לדלג לתוכן

זעקות ואז שתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זעקות ואז שתיקה
Screams Before Silence
אמה של עמית סוסנה מחכה לחזרתה משבי החמאס
אמה של עמית סוסנה מחכה לחזרתה משבי החמאס
בימוי ענת סטלינסקי
מדינה ישראלישראל ישראל
הקרנת בכורה 7 במאי 2024
שפת הסרט אנגלית, עברית
Screams Before Silence, סרטון בערוץ "Screams Before Silence", באתר יוטיוב (אורך: 56:55)
דף הסרט ב־IMDb

זעקות ואז שתיקהאנגלית: Screams Before Silence) הוא סרט דוקומנטרי שיזמה אשת העסקים האמריקאית שריל סנדברג וביימה ענת סטלינסקי, המתעד את האלימות המינית של מחבלי חמאס במהלך מתקפת הפתע על ישראל, ובפרט במהלך טבח פסטיבל הנובה, וכן בחטופות שנחטפו לרצועת עזה במהלך המתקפה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות האלימות המינית הרבה שאירעה כחלק ממעשי הטבח והחטיפה, עלתה היוזמה להפיק סרט דוקומנטרי המתעד את הפגיעות.

שריל סנדברג

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בפברואר 2024, בבימויה של ענת סטלינסקי ובהובלתה של שריל סנדברג. אחת המשתתפות בסרט היא עמית סוסנה שנחטפה לעזה ושוחררה בעסקת שחרור החטופים בנובמבר 2023, שתיארה את הפגיעות המיניות שעברה בעודה בשבי החמאס.[5] כמו כן בסרט ישנן עדויות רבות על מעשי אונס ותקיפות מיניות במהלך הטבח בפסטיבל נובה ובמקומות נוספים.[6]

הסרט זמין לצפיה בחינם ביוטיוב. ב-7 במאי 2024 שודר הסרט בישראל במגוון פלטפורמות, בהן HOT ,yes, סלקום ופרטנר.[7]

ב-8 במאי אירחה מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה יצחק הרצוג, הקרנת בכורה בישראל של הסרט, בנוכחותם של דיפלומטים ונשותיהם, ובמהלכה נשאה דברים עמית סוסנה.[8] ביוני 2024 סיפרה עמית סוסנה את סיפור חטיפתה ותקיפתה המינית בנאום בבית הלבן.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  2. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  3. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  4. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  5. ^ רועי אבן, ‏"זעקות ואז שתיקה" הופך את עמית סוסנה לגיבורת ישראל, באתר ‏מאקו‏, 26 באפריל 2024
  6. ^ הסרט התיעודי "זעקות ואז שתיקה" על פשעי המין של מחבלי החמאס ישודר בפרטנר TV, באתר מעריב אונליין, 1 במאי 2024
  7. ^ מאיה כהן, לאחר שזכה לצפיות רבות ביוטיוב: הסרט על האלימות המינית של חמאס מגיע לטלוויזיה, באתר ישראל היום, 2 במאי 2024
  8. ^ החטופה שחזרה מהשבי: "אשא את הצלקות האלה כל חיי", באתר "סרוגים", 8 במאי 2024
  9. ^ "יותר קשה לשתוק": עמית סוסנה ששוחררה משבי חמאס בעדות אמיצה בבית הלבן, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:45)