חיל האוויר במלחמת חרבות ברזל
מראה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מערך ההגנה האווירית בזמן המלחמה, פירוט זירות הלחימה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מערך ההגנה האווירית בזמן המלחמה, פירוט זירות הלחימה. | |
תג היחידה של חיל האוויר | |
סוג היחידה | חיל אוויר |
---|---|
שייכות חיילית | צה"ל |
מדינת מוצא | ישראל |
מפקדים | אלוף תומר בר |
יחידות משנה | |
עימות | מלחמת חרבות ברזל |
גזרת פעילות |
רצועת עזה לבנון סוריה תימן |
קרבות | |
לחם לצד | |
לחם נגד | |
אמל"ח עיקרי |
כ-750 כלי טיס |
סד"כ |
|
אבדות | 18 חיילים הרוגים |
חיל האוויר הישראלי לחם במלחמת חרבות ברזל עוד מיומה הראשון 7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע. מאז ולאורך המלחמה החיל לחם בכל החזיתות – בחזית העיקרית שברצועת עזה, החזית הצפונית בלבנון ובסוריה, וכנגד מעורבות איראן והחות'ים במלחמה.
נכון לפברואר 2024 פגע החיל בכ-31,000 מטרות בכלל הזירות, מתוכן כ-26,000 תקיפות בוצעו באמצעות מטוסי קרב[1]. נכון ל-21 ביולי 2024, במלחמה נפלו כ-18 חללים מזרוע האוויר: 9 חללים מיחידת שלדג, 3 חללים ממערך ההגנה האווירית, 4 חללים מיחידת 669, חללה אחת מלהק הציוד וחללה נוספת ממערך הבקרה[2].
אירועים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יומיים לפני המתקפה, דווח בעיתונות כי מספר רב של טייסי חיל האוויר אינם כשירים לטוס[3][4].
- עוד ביומה הראשון של המלחמה היה חיל האוויר מעורב בתקיפות ברחבי רצועת עזה. באותו היום חיל החריב את "מגדל פלסטין", שהכיל תשתיות טרור של חמאס[5].
- לאורך המלחמה וגם במקביל לתחילת התמרון הקרקעי היה חיל האוויר מעורב בקרבות שונים, ובהם קרב ח'אן יונס, קרב ג'באליה וקרב עזה.
- כשבוע שלאחר המלחמה החל פינוי צפון רצועת עזה. חיל האוויר היה מעורב בהפצת הכרוזים הקוראים לתושבי האזור לנוע דרומה.
- לאורך המלחמה חוסלו על ידי חיל האוויר בכירים ובהם איימן נופל (17 באוקטובר), ג'יהאד מוחייסן וג'מילה עבדאללה טאהא א-שנטי (19 באוקטובר), ומרואן עיסא (11 במרץ).
- ב-17 באוקטובר הואשם חיל האוויר בהפגזת בית החולים הערבי אל-אהלי, אך הוכח שהפיצוץ אירע כתוצאה משיגור רקטה כושל של הג'יהאד האסלאמי.
- 2 בינואר – אירעה ההתנקשות בסאלח אל-עארורי בלבנון.
- ב-12 בפברואר חיל האוויר לקח חלק במבצע יד זהב לחילוצם של שני חטופים ברצועת עזה. חיל האוויר היה מעורב גם בחיפוי במבצע ארנון ב-8 ביוני שבו חולצו ארבעה חטופים נוספים.
- ב-28 במרץ חיל האוויר יוחסה לחיל האוויר תקיפה ליד שדה התעופה הבין-לאומי חלב.
- ב-1 באפריל יוחסה לחיל האוויר ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, ליד הקונסוליה האיראנית בדמשק שבסוריה. כתגובה, ב-14 באפריל איראן תקפה את ישראל באמצעות כטב"מים וטילי שיוט. התקיפה נבלמה, גם בזכות מערך ההגנה האווירית. כמספר ימים לאחר מכן ישראל תקפה שוב בבסיס חיל האוויר האיראני.
- 13 ביולי – ההתנקשות במוחמד דף שחיסלה את ראפע סלאמה, מח"ט ח'אן יונס, ואת מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס.
- 21 ביולי – בפעם הראשונה בתולדות המדינה, תקף חיל האוויר מטרות של החות'ים בתימן במסגרת מבצע יד ארוכה.
- 30 ביולי – ההתנקשות בפואד שוכר.
- 25 באוגוסט – מתקפת המנע הישראלית נגד חזבאללה – מתקפת מנע להשמדת אלפי משגרי רקטות של חזבאללה, שנערכו לשגר רקטות וטילים לעבר ישראל, לרבות גוש דן, ב-5:00 לפנות בוקר.
- 11 בספטמבר – התרסקות מסוק ינשוף בציר פילדלפי – אירוע התרסקות מסוק ינשוף מטייסת 123, ועליו לוחמי יחידת 669. האירוע התרחש כאשר המסוק הגיע במטרה לפנות לבית החולים לוחם הנדסה שנפצע קשה. כתוצאה מההתרסקות נהרגו שני לוחמי 669[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר דבורי, כ-29 אלף מטרות בעזה, יותר מ-1,000 בלבנון: ההישגים של חיל האוויר במלחמה - ותיעודי התקיפות, באתר מאקו, 19 בפברואר 2024
- ^ 689 חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר דובר צה"ל
- ^ הכתב הצבאי הבכיר חושף: התכנית של מפקד חיל האוויר לטייסים הסרבנים, באתר כיפה, 5 באוקטובר 2023
- ^ דן ארקין, בצה״ל טרם קבעו מדיניות לגבי טייסים שמסרבים להתנדב בגלל המחאה, Israel Defense, 4/10/2023
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ זיתון, יואב (2024-09-11). "הותר לפרסום: שני לוחמי צה"ל נהרגו בהתרסקות מסוק בציר פילדלפי". Ynet. נבדק ב-2024-09-11.
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |