היו בחופשת חג, כך שהלוחמים מנו כ-600 איש. בשל הנחיתות בכוחות ובנשק של הכוחות המגינים והאיחור בהגעת כוחות עתודה, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים בעוטף עזה, כולל הערים שדרות ואופקים. עם זאת, כוחות מג"ב וכוחות נוספים הצליחו לחסום ולסכל את תוכנית החמאס להגיע לערים נוספות כמו אשקלון, אשדוד וקריית גת.

במשך שעות ארוכות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו קרוב ל-800 אזרחים, כמחציתם בפסטיבל נובה ליד רעים, שבו השתתפו אלפי צעירים. תושבים נרצחו ביישובים ניר עוז, חולית, בארי, נחל עוז, עין השלושה, נתיב העשרה, כפר עזה, ניר יצחק, נירים, כיסופים, לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים. אירועים אלה, בעיקר בקיבוץ בארי, זכו לסיקור תקשורתי רחב ביותר, ובכלי התקשורת נשמעו עדויות בזמן אמת אף מעומק השטח שכבש חמאס. ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים, חיילים ואף גופות. 251 אנשים, רובם ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה. מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, קרא לתושבי איו"ש ולערביי ישראל להצטרף למתקפה, אך אלו לא נענו לקריאותיו.

המתקפה הסתיימה לאחר 3 ימים, עם החזרת השליטה ביישובים הישראלים לידי צה"ל ולכידת רוב המחבלים שהסתננו לישראל. הלחימה המתמשכת המרכזית נגמרה ב-8 באוקטובר. כמה קרבות נמשכו ב-9 באוקטובר, ומחבלים רבים שהסתגרו בבתים ונלחמו בצה"ל נהרגו באותו יום. בנוסף על כך, מחבלים הופיעו באזור זיקים ונלחמו בצה"ל גם ב-11 באוקטובר ומחבלים נוספים נהרגו בזיקים ב-12 באוקטובר. הייתה זו המתקפה הקטלנית ביותר של ארגון טרור על מדינת ישראל, והיא נחשבת על ידי רבים לאסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה.

הכרזת מלחמה ומטרותיה

הצהרת דובר צה"ל, דניאל הגרי, לתקשורת במהלך מתקפת הפתע ביום שבת 7 באוקטובר

בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז צה"ל על מצב כוננות מלחמה, ושר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב. בשעה 11:30 פרסם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סרטון בטוויטר ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.

ב-16 באוקטובר 2023 אישר קבינט המלחמה ארבע מטרות למלחמה:

• מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות.
• הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל.
• מאמץ מרבי לפתרון סוגיית החטופים.
• הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה.

ב-29 באוגוסט 2024 קיים שר הביטחון יואב גלנט דיון חשיבה אסטרטגי עם הרמטכ"ל ובכירי מערכת הביטחון על הצורך להוסיף למטרות המלחמה את השבת תושבי הצפון לבתיהם. ראש הממשלה נתניהו פרסם בתגובה כי הצהיר על כך פעמים רבות וכי חזרת תושבי הצפון הביתה היא חלק ממטרות המלחמה. ב-17 בספטמבר 2024 עדכן הקבינט המדיני-ביטחוני את מטרות המלחמה והוסיף את היעד "השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה".

מהלך הלחימה

ערך מורחב – חזיתות מלחמת חרבות ברזל

הלחימה ברצועת עזה

ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

רצועת עזה היא זירת הלחימה המרכזית, והוגדרה מראש כלחימה בשלושה שלבים. השלב הראשון בלחימה החל ב-7 באוקטובר והסתיים ב-27 באוקטובר. המערכה החלה בתקיפת אלפי יעדי טרור על ידי חיל האוויר הישראלי, שאליו הצטרפו בהמשך חיל הים הישראלי וחילות היבשה. פעולות צה"ל בשלב זה התמקדו בהריגה של כ-1,600 מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים ויצירת יציבות בקו הגבול.

כרוז המכריז על המלצה דחופה לפינוי אוכלוסייה אזרחית בעזה משכונות שונות, שפוזר באוויר במהלך מלחמת חרבות ברזל. למעלה – מקור, למטה – תרגום מכונה.

ב-13 באוקטובר יזמה ישראל את פינוי צפון רצועת עזה על מנת למנוע פגיעה באוכלוסייה אזרחית בשל לחימה בשטח בנוי מאוכלס וצפוף. צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי רצועת עזה, באמצעות כרוזים בערבית, כי על כל האנשים המתגוררים צפונה לנחל הבשור בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ-1.1 מיליון איש ממטרופולין עזה. ההוראה ניתנה במסגרת מנהלת התיאום והקישור. חמאס, שהאינטרס שלו היה שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כמגן אנושי, קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום לנכבה שנייה. הארגון ירה לכיוון תושבים שניסו להימלט מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר בתי החולים, המשמשים מגן אנושי למפקדותיו.^{[דרוש מקור]} למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, הכריז צה"ל על חלון זמן נוסף באותו היום, שבו התאפשר מעבר בטוח דרך כביש צלאח א-דין, החוצה את הרצועה. קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן. בניגוד לתוכניות צה"ל, הפינוי ארך כמה שבועות והתקיים בחלקו לצד שלב הלחימה השני. יותר מ-1.5 מיליון עזתים התפנו דרומה לנחל הבשור והתרכזו ברפיח ומערב ח'אן יונס. עם הידוק הכיתור הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל מסדרונות הומניטריים בכביש צלאח א-דין ודרך א-רשיד, שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה. במקביל לפינוי וללחימה הזרימה ישראל סיוע הומניטרי לתושבים המפונים.

כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר

ב-27 באוקטובר החל השלב השני בלחימה: תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים, במטרה לטהר את רצועת עזה ממחבלים ולמוטט את התשתית הצבאית של חמאס באמצעות חילות הרגלים והצנחנים, התותחנים, ההנדסה הקרבית והשריון. ראשית החלו פשיטות קרקעיות לעומק רצועת עזה כדי להכין את השטח למערכה המרכזית. אוגדות משוריינות וצוותי קרב חטיבתיים של צה"ל החלו בתמרון קרקעי בצפון רצועת עזה, במטרה לכתר ולכבוש את העיר עזה ומחנות הפליטים שסביבה ולטהר אותם מתשתיות טרור. ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות אוגדה 162 לצפון רצועת עזה דרך ציר החוף, ופתחו את קרב ג'באליה. בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות אוגדה 252 את גדר הגבול והחלו את קרב בית חאנון. בימים שבין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר נכנסו גם כוחות אוגדה 36 דרך מסדרון נצרים והקיפו את העיר עזה מדרום במסגרת המאמץ העיקרי של קרב עזה. כוחות צה"ל נעו בקצבים שונים; אלה שתקפו מצפון–מערב הגיעו למחנה הפליטים שאטי, הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות זייתון ואל-פורקאן. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ-1.2 מיליון איש, כולל בפרווריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו. צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב-2 בנובמבר. בתחילת השבוע החמישי למלחמה, ב-4 בנובמבר, הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.

הרמטכ"ל בשיחה עם לוחמי חיל התותחנים לפני כניסה לעזה, 29 באוקטובר

ב-9 בנובמבר פשטו כוחות צה"ל על הרובע הביטחוני של חמאס בעזה, בשילוב מדויק של תקיפות מהאוויר על ידי חיל האוויר הישראלי, במטרה "לסכל כמה שיותר איומים ביטחוניים בטווח הזמן המיידי". ב-19 בנובמבר חשפו כוחות צה"ל מנהרת טרור מתחת לבית החולים שיפא, ותמונות ממצלמות אבטחה בבית החולים הראו מחבלים חמושים מגיעים למקום עם אזרחים שנחטפו ב-7 באוקטובר. כוחות מיוחדים פשטו על בית החולים וטיהרו אותו מתשתיות טרור. עד סוף נובמבר פעלו הכוחות ברוב צפון הרצועה, כולל בבית חאנון וברובה של העיר עזה.

כוחות שריון, חי"ר והנדסה של צה"ל סמוך לרצועת עזה, 3 בנובמבר 2023

• 
  לוחמי יחידת אגוז בסמטאות ח'אן יונס
• כחלק מהשמדת סמלי השלטון של חמאס, כוחות צה"ל הרסו את הפסל המפאר את אסון הנגמ"ש בשג'אעייה בו נחטף אורון שאול. צולם בקרב שג'אעייה (2023).
• 
  לוחם חטיבת הקומנדו יורה במקלע נגב NG7 בלחימה בג'באליה, 19 בנובמבר 2023.

בין 24 בנובמבר ל-1 בדצמבר נערכה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס שהושגה בתיווך קטר. העסקה כללה הפוגה הדדית בלחימה, שחרור אסירים ביטחוניים תמורת שחרור חטופים ישראלים וזרים, בעיקר נשים וילדים, והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. במסגרת העסקה חמאס התחייב לשחרר 50 ישראלים שנחטפו במתקפת הפתע על ישראל, בתמורה לכל משוחרר התחייבה ישראל לשחרר שלושה אסירים ביטחוניים פלסטיניים. הצדדים התחייבו להפוגה של ארבעה ימים בלחימה ברצועת עזה, וישראל התחייבה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ודלקים. הצדדים הסכימו שניתן יהיה להאריך את ההפוגה, בתמורה לשחרור חטופים נוספים, עד עשרה ימים ממועד סיום הפעימה הראשונה. ביצוע העסקה החל בהפוגה הדדית בלחימה ב-24 בנובמבר בשעה 7:00 בבוקר. העסקה הוארכה פעמיים ביומיים, בהם שוחררו 40 חטופים נוספים. בפועל ההפוגה בלחימה נמשכה שבע יממות ושוחררו במסגרתה 80 ישראלים תמורת שחרור 210 אסירים. בנוסף שוחררו שלא במסגרת העסקה ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית, ו-24 בעלי אזרחות זרה (23 תאילנדים ופיליפיני אחד) שנחטפו מישראל.

בדצמבר, מיד בתום ההפוגה, הרחיב צה"ל את פעילותו הקרקעית לאזור ח'אן יונס ונכנס לשכונת שג'אעייה ולעומק העיר ג'באליה. הלחימה התחלקה למספר קרבות עיקריים: קרב שג'אעייה, קרב ח'אן יונס והעמקת קרב ג'באליה. בקרבות אלו נהרגו כ-200 חיילי צה"ל. נהרגו גם יותר מ-8,000 מחבלים, בהם מפקדים בכירים בדרגי המג"ד והמח"ט, דבר שלמעשה פירק את גדודי חמאס בצפון הרצועה. תשתיות טרור רבות – בהן מנהרות לחימה ברצועת עזה, מוצבים, מפקדות, מחנות אימונים, משגרי רקטות, מחסני אמל"ח וסמלי שלטון חמאס – הושמדו. לבתים באזורי הלחימה נגרם נזק כבד. השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024.

לוחמי יחידת מגלן נלחמים בסמטאות ח'אן יונס

קרב ח'אן יונס, בהובלת אוגדה 98 של צה"ל, החל בתקיפות אוויריות ובארטילריה ב-2 בדצמבר 2023, והמשיך בתמרון מלא בלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר והסתיים ב-7 באפריל ביציאת אוגדה 98 מחאן יונס. הקרב כלל גם את מבצע כתר המערב בו פשטו כוחות צה"ל על מדינת חמד. בקרב ח'אן יונס נהרגו 37 חיילי צה"ל. מנגד, כוחות צה"ל הרגו כ-3,000 מחבלים ועצרו 1,500 מחבלים, בהם מחבלי נוח'בה רבים. בקרב הושמדו מספר מנהרות טרור גדולות ועמוקות במיוחד, חלקן תוכנן במטרה לשמש כמקלט לשהייה ממושכת בעת חירום.

למרות פינוי האוכלוסייה מצפון רצועת עזה, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, הייתה פעילות מחודשת בהיקף מוגבל. מחבלים הוסיפו להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת הייתה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.

השלב השלישי בלחימה כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה. נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה. במקביל, חיל ההנדסה הקרבית סלל את כביש 749 במסדרון נצרים והקים את בסיס נצרים בתוך הציר.

בתחילת פברואר 2024 היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם, חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ובאזור מחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר ח'אן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מציר פילדלפי.

ב-12 בפברואר 2024 כוחות משולבים של ימ"מ, שב"כ וצה"ל חילצו מרפיח שני חטופים ישראלים במבצע יד זהב. במהלך השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר), הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס, חטיבה 646, וצוות הקרב של חטיבה 401 פשט על שכונת זייתון בעיר עזה. במהלך השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ) צה"ל הרחיב את הלחימה בח'אן יונס לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד אז. היה מדובר בעיירה אל-קרארה שבמזרח ח'אן יונס, וב"מדינת חמד" פתחו לוחמי אוגדה 98 במבצע "כתר המערב". כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון. ב-11 במרץ הרג צה"ל את מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף ומספר 3 של חמאס ברצועה. ב-18 במרץ, בעקבות מידע מודיעיני על כך שמחבלי חמאס וגא"פ חזרו להתבסס בבית החולים שיפא והקימו בו מחדש תשתיות טרור, פתח צה"ל במבצע ניתוח מקומי בו כוחות מיוחדים של שייטת 13, יחידה 504 ושב"כ פשטו בהפתעה על בית החולים אחרי שצק"ח 401 כיתר אותו בתמרון מהיר. במבצע זה נהרגו 400 פלסטינים, מתוכם 200 מחבלים, חלקם בכירים, נעצרו עוד כ-500 מחבלים, ונתפס חומר מודיעיני רב.

כיבוש הצד הפלסטיני של מעבר רפיח בידי כוחות צה"ל, מאי 2024

• מבצע יד זהב בו כוחות הביטחון של ישראל חילצו שני חטופים מרפיח. תיעוד ממצלמת קסדה של לוחם ימ"מ, 12 בפברואר 2024.
• 
  אמצעי לחימה שנתפסו בבית החולים שיפא, בהם רובה צלפים ע'ול, רובי סער ותחמושת
• 
  לוחמי אוגדה 162 פועלים במזרח רפיח, מאי 2024

ב-6 במאי 2024 החל קרב רפיח בשכונות המזרחיות של רפיח. עד אז היו נפת רפיח ונפת דיר אל-בלח שתי הנפות היחידות מבין נפות רצועת עזה שלא נכבשו במסגרת התמרון. תקיפות אוויריות ברפיח התרחשו לאורך כל מלחמת חרבות ברזל. לאחר כיבוש ח'אן יונס ישראל הצהירה כי בכוונתה להיכנס קרקעית גם לרפיח ולציר פילדלפי, אך קרב זה נדחה בין היתר עקב לחצים בין-לאומיים על ישראל להימנע מהתמרון, וכן בעקבות העובדה כי בשל הלחימה בצפון הרצועה שהו ברפיח כ-1.5 מיליון עקורים מרחבי הרצועה, ולא היה ניתן לתמרן בעיר ללא פינוי נרחב של האוכלוסייה האזרחית. בלחימה נכבש הצד הפלסטיני של מעבר רפיח בידי כוחות צה"ל. לפי הערכות כ-950 אלף מתושבי האזור התפנו למתחמים הומניטריים ייעודיים שהוכנו מראש, בעיקר במערב חאן יונס ובדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. ב-29 במאי צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים.

ב-17 ביוני העריכו בצה"ל ששני גדודי חמאס מתוך הארבעה שפעלו בחטיבת רפיח פורקו כמעט לחלוטין. צה"ל אחז ב-60%–70% מהשטח ברפיח. החל מיולי 2024 צה"ל התקדם בפעילותו בעיר כנגד גדודי רפיח הצפוניים יותר, והפעילות הורחבה לכל העיר רפיח, לצד שליטה מלאה והרחבת "ציר פילדלפי", כולל שליטה על מעבר רפיח. נכון ל-12 בספטמבר 2024 כוחות צה"ל הרגו מעל 2,000 מחבלים ברפיח.

חילוץ החטופים על ידי הימ"מ והשב"כ, צילום ממצלמת הקסדה של לוחם ימ"מ

במקביל ללחימה ברפיח, כוחות צה"ל פשטו בשנית על אזורים בצפון ומרכז הרצועה בהם חזר חמאס לפעול וניסה לשקם את תשתיותיו: ג'באליה, שג'אעייה וח'אן יונס. בקרבות אלו נהרגו מאות מחבלים. ב-13 ביולי 2024 ביצע צה"ל סיכול ממוקד נגד מתחם סודי של חמאס בו הסתתרו מוחמד דף – ראש הזרוע הצבאית של החמאס – וסגנו ראפע סלאמה, מח"ט ח'אן יונס – שניהם נהרגו בסיכול הממוקד.

בשבוע השלושים ושניים למלחמה (12–18 במאי) צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה – קרב ג'באליה השני. ב-8 ביוני נערך מבצע ארנון – כוחות צה"ל, ימ"מ, ושב"כ חילצו במבצע ארבעה חטופים חיים ממחנה נוסיראת – נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ואנדרי קוזלוב. במבצע החילוץ נפל לוחם ימ"מ פקד ארנון זמורה. לטענת חמאס יותר מ-274 פלסטינים נהרגו בתקיפות של צה"ל במחנה הפליטים נוסייראת – משם חולצו ארבעת החטופים.

בחודש אוגוסט צה"ל נכנס לאזורים שהיו אזורים הומניטריים עקב מודיעין על גופות של חטופים, בלילה בין 19 באוגוסט ל-20 באוגוסט במבצע של צה"ל והשב"כ נמצאו במרחב ח'אן יונס הגופות של החטופים אלכס דנציג, יורם מצגר, אברהם מונדר, חיים פרי, יגב בוכשטב ונדב פופלוול. ב-27 באוגוסט, כוחות צה"ל ושב"כ חילצו את החטוף קאיד פרחאן אלקאדי בחיים ממנהרה בדרום רצועת עזה. ב-28 באוגוסט, במבצע בפיקוד אוגדה 162, חולצה גופתו של לוחם צה"ל שנהרג ונחטף ב-7 באוקטובר. ב-31 באוגוסט בערב צה"ל חילץ 6 גופות של החטופים הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי, אשר נחטפו מהמסיבה ברעים, וכרמל גת אשר נחטפה מבארי מאותו מרחב ממנו חולץ ב-27 באוגוסט את קאיד פרחאן. גופות החטופים נמצאו במנהרה במרחק קילומטר מהמנהרה בה נמצא קאיד. צה"ל דיווח שהחטופים נרצחו על ידי מחבלי חמאס מספר ימים לפני שצה"ל מצא את המנהרה.

בסוף ספטמבר 2024, בצה"ל אמרו כי הזרוע הצבאית של חמאס הוכרעה במונחים צבאיים – ואיבדה את יכולות התפקוד שלה כארגון צבאי. הזרוע הצבאית של חמאס למעשה, לפי צה"ל, הפכה לארגון גרילה וטרור. עם זאת, נמסר כי הייתה עוד דרך לפירוק חמאס כארגון גרילה – ובצבא הוערך כי מדובר באירוע ארוך.

ב-16 באוקטובר 2024 נהרג מנהיג חמאס ברצועת עזה וראש ממשל החמאס, יחיא סינוואר, במהלך חילופי אש עם כוחות צה"ל.

הלחימה בחזית הצפון

ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל

החלק הראשון בלחימה

תקיפת תשתית טרור של חזבאללה בהר דב ב-8 באוקטובר

החלק הראשון במלחמה בחזית הצפונית התנהל במשך כ-11 חודשים, מ-8 באוקטובר 2023 ועד 16 בספטמבר 2024.

עיקרה של פעילות החזבאללה כנגד ישראל ב-11 החודשים הראשונים של המלחמה כוונה כלפי אזור הגבול, הגליל העליון, הגליל המערבי ורמת הגולן. חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, כלי רכב ואף בתים אזרחיים, בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להחליש את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה.

ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה, בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים, עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, והרגה לוחמים ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה ובמשמרות המהפכה בתוך שטח לבנון. את מדיניות ישראל מול חזבאללה צה"ל כינה "מגננה התקפית". בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ומדי פעם שוגרו רקטות וכטב"מים מלבנון ומסוריה. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי טילי נ"ט על יישובים ואזרחים, ועל מוצבים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות כלי טיס לרבות מסוקי קרב וכטב"מים.

כ-25 שעות לאחר תחילת המלחמה נורו רקטות מדרום לבנון להר דב. מוצב צה"ל ניזוק, ללא נפגעים. צה"ל הגיב בהתקפה ארטילרית, ובהריסת אוהל של חזבאללה שנבנה בשטח ישראל. ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה. ב-24 באוקטובר 2023 שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום רמת הגולן, צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ-11 אנשי צבא סורים. ב-9 בנובמבר חזבאללה בסוריה שיגר כטב"מ שחצה מסוריה דרך ירדן, תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על בית הספר צאלים באילת ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה. ב-22 בנובמבר נהרג עבאס מחמוד רעד, מפקד מרחב בינת ג'בל ובנו של יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני.

כוחות צה"ל בגבול הצפון, 29 באוקטובר

עם פריצת המלחמה ופתיחת החזית הצפונית בעקבות תקיפות חזבאללה את ישראל, החריפה ישראל את תקיפותיה בסוריה והחלה לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מהלחימה בשטח סוריה. בין 12 ל-22 באוקטובר 2023 פתחה ישראל בשלוש התקפות על שדות תעופה בסוריה, במיוחד אלו של דמשק וחלב. ב-24 באוקטובר תקפה ישראל בנפת דרעא בדרום סוריה, תקיפה שגרמה למותם של שמונה חיילים סורים ולפציעות של שבעה אחרים, לפי סוכנות הידיעות הממשלתית של סוריה SANA.

הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב-1 בדצמבר התחדשה הלחימה בכמה התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול, ובמקרים אחדים גם רחוק יותר בגליל העליון. חיל האוויר הרג חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב זרעית. לאחר ההפוגה, חזבאללה מפרסם בכל יום את מספר ההתקפות שביצע כנגד ישראל, מספר העומד על כ-13 התקפות בכל יום (שיגורי טילים, ירי נ"ט ועוד). ב-20 בדצמבר צה"ל הרחיב את היקף התקיפות כנגד לבנון וסוריה. בוצעו מגוון תקיפות בדרום לבנון (כפר מרכבא) ובסוריה. ב-25 בדצמבר צה"ל הרג בסיכול ממוקד מפקד בכיר במשמרות המהפכה בסוריה, רזא מוסאווי.

ב-2 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד סאלח אל-עארורי ברובע הדאחייה בביירות. עארורי היה סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. איתו נהרגו בתקיפה עוד מספר בכירים ופעילי חמאס. בתגובה חזבאללה שיגר ב-6 בינואר מטח של עשרות רקטות לעבר הגליל המערבי והר מירון ותקף את יב"א 506 בהר מירון ברקטות וטילי קורנט נ"ט וגרם לנזק, אבל לא לאבדות בנפש. ב-8 בינואר נהרג בסיכול ממוקד מפקד כוח רדואן, ויסאם א-טוויל. היה גם גיסו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה. למחרת ב-9 בינואר תקף חזבאללה את בסיס פיקוד הצפון בצפת באמצעות כטב"ם. באותו יום נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד היחידה האווירית של חזבאללה בדרום לבנון.

ב-26 בפברואר הפיל חזבאללה כטב"ם זיק באמצעות טיל קרקע-אוויר. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור בעלבכ. ב-29 בפברואר נהרג בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים. יחד איתו נהרגו מספר בכירים בחזבאללה.

ב-1 באפריל בוצעו תקיפות נרחבות בסוריה ובעיקר בדמשק, בה נפגעו איראנים ופעילי מיליציות וטרור. לקראת ערב הותקף בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה נהרגו לפחות שבעה, בהם מוחמד רזא זאהדי מפקד בכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראנים, וסגנו מוחמד האדי רחימי. בתגובה פתחה איראן במתקפה על ישראל ב-13 באפריל. עד 17 באפריל 2024 נהרגו כ-30 מפקדים בכירים בחזבאללה.

לוחם צה"ל בגבול הצפון

בתחילת יוני חלה הסלמה בחזית הצפונית. ב-1 ביוני הסתיים גל התקפות של צה"ל שנמשך 72 שעות ובו הותקפו 40 מטרות ו-10 חוליות, לפחות 4 מחבלים של חזבאללה נהרגו בגל התקיפות. במקביל חזבאללה הפיל כטמ"ם הרמס 900 (כוכב) של צה"ל שפעל בשמי לבנון. ב-2 ביוני התחיל עוד גל התקפות שנמשך במהלך היום כתגובה להפלת הכטמ"ם ביום הקודם. לראשונה מזה חודשים נרשמו אזעקות בעכו ובנהריה.ב-3 ביוני שיגר חזבאללה יותר מ-100 רקטות אל שטח ישראל, הרקטות התפוצצו ביערות שונים בצפון ישראל וגרמו לשריפות ענק בכל הצפון. כ-10,000 דונם עלו באש עד שמכבי האש, בסיוע 6 מטוסי כיבוי, וצה"ל הצליחו להשתלט על השריפות כעבור 20 שעות. ב-5 ביוני, כעשרה בני אדם נפצעו מפגיעה ישירה של כטב"ם במגרש כדורגל ביישוב חורפיש שבגליל המערבי. צוותי הצלה הוזנקו לזירה – ונפגעו מפגיעה ישירה נוספת. כלי תקשורת בלבנון דיווחו כי כתוצאה מירי פגזים של צה"ל, נגרמו שרפות בכפרים עייתרון ומארון א-ראס. ב-11 ביוני תקפה ישראל מבנה בכפר ג'ויא שבדרום לבנון, באזור צור. בתקיפה זו נהרג טאלב סאמי עבדאללה (אבו טאלב), מפקד יחידת "א-נסר" בחזבאללה, שפועלת באזור דרום לבנון, מהגבול עם ישראל ועד הליטאני. אבו טאלב היה המפקד הבכיר ביותר בחזבאללה שישראל הרגה מתחילת המלחמה. ביחד איתו נהרגו בתקיפה עוד שלושה מפקדים בארגון חזבאללה: מוסטפא סופאן, חסין חמיד ומוחמד סברא. בתגובה, בבוקר חג השבועות, חזבאללה ירה מאות רקטות לאזור הגליל, ואזעקות הופעלו לראשונה מזה חודשים רבים גם באזור הכנרת, טבריה וראש פינה.

ב-27 ביולי רקטת פלק-1 ששיגר ארגון הטרור חזבאללה פגעה במגרש כדורגל במג'דל שמס שברמת הגולן, וגרמה למותם של 12 ילדים ופציעתם של 34 נוספים. בתגובה הרגה ישראל בדאחיה בביירות ב-30 ביולי 2024 את פואד שוכר (אל-חאג' מוחסן), המפקד הצבאי של חזבאללה ויועצו של נאסראללה.

בבוקר 25 באוגוסט, לאחר השעה 04:00, זיהתה ישראל שחזבאללה נערך למתקפה רקטית כבדה על ישראל. ישראל החליטה להגיב במתקפת מנע וחיל האוויר פתח ביעף התקפי כבד כדי להשמיד את האיום העומד בפתח. לאחר מכן, הופעלו התרעות בזו אחר זו על ירי רקטות וחדירת כלי טיס בשורת יישובים בגליל, ובהם גם מירון וגם נווה זיו ועבדון שליד נהריה. בהמשך התרחב הטווח, והופעלו התרעות גם בעכו ובעין המפרץ, ותושבים באזור דיווחו על הפסקות חשמל כתוצאה מפגיעת יירוט בקו מתח גבוה. לקראת השעה 06:00 הופעלו התרעות גם בגולן, ובאזור צפת ומעלות. כשעה לאחר תחילת המתקפה, חזבאללה הודיע בהודעה רשמית כי זו חלק מהתגובה להריגתו של פואד שוכר. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו מאות מטרות טרור של חזבאללה. לפי ניו יורק טיימס, במתקפת המנע ישראל פגעה במשגרים שתוכננו לירות לתל אביב ב-5:00 בבוקר – וכל היעדים הושמדו". מצה"ל נמסר כי חלק מהמשגרים אכן תוכננו לפגוע במרכז – אך רובם תוכננו לפגוע בצפון הארץ.

החלק השני בלחימה

ערכים מורחבים – מבצע חיצי הצפון, התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל

בית בכפר מיפדון שבו אוחסנו רקטות ארטילריות לפני ואחרי הפצצה של חיל האוויר הישראלי, 25 בספטמבר 2024.

בחלק השני של המלחמה ישראל נטלה את היוזמה לידיה ותקפה את חיזבאללה בכל רחבי לבנון. בתחילה בתקיפת סייבר ממוקדת של הביפרים ומכשירי קשר על מפקדי דרג הביניים שניטרלו אלפים מהם. בהמשך בחיסול צמרת כח רדואן בפרט ורוב צמרת חיזבאללה בכלל בסיכולים ממוקדים. חיל האוויר ביצע תקיפות מהאוויר ברוב שטח לבנון ובמיוחד הדאחיה בביירות, שבהם הושמדו כמויות גדולות של רקטות, טילים ותחמושת של חיזבאללה. במקביל התבצע תמרון קרקעי של 4 אוגדות מצבא היבשה לכפרים לבנונים נושקי גבול בדרום לבנון והריסת חלק ניכר מכפרים אלה ותשתיות הטרור שבהם. חיזבאללה הגיב בעיקר בהתקפות של רקטות, טילים וכטב"מים שהגיעו עד לאזור מרכז ישראל.

ב-17 בספטמבר 2024 התחיל החלק השני בלחימה בצפון, כאשר הקבינט עדכן את מטרות המלחמה והוסיף את השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה כיעד נוסף למלחמה. בשעות אחר הצהריים, אירע פיצוץ מתואם של אלפי מכשירי זימונית (בִּיפֶּרים) מרשת הקשר של פעילי חזבאללה. פעילי חזבאללה שנשאו את הזימוניות על גופם, נפצעו בדאחייה בביירות בירת לבנון, ובאזורים נוספים ובהם הר הלבנון, וגבולה הדרומי עם ישראל. אחד מהפצועים היה שגריר איראן בלבנון. חזבאללה תיאר את ההתפוצצות כמתקפת סייבר שאותה ייחס לישראל, כחלק מלחימתה בחזית הצפון במלחמת חרבות ברזל. לפחות 39 אנשים נהרגו ועוד כ-4,000 נפצעו, מהם לפחות 400 באופן קשה, כתוצאה מפיצוץ מכשירי הקשר. לפי דיווחים בסוריה 18 מפקדים בחזבאללה נפצעו מהתפוצצות המכשירים, 6 מהם במצב קשה ו-7 נהרגו, בנוסף לפי אותם דיווחים לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.

ב-18 בספטמבר החל מהשעה 17:00 התחיל גל שני של פיצוצים, התפוצצו מכשירי קשר רבים בדאחייה בביירות ובדרום לבנון, מדגם שונה מהזימוניות שהתפוצצו יום לפני כן. בסך הכול ביום זה נהרגו לפחות 25 אנשים ונפצעו כ-608. לאחר המתקפה מחבלי חזבאללה נצפו תוקפים ומגרשים את כוח האו"ם מלבנון. משרד הבריאות הלבנוני קרא לאזרחים להתרחק ממכשירים בעלי הגישה לאינטרנט ולהימנע מהתכנסויות. בנאום שנשא נסראללה, כינה את מה שקרה "רצח עם", ואמר כי רק הפסקת הלחימה בעזה תוביל לעצירת הלחימה מצד חזבאללה ולחזרת תושבי הצפון לבתיהם. הוא הודה שחזבאללה ספג "מכה קשה", שיכולה להיחשב כהכרזת מלחמה, ושיהיה על כך עונש קשה. בזמן הנאום מטוסי חיל האוויר חגו מעל ביירות ותקפו מטרות בדרום ועומק לבנון.

ב-19 בספטמבר צה"ל החל במבצע חיצי הצפון באופן רשמי ברצף סיכולים ממוקדים. ב-20 בספטמבר חיל האוויר ביצע את ההתנקשות באבראהים עקיל, מפקד מערך המבצעים בחזבאללה, בסיכול ממוקד ברובע הדאחייה בביירות, ביחד עם שרשרת הפיקוד של כוח רדואן שאחד מיעדיה המרכזיים הוא כיבוש הגליל ביום פקודה. משרד הבריאות הלבנוני הודיע כי בבניין שחרב בתקיפה נהרגו 37 בני אדם, בהם שלושה ילדים ושבע נשים. בנוסף ב-21 בספטמבר צה"ל התחיל בגלי תקיפות בלבנון, בגל הראשון דווח על 180 הפצצות, ובגל השני דווח על 300 הפצצות, בשני הגלים בסך הכול הושמדו אלפי משגרים ולפחות 8,000 רקטות.

ב-23 ספטמבר צה"ל השתלט על שידורי תחנות רדיו ודרש מאזרחי דרום לבנון שנמצאים בכפרים בהם חזבאללה שומר נשק להתפנות, בנוסף נשלחו מסרים בווצאפ ודרך אתרים נוספים. מספר שעות לאחר מכן יותר מ-150 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו 800 מטרות בכל מרחב בדרום לבנון, בלבנון דווחו על פיצוצים ענקיים. דווח על שני בכירים שנהרגו, השייח' עלי אבוריא ומוחמד סאלח. לפי הערכות של צה"ל עשרות אלפי רקטות וכטב"מים הושמדו, לאחר סיום התקיפות צה"ל תקף בהרים מצפון לביירות. לאחר התקיפות שר החינוך הלבנוני, עבאס אלחלבי, הודיע על השבתת כל בתי הספר והאוניברסיטאות בדרום לבנון, בבקעה ובפרוורים הדרומיים של ביירות בעקבות התקיפות הנרחבות של חיל האוויר על יעדי חזבאללה ושבתי ספר רבים יהפכו למקלטים עבור אזרחים הנמלטים מהלחימה. בדרום לבנון לאחר התקיפות נראו אלפי אזרחים בדרום לבנון עוברים צפונה ועוד עשרות אלפים מתכוננים להתפנות. בשעות הצהריים תקף חזבאללה בתגובה לראשונה בשטחי השומרון. לקראת הערב צה"ל תקף באזור דאחייה בביירות דירה בה שהה עלי כרכי, שנהרג מאוחר יותר בתקיפת מפקדת חזבאללה בביירות במהלך מבצע סדר חדש. משרד הבריאות הלבנוני מסר שבתקיפות ביום זה זה נהרגו כ-492 בני אדם, בהם 35 ילדים ו-58 נשים. כ-1,645 נפצעו.

ב-24 בספטמבר בשעות אחר הצהריים הרג צה"ל את אבראהים קובייסי, ראש מערך הטילים של חזבאללה ואת שאר צמרת יחידת הטילים של חזבאללה, בדאחייה של ביירות. וב-26 בספטמבר הרג צה"ל את מפקד היחידה האווירית של חזבאללה מוחמד חוסיין סרור וחלקים גדולים מצמרת היחידה.

מטוס קרב F-15I רעם של חיל האוויר הישראלי חמוש בפצצות חודרות בונקרים ממריא להפצצת מפקדת חזבאללה המרכזית ברובע הדאחייה בביירות במסגרת מבצע סדר חדש, 27 בספטמבר 2024. במבצע זה חוסל מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, ויחד איתו נהרגו בכירים נוספים בארגון.

ב-27 בספטמבר 2024 – במבצע סדר חדש – צה"ל תקף את המפקדה המרכזית של חזבאללה בלבנון שנמצאת ברובע הדאחייה בביירות. בתקיפה קרסו לפחות 6 מבנים ולפי הערכות כ-300 אנשים נהרגו. לפי צה"ל התקיפה נועדה לפגוע בנסראללה, בנוסף דווח כי בכירים אחרים בחזבאללה נהרגו. ב-28 בספטמבר צה"ל אישר שמזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה ומפקד חזית הדרום ומספר 3 בחזבאללה עלי כרכי נהרגו. יחד איתם נהרגו עלי נאיף איוב, האחראי על ניהול האש בחזבאללה, והגנרל האיראני עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.

טנק מרכבה סימן 4מ של חטיבה 7 ונמ"ר הנדסי של גדוד 603 בלבנון

אמצעי לחימה של כוח רדואן שאותרו בכפר בדרום לבנון.

לאורך שעות הלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר החל התמרון הקרקעי בלבנון עם כניסת כוחות של אוגדה 98 לדרום לבנון. ב-1 באוקטובר בשעה 1:53 אחרי חצות, יצא דובר צה"ל בהצהרה כי "כוחות צה"ל החלו בפעולה קרקעית ממוקדת ומתוחמת נגד יעדי טרור של חזבאללה במרחב הסמוך לגבול בדרום לבנון". חיל האוויר המשיכו לתקוף יעדים בלבנון. במקביל, נמשך הירי הרקטי של חזבאללה.

בבוקר שאחרי הכניסה הקרקעית הראשונה לשטח לבנון, נורה מטח של רקטות לעבר מרכז הארץ – בפעם השנייה מתחילת המלחמה. במהלך הבוקר צה"ל התחיל לתפוס שטחים בדרום לבנון ולהילחם במחבלי חזבאללה במרחבי דרום לבנון שצמודים לגבול. בנוסף צה"ל דרש מאזרחים בעשרות כפרים בדרום לבנון להתפנות. בביירות צה"ל תקף באופן ממוקד אתרי ייצור אמצעי לחימה ותשתיות נוספות של ארגון הטרור חזבאללה. לאחר תחילת הפשיטות ראש ממשלת לבנון ביקש מהאו"ם עזרה הומניטרית בסכום 426 מיליון דולר.

בבוקר 2 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי אוגדה 36 מצטרפת לתמרון בלבנון.

בין 3 ל-4 באוקטובר צה"ל קרא לפנות בניינים בביירות, ולאחר זמן קצר נשמעו פיצוצים בדאחייה. יעד התקיפה היה האשם ספי א-דין, ראש המועצה המבצעת של חזבאללה ובן דודו של נסראללה, שסומן כמחליפו. לפי דיווחים גם ראש אגף המודיעין של חזבאללה וגם מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני שהו עם האשם ספי א-דין. לא ברור מה עלה בגורלם.

בין 8 ל-9 באוקטובר תקף צה"ל דירה בדמשק, בזמן שהתקיימה בדירה פגישה בין בכירים איראניים לבכירי חזבאללה. לפחות שלושה בכירים איראניים ושישה בכירים בחזבאללה נהרגו בתקיפה.

בין 1 ל-10 באוקטובר צה"ל כבש את מיס אל-ג'בל, מארון א-ראס, כפר כילא, עייתא א-שעב ואל-עדייסה.

ב-11 באוקטובר איראן מינתה את מוחמד רזא פלאח זאדה, קצין איראני במשמרות המהפכה, למזכ"ל החדש של חזבאללה.

ב-13 באוקטובר התפוצץ כטב"ם ששיגר חזבאללה בחדר האוכל בבא"ח גולני באזור גבעת עדה. בפגיעת הכטב"ם נהרגו ארבעה חיילים, שבעה נפצעו קשה ועוד 60 קל. במהלך הימים שלאחר מכן, כבש צה"ל את כפר ראמיה, ונערכו קרבות בכפר מוחייביב ובהר דוב. במהלך אותם הימים כוחות צה"ל חשפו מספר מנהרות בהן שהו מחבלים עם אמל"ח ומרחבי שהיה גדולים. אחת המנהרות שנחשפו הייתה בעומק 7 מטרים. המחבלים ממנהרה זו וממנהרות אחרות נעצרו.

ב-19 באוקטובר פגע כטב"ם בביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, אשר בזמן התקיפה לא שהה בבית. ביום זה גם שוגר כטב"ם לגלילות. בנוסף בבוקר ירו מחבלי חזבאללה מטח כבד לעכו, חיפה והקריות וטבריה. במטח זה נהרג תושב קריית חיים מפגיעת רסיס.

נכון ל-5 באוקטובר נהרגו בלבנון מתחילת התמרון הקרקעי למעלה מ-440 מחבלים, מהם 5 מג"דים, והושמדו כ-2,000 מטרות חזבאללה. בנוסף פורסם כי כוחות צה"ל התחילו להשיג שליטה מבצעית על הכפרים השיעים בדרום לבנון. על פי גורמים לבנוניים רשמיים למעלה מ-1.4 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם, ולמעלה משלוש מאות אלף עברו מלבנון לסוריה. ב-18 באוקטובר פרסם צה"ל הערכה כי למעלה מ-1,500 מחבלי חזבאללה נהרגו מאז תחילת המלחמה.

ב-20 באוקטובר סוכנות הידיעות "אנדולו" דיווחה שחזבאללה החל לצמצם את נוכחותו בסוריה על ידי החזרת חלק מלוחמיו שתמכו במשטר הסורי בחזרה ללבנון, מקורות סוריים דיווחו כי ארגון הטרור מעביר מאות מאזורים שונים בסוריה, כמו מיאדין ואל-בוכמאל במחוז דיר א-זור במזרח סוריה, וכן ממחוזות שונים כמו דמשק, חמה וחומס - בחזרה ללבנון. במקום חזבאללה כוחות עיראקיים התחילו להיכנס לסוריה.

הלחימה ביהודה ושומרון

ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל

לוחמי סיירת חרוב במבצע לסיכול טרור במחנה נור א-שמס בטול כרם

על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 נוספים. באוקטובר 2023, לאחר מתקפת הפתע, מספר הפיגועים החודשי כמעט שולש ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו, והגיע ל-567 פיגועים. על פי כתבה בשיחה מקומית מ-2 בנובמבר, כ-850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.

בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר^{[דרושה הבהרה]} את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ומטוס קרב. ב-12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ במבצע צבאי חטיבתי בג'נין שנמשך כ-60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו מעבדות נפץ וחמ"לי תצפית. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.

בפברואר 2024 אמר מפקד חטיבת שומרון, אלוף-משנה שמעון סיסו, כי "יש מה שהיה בשומרון עד 7 באוקטובר ומה שקורה אחרי. המצב כעת הרבה יותר שקט מאשר לפני המלחמה. מפיגוע ירי כל יומיים בממוצע, עברנו לאירוע כזה פעם בחודש. ... נראה לי שהפלסטינים רואים בעזה ש'בעל הבית', כלומר צה"ל, 'השתגע', והם קצת בהלם ממה שקורה". במהלך הרמדאן נכשל חמאס בניסיונו להביא להתקוממות אלימה של הפלסטינים בירושלים, ביהודה ושומרון ובישראל. בין האמצעים שננקטו: מעצרים מקדימים, הזמה מהירה של פייק ניוז, סיכול באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים, ומתן אישור לתפילות המוניות בהר הבית.

בבוקר 12 באפריל נעדר הנער בנימין אחימאיר, רועה צאן ממאחז מלאכי השלום. יממה לאחר מכן נמצאה גופתו סמוך למאחז, ונקבע כי נרצח בפיגוע על רקע לאומני.

ב-28 באוגוסט 2024, פתח צה"ל במבצע מחנות קיץ במטרה להשמיד תשתיות טרור פלסטיני. המבצע מתנהל במחנות הפליטים שבג'נין, נור שמס שליד טול כרם, טובאס ופארעה שבצפון מזרח השומרון. במבצע נהרגו וסאם חאזם, ראש התארגנות הטרור של חמאס בג'נין, ומוחמד ג'אבר "אבו שוג'אע", מנהיג גדודי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטולכרם. נוסף על כך נהרגו עשרות מחבלים ובמחנה הפליטים בלאטה כ-15 מחבלים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הסגירו את עצמם למנגנוני הביטחון הפלסטיניים מחשש שישראל תצא לפעולה צבאית באזור ותהרוס את המחנה.

לפי שירות הביטחון הכללי, מאוקטובר 2023 ועד יוני 2024, התרחשו מעל ל-3,966 תקיפות בידי פלסטינים נגד אזרחים ואנשי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון, ובהם בין היתר: 1,870 אירועי יידויי אבנים, 998 בקבוקי תבערה, 645 מטעני צינור, 231 אירועי ירי, 175 הצתות, 15 מעשי דריסה ו-32 אירועי דקירות. תקיפות אלו גרמו להרג של 21 אזרחים ואנשי כוחות ביטחון ישראליים, ולפציעתם של עוד כ-200. מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ-5,250 מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לחמאס.

על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון ל-30 בספטמבר 2024, מתחילת המלחמה היו 1,423 תקיפות מתנחלים נגד פלסטינים. 140 מהן הובילו להרוגים ולפצועים פלסטינים, ב-1,135 מהן נגרם נזק לרכוש פלסטיני ו-148 כללו הן נפגעים והן נזק לרכוש. ממשלת ארצות הברית וממשלות נוספות הטילו סנקציות על מספר מתנחלים שיוחסה להם הפעלת אלימות נגד פלסטינים וכן על שני מאחזים שהיו בבעלות שניים מהם.

הלחימה בחזית המזרחית

החזית המזרחית במלחמה (או בשמותיה הנוספים: הלחימה מול "השלוחים האיראנים" והלחימה במדינות "המעגל השלישי") כוללת איומים על ישראל מצד שלושה גורמים ב"ציר ההתנגדות" הפועל בהובלת איראן: החות'ים בתימן, מיליציות פרו-איראניות ושליחים אחרים בעיראק, ואיומים ישירים מצד איראן עצמה. הלחימה התנהלה ברובה על ידי חיל האוויר, כוחות אמריקאים ומספר קואליציות בין-לאומיות, הן בהגנה והן בהתקפה, מכיוון שמדינת ישראל ומדינות אלו אינן חולקות גבול יבשתי משותף.

מעורבות החות'ים וזירת ים סוף

ערכים מורחבים – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, המשבר בים סוף

סטי"ל מסדרת סער 5 של חיל הים הישראלי בים סוף

החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, בטילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות הגנה אווירית ומטוסי חיל האוויר הישראלי יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה אסטרטגית ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.

המשחתת האמריקאית נגד טילים קרני (DDG-64) הפועלת בים סוף

ב-19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה ארבעה טילי שיוט ו-15 מל"טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל. טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית. ב-27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב הים האדום והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. שני כטב"מים פגעו בנואיבה ובטאבה שבסיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומאילת. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים. ב-31 באוקטובר הופעלה התרעה בשטח אילת, אילות ופארק התעשייה שחורת על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום. נוסף על כך יורטו טילי שיוט בידי מטוסי F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי, ויורט טיל בליסטי באמצעות מערכת "חץ 2". ב-9 בנובמבר, לאחר שהופעלו אזעקות במרחב העיר אילת, טיל בליסטי ששוגר לשטח ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב ים סוף הרחק מאילת, בידי לוחמי ההגנה האווירית, באמצעות מערכת "חץ 3". היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב-14 בנובמבר יירט "חץ 2" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.

מיירט חץ 3 עבר במלחמה טבילת אש מבצעית ורשם יירוט בכורה מוצלח, של טיל בליסטי ששיגרו החות'ים לעבר אילת. בתמונה: שיגור חץ 3 בניסוי.

בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל והחלו בתקיפת אוניות סוחר. בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר ספינות בים האדום, רובן לא בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם, אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה. ב-11 בדצמבר חטפו החות'ים ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר במכלית נפט שעשתה את דרכה מהמפרץ הפרסי לכיוון ים סוף ותעלת סואץ. היא הותקפה על ידי כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שגרם לשריפה על הסיפון.

בתקיפות החות'ים נהרגו שלושה מלחים, 25 אזרחים נלקחו בשבי, ושתי ספינות טובעו. שני חיילי צבא ארצות הברית נהרגו בהגנה על הספינות. בעקבות ריבוי התקיפות החות'יות על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, בביקורו בישראל ב-18 בדצמבר 2023 על הקמת קואליציה צבאית המשלבת את כוחות חיל הים מ-20 מדינות בהובלת ארצות הברית ומבצע שומר השגשוג במטרה לאבטח ספינות מסחריות הנעות בנתיב השיט בים האדום ובמפרץ עדן מפני ניסיונות תקיפה של החות'ים במסגרת מעורבותם במלחמה. עם זאת, המבצע היה הגנתי בעיקרו ודעך עד מהרה, כאשר ציים מרכזיים סירבו להשתתף בו והחליטו לדאוג כל אחד לספינות ארצו. בנוסף למבצע שומר השגשוג ביצעו ארצות הברית ובריטניה מספר גלי תקיפות בתימן.

ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבא ארצות הברית וצבא בריטניה במתקפה האווירית בתימן נגד החות'ים, שבמסגרתה הותקפו עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן באל-חודיידה ובערים נוספות. בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני מכ"ם וטילים נגד ספינות שהיו מוכנים לשיגור. ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במבצע קשת פוסידון שבו נערכה מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ובאל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע.

מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר מתדרך את צוות תא השליטה של חיל האוויר לפני מבצע יד ארוכה

ב-26 בפברואר פורסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת-ימיים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה. בליל 9 באפריל יירטה לראשונה מערכת כיפת ברזל ימית שמותקנת על ספינת סער 6 מטרה אווירית מעל מפרץ אילת. ב-9 באפריל 2024, משלוח גדול של אמצעי לחימה מאיראן לחות'ים נלכד ונשלח לאוקראינה. על פי הערכת הפנטגון, באמצע יוני 2024 התקפות החות'ים חתכו ב-90% את תנועת המכולות בים האדום, ואילצו לפחות 29 חברות אנרגיה וספנות מ-65 מדינות לשנות את נתיביהן. ב-12 ביולי, ספינה ששומשה להברחת חלקי טילים מאיראן לתימן דווחה כנעדרת. על פי פרסום של "אל העין", על הספינה היו גם מומחים איראניים. באותו יום נחשף דוח אמריקאי המפליל את איראן בהפצת נשק המשמש את החות'ים לצורך מתקפות על נתיבי הסחר הימי הבין-לאומי. החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטיים. בתקיפות אלה שהן ראשונות מסוגן בהיסטוריה, הם אף הצליחו בתחילת 2024 להטביע ספינה אזרחית.

ב-19 ביולי התפוצץ כטב"ם מדגם סמאד-3 שנורה על ידי החות'ים על דירה בתל אביב, במתקפה זו נהרג אזרח אחד ונפצעו אחדים. ב-20 ביולי הותקפו, במבצע יד ארוכה של חיל האוויר הישראלי, מטרות צבאיות של החות'ים באזור העיר אל-חודיידה שבמערב תימן. מטוסי קרב תקפו מתקני זיקוק, תחנת כוח לייצור חשמל, יעדים צבאיים בהם מחסני כטב"מים וטילים, מאגרי דלק ואת הנמל שמהווה עורק כלכלי חשוב לחות'ים. את התקיפה ביצעו מטוסי קרב מדגם F-35I אדיר ואיתם מטוסי F-15 בגל שני. את מטוסי הקרב ליווה מטוס תדלוק מדגם בואינג 707 "ראם". בנוסף, לקחו חלק במבצע מטוסי ביון מסוג "נחשון" מטייסת 122. התקיפה גרמה נזק רב לחות'ים והשביתה את הנמל לתקופה ארוכה. לאחר המתקפה החות'ים הגיבו שעשרות נהרגו ונפצעו ושתהיה תגובה קשה למתקפה.

ב-15 בספטמבר בשעה 6:30 בבוקר שיגרו החות'ים טיל קרקע-קרקע לכיוון ישראל. השיגור הפעיל התראות בשורת ערים במרכז הארץ. מספר מיירטי חץ וכיפת ברזל שוגרו לעבר הטיל הטיל אך הוא לא הושמד במלואו. כתוצאה מהיירוט החלקי, הטיל התפרק באוויר וחלקיו נפלו בשטחים פתוחים.

ב-29 בספטמבר חיל האוויר הישראלי תקף בשנית את נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, וכן מתקני נפט ותחנות כוח, בתגובה לשיגור הטילים של החות'ים לעבר מרכז הארץ.

מעורבות איראן

ערך מורחב – מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל

איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "חטיבת האימאם חוסיין" פועלת בדרום לבנון מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.

במהלך המלחמה התרחשו מספר נסיונות גיוס ישראלים בידי איראן ופרשיות ריגול, בהם מספר ישראלים הופעלו על ידי סוכנים איראניים במטרה להשיג מידע מודיעני, להפיץ מסרים אנטי-ישראלים, לפגוע בתשתיות, לזרוע הרס ולהתנקש באזרחים ובבכירים. וזאת תמורת תשלום כספי. הגורמים האיראניים בדרך כלל יצרו קשר עם הישראלים דרך רשתות חברתיות שונות, והעבירו להם תשלומים דרך מטבעות מבוזרים. חלק ניכר מהמגויסים התבקשו על יד הסוכנים לבצע מעקב אחרי מדענים ישראלים שונים, שבסופו לפי המתוכנן היו אמורים לבצע משימת רצח תמורת תשלום. ניסיונות רבים סוכלו על ידי השב"כ, והחשודים נעצרו והועמדו לדין.

ב-15 באוקטובר 2023 נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, בקטר עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל-אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב-17 באוקטובר מנהיג איראן, עלי חמינאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה. ב-5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האירני כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה". ב-6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל.

ב-18 בדצמבר 2023 עמדו איראן וחזבאללה מאחורי מתקפת סייבר על בית החולים זיו. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק במדינה. ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת הודו.

ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, נערכה התנקשות במוחמד רזא זאהדי. לפי מקורות, ביצעו את התקיפה לפחות שני מטוסי F-35I אדיר ששיגרו 6 טילי אוויר-קרקע מדויקים שפגעו רק במבנה הקונסוליה האיראנית ולא במבנים סמוכים. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בתקיפה נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של משמרות המהפכה האיראניים וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווח נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 איראנים, פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 סורים. לפי פרסום של המרכז הסורי לזכויות אדם ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 14 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי מיליציות סוריות פרו-איראניות ופעיל חזבאללה. איראן וסוריה האשימו את ישראל בתקיפה, בנוסף למקורות בין-לאומיים נוספים אשר ייחסו את התקיפה לישראל. המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה טהראן, תבריז ואיספהאן, יצאו הפגנות בקריאה לנקמה.

מפה שפורסמה על ידי דובר צהל המציגה את כלל שיגורי הטילים והמל"טים לעבר ישראל בליל המתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024.

בליל 14 באפריל 2024 התקיפה איראן את ישראל. במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 כלי טיס בלתי מאוישים, כ-110–130 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט. החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של מדינת ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים – מדגמי ח'ייבר שכן, שיהאב-3 ועימאד – ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון ועוד. 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל יורטו על ידי חיל האוויר הישראלי וקואליציית ההגנה האווירית. הקואליציה שיתפה פעולה לראשונה. במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל, יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית, 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי והשותפות מהקואליציה. הקואליציה עבדה יחד תחת מטרייה אמריקנית, עם מודיעין משותף ומטרות משותפות. מלבד ישראל וארצות הברית, הקואליציה שפעלה כללה גם מטוסים מבריטניה, מצרפת ומירדן והתבססה על מערכות גילוי אמריקניות בכל מרחבי המזרח התיכון, ובתוך כך קטר, עיראק, סעודיה ואיחוד האמירויות. חלק מטילי היירוט שוגרו מספינות אמריקניות שהפליגו במפרץ הפרסי אך מאמץ היירוט התנהל ברובו במרחב האווירי של ירדן ועיראק. רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי מערכות ההגנה האוויריות הישראליות בהובלת מערכת החץ. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון, ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.

עוד בליל התקיפה האיראנית, פורסם כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן, ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה. מאוחר יותר פורסם כי הנשיא ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב". בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך. גם האיחוד האירופי הצטרף. ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, הגיבה ישראל בתקיפה של מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן באספהאן ובנתנז, ובעיראק. לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת טילי קרקע-אוויר מסוג S-300 האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.

ב-24 באפריל דיווחה AFP מפי גורם המקורב לחזבאללה כי האיראנים החליטו להסיג את כוחותיהם מדרום סוריה, כולל מקוניטרה ומדראע הסמוכים לרמת הגולן. איראן החליטה לשמור על נוכחות בסוריה בחלקים אחרים של המדינה שמהם לא תיסוג. לפי הפרסום, איראן כבר התחילה בהסגת כוחותיה בתחילת השנה, לאחר הריגת חמישה מאנשי משמרות המהפכה בדמשק ב-20 בינואר, בהם ראש המודיעין הסורי של הארגון וסגנו.

בליל 31 ביולי 2024 בוצעה ההתנקשות באסמאעיל הנייה בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי חמינאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא לקחה אחריות על ההתנקשות, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.

בליל 7 בספטמבר פורסם שחיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה האסלאמית במסיאף ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות. לפי פרסומים בתקשורת הזרה, במהלך התקיפה הישראלית כוחות מיוחדים ישראלים ביצעו פשיטה על מתקן של משמרות המפכה האיראניים. דווח כי המבצע החל בתקיפות אוויריות על המרחב. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, במהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים איראניים במתקן ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים – והשמידו אותו.

במספר מקרים במהלך ספטמבר 2024, הגברת הלחימה מול חזבאללה גררה הרג של בעלי בריתו מאיראן. לפי הפרסומים, לפחות 19 חיילים במשמרות המהפכה נהרגו מפיצוץ הביפרים בסוריה ובעת ההתנקשות באבראהים עקיל, יחד עם עקיל נהרג גם סגן מפקד כוח קודס, האיראני מוחמד רדא. בתקיפת מפקדת חזבאללה בביירות נהרגו בכירים בחזבאללה וכן האלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.

בערב 1 באוקטובר 2024, בתגובה להריגת הנייה, הריגת עבאס נילפורושאן והריגת נסראללה שיגרה איראן למעלה מ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל. רוב הטילים יורטו ולא דווחו נפגעים בישראל. במערכת הביטחון הגיבו שאיראן תצטער על התקיפה, הרמטכ"ל הגיש לממשלה אפשרויות לתגובה, לפי הדיווחים אחת מהאפשרויות כללה תקיפה של כל המפעלים הגרעיניים של איראן על מנת לסיים את תוכנית הגרעין ותקיפה נוספת של אזורים חשובים לכלכלה.

ב-26 באוקטובר 2024 בשעה 2 בלילה צה"ל תקף 20 מטרות באיראן, עיראק, סוריה ולבנון כחלק ממבצע "ימי תשובה". המבצע התנהל בשלושה גלים עיקריים, החל מהשעה 02:00 לפנות בוקר. בגל הראשון הותקפו מתקני הגנה אווירית, ובגל השני הופצצו מתקני טילים וכטב"מים. בתקיפה השתתפו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה, ומטוסי פיקוד ושליטה.

ב-4 בנובמבר 2024 נחשף כי חוליית מרגלים איראנית ניסתה להתנקש במפקד בסיס נבטים, החולייה נעצרה לפני שהוציאה את ההתנקשות והאבטחה סביב המפקד תוגברה.

מעורבות עיראק

מאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות.

ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל-16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה. במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים. בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים. צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד. ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34. נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.

ב-22 בדצמבר ארגון גדודי חזבאללה, מליציה עיראקית פרו-איראנית שיגרה כטב"מ לעבר אילת שיורט על ידי צבא ירדן מעל שטחה. בליל 1 באפריל 2024 הותקף מחסן בבסיס חיל הים באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק".

בתחילת אוקטובר, נהרגו 2 חיילים ונפצעו 24 חיילים נוספים בעקבות שיגור כטב"ם מעיראק לצפון רמת הגולן.

ב-7 בנובמבר 2024 ארה"ב איימה על עיראק שאם לא תפעל נגד המיליציות הפרו-איראניות ישראל עלולה לתקוף את עיראק.

טקטיקה ואמצעי לחימה

ישראל

טקטיקה ושיטות לחימה

פעילות כוחות היבשה של צה"ל בצפון רצועת עזה. ניתן לראות דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית מחשפים את השטח לקראת התמרון הקרקעי.

דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית מהווים כלי מרכזי בתמרון הקרקעי ברצועת עזה, הן בהגנה והן בהתקפה. ראו גם: דחפור די־9 במלחמת חרבות ברזל.

לוחמי יחידת עוקץ ודחפורי D9 פותחים ציר בלב שטח בנוי, 14 בינואר 2024

צלף M24 ונגביסט של צה"ל מספקים אש חיפוי מגג מבנה, 14 בינואר 2024

טנק מרכבה סימן 3ד מתמרן ומבצע מיסוך עשן לטובת חיל הרגלים

ב-26 באוקטובר החל צה"ל בפשיטות קרקעיות לפאתי רצועת עזה. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: הריגת המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות, והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור. כעבור כשבוע החל צה"ל בתמרון קרקעי מלא, שבו כוחות קומנדו, חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם באופן רגלי וממוכן תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור. בתמרון נעשה שימוש רב בכלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי מרכבה סימן 3, נגמ"שי אכזרית ורכב הנדסה קרבית פומ"ה, וכן בנגמ"ש האיתן האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי לוחמי חי"ר ולוחמי הנדסה שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות.

כחלק מהתמרון הקרקעי והלחימה בשטח הבנוי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע ריכוך ארטילרי באמצעות חיל התותחנים וכתישת ביצורים ומטרות טרור באמצעות הפצצה על ידי מטוסי קרב. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את האספלט מהכבישים על מנת לחשף ולנטרל מטעני גחון שהטמינו המחבלים. בנוסף, הדחפורים מבצעים חישוף בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור משגרי רקטות מוטמנים ופירי מנהרות. פלסי חיל ההנדסה הקרבית ניהלו קרבות מול המחבלים בלחימה רגלית וממוכנת, אספו אמצעי לחימה, מודיעין צבאי, השמידו מבני ותשתיות טרור באמצעות חבלה התקפית: פיצוץ ממוקד באמצעות חומר נפץ, מוקשים ישנים ומטעני הריסה. יהל"ם, היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של לוחמת מנהרות. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי פלגות סמו"ר, איתרו והשמידו מנהרות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת מודיעין קרבי והן לשם מאמץ ההסברה.

כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר ולוחמי ההנדסה תוקפים באש נק"ל ומקלעים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ ממטול רימונים M203 ובנוסף לוחמי הח"יר השתמשו בשיגור רקטות כתף נגד מבנים; נעשה שימוש רב בצלפים של חי"ר וקומנדו, שהציבו מארבים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("אלמנת קש") והרגו מחבלים רבים בצליפה מדויקת; כוחות חיל השריון תוקפים באמצעות טנקים בירי פגזי "חצב" ו"כלנית" מתותח הטנק אך גם בירי מקלעים באמצעות הבראונינג 0.5 והמאג. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות לחיל האוויר הישראלי באמצעות מערכת צי"ד 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק שמשוגר על ידי מטוסי קרב, מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. חוליות נ"ט עם טילי קורנט על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "רומח" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם רחפנים תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם מיגון, שיבוש ויירוט. כלקח ממלחמת אוקראינה–רוסיה הותקנו על כלי רכב משוריינים גגונים ("פרגולות") על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.

ג'ון ספנסר, ראש תחום לוחמה אורבנית בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית של ארצות הברית), שיבח את הישגי צה"ל בלחימה ברצועת עזה וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של קרבות בולטים בשטח בנוי שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.

באוגוסט 2024 פורסם תחקיר בעיתון "הארץ" לפיו צה"ל מפעיל אזרחים פלסטינים שאינם חשודים בטרור בתור מגנים אנושיים לסריקת מנהרות ומבנים במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. באחד המקרים נפגע פלסטיני מפעילות זו. באוקטובר 2024 תחקיר של הניו יורק טיימס קבע כי אזרחים פלסטינים, ביניהם קטינים, שימשו כמגנים אנושיים עבור צה"ל. השימוש במגנים אנושיים נעשה לפחות ב–11 חוליות בחמש ערים ברצועה, לעיתים קרובות בהשתתפות קצינים מסוכנויות הביון הישראליות. חיילים ישראלים שצפו או השתתפו בפרקטיקה העידו כי היא הייתה שגרתית, נפוצה או מאורגנת עם תמיכה לוגיסטית משמעותית וידיעת המפקדים בשדה הקרב.

במהלך המלחמה חזר צה"ל להשתמש בדוקטרינת הסיכולים הממוקדים וביצוע סיכולים ממוקדים רבים בכל הגזרות, בהם נהרגו טרוריסטים בכירים לצד מפקדים בדרגי השטח בארגוני הטרור חמאס, חזבאללה, הג'יהאד האסלאמי, ועדות ההתנגדות העממית, גדודי חללי אל-אקצא, משמרות המהפכה האסלאמית וארגונים נוספים. מרבית הסיכולים בוצעו בסדרת תקיפות אוויריות בביצוע מטוסי קרב, מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים.

אמצעי לחימה

טנק מרכבה סימן 4מ עם "פרגולה" או גגון נגד רחפנים.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, אמצעי לחימה רבים עברו טבילת אש מבצעית.

באוקטובר 2023 נגמ"ש ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור זיקים באמצעות ירי מקלעים. במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצת מרגמה "עוקץ פלדה" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת סער 6 באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם במשגר רקטות "להב" על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש טילי כתף אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה-M72 לאו והמטאדור. על פי הערכות של חוקרים השתמשה ישראל בטיל מסוג אנקור כחול או טיל דומה בתקיפתה באיראן בלילה בין 18 ל-19 באפריל 2024.

בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע נגב NG7 (מכונה בצה"ל "נגב 7"), בכוונת "פגיון" (ששיפרה את דיוק הירי ב-350%) ובאמצעי ראיית הלילה "עידו". צה"ל הפעיל באופן נרחב צלפים שהיו חמושים ב-M24 צה"לי משודרג, ברק 338, בארט MRAD ובארט REC10 המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים בירי מדויק. יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.

במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "בארי". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"פנדה" – דחפור D9 רובוטי נשלט מרחוק. בקרב ברפיח עשה צה"ל שימוש בנגמ"שי M-113 נשלטים מרחוק, שהיו חמושים ברקטות ובמצלמות תצפית 360 מעלות. הנגמ"שים משמשים כחימוש משוטט, לסיור ותצפית וכן למשימות לוגיסטיות. בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, צה"ל השמיש מחדש טנקי מרכבה סימן 3, על מנת שיסייעו במגננה תוך פינוי אמל"ח מתקדם יותר ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת יחידת עוף החול.

במהלך המלחמה קיבלה ישראל סיוע צבאי רב ממספר מדינות, ארצות הברית הייתה התורמת המרכזית, וסייעה לישראל במגוון רחב של דרכים ולאורך כל תקופת המלחמה. מתחילת המלחמה ועד יוני 2024 העבירה ארצות הברית לישראל לפחות 14 אלף פצצות MK-84 במשקל 908 ק"ג (2,000 פאונד), 6,500 פצצות במשקל 225 ק"ג (500 פאונד), 3,000 טילי אוויר-קרקע מונחים מדגם "הלפייר", 1,000 פצצות חודרות בונקרים, 2,600 פצצות חכמות חודרות בונקרים שמוטלות מהאוויר ותחמושת נוספת. ביוני 2024 עצר ממשל ביידן זמנית אספקה של פצצות במשקל 2,000 פאונד, לאחר מספר תקריות בהן השתמשו בפצצות אלה באזורים מאוכלסים.

לוחמה אווירית

ערך מורחב – חיל האוויר במלחמת חרבות ברזל

חיל האוויר הישראלי הפעיל את כל טייסות הקרב, טייסות המסוקים וטייסות הכטמ"ם לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי F-15 (רעם ובז), מטוסי F-35I אדיר ו-F-16 לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך מסוקי הקרב הפעיל את כל מסוקי ה-AH-64 אפאצ'י במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין. חיל האוויר הישראלי ויחידה 5252 של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג הרמס 450 "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן בגבול ישראל–לבנון. כ-500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.

נתוני היירוט בחודש הראשון למלחמה כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל

במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד מערך ההגנה האווירית בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון. במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם. עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 100–150 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9,500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה.

כטב"ם של חיזבאללה במהלך תקיפה ב-2 בנובמבר 2024, צולם בסביבת העיר נשר. הכטב"ם יורט בהמשך על ידי מסוק של חיל האוויר הישראלי בבנימינה

במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית. לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות כיפת ברזל, יהלום (פטריוט), חץ, קלע דוד (שרביט קסמים) וכיפת מגן (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י), לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית, שהפילו מטרות עוינות בשמיים.

במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון במערכות ההגנה האווירית "חץ 2" ו"חץ 3": ב-31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל הים האדום טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן וב-4 בנובמבר יירט רקטת קרקע-קרקע מדגם עיאש 250 ששיגר חמאס מרצועת עזה לעבר אילת; ב-9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ לאטמוספירה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים. לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב בכיפת ברזל וקלע דוד ליירוט רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים עוינים. ב-8 באפריל 2024 מערכת כיפה ימית על גבי סער 6 רשמה יירוט בכורה כשהפילה כטב"ם ליד אילת. מערכת ה"חץ" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי חץ 2 וחץ 3, כולל יירוטים של טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. הפעילות הגיעה לשיא בתקיפה האיראנית על ישראל ב-13 ו-14 באפריל 2024, שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים שלראשונה שוגרו מאדמת איראן. מערכות ההגנה האווירית הישראליות יחד עם קואליציית ההגנה האווירית הבין-לאומית רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להישג היסטורי בתולדות הלוחמה האווירית.

ב-30 באפריל 2024, הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית. ב-21 במאי 2024, הודיע צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 במערך ההגנ"א כגדוד "כיפת ברזל" נוסף לאור הצורך המבצעי לחַלק את מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות. נכון ל-10 ביוני 2024 מתחילת המלחמה שוגרו לעבר מדינת ישראל מעל 19,000 שיגורים מכלל הזירות, בנוסף מעל 150 כטב"מים יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית.

מפקדי צה"ל במלחמה

מפקדי צה"ל במלחמת חרבות ברזל
שיוך ארגוני	תפקיד	שם	הערות
מטכ"ל	ראש המטה הכללי	רא"ל הרצי הלוי
	סגן הרמטכ"ל	אלוף אמיר ברעם
זרועות המטכ"ל	מפקד זרוע היבשה	אלוף תמיר ידעי
	מפקד חיל האוויר	אלוף תומר בר	חיל האוויר במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חיל הים	אלוף דוד סער סלמה	חיל הים במלחמת חרבות ברזל
אגפי המטכ"ל	ראש אגף המבצעים	אלוף עודד בסיוק
	ראש אגף המודיעין	אלוף אהרון חליוה, אלוף שלומי בינדר
	ראש אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי	אלוף אייל הראל
	ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה	אלוף מישל ינקו
	ראש אגף כוח האדם	אלוף יניב עשור
	ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר	אלוף ערן ניב, אלוף אביעד דגן
	ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי	אלוף אליעזר טולדנו
פיקודים מרחביים במטכ"ל	מפקד פיקוד הצפון	אלוף אורי גורדין
	מפקד פיקוד המרכז	אלוף יהודה פוקס, אלוף אבי בלוט
	מפקד פיקוד הדרום	אלוף ירון פינקלמן
	מפקד פיקוד העורף	אלוף רפי מילוא
חברי מטכ"ל נוספים	מתאם פעולות הממשלה בשטחים	אלוף רסאן עליאן
	מפקד הגיס הצפוני ומערך התמרון	אלוף סער צור, אלוף דן גולדפוס
	מפקד הגיס המטכ"לי ופיקוד ההכשרות והאימונים	אלוף דוד זיני
	מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות	אלוף נמרוד אלוני
	הפרקליטה הצבאית הראשית	אלוף יפעת תומר ירושלמי
	נשיאת בית הדין הצבאי	אלוף אורלי מרקמן
מינוי מיוחד	מפקד המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים	אלוף (במיל') ניצן אלון	מינוי מיוחד
מזכירים צבאיים	המזכיר הצבאי של ראש הממשלה	אלוף אבי גיל, אלוף רומן גופמן
	המזכיר הצבאי של שר הביטחון	תא"ל גיא מרקיזנו
	המזכיר הצבאי של נשיא המדינה	תא"ל נעמה רוזן גרימברג
אגף המבצעים	דובר צה"ל	תא"ל דניאל הגרי
	ראש חטיבת המבצעים	תא"ל שלומי בינדר, תא"ל ישראל שומר
אגף המודיעין	מפקד יחידה 8200	תא"ל יוסי שריאל
	מפקד חטיבת המחקר	תא"ל עמית סער, תא"ל אופיר מזרחי-רוזן
אגף תכנון ובניין כוח רב-זרועי	מפקד חטיבת התכנון	תא"ל דרור לוי
	מפקד מנהלת מגן ישראל	תא"ל שגיא ברוך	הוקמה במהלך המלחמה
אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי	מפקד החטיבה האסטרטגית	תא"ל בני גל
	מפקד חטיבת תבל	תא"ל אפי דפרן, תא"ל עמית אדלר
אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה	קצין רפואה ראשי	תא"ל פרופ' אלון גלזברג, תא"ל ד"ר זיוון אביעד-בר
	קצין הטכנולוגיה והאחזקה הראשי	תא"ל אריאל שימה
	קצין הלוגיסטיקה הראשי	תא"ל חיים מלכי
אגף כוח האדם	קצין המשטרה הצבאית הראשי	תא"ל אביחי מיבר
	קצין המשא"ן הראשי	תא"ל עדנה איליה
	קצין חינוך ראשי	תא"ל אופיר לויוס, תא"ל סמואל בומנדיל
חיל האוויר	מפקד מערך ההגנה האווירית	תא"ל גלעד בירן
זרוע היבשה	קצין חי"ר וצנחנים ראשי	תא"ל ערן אוליאל
	קצין שריון ראשי	תא"ל הישאם אבראהים, תא"ל אוהד מאור
	קצין הנדסה ראשי	תא"ל עידו מזרחי, תא"ל יואב טורחאנסקי	חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל
	קצין תותחנים ראשי	תא"ל יאיר נתנס
	מפקד חיל הגנת הגבולות	תא"ל אליעד מאור
פיקוד הדרום	מפקד אוגדת עזה	תא"ל אבי רוזנפלד. תא"ל ברק חירם
	מפקד עוצבת אדום	תא"ל איתמר בן חיים
	מפקד עוצבת הפלדה	תא"ל איציק כהן
	מפקד עוצבת סיני	תא"ל מורן עומר, תא"ל יהודה ואך
פיקוד המרכז	מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון	תא"ל אבי בלוט, תא"ל יקי דולף
	מפקד עוצבת האש	תא"ל דן גולדפוס, תא"ל גיא לוי
	מפקד עוצבת הבזק	תא"ל ברק חירם, תא"ל יואב ברונר
פיקוד הצפון	מפקד עוצבת הגליל	תא"ל שי קלפר
	מפקד אוגדת הבשן	תא"ל ציון רצון, תא"ל יאיר פלאי
	מפקד עוצבת געש	תא"ל דדו בר כליפא, תא"ל מורן עומר
	מפקד עוצבת המפץ	תא"ל ישראל שומר, תא"ל יפתח נורקין
אוגדות חי"ר במילואים בהקמה	מקים אוגדה 96	אלוף מוטי ברוך	בהקמה
	מפקד האוגדה המזרחית	תא"ל אורן שמחה	בהקמה
פיקוד העורף	מפקד אוגדת יערה	תא"ל (במיל') יאיר ברקת	הוקמה במהלך המלחמה
	מפקד מפקדת אלון	תא"ל (במיל') שלומי בן מוחה	נפתחה מחדש במהלך המלחמה
בסיסי טיסה	מפקד בסיס רמון	תא"ל ג'וש בר, תא"ל נדב בר
	מפקד בסיס נבטים	תא"ל יותם סיגלר
	מפקד בסיס חצרים	תא"ל גיא דוידסון, תא"ל עמיחי לוין
	מפקד בסיס תל נוף	תא"ל אריאל דיין
	מפקד בסיס פלמחים	תא"ל עומרי דור, תא"ל יגאל דדון
בסיסי חיל הים	מפקד בסיס חיפה	תא"ל אלי סוחוליצקי
	מפקד בסיס אשדוד	אל"ם איתן פז
מתאם פעולות הממשלה בשטחים	ראש המנהל האזרחי	תא"ל פארס עטילה, תא"ל הישאם אבראהים
	מפקד מנהלת המאמץ ההומניטרי-אזרחי ברצועת עזה	תא"ל אלעד גורן	הוקמה במהלך המלחמה
	מפקד מנהלת התיאום והקישור לעזה	אל"ם משה טטרו, אל"ם עבדאללה חלבי
חטיבות קומנדו סדירות	מפקד חטיבת עוז	אל"ם עומר כהן	חטיבת עוז במלחמת חרבות ברזל
	מפקד היחידה הרב-ממדית	אל"ם רועי לוי נפל בקרב והוחלף באל"ם דביר חבר, אל"ם טל אשור
חטיבות חי"ר סדירות	מפקד חטיבת הצנחנים	אל"ם עמי ביטון	חטיבת הצנחנים במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חטיבת גולני	אל"ם יאיר פלאי, אל"ם עדי גנון	חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חטיבת גבעתי	אל"ם לירון בטיטו	חטיבת גבעתי במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חטיבת הנח"ל	אל"ם יהונתן שטיינברג נפל בקרב והוחלף באל"ם יאיר צוקרמן	חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חטיבת כפיר	אל"ם יניב בארוט	חטיבת כפיר במלחמת חרבות ברזל
חטיבות הכשרה – חי"ר	מפקד חטיבה 261	אל"ם יהודה ואך, אל"ם אליאב אלבז
	מפקד חטיבת ביסלמ"ח	אל"ם ישראל פרידלר, אל"ם סיון בלוך
חטיבות שריון סדירות	מפקד חטיבה 7	אל"ם אלעד צורי	חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חטיבה 188	אל"ם אור וולוז'ינסקי	חטיבה 188 במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חטיבה 401	אל"ם בני אהרון, אל"ם אחסאן דקסה נפל בקרב	חטיבה 401 במלחמת חרבות ברזל
חטיבת ההכשרה – שריון	מפקד חטיבה 460	אל"ם דביר אדרי
חטיבות תותחנים סדירות	מפקד חטיבת האש 215	אל"ם אהוד ביבי, אל"ם אסף רחמים
	מפקד חטיבת האש 282	אל"ם נעם סובל
חטיבה סדירה פיקוד העורף	מפקד חטיבת החילוץ וההדרכה	אל"ם אלעד אדרי, אל"ם שלומי בן יאיר	חטיבת החילוץ וההדרכה במלחמת חרבות ברזל
שייטת חיל הים	מפקד שייטת ספינות הטילים	אל"ם אלדד בורוכוביץ'
חטמ"רים באוגדת עזה	מפקד חטיבת קטיף	אל"ם אסף חממי נפל בקרב והוחלף באל"ם טל אשור
	מפקד חטיבת הגפן	אל"ם חיים כהן
חטמ"רים בעוצבת אדום	מפקד חטיבת פארן	אל"ם שמר רביב
	מפקד חטיבת יואב	אל"ם איתמר דשל, אל"ם איילון פרץ
חטמ"רים בפיקוד מרכז	מפקד חטיבת הבקעה	אל"ם אביב אמיר
חטמ"רים באוגדת אזור יהודה ושומרון	מפקד חטיבת מנשה	אל"ם איוב כיוף
	מפקד חטיבת שומרון	אל"ם שמעון סיסו, אל"ם אריאל גונן
	מפקד חטיבת אפרים	אל"ם נתנאל שמכה
	מפקד חטיבת עציון	אל"ם איתי מטק, אל"ם גל ריץ'
	מפקד חטיבת בנימין	אל"ם לירון ביטון
	מפקד חטיבת יהודה	אל"ם ישי רוזיליו, אל"ם שחר ברקאי
חטמ"רים בעוצבת הגליל	מפקד עוצבת ברעם	אל"ם אורי דאובה, אל"ם עמרי רוזנקרנץ
	מפקד עוצבת חירם	אל"ם אבי מרציאנו
חטמ"רים באוגדת הבשן	מפקד עוצבת הגולן	אל"ם נתנאל לסרי, אל"ם בני קטה
	מפקד חטיבת החרמון	אל"ם אבינועם אמונה	נסגרה במהלך המלחמה
	מפקד חטיבת ההרים	אל"ם לירון אפלמן	הוקמה במהלך המלחמה
חטיבת מילואים בעוצבת הפלדה	מפקד עוצבת השרון	אל"ם טל קוריצקי
חטיבות מילואים בעוצבת סיני	מפקד חטיבת הנגב	אל"ם עברי אלבז, אל"ם יוסי אליאס
	מפקד חטיבת הראל	אל"ם איתמר מיכאלי
	מפקד חטיבת המחץ	אל"ם טל אלקובי
	מפקד חטיבת ירושלים	אל"ם נתאי עוקשי, אל"ם ניר איפרגן
	מפקד עוצבת התבור	אל"ם יותם בורשטיין
חטיבות מילואים בעוצבת האש	מפקד עוצבת חצי האש	אל"ם עידו קס	עוצבת חצי האש במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חטיבה 55	אל"ם עודד זימן
חטיבות מילואים בעוצבת הבזק	מפקד עוצבת שועלי מרום	אל"ם אלעד שושן
	מפקד חטיבת יפתח	אל"ם נדב מייסלס
	מפקד עוצבת ראם	אל"ם איציק אלפסי, אל"ם יונתן מאיר
חטיבות מילואים בעוצבת הגליל	מפקד חטיבת אלכסנדרוני	אל"ם גיל ורנר, אל"ם משה פסל
	מפקד חטיבת הזקן	אל"ם ראדי עזמה, אל"ם דורי סער
	מפקד עוצבת אדירים	אל"ם עידן קרפל, אל"ם דניאל קרויזמן
חטיבות מילואים באוגדת הבשן	מפקד חטיבת עודד	אל"ם לירון אפלמן, אל"ם רועי מניס
	מפקד עוצבת יפתח	אל"ם אלעד אפרתי, אל"ם איתי זעפרני
	מפקד עוצבת כידון	אל"ם אסף רחמים, אל"ם אלירן דהאן
חטיבת מילואים בעוצבת געש	מפקד חטיבת עציוני	אל"ם איתן גלעד, אל"ם שראל סבג
חטיבות מילואים בעוצבת המפץ	מפקד חטיבת הנשר	אל"ם רן פרידמן, אל"ם אביאל בלחסן
	מפקד חטיבת אלון	אל"ם (במיל') אילן שפירא, אל"ם יניב מלכה
	מפקד חטיבת כרמלי	אל"ם עמרי רוזנקרנץ, אל"ם דביר דיאמונד
	מפקד חטיבת קרייתי	אל"ם מיקי שרביט, אל"ם ניב דאובה	חטיבת קרייתי במלחמת חרבות ברזל
	מפקד חטיבת אגרוף הברזל	אל"ם יואב שניידר
	מפקד עוצבת התקומה	אל"ם עידן ברנשטיין
חטיבת מילואים בזרוע היבשה	מפקד חטיבת השומר	אל"ם (במיל') איל רוסו	הוקמה במהלך המלחמה
חטיבת חי"ר במילואים בהקמה	מפקד חטיבת חשמונאים	אל"ם אבינועם אמונה	בהקמה
חטיבות מילואים בפיקוד העורף	מפקד חטיבת דניאל	אל"ם (במיל') שילה אדלר
	מפקד חטיבת החי"ר הצפונית	אל"ם (במיל') גור רוזנבלט

ציר ההתנגדות

ארגוני הטרור ברצועת עזה

ערך מורחב – שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל

אחרי מתקפת הפתע על ישראל המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. מחבלי חמאס השתמשו במגוון רובי סער, הן רובי קלשניקוב למיניהם (AK-47 ו-AK-74), הן רובים סיניים מדגמי AK-56 ונורינקו QC (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-M16 האמריקאי). האחרון שימש בעיקר את יחידת הנוח'בה והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-RPG-7 והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר. כמו כן, חמאס החל להשתמש ברחפנים לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.

לאחר המתקפה, המשיך חמאס בירי רקטות על עוטף עזה, השפלה וגוש דן, מולם השתמשה ישראל בכיפת ברזל. ב-13 באוקטובר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי קלע דוד. ב-4 בנובמבר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר אילת, אך היא יורטה בידי מערכת חץ 2. חמאס משתמשים גם בטיל נ"ט מונחה מתוצרת סין. טיל הנ"ט HJ-8L הוא חלק ממשפחת טילי HJ-8 הסינית שמיוצרת מאז 1985, כאשר האות L משקפת את המילה "Light" (קל). משגר HJ-8L יכול לכלול שני טילים: אחד בעל טווח של 3 ק"מ ואחד גדול יותר ל-4 ק"מ.

חמאס פיתח רשת מנהרות לחימה ברצועת עזה. כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ברקטות נ"ט (לרוב מדגם RPG-7) וטילי נ"ט (לרוב מדגם קורנט) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "מעיל רוח" הישראלית יירטה טילים אלו. בישראל פותחו כלים ללוחמת מנהרות ובפרט להריסתן של מנהרות.

לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כמגן אנושי, כולל בתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא, שבו הוחזקו חטופים ומתחתיו נחשפה רשת מנהרות טרור של חמאס. גם בבתי החולים רנתיסי וכמאל עדואן נחשפו תשתיות טרור. אמצעי לחימה ותחמושת, כולל רקטות ארטילריות, הוסתרו בבתים, מתחת למיטות ילדים, בגני ילדים, במסגדים ובבתי ספר ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות, כולל בצמוד למסגדים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של אונר"א ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון.

כחלק מהלחימה, הם נהגו לצאת ממקומות המחבוא שלהם בבגדים אזרחיים או אימוניות - לפני שהם החלו לירות על חיילי צה"ל, או להצמיד מוקשים לרכב שלהם, או לירות רקטות ממשגרים באזורים אזרחיים. הם נהגו למלכד בתים נטושים בחומרי נפץ ובחוטי מעידה, לפעמים פיתו חיילי צה"ל להיכנס למבנים הממולכדים על ידי פיזור סימנים לנוכחות של חמאס.

ארגוני טרור אחרים

חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני תצפית ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות הירי הרקטי לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת כטב"מים מתאבדים לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי קורנט EM שלהם טווח של 10 ק"מ וטילי אלמאס 3 שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר צה"ל את הסיכולים הממוקדים נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של כוח רדואן, והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים איראנים.

החות'ים נמצאים בתימן, מרחק של למעלה מאלף קילומטר מישראל, דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו טילים ארוכי טווח כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים מתוצרת איראנית. רובם יורטו בידי מערך ההגנה האווירית של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת אוניות אזרחיות בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית במבצע שומר השגשוג, שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף.

בנוסף לארגוני הטרור הפלסטיניים, חזבאללה והחות'ים, ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים אמל, אל-חשד א-שעבי וגדודי חזבאללה.

מעורבות ארצות הברית

ערך מורחב – ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל

מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין (משמאל) נפגש בבסיס נבטים עם מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (במרכז) וסגן הרמטכ"ל אמיר ברעם (מימין) כדי לדון במתן סיוע אמריקאי לישראל בעת המלחמה, 13 באוקטובר

ב-8 באוקטובר אמר מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, שצבא ארצות הברית מקדם את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78), הנמצאת בים התיכון עם צי ספינות התקיפה שלה, אל חופי ישראל כדי לסייע לה במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, תחמושת ואספקה צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר 15 באוקטובר הודיעה ארצות הברית על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר. ב-16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ-2,000 חיילי מארינס אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב-23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את לוטננט גנרל ג'יימס פ. גלין בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה. ביידן הבטיח סיוע צבאי וכלכלי חסר תקדים של 10 מיליארד דולר שעלה בהמשך ל-14.3 מיליארד דולר.

החל ב-17 באוקטובר 2023, ובתגובה לתמיכת ארצות הברית בישראל במלחמה, יזמו מיליציות הנתמכות על ידי איראן סדרה מתואמת של יותר מ-170 התקפות על בסיסים ונכסים של צבא ארצות הברית בסוריה, בעיראק ובירדן. התקפות אלו הביאו לפציעתם של עשרות אנשי שירות אמריקאים. בתגובה, ארצות הברית פתחה במתקפות נגד מרובות, שהביאו לחיסולם של למעלה מ-30 טרוריסטים, כולל מפקד בכיר של תנועת א-נוג'בט – מושטק טאליב אל-סעידי. בפברואר 2024, בעקבות תקיפות אוויריות של ארצות הברית בעיראק ובסוריה, הופסקו עיקר התקפות המיליציות נגד כוחות ארצות הברית.

נושאות מטוסים פורד אייזנהאואר במזרח הים התיכון בנובמבר 2023

עד ל-6 בנובמבר שלחה ארצות הברית לישראל, באמצעות מטוסי תובלה ואניות מטען, חימוש וציוד צבאי במשקל של כ-10,000 טונות. במקביל פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע טייסות של מטוסי קרב מדגמי F-35,‏ F-15,‏ F-16 ו-A-10 ונושאת מטוסים. ב-5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי הצוללת הגרעינית פלורידה מסדרת אוהיו, הנושאת כ-150 טילי שיוט מסוג טומהוק, הגיעה לתחום פיקוד מרכז (סנטקו"ם). ספינות יירוט אמריקניות נפרסו בים התיכון ובים האדום לראשונה בהיסטוריה, לצורך הרחבת מטריית ההגנה על ישראל וסיוע בגילוי, סיווג ויירוט של האיומים, ובכך במהלך המלחמה התנהל סנכרון מבצעי מלא עם כוחות פיקוד מרכז (סנטקו"ם) של צבא ארצות הברית.

הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה שכללה התקפות על בסיסי ארצות הברית במזרח התיכון על ידי רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. 5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכם 2 בתימן ו-3 בגבול ירדן–סוריה שם נפצעו עוד כ-40 חיילים.

עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.

הרמטכ"ל ומפקד סנטקום בהערכת מצב במסגרת חרבות ברזל, 11 ביוני 2024

ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמת מזח צף לחופי העיר עזה. המזח הוקם על ידי צבא ארצות הברית במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועת עזה שנוצר בעקבות הלחימה. התכנון האמריקאי היה לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה. ב-16 במאי הודיע פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית כי המזח הזמני הושלם, בחוף א-שאטי, מצפון למסדרון נצרים. ב-17 במאי בסביבות השעה 09:00 בבוקר החלו משאיות הנושאות סיוע הומניטרי לנוע לחוף מהרציף הזמני בעזה. צבא ארצות הברית סיפק את המזון, אך אישור חלוקת המזון היה באחריות צה"ל. חלוקת המזון הייתה אמורה להיעשות על ידי ארגוני הסיוע, אך צה"ל טען כי הארגונים נתונים לאיומי חמאס, שרוצה לראות בכישלון הפרויקט, ואילו ארגוני הסיוע טענו כי צה"ל אינו מספק אבטחה למשאיות המובילות את הסיוע. פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית הודיע כי מ-17 במאי ועד 28 ביוני עברו דרך המזח לחוף עזה 8,831 טונות של סיוע הומניטרי. המזח נותק מחוף עזה ונגרר לנמל אשדוד. נכון לסוף יוני 2024, אספקת מזון באמצעות המזח הופסקה. צבא ארצות הברית הודיע על סיום פעילות המזח ב-17 ביולי 2024.

ב-26 באוגוסט 2024 משרד הביטחון עדכן כי נחת בישראל המטוס ה-500 במסגרת רכבת אווירית נרחבת של ציוד צבאי וחימושים מארצות הברית. מתחילת המלחמה הובאו לישראל יותר מ-50 אלף טונות של ציוד צבאי, ב-500 הטסות ו-107 השטות. שווי הסיוע הצבאי שארצות הברית סיפקה לישראל מאז תחילת המלחמה ועד יוני 2024 הוא כ-6.5 מיליארד דולר.

אבידות והרס

ישראל

הרוגים ופצועים

הדלקת נרות בכיכר דיזנגוף לזכר הנפגעים

במתקפת הפתע נרצחו ונהרגו כ-1,163 ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי משטרת ישראל ועשרה אנשי שירות הביטחון הכללי. בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים אמריקאים, צרפתים, ארגנטינאים, תאילנדים, נפאלים, אוקראינים ואזרחי מדינות נוספות. מעדויות חיילים וכוחות זק"א, ההרג רובו בוצע בירי, אך ניכר שחלק מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ברימונים ושריפת גופות. כמו כן התגלו עדויות למקרי אונס והתעללות מינית בנשים בטרם נרצחו. פעולות הטבח תועדו בשידור חי ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים. בעוד שתחקירים של "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" אישרו כי צה"ל הפעיל נוהל חניבעל ב-7 באוקטובר, המספר המדויק של ישראלים שנהרגו מכוחות צה"ל אינו ידוע.

בלוחמה ברצועת עזה נהרגו עוד 368 חיילי צה"ל, בהם 23 שנהרגו במהלך פיגועים ופעולות ביהודה ושומרון, ו-48 שנהרגו בתקיפות חזבאללה בגבול ישראל–לבנון. 36 אזרחים נהרגו בתקיפות חזבאללה, בהם אזרח הודי אחד.

יותר מ-19,960 פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים סורוקה, קפלן, שמיר, שיבא, ברזילי, בילינסון, וולפסון ואיכילוב.

חטופים

ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

כרזות של משפחות החטופים על קיר הקריה, 14 באוקטובר

לרצועת עזה נחטפו 251 בהם אזרחים ישראלים וזרים. בכללם נשים, ילדים ותינוקות וקשישים. מספר החטופים לא היה ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב-28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל-250 חטופים. באותו יום פרסם חמאס גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.^{[דרושה הבהרה]} בין החטופים היו כ-35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה.

ב-8 באוקטובר הוקם מטה משפחות החטופים והנעדרים על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל פנו לנשיאת הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על אונס ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים. מערך הרפואה במטה משפחות החטופים והנעדרים פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי. לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.

לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה שוחררו 117 חטופים. בנוסף, עד נובמבר 2024 הושבו ארצה גופותיהם של עוד 37 חטופים שנהרגו לפני החטיפה עצמה או במהלך השבי (כולל שלושה חטופים אשר נהרגו בשוגג מידי כוחות צה"ל בעת שניסו למלט עצמם מהשבי) בשבי נותרו 97 חטופים, מתוכם 34 חטופים שמותם נקבע, ו-63 חטופים שלא ידוע בוודאות האם הם בחיים.

הרס רכוש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דובר זק"א מציג את הרס המבנים לאחר הטבח בכפר עזה, 12 בנובמבר 2023

במהלך מתקפת הפתע, גרמו המחבלים במכוון נזק בהיקף נרחב לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.

ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים. בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש. נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.

ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב. במסיבת הנובה, לצד הרציחות שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב לאחר שירו על מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה והעלו אותם באש.^{[דרוש מקור]}

במהלך מתקפת הפתע, גרמו המחבלים נזקים בהיקפים רחבים בענפי החקלאות ביישובי העוטף, ביניהם שדות, רפתות, תשתיות חקלאיות שונות, לולים ועוד. המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות, הציתו מתקנים חקלאיים, וגרמו נזק כבד למפעלים. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר החשמל ואספקות המים הסדירים, מה שגרם לקשיים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים. מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.

בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית. על פי הערכות של רשות המיסים מסוף דצמבר 2023 היקף הפיצויים שידרשו ליישובי הצפון נאמד בין 300 מיליון לחצי מיליארד.

מפונים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ישראל פינתה 29 יישובים קרובים לגדר המערכת סביב רצועת עזה מתושביהם. לנוכח האיום הגובר בגזרת הצפון, ביום השני ללחימה המליצו המועצות האזוריות מטה אשר, מבואות חרמון והגליל העליון לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם במטולה הומלץ לתושבים להתפנות. ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר, ביקש ראש עיריית שדרות מהממשלה לפנות את תושבי העיר, ולמחרת הוחלט שתושבי שדרות שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות. ב-20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה) הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה. ב-22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטו רשות החירום הלאומית וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים, בהם רמות נפתלי, דן, מצובה ועוד.

המפונים שוכנו בבתי הארחה ומלונות במימון המדינה. מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי. התאחדות המלונות מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות אלפרד אקירוב.

על פי דו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביוני 2024, כ־143 אלף תושבי ישראל היו זכאים לפינוי מביתם לאחר מתקפת הפתע, בהם 68,500 תושבים מאזור הצפון וכ־74,500 מיישובי הדרום. בנוסף להם עזבו תושבים רבים את בתיהם באזורים אלה ובאזורים הסמוכים, אף שלא היו זכאים לסיוע ממשלתי.

בסך הכול נאלצו כ-330,000 איש לעזוב את בתיהם ביישובי עוטף עזה וביישובים הקרובים לגבול ישראל–לבנון. כעבור שנה, מעל למחציתם לא שבו לביתם, ויש הרואים בהם עקורים.

ביוני 2024 פורסם כי לפי אומדני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ־43 אלף מפונים מהדרום חזרו לבתיהם וכ־11 אלף מפונים מהצפון שבו או נשארו בבתיהם.

באוקטובר 2024 פורסם סקר שנעשה בקרב תושבי הצפון שעבדו לפני המלחמה ופונו בתחילת המלחמה. בין ממצאי הסקר: שליש מהם לא עובדים, 50% מהם נפגעו כלכלית במלחמה והכנסתם נפגעה מאד, ו-70% ממפוני הצפון שוקלים לא לחזור לביתם.

בצד הפלסטיני ובצד הלבנוני

הרוגים ופצועים

על פי נתוני דובר צה"ל, נהרגו מעל 19,346 מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה. מתוכם מעל 17,000 מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל 1,609 מחבלים מעזה נהרגו בשטח ישראל בעקבות מתקפת הפתע. ביהודה ושומרון נהרגו מעל 690 מחבלים. מקורות ישראליים העריכו שחמאס מסתיר הרוגים רבים שלו, ומשרד הבריאות של רצועת עזה אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.

לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מעל 45,806 פלסטינים נהרגו. מספר הפצועים עלה על 107,847. על פי נתוני משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטה של חמאס, במלחמה נהרגו מעל 43,391 פלסטינים, ביניהם לפחות 16,500 ילדים ובני נוער, 11,100 נשים, 855 אנשי צוותי רפואה ו-168 עיתונאים ובלוגרים שדיווחו מעזה. מעל ל-10,000 נעדרים מתחת להריסות המבנים. לעיתים, אמינות דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה נחשבת בצד הישראלי למפוקפקת עקב שיוכו לממשל חמאס, ונטען גם שמספרי ההרוגים שפורסמו על ידיו הכילו שגיאות סטטיסטיות. אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי.

בחודש הראשון למלחמה, כחלק מפינוי צפון רצועת עזה, צה"ל הטיל כרוזים המורים על "פינוי מיידי", כאשר מי שלא יתפנה עלול להיות מזוהה כ"שותף לארגון טרור". במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון הארץ, בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים. בדומה לתחקיר ב"הארץ", ביולי פורסם ב"שיחה מקומית" כי חיילים שלחמו ברצועת עזה העידו על מקרים רבים של הרג וירי באזרחים לא חמושים, שחלקם קוטלגו בתור "מחבלים". מאידך, תיעודים אחרים חשפו כי חלק ממחבלי חמאס מתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.

ביוני 2024 ארגון "Save the Children" העריך לפי פרסומי האו"ם כ-21,000 ילדים נעדרים בעזה, מתוכם "רבים לכודים מתחת להריסות, עצורים, קבורים בקברים לא מסומנים או הופרדו ממשפחותיהם". הארגון מעריך כי כ-4,000 ילדים לכודים תחת ההריסות, וכן מספר לא ידוע של ילדים קבורים בקברי אחים. באותו החודש דווח כי לפחות 30 ילדים מתו כתוצאה מתת תזונה. לפי חמאס, נכון ל-19 ביוני, יותר מ-40 ילדים מתו מרעב בעזה עקב המלחמה.

מספר ההרוגים ביהודה ושומרון עומד לכל הפחות על 759 (מהם מעל 690 מחבלים), ומספר הפצועים על למעלה מ-5,500.

בחזית הלבנונית, נהרגו לפחות 16 מחבלים מחמאס ו-31 מחבלים מהגא"פ. חזבאללה הודה ב-2,450 הרוגים משורותיו. מעל 73 פעילים צבאיים במפלגת אמל נהרגו. מעל 380 מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות בסוריה בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל. מספר האזרחים ההרוגים עומד על לפחות 388 בלבנון ולפחות 30 בסוריה.

עצורים ושבויים

ערך מורחב – מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל

כחלק מהמלחמה שהכריזה ישראל על ארגון הטרור חמאס, כוחות הביטחון בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית עצרו כ-9,250 פלסטינים, מתוכם כ-4,000 נעצרו ברצועת עזה, במהלך שנועד למנוע טרור פלסטיני והסתה. במבצע נרחב למעצרי פלסטינים וערביי ישראל, אלפי פועלים מרצועת עזה שקיבלו היתר כניסה לישראל נעצרו ונחקרו, לאחר חקירתם של הפועלים, במטרה לבדוק האם היה להם מידע מוקדם אודות מתקפת הפתע, שחררה ישראל ב-3 בנובמבר לרצועת עזה כ-3,200 פועלים פלסטינים שהיו עצורים במשך כשלושה שבועות. בנוסף נעצרו פלסטינים החשודים בפעילות טרור וערבים ישראלים החשודים בפרסום דברי הסתה.

הועלו טענות ועדויות להתעללות ועינויים בפלסטינים עצורים. צה"ל אישר כי חיילים ישראלים הודחו בעקבות שימוש בכוח מופרז, אך דחה טענות להתעללות שיטתית. לפי נתונים שפרסם צה"ל, עד יוני 2024 הצבא מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-48 מקרי מוות של פלסטינים, רובם שבויים שנתפסו ברצועת עזה. עם מקרי המוות הידועים נמנים 36 עצורים במחנה שדה תימן.

ב-31 ביולי דו"ח של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם קבע כי לפחות 53 פלסטינים מתו במעצר ישראלי במהלך המלחמה, וכי העצירים הפלסטינים עברו צורות שונות של התעללות ועינויים, כולל עדויות לאלימות מינית נגד נשים וגברים, מכות חשמל, שחרור כלבים וכיבוי סיגריות על עצורים. לפי הדו"ח, אלפי עצירים פלסטינים מוחזקים על ידי ישראל באופן שרירותי, בתנאים מחפירים ורובם ללא אישום או משפט. בין העצירים יש נשים, ילדים, רופאים, עיתונאים, פעילי זכויות אדם, חולים ותושבים שנמלטו מהלחימה ברצועת עזה.

בתחילת אוגוסט 2024 ארגון "בצלם" פרסם עשרות עדויות של עצירים שנכלאו מאז פרוץ המלחמה, כאשר רובם שוחררו בסופו של דבר מבלי שהועמדו לדין. הדו"ח הצביע על "מציאות של עינויים, פגיעות מיניות, אלימות, השפלה, הרעבה ומניעת טיפול רפואי הולם". בנוסף, הדו"ח מנה לפחות 60 מקרי מוות של כלואים פלסטינים מאז פרוץ המלחמה, ביניהם 48 עצורים תושבי עזה שמתו במתקני מעצר של הצבא ועוד 12 שמתו במשמורת שב"ס, חלקם בנסיבות המעלות "חשד כבד להתעללות ולמניעת טיפול רפואי מכוונים". הדו"ח כלל עדויות רבות המתארות פגיעות מיניות, ובהן הכאת איברי מין, שימוש באלות וכלי מתכת כדי להסב כאב באיברי המין, אחיזה באיברי מינם של האסירים, צילום אסירים עירומים, וביצוע חיפוש על גופם כשהם בעירום מלא. עדויות אחרות בדו"ח כוללות בין היתר תיאורי אלימות שהופעלה באמצעות גז פלפל, רימוני הלם, מקלות, אלות עץ וברזל, טייזר, מכות ואגרופים.

הרס רכוש

הריסות בשכונת א-רימאל בעזה בעקבות תקיפות צה"ל

הרס נרחב ביותר נגרם למבנים ולתשתיות ברצועת עזה. בסוף דצמבר 2023, הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי כ-70% מהבתים וכמחצית מהבניינים ברצועת עזה נהרסו או נפגעו מתחילת המלחמה. לפי הדיווח, כ-300,000 בתים ניזוקו מתוך 439,000, ישראל הטילה 29,000 פצצות על הרצועה, ובין היתר נפגעו גם כנסיות ביזנטיות ומסגדים עתיקים, מפעלים, קניונים, מלונות, תיאטראות ויותר משני שלישים מבתי הספר. בנוסף, לפי הדיווח, את רוב תשתיות המים, החשמל, התקשורת והבריאות שנפגעו במלחמה לא ניתן לתקן. לפי ניתוחי לוויין של אוניברסיטת העיר ניו יורק ושל אוניברסיטת אורגון, עד 80% מהבתים בצפון הרצועה ניזוקו או נהרסו – הרס נרחב יותר משהיה בדרזדן במלחמת העולם השנייה.

דו"ח של הבנק העולמי מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו. על פי הממשלה הפלסטינית יותר מ-73% מהתשתית הכלכלית ברצועה נהרסה עד לחודש ינואר, ו-83% מבתי המסחר בה נהרסו.

ב-31 בינואר פורסם תחקיר בעיתון "הארץ", לפיו צה"ל הצית בתים ברצועת עזה, בהוראת קצינים שהובילו את הלחימה, ובצורה שאינה מאפשרת לדיירים לשוב ולגור בהם. ממידע שהגיע לידי "הארץ" נטען כי הצתת הבתים נעשית ללא האישור המשפטי הדרוש.

ב-2 במאי 2024, דו"ח של האו"ם קבע כי שיקום הבתים והתשתיות שנהרסו במתקפה הצבאית של צה"ל ברצועת עזה יעלה כ-40 מיליארד דולר ועלול להימשך עד המאה הבאה. לפי הדו"ח, מאז פרוץ המלחמה נפגעו כ-370 אלף בתים בעזה ו-79 אלף מהם נהרסו לגמרי, לצד הרס כמעט מוחלט של תשתיות, בתי חולים ובתי ספר. הדו"ח קבע כי "היקף ההרס בעזה כה עצום, שהסיוע שיידרש לשיקום יהיה בקנה מידה שלא נראה מאז 1948".

ב-30 בספטמבר 2024 משרד ההסברה הממשלתי ברצועה פרסם נתונים לפיהם 201 משרדים ממשלתיים נהרסו בידי צה"ל, וכן 125 בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות נהרסו כליל ו-337 באופן חלקי. כ-611 מסגדים נהרסו כליל ו-214 באופן חלקי, 150 אלף יחידות דיור נהרסו כליל, 80 אלף אינן ראויות עוד למגורים ו-200 אלף נהרסו חלקית. 34 בתי חולים ו-80 מרכזים רפואיים הוצאו מכלל שירות. עוד נהרסו כ-3,130 ק"מ של רשת חשמל, 330,000 מטר של רשת המים, 655,000 מטר של רשת הביוב ו-2,835,000 מטר דרכים וכבישים.

לפי דו"חות שפרסם האו"ם, רוב התשתיות החקלאיות בעזה נהרסו, ובכלל זה חממות, מערכות השקיה, רפתות ודירים, מטעים, מכונות חקלאיות ומחסנים. על פי ארגון "Action Against Hunger" , המעניק סיוע לקהילה החקלאית ברצועה, חקלאים עזתים שהצליחו להגיע לאדמתם מצאו אותה פעמים רבות כשהיא פגועה או חרבה.

עקורים

על פי הערכות האו"ם מחודש ינואר 2024, כ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם. מספר העקורים בלבנון עומד על למעלה מ-1.4 מיליון.

על פי הערכות פלסטיניות כ-200 אלף פועלים איבדו את מקורות פרנסתם בארבעת חודשי המלחמה. הנזק הכלכלי הוערך ב-2.3 מיליארד דולר. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מאז 7 באוקטובר ועד 30 בספטמבר רשויות ישראליות הרסו, תפסו או אילצו להרוס 1,768 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית. אירועים אלו הובילו לעקירתם של למעלה מ-4,455 פלסטינים, בהם 1,910 ילדים.

המערכה הדיפלומטית

ערכים מורחבים – החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל, תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל

תגובות מדיניות

  מדינות אשר גינו את פעולות חמאס במלחמה

  מדינות אשר גינו את פעולות ישראל במלחמה

  מדינות אשר שמרו על עמדה נייטרלית

  אין מידע

בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל, הגיב העולם המערבי בהזדהות עם ישראל ובגינוי חריף של פעולות חמאס. ארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה פרסמו הצהרה משותפת התומכת בישראל ומכירה בזכותה להגן על עצמה. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, נשא מספר נאומים שבהם גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, שאותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם בניין אמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה בישראל, ורכבת אווירית של ראשי מדינות הגיעה לישראל לאות הזדהות וסולידריות עם העם הישראלי. מסמך שפרסם משרד החוץ ב-8 באוקטובר מנה 82 מדינות שתמכו באופן חד משמעי בישראל.

הצהרת הנשיא ביידן ביום 7 באוקטובר

• 
  נשיא צרפת עמנואל מקרון מחבק את הנשיא יצחק הרצוג, ירושלים, 24 באוקטובר
• 
  ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק עם ראש הממשלה נתניהו, ירושלים, 19 באוקטובר
• 
  ראש הממשלה נתניהו עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בביקורו בישראל, 18 באוקטובר 2023
• 
  ביקור אולף שולץ, קאנצלר גרמניה, בישראל, 17 באוקטובר 2023

בנוסף לתמיכה מדינית, ארצות הברית שלחה לישראל סיוע צבאי שכלל הצבת נושאת מטוסים וצוללת גרעינית כדי להרתיע גורמים נוספים במזרח התיכון מניצול המצב, ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל. ביידן הצהיר כי ארצות הברית ניצבת לצד ישראל ותוודא שישראל תקבל כל מה שהיא צריכה למלחמה. בריטניה שלחה כוחות לאזור הים התיכון. גרמניה שלחה לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל, ופורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל. עמנואל מקרון אף הציע להקים קואליציה נגד הטרור.

מנגד, חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב ומדינות מוסלמיות כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן. הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים.

על רקע המלחמה המתמשכת חלה התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל. ב-11 בנובמבר אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי "ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה", אך גורם צרפתי בכיר הבהיר בהמשך כי מקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת באזרחים בכוונה. מנהיגים ופרלמנטים לאומיים הכריזו כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה, ביניהם אלו של ברזיל, קולומביה, ונצואלה, קובה, לבנון, טורקיה ובנגלדש. ההתדרדרות במעמדה של ישראל באה לידי ביטוי בהכרה של ספרד, נורווגיה ואירלנד במדינה פלסטינית; החלטה של מדינות אחדות, בהן ארצות הברית, בריטניה וגרמניה, לצמצם ייצוא אמצעי לחימה לישראל, והחלטה של ממשלת צרפת לאסור השתתפות של חברות ישראליות בתערוכת יורוסאטורי של תעשיית הנשק; חרם על יצוא מטורקיה לישראל, החלטה של קולומביה להפסיק יצוא פחם לישראל; והחלטה של אוניברסיטאות בעולם לנתק את קשריהן עם אוניברסיטאות בישראל.

גופים בין-לאומיים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא שיש לקצר, לאחר העברת המידע המלא לערך המורחב.

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש גינה את מעשי חמאס ב-7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל-56 שנים של כיבוש חונק". דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.

ב-27 באוקטובר 2023 התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם החלטה ES-10/21 לגינוי פעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל וקריאה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". ההחלטה התקבלה במושב החירום העשירי של העצרת הכללית ותמכו בה 121 מדינות, לעומת 14 מדינות שהצביעו נגד ו-44 שנמנעו. מספר משקיפים מיוחדים מטעם האו"ם האשימו את ישראל ברצח עם ברצועת עזה, בהם הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים הכבושים, הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לאלימות נגד נשים, הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לזכות לבריאות והדווח המיוחד מטעם האו"ם לזכות למזון.

ב-15 בנובמבר הצביעה מועצת הביטחון של האו"ם בעד החלטה 2712 שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה. עד אז נבלמו הצעות באמצעות וטו של רוסיה או של ארצות הברית. ב-8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את סעיף 99 לאמנת האו"ם בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.

ב-29 בדצמבר 2023 הגישה דרום אפריקה תלונה נגד ישראל בגין רצח עם בפני בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ). הדיונים הפומביים התקיימו בארמון השלום בהאג, הולנד, ב-11 וב-12 בינואר 2024. ישראל יוצגה על ידי מלקולם שו כפרקליט ואהרן ברק במותב השופטים. הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את ג'ון דוגארד , ווהאן לואו וטמבקה נגקוקאיטובי כעורכי דין ואת דיקגאנג מוסנקה כשופט אד הוק. ב-26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על הפלסטינים, להעביר סיוע הומניטרי ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על הפסקת אש.

ב-11 בינואר הצביעה מועצת הביטחון של האו"ם בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.

ב-10 במאי 2024 ביקשה דרום אפריקה מבית הדין הבין-לאומי לצדק להוציא צווי מניעה חדשים נגד ישראל בעקבות הכניסה הקרקעית למזרח העיר רפיח. בעקבות הבקשה, חשפה ישראל כי ברפיח נחשפו כמעט 700 פירי מנהרות, מתוכן 50 פירים של מנהרות הברחה שחוצות למצרים. מאז תחילת המלחמה שוגרו מרפיח יותר מ-400 רקטות ארטילריות, מתוכן 120 רק בשבועיים האחרונים ו-600 אתרי שיגור זוהו באזור רפיח, מוסתרים בקרבת תשתיות אזרחיות. ב-24 במאי 2024 פסק בית הדין כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח. השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית".

ב-20 במאי 2024 הצהיר תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי ביקש משופטי בית הדין להוציא צווי מעצר לאישים ישראלים ופלסטינים בשל פשעי מלחמה. צווי המעצר נועדו לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לשר הביטחון יואב גלנט, ולראשי חמאס איסמעיל הניה, יחיא סינוואר ומוחמד דף. בין העילות למעצר נכללה האשמה של ישראל בהרעבה המונית של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין. צרפת, ספרד ומדינות נוספות באירופה תמכו בבקשה להוצאת הצווים. ישראל, ארצות הברית ובריטניה, שאינן מכירות בבית הדין, ביקרו את הבקשה וכפרו בלגיטימיות שלה. הקונגרס האמריקאי בתגובה אישר בתחילת יוני 2024 הצעת חוק להטלת סנקציות שונות על שופטי בית הדין הפלילי בהאג ובני משפחותיהם. מדינות אחרות באירופה, כגרמניה, איטליה ופולין מחו על ההשוואה בין ישראל הדמוקרטית לארגון הטרור חמאס, אך עקרונית תמכו בעצמאותו של בית המשפט.

ביוני 2024 הוכנסה ישראל ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.

ב-19 ביולי 2024 פורסמה חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

ב-5 באוגוסט 2024 הודה האו"ם כי תשעה עובדי אונר"א השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר 2023. מזכ"ל אונר"א הודיע כי החליט לסיים מיידית את עבודתם.

ב-18 בספטמבר 2024 עברה בעצרת הכללית של האו"ם הצעה שהעלתה הרשות הפלסטינית הקוראת להטיל סנקציות על ישראל ואמברגו נשק נגד ישראל. ההחלטה היא הצהרתית בעיקרה ואינה מחייבת. היא קוראת לישראל לצאת מהשטחים הפלסטיניים הכבושים בתוך שנה.

ב-28 באוקטובר 2024 חוקקה הכנסת את החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל בעקבות מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל.

סוגיית "היום שאחרי"

כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי האחריות הביטחונית הכוללת על המתרחש ברצועת עזה תהיה בידי ישראל לאחר המלחמה, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת. בריאיון אחר אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס". לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא. ב-11 בנובמבר הביע נתניהו התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה. במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך יעד ריאלי. סוגיית גורלה של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה נידונה בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות.

בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה צפונה אל מעבר לנהר הליטאני והכנסת כוח בין-לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר. פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.

בהמשך חודש דצמבר פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מהלשכה המדינית של חמאס החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם יחיא סנוואר. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.

כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר שר הביטחון גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.

בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה. בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת טכנוקרטים שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.

נתניהו בנאומו בפני הקונגרס האמריקאי, 24 ביולי 2024

בפברואר 2024 הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומיים.

כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי ראש הממשלה נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה. ב-12 במאי פורסם כי צמרת צה"ל דורשת מרה"מ הכרעה בסוגיית ה"יום שאחרי". ב-15 במאי כינס שר הביטחון גלנט מסיבת עיתונאים בה הטיח ביקורת בראש הממשלה נתניהו על כך שהוא דוחה את ההתעסקות בשאלת ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. שר הביטחון קרא לראש הממשלה להודיע שישראל לא תשלוט בעזה, והביע את התנגדותו לממשל צבאי ברצועה. דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמים בקואליציה ובאופוזיציה, וזכו לתמיכת יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.

במאי 2024 פורסם כי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב קידמו תוכנית לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון מדינה פלסטינית, שכונתה ה"חזון הערבי". התכנית נדחתה על הסף על ידי ארצות הברית. ב-23 ביולי התקשורת הממלכתית בסין הודיעה כי 14 פלגים פלסטיניים שקיימו פסגה בבייג'ינג חתמו על הסכם להקמת ממשלת ביניים של "פיוס לאומי" כדי שזו תשלוט ברצועה אחרי המלחמה. בספטמבר פורסם שגורם בחמאס טענו כי הם הגיעו להסכמות - ופתח הוא זה שיהיה אחראי על הניהול האזרחי של הרצועה, ועל המעברים. גורם בפת"ח שלל זאת.

ב-24 ביולי נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי ותיאר את חזונו לרצועת עזה לאחר המלחמה: "עזה מפורזת מנשק וללא קיצוניות. אנחנו לא רוצים להתיישב בעזה אבל נצטרך לשמור על אחריות ביטחונית שם. היא צריכה להיות מנוהלת על ידי גורמים פלסטינים שלא רוצים להשמיד את ישראל. דור חדש של פלסטינים צריכים לא ללמוד יותר לשנוא יהודים אלא לחיות איתנו בשלום. לאחר הניצחון שלנו, בעזרת שותפים מהאזור, פירוז עזה וסיום הקיצוניות בעזה, נוכל להביא לעתיד של שלום ושגשוג".

באוקטובר פורסם שארצות הברית ומדינות ערביות דנו עם איראן על הצעה להפסקת אש בכל הגזרות. לא היה ברור מה מקומה של הרצועה בהצעה שהתגבשה אז.

המערכה על דעת הקהל העולמית

ערך מורחב – המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל

דעת הקהל העולמית

הפגנת תמיכה בישראל, ברלין, 8 באוקטובר

בראשית המלחמה, דעת הקהל העולמית נטתה לכיוון תמיכה בישראל יותר מאשר התמיכה בה לפני המלחמה. לפי סקר דעת קהל שערך עיתון האקונומיסט רוב הציבור בעולם מזדהה עם ישראל ותומך בה, אף על פי שברשתות החברתיות המקוונות יש יותר פוסטים פרו-פלסטיניים. סקרים של עיתונים נוספים תמכו בתוצאות הסקר של האקונומיסט. סקרים שבוצעו במדינות אירופה מלמדים שהתמיכה בישראל עלתה מאז מתקפת הפתע על ישראל, ובעקבות הפחד שהטרור האסלאמי באירופה יתגבר כתוצאה ממתקפת הפתע או הפסד צבאי ישראלי לארגון טרור אסלאמי.

מצעד פרו-ישראלי בוושינגטון די. סי.

בעולם התקיימו עשרות הפגנות, חלקן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס.^{[דרושים מקורות]} ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת מדינות ערב, וטורקיה, שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה וצפון אמריקה. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת לונדון, פריז וניו יורק, שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות בקמפוסים, שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של חרדים אנטי-ציונים כמו נטורי קרתא. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ביום הזיכרון הבריטי שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובפלסטין במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.^{[דרושים מקורות]}

בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי 7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.

הסיקור התקשורתי

התקשורת הייתה שחקן בולט במלחמה זו, מסיקור הטבח שביצע החמאס ועד לליווי כוחות צה”ל לתוך רצועת עזה ושידור ישיר של הלוחמה בשטח האויב. למעלה מ-4,000 עיתונאים בינלאומיים הגיעו לישראל לסיקור המלחמה במה שהפך לאירוע התקשורתי הגדול ביותר מקום המדינה. בשבועות הראשונים למלחמה ולאחר מתקפת הפתע על ישראל סיקור המלחמה תפס את הכותרות הראשיות בתקשורת העולמית, הסיקור התמקד תחילה בטבח 7 באוקטובר ועם הזמן הסיקור העולמי עבר להתמקד בלחימה ברצועת עזה ובמאמצים להשגת הפסקת אש. עיתונאים בינלאומיים הגיעו ממגוון מדינות ברחבי העולם, המדינות המובילות בשליחת כתבים לסיקור המלחמה הן ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה. מאות רבות של כתבים ישראלים וזרים עמדו בגבול רצועת עזה, וסיקרו בשידור חי את הקרבות. שני הצדדים עשו שימוש רב בתקשורת לצורכי לוחמה פסיכולוגית. כמו כן, הוציא מערך ההסברה הלאומי החל מהשבוע הראשון קרוב ל-60 סיורים והקרנות של "סרט הזוועות" בשיתוף דו"צ. בסיורים השתתפו אלפי כתבים זרים בעיקר בשדרות, בקיבוצים כפר עזה, בארי, ניר עוז, נתיב העשרה ובאתר המסיבה ברעים.

הרשתות החברתיות, אשר בהן הועברו מידע ומסרים בזמן אמת, תפסו מקום מרכזי בסיקור התקשורתי של המלחמה והיו במקרים רבים המקור הראשוני שבו הופצו הידיעות אשר שודרו לאחר מכן בתקשורת הממוסדת. על פי מחקר שפורסם במרץ 2024 כמחצית מהאזרחים בחברה היהודית בישראל ציינו כי צרכו חדשות דרך פייסבוק כמקור מידע העיקרי בימי המלחמה וכ-40% מהאזרחים בחברה היהודית בישראל צרכו חדשות בקביעות דרך טלגרם בימי המלחמה.

ה-BBC ספג טענות להטיה מצד פרו-ישראלים ופרו-פלסטינים בימים הראשונים שלאחר מתקפת הפתע. בתחילת המלחמה, הציג ה-BBC את פעילי חמאס בתור "חמושים" (באנגלית: militants) ולא בתור מחבלים (באנגלית: terrorists). הטיעון לעניין זה הוא כי כך נשמרת האובייקטביות בדיווח - העיתונאים אינם נוקטים צד בשאלה אם מדובר בטרוריסטים או בפעילים בארגון מחתרת הנאבק למען שחרור לאומי. ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ביקר את סיקור המלחמה בתקשורת הבריטית וטען כי "חמאס אינם לוחמים, והם אינם לוחמי חופש. הם טרוריסטים". בעקבות הלחץ הציבורי שנוצר ה-BBC הפסיק להתייחס לחמאס בתור "חמושים". במהלך המלחמה, פרסם ה-BBC מספר ידיעות שקריות עליהם נאלץ להוציא התנצלות בסופו של דבר. בין הידיעות שפורסמו היו: קביעה כי ישראל אשמה בפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי בעזה אף על פי שהגורם היה רקטה פלסטינית, ידיעה לפיה כוחות צה"ל תקפו צוותים רפואיים ודוברי ערבית בבית החולים שיפא בעזה וידיעה לפיה צה"ל הוציא להורג 137 אזרחים. בהתנצלות נכתב שמקור הידיעה הוא טענת חמאס והיא לא אומתה. בספטמבר 2024 פורסם דו"ח לפיו שידורי רשת BBC הראו דפוס של הטיה נגד ישראל וכללו 1,500 הפרות של כללי העריכה של הרשת עצמה. הדו"ח היה תוצר של חקר אשר בחן הכתבות והכותרות לאורך זמן. בנובמבר 2024 פורסם כי למעלה מ-230 אנשי תקשורת, בהם למעלה מ-100 עובדי BBC אנונימיים, האשימו את התאגיד בהטיה פרו-ישראלית. המכתב שעליו חתומים קרא ל-BBC ליישם שורת התחייבויות עריכתיות, ובהן "הדגשה שישראל אינה מאפשרת לעיתונאים זרים גישה לרצועה; הבהרה כאשר אין די ראיות לגיבוי טענות ישראליות; ציון ברור בכותרות כאשר ישראל היא המבצעת; הכללת הקשר היסטורי קבוע מלפני אוקטובר 2023; ואתגור נחרץ של נציגי ממשלת ישראל והצבא בכל הראיונות".

רשת השידור הבין-לאומית אל-ג'זירה, הנחשבת לאחד מגופי התקשורת הגדולים בעולם סיקרה את המלחמה באופן נרחב ביותר, כולל דיווחים מפי כתבים אשר נמצאים בעזה ובישראל. לטענת ישראל, סיקור המלחמה של אל-ג'זירה מוטה לטובת מחבלים פלסטינים. אל-ג'זירה דחתה את האשמה זו, בטענה כי היא שומרת על "נייטרליות ואובייקטיביות" ומציגה גם את הנרטיב הישראלי. ב-20 באוקטובר 2023 על רקע המלחמה אישרה הממשלה תקנות לשעת חירום שיאפשרו את סגירת התחנה, לאחר הצגת הוכחות כי היא מסייעת לאויב, משדרת תעמולה בשירות החמאס בערבית ובאנגלית לצופים בכל העולם, ואף מעבירה מידע רגיש לחמאס. התקנה הוארכה כל ב-30 יום עד שהחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה אושר בכנסת ב-1 באפריל 2024 וב-5 במאי 2024 אושרה ההחלטה לסגור את ערוץ אל-ג'זירה בישראל בישיבת הממשלה. ב-16 בנובמבר 2023, פורסם כי מירב לשם גונן, אימה של רומי גונן שנחטפה, התראיינה לאל-ג'זירה במטרה להעביר מסר לעולם הערבי. העיתונאי שראיין אותה, שאל אותה כי האם יש הוכחות למאורעות 7 באוקטובר,^{[דרוש מקור]} ולאחר מכן אותו מראיין צירף את האיש האחראי על תיק האסירים בחמאס, לריאיון עמה. הדבר התקבל בכעס רב בקרב משפחות החטופים הישראלים. ב-12 ביוני התפרסם סרטון וידאו של תושב נוסייראת, בו הוא בוכה ומקלל את הנהגת חמאס שהמיטו אסון על עמם, כשהדובר עצמו פצוע עקב מבצע ארנון, בו נהרגו מעל 200 (לפי פרסומי חמאס). עם זאת, באל-ג'זירה הוצג הסרטון כשהוא ערוך, והוסרו ממנו הקטעים בהם הוא מאשים את הנהגת חמאס בנעשה, בצורה שנראה שהוא מאשים את ישראל.

ההסברה הישראלית

ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

שולחן "סעודת השבת" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עם יותר מ-200 כיסאות, המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים על ידי החמאס ברצועת עזה

כשבוע לאחר מתקפת הפתע נסגר משרד ההסברה הישראלי, והשרה העומדת בראשו, גלית דיסטל-אטבריאן, צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית". מאז תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ ומשרד התפוצות. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר ממיליארד חשיפות לתכני ההסברה שלו. שגריר ישראל באומות המאוחדות גלעד ארדן הופיע עם טלאי צהוב לדיון במועצת הביטחון של האומות המאוחדות. במשרד החוץ אמרו בתגובה כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת יד ושם אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה. ראש הממשלה נתניהו פרסם ב-30 באוקטובר הצהרה לתקשורת הזרה על קרב בין כוחות הציוויליזציה לבין כוחות הברבריות בעזה.

תיעוד חקירת מחבל מכוח נוח'בה שהשתתף בטבח ב-7 באוקטובר.

צה"ל שותף מרכזי במאמץ ההסברתי, ודובר צה"ל פונה רבות לתקשורת הזרה באנגלית ומפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים. כמו כן, הופצו סרטונים מחקירות המחבלים שמודים בביצוע הזוועות ובתכנונן מראש כחלק מתוכנית התקיפה. למרות צנזור התיעודים הקשים ביותר בפני הציבור, יצרו צה"ל ומשרד החוץ סרט באורך 47 דקות שהורכב מאוסף צילומים גולמיים מהטבח בעוטף עזה במתקפת הפתע על ישראל וכולל בעיקר קטעים שצולמו ממצלמות גוף שלבשו מחבלי החמאס במתקפת הפתע, ומכיל סצנות של עינויים, רצח והשחתת גופות להצגה בפני עיתונאים בעולם, המכונה "סרט הזוועות". ב-1 בנובמבר 2023 חשף צה"ל שיחה שבה תועד חמאס גונב 1,000 ליטר של דלק מבית חולים. ב-13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים א-רנתיסי למטרותיו הצבאיות. ב-19 בדצמבר 2023 פורסם תיעוד החקירה בשב"כ של אחמד כחלות, מנהל בית החולים כמאל עדואן שבג'באליה. כחלות חשף שחמאס גייס אותו לתפקיד בדרגה מקבילה לתת-אלוף והפך את בתי החולים ברצועת עזה למתקנים צבאיים ותשתיות טרור, שבהם הסתתרו בכירי חמאס. בנוסף, חלק מעובדי בית החולים והצוות הרפואי היו פעילי חמאס, וחמאס הפעיל אמבולנסים פרטיים להברחת בכירים וחטופים.

שלטי "נחטף על ידי חמאס" בלוס אנג'לס, ארצות הברית

אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, וכן תומכי ישראל ברחבי העולם, החלו לפעול למען הסברת ישראל, במיוחד ברשתות החברתיות וברחבי האינטרנט. הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה. אלה קינן, בלוגרית טיולים, הגתה בתחילת המלחמה את ההאשטאג "#HamasIsISIS". ב-9 באוקטובר הוקם מטה ההסברה האזרחי כארגון הסברה פרו-ישראלי ללא מטרות רווח, המפיץ תוכני הסברה פרו-ישראליים מקוריים באמצעות הרשתות החברתיות. תוך מספר ימים מתחילת ההתארגנות הצטרפו למאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים, וכשלושת אלפים מתנדבים הצטרפו לתפעול המערך בתפקידים שונים: מתורגמנים, אנשי קריאייטיב ותוכן, עורכי וידאו וגרפיקאים, אנשי תחקיר והפקה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בנוסף, שלטים עם תמונותיהם של החטופים והכיתוב "נחטף על ידי חמאס" הופצו ברחבי העולם. פוליטיקאים מהעבר ומפורסמים רבים פעלו להגנה על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית. בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי: ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט, דאגלס מארי, מסעב חסן יוסף, אילון לוי, פעיל ההסברה יוסף חדאד, יוצרי ארץ נהדרת, וכן אזרחים כמו אלה קינן ודני בולר, לצד ידוענים ומשפיענים רבים נוספים.

עם הזמן, חל פיחות באהדה ובסבלנות כלפי ישראל וממשלת ישראל גם מצד מדינות ידידותיות. אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה. ישראל החלה להדגיש בפני העולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין-לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס. ב-12 בדצמבר 2023, תחקיר של "הארץ" טען כי צה"ל מפעיל לוחמה פסיכולוגית על אזרחי ישראל, וכי מחלקת ההשפעה באגף המבצעים של צה"ל, האמונה על מבצעי לוחמה פסיכולוגית נגד האויב וקהלים זרים, מפעילה ערוץ טלגרם בשם "72 בתולות – ללא צנזורה" המכוון לקהל הישראלי ומציג גופות של מחבלים פלסטינים ושל ההרס בעזה בליווי קללות, גידופים ומסרים קיצוניים. תחילה, דובר צה"ל הכחיש כי ערוץ "72 בתולות" הופעל מטעם הצבא. בפברואר 2024, בעקבות בדיקה נוספת בעניין, צה"ל הודה שהערוץ הופעל מאגף המבצעים ללא אישור ושלא בסמכות וכי האירוע טופל.

תעמולת ציר ההתנגדות

ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

במהלך המלחמה הופצו ידיעות כזב שונות ברשתות החברתיות, שמקורן אינו ידוע. חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת תאוריות קשר, ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים. לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי רוסיה.

חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי-תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין-לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של משבר הומניטרי גדול ברצועה. כמו כן נטען שמשרד הבריאות העזתי מזייף מספרי הרוגים. מנהיגים בחמאס אמרו בריאיון לניו יורק טיימס כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה. ב-1 בנובמבר 2023 אמר ראזי חמד, דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".

עקב הפצת דיסאינפורמציה רבה בידי החמאס בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, הטיל האיחוד האירופאי אחריות על חברת מטא לטפל בנושא ואיים בהטלת סנקציות וקנסות אם הנושא לא יטופל. האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי הרשת החברתית אקס (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית". האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה. לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס. בתגובה אמרה מנכ"לית אקס לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.

אנטישמיות ויהדות התפוצות

ערכים מורחבים – יהדות התפוצות במלחמת חרבות ברזל, אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל, המחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל

יהדות התפוצות במלחמת חרבות ברזל נרתמה לסייע למדינת ישראל בגיוס כספים של מעל חמישה מיליארד שקלים, סיוע של אלפי מתנדבים שהגיעו לישראל להשתתף במרכזי התנדבות וחמ"לים אזרחיים, וסיוע להסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל. התגברות האנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל ברחבי העולם העמיקה את הקשרים בין יהדות התפוצות למדינת ישראל ולאזרחיה.

על פי דוח של משרד התפוצות שהוצג ב-20 באוגוסט 2024, תרמה יהדות התפוצות למדינת ישראל כ-1.4 מיליארד דולר (כ-5.1 מיליארד שקלים) בתרומות ישירות, הלוואות ותרומות של מוצרים.

מחאה פרו-פלסטינית בקולומבוס, אוהיו

מאהל מחאה פרו-פלסטיני באוניברסיטת קולומביה, אפריל 2024

עם תחילת הקרבות החלה התעוררות אנטישמית של הפגנות נגד ישראל, השחתה, אלימות, עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל. מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת. יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק. בנובמבר מסרה הליגה נגד השמצה כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ-919% בתוכן אנטישמי ב-X, ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז. אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל. אנטישמיות זו גרמה להגברת הביקוש לעלייה לארץ. תופעה נרחבת נוספת הייתה תלישה של מודעות הקוראות להחזרת החטופים ברחבי העולם. במאי 2024 העבירה ממשלת ישראל החלטה הקובעת כי יהודים בתפוצות שנרצחו על רקע אנטישמי יונצחו על ידי מדינת ישראל.

מחאות רבות פרצו ברחבי ארצות הברית מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, אנשים רבים יזמו עצרות, הפגנות ומשמרות מחאה. מוקד מרכזי להפגנות היה מחאות במספר רב של אוניברסיטאות בארצות הברית. הפגנות פרו-פלסטיניות נגד המלחמה התמקדו בדרישה להפסקת אש ונסיגת כוחות ישראליים מהשטחים הפלסטיניים. מפגינים פרו-פלסטינים מבקרים את ארצות הברית על תמיכתה בישראל, מוחים על התמרון הקרקעי ברצועת עזה, כשחלקם טוענים שישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. על פי קבוצת מומחים אמריקאים שעוקבים אחר הפגנות פוליטיות בארצות הברית, נכון ל-5 בדצמבר, יותר ממיליון אמריקאים השתתפו בהפגנות על המלחמה.

נוסף להפגנות, למדיה החברתית ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים, גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים. ב-18 באפריל 2024, פרצו מחאות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה, ומשטרת ניו יורק עצרה 108 מפגינים וקמפוס קולומביה נכבש על ידי מפגינים פרו-פלסטינים ונסגר למבקרים. ב-30 באפריל, משטרת ניו יורק נכנסה לקמפוס אוניברסיטת קולומביה ועצרה ופיזרה מפגינים פרו-פלסטינים שכבשו בנייני קמפוס וחנו בקמפוס. במקביל, ההפגנות התפשטו לקמפוסים נוספים בארצות הברית כמו אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס והמשטרה עצרה יותר מ-500 איש.

העורף הישראלי

ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

התגייסות אזרחית

חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב

מתנדבים בקטיף קלמנטינות בעוטף עזה, 17 בינואר 2024

מיד עם היוודע על מתקפת הפתע על ישראל וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הייתה התגייסות גדולה של ארגוני סיוע, ארגונים התנדבותיים אחרים שהסבו את משאביהם לצורכי השעה, וכן אזרחים יחידים. קמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בתחומים שונים: תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, סיוע באיתור נעדרים, חילוץ מאזורי העימות בחזית, סיוע נפשי לנפגעי חרדה, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם וסיוע בבתי חולים, שמרטפות לילדיהם של חיילי מילואים, ועבודה חקלאית התנדבותית במשקים שנמצאו ללא עובדים לאחר שאלפי פועלים זרים עזבו את ישראל עם פרוץ המלחמה. אזרחים רבים תרמו כספים וציוד לשם אספקת ביגוד ומזון למפונים ולחיילים, ואף לרכישת והטסת ציוד אישי וצבאי חסר לחיילים בבסיסי צה"ל. גם חברות עסקיות נרתמו לעזרה ביוזמות רבות ומגוונות.

עם תחילת המלחמה הוקמו כיתות כוננות ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות. לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים וכן בקרב החברה החרדית. עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עודד את המהלך ומינה את ניצב בדימוס שמעון לביא כפרויקטור מיוחד עבורו. במקביל הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.

גיוס מילואים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש להוסיף מידע על היקף גיוס המילואים, תחזית לעתיד, וחוקים או תקנות בנושא.

מיומה הראשון של המלחמה התנהלו גיוס מילואים נרחב לצה"ל ואימון של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת התחבורה הציבורית בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים. לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה. ישראלים ששהו בחו"ל בזמן פרוץ המלחמה חזרו לישראל בטיסות של אל על כדי להצטרף ללחימה.

המלחמה פרצה בתקופה שבה הפטור לציבור החרדי מגיוס לצה"ל נמצא חסר עיגון משפטי. ביולי 2023 פקעו התיקונים המסדירים את מעמדם המיוחד בחוק, ומפלגת יהדות התורה איימה כי תפרוש מהממשלה אם לא תחל חקיקה לעיגון הפטור מיד עם תחילת מושב החורף של הכנסת באוקטובר 2023. לאחר פרוץ המלחמה, הנושא עורר תשומת לב ותרעומת ציבורית מוגברת. בג"ץ הוציא צווי ביניים המחייבים את הממשלה לנמק מדוע לא יגויסו בני הישיבות, ולהפסיק לתקצב את הישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים. בחודש מרץ הוכן מתווה לחקיקת "חוק הגיוס", שקבע דרישות מחמירות מבעבר להגדרת אלו שתורתם אומנותם והעמיד בחירה עבור אלו שאינם עומדים בדרישות בין שירות בצבא לבין שירות במסגרות חלופיות כגון איחוד הצלה, משטרת ישראל וכדומה. מתווה זה קיבל לראשונה הכרה פומבית מצד רבני הציבור החרדי. באוגוסט החלה הממשלה במשלוח צווי התייצבות לכמה מאות בחורים חרדים, אך מאמצים אלה נתקלו בשיעור התייצבות נמוך והפגנות סוערות מצד חרדים המתנגדים לגיוס.

השפעות פוליטיות

ערכים מורחבים – קבינט המלחמה (ישראל), מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל

הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל-30 בינואר 2024 ולאחר מכן נדחו בשנית ל-27 בפברואר 2024.

ב-19 באוקטובר 2023 הוקמה מנהלת תקומה במטרה לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפת הפתע. בראש המנהלת עמד מאז הקמתה ועד אוגוסט 2024 תא"ל (במיל') משה אדרי ותקציבה הראשוני עמד על כמיליארד שקל, באפריל 2024 הממשלה אישרה תקציב של 19 מיליארד שקלים נוספים למנהלה. ב-21 ביולי 2024 מונה אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום לתפקיד פרויקטור הצפון, שיהיה אחראי לניהול ותכלול שיקום אזור הצפון.

ישיבת קבינט המלחמה עם מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן, נובמבר 2023

עם פרוץ המלחמה קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום. ב-11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, בני גנץ, על הצטרפות סיעתו לממשלה. באותו ערב הוקם קבינט המלחמה, ולמחרת הושבעו חמישה מחברי המחנה הממלכתי לשרים בממשלה. בכך הקואליציה מנתה 76 ח"כים. קבינט המלחמה הורכב משלושה חברים בעלי זכות הצבעה ושלושה משקיפים. החברים:

• ראש הממשלה בנימין נתניהו
• שר הביטחון יואב גלנט
• יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ

המשקיפים:

• חבר הכנסת מהמחנה הממלכתי גדי איזנקוט
• יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי
• השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר

ב-12 באוקטובר 2023, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל, הועבר תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו. במהלך המלחמה נסגרו ארבעה משרדי ממשלה: משרד ההסברה, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, המשרד לקידום מעמד האישה ומשרד המודיעין.

ב-1 בינואר 2024, בוצע חילוף במשרדים בין השרים ישראל כ"ץ ואלי כהן בהתאם להסכמים הקואליציוניים תרם המלחמה. כאשר כ"ץ נכנס לתפקיד שר החוץ במקום השר אלי כהן, ואילו הוא החליף את כ"ץ בתפקיד שר האנרגיה והתשתיות.

ב-13 במאי 2024 התפצלה מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער מסיעת המחנה הממלכתי ולאחר שלא קיבלה ייצוג בקבינט המלחמה לפי דרישתה, פרשה מהממשלה. בכך נשארה הממשלה עם רוב של 72 חברי כנסת בקואליציה. ב-9 ביוני הודיע בני גנץ כי גם מפלגתו פורשת מהממשלה. ב-17 ביוני פורק הקבינט. לפי מספר פרסומים בספטמבר 2024, המשיך להתקיים פורום מצומצם לניהול המלחמה אשר כלל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שר החוץ ישראל כ"ץ וח"כ אריה דרעי.

הפגנה למען עסקה להחזרת החטופים מול הקריה בתל אביב

מספר מחאות אזרחיות פרצו על רקע המלחמה וכללו הפגנות והפרות סדר. הבולטות שבמחאות היו: קריאה לביצוע עסקת חטופים, קריאה להתפטרותו של נתניהו והקדמת הבחירות, הפגנות בעד הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה, חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, הפגנות בקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה, הפגנה למען שוויון בנטל וגיוס בני ישיבות, הפגנות חרדים נגד גיוס בני ישיבות ונגד שיתוף פעולה עם צה"ל, והפגנה להחזרת המפונים לבתיהם. ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן פורום משפחות החטופים ופורום תקווה. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים.

ב-29 בספטמבר 2024 הודיעו ראש הממשלה נתניהו ויו"ר סיעת הימין הממלכתי גדעון סער על הצטרפות סער ומפלגתו לקואליציה. למחרת, ב-30 בספטמבר, מונה סער לשר בלי תיק וצורף לקבינט.

ב-5 בנובמבר 2024 פיטר ראש הממשלה בנימין נתניהו את שר הביטחון יואב גלנט. שר החוץ ישראל כ"ץ יחליף את גלנט ויכנס לתפקיד שר הביטחון, יו"ר סיעת הימין הממלכתי גדעון סער ימונה לשר החוץ. בנוסף, חבר הכנסת זאב אלקין ימונה לשר במשרד האוצר - האחראי על מנהלת תקומה ומנהלת שיקום הצפון וחברת הכנסת שרן השכל תמונה לסגנית שר החוץ.

השפעות כלכליות

ערך מורחב – השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה

תמיכה בתוצרת ישראלית במהלך מלחמת חרבות ברזל

במהלך מתקפת הפתע ניזוקו בישראל 8,402 מבנים ולמעלה מעשרת אלפים כלי רכב. בחודש אוקטובר 2023 נעדרו מעבודתם כ-764 אלף איש - כ-17.6% מהמועסקים, זאת בהשוואה לכ-17 אלף נעדרים בחודש ספטמבר שקדם למלחמה. 280 אלף מועסקים נעדרו בשל צמצום פעילות העסקים (צד הביקוש), כ-140 אלף בשל גיוס לשירות מילואים, ו-345 אלף בשל סיבות אחרות הקשורות לצד ההיצע.

ב-24 באוקטובר 2023 הורידה חברת דירוג האשראי S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית", והודיעה כי דירוג האשראי יֵרד אם העימות הצבאי יתרחב ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגאופוליטיים שאיתם מתמודדת ישראל. במהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' ו-S&P) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל. באוגוסט 2024 התריע פרופ' צבי אקשטיין כי המשך הלחימה והתעצמותה יגררו השלכות מרחיקות לכת על כלכלת ישראל, מבחינת צמיחה כלכלית, גירעון תקציבי, חוב חיצוני, תעסוקה, מצב ההיי-טק בישראל וכל היבט כלכלי אפשרי. להערכתו המדינה לא ערוכה לתרחישים אלה. בספטמבר 2024 מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל באופן חריג בשתי דרגות והוסיפה תחזית דירוג שלילית. בדוח חריף ציינה מודי'ס את ההוצאות העצומות של המלחמה בשתי חזיתות ואת היעדרם של צעדים משמעותיים ומספקים מצד הממשלה כדי לטפל בגירעון.

לפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הלחימה בעזה עולה כ-246 מיליון דולר ביום. בנוסף לכך, לפי בנק ישראל, עלות המלחמה למשק הישראלי בשל היעדרות מעבודה מגיעה ל-600 מיליון דולר בשבוע, אובדן של כ-6% מהתמ"ג השבועי.

בספטמבר 2024 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי תחזית הצמיחה השנתית ב-2024 היא 0.7%, שמשמעותה צמיחה שנתית שלילית במיוחד, עקב השפעות המלחמה על התוצר והירידה בייצוא.

השפעות על בריאות ורווחה

ערך מורחב – השפעות מלחמת חרבות ברזל על ילדים ובני נוער בישראל

בעקבות מתקפת הפתע נפתחו ברחבי הארץ מוקדים טלפוניים לתמיכה נפשית. בעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף. חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט-טראומה. בסקר שבוצע באפריל 2023 עלה כי 63% מבני הנוער נחשפו ברשת לתכנים קשים הקשורים למלחמה כמו תמונות, סרטונים, התכתבויות ופוסטים המכילים תיאורים גרפיים של הטבח שביצעו מחבלי החמאס. מחקר אורך מצא שבריאותם הנפשית של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. שיעור הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית עלה מ-16% באוגוסט 2023 ל-30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.

בעקבות המלחמה נרשמה עלייה בתקריות האלימות במשפחה. בשלושת החודשים הראשונים למלחמה דווח על עלייה של 37% בפניות למוקד האלימות נגד ילדים. הדיווחים כללו פגיעה מינית, הזנחה ואלימות פיזית.

המלחמה הביאה להשבתה זמנית של הלימודים הפרונטליים במערכת החינוך בישראל, ותלמידים רבים נאלצו לעבור למודל של למידה מרחוק. נמצא כי 26% ממוסדות החינוך בישראל אינם ממוגנים כראוי. התקיימו ניסיונות לשמור על רצף לימודי באמצעות חלוקה של מחשבים ניידים לתלמידים שפונו מבתיהם והקמת בתי ספר חדשים במקומות המרכזיים אליהם התפנו. משרד החינוך החליט לקבוע בשיתוף עם מנהלי בתי הספר תוכניות מותאמות לתלמידים שחוו אובדן משפחתי במהלך המלחמה.

החברה הערבית בישראל

כתב אישום הוגש נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי סכנין, באשמה שהיו שותפים בחוליית טרור שתכננה לבצע פיגועים בשיתוף פעולה עם חמאס.

מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי רפואה, סטודנטים, נשות חינוך והשחקנית מאיסה עבד אלהאדי, נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד לתמיכה בטרור. היו שטענו כי חלק מהמעצרים בוצעו בשל הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מהקוראן או הבעת תמיכה כלשהי בפלסטינים.

מספר חברי כנסת ערבים גינו את מתקפת הפתע ונרתמו להתגייסות האזרחית. חבר הכנסת איימן עודה גינה מעל דוכן הכנסת את המתקפה ואת הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף לטבח באזרחים חפים מפשע. הוא שיבח את היהודים והערבים שבחרו להתנדב בסיוע לקורבנות. חבר הכנסת מנסור עבאס גינה את מתקפת חמאס ופנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.

בין האזרחים שנרצחו ונחטפו במתקפת הפתע היו גם ערבים ישראלים. במהלך הטבח ביצעו אזרחים ערבים פעולות הצלה ויזמו התארגנויות לאיתור נעדרים, חילוץ משטחי אש ומתן טיפול רפואי תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם. אזרחים מהפזורה הבדואית התנדבו לחיפוש נעדרים בשטחי העוטף, והביעו את רצונם להתנדב לצה"ל ולמשטרה בתפקידי לחימה ולסייע בכל דרך אפשרית. מועצת כפר קאסם הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר, וחבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים.

על רקע המשבר ההומניטרי והרעב ההמוני ברצועת עזה, התארגנו יוזמות רבות בחברה הערבית לאיסוף סיוע שהסתכם ביותר ממאה משאיות ועשרות טונות של מוצרי מזון, היגיינה וחומרי ניקוי. עם זאת, הממשלה החליטה להתיר רק סיוע שנתרם מחו"ל או סחורות שקנו סוחרים עזתים מסוחרים בגדה המערבית, בכפוף לתיאום ולבדיקה של הרשויות בישראל, ולכן הסיוע לא הגיע ליעדו.

זיכרון והנצחה

ערך מורחב – הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל

אנדרטאות ומיצגים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אנדרטאות נוספות הוקמו בינתיים ואינן מוזכרות.

תמונות הנרצחים במסיבה מוצגות באנדרטה שבחניון רעים

לאחר הטבח בפסטיבל נובה, נותרו מאות מכוניות פזורות בצידי כביש 232, רבות מהן שרופות כליל. המכוניות השרופות נאספו אל מגרש ליד מושב תקומה, ונערמו למעין קיר שהפך לאנדרטת "קיר המכוניות" לזכר הנרצחים. בחניון רעים, שבו נערך הפסטיבל בלילה שקדם למתקפה, הוקמה באופן ספונטני אנדרטת נרצחי פסטיבל נובה. במקום הוצבו בזנטים שעליהם תמונות הנרצחים בטבח, ובט"ו בשבט תשפ"ד (ינואר 2024) נטעו עובדי הקרן הקיימת לישראל יחד עם משפחות הנרצחים שתילי עצים לזכרם של קורבנות הטבח. בהמשך נוספו במקום אמצעי הנצחה נוספים. מאז הטבח הגיעו לאתר אלפים רבים, וקבוצות מאורגנות של תלמידי בית ספר, אנשי כוחות הביטחון, משלחות מחו"ל ועוד, מגיעות באורח קבע למתחם.

ב-6 בדצמבר 2023 נחנכה בכפר המכביה אנדרטה בשם "פסל עוטף ישראל" לזכר נרצחי מתקפת הפתע. הפסל נוצר על ידי הפסלת דינה רקנאטי, ונתרם לאחר מותה על ידי משפחת רקנאטי. עיריית פתח תקווה החליטה להקים בעיר גשר ואנדרטה לזכר קורבנות מתקפת הפתע וחללי מלחמת חרבות ברזל.

במאי 2024, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, השיק תאגיד השידור הישראלי מוזיאון וירטואלי אינטראקטיבי בשם כאן 7.10.360 להנצחת מאורעות מתקפת הפתע והשלכותיה.

אומנות ועולם הבידור והתרבות

ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה, מלחמת חרבות ברזל בספרות, הספורט הישראלי במלחמת חרבות ברזל

ציור קיר באשדוד המציג את צה"ל כצבא של אריות לצד ביטוי מתוך תיעוד פופולרי של שיגור טיל: "שתיים, שלוש, שָ–גֵר".

אירועי הטבח והמלחמה הביאו אמנים רבים לפעול למען הציבור בתחומי אומנותם.

• אמנות רחוב: אמנים רבים ציירו גרפיטי וציורי קיר במרחב הציבורי והעירוני בישראל, לחיזוק המורל הלאומי ולהבעת תמיכה בחיילי צה"ל שנלחמים בחזית.

• מוזיקה: אומנים רבים הופיעו בהתנדבות בפני חיילים, ביניהם חנן בן ארי, שלמה ארצי, עומר אדם, ביני לנדאו, הראל טל ורבים אחרים. מוזיקאים הוציאו שירים וגרסאות כיסוי בהשפעת המלחמה; להעלאת המורל, לזכר ההרוגים, למען שחרור החטופים ובמחאה על המחדל שגרם לטבח. כ-1,000 מוזיקאים שיתפו פעולה בביצוע השיר הביתה למען החזרת החטופים. אושר כהן הופיע לאלפי אנשים עם השיר "תרקדי".

• קולנוע: הסרט התיעודי #NOVA של Yes הטלוויזיה בלוויין על הטבח במסיבת הנובה, היה הסרט התיעודי הנצפה ביותר בתולדות yes‏. הסרט "זעקות ואז שתיקה", בבימויה של ענת סטלינסקי ובהשתתפות שריל סנדברג, סוקר את ההתעללות המינית שארעה בטבח 7 באוקטובר ומפרט את המאורעות באזור פסטיבל נובה.

• מחול: המסלול לתנועה וכוריאוגרפיה של מכללת ספיר חזר ביוני 2024 לשדרות כדי לעודד ריפוי דרך אמנות.

יום הזיכרון לחללי המלחמה

ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל

בישיבת ממשלה שנערכה ב-17 במרץ 2024 אישרה הממשלה פה אחד כי בכ"ד בתשרי בכל שנה יתקיים יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל. התאריך נקבע יומיים לאחר המועד העברי של מתקפת הטרור, בשל העובדה כי כ"ב בתשרי הוא חג שמחת תורה, וכ"ג בתשרי הוא יום אסרו חג סוכות. הוחלט כי יום הזיכרון יוקדש לאירועי מתקפת הפתע והמלחמה ויתקיימו בו שני טקסים ממלכתיים: טקס לזכר האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה, וטקס לזכר הלוחמים שנהרגו במלחמה.

לצד ההחלטה לקבוע יום אבל לאומי בכ"ד בתשרי מדי שנה, הוחלט בנוסף כי בשנה הראשונה ייערך טקס ממלכתי בתאריך הלועזי, 7 באוקטובר, באופן חד פעמי, בשל הדומיננטיות של תאריך זה בתודעה הציבורית. הוחלט כי השרה מירי רגב תהיה אחראית על הפקת הטקס הראשון, והשרה החליטה שהטקס ייערך כמופע מוקלט מראש, ללא קהל, שישודר בערוצי הטלוויזיה. החלטה זו נתקלה בהתנגדות, גם מצד קורבנות המתקפה, וגרמה להכרזה של רבים מיישובי עוטף עזה והערים השכנות על החרמת הטקס הממלכתי. בשל כך הופק "טקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר" כטקס זיכרון חלופי לציון יום הטבח.

קישורים חיצוניים

• ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, סיכולים ממוקדים, באתר מערכות, 2024
• ישראל במלחמה – עדכונים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוקטובר 2023
• מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
• מתקפת פתע של חמאס – עדכונים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
• עזה פתחה במלחמה - עדכונים, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
• מההודעה הראשונה, דקה אחר דקה. יומן המלחמה, באתר צה"ל
• 772 חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
• חרבות ברזל, באתר gov.il
• יומן מלחמה מיוחד: מה שקרה בשבוע האחרון. שרשרת האירועים, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 05:06), 14 באוקטובר 2023
• מעין רודה ורעות מרים כהן, הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
• תמונת מצב המלחמה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
• סיכום שנת 2023, באתר השב"כ
• מערכת את"צ, איך נראית הלחימה בשטח? עושים סדר - תמונת מצב מיוחדת, באתר צה"ל, 6 בינואר 2024
• עדכון דובר צה"ל: סיכום 3 חודשי לחימה, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:36), 6 בינואר 2024
• רוני לינדר, 40 זוגות אחים ו-22 נרצחים מחולון: המספרים שאסור לנו לשכוח ולהשכיח, באתר הארץ, 5 באפריל 2024
• מבט מל"מ 97, מאי 2024
• יואב זיתון, עוד לפני הסטת הכוחות לצפון: כך חמאס משתלט מחדש על עזה, באתר ynet, 25 בספטמבר 2024

כתבות

• שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר – סיקור מיוחד באתר ynet
• שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה: שבועיים למתקפת הפתע | יומן מלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
• Emily Crane, Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out, New York Post, ‏14 באוקטובר 2023
• ניר דבורי, ‏התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2023
• יניב קובוביץ, ככה נראית מלחמה, ככה נשמעת מלחמה: מסע עם צה"ל לתוך רצועת עזה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2023
• עמיר כהן, ממתקפת הפתע ועד לקרבות בעזה: חודש למלחמה, באתר חדשות 13, 4 בנובמבר 2023
• יואב זיתון, הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
• דני קושמרו, ‏עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא, באתר ‏מאקו‏, 10 בנובמבר 2023
• אדוה דדון, ‏זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר", באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2023
• אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית, אתר מערכות(הקישור אינו פעיל, 5.11.2024), 2023
• יואב קרן וגיל יוחנן, עזה, 100 מטר מאיתנו – מלחמה | צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
• ליעם אדיב וענבר דקל כהן, אספנו כמה מהחידושים שנכנסו לפעולה ב-100 ימי מלחמה, באתר צה"ל, 14 בינואר 2024
• Israel Builds Buffer Zone Along Gaza Border, Risking New Rift With U.S., וול סטריט ג'ורנל, 25 בינואר 2024
• The Vicious Cycle Driving Gaza’s North to Famine, אתר WSJ
• יואב זיתון, יעל צ'כנובר, מתן צורי, יאיר קראוס, ישראל מושקוביץ, הזירות התקועות, החטופים, המפונים: 200 ימים למלחמה, תמונת מצב מכל החזיתות, באתר ynet, 23 באפריל 2024
• התמרון היה טבילת האש עבורם - הנה כמה מכלי המלחמה, באתר צה"ל, 24 באפריל 2024
• יואב זיתון, נעים באיטיות, בתוך הסמטאות הצפופות של מעוז חמאס: "250 מחבלים חוסלו כאן", באתר ynet, 23 במאי 2024
• נתיבי הברחת הנשק החשאיים של איראן - והמטרה: "להציף את יהודה ושומרון בנשק", באתר ynet, 9 באפריל 2024
• במילותיו, באתר ynet
• חישוב מסלול מחדש – שנה לתחילת המלחמה באתר וואלה

תמונות

• מערכת ישראל היום, צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2023
• התמונות שמסכמות את השבוע האחרון, באתר צה"ל, 16 בדצמבר 2023

כתבות וידאו

• ערוץ 12: היום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, 07.10.2023 (א), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:30:54)
• צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 08:11)
• היום התשעה עשר למלחמה: תקיפות עוצמתיות, חיסולים ושיגורים לאילת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:04), 25 באוקטובר 2023
• 600 מטרות הותקפו בתוך יממה: הפעולה הקרקעית בעזה מתרחבת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:52), 30 באוקטובר 2023
• תיעודים מיוחדים: כך נראים ימי הקרב הראשונים בתוך עזה, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 04:16), 1 בנובמבר 2023
• טילים מהצפון, נפילות במרכז וחיסול עשרות מחבלים: סיכום היום ה־63 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 4:34), 8 בדצמבר 2023
• צה"ל השלים את כיבוש בית חאנון, לוחמי דובדבן בחאן יונס: היום ה-73 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:41), 18 בדצמבר 2023
• תיעוד מיוחד מלב עזה: עיר הטרור של מוחמד דף ויחיא סינוואר נחשפת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:50), 20 בדצמבר 2023
• צה"ל ממשיך בהתקפות בכל רחבי הרצועה - וקרא לתושבים להתפנות דרומה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 25 בדצמבר 2023
• הקרב על השכונה האחרונה בצפון הרצועה: היום ה-88 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:47), 2 בינואר 2024
• כ-16,000 מחבלים חוסלו בעזה מפרוץ המלחמה: כך פועל צה"ל ברחבי הרצועה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:03), 17 באוגוסט 2024

הערות שוליים

מלחמת חרבות ברזל – תבניות ניווט
דגל ישראל דגל ישראל מלחמות ישראל העצמאות סיני ששת הימים ההתשה יום הכיפורים לבנון הראשונה המערכה ברצועת הביטחון לבנון השנייה חרבות ברזל 1947–1949 1956 1967 1967–1970 1973 1982 1982–2000 2006 2023–