מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |||
| הפגנה מול הקריה בתל אביב | |||
| תאריכי המאבק | 5 בנובמבר 2023 – הווה (231 ימים) | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
מוקדים עיקריים:
| ||
| מטרה |
| ||
| שיטת המאבק | הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מרי אזרחי, התנגדות אזרחית, מהומות | ||
| סטטוס | פעיל | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
| אירועים קשורים | |||
| מלחמת חרבות ברזל, החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל | |||
במהלך מלחמת חרבות ברזל (2023 – 2024), התקיימו מחאות, הפגנות והפרות סדר בישראל, כנגד הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות משבר החטופים הישראלים ברצועת עזה וכנגד התנהלות הממשלה במלחמה. ההפגנות התקיימו מדי שבוע במוצאי שבת כשמוקד ההפגנות העיקרי הוא בסמוך לקריה בתל אביב. בנוסף התקיימו הפגנות בערים נוספות כמו חיפה כפר סבא ונס ציונה.
המפגינים קראו לנתניהו לבצע עסקת חטופים וקראו להקדמת הבחירות ולהתפטרותו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל למתקפת הפתע על ישראל.[1] המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו, והגיעו לשיאן באפריל 2024 כאשר חלק ממשפחות החטופים הצטרפו לפעולות המחאה כנגד הממשלה.[2][3][4]
בנוסף התקיימו גם מחאות אחרות במהלך המלחמה כמו הפגנות בעד הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה עד לניצחון,[5] חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה,[6][7] הפגנות בקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה.[8][9] והפגנות נגד המלחמה.[10]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – המחאה נגד בנימין נתניהו, המחאה נגד הרפורמה המשפטית
בעבר התקיימו הפגנות רבות ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלות שעמד בראשן. על אף שהמטרות שלהן היו שונות, רובן פעלו כנגד ממשלות נתניהו השונות בטענה שהן אינן פועלת לטובת האזרח.
הפגנות נגד הממשלה בראשות נתניהו החלו בשנת 2020 עם משבר הקורונה בישראל, אך במקורן היו בעקבות הגשת כתב האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-24 במאי 2020. בהפגנות קראו להתפטרותו של בנימין נתניהו ואחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים, שאף העניק למחאה את הכינוי מחאת בלפור.[11]
ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הוצגה התוכנית לרפורמה משפטית בידי שר המשפטים יריב לוין. הצעת הרפורמה גרמה להפגנות ופעולות מחאה נרחבות כנגד הרפורמה.[12] הפגנות אלו הופסקו ב-7 באוקטובר 2023, בו ביצע חמאס את מתקפת הפתע על ישראל, במועד שהיה אמור להיות השבוע ה-40 להפגנות נגד הרפורמה המשפטית.
מהלך המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחאה החלה במספר ערים, בסביבות נובמבר 2023, ובה דרשו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקחת אחריות על ההתנהלות שהביאה להצלחת חמאס במתקפת הפתע כנגד ישראל ולהתפטר, עם מסרי "הדחה עכשיו".[13] אף על פי שהיו קטנות בהרבה מהפגנות נגד הרפורמה, הן גדלו בהדרגה ומספר ארגוני מחאה חזרו להפגין בדצמבר של אותה שנה.[14][15] ב-24 בפברואר 2024, 21 מפגינים נעצרו בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב בסמוך לקריה.[16] בתחילת אפריל 2024, מפגינים חסמו את נתיבי איילון והפגינו מול ביתו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 16 מפגינים נעצרו.[17]
בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על ההפגנות, טענו כי הן "פרס לסינוואר" ושצריך "לעמוד איתן מול לחצים חסרי אחריות".[18] מנגד טענו מארגני ההפגנות כי ימשיכו להפגין למען החזרת החטופים בעסקה וכנגד התנהלותה של הממשלה והמשטרה.[19] ב-13 באפריל 2024, תקף מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים את נתניהו בטענה שבגללו חטופות נאנסות.[20]
ב-5 בנובמבר 2023, הפגינו אלפים בתל אביב בקריאות "עסקה עכשיו" ו-"Bring them home now". במקביל התקיימה הפגנה גם בירושלים וערים נוספות.[21] ההפגנה הוכרזה כהפגנה שבועית והתקיימה במוצאי שבת בערים השונות, בדומה למחאות כנגד הרפורמה המשפטית שהתקיימו במהלך 2023 ועד למתקפת הפתע של החמאס.
על אף שגם "מטה משפחות החטופים" וגם ארגוני המחאה ל"בחירות עכשיו", הפגינו במקומות סמוכים ליד הקריה בתל אביב, הם בדרך כלל הפגינו בפיצול. בתחילת המלחמה ארגוני מחאת קפלן החליטו להפסיק את ההפגנות ופעולות המחאה בזמן מלחמה כאשר חיילי צה"ל וכוחות מילואים נלחמים ברצועת עזה ובגבול הצפון ומסכנים את חייהם.[22] עם זאת, בעקבות הימשכות המלחמה ובעקבות כך שלא נחתמה עסקה לשחרור החטופים, החלו פעולות המחאה להתחזק בפברואר 2024.
ב-17 בפברואר 2024, ההפגנה השבועית התקיימה מול מעונו של ראש הממשלה בקיסריה, 4 מפגינים נעצרו.[23] ב-25 בפברואר 2024, לראשונה מאז תחילת המלחמה, הופעלה מכת"זית בהפגנה בסמוך לקריה, ו-21 מפגינים נעצרו.[24]
החל מסוף מרץ 2024 האשימו משפחות חטופים את נתניהו בגלוי בהכשלת עסקה לשחרור חטופים והודיעו שיפעלו להחלפתו וכך נוצר איחוד של חלק מהפגנות ופעולות מחאה של משפחות החטופים עם ההפגנות ופעולות נוספות של ארגוני המחאה.[25]
ב-30 במרץ 2024, התקיימה הפגנה במספר ערים. בתל אביב, הודלקו מדורות ואבוקות מול הקריה, ונתיבי איילון נחסמו על ידי מפגינים. 16 מפגינים נעצרו על ידי המשטרה.[26]
בשני באפריל 2024 התכנסו אלפי מפגינים לצעדה נגד הממשלה שהתקיימה בעיר האוהלים שהוקמה ממשכן הכנסת ועד לבית המשפט העליון. בהמשך הצעדה המוחים הקיפו את בית ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה, ניסו לפרוץ מחסומים בדרך למקום והתעמתו עם שוטרים. פרש משטרתי נפגע מלפיד בוער שהושלך לעברו על ידי מפגין. המפגינים הצליחו לפרוץ מחסום בדרך לביתו של ראש הממשלה עד שנהדפו, ומכת"זית הופעלה.[18][27] לאחר העימותים, ראש השב"כ רונן בר הגיע באופן חריג לביתו של נתניהו בירושלים ואמר כי: "חלק מן המראות שראינו הלילה בירושלים, חורגים מכללי המחאה המקובלים...ישנו קו ברור בין מחאה לגיטימית למחאה אלימה ובלתי חוקית. זוהי מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים שאסור להגיע אליהם".[28]
ב-6 באפריל 2024, במהלך עצרת נגד הממשלה בתל אביב, מכונית האיצה לתוך קהל מפגינים ופצעה 5 מהם, כשאחת נפצעה במצב קשה.[29]
קבוצות המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה. המטה פרסם שלוש דרישות:
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
ב-31 במרץ 2024, תקפו את הממשלה והשתתפו בהפגנות.[30] ב-13 באפריל 2024, תקפו את נתניהו וטענו שבגללו חטופות נאנסות. פעמים רבות, הכריזו על נתניהו כמכשול לעסקה.[31][25]
כולנו חטופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"כולנו חטופים" הוא מערך שטח של מחאת משפחות חטופים שמפגינים במוצאי שבת למען קידום עסקת שבויים. המערך מפגין כל יום מול שער בגין, ובנוסף מפעיל קבוצה שנקראת "כולנו חטופים - נמאס מהשירים".
שותפות השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפגנות משותפות של חד"ש וארגון "קואליציית שותפות השלום" המונה עשרות ארגונים תחתיה, התומכים בהפסקת הלחימה, החזרת החטופים וקידום תהליך מדיני.[32] השותפות ארגנה כנסים בטירה, ירושלים, ועכו.[דרוש מקור] והפגנות מדי שבת מתקיימים ביישובים ערביים בצפון ובמשולש.[דרוש מקור]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
בר פלג, אלפים הפגינו בת"א בקריאה לשחרור החטופים: "רפיח יכולה לחכות, הם – לא", באתר הארץ, 29 באפריל 2024
- ^ אבי כהן, ירון דורון, מישל מכול, יורי ילון, "בחירות עכשיו!" עשרות אלפים הפגינו ברחבי הארץ, מאות בתהלוכה ברחבי תל אביב, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2024
- ^ אורי סלע, יואב איתיאל, עשרות אלפים מוחים בת"א וקוראים להקדמת הבחירות, 5 מפגינים נפגעו מרכב, באתר וואלה, 6 באפריל 2024
- ^ בר פלג, עדי חשמונאי, ניר חסון ועדן סולומון, אלפים הפגינו ברחבי הארץ; אם של חטוף: בגלל רה"מ ישראליות נאנסות בעזה, באתר הארץ, 13 באפריל 2024
- ^ רוני גרין שאולוב, אלפים בעצרת בי-ם: "צוואת הנופלים - להמשיך לניצחון המוחלט", באתר ynet, 8 בפברואר 2024
- ^ מתן צורי, אלישע בן קימון, יעל צ'כנובר, 4 עוכבו בכרם שלום, שלא נחסם: "סיוע? דודתי נחטפה מגן ילדים ונרצחה - זה לא הומניטרי", באתר ynet, 29 בינואר 2024;
אריאל כהנא, "נכנס סיוע שמחליש את כל המערכה": מפגינים הגיעו לחסום משאיות סיוע לרצועה בנמל אשדוד, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024;
המחאות נגד סיוע הומניטרי | לאחר הגעת המפגינים: צה"ל סגר את מעבר ניצנה, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024 - ^ מתן צורי, עימותים קשים בכרם שלום: מפגינים נהדפו על ידי חיילים, באתר ynet, 22 בפברואר 2024;
פלד ארבלי, פרסום ראשון: השר בן גביר הורה ליחידות השיטור העירוני לא ללוות את שיירות הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024;
נורית יוחנן, תקרית אחר תקרית: מפגינים יידו אבנים לעבר משאיות סיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024;
חיים גולדיטש, לאחר כמה תקריות אלימות: ארגון צו 9 מקפיא את פעילותו נגד שיירות הסיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024 - ^ גלעד כהן, מורן אזולאי, "לעודד הגירה" וחתימה על "אמנת חידוש ההתיישבות בעזה": הכנס עם בכירי הקואליציה, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ^ מיכל בקשי, רבבות השתתפו בצעדת עזה בשדרות: העם דורש חזרה לעזה עכשיו!, באתר עכשיו 14, 14 במאי 2024
- ^ חן מענית, בעקבות עתירה לבג"ץ, המדינה תאפשר לחד"ש לקיים הפגנה בתל אביב נגד המלחמה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2023;
אדם קוטב, מאות מפגינים בתל-אביב נגד המלחמה, בקבוקים וחפצים נזרקו לעברם, באתר ynet, 18 בנובמבר 2023;
עינת פישביין, "אותך היו צריכים לרצוח בבארי": מפגינים נגד המלחמה הותקפו בת"א, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 בנובמבר 2023;
ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024 - ^ Yifat Reuven, הערב - ההפגנה האחרונה בבלפור? | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2021-05-08
- ^ אבי כהן, מישל מכול, השבוע ה-39 למחאה: הפגנות נגד הרפורמה ברחבי הארץ, איילון נחסם לתנועה - ונפתח, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2023
- ^ רוני גרין שאולוב, לירן תמרי, הדר גיל-עד, איתן גליקמן, אדם קוטב, רענן בן צור, אילנה קוריאל, לצד קריאות להחזרת החטופים, הפגנות סוערות מול בתי נתניהו: "אשם", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ לראשונה מאז המלחמה: ההפגנות נגד ממשלת המחדל חוזרות במוצ"ש, באתר "Time Out ישראל", 1 בדצמבר 2023
- ^ הפגנת המטריות 2: אלפים מחו בתל אביב בדרישה להדחת נתניהו, באתר "Time Out ישראל", 24 בדצמבר 2023
- ^ רן שמעוני, 21 עצורים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב, המשטרה השתמשה במכת"זית, באתר הארץ, 24 בפברואר 2024
- ^ ירון דורון, יורי ילון, נועם (דבול) דביר, ערב של מחאות: 16 נעצרו בתל אביב, נתיבי איילון נפתחו לתנועה; מאות מפגינים מול בית רה"מ בי-ם | צפו, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2024
- ^ 1 2 מורן אזולאי, יובל קרני, יאיר קראוס, אלכסנדרה לוקש, שרון כידון, ניר (שוקו) כהן, מתקפה בקואליציה על ההפגנה בהשתתפות קרובי חטופים: "עבריינות, הזכיר מחאות של טרוריסטים", באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ^
ציוץ של Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 באפריל 2024
- ^ אורי סלע, יואב איתיאל, עצרת החטופים שבה לכיכר בתל אביב, הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ, באתר וואלה, 13 באפריל 2024
- ^ Thousands rally in Tel Aviv for hostages; Netanyahu critics renew Jerusalem protests, זמן ישראל
- ^ בר פלג, להפגין או לא להפגין: זו השאלה שמפצלת עכשיו את ארגוני המחאה, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
- ^ אדם קוטב, רועי רובינשטיין, איתן גליקמן, מחריפה המחאה נגד הממשלה: רחוב קפלן בתל אביב נחסם, 4 עצורים בקיסריה, באתר ynet, 17 בפברואר 2024
- ^ מתן וסרמן, לראשונה מאז פרוץ המלחמה: מכת"זית הופעלה במחאה בקפלן, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
- ^ 1 2 ארז הראל, משפחות החטופים בהצהרה חריפה נגד נתניהו: מכשיל בכוונה עסקה, נפעל להחלפתו, באתר וואלה, 30 במרץ 2024
- ^ יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין, אדם קוטב, הפגנה סוערת ו"הסרת כפפות" של קרובי חטופים: "המו"מ תקוע, לא נשב סטטיים", באתר ynet, 30 במרץ 2024
- ^ גלעד כהן, לירן תמרי, יעל צ'כנובר, אלפים צעדו עם לפידים בי-ם, שוטרים התעמתו עם קרובי חטופים: "נתניהו - המכשול לעסקה", באתר ynet, 2 באפריל 2024
- ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, אלכסנדרה לוקש, רועי רובינשטיין, ראש השב"כ אחרי ההפגנה: "מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים", באתר ynet, 3 באפריל 2024
- ^ מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר, אדם קוטב, נהג דרס 5 מפגינים, רבבות קראו לבחירות ושחרור החטופים: "אלעד, סליחה", באתר ynet, 6 באפריל 2024
- ^ יעל פרידסון ובר פלג, הצהרת המשפחות בהפגנה במוצ"ש הציפה את המחלוקות בתוך מטה החטופים, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ^ עמוס הראל, מאבק משפחות החטופים עשוי להשליך על המו"מ, באתר הארץ, 1 באפריל 2024
- ^ ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024
| מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הצדדים הלוחמים |
| |||||||||||||
| אירועים עיקריים | מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה • קרב ח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • התקיפה האיראנית על ישראל • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני | |||||||||||||
| מתקפת הפתע |
| |||||||||||||
| בני ערובה וחטופים | חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים | |||||||||||||
| פיגועים | פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגועים נוספים בישראל ב-2024 | |||||||||||||
| מודיעין ישראלי לפני המתקפה |  אגף המודיעין במתקפת הפתע על ישראל • אזהרות התצפיתניות
| |||||||||||||
| הרוגים |
| |||||||||||||
| ממשל | קבינט המלחמה • מנהלת תקומה | |||||||||||||
| שונות | מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער | |||||||||||||
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) | ||||||
