נור שמס
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טולכרם |
| שפה רשמית |
ערבית  |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| על שם |
קרינת השמש |
| שטח | 210 דונם |
| גובה | 119 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחנה הפליטים | 6,423 (2017) |
| קואורדינטות | 32°19′07″N 35°03′32″E / 32.318711111111°N 35.058786111111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
נור שמס (בערבית: مخيّم نور شمس, מילולית: "אור שמש"; בעברית נפוץ גם הכתיב נור א-שמס) הוא מחנה פליטים פלסטינים מזרחית לעיר טולכרם, מדרום לכביש 57. מחנה הפליטים הוקם בשנת 1951 בתחומי מחנה מעצר בריטי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1915 הוקמה במקום תחנת הרכבת נור שמס על שלוחה של מסילת השומרון, שנסללה בשיתוף פעולה בין הטורקים לגרמנים לצורכי מלחמת העולם הראשונה.
המחנה בנוי על אתר ששימש כמחנה מעצר לאסירים פליליים בתקופת המנדט הבריטי, וישבו בו גם אסירים פוליטיים יהודים[דרוש מקור]. האסירים הועסקו בעבודות פרך במחצבות הסמוכות. בסמוך למחנה הותקפה משאית בבעלות יהודית שעשתה את דרכה מטולכרם לשכם ב-15 באפריל 1936 על ידי פורעים ערבים. בהתקפה נהרג אדם אחד ונפצעו שניים[1], והיא נחשבת לפעולה האלימה הראשונה של המרד הערבי הגדול.
לאחר מלחמת העצמאות אוכלס המחנה בפליטים פלסטינים מאזור חיפה והגליל. במלחמת ששת הימים נמלטו חלק גדול מתושביו, אך במקומם התיישבו במקום פליטים מג'נין ומבקעת הירדן.
בעקבות הסכמי אוסלו בשנת 1995 הוגדר המחנה כשטח A, ויחד עם טולכרם עבר לשליטתה של הרשות הפלסטינית, ומאז התבסס במחנה תשתיות ותאי טרור פעילים. בזמן האינתיפדה השנייה, במרץ 2002, שב צה"ל וכבש את המחנה[2]. שנה אחר כך נערכה פעולה נוספת בה רוכזו כל הגברים ממחנה הפליטים טולכרם הסמוך במחנה נור שמס לצורך חיפוש מבוקשים[3].
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2023 הפך המחנה למוקד של טרור פלסטיני בעקבות התבססות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במימון ותמיכה איראנית. במחנה הוקמו מעבדות נפץ לייצור מטעני חבלה ויצאו ממנו פיגועים רבים.
ב-19 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, כיתר צה"ל את המחנה, חשף צירי תנועה מחשש למטענים ופעל לעצור במחנה אנשי חמאס ומחבלים חמושים[4]. בעימות נהרגו כ-13 מחבלים.
בסוף דצמבר 2023, על מנת לסכל ירי והשלכת מטענים לעבר כוחות במהלך מבצע לסיכול טרור במחנה, צה"ל חיסל שישה מחבלים ופצע שבעה, חלקם מתקיפת כטב"מ. לאחר מספר ימים פעל צה"ל במחנה להשמדת תשתיות טרור, כאשר במחנה נמצאו עשרות רבות של מטענים, כלי נשק ותחמושת. חלק מהמטענים נמצאו סמוך לגן ילדים של אונר"א[5].
החל ב-19 עד 21 באפריל 2024 (במשך יותר משתי יממות) צה"ל פעל לסיכול טרור בתוך המחנה; נהרגו 14 מחבלים ונעצרו 15 מבוקשים.[6]
ב-28 באוגוסט 2024 צה"ל פתח במבצע מחנות קיץ, מבצע רחב היקף על מחנות הפליטים בשומרון, בדגש על מחנה נור שמס. ביומיים הראשונים למבצע חוסלו יותר מעשרה מחבלים במחנה, בין המחבלים שחוסלו היה מפקד גדודי הגא"פ מחמד ג'אבר אבו שוג'אע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שודדים ורוצחים- והממשלה?, דבר, 16 באפריל 1936
- ^ צה"ל השתלט על רוב טול כרם; חוסל בכיר בג'יהאד סמוך לג'נין, באתר גלובס, 7 במרץ 2002
- ^ ארנון רגולר, גברי טול כרם פחדו ש"הנה מגרשים אותנו", באתר הארץ, 4 באפריל 2003
- ^ המאמץ מול חמאס ביו"ש: מעצר של יותר מ-80 מבוקשים בלילה, פעילות התקפית במחנה פליטים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, הושמדה קומה ממולכדת שאותרה מעל גן ילדים של אונר"א במחנה פליטים ליד טולכרם, באתר מאקו, 4 בינואר 2024
- ^
הושלם מבצע לסיכול טרור בנור א-שמס. תיעוד ממצלמות דובדבן, באתר צה"ל, 21 באפריל 2024
 | ||
|---|---|---|
| ערים | טולכרם (מכילה את השכונות: שוויכה, אירתח) | 
|
| מועצות מקומיות | ענבתא • עתיל • בלעא • באקה א-שרקייה • בית ליד • דיר אל-ע'וסון • קפין | |
| כפרים | פרעון • איכתאבא • עילאר • עזבת שופה • אל-ג'ארושיה • כפר עבוש • כפר ג'מאל • כפר א-לבד • כפר רמאן • כפר סור • כפר זיבאד • ח'ירבת חורייש • כור • א-נזלה אל-ע'רביה • א-נזלה א-שרקיה • נזלה אל-ווסטא • נזלת אבו נאר • נזלת עיסא • רמל זיתא • רמין • א-ראס • ספארין • סידא • שופא • סיר • זיתא | |
| מחנות פליטים | נור שמס | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||