קרב רפיח (2024)
.png) | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: הזירה העזתית במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | קרב | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 6 במאי 2024 – 12 בספטמבר 2024 (130 ימים) | |||||||||||||||||||||
| מקום |
 רפיח, נפת רפיח, רצועת עזה | |||||||||||||||||||||
| תוצאה |
ניצחון ישראלי
| |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
.jpg)
קרב רפיח היה קרב בין צה"ל לארגוני הטרור הפלסטינים באזור נפת רפיח, שנערך כחלק מתמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. ב-6 במאי 2024, צה"ל פתח במבצע במזרח העיר וכבש את מעבר רפיח[2]. עד אוגוסט הוכרעה חטיבת רפיח של חמאס. עד 12 בספטמבר 2024, צה"ל הרג יותר מ-2,000 מחבלים והשמיד 13 ק"מ של מנהרות טרור ותוואי תת-קרקעי[1].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות טבח שבעה באוקטובר, הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל במטרה למוטט את שלטון חמאס ולהשיב את החטופים. מפרוץ הלחימה ביצע חיל האוויר תקיפות אוויריות בגזרת רפיח. אולם התמרון הקרקעי שהחל ב-27 באוקטובר, התמקד בצפון רצועת עזה, משם לקרב בעזה ולאחר יותר מחודש, בתחילת דצמבר 2023, בלחימה בח'אן יונס.
בחטיבת רפיח החזיק חמאס ב-4 גדודים, המתוגברים מלוחמי גדודים מחטיבות אחרות שנמלטו דרומה עם פירוק חטיבותיהן. על פי הערכות, חלק מהחטופים שהוחזקו במקומות שונים ברצועה הועברו לנפת רפיח.[3][4] במבצע יד זהב חילצו כוחות מיוחדים שני חטופים ישראלים ממבנה ברפיח.
התנגדויות חיצוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקיפות אוויריות ברפיח נמשכו במהלך המלחמה, אך התמרון הקרקעי נדחה עקב לחצים בינלאומיים ומצוקת האוכלוסייה, לרבות עקורים מצפון הרצועה. מכיוון שישראל דרשה מתושבי רצועת עזה שבשטח הלחימה להתפנות מבתיהם כדי לא להיפגע בקרבות, התרכזו המוני פלסטינים מצפון הרצועה וממרכזה ברפיח, העיר היחידה (למעט דיר אל-בלח) שלא נכבשה עד מרץ 2024. כך שכאשר הגיע שלב התמרון הקרקעי ברפיח, שהו בעיר ובפרווריה כ-1.5 מיליון עקורים, מה שהפך את רפיח לאזור בעל צפיפות אוכלוסייה גבוהה מאוד, וגרם לכך שתמרון במצב זה היה מביא לפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית.[5][6] עובדה זו יצרה לחץ בין-לאומי כבד על ישראל להימנע מתמרון ברפיח ולכל הפחות למצוא פתרון הומניטרי לעקורים.[7][8]
.jpg)
מאז תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, מצרים חששה מתמרון קרקעי ברפיח, מחשש שהלחימה באזור תגרום לחבלה בגדר וחדירת המוני פלסטינים לשטחה הריבוני של מצרים. עם התגברות השיח סביב התמרון הקרקעי ברפיח, מצרים העלתה את חששותיה, ודרשה ערבויות לכך שאירוע כזה לא יתרחש בעקבות התמרון.[9][10]
במקביל להתנגדות בצירים הדיפלומטיים, מצרים גם נערכה מעשית לאפשרות של פליטים רבים שינסו לעבור לשטחה, הצהירה כי תפגע בכל מי שינסה לעבור, והקימה מרחב חיץ בשטח 5–13 קמ"ר המוקף במכשול הפרדה בגובה 5–7 מטרים, עבור אוכלוסייה עזתית שתעבור לשטחה.[11]
בעקבות התקיפה האיראנית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באפריל 2024 הותקף מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, תקיפה שהביאה למותו של מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח אל-קודס בסוריה ובלבנון, סגנו, ובכירים נוספים במשמרות המהפכה. תקיפה זו יוחסה לישראל בידי איראן וסוריה. בתגובה תקפה איראן את ישראל ב-14 באפריל במאות כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים.
.jpg)
על פי מקורות מצריים שהתראיינו לעיתון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד, לאחר שהתנגדה לכך במשך זמן רב, ארצות הברית אישרה לישראל לתמרן ברפיח על בסיס תוכנית שישראל הציגה לה בעבר, לפיה רפיח תחולק לריבועים ממוספרים והקיבולת במחנות העקורים בח'אן יונס תוגדל, וזאת בתמורה להימנעות מתקיפה רחבת-היקף באיראן בתגובה לתקיפה האיראנית על ישראל, שעלולה להביא להסלמה אזורית.[12][13][14][דרושה הבהרה]
דעת הקהל בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 באפריל משפחות שכולות מפורום הגבורה איימו כי יפתחו בשביתת רעב אם הדרג המדיני יבצע עסקה עם חמאס שתביא לסיום הלחימה בטרם טוהר כל שטח הרצועה ממחבלים. בעקבות זאת, ב-30 באפריל זימן ראש הממשלה נציגים מחברי הפורום והבטיח להם שהתמרון ברפיח יתבצע. לפגישה הצטרפו גם נציגי משפחות חטופים מפורום תקווה הגורסים כי לחץ צבאי על חמאס יגביר את הסיכוי להשבת החטופים.[15] ב-1 במאי נפתח מאהל מחאה של פורום הגבורה מול הכנסת, במטרה ללחוץ על הממשלה לקיים את הבטחותיה, לצד צעדות וחסימות כבישים.[16]
.jpg)
ב-3 במאי 2024 שלחו למעלה מ-600 הורים ללוחמים בחזית, מכתב לרמטכ"ל ולשר הביטחון, בו דרשו מהם להימנע מהמבצע המתוכנן, כשלדבריהם ילדיהם נשלחים ל"משימות בלתי אפשריות אשר משרתות מטרות פנים פוליטיות". כמו כן טענו שהכניסה לרפיח לא תתרום להשבת החטופים, שהיא לדעתם המטרה הראשונה במעלה.[17] ב-6 במאי 2024 שלחו יותר מ-80 בני משפחות חטופים, כתבו לשרים בני גנץ וגדי אייזנקוט, כי "כניסה לרפיח עכשיו היא גזר דין מוות לחטופים".[18]
.jpg)
הכנות לתמרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הומניטרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 באפריל פורסם כי ישראל רכשה 40,000 אוהלים על מנת לשכן בהם את העקורים שיפונו מרפיח צפונה על מנת לאפשר את התמרון בעיר.[19] ב-23 באפריל פורסם כי עיר אוהלים מוקמת באזור ח'אן יונס לקליטת המתפנים מרפיח. עוד פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי מבצע פינוי האוכלוסייה האזרחית מהאזור צפוי להיערך בין שבועיים לשלושה, ויתבצע בתיאום עם ארצות הברית, מצרים, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות.[20]
.jpg)
בסוף אפריל עלו דיווחים כי צה"ל ירחיב את האזור ההומניטרי באל-מוואסי עד לפאתי נוסייראת לאורך קו החוף.[21] ב-1 במאי, דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הודיע לתושבי רפיח שאכן הורחב האזור ההומניטרי, אך לכיוון ח'אן יונס ובני סוהילה.[22]
ב-6 במאי 2024 החל צה"ל בפינוי אוכלוסיית השכונות המזרחיות של רפיח (ג'נינה וא-סלאם) למחנות שהוכנו עבור כך במרחב ח'אן יונס ואל-מוואסי.[23] צה"ל העביר מסרים לתושבים בשכונות אלו להתפנות באופן זמני לאזור ההומניטרי המורחב באמצעות כרוזים, הודעות SMS, שיחות טלפון ושידורי מדיה בערבית.[24]
ב-28 במאי הודיעו בארגון אונר"א כי לפי הערכותיהם כמיליון תושבים עזבו את העיר.[25]
צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
.jpg)
ב-7 באפריל פורסם כי כוחות אוגדה 98 יצאו לחלוטין מח'אן יונס, כדי לעבור ללוחמה מבוססת פשיטות, וכדי להיערך לקרב ברפיח.[26]
לפי עיתון הגרדיאן, באמצע אפריל ישראל העבירה ארטילריה וכוחות משוריינים לעבר קצה הגבול הדרומי שמול רפיח.[27] ב-21 באפריל פורסם כי הרמטכ"ל אישר תוכניות לקראת המשך הלחימה ברצועת עזה.[28]
ב-25 באפריל 2024 פורסם כי חטיבות הנח"ל ו-401 יצאו ממרכז רצועת עזה וממסדרון נצרים, וההערכות היו כי מדובר בהכנה לקראת פעולה ברפיח.[29] ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדות 98 ו-162 העלו כשירות ואישרו תוכניות לקראת המשך הלחימה ברצועת עזה.[30] באותו יום פורסם שצה"ל השלים את התוכניות לכניסה לרפיח ומחכה להוראת הדרג המדיני.[31]
ערך מורחב – מתקפת המרגמות על כרם שלום
ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה מרפיח לכרם שלום. מדובר צה"ל נמסר כי "מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים לעבר המרחב. בנוסף, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי במרחב השיגור". מיד לאחר המטח, מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות.[32][33] מאוחר יותר פורסם כי 4 חיילים נהרגו במטח ו-12 חיילים נפצעו.[34]
מדיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך חודשי המלחמה טענו שרים וחברי קבינט רבים כי הכניסה לרפיח תקרה.[35] ב-8 באפריל, הכריז ראש הממשלה כי יש תאריך למבצע הצבאי ברפיח.[36]
.jpg)
ב-24 באפריל ביקרו הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר בקהיר, ככל הנראה לקראת הפעולה ברפיח והתיאום עם המצרים.[37]
גם לאחר שהמוכנות הצבאית הגיעה לרמה מספקת, נמנעו בדרג המדיני להוציא את הפעולה, בעקבות עסקה שעמדה על הפרק, להוצאת 33 חטופים ישראלים, וההמתנה לתשובת חמאס.[38]
ב-2 במאי אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בקבינט המלחמה התקבלה ההחלטה לפעול גם ברפיח. גם מוקדם יותר הצהיר ראש הממשלה בפני משפחות שכולות מפורום הגבורה ומשפחות חטופים מפורום תקווה כי צה"ל יפעל ברפיח.[39]
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ב-6 במאי 2024 החלה פעילות של צה"ל ברפיח. לכל אורך הקרב, כוחות צה"ל התבססו על שליטה באזור ציר פילדלפי ויציאה ממנו אל השכונות הסמוכות, בהתאם לשלבי ההתקדמות בציר. ציר פילדלפי הוא הציר שמהווה את גבול מצרים – רצועת עזה, גובל מצידו הדרומי בשטח מדינת ישראל, ובצידו הצפוני מגיע עד הים. לאורך הציר מדרום לצפון נמצאות נקודות הציון הבאות: מעבר כרם שלום, שוכת א-סופי, מעבר רפיח, שכונת ברזיל, מחנה הפליטים יבנא, מחנה הפליטים שאבורה, מחנה הפליטים תל א-סולטאן, השכונה הסעודית וקו החוף. צה"ל פעל בהם בהתאם לסדר הזה. צה"ל שמר על עמימות מסוימת במוקדי הפעילות שלו, בין היתר בעקבות רגישות העניין מהצד האמריקאי.[40] הרבה מהדיווחים על נושא זה הסתמכו על עדויות הפלסטינים לסוכניות ידיעות, בהם רויטרס.
ב-17 ביוני העריכו בצה"ל ששני גדודי חמאס מתוך הארבעה שפעלו בחטיבת רפיח פורקו כמעט לחלוטין.[41] צה"ל אחז ב-60%–70% מהשטח ברפיח.[42] בסוף יוני, צה"ל השלים את רוב המהלכים הקרקעיים ברפיח שהוגדרו לו על-ידי הדרג המדיני, תחת מגבלות ולחצים של ארצות הברית ומצרים שהתנגדו לפעולה מורחבת הכוללת את כיבוש העיר כולה.[43] החל מיולי 2024 התקדם צה"ל בפעילותו בעיר כנגד גדודי רפיח הצפוניים יותר, והפעילות הורחבה לכל העיר רפיח, לצד שליטה מלאה והרחבת "ציר פילדלפי", כולל שליטה על מעבר רפיח.
ב-21 באוגוסט הכריז שר הביטחון גלנט כי חטיבת רפיח הוכרעה על ידי אוגדה 162.[44][45] מכון ISW פרסם דו"ח בו הוא מאשש את הכרזת גלנט, לפי מספר התקיפות לאורך חודש אוגוסט ולפי אופיין.[46] ב-6 באוקטובר פורסם כי אוגדה 162 התחילה מבצע חדש בג'באליה, לאחר שעזבה את רפיח וציר פילדלפי, ומסרה את אחריות הגזרה לאוגדת עזה.[47]
כיבוש מעבר רפיח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בערב 6 במאי, פרסם דובר צה"ל כי כוחות צה"ל פועלים באופן ממוקד כנגד מטרות של ארגון הטרור חמאס במזרח רפיח. כמו כן על פי דיווחים ערביים, נצפו טנקים בשכונות המזרחיות של רפיח וכן בסמוך למעבר רפיח.[48] לפנות בוקר חטיבות 401 וגבעתי של אוגדה 162 כבשו את הצד העזתי של מעבר רפיח.[49][50] במהלך כיבוש המעבר נהרגו כ-20 מחבלים, אותרו שלושה פירי מנהרות טרור והושמדה מכונית תופת.[51]
ב-27 במאי התרחשו במעבר רפיח חילופי אש בין חיילי צה"ל לבין חיילים מצריים. במהלך חילופי האש נהרג חייל מצרי ונפצעו חיילים מצריים נוספים.[52]
ב-28 במאי, גדוד 50 של חטיבת הנח"ל אשר פעל תחת צק"ח חטיבת הנגב, יצא להתקפה על מתחם של חמאס, שממנו בוצע ירי נ"ט על כוחות צה"ל. המתחם היה ממוקם במזרח רפיח, סמוך למעבר רפיח. במתחם הייתה מרפאה, ובסמוך אליה בית ספר, שצה"ל לא פעל בהם קרקעית, והכוחות פשטו על המתחם כדי לטהר אותו ממחבלים. כשהכוח נכנס לאחד המבנים – התפוצץ מטען רב עוצמה, כתוצאה מכך נהרגו שלושה לוחמי גדוד 50, ונפצעו 5 לוחמי נח"ל נוספים.[53]
התמרון במזרח רפיח
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ב-7 במאי אזרחים ברפיח דיווחו לרויטרס על הפגזות טנקים סביב בניין העירייה, וסביב בית החולים אבו-יוסף א-נג'אר שגרמו לסגירתו.[54] חיל האוויר המשיך בהפצצות נגד מטרות טרור ומחבלים בכל רחבי העיר רפיח, עם דגש על אזורי הלחימה במזרח העיר. המוני עזתים התפנו צפונה מרפיח, גם מאזורים שלא בהכרח קיבלו הוראת פינוי בידי צה"ל. במהלך 9 במאי כוחות צה"ל התקדמו בפרוורים המזרחיים של העיר רפיח. צק"ח 401, שכולל את גדוד 932 של חטיבת הנח"ל, כינס כוח שריון גדול שפרץ צפונה ממעבר רפיח ורובע שוכת א-סופי על רחוב סלאח א-דין. הכוח התחבר עם צק"ח גבעתי שפעל מצפון באזור רובע אל-באיוכ תוך שהכוחות נלחמים בגדוד מזרח רפיח של חמאס.
לפנות בוקר ב-10 במאי פתח צה"ל במתקפה נרחבת נגד יעדי טרור ברפיח בעזרת הפצצות של חיל האוויר ופגזי ארטילריה תוך התקדמות על הקרקע של הכוחות במזרח העיר[דרוש מקור].
צה"ל הודיע כי ב-10 במאי בבוקר לוחמי חטיבת גבעתי איתרו כמה פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב של מזרח רפיח. כמו כן, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 401 הרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ומהאוויר.[55] באותו היום, כבשו טנקים של צה"ל את הכביש הראשי שהפריד בין חלקי העיר הדרומית, והעזתים דווחו על לחימה אינטנסיבית וחילופי אש עזים. כך, צהל כיתר את חלקה המזרחי של העיר.[56][57]
.jpg)
לקראת הערב, חמאס טען כי הוא ניהל קרבות עם כוחות צה"ל בסמוך למסגד במזרח העיר, בסימן לכך שהלחימה התרחבה לעומק של כמה קילומטרים לפאתי השטח הבנוי של רפיח.[58]
ב-10 במאי שיגר חמאס מרפיח לפחות 14 רקטות ארטילריות בשני מטחים לעבר העיר באר שבע, אישה נפצעה קל מרסיסים.[59]
דובר צה"ל בערבית הפציר בתושבים באזורים נוספים במזרח רפיח, אך מערבית מאלה שפונו, לעזוב – והטיל כרוזים גם במחנה הפליטים שבורה וכן שכונות אל-עדארי, אל-ג'ניינה וחרבת אל-עדס.[60]
ב-14 במאי תושבים ועדי ראייה דיווחו לסוכנות הידיעות רויטרס כי כוחות צה"ל התקדמו במזרח רפיח ונכנסו לשכונות אל-ג'ניינה, אל-סלאם ואל-ברזיל. אחד התושבים אמר כי הטנקים נעו ממערב לדרך סלאח א-דין, החוצה את רצועת עזה, לתוך השכונות וכי באזור התפתחו חילופי אש.[61] בערב חשף דובר צה"ל תיעוד של מחבלי חמאס פועלים במבנה של אונר"א ברפיח, נוסעים בכלי רכב של אונר"א ויורים מתוך מתחמים של האו"ם.[62][63] נכון ל-14 במאי הרגו כוחות צה"ל כ-100 מחבלים ברפיח.[63] לוחם גדוד 75 של החטיבה 7 נהרג.[64]
ב-16 במאי עדכן דובר צה"ל כי חטיבת הקומנדו הצטרפה ללחימה במזרח רפיח תחת אוגדה 162. לוחמי צוות הקרב של חטיבת הקומנדו פשטו במהלך הלילה על מרחב נוסף במזרח רפיח.[65]
ב-18 במאי, פעל כוח פלוגת הפלחה"ן של סיירת גבעתי מזרחית לרפיח. במהלך הפעילות, התפוצץ מטען רב עוצמה בפיר מנהרה ממולכד על הכוח. כתוצאה מכך נהרגו שני לוחמי הסיירת. באותה תקרית נפצעו קשה גם קצין ושני לוחמים מסיירת גבעתי.[66][67]
ב-20 במאי חטיבת הקומנדו הגיעה לשכונת ברזיל בפאתי רפיח, שנחשבה לנקודה המערבית ביותר שבה פעל צה"ל במרחב. הוערך גם שכ-950 אלף עזתים התפנו מרפיח, גם משכונות שלא נדרשו.[68] נכון ל-20 במאי, נהרגו מעל 130 מחבלים ברפיח.[69]
.jpg)
ב-26 במאי דובר צה"ל פרסם שחטיבת גבעתי, שמאז תחילת הקרב נלחמה במזרח העיר, יצאה ממנה.[70]
ציר פילדלפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 במאי פורסם כי צהל השתלט על כמחצית מציר פילדלפי. ב-21 במאי דווח כי כוחות צה"ל המשיכו להתקדם ברפיח, בזמן שארבע חטיבות שלטו על השכונות המזרחיות של העיר ועל מעבר רפיח. לוחמי אוגדה 162 החלו להתקדם מערבית למעבר רפיח לאורך ציר פילדלפי.[71]
ב-28 במאי, במקביל לתמרון הקרקעי בצפון-מערב רפיח, כוחות נוספים פעלו סמוך לציר פילדלפי בגבול מצרים לסיכול מנהרות של חמאס.[72]
ב-29 במאי צה"ל הודיע כי השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים. הכוחות איתרו לאורך הציר עשרות רקטות מוכנות לשיגור לשטח ישראל בבורות שיגור ובמבנים ארעיים שהוצבו שם בטווחים של 10 עד 40 מטרים מהגדר עם מצרים.[73]
ב-4 ביוני כוחות אוגדה 162 השמידו מנהרת ענק ברפיח, שהגיעה עד ציר פילדלפי, הסמוך לגבול עם מצרים. זאת אחרי שהכוחות איתרו כמה פירים משמעותיים, שהובילו לתוואי המנהרה. אורכו של התוואי הוא כשני קילומטרים והוא מתחבר לכמה תוואים נוספים במרחב. המנהרה שנמצאה מסועפת, עם דלתות הדף ובתוכה אותרו אמצעי לחימה, בהם טילי נ"ט, אמצעי מודיעין רבים ומטענים.
ב-7 ביוני פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כי צה"ל השלים את כיבושו המלא של ציר פילדלפי לכל אורכו. הפלסטינים טענו שכוחות צה"ל הגיעו עד למפגש של ציר פילדלפי עם הים, ואמרו כי ראו את הצבא גם בשכונה מערבית אחרת בעיר. לפי הדיווחים, במקום התנהלו קרבות פנים אל פנים.[74]
ב-27 ביוני, הכוחות החלו לייצר תוואי[דרושה הבהרה] לאורך ציר פילדלפי, שיאפשר לחזור לשם בעתיד לאחר יציאת צהל מהאזור.[75]
בשבוע שלפני 4 באוגוסט צה"ל איתר מנהרת ענק בגובה של 3 מטרים וברוחב של כלי רכב על ציר פילדלפי. המנהרה נחשפה במסגרת מבצע של צה"ל לאיתור תוואי תת-קרקע באזור רפיח.[76]
בשבוע שלפני 15 באוגוסט צה"ל עדכן כי כוחות אוגדה 162 השמידו כ-50 תוואים תת-קרקעיים של מנהרות בציר פילדלפי. נכון ל-15 באוגוסט איתר צה"ל כ-30 מנהרות, כ-20 מנהרות הברחה ו-200 פירי מנהרות לאורך הציר. צה"ל העריך שעוד כ-20 מנהרות במרחב הציר לא אותרו. ב-21 באוגוסט הודיע שר הביטחון גלנט כי נמצאו 150 מנהרות לאורך ציר פילדלפי, מהם כמאה רדודות שנחפרו כתעלות וכוסו בעפר.[45]
ב-27 באוגוסט פורסם כי צה"ל החל לסלול את ציר פילדלפי באספלט.[77] על פי תצלומי לוויין, בין 26 באוגוסט ל-5 בספטמבר השלימה ישראל את סלילת הציר בשלבים, כאשר העבודות החלו מצפון לדרום.[78] ב-5 באוקטובר פורסם שצה"ל גם הקים מגדלי שמירה לאורך הציר, עמודי תאורה גבוהים שעליהם אמצעי תצפית.[79]
עם התקדמות המלחמה, הסתמן ציר פילדלפי כנכס משמעותי לצורכי השליטה הישראלית ברצועת עזה. ישראל הוסיפה לדרישותיה במשא ומתן עם חמאס את ההישארות בציר פילדלפי. בעקבות מחלוקת בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, נתניהו העלה את הדרישה להצבעת הקבינט המדיני-ביטחוני, והקבינט הצביע בעד דרישה זאת. ב-2 בספטמבר כינס נתניהו מסיבת עיתונאים בה הסביר לציבור את עמדתו בנושא ציר פילדלפי ואת חשיבותו הביטחונית.[80]
ב-11 בספטמבר בחצות, הגיע מסוק ינשוף של טייסת 123, ועליו לוחמי יחידת החילוץ 669. המסוק הגיע במטרה לפנות לבית החולם לוחם הנדסה שנפצע קשה מירי של מחבלים במרחב, ונזקק לפינוי דחוף. כשהמסוק הגיע לתהליך הסופי של הנחיתה, הוא פגע בקרקע והתרסק. כתוצאה מההתרסקות נהרגו 2 לוחמי 669, ו-8 לוחמים נוספים נפצעו בהם 4 באורח קשה ו-4 במצב בינוני וקל. אחד הפצועים הוא הלוחם שנפצע מהירי ונזקק לפינוי מוסק, היתר הם יושבי המסוק שנפגעו כתוצאה מההתרסקות.[81]
מחנות הפליטים יבנא ושאבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 במאי, לפי רויטרס, הגיעו כוחות צה"ל לפאתי מחנה הפליטים יבנא שבמרכז רפיח – שם התנהלה לחימה עזה.[82] בנוסף, באותו היום הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הנח"ל הצטרפו לאוגדה 162 במבצע ברפיח; במהלך הלילה, החל צק"ח הנח"ל לפעול התקפית ברפיח, הכוחות פשטו על יעדי טרור במרחב שכונת "ברזיל" ובמרחב "שאבורה".[83]
ב-23 במאי עדכן דובר צה"ל כי הכוחות ממשיכים לפעול במרחב השכונות "ברזיל" ו"שבורה", שעוטפות את מרכז רפיח. במהלך הלחימה, לוחמי חטיבה 401 איתרו משגר רקטות שהיה מוכן לשיגור לעבר כוחות צה"ל. לוחמי צוותי הקרב של חטיבות הנח"ל וגבעתי איתרו והשמידו כמה פירים במרחב, משגרי רקטות ואף הרגו מחבלים בהיתקלויות פנים אל פנים. בנוסף, כלי טיס של חיל האוויר הרגו שלושה מחבלים שירו פצמ"רים לעבר לוחמי צה"ל. בנוסף, במהלך פעולה במזרח רפיח הלוחמים איתרו אמל"ח ומשגרי רקטות – בתוך בית קברות. במהלך הלחימה הכוחות נתקלו בחוליית מחבלים שיצאה מפיר מנהרה ופתחה באש לעבר הכוחות. אלה הגיבו בירי והרגו את המחבלים. מיד לאחר מכן, הכוחות זיהו ארבעה מחבלים נוספים שיצאו מתוך מבנה סמוך. הלוחמים הכווינו כלי טיס של חיל האוויר, שהשמיד את המבנה – ואת המחבלים.[84]
ב-24 במאי התקבל מידע מודיעיני מדויק שעל בסיסו חיל האוויר פתח במתקפה רחבה ברפיח במטרה להרוג את מח"ט רפיח של חמאס, מוחמד שבאנה. שבאנה ניצל מהתקיפה.
.jpg)
בצהרי 26 במאי, עם התקדמות כוחות צה"ל ברפיח, החמאס פתח בירי ארוך טווח של מספר רקטות לעבר גוש דן והשרון במרכז הארץ. זה היה הירי הרקטי הראשון לגוש דן לאחר ארבעה חודשים בהן לא נורו רקטות לאזור זה.
ב-10 ביוני דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס לפי עדויות של מקומיים, שצה"ל התקדם לשכונת שאבורה, שממוקמת במרכז העיר.[85] ארבעה לוחמי סיירת גבעתי נהרגו ו-11 נפצעו בפיצוץ מבנה ממולכד שהקריס את המבנה הגדול על הכוח, בשכונת שאבורה ברפיח.[86] במהלך התקפה משותפת עם חטיבת הנח"ל, הכוח השליך מטען טלטול אל תוך המבנה שהיה אמור לגרום להפעלת אי אלו מטעני חבלה. לאחר שהושלך, לוחמים נכנסו ורק לאחר מכן התרחש הפיצוץ שהקריס את המבנה והוביל למותם. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שלושה חילי צה"ל.[87] ב-15 ביוני הודיע דובר צה"ל כי לוחם בהכשרה של סיירת גבעתי אשר נפצע בתקרית ב-10 ביוני נפטר מפצעיו.[88]
ב-16 ביוני במהלך פעילות לאיתור מנהרות ברפיח, התפוצץ מטען בפיר מנהרה ממולכד על כוח לוחמים של סיירת הנח"ל. כתוצאה מכך, נהרג לוחם הסיירת.[89]
ב-11 באוקטובר במהלך פעילות של גדוד 46 של חטיבה 401 במחנה שאבורה שברפיח, נהרג מפקד טנק בגדוד,[90] לאחר שנפגע מירי מחבלים.
מחנה הפליטים תל א-סולטאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 במאי פורסם שלפי דיווחים ברצועת עזה, טנקים ישראליים הגיעו למחנה הפליטים תל א-סולטאן שבצפון מערב העיר – שכונה שבה צה"ל טרם פעל קרקעית.[91] ארבע חטיבות של צה"ל פעלו ברפיח והחלו להרחיב את התמרון הקרקעי לאזורים חדשים – לכיוון צפון מערב, לתוך מרכז רפיח. היה מדובר בחטיבות 401 של השריון, חטיבת הנח"ל, חטיבה 12 וחטיבת ביסלמ"ח שנכנסה במהלך הלילה לרפיח.[92] כוחות צה"ל פעלו כ-4 ק"מ מקו החוף במקביל לפעילות לאורך הציר. לפי אונר"א, כמיליון פלסטינים התפנו עד מרפיח לאזור ההומניטרי.[93]
לפי אנשי רפואה ברצועת עזה, ב-28 במאי נהרגו 21 פלסטינים ו-64 נפצעו, רובם נשים וילדים, במחנה עקורים במערב רפיח. משרד הבריאות של רצועת עזה מסר כי הם נהרגו בתקיפה ישראלית, ואילו צה"ל מסר כי לא תקף שם.[94]
ב-30 במאי הודיע הסהר האדום הפלסטיני כי שניים מאנשיו, נהרגו מאש צה"ל באזור תל אל-סולטאן, בעת שנסעו באמבולנס שנשא סמלים של הארגון, בדרכם לחלץ גופות ופצועים מהאזור. צה"ל מסר בתגובה שירה לעבר רכב חשוד שהתקרב.[95] באותו יום נהרג לוחם סיירת גבעתי במהלך פעילות של חטיבת גבעתי במרכז רפיח.[96]
ב-15 ביוני כוחות צק"ח 401 פעלו במרחב מחנה הפליטים תל א-סולטאן, וביצעו משימות התקפה באזור הצפון מערבי במחנה.[97] עם סיום המתקפה, כוחות צוות הקרב נעו בשיירות רק"מים אל עבר המגננים.[97] בשעה 5:15 בבוקר נמ"ר הנדסי של גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית הפועל תחת חטיבה 401 נפגע ממטען גחון או טיל נ"ט ששיגר חמאס. כתוצאה מהפגיעה נהרגו שמונת הלוחמים ששהו בו, בהם סגן מפקד פלוגה.[98][99][89][100]
ב-17 ביוני פורסם שצוות הקרב של חטיבה 401 פעל בגזרת תל א-סולטאן, צוותי הקרב של גבעתי והנח"ל פעלו באזור שכונת שאבורה, וחטיבה 12 באזור דהנייה.[101]
ב-23 ביוני, דווח רויטרס שטנקים נצפו בפאתי האזור ההומניטרי באל-מוואסי, בצפון-מערב העיר.[דרוש מקור]
.jpg)
ב-1 ביולי השמידו כוחות של יהל"ם ביחד עם חטיבה 401 וחטיבת הקומנדו אתר ייצור רקטות ארטילריות ארוכות-טווח של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שאותר בתל א-סולטאן. האתר, שתואר כמפעל הגדול ביותר לייצור רקטות ארוכות-טווח, כלל תשתיות ומחרטות רבות הן מעל לקרקע והן מתחתיה.[102]
ב-28 ביולי הותר לפרסום כי לוחם גדוד שקד נפטר מפצעיו לאחר שנפצע בקרבות ברפיח ב-20 ביולי. הוא נפצע קשה בפגיעה של טיל נ"ט במבנה שבו שהה ברפיח.[103]
ב-17 בספטמבר פעל כוח של גדוד שקד של החטיבה בשכונת תל סולטאן. הכוח נכנס למבנה במסגרת סריקות שביצע במרחב, ולאחר כניסתם – המבנה הממולכד התפוצץ. לפני הכניסה למבנה, הופעלו אמצעים שנועדו לאתר מלכודים ומטענים, אך הם לא הצליחו לזהות את מלכוד המבנה ולכן הכוח נכנס לתוכו. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 3 לוחמי הגדוד ופרמדיקית ביניהם סרן דניאל מימון טואף, סמ״ר עמית באכרי, סמ״ר דותן שמעון וסמ״ר אגם נעים.[104]
בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2024 הרגו לוחמי צק"ח 401 כ-300 מחבלים, כולל רוב שרשרת הפיקוד של גדוד תל א-סולטאן של חמאס, והשמידה תשתיות טרור בהן מנהרות, משגרי רקטות ומצבורי אמל"ח.[105]
- ערך מורחב – הריגת יחיא סינוואר
ב־16 באוקטובר 2024 כאשר כוח מחטיבת ביסלמ"ח ששהה בתל א-סולטאן, רפיח זיהה תנועה של שלושה מחבלים ירה לעברם והרגם. אחד מההרוגים זוהה כיחיא סינוואר, מנהיג ארגון הטרור חמאס.
כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 ביוני צוות קרב של חטיבת ביסלמ"ח סיים את משימתו, ויצא ממרחב רפיח.[106] ב-16 ביוני במהלך פעילות לאיתור מנהרות ברפיח, התפוצץ מטען בפיר מנהרה ממולכד על כוח לוחמים של סיירת הנח"ל. כתוצאה מכך, נהרג לוחם הסיירת.[89]
ב-21 ביוני, תושבים ברפיח ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס אמרו כי ביומיים הקודמים התעצמה הפעילות הצבאית של צה"ל ברפיח. לפי עדויות התושבים, טנקים וכוחות קרקעיים השתלטו על מזרח העיר, דרומה ומרכזה, ופעלו להשתלט על מערב וצפון רפיח. לפי רויטרס, ההתקדמות של צה"ל הביאה לגל פינוי של תושבים נוספים מהעיר. בדיווח נכתב שצה"ל פעל מהקרקע עם לוחמי שריון וכוחות רגליים, וגם מבצע תקיפות מהאוויר ומספינות ליד חופי עזה.[107]
ב-22 ביולי דיווח צה"ל שב-4 מבצעים חטיבתיים של צק"ח הנח"ל ברפיח נהרגו 150 מחבלים והוחרמו כ-400 אמצעי לחימה.[108]
תגובות לקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית הזהירה את ישראל לא לפתוח במבצע הקרקעי. עם תחילת המבצע עצרה ארצות הברית משלוח גדול של פצצות במשקל טון כל אחת ופצצות במשקל 250 קילוגרם כל אחת, מחשש שצה"ל ישתמש בהן באזורים מאוכלסים ברפיח. מתחילת המלחמה עד לנקודה זאת ארצות הברית סיפקה לישראל נשק ברכבת אווירית קבועה ובמשלוחים ימיים.[109] ארצות הברית היא התומכת העיקרית של ישראל בתמיכה כספית ומדינית, והספקית הראשית של נשק התקפי והגנתי מפריצת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023.
בריאיון לרשת CNN אמר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפלישה לרפיח יעצרו משלוחי הנשק. הנשיא הבהיר כי מדובר על נשק התקפי בלבד, ושכיפת ברזל תמשיך לפעול כרגיל.[110] דבריו עוררו ביקורת רבה בישראל, ובקרב רפובליקנים וארגונים יהודים דמוקרטים בארצות הברית.[111]
מאז החל המבצע המוגבל ברפיח, מעבר רפיח נסגר לאחר השתלטות צה"ל על צידו העזתי, במצרים ראו בכך פגיעה בריבונות וסירבו[112] להעביר סחורות למעבר כרם שלום.[113] ב-24 במאי, סיכמו המצרים והאמריקאים על העברת סיוע הומניטרי ודלק דרך מעבר כרם שלום בצורה זמנית, עד שמעבר רפיח ייפתח שוב מצידו הפלסטיני.[114]
ב-11 במאי דיווח ה-Times of Israel כי מגורמים רשמיים נמסר שמנהיג החמאס יחיא סנוואר לא נמצא ברפיח.[115]
בתקשורת פורסם שארצות הברית הציעה לישראל מידע מודיעיני איכותי על מיקומם של מנהיגי חמאס ברפיח, ובתמורה ישראל תתקוף בצורה ממוקדת בלבד.[116]
הרשות הפלסטינית דחתה הצעה שהעבירו ישראל וארצות הברית לקבל את השליטה על מעבר רפיח, זאת כל עוד לא יהיו הפסקת אש והבנות מקומיות עם החמאס בטענה שבלי הבנות אלה תהיה שפיכות דמים.[117] מקור פלסטיני בכיר אמר לסקיי ניוז בערבית כי הרשות השיבה שלא תסכים לנהלו תחת שלטון צבאי ישראלי, והתנתה זאת בהתחייבות של ישראל לתוכנית שלום ערבית שניסחו שש מדינות ערביות.[118] לפי מקור אחר, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן אמר שלא יסכים לפעול שם "תחת כיסוי" כמו שהציעה ישראל וכי ההצעה לא נדחתה על הסף.[119]
ישראל הציגה ב-14 במאי בפני מצרים תוכנית להפעלה מחדש של מעבר רפיח באמצעות נציגים פלסטינים ואנשי או"ם תחת פיקוח ואבטחה ישראלית.[120]
ב-22 במאי, רשת בלומברג דיווחה כי ארצות הברית ריככה את התנגדותה הקודמת למבצע צבאי ישראלי רחב יותר ברפיח בעקבות מאמציה של ישראל להפחית את מספר האזרחים ששהו שם. לפי הפרסום, כאשר היועץ לביטחון לאומי סאליבן נפגש עם בכירים ישראלים בימים האחרונים, הם גילו שישראל שילבה בתוכניותיהם דאגות לסוגיה ההומניטרית כפי שביקשה ארצות הברית.[121][121]
ב-30 במאי, פורסם כי ישראל ומצרים הסכימו על פתיחה של מעבר רפיח להעברת סיוע. המחלוקת הייתה על זהות הגורם המפעיל.[122][122]
ב-16 ביוני, צה"ל פרסם הודעה, על אודות "הפוגה טקטית" בת 11 שעות בלחימה בכביש מכרם שלום לרחוב צלאח א-דין ומצפון לו. שתיערך בכל יום – במטרה לאפשר כניסה של סיוע הומניטרי דרך כרם שלום.[123][124][125]
צו הפסקת הלחימה על ידי בית הדין בהאג
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 במאי 2024 הורה בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג להפסיק את הלחימה ברפיח, לאחר שדרום אפריקה עתרה לבית הדין בדרישה להפסיק את התמרון הקרקעי ברצועת עזה, בטענה כי ישראל מבצעת במהלכו רצח עם.[126] בתגובה השיבה ישראל כי טענות דרום אפריקה הן שקריות, שכן ישראל פועלת "לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה", על ידי הכנסת סיוע הומניטרי, פינוי האוכלוסייה האזרחית מאזורים המיועדים לקרבות, ועוד.[127] במאמר המערכת של עיתון הוול סטריט ג'ורנל נטען כי בית הדין בהאג דורש מישראל דרישות שאין באפשרותה של אף מדינה לעמוד בהן במסגרת מלחמה בארגון טרור.[128]
האסון בתל א-סולטאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – האסון בתל א-סולטאן
ב-26 במאי 2024 הפציץ כלי טיס של חיל האוויר הישראלי צריף פח במחנה עקורים "מחנה השלום הכוויתי 1" בשכונת תל א-סולטאן ברפיח. בהפצצה נהרגו שני אנשי חמאס בכירים. חלקים מהטילים ששוגרו ניתזו לצריפים אחרים ובין האוהלים, גרמו פציעות קשות והבעירו דליקה. כ-50 פלסטינים נספו ו-240 נפצעו.[129][130]
בצה"ל טענו כי לא ידעו שבצריפים ובאוהלים הצמודים ליעד התקיפה במחנה העקורים שהו עשרות אזרחים. כמו כן צה"ל טען שהמחנה איננו באזור ההומניטרי כפי שהוגדר באותה עת, בנוסף דובר צה"ל טען שבצריף שהותקף היה מצבור נשק שגרם לשריפה.[131]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב זיתון, עינב חלבי, עיני העולם מופנות לעיר שבה המלחמה אמורה להסתיים | מה ידוע על דילמת רפיח?, באתר ynet, 2 במאי 2024
- דין שמואל אלמס, לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?, באתר גלובס, 25 באפריל 2024
הותקפו כ-100 מטרות מהאוויר ו-30 מחבלים חוסלו, באתר צה"ל, 8 במאי 2024- אמיר בוחבוט, מחסלים מחבלים, סורקים מנהרות ומשמידים עמדות צבאיות: כך צה"ל מתמרן ברפיח, באתר וואלה, 14 במאי 2024
- כך נראית הלחימה של צק"ח גבעתי במזרח רפיח, באתר צה"ל, 18 במאי 2024
- צק"ח 401 מעמיק את הלחימה במזרח רפיח - תיעוד, באתר צה"ל, 18 במאי 2024
- כך נראית פעילות צק"ח 401 בציר הפילדלפי ברפיח, באתר צה"ל, 31 במאי 2024
- אלישע בן קימון, ההטעיה ברפיח, ותמונת מצב: המנהרות, מספר המחבלים שחוסלו - והצפי להכרעה, באתר ynet, 17 ביוני 2024
- ניר דבורי, בצה"ל מזהים: מאות רבות של מחבלים נמלטו מרפיח לאזור ההומניטרי, באתר מאקו, 17 ביוני 2024
- ניר דבורי, השטח הסטרילי לאורך פילדלפי שמאפשר השתלטות על מנהרות טרור, באתר מאקו, 30 ביוני 2024
- שחר קליימן, התמוטטות חטיבת רפיח: כך זה נראה, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2024
- יואב זיתון, חטיבת רפיח הוכרעה, המנהרות שנותרו מוכנות להשמדה - ובצה"ל מחכים לדרג המדיני, באתר ynet, 12 בספטמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 162 הכריעה את חטיבת רפיח של חמאס. התיעודים והמספרים, באתר צה"ל, 12 בספטמבר 2024.
- ^ ירון אברהם ספיר ליפקין, דיווחים פלסטיניים: טנקים מתקדמים למזרח רפיח, צה"ל תוקף מהאוויר ובארטילריה, באתר מאקו, 6 במאי 2024
- ^ דוד הכהן, הערכות במערכת הביטחון: חטופים הועברו לרפיח, באתר כיכר השבת, 22 בינואר 2024
- ^ רועי שרון, ההערכות: חטופים הועברו לרפיח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בינואר 2024
- ^ אסף אוני, "קטסטרופה": 3 מדינות התאגדו נגד המהלך הבא של ישראל בעזה, באתר גלובס, 15 בפברואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, היערכות לפסגה בהשתתפות ישראל בפריז, וחשש בארה"ב: "מבצע ברפיח - סוף העסקה", באתר ynet, 22 בפברואר 2024
- ^ סוכנויות הידיעות, אחרי שהזהירה את ישראל מתמרון ברפיח: ארצות הברית נוקטת בצעד קיצוני, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2024
- ^ ישראל גראדווהל, לראשונה: ארה"ב מביעה התנגדות ל"מבצע רפיח" באופן גורף, באתר כיכר השבת, 19 במרץ 2024
- ^ ליאור בן ארי, החשש המצרי מנהירה מרפיח, והעזתים שכן חצו את הגבול: "יקר בקהיר, ואיש לא עוזר", באתר ynet, 4 במאי 2024
- ^ אפרת קארו, משרד החוץ המצרי: מתנגדים לפעולה צבאית של ישראל ברפיח, באתר עכשיו 14, 11 בפברואר 2024
- ^ גיא אלסטר, מחשש לנהירה המונית מרפיח: "מצרים מקימה אזור חיץ בגבול עזה", באתר וואלה, 16 בפברואר 2024
סמדר פרי, חומה בגובה של 7 מטרים: האם מצרים מכשירה שטח לקליטת עזתים בשטחה?, באתר ynet, 15 בפברואר 2024
ליאור בן ארי, קהיר הזהירה מפעולה ברפיח, לבני הפתיעה את שר החוץ המצרי בשאלה על חמאס, באתר ynet, 18 בפברואר 2024 - ^ דיווח: ישראל נערכת למתקפה על רפיח; מקור מצרי: זה התנאי של ארה"ב למבצע, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2024
- ^ גיא אלסטר, דיווח: ארצות הברית הסכימה לפעולה ברפיח בתמורה לתגובה מוגבלת באיראן, באתר וואלה, 18 באפריל 2024
- ^ דיווח: ארה"ב הסכימה לפעולה ברפיח, בתמורה לתגובה מוגבלת נגד איראן, באתר חדשות 13, 18 באפריל 2024
- ^ דביר עמר, מחזקים ומחשקים, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2024
- ^ שלומי הלר, משפחות שכולות של נופלי "חרבות ברזל" הקימו מאהל מחאה בירושלים: "דורשים ניצחון", באתר וואלה, 1 במאי 2024
- ^ אורי סלע, יותר מ-600 הורים ללוחמים: "דורשים לא להיכנס לרפיח", באתר וואלה, 3 במאי 2024
- ^ משפחות חטופים לגנץ ואיזנקוט: מתבוננים באימה, נתניהו מטרפד את העסקה, באתר ynet, 6 במאי 2024
- ^ סוכנויות הידיעות, אחרי שנתניהו הכריז שיש תאריך: ישראל עושה צעד ראשון לקראת מבצע ברפיח, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2024
- ^ נטע בר, לקראת כניסת צה"ל לרפיח: עיר אוהלים מוקמת בחאן יונס, באתר ישראל היום, 23 באפריל 2024
- ^ אליאור לוי, לקראת הפעולה ברפיח: ישראל תרחיב משמעותית את האזור ההומניטרי בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 באפריל 2024
- ^ עינב חלבי, לקראת פעולה אפשרית ברפיח: צה"ל עדכן על הרחבת "האזור ההומניטרי הבטוח", באתר ynet, 1 במאי 2024
- ^ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, הכנות למבצע ברפיח: צה"ל קורא לחלק מהתושבים להתפנות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במאי 2024
- ^ ציפורה סימן טוב, לקראת פעולה צבאית: צה"ל החל בפינוי האוכלוסיה במזרח רפיח, באתר עכשיו 14, 6 במאי 2024
- ^ ישראל גראדווהל, אפילו האו"ם מודה: מיליון בני אדם עזבו כבר את העיר רפיח, באתר כיכר השבת, 28 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, מעבר לפשיטות מבוססות מודיעין: צה"ל יצא מח'אן יונס - ונערך לפעולה ברפיח | תמונת מצב, באתר מאקו, 7 באפריל 2024
רון בן ישי, פשיטות פתע בנוסח שיפא, והכנה לרפיח: צה"ל יצא מחאן יונס, כך יימשך הלחץ על סינוואר, באתר ynet, 7 באפריל 2024 - ^ שחר קליימן, דיווח: ארה"ב נתנה אור ירוק לפעולה ברפיח בתמורה לתגובה מוגבלת נגד איראן, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2024
- ^ שמואל קוגן, בדרך למבצע ברפיח: הרמטכ"ל אישר תוכנית להמשך המלחמה בדרום, באתר עכשיו 14, 21 באפריל 2024
- ^ כרמלה מנשה ורועי שרון, לקראת מבצע קרקעי ברפיח: צה"ל הוציא 2 חטיבות להתרעננות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2024
- ^ מיכל בקשי, לקראת פעולה ברפיח: אוגדה 98 ו-162 מתכוננות להמשך המלחמה, באתר עכשיו 14, 30 באפריל 2024
- ^ אמיר בוחבוט, מחכים לפקודה: בצה"ל סיימו את ההכנות לקראת התמרון ברפיח, באתר וואלה, 30 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי, יותר מ-10 נפגעים בתקרית חריגה בעוטף: 14 שיגורים לכרם שלום מאזור רפיח, באתר ynet, 5 במאי 2024
- ^ ניצן שפירא ניר דבורי גיא ורון, פגיעה ישירה בכרם שלום, לפחות שלושה ישראלים במצב קשה, באתר מאקו, 5 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן, הותר לפרסום: 3 לוחמי צה"ל נהרגו במטח מרפיח לכרם שלום, באתר ynet, 5 במאי 2024
יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן, הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח מרפיח לכרם שלום, באתר ynet, 6 במאי 2024 - ^ שמעון הללי, השר גנץ מבהיר: "פעולה רחבה ברפיח – אינה עומדת בסימן שאלה", באתר עכשיו 14, 12 בפברואר 2024
סמוטריץ' לנתניהו: "ביטול הפעולה ברפיח? לממשלה לא תהיה זכות קיום", באתר ynet, 28 באפריל 2024
לירן וינשטיין, גלנט למתגייסים: "נגיע גם לרפיח, מוכנים לשלם מחיר", באתר "סרוגים", 8 באפריל 2024 - ^ שמעון הללי, ראש הממשלה מצהיר בקולו: "יש תאריך לכניסה לרפיח", באתר עכשיו 14, 8 באפריל 2024
- ^ לקראת פעולה ברפיח? הרמטכ"ל וראש השב"כ ביקרו היום בקהיר, באתר ערוץ 7, 24 באפריל 2024
- ^ לילך שובל, הסכם לשחרור חטופים או פעולה ברפיח: "צה"ל יידע להתמודד עם כל עסקה", באתר ישראל היום, 27 באפריל 2024
- ^ איתי בלומנטל סולימאן מסוודה, נתניהו לפני ישיבת הקבינט: "היו חילוקי דעות, אבל התקבלה החלטה לעשות מה שצריך - לרבות ברפיח", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, הקלף החדש של ישראל מול חמאס - והעימות המתגבר מול מצרים, באתר ynet, 30 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, בצה"ל מזהים: מאות רבות של מחבלים נמלטו מרפיח לאזור ההומניטרי, באתר מאקו, 17 ביוני 2024
- ^ אורי איזק, פרטים חדשים מהמבצע ברפיח: הלחימה ב"לב הפועם", והקרבות עם מחבלים בתוך המנהרות, באתר מאקו, 17 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, רוב התמרון ברפיח הושלם, מחבלים ברחו לחאן יונס | התקדמות צה"ל, תמונת מצב, באתר ynet, 23 ביוני 2024
- ^ גלנט: חטיבת רפיח של חמאס הוכרעה, צריך להסתכל עכשיו צפונה, באתר וואלה, 21 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, גלנט: "חטיבת רפיח הוכרעה. צריך לזכור מה מטרות המלחמה - ולהסתכל עכשיו צפונה", באתר ynet, 21 באוגוסט 2024
- ^ שחר קליימן, התמוטטות חטיבת רפיח: כך זה נראה במספרים, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2024
- ^ יואב זיתון, התחבולה בכניסה לג'באליה, הלקחים מרצח החטופים ברפיח - והאפשרות לירי מעזה מחר, באתר ynet, 6 באוקטובר 2024
- ^ דובר צה"ל: פועלים באופן ממוקד במזרח רפיח, באתר "סרוגים", 6 במאי 2024
עינב חלבי, יואב זיתון, דיווחים פלסטיניים: "טנקים נכנסו למזרח רפיח", באתר ynet, 6 במאי 2024 - ^ יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, דגלי ישראל במעבר רפיח: צה"ל השתלט על הצד העזתי במעבר, הושמדה מכונית תופת, באתר ynet, 7 במאי 2024
- ^ הלל ביטון רוזן, "מעבר רפיח בידינו": קולות הקשר של השתלטות כוחותינו | תיעוד, באתר עכשיו 14, 7 במאי 2024
- ^ צה"ל מאשר: השתלטנו על הצד העזתי של מעבר רפיח, כ-20 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 7 במאי 2024
- ^ ליאור בן ארי, יואב זיתון, מורן אזולאי, תקרית חריגה במעבר רפיח, וחילופי האשמות: חייל מצרי נהרג מירי כוחות צה"ל, באתר ynet, 27 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל, ישראל מושקוביץ, עינב חלבי, הותר לפרסום: 3 לוחמים נהרגו מפיצוץ מטען באזור רפיח, באתר ynet, 29 במאי 2024
- ^ Mohammed Salem, US believes Hamas, Israel can break Gaza ceasefire impasse; Israeli forces cut Rafah aid route, רויטרס, 8 במאי 2024
- ^ בלוגים - 217 ימים למלחמה, באתר ynet, 10 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, עינב חלבי, רויטרס, הקבינט אישר פה אחד להעמיק את הפעולה ברפיח: "טנקים מכתרים את כל מזרח העיר", באתר ynet, 10 במאי 2024
- ^ אלחנן מזוז, דיווח: צה"ל ביתר את רפיח – טנקים כיתרו את מזרח העיר, באתר עכשיו 14, 10 במאי 2024
- ^ אמיר בוחבוט, ברק רביד, צה"ל מכתר את מזרח רפיח, כ-100 אלף נמלטו: "פגזים נוחתים בכל מקום", באתר וואלה, 10 במאי 2024
- ^ איליה יגורוב, עידן אבני, על רקע הפעולה ברפיח: שני מטחים לעבר באר שבע; אישה נפצעה קל מרסיסים, באתר ישראל היום, 10 במאי 2024.
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, לקראת "העמקת הפעולה"? צה"ל קורא לשכונות נוספות ברפיח להתפנות, באתר ynet, 11 במאי 2024,
אמיר בוחבוט, חמאס מחדש מרכזי פיקוד ושליטה בעזה, צה"ל חוזר לתמרן - באזורים שכבר נלחם בהם, באתר וואלה, 11 במאי 2024. - ^
אזרח נהרג מפגיעת טיל נ"ט באזור קיבוץ אדמית, חייל נפצע בינוני, באתר הארץ, 14 במאי 2024
- ^
רחפן של מחבלים במתחם הארגון אונר"א נעים במרחב המתחם של המרכז הלוגיסטי | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:50), 14 במאי 2024.
- ^ 1 2 עדכון דובר צה"ל - 14.05, ערב, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 06:44), 14 במאי 2024.
- ^ אור רביד, הותר לפרסום: סמל עירא יאיר גיספן נפל בקרב בדרום הרצועה, באתר מאקו, 15 במאי 2024
- ^ לוחמי הקומנדו נכנסו הלילה לפעולה ברפיח, באתר צה"ל, 16 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, ניב שעיוביץ', שני לוחמי סיירת גבעתי נהרגו מפיצוץ מטען בפיר, ליד רפיח, באתר ynet, 19 במאי 2024
- ^ מאיר תורג'מן, נינה פוקס, נפרדים מהנופלים: "טוב למות בעד ארצנו, ככה אני רוצה", באתר ynet, 19 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, כמחצית מציר פילדלפי בשליטת צה"ל, שמעריך: כמעט מיליון התפנו מרפיח, באתר ynet, 20 במאי 2024
- ^ כך נראית הלחימה העצימה לאורך הרצועה, באתר צה"ל, 20 במאי 2024.
- ^ ynet - ישראל במלחמה: עדכוני היום ה-233, באתר ynet
- ^ עמיחי שטיין איתי בלומנטל, צה"ל העמיק את הפעולה ברפיח; כמיליון עזתים פונו מהאזור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 במאי 2024
- ^ נתניהו בצפון: החזרת התושבים לבתיהם - אחד מיעדי המלחמה, 28 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, חזרנו לציר פילדלפי: זה מה שצה"ל מצא במעוז חמאס | כל המידע שאפשר לספר, באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, דיווחים: צה"ל הגיע עד לים ברפיח, השתלט לחלוטין על פילדלפי, באתר מאקו, 7 ביוני 2024
- ^ ספיר ליפקין ניר דבורי, דיווח: צה"ל פתח בפשיטה קרקעית בסג'עייה, באתר מאקו, 27 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, בגובה 3 מטרים עם אפשרות למעבר כלי רכב: תיעוד מהמנהרה שאותרה בציר פילדלפי, באתר ynet, 4 באוגוסט 2024
- ^ ברוך ידיד, אלחנן מזוז, אסטרטגיה שהופכת למציאות: מפת הצירים שחונקים את חמאס ברצועה, באתר עכשיו 14, 27 באוגוסט 2024
- ^ Benedict Garman, Satellite images show how Israel is paving key Gaza road, באתר BBC, 7 בספטמבר 2024
- ^ שחר קליימן, דיווח: צה"ל סולל כבישים ומקים מגדלי שמירה לאורך ציר פילדלפי, באתר ישראל היום, 5 באוקטובר 2024
- ^ גלעד כהן, איתמר אייכנר, נתניהו הציג מפה, פירט 15 דקות על חשיבות פילדלפי ותקף את גלנט: לא נשנה את ההחלטה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2024
- ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: שני לוחמי צה"ל נהרגו בהתרסקות מסוק בציר פילדלפי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024
- ^ "לחימה אינטנסיבית": צה"ל מתקדם ללב רפיח; דיווח: שליטה ב-70% מציר פילדלפי, באתר ynet, 22 במאי 2024
- ^ כוחות צה"ל ממשיכים לפעול במרחב שכונת "ברזיל" ובמרחב "שבורה" ברפיח, באתר זמן ישראל, 23 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, צה"ל פועל בערים שעוטפות את מרכז רפיח: "מנהלים קרבות פנים אל פנים, איתרנו אמל"ח בתוך בית קברות" | תיעוד, באתר מאקו, 23 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, דיווחים פלסטיניים: "צה"ל מעמיק את פעילותו ברפיח, לחימה עזה במרכז העיר", באתר ynet, 10 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, אלישע בן קימון, ישראל מושקוביץ, מאיר תורג'מן, הותר לפרסום: קצין ושלושה לוחמים נהרגו מפיצוץ מבנה ממולכד ברפיח, באתר ynet, 11 ביוני 2024
- ^ אמיר בוחבוט, הותר לפרסום: 4 לוחמי גבעתי נפלו בתקרית ברפיח, באתר וואלה, 10 ביוני 2024
- ^ https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-bf77bb58d4d1091026.htm, mako, 2024-06-15
- ^ 1 2 3 אלישע בן קימון, הותר לפרסום: סמל שלום מנחם נפל באסון ברפיח, סמ"ר צור אברהם נהרג היום, באתר ynet, 16 ביוני 2024
- ^ סמ"ר איתי פוגל ז"ל, באתר צה"ל
- ^ דיווחים ברצועה: טנקים ישראליים פועלים בעומק הרצועה, באתר זמן ישראל, 28 במאי 2024
- ^ ערוץ לאומנות, המלחמה בישראל | היום ה-234, באתר YouTube
- ^ ניר דבורי, פלסטינים מתפנים ממערב רפיח: טנקים נצפו באזורים שעוד לא היו; רויטרס: עדי ראייה מדווחים שטנקים של צה"ל הגיעו למרכז רפיח, באתר מאקו, 28 במאי 2024
- ^ ג'קי חורי ויניב קובוביץ, הפלסטינים: 21 בני אדם נהרגו במחנה עקורים במערב רפיח; צה"ל: לא תקפנו שם, באתר הארץ, 28 במאי 2024
- ^ ג'קי חורי, שני אנשי הסהר האדום נהרגו ברפיח; צה"ל: הכוח ירה לעבר רכב חשוד שהתקרב, באתר הארץ, 30 במאי 2024
- ^ אמיר בוחבוט, יואב איתיאל, הותר לפרסום: רס"ל במיל' אדר גבריאל וסמל יהונתן אליאס נפלו בקרבות ברצועת עזה, באתר וואלה, 31 במאי 2024
- ^ 1 2 אלישע בן קימון, יואב זיתון, פיצוץ אדיר, ב-5:15 בבוקר: אסון הנמ"ר ההנדסי, והשאלות הקשות שיבחן צוות המומחים, באתר ynet, 15 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי, אסון ברפיח: 8 לוחמים נהרגו מפיצוץ נגמ"ש הנדסי, באתר ynet, 15 ביוני 2024,
ניר דבורי, הותר לפרסום: 8 לוחמי צה"ל נהרגו בתקרית קשה ברפיח, באתר מאקו, 15 ביוני 2024. - ^ אלישע בן קימון, יוסי יהושוע, אסון הנמר ההנדסי ברפיח: צה"ל התיר לפרסום את שמותיהם של 6 נופלים נוספים, באתר ynet, 16 ביוני 2024
- ^ ב ניסני, אסון הנגמ"ש - מחדל? זה מה שעולה .., באתר כיכר השבת, 2024-06-16
- ^ אלישע בן קימון, אחרי האסון ובצל החשש מעיכוב בהחלטה מדינית - המטרה ברפיח: הכרעה במקום דשדוש, באתר ynet, 16 ביוני 2024
- ^ הושמד אתר ייצור הרקטות ארוכות הטווח הגדול ביותר של הגא"פ, באתר צה"ל, 1 ביולי 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, הותר לפרסום: סמל יונתן אהרן גרינבלט שנפצע בעזה נפטר מפצעיו, באתר וואלה, 28 ביולי 2024
- ^ אלישע בן קימון, מתן צורי, רענן בן צור, אלכסנדרה לוקש, הותר לפרסום: 3 לוחמים ופרמדיקית נהרגו בפיצוץ מבנה ברפיח, באתר ynet, 18 בספטמבר 2024
- ^ 401 השמידה את מרבית שרשרת הפיקוד של גדוד תל סולטאן, באתר צה"ל, 19 בספטמבר 2024.
- ^ צק"ח ביסל"ח השלים את משימתו ברפיח, באתר צה"ל, 6 ביוני 2024
- ^ דיווח על התקדמות של צה"ל ברפיח: "העיר כולה תחת מתקפה", באתר מאקו, 21 ביוני 2024
- ^ צק"ח הנח"ל השלימו 4 מבצעים חטיבתיים ברפיח, באתר צה"ל, 22 ביולי 2024.
- ^ US confirms holding up sale of heavy bombs it feared Israel would use in Rafah, TOI, 8 במאי 2024
- ^ ביידן במסר לישראל: נעצור את משלוחי הנשק אם תהיה פעולה נרחבת ברפיח, באתר ערוץ 7, 9 במאי 2024
- ^ דני מולכו, זעם אחרי האיום של הנשיא ביידן: "לא לפגוע בישראל", באתר חדשות 13, 9 במאי 2024
אריאל כהנא, הסנאטור הרפובליקני תוקף את ביידן: "סינוואר ודאי שמח עכשיו", באתר ישראל היום, 9 במאי 2024
ביקורת בפוליטיקה האמריקנית על ביידן; טראמפ: הוא חלש, באתר מאקו, 9 במאי 2024
דניאל אדלסון, "לא לפגוע בישראל": הזעם בארגונים היהודיים על ביידן - והמתקפה של טראמפ, באתר ynet - ^ ברק רביד, מצרים מסרבת לשלוח משאיות סיוע לעזה דרך כרם שלום - כל עוד צה"ל לא נסוג ממעבר רפיח, באתר וואלה, 11 במאי 2024.
- ^ ynet, כ-300 אלף כבר עזבו את רפיח | מאחורי המתיחות שמאיימת על החרפת המשבר ברצועה, באתר ynet, 11 במאי 2024.
- ^ ברק רביד, תחת לחץ אמריקני: מצרים הסכימה לחדש את העברת משאיות הסיוע לעזה דרך ישראל, באתר וואלה, 24 במאי 2024
- ^ Sinwar not hiding in Rafah, officials tell ToI, as PM publicly prioritizes IDF op there, Times Of Israel, 11 במאי 2024
- ^ US said offering intel on Hamas leaders’ whereabouts if Israel drops major Rafah op, Times Of Israel, 12 במאי 2024
- ^ אהוד יערי, הרשות הפלסטינית דחתה הצעה ישראלית לקבל את השליטה על מעבר רפיח בעזה, באתר מאקו, 13 במאי 2024.
- ^ כתבי כאן חדשות, ללא התרעה: שני כטב"מי נפץ התפוצצו ליד בית הלל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 במאי 2024.
- ^ ברק רביד, ישראל הציעה לרשות הפלסטינית לשלוח נציגים למעבר רפיח כדי לקחת חלק בהפעלתו, באתר וואלה, 13 במאי 2024
- ^ ברק רביד, נציגים פלסטינים ואנשי או"ם: ישראל הציגה למצרים תוכנית להפעלה מחדש של מעבר רפיח, באתר וואלה, 16 במאי 2024
- ^ 1 2 עמיחי שטיין, ארה"ב ריככה את התנגדותה לפעולה נרחבת ברפיח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 במאי 2024
- ^ 1 2 איתי בלומנטל, ישראל ומצרים הסכימו על פתיחה מחדש של מעבר רפיח לשם העברת סיוע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 במאי 2024
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל הודיע על "הפוגה טקטית" בדרום הרצועה בכל יום בין השעות 8:00 ל-19:00, באתר וואלה, 16 ביוני 2024
- ^ דובר צה"ל הודיע כי ב-8:00 תחל הפוגה טקטית להכנסת סיוע באזור רפיח, באתר זמן ישראל, 16 ביוני 2024
- ^ איתמר מרגלית איתי בלומנטל סולימאן מסוודה, צה"ל הודיע על "הפוגה בלחימה", ואז הבהיר: "אין שינוי במדיניות", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 ביוני 2024
- ^ מנחם הלפגוט, בית הדין בהאג דורש מישראל לעצור את הפעולה הצבאית ברפיח, באתר עכשיו 14, 24 במאי 2024
- ^ תגובת משרד החוץ הישראלי לפסיקת בית הדין הבינלאומי בהאג.
- ^ סוכנויות הידיעות, רואים לכם: הצביעות של בית הדין בהאג שוב נחשפת, באתר מעריב אונליין, 26 במאי 2024
- ^ ניו יורק טיימס,, "איזה אוהל יכול להגן עלינו מפני טילים ופגזים?": לניצולי התקיפה ברפיח כבר אין לאן ללכת, באתר הארץ, 27 במאי 2024
- ^ A. B. C. News, Israel-Gaza updates: Death toll in Rafah airstrike rises to 50: Action Aid UK, ABC News (באנגלית)
- ^ יניב קובוביץ, תצלומי לוויין: התקיפה שבה נהרגו עשרות ברפיח כוונה למתחם צריפים צפוף, באתר הארץ, 3 ביוני 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
