לדלג לתוכן

קרב עין הבשור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב עין הבשור
מערכה: מתקפת ה-7 באוקטובר
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים 7 באוקטובר 2023 (כמה שעות)
מקום עין הבשור, מחוז הדרום, ישראל
תוצאה הצלת המושב מטבח המוני
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חמאסחמאס חמאס

כוחות
אבדות

2 פצועים

מספר מחבלים הרוגים

מפה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קרב מושב עין הבשור התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל. במהלך הקרב, הסתערו בין 30–50 מחבלים המשתייכים לארגון הטרור חמאס על עין הבשור, הנמצא במרחק 5–7 קילומטרים מח'אן יונס שבדרום רצועת עזה (5 ק"מ מהגדר), במטרה לבצע טבח בתושבי המושב ולחטוף מהם לרצועת עזה.

חברי כיתת הכוננות של המושב ניהלו קרב עם המחבלים, והצליחו לבלום אותם בשער הכניסה המערבי של המושב ועל הגדרות. שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו והובלו לבית החולים סורוקה בנסיעה מהשער המזרחי דרך שדות המושב, לצומת משאבי שדה ומשם לבאר שבע. זאת בשל העובדה שבכבישים 232 ובכביש 241 תקפו מחבלים כל רכב שנע עליהם.[1][2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

עקב מקרים רבים של גניבת רובי M16 בידי בדואים, החליטו בצה"ל להלחם בתופעה על ידי צמצום מספר הנשקים. כך צומצמה כמות הרובים מ-47 רובים במקור ל-21. בספטמבר 2020 נלקחו רוב הרובים האחרים, עקב הוראה של פיקוד דרום לצמצם את כמות הרובים ביישובי עוטף עזה המרוחקים ארבעה–שבעה קילומטרים.[3]

בשנים 2022–2023, סבלו תושבי עין הבשור מריבוי גניבות, בהן גניבות רכב, ציוד ותוצרת חקלאית. לצורך ההתמודדות עם הגנבות הוחלט במושב, כ-3 חודשים לפני מתקפת חמאס, להגדיל את כיתת הכוננות מ-12 ל-78 חברים.[4] לרשותם עמדו 6 רובי M-16, ובנוסף אקדחים פרטיים של החברים.[3] במסגרת כיתת הכוננות סיירה מדי לילה קבוצה של 5–7 חברים לאורך הגדרות כדי לסכל גנבות. הקמת יחדית מניעת הגניבות הפכה את הקבוצה למתורגלת לפעול בצורה מתואמת ולקפוץ בהתרעה של רגע לעמדות.[5] כך במקרה לגמרי היה המושב מוכן לקרב יותר לעומת ישובים אחרים.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[6] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[7] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[8] שוטרים ו־10[9] אנשי שירות הביטחון הכללי.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם תחילת אזעקות "צבע אדום" ונפילת רקטות בשטחים פתוחים סביב המושב בבוקר 7 באוקטובר 2023, הבין רבש"ץ המושב שהאזין לרשתות הקשר הביטחוניות של המועצה האזורית אשכול וצה"ל,[10][11] את תמונת הקרב ביישובי המועצה והקפיץ את כל כיתת הכוננות לגדרות.[12][13] תוך כמה דקות, בשעה 07:38 התמקמו חברי כיתת הכוננות בעמדות סביב הגדרות ולשער המערבי. הם הצליחו לסגור את השער ולאלתר מחסום מרכב. זמן קצר לאחר מכן, בשעה 07:54 מכן הגיעו טנדרים ואופנועים לשער המערבי של המושב עם כ־ 16 מחבלים חמושים, והחל קרב יריות.[14], כשאחריהם חיכו בחוץ עוד 7 - 8 טנדרים של מחבלים ומחכים לפריצת השער כדי להכנס.[15] סה"כ התקיפו את הישוב כ-30-50 מחבלים חמושים בנשק רב.

המחבלים ירו מרובה צלפים, מרובי סער ארוכי קנה, זרקו רימונים[16] (חלק מהרימונים היו נפלים שלא התפוצצו) וירו רקטות RPG שבמזל לא פגעו בשער או במגינים.[17] הקרב נמשך כ-20 דקות, במהלכו הדפו חברי כיתת הכוננות את המחבלים מהשער ומהגדרות ושבו ארבעה מחבלים שהועברו לידי כוחות הביטחון.[18] שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו במהלך הקרב.[13] בשעה 08:36 הגיע לשער המערבי של המושב רכב ממוגן צה"לי כאשר המחבלים כבר לא שם.[14]

חברים שלא היו להם אקדחים אילתרו כלי נשק כמו טוריות, גרזנים,[15] אבנים[4] ואתי חפירה, אך למרבה המזל לא נאלצו להשתמש בכלי נשק אלה שספק אם היו מועילים נגד מחבלים מצויידים ברובים. הקשר בין חברי כיתת הכוננות התבצע על בסיס הודעות קוליות באפליקציית וואטסאפ. ערוץ קשר זה שימש לדיבור בין הצוותים שבשטח, הכוונה, וחבירה בין חברי כיתת הכוננות בשעת הקרב.[2]

אלעד גפנר, חבר כיתת הכוננות נלחם עם רובה M-16 היחיד שהיה בעמדת השער המערבי, מול כ-16 מחבלים חמושים בנשק ארוך, הצליח לנטרל את חלקם ולבלום את התקדמותם, כאשר חבריו מחפים עליו עם אקדחים. לבסוף נפצע אלעד בכתפו ופונה לאחור וחבריו המשיכו לנהל את הקרב.[4] אחיו של אלעד, פרופ' יפתח גפנר, לקח אותו ברכב חשמלי מסוג טסלה כדי לפנות אותו לבית החולים סורוקה דרך השער המזרחי של הקיבוץ. תוך כדי נסיעה הם שומעים בקשר על המשך הקרב בעין הבשור ובישובים אחרים. בחצותם את הכביש הראשי ממזרח לקיבוץ הם ראו בצד דרום, קבוצה של כ-30 מחבלים שהקימו מערב מעט דרומה משם, והיו מצויידים באופנועים וטנדרים. יפתח נוסע מיד לאחור, ותוך כדי קח המחבלים פתחו עליהם באש והחל להתקדם לעברם עם אופנועים. אלעד נפגע בשני מקומות מרסיסים, וכך גם הרכב שהחל להעלות עשן. יפתח לא נפגע, הוא נסע לאחור ואז האיץ חזרה קדימה כשהוא חוצה את הכביש הכביש במהירות וממשיך לנסוע בדרכי עפר כשהוא מאיץ עוד מותיר מאחור את האופנועים האיטיים יותר. יפתח ביקש בקשר לחבור לאמבולנס, הרכב הפגוע הצליח להגיע לאמבולנס בישוב אחר, זמן קצר לפני שהרכב שבק. אלעד מוסע באמבלונס דרך השדות לעבר בית החולים כשעה וארבעים וחמש דקות מאוחר יותר.[4]

פינוי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחרת הקרב, החלו תושבי המושב להתפנות ממנו בכוחות עצמם. ב-9 באוקטובר עברו כוחות הצבא מבית לבית והתושבים שנשארו התבקשו להתפנות בשיירות מאובטחות. התושבים שוכנו ביישובים מארחים בערבה ובבתי מלון באילת ובים המלח בתנאי צפיפות קשים ועם בעיות לספק מסגרות חינוך לילידם[4] . סך הכול התפנו מהמושב כ-1,200 תושבים.

ביישוב נשארו כ-100 תושבים, חלקם בכיתת הכוננות והיתר לקחו על עצמם למלא תפקידים בחירום כגון צוות חמ"ל, צוות צח"י (צוות חירום יישובי), צרכנייה, צוות בישול לחיילים ולכיתת הכוננות[19] ועוד. לתגבור כיתת הכוננות הציב צה"ל כוח במושב.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין הבשור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיפור הגבורה המופלא של פרופ' יפתח גפנר מהפקולטה לרפואה וחבריו למושב עין הבשור בחדשות ערוץ 12, נבדק ב-2023-10-24
  2. ^ 1 2 אילנה קוריאל, כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  3. ^ 1 2 אבנר הופשטיין, "מ־6:00 בבוקר עד 22:00 בלילה לא קיבלנו נשק", באתר זמן ישראל, 8 באוקטובר 2023
  4. ^ 1 2 3 4 5 is my own little story on that black Saturday on October 7, 2023, סרטון בערוץ "אייל בריברם", באתר יוטיוב (אורך: 07:54)
  5. ^ שקד שדה, ‏סיפור הגבורה של כיתת הכוננות בדרום - והפרופ' שהציל את אחיו ממוות, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
  6. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  7. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  8. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  9. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  10. ^ עין הבשור 7.10.23, סרטון בערוץ "yoav", באתר יוטיוב (אורך: 09:24)
  11. ^ "הכדורים שרקו - אבל לא עצרנו": הקרב של כיתת הכוננות שהצילה מושב שלם, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:25)
  12. ^ הנס והגבורה של עין הבשור: תיעוד חדש ודרמטי ממצלמת הרכב של הרבש"צ | אריאל עידן, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 05:56)
  13. ^ 1 2 סיפור הגבורה המופלא של פרופ' יפתח גפנר מהפקולטה לרפואה וחבריו למושב עין הבשור בחדשות ערוץ 12, נבדק ב-2023-10-24
  14. ^ 1 2 שער עין הבשור 7.10.23, סרטון בערוץ "yoav", באתר יוטיוב
  15. ^ 1 2 סיפורו של דין ליכטמן הגר בבית הראשון במושב שיצא לקרב עם גרזן, באתר פייסבוק, 4 בנובמבר 2023
  16. ^ אילנה קוריאל, כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  17. ^ חבר המושב אילן יוחנן, מתאר שרקטת RPG חלפה לידו במרחק 1.5 מטר, באתר יוטיוב]
  18. ^ קובי עוזיאלי, תיעוד חדש: קרב היריות שהציל את המושב, באתר בחדרי חרדים, 21 בנובמבר 2023
  19. ^ יהל פרג', ‏לא מתפנה: תושבת עין הבשור נשארת במושב ומבשלת לחיילים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 באוקטובר 2023
  20. ^ "נס שלא נפגעתי. שבוע שלם לא יצאתי מהבית", באתר ערוץ הספורט, 15 באוקטובר 2023