יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
 | |
| מייצג הנצחה לחללי הטבח בפסטיבל נובה, הטבח הגדול בתולדות מדינת ישראל | |
| סוג | יום זיכרון לאומי |
|---|---|
| סיבה | הנצחת זכרם של חללי מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל |
| סמלים |
|
| מועד | |
| תאריך | כ"ד בתשרי |
יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל הוא יום זיכרון לאומי לזכר נטבחי מתקפת הפתע על ישראל שהתרחשה ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, ולזכר חיילי צה"ל שנהרגו במלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה. מכיוון שיום המתקפה הוא יום חג, ויום למחרת הוא אסרו חג סוכות, נקבע יום הזיכרון השנתי בתאריך כ"ד בתשרי, יומיים לאחר יום המתקפה. כאשר כ"ד בתשרי חל בשבת, יום הזיכרון יחול למחרת – יום ראשון, כ"ה בתשרי.[1]
אירועי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מתקפת הפתע על ישראל, מלחמת חרבות ברזל
בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות ריבוי החללים במתקפת הפתע ובמלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה, הוגשו בכנסת חמש הצעות חוק לקיום יום זיכרון לאומי. עם מגישי הצעות החוק נמנים חברי הכנסת אתי עטייה, מירב בן ארי, אליהו דלל, נעמה לזימי ואוהד טל.
בחירת תאריך
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב ההצעות ביקשו לקבוע כיום זיכרון לאומי את כ"ג בתשרי או כ"ד בתשרי, יום או יומיים לאחר המועד העברי של מתקפת הטרור,[6] בשל העובדה כי כ"ב בתשרי הוא חג שמחת תורה, וכ"ג בתשרי הוא יום אסרו חג סוכות.
ב-17 במרץ 2024 החליטה ממשלת ישראל השלושים ושבע כי יום זיכרון לאומי יתקיים מדי שנה בכ"ד בתשרי, וכן כי בשנה הראשונה, באופן חד פעמי, ייערך טקס גם ב-7 באוקטובר.[7]
בדברי ההסבר של הצעת ההחלטה נכתב: "7 באוקטובר נחרט בתודעה הציבורית בישראל כיום הטבח. דווקא לציון השנה הראשונה למתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדותינו, כהיענות לרחשי הציבור בישראל, ישנו צורך לציין את האירוע באורח חד-פעמי במועדו הלועזי, שנחקק בתודעת העם בישראל ובתודעתו של העולם. ההיגד 'שבעה באוקטובר' הוא רב-משמעי ובעל הקשר למונח היהודי 'שבעה', שיש בו כדי לציין את האבל בסיום של שנת האבל הראשונה לפרוץ המתקפה".[8]
מנהגי היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצעות החוק השונות שהוגשו כוללות מספר דרכי הנצחה, בהן טקס זיכרון ממלכתי, צפירה בת שתי דקות דומיה, הורדת דגל המדינה לחצי התורן במוסדות המדינה ובצה"ל, ישיבה ממלכתית במליאת הכנסת, ציון היום במוסדות המדינה ובמוסדות החינוך, התאמת תוכני שידור ברשתות השידור בהתאם לאופי יום הזיכרון, והשבתה של בתי אוכל ובתי עינוגים.
בהחלטת הממשלה נקבע שיום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: בשעה 11:00 טקס לזכרם של החיילים שנהרגו במלחמה, ובשעה 13:00 טקס לזכרם של האזרחים נרצחי פעולות האיבה.
טקס יום השנה ל-7 באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת ישראל החליטה לקיים ב-7 באוקטובר 2024, במלאת שנה לטבח על פי הלוח הגרגוריאני, טקס חד-פעמי לציון יום זה, במתכונת של מופע ללא קהל. השרה מירי רגב מונתה לאחראית על הפקת המופע.[9] החלטה זו נתקלה בהתנגדות - ישובים אחדים[10][11] (בהם קיבוץ בארי, עין השלושה, ניר עוז, רעים, כפר עזה, יד מרדכי וכיסופים) שנפגעו במתקפת הפתע סירבו לצילום הטקס אצלם, עשרות משפחות שכולות דרשו לבטל את הטקס, וראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הודיע שלא ישתתף בטקס הממלכתי.[12] לעומתם הודיעו עיריית אופקים ועיריית שדרות על השתתפותן בטקס.[13] נשיא המדינה יצחק הרצוג הציע לקיים את הטקס בבית הנשיא ו"ללא סממנים פוליטיים".[14] זמרים אחדים סירבו להופיע בטקס.[15]
במקביל קמה יוזמה אזרחית לקיום טקס של משפחות חטופים ונרצחים שאותו ינחו חנוך דאום ורותם סלע.[16] חרף המחלוקות, השרה רגב, הממונה על הטקס הממלכתי אמרה שהוא יתקיים ב-7 באוקטובר באופקים וישודר ב-21:15, כפי שנקבע מראש. מארגני טקס המשפחות הודיעו כי הוא יוקדם לשעה 19:10 ויתחיל בדקת דומיה ובתפילת יזכור.[17]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
- אמנת נחמיה - יום אבל לאומי מקראי שהתרחש בכ"ד תשרי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באתר משרד ראש הממשלה
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ שבי גטניו, כיצד ייראה יום הזיכרון לטבח? הצעות החוק שעל הפרק, באתר "שקוף", 4 בדצמבר 2023
- ^ קביעת אירועי הזיכרון הלאומי השנתיים לציון מלחמת חרבות ברזל (שם זמני) ותיקון החלטת ממשלה, החלטה מספר 2024 של ממשלת ישראל השלושים ושבע, משנת 1525, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ איתמר אייכנר, יום זיכרון לאומי לטבח 7 באוקטובר יתקיים בכל שנה, יומיים אחרי שמחת תורה, באתר ynet, 14 במרץ 2024
- ^ יהונתן ליס, מירי רגב תהיה אחראית על טקס הזיכרון ל-7 באוקטובר, שיתקיים ללא קהל, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2024
אנה ברסקי, רותי זוארץ, בפיקוחה של מירי רגב: זה הגוף שיהיה אחראי על הטקס לזכר קורבנות ה-7/10, באתר מעריב אונליין, 18 באוגוסט 2024 - ^ יניר יגנה, סערת הטקס הממלכתי ל-7 באוקטובר: המחרימים, המתלבטים והערים התומכות, באתר וואלה, 25 באוגוסט 2024
- ^ רונית זילברשטיין, איליה יגורוב, החרם על הטקס של מירי רגב: "שהממשלה תתעסק בחטופים", באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2024
- ^ מיכל פעילן, משפחות שכולות נגד טקס ממלכתי בהובלת מירי רגב; ראש האופוזיציה יאיר לפיד: לא אשתתף, באתר מאקו, 19 באוגוסט 2024;
רונית זילברשטיין, איליה יגורוב, החרם על הטקס של מירי רגב: "שהממשלה תתעסק בחטופים", באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2024 - ^ בשדרות ובאופקים הודיעו: נשתתף בטקס הממלכתי לציון ה-7.10, באתר "סרוגים", 22 באוגוסט 2024
- ^ שושי חתוקה, הפשרה שהציע הרצוג לנתניהו: "לקיים את טקס 7 באוקטובר בבית הנשיא", באתר מאקו, 23 באוגוסט 2024
- ^ מנחם הלפגוט, חנן בן ארי וישי ריבו סירבו להשתתף בטקס הממלכתי: “הם מפחדים”, באתר עכשיו 14, 27 באוגוסט 2024
- ^ לצד חנוך דאום: רותם סלע תנחה את טקס משפחות טבח 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 25 באוגוסט 2024
- ^ השרה מירי רגב בהצהרה: הטקס הממלכתי ישודר כמתוכנן, באתר וואלה, 29 באוגוסט 2024
