לדלג לתוכן

פשע נגד האנושות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פשעים נגד האנושות הם פשעים חמורים המתרחשים כחלק ממתקפה רחבת היקף נגד אזרחים.[1] בניגוד לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות יכולים להתרחש בתקופת שלום ולא רק בעת מלחמה, וכן נגד אזרחי המדינה עצמה כמו גם נגד אזרחים זרים.[1][2] יחד עם פשעי מלחמה, רצח עם, ופשע תוקפנות, פשעים נגד האנושות מהווים את יסודות המשפט הפלילי הבינלאומי[3] וכמו פשעים אחרים במשפט הבינלאומי, אין להם הגבלות זמן או סמכות שיפוטית על העמדה לדין (כאשר קיימת סמכות שיפוט אוניברסלית).[2]

המונח הוגדר רשמית בכתבי אישום במשפטי נירנברג[4] בשנת 1945, והתביעה הראשונה על פשעים נגד האנושות התקיימה במהלך המשפט נגד פושעים מגרמניה הנאצית. בבתי דין בין-לאומיים נוספים הועמדו לדין והופללו נאשמים בפשעים נגד האנושות: בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר, בית הדין הפלילי הבין-לאומי לרואנדה, בית הדין המיוחד לסיירה לאון (אנ'), הלשכות המיוחדות בבתי המשפט של קמבודיה (אנ') ובית הדין הפלילי הבין-לאומי.

סוגי הפשעים הנכנסים תחת הקטגוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 7 לאמנת רומא, מגדיר פשעים נגד האנושות כמעשים "שבוצעו במסגרת התקפה נרחבת או שיטתית המכוונת נגד כל אוכלוסייה אזרחית".[5] הסעיף מפרט 11 פשעים בודדים:[6]

  1. רצח.
  2. השמדה.
  3. שעבוד.
  4. הגלייה או העברה כפויה של אוכלוסייה.
  5. כליאה או שלילה חמורה אחרת של חירות פיזית בניגוד לכללי היסוד של המשפט הבין-לאומי.
  6. עינויים.
  7. אונס, שעבוד מיני, זנות כפויה, היריון כפוי, סירוס או עיקור בכפייה, או כל צורה אחרת של אלימות מינית בעלת חומרה דומה.
  8. רדיפת קבוצה או קולקטיב מסוים/ת המבוססת על שיוך פוליטי, גזעי, לאומי, אתני, תרבותי, דתי, מגדרי בהתאם להגדרת מונח זה בפסקה (3) של סעיף זה, או על בסיס אחר אשר הוכר באופן אוניברסלי כאסור על פי המשפט הבין-לאומי, כאשר הרדיפה מבוצעת בקשר לאחד המעשים המנויים בפסקה זו או לאחד הפשעים בתחום סמכות השיפוט של בית המשפט.
  9. העלמה כפויה של אנשים.
  10. פשע האפרטהייד.
  11. מעשים אחרים בלתי אנושיים בעלי אופי דומה המכוונים לגרום לסבל רב, או לחבלה חמורה לגוף או לבריאות נפשית, פסיכולוגית או פיזית.

היסודות המאפיינים "פשע נגד האנושות"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מדובר במעשים נפשעים במיוחד הפוגעים באופן חמור בכבוד האדם.
  • המעשים מבוצעים כחלק ממדיניות ממשלתית או כחלק מפרקטיקה רחבה ושיטתית של מעשי זוועה הזוכים להסכמה מצד הרשויות. יסוד ההסכמה אינו מתקיים או נחוץ בנסיבות בהן אין למדינה שליטה במצב, כגון מצב מרידה.
  • איסור המעשים חל בין שהם מתבצעים בזמן מלחמה ובין שהם מתבצעים בעת שלום.
  • הקורבנות המובהקים של פשעים נגד האנושות הם, בהכללה, אזרחים.

נקודות ציון מרכזיות בהתפתחות המונח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "פשעים נגד האנושות" הופיעה לראשונה, בשפה האנגלית, בנאום שנשא נשיא ארצות הברית, בנג'מין הריסון, ב-3 בדצמבר 1889, לפני הקונגרס.[7] הנשיא השתמש בוח בנוגע לסחר עבדים שחורים דרך הים מאפריקה.[8] כשנה לאחר מכן, במכתב פתוח שכתב ג'ורג' וושינגטון וויליאמס, כומר, פוליטיקאי והיסטוריון אמריקאי, לליאופולד השני מלך בלגיה ובו תיאר את הזוועות שביצעו נציגי המלך במדינת קונגו החופשית וכינה את התעללות בתושבי המקום פשעים נגד האנושות.[9][10]

  • הכרזת סנט פטרבורג 1868: מקור הרעיון בדבר קיומם של "דיני אנושות" במסגרת המשפט הבין-לאומי מצוי בהכרזה זו שהגבילה את השימוש בקלעים שנתפסו כסותרים את "דיני האנושות". הצהרת סנט פטרסבורג היא ההסכם הפורמלי הראשון האוסר שימוש בכלי נשק מסוימים בעת מלחמה.[11]
  • אמנות האג 1899 ו-1907: הן הסכמים בינלאומיים שלצד אמנות ז'נבה מכילות את הניסוחים הרשמיים הראשונים של דיני מלחמה ופשעי מלחמה כחלק מן המשפט הבינלאומי הפומבי.'סעיף מרטנס' (אנ') הכלול במבוא לאמנות האג משנת ,1907 הגדיר שגם במצבים בהם אין הגדרה ברורה כיצד לנהוג, נדרש לנהוג לפני דיני האנושיות: "במקרים שאינם נופלים בגדר פרוטוקול זה, או בגדר הסכמים בין-לאומיים אחרים, אזרחים ולוחמים נותרים תחת הגנתם וסמכותם של עקרונות המשפט הבין-לאומי הנובעים מהמהג המוכר, מעקרונות הומניים ומצב המצפון הציבורי".[12]
  • הצהרת ההסכמה המשלושת בדבר ביצוע "פשעים נגד האנושות" בעם הארמני: ב-24 במאי 1915, ביוזמת רוסיה, פרסמה חברות ההסכמה המשולשת – רוסיה, צרפת והממלכה המאוחדת – הצהרה המגנה את רצח העם הארמני המתמשך באימפריה העות'מאנית ואיימה להביא את האחראים לדין.[13] זה היה השימוש הראשון בביטוי "פשעים נגד האנושות" בדיפלומטיה הבינלאומית."[14][4] ההצהרה ראתה בממשל העות'מאני ובפקידיו הבכירים אחראים לפשעים נגד האנושות בגין טבח זה.
בוועידת השלום בפריז, שנערכה ב-25 בינואר 1919, מונתה ועדת לבדיקת האחראים לפרוץ המלחמה ואכיפת העונשים ("ועדת החמישה עשר") שנתבקשה לחקור ולדווח על הפרות המשפט הבינלאומי שבוצעו על ידי גרמניה ובנות בריתה במהלך המלחמה. הוועדה לא הצליחה להגיע להסכמות בנוגע להגדרת פשע נגד האנושות.[15][16] הוועדה המליצה להקים בין דין שידון ב'הפרות חוקי האנושות', מכיוון שחוקי המלחמה לא כוללחם את הזוועות שבוצעו על ידי מדינה נגד אזרחיה או נגד אנשים מבעלי בריתה.[17] ארצות הברית התנגדה להסתמכות על דיני אנושות ועל הצהרת ההסכמה המשולשת.[16]
  • דוח של המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות בנושא פשעים נגד האנושות: ב-15 במאי 1948 הגישה המועצה דוח לוועדה לפשעי מלחמה של האומות המאוחדות (אנ') שאסף מידע על פשעי מלחמה.[18] הדו"ח הוכן לבקשת מזכ"ל האו"ם לאסוף ולפרסם את המידע הנוגע לזכויות האדם הבוסס על משפטים של פושעי מלחמה, משתפי פעולה ובוגדים, ובפרט ממשפטי נירנברג וטוקיו. הדו"ח הוכן על ידי חברי הצוות המשפטי של הוועדה. הדוח מתייחס לשואה הארמנית, לא רק כדוגמה היסטורית, אלא גם כמקרה בוחן לסעיפים 6 (ג') ו-5 (ג') של חוקת נירנברג וטוקיו המגדירים פשעים נגד האנושות, וכך משמש כמבשר לאמנה הבין לאומית למניעת רצח עם שאומצה בסוף 1948, ומבדילה בין פשעי מלחמה לפשעים נגד האנושות.[19]
  • חוקת נירנברג 1945: חוקה זו מהווה את האמנה הראשונה שבה נוסחה הקטגוריה של "פשעים נגד האנושות" כהוראה נורמטיבית שמבצעיה נושאים באחריות פלילית אישית. הצורך בקטגוריה זו נבע מהרצון להעמיד פושעים נאצים לדין בגין פשעים שביצעו במהלך המלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית באשר היא, ובכללה נגד אזרחים גרמנים, ומהיעדר האפשרות להעמידם לדין בגין פשעי מלחמה, שכן אלה אינם עוסקים בחובות מדינה כלפי אזרחיה היא.[20]
ההגדרה של פשעים נגד האנושות הוגדר בסעיף 6ג: רצח, השמדה, עבדות, גירוש וכל מעשה לא אנושי אחר שנעשה באוכלוסייה אזרחית כלשהי, לפני המלחמה או במהלכה, או רדיפות על רקע פוליטי, גזעי או דתי, בביצוע או בקשר עם כל פשע הנופל בתחום סמכות השיפוט של הטריבונל, בין אם הוא מנוגד לחוק המדינה שבה בוצע ובין אם לאו.[21] הניסוח בחוקת נירנברג שולבה, בשינויים מסוימים, בחוקת טוקיו (Tokyo Charter) ובסעיף 10 של חוק מועצת השלטון.[20]
  • חוק מועצת השלטון מספר 10, 1945: בחוק זה, שחוקקו בנות הברית על מנת להסמיך את בתי המשפט הצבאיים והמדינתיים שלהם להעמיד לדין נאצים בגין הפשעים שהוגדרו בחוקת נירנברג, נותקה לראשונה זיקה בין פשעים נגד האנושות לפשעי מלחמה או פשעים נגד השלום והיעדר הצורך בהגדרה זו מאפיין את הגדרת פשעים נגד האנושות מאז.[20][15]
  • פסיקות בתי דין בין-לאומיים: הקמת בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר ובית הדין הפלילי הבין-לאומי לרואנדה הייתה הזדמנות עבור מועצת הביטחון של האו"ם להגדיר מחדש פשע נגד האנושות. סעיף 5 בפסיקת בין הדין ליוגוסלביה, משמר את הקשר בין פשע נגד האנושות לבין סכסוך מזוין אך כולל גם את המקרה של סכסוכים פנימיים ומוסיף לחוקת נירנברג עינויים, אונס וכליאה כחלק ממעשים המהווים פשעים נגד האנושות. סעיף 3 בפסיקת בין הדין ברואנדה, מדגיש כי התקפה על אוכלוסיות אזרחיות המאופיינת כ"נרחבת או שיטתית" על רקע לאומי, פוליטי, אתני, גזעי או דתי גם היא נחשבת פשע נגד האנושות.[15]
  • חוקת רומא, 1998 – סעיף 7 לחוקת רומא מגדיר את קטגוריית הפשעים נגד האנושות כשהם מבוצעים כחלק מהתקפה נרחבת או שיטתית המכוונת נגד כל אוכלוסייה אזרחית. על פי חוקת רומא ניתן להעמיד לדין על הפשעים נגד האנושות בתנאים הבאים:
    • פשע נגד האנושות מתבצע לא רק בעת עימות מזוין
    • אין הדרישה למניע מפלה. כלומר, לא נדרשת הוכחה לפגיעה בקבוצה מסוימת על בסיס הזהות שלה על מנת להעמיד לדין את האחראים על פשע נגד האנושות
    • כוונה להתקפה נרחבת ושיטתית ללא קשר לזהות האוכלוסייה
    • נדרשת הכוחה כי הנאשם היה מודע למעשיו והבין את ההשלכות שלהם על הקורבנות[22]
  • החלטה 1820 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות מיוני 2008 מגנה את השימוש באלימות מינית ככלי מלחמה ומצהירה כי "אונס וצורות אחרות של אלימות מינית יכולים להוות פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות או פעולה מהמכוונת להכחדה". באימוץ ההחלטה האו"ם הכיר, באופן מפורש, באלימות מינית כטקטיקה של מלחמה.[23]

פסקי דין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיפוט במקרים של פשע נגד האנושות אין לו הגבלות זמן או סמכות שיפוטית להעמדה לדין (כאשר קיימת סמכות שיפוט אוניברסלית). בתי דין בין-לאומיים ומדינתיים שפטו נאשמים על ביצוע פשע נגד האנושות.

בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר מצא אשם את ראטקו מלאדיץ' בחמישה פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ורצח עם.[24] נאשם נוסף, רדובאן קאראג'יץ', נמצא אשם בחמישה פשעים נגד האנושות, ארבע פשעי מלחמה ורצח עם.[25][26]

בית הדין הפלילי הבין-לאומי לרואנדה מצא אשם את ראש ממשלת רואנדה לשעבר, ז'אן קמבנדה, בעבירות של רצח עם ופשעים נגד האנושות, ונגזר עליו עונש של מאסר עולם[27]. ז'אן פול אקייסו, ששימש כראש עיר שבתחומה נרצחו בני טוטסי הואשם בבפשעים נגד האנושות ופשעי רצח עם[28] ונגזר עליו מאסר עולם. נאשמת נוספת שהואשמה בפשעים נגד האנושות הייתה פאולין ניירמסוהוקו, שכיהנה בין השנים 1992-1994 כשרה לענייני משפחה וקידום נשים ברואנדה. היא הואשמה כי במהלך רצח העם סייעה ועודדה מיליציה משבט ההוטו לבצע מעשי זוועה בבני שבט הטוטסי. היא נשפטה למאסר עולם.[29] ניירמסוהוקו היא האישה הראשונה שהורשעה ברצח עם, ואונס כפשע נגד האנושות.[30]

בית הדין המיוחד לסיירה לאון (אנ') הוקם ב-16 בינואר 2002 על ידי ממשלת סיירה לאון והאומות המאוחדות כדי להעמיד לדין אנשים הנושאים באחריות להפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי והחוק המקומי, שבוצעו בסיירה לאון לאחר ה-30 בנובמבר 1996 ובמהלך מלחמת האזרחים בסיירה לאון. בית המשפט חקר עבירות של פשע נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של המשפט הבינלאומי והמקומי [31] 13 חשודים הובאו לפני בית הדין, הידוע ביניהם הוא צ'ארלס טיילור, רודן ליבריה לשעבר, שהואשם ב-11 סעיפי אישום בפשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות נוספות. בית הדין מצא אותו אשם הוא הורשע בכל הסעיפים ונדון לחמישים שנות מאסר.[32] נאשם נוסף פודאי סנקו, שהיה מנהיג חזית המהפכנית המאוחדת (RUF), הואשם ב-17 סעיפי אישום בגין פשעי מלחמה שונים, כולל שימוש בילדים חיילים ופשעים נגד האנושות, כולל רצח עם, שעבוד, אונס ועבדות מינית.[33]

הלשכות המיוחדות בבתי המשפט של קמבודיה (ECCC) (אנ') החלו לפעול בינואר 2006, 9 שנים לאחר שראש ממשלת קמבודיה פנה למזכ"ל האו"ם בבקשה להקים בית דין בינלאומי לפושעי רצח העם בקמבודיה. בית המשפט העמיד לדין תשעה חברים לשעבר בצמרת השלטונית של הקמר רוז'.[34] שמונה מתוכם הואשמו בפשעים נגד האנושות. רק שלושה נמצאו אשמים.[35] קאנג קק לאו שהיה מפקד בית כלא בו נרצחו מעל 12,000 איש, נמצא אשם על ידי בשמונה פשעים נגד האנושות וחמישה פשעי מלחמה.[36] האידאולוג הראשי של המשטר, נון צ'י (אנ'), נמצא אשם ב-12 פשעים נגד האנושות.[37] ראש המדינה קיו סאמפן (אנ') הואשם ב-12 פשעים נגד האנושות.[38]

ב-2017 בית הדין בארגנטינה דן 29 קצינים וחילים למאסר עולם בגין פשעים נגד האנושות בתקופת המלחמה המלוכלכת, מהלך שלטון החונטה בין השנים 1976 ל-1983.[39]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנה בן-נפתלי ויובל שני, המשפט הבינלאומי: בין מלחמה לשלום, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2006, 267–269.

יניב ואקי ונעם וינר, אמנת רומא והדין הפלילי הישראלי - משלימות והתאמה, הוצאת מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל, 2011.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פשע נגד האנושות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Guénaël Mettraux, International crimes and the ad hoc tribunals, Repr, Oxford: Oxford Univ. Press, 2006, עמ' 320, ISBN 978-0-19-927155-9
  2. ^ 1 2 Margaret M. deGuzman, Bartram S. Brown, ed (ע), Crimes Against Humanity, Research Handbook on International Criminal Law, Edgar Elgar Publishing, 2011
  3. ^ The Oxford handbook of international criminal law, First edition, Oxford: Oxford University Press, 2020, Oxford handbooks, עמ' 768, ISBN 978-0-19-882520-3
  4. ^ 1 2 יאיר אורון, הכחשה : ישראל ורצח העם הארמני, עמ' 17
  5. ^ חוק רומא, סעיף 7.
  6. ^ "Elements of Crimes" (PDF). ICC. 2011. ארכיון (PDF) מ-23 בספטמבר 2014. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ December 3, 1889: First Annual Message | Miller Center, millercenter.org, ‏2016-10-20 (באנגלית)
  8. ^ First Annual Message | The American Presidency Project, www.presidency.ucsb.edu
  9. ^ Elizabeth Winterhalter, George Washington Williams and the Origins of Anti-Imperialism, JSTOR Daily, ‏2021-06-10 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ BlackPast, (1890) George Washington Williams's Open Letter to King Leopold on the Congo •, ‏2009-08-20 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Declaration Renouncing the Use, in Time of War, of Explosive Projectiles Under 400 Grammes Weight. Saint Petersburg, 29 November / 11 December 1868., ihl-databases.icrc.org ICRC
  12. ^ יובל שני, השימוש בעקרון המידתיות במשפט הבין־לאומי, מחקר מדיניות 75, 2009, עמ' 99
  13. ^ Siranush Ghazanchyan, 105 years ago Entente Powers called the massacre of Armenians “crimes against humanity”, Public Radio of Armenia, ‏May 24, 2020 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ Crime against Humanity | Sciences Po Mass Violence and Resistance - Research Network, www.sciencespo.fr, ‏2016-02-10 (באנגלית)
  15. ^ 1 2 3 Garibian Sévane, Crime against Humanity | Sciences Po Mass Violence and Resistance - Research Network, www.sciencespo.fr, ‏19 June, 2008 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 David Matas, Prosecuting Crimes Against Humanity: The Lessons of Wolrd War I, Fordham International Law Journal volume 13, Issue 1, 1989, עמ' 86-104
  17. ^ Hakemli Makale, Sümeyra Tekin. "THE ORIGINS OF CRIMES AGAINST HUMANITY: FROM NUREMBERG TO ROME". DergiPark. pp. 156–157.
  18. ^ "E/CN.4/W.19". UN.org.
  19. ^ War Crimes on Trial: The Nuremberg and Tokyo Trials, The National WWII Museum | New Orleans, ‏2020-11-24 (באנגלית)
  20. ^ 1 2 3 Darryl Robinson, Defining “Crimes Against Humanity” at the Rome Conference, American Journal of International Law 93, 1999-01, עמ' 43–57 doi: 10.2307/2997955
  21. ^ Article 6: Agreement for the Prosecution and Punishment of the Major War Criminals of the European Axis, and Charter of the International Military Tribunal. London, 8 August 1945, ihl-databases.icrc.org
  22. ^ Darryl Robinson, Defining "Crimes Against Humanity" at the Rome Conference, The American Journal of International Law 93, 1999, עמ' 43–57 doi: 10.2307/2997955
  23. ^ "Report of the Secretary-General on the implementation of Security Council resolutions 1820 (2008) and 1888 (2009)". נבדק ב-12 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ [https://www.icty.org/x/cases/mladic/cis/en/cis_mladic_en.pdf (IT-09-92) RATKO MLADIĆ], International Criminal Tribunal for the former Yugoslavia (ICTY)
  25. ^ International Criminal Tribunal for the former Yugoslavia « World Without Genocide - Making It Our Legacy (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ KARADŽIĆ, Radovan (MICT-13-55-ES) | UNITED NATIONS | International Residual Mechanism for Criminal Tribunals, www.irmct.org
  27. ^ The Prosecutor v. Jean Kambanda (Judgement and Sentence), Refworld (באנגלית)
  28. ^ "THE PROSECUTOR VERSUS JEAN-PAUL AKAYESU" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-06-11. נבדק ב-2013-02-08.
  29. ^ לראשונה: אשה הורשעה במעורבות ברצח עם, באתר ynet, 24 ביוני 2011
  30. ^ Holocaust Memorial Day Trust | International Criminal Tribunal for Rwanda (באנגלית)
  31. ^ Bringing Justice: the Special Court for Sierra Leone: Brief Overview of the Establishment of the Special Court, www.hrw.org
  32. ^ אי-פי, 50 שנות מאסר נגזרו על נשיא ליבריה לשעבר, באתר הארץ, 30 במאי 2012
  33. ^ Special Court for Sierra Leone, web.archive.org, ‏2012-07-19
  34. ^ בית הדין לפשעים מיוחדים בקמבודיה האתר הרשמי
  35. ^ Khmer Rouge Tribunal leaves a mixed legacy, eastasiaforum.org, ‏10 November 2022
  36. ^ Branigin, William (2020-09-02). "Kaing Khek Iev, Khmer Rouge security chief known as 'Brother Duch,' dies at 77". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-10-17.
  37. ^ Seth Mydans, Nuon Chea, Khmer Rouge’s Chief Ideologist, Dies at 93, nytimes.com, ‏Aug. 4, 2019
  38. ^ Hodal, Kate (2014-08-07). "Khmer Rouge leaders guilty of crimes against humanity and jailed for life". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-10-17.
  39. ^ אתר למנויים בלבד ד-פ-א, 29 חיילים לשעבר בארגנטינה נידונו למאסר עולם בגין פשעים נגד האנושות תחת החונטה, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פשע_נגד_האנושות&oldid=40175490"