תאגיד השידור הישראלי
בניין התאגיד בירושלים | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג |
גוף סטטוטורי שידור ציבורי |
מוטו | ”יש מקום לכולם: דיגיטל. רדיו. טלוויזיה.” |
מייסדים | מדינת ישראל |
תקופת הפעילות |
הקמה: מרץ 2015 עלייה לאוויר: 15 במאי 2017 – הווה |
משרד ראשי |
בית הדפוס 32 (כנפי נשרים 23), ירושלים עפרה חזה 1, אור יהודה |
יו"ר | גיל עומר |
מנכ"ל | גולן יוכפז |
עובדים | כ-1000 |
kan.org.il makan.org.il |
תאגיד השידור הישראלי,[א][ב] המוכר תחת המותג "כאן" בעברית ובאנגלית[ג] ו"מַכַּאן مكان" בערבית,[ד] הוא תאגיד סטטוטורי ממלכתי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור. השידור בטלוויזיה וברדיו החל ב-15 במאי 2017. עוד קודם לכך, החל להעלות תכנים דרך רשתות חברתיות.
עם סגירת רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, הועברו הארכיונים והזכויות עליהם לרשות התאגיד. התאגיד מפרסם תכנים מהארכיון ברשתות החברתיות תחת השם "כאן ארכיון". התאגיד גם המשיך את פעילות פרויקט הדיגיטציה של הארכיונים לאחר שהועברו לרשותו.
מנכ"ל התאגיד הוא גולן יוכפז ויושב ראש מועצת התאגיד הוא גיל עומר.
תאגיד השידור מפעיל חטיבת טלוויזיה, חטיבת רדיו, חטיבת דיגיטל, חטיבת חדשות וחטיבה ערבית[2] והוא כיום גוף התוכן הגדול בישראל[3][4][דרושה הבהרה].
התאגיד מפיץ את הפקותיו בפלטפורמות השונות בטלוויזיה, ברדיו, באתר האינטרנט "כאן", באפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות, לרכב ולנייד, ובאמצעות הרשתות החברתיות ויוטיוב, ואת תוכניות הפודקאסט דרך פלטפורמות פודקאסטים (כגון Spotify וגוגל פודקאסט).
התאגיד נושא במותג "כאן" החל ממאי 2017, המשמש כמותג מטרייה עבור כלל אפיקי ההפצה של השידורים וגם בחלק משמות תוכניות הרשת שמופצות בדיגיטל. לפני כן, השתמש בלוגו זמני ובשם "התאגיד" בשידורי הניסיון טרם עלייתו לשידור. בתאגיד הסבירו את הבחירה בשם "כאן" כמותג המייצג את התאגיד: "'כאן' מבטא את ההכרה שהשידור הציבורי הוא חלק מהחברה הישראלית, שייך לחברה הישראלית והוא כלי הביטוי לכל המתרחש כאן".[5]
בעת תחילת פעילותו טרם סגירת רשות השידור באמצעות רשתות חברתיות, מיתג עצמו כ"כאן בהקמה" ובמהלך שנת השידור הראשונה שלו לאחר סגירתה מיתג עצמו כ"כאן בהרצה". תקופת ההרצה הסתיימה רשמית בשעה 22:00 ב-12 במאי 2018, עת החל שידור שלב הגמר של תחרות האירוויזיון.[6]
חטיבות התאגיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]חטיבת טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאגיד השידור הישראלי משדר החל מ-15 במאי 2017 ב-2 ערוצי טלוויזיה, המשודרים דרך משדרי עידן+, דרך פלטפורמות הטלוויזיה הרב-ערוצית: HOT, yes, סלקום tv, פרטנר TV ו-FreeTV ודרך אתר האינטרנט של "כאן". ערוץ כאן חינוכית החל לפעול באוגוסט 2018. סמנכ"לית חטיבת הטלוויזיה היא טל פרייפלד. על פי החוק, כל תוכני המקור של התאגיד בטלוויזיה, למעט תוכני חטיבת החדשות, מופקים באמצעות מיקור חוץ על ידי חברות הפקה מקומיות. כאן 11 זכה במספר שיא של 33 פרסי האקדמיה לטלוויזה לשנת 2020, למגוון תוכניות דרמה, דוקו, תרבות בהן חזרות, טהרן, מנאייכ, לבנון, מהצד השני עם גיא זהר ועוד.[7]
תוכני המקור של התאגיד היו זמינים בשירותי ה-VOD של הפלטפורמות. ב-2021, עקב דרישת התאגיד לתשלום של דמי תפעול על הפצת התכנים, yes ו-HOT החליטו להפסיק את הפצת התכנים דרכם.[8][9] ב-10 במאי 2021 נחתם הסכם עם "פרטנר TV" על הפצת תכנים[10] ובו תותר ל"פרטנר" לשדר פרסומות בתמורה לחלוקת הרווחים עם "כאן".[11] באופן דומה, תוכני קשת ורשת הזמינים חינם דרך הפורטלים הייעודיים שלהם, זמינים בשירותי ה-VOD בתשלום.[12] ב-9 באוגוסט 2022 פורסם שמשרד התקשורת שוקל לחייב את התאגיד להעניק את הפצת התכנים ב-VOD בחינם.[13]
ערוצים קבועים של התאגיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כאן 11 – ערוץ הטלוויזיה המרכזי של התאגיד. מחליף את הערוץ הראשון של רשות השידור. משדר בעיקר חדשות, אקטואליה ותוכניות תרבות, בידור, סאטירה ותחקירים.
- כאן חינוכית – ערוץ ייעודי לילדים ונוער. מחליף את הטלוויזיה החינוכית הישראלית. עלה ב-15 באוגוסט 2018.
- מַכַּאן مكان 33 – ערוץ המשדר בשפה הערבית, משדר חדשות ותוכניות תרבות. מחליף את ערוץ 33 שקדם לו. פירוש המילה "מַכַּאן" הוא "מקום" בערבית.
ערוצים זמניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמות הנופלים – ערוץ שעולה מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לצורך הצגת שמות חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הערוץ עלה לראשונה בשנת 2018 באפיק 22 אשר שימש את ערוץ 2 עד הפיצול בנובמבר 2017, שמות הנופלים הוצגו בערוץ 33 בעבר ומאחר שמַכַּאן מיועד לציבור הערבי נפתח הערוץ. ב-2020 עבר שידור זה לאפיק 26.[14] הערוץ מועבר בכל הפלטפורמות כולל בשידור יוטיוב של כאן, בזמן הקרנת החללים.[15]
- שמות הנופלים במלחמת חרבות ברזל – ערוץ שעלה ב-10 באוקטובר 2023, לצורך הצגת שמות חללי ונרצחי מלחמת חרבות ברזל. הערוץ שודר באפיק 26, בדומה לערוץ שמשודר מדי שנה ביום הזיכרון, וירד משידור בצאתו של יום הזיכרון, ב-13 במאי 2024.
- כאן 4K – מהווה גרסת 4K למשחקי המונדיאל ששודרו בכאן 11. שידר באפיק 511 באיכות 4K החל מ-14 ביוני, לקראת תחילת מונדיאל 2018 ברוסיה. השידור הראשון בערוץ זה היה טקס פתיחת מונדיאל 2018, ומונדיאל זה היה המונדיאל הראשון ששודר ב-4K בישראל. סיים את שידוריו עם תום המונדיאל ב-15 ביולי,[16][17][18] וחזר שנית גם במונדיאל 2022 בקטאר.
- מכאן مكان 33 HD (עידן פלוס בלבד) – ערוץ מכאן 33 באיכות HD. שידר בתקופת מונדיאל 2018, ירד משידור בחודש יולי 2018.
חטיבת רדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שידורי הרדיו של התאגיד המשיכו, בשינויים מסוימים, את תחנות הרדיו של קול ישראל כפי שהיו ברשות השידור. חלק מהתחנות נותרו בשם המקורי וחלק שונו. תחנות הרדיו בתאגיד הן:
- כאן תרבות – עוסקת בתרבות ישראלית. מחליפה את רשת א'.
- כאן ב – עוסקת בעיקר באקטואליה. מחליפה את רשת ב', מנהלה הוא גל ברגר, לשעבר ראש תחום הפלסטינים בתאגיד.
- כאן גימל – משדרת מוזיקה ישראלית. מחליפה את רשת ג', מנהלה הוא איש המוזיקה מסגל רשות השידור בעבר יובל גנור.
- כאן רק"ע – משדרת בשפות זרות, בעיקר בשפה הרוסית. מחליפה את רק"ע.
- כאן 88 – עוסקת במוזיקה לועזית מגוונת מרחבי העולם. מחליפה את רשת 88FM.
- רדיו מַכַּאן – משדרת בערבית ועוסקת בחדשות ובתרבות. מחליפה את קול ישראל בערבית. פירוש המילה "מַכַּאן" הוא "מקום" בערבית.
- VoisFarsi – משדרת בפרסית ועוסקת בחדשות. מחליפה את רשת ה'. התחנה נסגרה בשנת 2020.
- כאן מורשת – עוסקת בתכני יהדות ותרבות יהודית. מחליפה את רשת מורשת.
- כאן קול המוזיקה – משדרת בעיקר מוזיקה קלאסית. מחליפה את קול המוסיקה.
כמו כן, בדומה לרשות השידור, מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל בשם "כאן מוקד התנועה".[19]
סמנכ"ל חטיבת הרדיו הוא לי-אור אברבך.
בעבר "כאן" שידר באינטרנט שבעה ערוצי רדיו בסוגות מוזיקה שונות (ים תיכוני, 80-90, קצת אחרת, קלאסי, להיטים, נוסטלגי, שיא הרגש).
חטיבת חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כאן חדשות
חטיבת החדשות של התאגיד, "כאן חדשות" (בעבר כונתה "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר) הוקמה כדי לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד. סמנכ"ל חטיבת החדשות הוא ליאור לנדנברג.
חטיבת דיגיטל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כאן דיגיטל
חטיבת הדיגיטל של התאגיד, כאן דיגיטל, מהווה אחת מפלטפורמות השידור של התאגיד, ומפרסמת את התוכן שלה דרך הרשתות החברתיות, אתר ואפליקציית כאן. סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל הוא תומר ברנד.
הנהלת התאגיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשות התאגיד עומדים המועצה והמנהל הכללי:
מועצת התאגיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצת תאגיד השידור הישראלי היא הגוף המטפל במדיניות התאגיד ופיקוח על יישומה, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים ותקציביו של התאגיד. המועצה היא זו שבוחרת וממנה את המנהל הכללי, את מבקר התאגיד ואת נציב קבילות הציבור. בנוסף, המועצה מאשרת את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה. המועצה אחראית גם לגבש את נוהליו של התאגיד, לאשר את המבנה הארגוני, את מדיניות ההעסקה, את היקף שיא כוח האדם ולדון בתוכנית העבודה השנתית של התאגיד ולאשר אותה.
מועצת תאגיד השידור הציבורי מורכבת מ-12 נציגי ציבור אשר נבחרים על ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט וממונים על ידי שר התקשורת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק.
ישיבות המועצה מתקיימות בירושלים. החלטותיה עומדות לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.[20]
מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.[21]
המנהל הכללי של התאגיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנכ"ל התאגיד מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.
לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי.[22] עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לכך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ממלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.
ב-19 במרץ 2019 נבחר אלדד קובלנץ לתפקיד המנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור, לתקופה של ארבע שנים.[23]
באפריל 2022 הודיעה מועצת התאגיד לקובלנץ על סיום העסקתו בתוך כחודש.[24] בתאריך 28 במאי 2022 סיים קובלנץ את תפקידו בתאגיד, ובמקומו מונתה כממלאת מקום טל פרייפלד, סמנכ"לית הטלוויזיה עד למינויו של גולן יוכפז לתפקיד המנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור באופן רשמי.[25][26]
הליך ההקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלטה על סגירת רשות השידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים חלה הידרדרות במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[ה] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[27]
ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[28] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[29][30]
חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[31] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[32] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[33] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[34]
סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד:
(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
(1) להרחבת ההשכלה והדעת;
(2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
(3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
(4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.
גיוס עובדים ומינויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיוס העובדים בתאגיד השידור נעשה בהנחיית כללי המנהל התקין והמשרות הפתוחות מפורסמות באתר התאגיד. כמו כן, מתפרסמים קולות קוראים ומכרזים. עם זאת, באוגוסט 2018 פורסם כי בתהליך הגיוס של עובדים שונים בתאגיד שולבו שיקולים זרים וביניהם דעות קדומות, הערות גזעניות, ויריבויות אישיות.[35][36]
בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[37] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.
במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[38] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.
ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[39] עוד באותו יום מונה למנהל כאן ב' עומר בן-רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בגלי צה"ל. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.
נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.[40]
בינואר 2018 הכריז ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה בתאגיד על רקע חששות כי ההנהלה מתכננת לפטר עשרות עיתונאים.[41] בהודעה ששלח מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לעובדים נאמר כי "אנו מאמינים בחשיבותה של העבודה המאורגנת... נמצאים בקשר הדוק ובהידברות עם ועד הפעולה ומקפידים לעדכן אותו בכל מהלך משמעותי... עם זאת, לא נוכל לאפשר פגיעה ביכולתם של מנהלי התאגיד לקבל החלטות, אשר באות להיטיב ולייעל את העבודה בתאגיד ולהבטיח את קיומו העתידי".[42] בתגובה לדבריו ענו בוועד העובדים כי "אנחנו ועד הגיוני. אנחנו רוצים לעבוד בגוף בריא, מקצועי ויעיל, גוף שפועל בשקיפות ולפי החוק, ביושר ובהגינות... חבל שההנהלה מצד אחד ממשיכה לנופף בדגל 'בהרצה' כדי לזכות ליחס של חמלה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות – אך מנגד שוכחת שיש גם עובדים בהרצה, ועליהם היא לא חסה".[42]
לאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית הישראלית, והקמת ערוץ ילדים תחת התאגיד במקומו, הוחלט על קליטת חלק מן העובדים מהחינוכית בארגון, בדומה לקליטת עובדים מרשות השידור, אך כיוון שהגוף החדש נועד להתנהל ארגונית כגוף יותר יעיל ולהשתמש בעיקר בגופי הפקה חיצוניים להפקות עבור ערוץ "כאן חינוכית" בשונה מה"חינוכית" שהפיקה את מרבית תכניה בעצמה, הוגבלה מכסת העובדים למתכונת הרבה יותר קפדנית ומצומצמת.
עיכובים בפירוק רשות השידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[43][44] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[45] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[46]
ביולי 2016 הסכימו ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[47] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[48][49] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בדיון בוועדת השרים לחקיקה העירה שרת התרבות והספורט, מירי רגב:
מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?[50]
בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017.[51] ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017.[52] בדצמבר 2016 סיכמו נתניהו וכחלון שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.[53][54]
במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות").[55][56][57] ב-11 במאי 2017 אישרה הכנסת את החוק לפיצול חטיבת החדשות מהתאגיד.[58] בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ, ב-14 במאי הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את הפיצול.[59][60][61][62] ארגון העיתונאים בישראל פנה לבג"ץ בבקשה לדחות את ההכרעה בנושא עד שתתברר עדותו של עד המדינה שלמה פילבר בסוגיה.[63] ב-26 ביוני 2018 חזר בו ראש הממשלה נתניהו מדרישתו לפיצול התאגיד, לאחר שקיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפיה פיצול התאגיד עלול לפגוע בקיום תחרות האירוויזיון 2019 בישראל,[64] ופיצול התאגיד בוטל קודם שמומש.[65]
ניסיונות לסגירת התאגיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בטרם תאגיד השידור הציבורי החל לשדר, נשמעו קריאות לסגור אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה.
ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות.[66][67][68][69] בין היתר נשמעו קריאות כי לתאגיד "1.5% רייטינג".[70] כמו כן ניסה שר התקשורת איוב קרא לסגור את התאגיד מלבד רשת ב' ולהקים במקומו קרן לעידוד הפקות מקור. תוכניות אלו נגנזו כאשר העלו מנהלי התאגיד תוכנית התייעלות, רייטינג התאגיד עלה בהדרגה במהלך שנת 2017. המאמצים לקצץ בתקציב התאגיד המשיכו עד שנת 2019, אז ניסה נתניהו לקצץ כשני שלישים מתקציבו – 500 מיליון ש"ח מתוך 750 מיליון.[71] בסופו של דבר קיצוץ התקציב לא יצא אל הפועל.
הקמת משרדי ההנהלה ואולפני החדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחוות דעת שפורסמה במאי 2016 לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כי:
תכליתו של החוק היא ברורה – הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק - הקמת התאגיד ושיפור השידור הציבורי.
— נתי טוקר, אבי ליכט: "הצורך הבוער בשידור ציבורי מאפשר להתחיל לשדר מחוץ לירושלים", באתר TheMarker, 5 במאי 2016
בהתאם לחוות הדעת, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[72] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[73]
סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[74] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.
במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני – "התאגיד".[75] בסרטונים, על נושאים שונים בחברה הישראלית, משולבים שדרני התאגיד, ביניהם בן המגזר החרדי אלימלך זילברשלג, השדרנית המוסלמית הראשונה המופיעה עם כיסוי ראש מלא סמאח ותד, ואחרים. אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[76] באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל מספר תחנות רדיו פעילות.
מעבר התאגיד לירושלים היה אמור להתקיים ב-28 באוקטובר 2018, אולם לאחר מכן בעקבות לחץ העובדים, מעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר 2018.[77][78] ב-19 בפברואר 2020 נחשפו האולפנים החדשים בירושלים וב-23 בפברואר 2020 החלו השידורים מהאולפנים החדשים שהוקמו בירושלים.[79][80][81][82][83]
תקציב ההקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקציב ההקמה של התאגיד עמד על סכום של 350 מיליון ש"ח – 120 מיליון לציוד מקצועי, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון לנדל"ן ו-60 מיליון לרכש תוכן.
בשנת 2018 עמד תקציב התאגיד על 747 מיליון ש"ח, כאשר הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב (סכום אגרת הרדיו, נכון ל-2017, הוא 161 ש"ח). 315 מיליון ש"ח מתקציבו של התאגיד (42%) מופנה לרכש תוכן בשנת 2018. התקציב שמופנה לרכש התוכן מתחלק כך ש-50 מיליון יושקעו בדרמה, 40 מיליון בתוכן דוקומנטרי, ו-110 מיליון בתרבות, בידור וספורט. 20 מיליון מועברים לחטיבה בערבית ו-15 מיליון לתוכן לילדים ונוער, והחל משנת 2019 מושקעים בתחום זה 40 מיליון ש"ח מדי שנה. עוד דיווחו בתאגיד כי 60 מיליון ש"ח מתקציב ההקמה הועברו להשקעה בהפקות מקור בשנת 2018. תקציב חטיבת החדשות עומד על 160 מיליון ש"ח, מתוכו 25 מיליון לחדשות בערבית ועל פי הערכות 18 מיליון לרשת ב'. כ-220 מיליון שקלים (29.5%) יוקצו להוצאות שכר.[84]
אירועים משמעותיים לאחר ההקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצטרפות התאגיד לאיגוד השידור האירופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 במאי 2017 הגיש התאגיד בקשה להצטרף לאיגוד השידור האירופי. ביוני 2017 פורסם כי על פי מסמך הבנות שנחתם בין תאגיד השידור הישראלי לבין איגוד השידור האירופי, התאגיד הישראלי יחזיק בחברות זמנית באיגוד שיאפשר לו להמשיך להשתתף באירוויזיון בתנאי שהתהליך הרשמי להצטרפותו לאיגוד יימשך במקביל.[85] ב-7 בדצמבר 2018 האספה הכללית הצביעה פה אחד בעד קבלת "כאן" כחבר קבוע באיגוד.[86] לכבוד הצטרפותו הקבועה של התאגיד, הופק סרטון תדמית, שפורסם על ידי האיגוד.[87] ב-2019 התאגיד הפיק את תחרות האירוויזיון שנערכה בישראל, בעקבות זכייתה של נטע ברזילי.
בעקבות הזכייה הוחלט בממשלה לבטל את פיצול התאגיד, שהטיל בספק את אישור חברותו של התאגיד באיגוד השידור האירופי, הגוף האחראי על האירוויזיון.[88][89]
אחריות על בחירת הנציג הישראלי בתחרות האירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם – ישראל באירוויזיון |
בין השנים 2018–2020 נבחר הנציג הישראלי לתחרות הזמר של האירוויזיון בתוכנית "הכוכב הבא" של "קשת", תחת הנהלתו של התאגיד. הסכם עם "קשת" על בחירת הנציג לאירוויזיון היה קיים עוד בתקופת רשות השידור, החל מ-2015. ב-2018 הוחלט ב"כאן" על המשך אוטומטי של ההסכם של רשות השידור עם קשת. ב-2019 נבחנו חלופות שמאפשרות את קיום התחרות על ידי ערוץ מסחרי, במסגרת תוכנית ריאליטי.
ב-2018 זכתה ישראל בתחרות האירוויזיון, ועל כן תאגיד השידור הפיק את אירוויזיון 2019.[90]
ב-2019 בתחילה, קיום התוכנית "הכוכב הבא" כתחרות לבחירת הנציג לאירוויזיון לא סוכם בין "כאן" ל"קשת", כיוון שנבחנה אפשרות שהתאגיד יפיק בעצמו תוכנית ריאליטי לבחירת הנציג.[91] "קשת" נתבקשה אז להפסיק בפרסום התוכנית המציג את הייצוג באירוויזיון כפרס.[92] לאחר שב"כאן" בחנו מספר אפשרויות, שכללו בין היתר גם שיתוף פעולה עם "רשת", ובחירת הנציג בתוכנית "אקס פקטור ישראל"[93] כאשר גם האפשרות לתוכנית "The Voice ישראל" נבחנה, ב-22 באוגוסט 2018, הכריז התאגיד כי ימשיך את שיתוף הפעולה עם "קשת" ועם התוכנית ועל כן גם בעונה זו, הזוכה בתחרות ייצג את ישראל באירוויזיון 2019.[94][95]
בנוסף לשידור "הכוכב הבא" בעונה זו, הוחלט כי ב"כאן 11" ישודרו שתי תוכניות מלוות בשעות הפריים-טיים: "כרטיס אחרון לגמר" בה בין היתר ישוריין כרטיס לגמר לאחד מחברי הנבחרת בשיאה של התוכנית, ובנוסף תשודר תוכנית נוספת לבחירת השיר שייצג את ישראל במסגרת פורמט שפותח עבור התוכנית ובו ייחשף השיר הזוכה והקליפ שיופק לו. בנוסף לתוכניות המלוות את הבחירה לתחרות האירוויזיון, "כאן" תבחר גם נציג לתחרות האירוויזיון לילדים, במסגרת תוכנית בשם "קדם אירוויזיון ג'וניור", התוכנית תלווה גם את הפקת הקליפ והחלק האמנותי בתחרות הבינלאומית. בפועל, לא התקיימה תוכנית הצלה והמועמדים נבחרו על ידי צוות השופטים של התוכנית. השיר נבחר על ידי צוות מטעם "כאן", והוחלט כי יפורסם לראשונה במלואו בטקס פרסי האקדמיה.
עבור התחרויות ב-2020 וב-2021, "כאן" הפיקה תוכנית נפרדת לבחירת השיר.
ההסכם עם "קשת" כלל חבילת פרסום לקידום תאגיד השידור, השתתפות במימון ערב בחירת השיר, מימון הקליפ ומימון המשלחת הישראלית לאירוויזיון במהלך השהייה לפני התחרות ובמהלכה.[96]
הוחלט בתאגיד שהחל משנת 2021, בחירת המועמד לאירוויזיון תוחזר לתאגיד.[97] ב-2019 פורסם כי הוחלט בתאגיד לאמץ מודל לבחירת הנציג באמצעות הקהל והרשתות החברתיות, באופן דומה לנעשה בצ'כיה.[98]
ב-2021 נבחנה שוב האפשרות להעביר את ההפקה לערוץ מסחרי, עקב עלויות ההפקה.[99] ב-2021 הוחלט כי אקס פקטור ישראל ברשת 13 תבחר את הנציג לאירוויזיון.[100][101] ההצעה של "רשת" כללה חבילת פרסום לתכני התאגיד, והצעות לשיתופי פעולה נוספים.[102] כמו כן, המתמודדים בגמר יופיעו עם השירים בהם ייצגו את ישראל אם ייבחרו.[103]
עבור אירוויזיון 2023 פורסם קול קורא בכוונה להפיק תוכנית ריאליטי גם הפעם,[104] אך לבסוף הוחלט כי ב-2023 הנציג ייבחר על ידי ועדת איתור.[105][106][107][108] ב-11 ביולי 2022 פורסם כי הוועדה בחרה בנועה קירל לייצג את ישראל באירוויזיון 2023.[109]
ב-2024 אמור היה נציג האירוויזיון להיבחר שוב על ידי התוכנית "הכוכב הבא". עליית התוכנית נדחתה למועד לא ידוע בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בעקבות כך, פורסם כי ייתכן שהתאגיד ייבחר בעצמו את הנציג.[110] שידורי התוכנית התחילו ב-20 בנובמבר 2023.[111] לעומת זאת, השיר נבחר על ידי ועדה מקצועית.[112]
פרישת התאגיד מוועדת המדרוג הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 במאי 2019 הצהיר התאגיד על כוונתו לפרוש מהוועדה הישראלית למדרוג בסוף 2019, עקב חוסר הסכמה על שינויים בשיטת המדרוג עבור תוכני הגופים המשדרים באינטרנט.[113][114] ב-11 בדצמבר 2019 הודיע התאגיד על פרישתו מהוועדה.[115][116][117][118][119][120] על אף פרישת התאגיד מהוועדה, הוועדה ממשיכה למדוד ולהפיץ את נתוני המדידה אודות שידורי התאגיד. התאגיד בתגובה דרש שהוועדה תימנע ממדידת הנתונים והפצתם.[121][122] הוועדה חדלה מלפרסם את נתוני הרייטינג של "כאן" בטלוויזיה ב-23 ביוני 2020.[123] החל מ-8 ביוני 2021 החלו סיקורי הרייטינג לפרסם שוב את מדד הרייטינג של שידורי "כאן 11"[124] וחדלו להתפרסם בשנית ב-5 באוקטובר 2021.[125] ביולי 2022 חזר התאגיד באופן רשמי להימדד בוועדת המדרוג.[126][127]
החל מ-1 בינואר 2020 מפרסם התאגיד את נתוני הצפייה בתכניו באתר האינטרנט שלו. בעוד שנתוני הוועדה עבור הערוצים המסחריים מופצים בשעות הבוקר, נתוני "כאן" מתפרסמים בשעות הצהריים ולא יופיעו עם פילוח לפי תוכנית אלא ישקללו את מספר הצפיות ודקות הצפייה של התכנים של "כאן" באינטרנט, דרך הרשתות החברתיות, כאשר התוכן מסווג ל-3 מחלקות: תוכני טלוויזיה, דיגיטל ואודיו. המדידה של תוכני וידאו היא אך ורק על פי הצריכה בפלטפורמות אינטרנטיות, גם עבור תכנים שהופקו לשידור בטלוויזיה. עבור תוכני אודיו, שילוב של סקר TGI עם האזנות דרך ממשק האינטרנט והאזנות בפודקאסטים. התאגיד מפרסם נתוני צריכה יומיים[128] ושבועיים.[129] החל מ-2021 הפסיקו לפרסם נתונים יומיים.
ב-9 באוגוסט 2021 פרסם התאגיד מכרז למדידה אחודה לדיגיטל ולאמצעי ההפצה המסורתיים (בטלוויזיה וברדיו).[130] מנכ"ל ועדת המדרוג בתגובה תקף את החלטת התאגיד, ואת החלטתם לפרוש מהוועדה. המחלוקת הוסברה, כי אין אפשרות לקבל מדד על פרסומים ברשתות החברתיות ללא שיתוף פעולה מצידן, אלא רק על תכנים שמפורסמים בפורטל הגופים המשדרים.[131]
ב-10 בינואר 2023 פורסם כי מונה פרויקטור שייקדם את סוגיית המדידה האחודה של הטלוויזיה והדיגיטל.[132]
טענות על התעמרות בעובדים והטרדות מיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2021 פורסם תחקיר של "הארץ" המייחס התנהלות בעייתית ומבזה כלפי עובדי הארגון, בעיקר מצד ההנהלה, שכולל אלימות מילולית כלפי עובדים והטרדה מינית.[133][134][135][136] בעקבות הפרסום ועד עובדי "כאן", הפועל תחת ארגון העיתונאים וארגון עובדי התקשורת, הגיב כי הוועד מודע לבעיות הללו ופועל לסייע לעובדים, וייפעל למיגור התופעה.[137]
תגובה מצד ארגון העיתונאים הגיעה יומיים לאחר הפרסום וכללה הבהרה שהארגון מודע לבעיות ופועל כבר מספר חודשים בעניין.[138]מועצת תאגיד השידור הודיעה כי תקיים דיון חירום בעקבות הפרסום.[139] שדרנית התאגיד קרן נויבך הגיבה גם היא כנגד התופעות וההתנהלות הבעייתית, וקראה לתאגיד לפעול נגד כל המעורבים בפגיעה בעובדים.[140]
בהמשך לטיפול בנושא, ארגון העיתונאים שלח מכתב למועצת תאגיד השידור, יחד עם ארגון עובדי התקשורת וועד עובדי התאגיד.[141] מועצת התאגיד הציבה דרישה בפני ההנהלה להתייחס לטענות "הארץ" תוך 48 שעות, בעקבות דיון החירום שכונס.[142]
הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בראשות עאידה תומא סלימאן קיימה שני דיונים מיוחדים תחת הכותרת "הטיפול בהטרדות מיניות בתאגיד השידור כאן" באוקטובר 2021[143] ובינואר 2022[144] במטרה לברר ליקויים באופן הטיפול בתלונות. טענות גם הופיעו נגד העיתונות שבחרה ברובה לא לסקר ולדווח על כך.[145]
ב-11 באוגוסט 2021 החליטה מועצת תאגיד השידור הישראלי להקים ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה, בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה ולצידה פרקליט המדינה לשעבר עו"ד משה לדור והעיתונאית והסופרת כרמית גיא.[146] ב-28 בדצמבר 2021 הגישה הוועדה את מסקנותיה.[147]
ב-8 ביוני 2022 התראיינה מיכל רבינוביץ', מגישת חדשות הערב, ב"גלריה" מעיתון "הארץ" וטענה כי מעולם לא ראתה בסביבתה התעמרות בעובדים.[148]
הקמת בית ספר לתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2023 הוצהר שהתאגיד מקים בית ספר לתקשורת, שיכשיר עיתונאים ועובדים בתעשיית הטלוויזיה.[149][150][151][152][153][154][155][156] זאת בדומה לבתי הספר שמפעילים קשת ורשת.
ב-22 במאי 2024 נפתח בית הספר.[157]
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן המלחמה הקים התאגיד פעילויות שונות לסיוע לאזרחים[158], הכוללות:
- גיוס המונים לשיקום ילדי הדרום
- הקמת "החמ"ל של כאן", שחיבר בין ישראלים מתנדבים לבין אזרחים שזקוקים לעזרה
- אולפן פתוח לילדי ישראל ששגרת יומם הופרה
- אומנים מטעם התאגיד נשלחו לעודד את תושבי הדרום המפונים במלונות
- הקמת ערוץ מיוחד לזכרם של הנופלים והנופלות
- הנגשת מידע לעולים חדשים וגל שקט עבור שומרי השבת ותרגום לשפת הסימנים עבור כבדי שמיעה
בדומה לשאר גופי התקשורת, התאגיד ייצר סרטוני הסברה מתורגמים.
במאי 2024 השיק התאגיד את "כאן 7.10.360", מוזיאון וירטואלי אינטראקטיבי שנועד להנצחה ולהמחשת מאורעות טבח 7 באוקטובר 2023. במוזיאון נעשה שימוש באלפי שעות של חומרי גלם שנאספו בארכיוני התאגיד מאז פרוץ המלחמה, הכוללים: כתבות, סרטים, ראיונות והסכתים. לצידם שולבו קטעי וידאו שלא פורסמו עד אז, צילומי אבטחה, הקלטות והתכתבויות, שנאספו בתחקיר שערך צוות התאגיד בשיתוף פעולה עם הקהילות והיישובים בדרום. לאורך החודשים שלאחר השקת המוזיאון צפויים להתווסף למוזיאון קטעי ארכיון ונתונים, שישמשו בסיס למחקר עתידי וללימוד על הטבח. הניהול הטכני של המוזיאון נעשה על ידי חברת "דיסקין", שפיתחה את המוזיאון הווירטואלי של מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.[159]
במסגרת יום השנה לטבח שבעה באוקטובר שודרו ב"כאן 11" הסרט "רחל מאופקים" (העוסק ברחל אדרי) והסדרה התיעודית "היום שלא נגמר", העוסקת במתקפת הפתע על ישראל בכלל.
הצעה להפרטת התאגיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2024 אישרה הכנסת בקריאת טרומית את הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת טלי גוטליב,[160] שזכתה לתמיכתו של שר התקשורת שלמה קרעי, להפריט את תאגיד השידור הישראלי,[161] אל מול התנגדות של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה[162].
איגוד השידור האירופי שיגר מספר מכתבים בנושא על חששו מהפגיעה בעצמאות התאגיד. [163][164][165]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל תקשורת | |||
פורטל ישראל |
- אתר האינטרנט הרשמי של תאגיד השידור הישראלי
- תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית פייסבוק
- תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית אינסטגרם
- תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית טיקטוק
- תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית LinkedIn
- תאגיד השידור הישראלי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- תאגיד השידור הישראלי, הבלוג הרשמי
- תאגיד השידור הישראלי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- תאגיד השידור הישראלי, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- תאגיד השידור הישראלי, באתר Last.fm (באנגלית)
- תדרים וערוצי קליטה של תחנות הרדיו של תאגיד השידור הישראלי
- חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- היסטוריית החקיקה של חוק השידור הציבורי הישראלי, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- כתבות
- עוזי בנזימן, מילה שלו זו מילה, באתר העין השביעית, 2 באפריל 2017
- חשיפת האות של "כאן", קול ישראל מירושלים - כאן מלאכי חזקיה והרי החדשות, סרטון באתר יוטיוב
- אסף טרפיקנט, מדברים אנליטיקס – מאחורי המספרים של "כאן – תאגיד השידור", באתר "ווב אנליטיקס ישראל", 24 ביוני 2018
- ענת ביין-לובוביץ', התאגיד סימן יעד: לשלב ברייטינג גם את נתוני הרדיו, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2019
- ענת ביין-לובוביץ', תוכן כחול לבן בסכנה: תעשיית ההפקות המקוריות בטלוויזיה גוססת. איך ממשיכים מכאן?, באתר גלובס, 25 במאי 2019
- דן כספי, מהם סיכויי השידור הציבורי?, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2016
- ענת ביין-לובוביץ', תאגיד השידור הציבורי ייצא למכרז על הקמת מערכת מדידת רייטינג עצמאית, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2019
- שוקי טאוסיג, חשיפה: הנוהל שהתאגיד מסתיר, באתר העין השביעית, 8 ביולי 2020
- ענת ביין-לובוביץ', סליחה על השאלה, אבל למה יש פרסומות בתוכניות התאגיד ביוטיוב?, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2019
- הגנזך: כאן, תאגיד השידור הישראלי, באתר העין השביעית, 6 ביולי 2016
- קוד האתיקה של "כאן" תאגיד השידור הישראלי, באתר העין השביעית
- האם תאגיד השידור שותה יותר כספי ציבור מרשות השידור ז"ל?, באתר גלובס, 1 ביולי 2020
- גדי סולומון, למה התאגיד לא צריך רייטינג?, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2019
- רן בוקר, רק 3.5% בפריים טיים - ואפילו פחות מזה לסדרה האהובה של השנה: הרייטינג של כאן נחשף, באתר ynet, 14 ביוני 2021
- חגי עמית, האיום החדש על התאגיד: הצעת חוק של הליכוד להפרטתו, באתר TheMarker, 16 בנובמבר 2019
- רפאלה גויכמן, התאגיד מציע: למדוד רייטינג – גם באינטרנט, באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2021
- קיץ ברבנר, ההצלחות, הכישלונות והמהפכות: תאגיד השידור "כאן" חוגג 5, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2022
- דוד ורטהיים, "תוך עשור אנשים לא יתחברו להוט ויס, ויזדעזעו שככה שילמו על זה פעם", באתר וואלה, 24 בנובמבר 2022
- אביעד הומינר-רוזנבלום, כמו בריטים: כך משנה כאן 11 את הטלוויזיה בישראל, באתר TheMarker, 20 באפריל 2021
- יסמין גואטה, הקרב על האולפנים: כאן משקיעה מיליוני שקלים באולפנים חדשים — ובתעשייה מודאגים, באתר TheMarker, 1 באפריל 2024
- אריק מירובסקי, נוטשים את תל אביב? בתאגיד מחפשים משרדים חדשים בגוש דן, באתר גלובס, 3 ביולי 2023
- דוד ורטהיים, לראשונה מאז הקמתו: הסכם קיבוצי בתאגיד השידור הישראלי, באתר וואלה, 31 במרץ 2024
- חן אגרי, מה אנחנו רוצים להיות?, באתר העין השביעית, 2 ביוני 2024
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ החל מהקמתו מכוח החוק ועד עדכון החוק ב-10 בספטמבר 2015 נודע בשם תאגיד השידור הציבורי[1]
- ^ בערבית ידוע כ: هيئة البث الاسرائيلي; באנגלית ידוע כ: Israeli Public Broadcasting Corporation, ובראשי תיבות באנגלית IPBC
- ^ בתעתיק לאנגלית "Kan"
- ^ "مكان", תרגום מילולי: מקום
- ^ הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חוק השידור הציבורי הישראלי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ^ מבנה אירגוני, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ^ אודות התאגיד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ^ ציוץ בטוויטר, כאן
- ^ איתי שטרן, תאגיד השידור הציבורי חושף שם ולוגו חדשים: "כאן", באתר הארץ, 31 ביולי 2016
- ^ נועה פרייס, זה קורה: בתאגיד השידור ייפרדו מתקופת ההרצה במוצ"ש, באתר וואלה, 9 במאי 2018
- ^ כאן גאים וחוגגים עם 33 זכיות בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ^ ענת ביין-לובוביץ', התאגיד דורש מהוט, yes, פרטנר וסלקום "דמי תפעול" על תכניו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2021
- ^ ענת ביין-לובוביץ', הוט תסיר בסוף החודש את תכני "כאן 11" מספריית ה-VOD, באתר גלובס, 2 במרץ 2021
- ^ כפיר אדר, זה ההסכם עליו חתמו פרטנר ותאגיד השידור הישראלי 'כאן', באתר אייס, 10 במאי 2021
- ^ רפאלה גויכמן, פרטנר תתחיל להציג פרסומות בצמוד לתכנים של כאן 11, באתר TheMarker, 10 במאי 2021
- ^ אביאור אבו, מחיר ה-VOD של HOT קפץ, אבל התכנים יתכווצו משמעותית, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2021
- ^ מכה לכאן 11: התכנים בדרך לחזור ל-VOD - בחינם, באתר אייס, 9 באוגוסט 2022
- ^ שידור שמות הנופלים | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה תש"פ, סרטון באתר יוטיוב
- ^ נועה פרייס, התגעגעתם? אפיק 22 חוזר - ליומיים, באתר וואלה, 8 באפריל 2018
- ^ גיא לוי, תזכורת: כך תצפו ב-4K במונדיאל בחינם, באתר ynet, 14 ביוני 2018
- ^ יונתן כיתאין, בתאגיד "כאן" נערכים לשדר את המונדיאל באיכות 4K, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2017
- ^ עוברים ל-4K, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בנובמבר 2017
- ^ דיווחי תנועה באתר תאגיד השידור
- ^ הודעות, החלטות וכללים של מועצת תאגיד השידור הציבורי, באתר כאן
- ^ לי-אור אברבך, אושרו רוב חברי המועצה המפקחת על תאגיד השידור, באתר גלובס, 14 בפברואר 2016
- ^ אופיר דור, אלדד קובלנץ ימונה למנכ"ל זמני של תאגיד השידור הציבורי החדש, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2015
- ^ ענת ביין-לובוביץ', אלדד קובלנץ נבחר למנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור "כאן", באתר גלובס, 19 במרץ 2019
- ^ רן בוקר, מנכ"ל תאגיד כאן אלדד קובלנץ הודח מתפקידו, באתר ynet, 28 באפריל 2022
- ^ קובלנץ הוחלף: טל פרייפלד מונתה למ"מ מנכ"ל תאגיד השידור "כאן", באתר גלובס, 28 במאי 2022
- ^ גולן יוכפז נבחר למנכ"ל תאגיד כאן | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ "גופים העוסקים בתחום השידור". דוח מבקר המדינה 2011: 395. 12 בדצמבר 2011. ISSN 0334-9713. נבדק ב-28 ביולי 2017.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ אופיר דור, חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2013
- ^ לי-אור אברבך, ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
- ^ לי-אור אברבך, הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה, באתר גלובס, 4 במאי 2014
- ^ דוד אברהם, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה, 18 ביוני 2014
- ^ חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014, ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014
- ^ גילי איזיקוביץ, הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
- ^ מצנח זהב לעובדי רשות השידור, באתר nana10, 29 ביולי 2014; מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא"
- ^ כך השמיצו בתאגיד את הסמלים הוותיקים של ערוץ 1, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2018
- ^ "מסוגל עדיין להסתכל בעיניים של העובדים שלך?"; הרשימות השחורות בכאן נחשפו - והנפגעים מגיבים, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2018
- ^ תאגיד השידור הישראלי(הקישור אינו פעיל, 27.2.2020)
- ^ לי-אור אברבך, אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה, באתר גלובס, 8 במרץ 2015
- ^ נתי טוקר, המינוי המפתיע בתאגיד השידור: שלומית אברהם-גלוברזון תנהל את חטיבת החדשות, באתר TheMarker, 7 ביוני 2016
- ^ גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2016
- ^ אלכסנדר כץ, סכסוך עבודה בתאגיד השידור: חוששים לגל פיטורים גדול, באתר אייס, 10 בינואר 2018
- ^ 1 2 עובדי התאגיד: ההנהלה מבקשת חמלה אך לא חסה על העובדים, באתר גלובס, 18 בינואר 2018
- ^ נתי טוקר, עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות, באתר TheMarker, 30 ביוני 2015
- ^ צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015, ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015
- ^ אלכסנדר כץ, כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במרץ 2016, באתר אייס, 19 ביולי 2015
- ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
- ^ נתי טוקר, נתניהו וניסנקורן מנסים לקבור את תאגיד השידור: סיכמו על דחייה של שנה ורבע בהקמתו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
- ^ נתי טוקר, ארגוני היוצרים חדרו לבית ההסתדרות: "ניסנקורן דורך עלינו", באתר TheMarker, 21 ביולי 2016
- ^ נועה פרייס, "מוכרים אותנו. מחסלים את השידור הציבורי בישראל", באתר וואלה, 21 ביולי 2016
- ^ אלירן מלכי, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2016
- ^ נתי טוקר, נתניהו וכחלון סיכמו: הקמת התאגיד תידחה בשבעה חודשים - בעלות של רבע מיליארד שקל, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
- ^ אלכסנדר כץ, נערכים לבלום את ביטן: כנס חירום למען השידור הציבורי, באתר אייס, 26 באוקטובר 2016
- ^ משה גורלי ועמרי מילמן, משיכת זמן או שרה"מ התקפל? "התאגיד יעלה ב־30 באפריל", באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2016
- ^ שחר אילן, חוק התאגיד אושר בכנסת; יעלה לשידור ב-1 במאי, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2017
- ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017
- ^ נתי טוקר, הדיל לחיסול תאגיד השידור: כך זה ייראה, באתר TheMarker, 30 במרץ 2017
- ^ יקי אדמקר, ניצחון נתניהו – ותבוסת עובדי התאגיד: המרוויחים והמפסידים מהמתווה, באתר וואלה, 30 במרץ 2017
- ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017
- ^ יונתן כיתאין, בג"ץ עוצר את פיצול התאגיד: ימשיך לפעול כרגיל עד 15 ביוני, באתר גלובס, 15 במאי 2017
- ^ אביב גוטר, המדינה ביקשה דחייה במתן תשובתה לסיבת פיצול התאגיד, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2017
- ^ יונתן כיתאין, מי מתנגד שהדיון בבג"ץ התאגיד יועבר בשידור חי? התאגיד עצמו, באתר גלובס, 29 ביוני 2017
- ^ בג"ץ פיצול תאגיד "כאן" ממשיך להיגרר; דיון ראשון בנובמבר, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2017
- ^ נתי טוקר, בגלל עדות פילבר: מנדלבליט לא מתנגד לדחייה בהכרעה בנוגע לתאגיד, באתר TheMarker, 11 במרץ 2018
- ^ איתמר אייכנר ורן בוקר, כדי לא לפגוע באירוויזיון בארץ: נתניהו התקפל - התאגיד לא יפוצל, באתר ynet, 26 ביוני 2018
- ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018
- ^ חדשות 2, יוזמה לסגירת התאגיד: "בזבוז כסף", באתר מאקו, 15 באוקטובר 2017
- ^ אביב גוטר, נתניהו יוזם סגירה של תאגיד השידור הציבורי, למעט רשת ב', באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2017
- ^ יונתן כיתאין וטל שניידר, דרעי הציע לסגור את תאגיד השידור; נתניהו מיהר לתמוך, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2017
- ^ מיכאל שמש, זאב קם ויואב קרקובסקי, דרעי יוזם סגירת תאגיד השידור: "חיסכון של מיליארדים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באוקטובר 2017
- ^ מורן אזולאי, פרסום ראשון: נתניהו שוב יוזם את סגירת התאגיד, באתר ynet, 15 באוקטובר 2017
- ^ צבי זרחיה, סוגר חשבון: נתניהו שוקל לקצץ שני שלישים מתקציב תאגיד השידור, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2019.
- ^ נתי טוקר, סופית: תאגיד השידור הציבורי יחל את שידוריו ממודיעין, באתר TheMarker, 10 במאי 2015
- ^ אלירן מלכי ואביב גוטר, תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2016
- ^ עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א
- ^ נועה פרייס, כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק, באתר וואלה, 30 במאי 2016
- ^ נתי טוקר, המרוץ נגד הדד-ליין של שידורי המהפכה, באתר TheMarker, 24 ביוני 2016
- ^ ענת ביין-לובוביץ', ועד עובדי תאגיד השידור מנחה את העובדים לסרב למעבר לירושלים, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2018
- ^ ענת ביין-לובוביץ', העובדים לחצו - ומעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2018
- ^ איתי שטרן, תאגיד "כאן" חנך אולפן בירושלים בעלות 20 מיליון שקלים, באתר הארץ, 20 בפברואר 2020
- ^ אייס, שבחי ירושלים: התאגיד עובר לאולפנים חדשים בבירה, באתר אייס, 19 בפברואר 2020
- ^ חשיפת האולפנים החדשים, בעמוד הפייסבוק של כאן, 20 בפברואר 2020
- ^ ציוץ של כאן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 19 בפברואר 2020
- ^ סרטון בניית האולפנים, בעמוד הפייסבוק של כאן, 20 בפברואר 2020
- ^ אושר תקציב תאגיד השידור ל-2018: יעמוד על 747 מיליון שקל, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2017
- ^ נועה פרייס, אנחת רווחה: ישראל תוכל לשדר את המונדיאל והאירוויזיון, באתר וואלה, 20 ביוני 2017
- ^ כאן התקבל כחבר קבוע באיגוד השידור האירופי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בדצמבר 2018
- ^ פוסט בפייסבוק
- ^ יונתן כיתאין, בזכות הזכייה באירוויזיון: נתניהו חוזר בו מפיצול תאגיד השידור, באתר גלובס, 26 ביוני 2018
- ^ אביב גוטר, איגוד השידור האירופי רומז: אם יפוצל תאגיד השידור - האירוויזיון בישראל בספק, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2018
- ^ כפרה עליה: נטע היא המנצחת הגדולה של אירוויזיון 2018, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 במאי 2018
- ^ "כאן" ל"קשת": הורידו את הפרסום כי "הכוכב הבא" תבחר נציג לאירוויזיון, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2018
- ^ התאגיד וקשת מציגים: הסכסוך הבא לאירוויזיון, באתר וואלה, 4 במרץ 2018
- ^ למרות האיסור מהתאגיד - בקשת ממשיכים לזמן מתמודדים ל"הכוכב הבא לאירוויזיון", באתר וואלה, 25 באפריל 2018
- ^ אירוויזיון 2019: "הכוכב הבא" תבחר את הנציג, "כאן 11" את השיר, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2018
- ^ רן בוקר, אירוויזיון 2019: עכשיו זה רשמי - המתמודד הישראלי ייבחר בתוכנית "הכוכב הבא", באתר ynet, 22 באוגוסט 2018
- ^ ענת ביין-לובוביץ', כמה תעלה לתאגיד ההחלטה להיפרד מקשת ומ"הכוכב הבא לאירוויזיון"?, באתר גלובס, 6 בפברואר 2020
- ^ ענת ביין-לובוביץ', התאגיד נפרד מ"הכוכב הבא": יפיק עצמאית את בחירת הנציג לאירוויזיון, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2019
- ^ ענת ביין-לובוביץ', איך ייבחר הכוכב הבא לאירווזיון? בדיגיטל, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2019
- ^ יהודה לוינגר, סיימון קאוול יבחר את נציג ישראל לאירוויזיון?, באתר אייס, 22 בפברואר 2021
- ^ אביחי דלאל, סופית: סיימון קאוול יבחר את הנציג הישראלי לאירוויזיון, באתר אייס, 6 באפריל 2021
- ^ זה הפרס המטורף שיזכה בו המנצח הבא של אקס פקטור, באתר אייס, 4 במאי 2021
- ^ ציוץ של רן בוקר
- ^ רן בוקר, השיר הישראלי לאירוויזיון ייבחר בגמר "אקס פקטור", באתר ynet, 17 באוגוסט 2021
- ^ טלטלה ברשת 13: האם אקס פקטור לא תשלח לאירוויזיון?, באתר אייס, 7 במרץ 2022
- ^ הנציג הישראלי לאירוויזיון 2023 ייבחר בפורמט שונה לגמרי, באתר אייס, 12 ביוני 2022
- ^ גיל משעלי, אחרי הכישלון של אקס פקטור: הנציג לאירוויזיון 2023 ייבחר על ידי ועדה, באתר מאקו, 12 ביוני 2022
- ^ קיץ ברבנר, לא "הכוכב הבא" ולא "אקס פקטור": כך ייבחר הנציג לאירוויזיון 2023, באתר מעריב אונליין, 12 ביוני 2022
- ^ דורית אסרף מזרחי ואלון פרוכטר, לראשונה מאז 2014: ועדת איתור תבחר את נציג ישראל לאירוויזיון 2023, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 ביוני 2022
- ^ דורית אסרף מזרחי ושני נחשוני, רשמית: נועה קירל תייצג את ישראל באירוויזיון 2023, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביולי 2022
- ^ דיויד ארונוביץ, בלי נציג ובלי שיר: ישראל מדורגת במקום הראשון לזכייה באירוויזיון 2024, באתר חדשות 13, 14 בנובמבר 2023
- ^ וואלה! תרבות, אחרי שנדחתה בגלל המלחמה: העונה החדשה של "הכוכב הבא" תחזור מחר, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2023
- ^ רן בוקר, אירוויזיון 2024: כך ייבחר השיר הישראלי, באתר ynet, 16 בינואר 2024
- ^ אלכסנדר כץ, רשמית: תאגיד השידור כאן עוזב את הוועדה למדרוג, באתר אייס, 29 במאי 2019
- ^ נתי טוקר, כאן דורש לכלול במדד הרייטינג גם את הצפיות בפייסבוק ויוטיוב: "אם לא – נפרוש מוועדת המדרוג", באתר TheMarker, 25 באפריל 2018
- ^ עינת שחק, "כאן" לא מדורגים: התאגיד הודיע על פרישה מהוועדה למדרוג, באתר אייס, 11 בדצמבר 2019
- ^ רן בוקר, בלי רייטינג: כאן 11 פורש מוועדת המדרוג, באתר ynet, 11 בדצמבר 2019
- ^ ענת ביין-לובוביץ', סופית: תאגיד השידור פורש מוועדת המדרוג; "מדידה מיושנת ולא מתאימה", באתר גלובס, 11 בדצמבר 2019
- ^ איתי שטרן, תאגיד השידור "כאן" פרש מוועדת המדרוג: אינה רלוונטית יותר, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2019
- ^ לא סופרים רייטינג: "כאן" פורשת מוועדת המדרוג ולא תתמודד מול "קשת" ו"רשת", באתר מעריב אונליין, 11 בדצמבר 2019
- ^ נתי טוקר, התאגיד יפסיק להימדד ברייטינג - ויסתיר את הכישלון בטלוויזיה, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2019
- ^ עינת שחק, תאגיד כאן דורש מוועדת המדרוג להפסיק לפרסם את הרייטינג שלו, באתר אייס, 2 בינואר 2020
- ^ ענת ביין-לובוביץ', היד על השלט, האצבע בעין: ועדת המדרוג תפרסם גם את נתוני הרייטינג של תאגיד השידור, באתר גלובס, 14 בינואר 2020
- ^ ערן סויסה, רייטינג: עשו "טהרן" לקשת, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2020
- ^ ציוץ של רן בוקר, טוויטר
- ^ כפיר אדר, הסכסוך התחדש? כאן 11 שוב לא נכלל בנתוני הרייטינג, באתר אייס, 5 באוקטובר 2021
- ^ דרמה בעולם הרייטינג: התאגיד נכנע וחוזר לוועדת המדרוג, באתר אייס, 12 ביולי 2022
- ^ אחרי חצי שנה: נתוני הרייטינג של כאן 11 נחשפים, באתר אייס, 13 ביולי 2022
- ^ נתוני צריכה יומיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ^ נתוני צריכה שבועיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ^ כפיר אדר, סוף עידן הרייטינג? התאגיד הוציא מכרז למדידת הצפייה המשולבת, באתר אייס, 9 באוגוסט 2021
- ^ ועדת המדרוג נגד התאגיד: המכרז תמוה, בזבוז כספי ציבור, באתר אייס, 9 באוגוסט 2021
- ^ קיץ ברבנר, ישנה את שוק הטלוויזיה: "כאן" מציגה מהפכה במדידת הרייטינג, באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2023
- ^ השפלות, התעמרות, ושפה בוטה: התחקיר המטלטל של הארץ נגד כאן, באתר אייס, 21 ביולי 2021
- ^ האם תאגיד השידור מלא בהטרדות מיניות והתעמרות בעובדים?, באתר אייס, 20 ביולי 2021
- ^ תמר קפלנסקי, עשרות עובדים ב"כאן" מעידים על התעמרות, השפלות והטרדות מיניות, באתר הארץ, 20 ביולי 2021
- ^ תמר קפלנסקי, "אנשים הולכים במסדרונות התאגיד ורועדים מפחד מהמנהלים שלהם". תחקיר "כאן", חלק ב', באתר הארץ, 21 ביולי 2021
- ^ ועד עובדי כאן מצודדים בהארץ: "מדובר בתרבות ארגונית בעייתית", באתר אייס, 21 ביולי 2021
- ^ ארגון העיתונאים סוף סוף מגיב: "תאגיד השידור צריך טיפול שורש", באתר אייס, 22 ביולי 2021
- ^ בעקבות תחקיר הארץ: מועצת תאגיד השידור תקיים דיון חירום, באתר אייס, 22 ביולי 2021
- ^ קרן נויבך תוקפת את הקולגות מהתאגיד: "יש לי בחילה כשאני קוראת", באתר אייס, 20 ביולי 2021
- ^ ארגון העיתונאים מעלה הילוך מול התאגיד: "טיפול לקוי בתופעת ההטרדות המיניות", באתר אייס, 25 ביולי 2021
- ^ כפיר אדר, מועצת תאגיד השידור דורשת מההנהלה להתייחס לטענות "הארץ" תוך 48 שעות, באתר אייס, 25 ביולי 2021
- ^ דיון ועדת קידום מעמד האישה בנושא הטיפול בהטרדות מיניות בתאגיד השידור הישראלי "כאן", באתר כנסת ישראל, 2021-10-06
- ^ דיון ועדת קידום מעמד האישה בנושא הטיפול בהטרדות מיניות בתאגיד השידור "כאן" - ממצאי הוועדה הציבורית לעניין יחסי עבודה בתאגיד השידור הישראלי, באתר כנסת ישראל
- ^ עידן קוקה, למה העיתונאים שותקים לנוכח העדויות הקשות מתאגיד השידור?, באתר אייס, 22 ביולי 2021
- ^ כפיר אדר, הוקמה ועדת הבדיקה להטרדות המיניות בתאגיד השידור שנחשפו ב'הארץ', באתר אייס, 11 באוגוסט 2021
- ^ ענת ביין-לובוביץ', הוועדה שבחנה את התאגיד: "עוצמתו של המשבר מסכנת את קיומו והמשך פעילותו", באתר גלובס, 28 בדצמבר 2021
- ^ מיכל רבינוביץ' חושפת: האם בחטיבת החדשות בתאגיד הייתה התעמרות?, באתר אייס, 8 ביוני 2022
- ^ רוצים ללמוד אצלנו תקשורת?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באפריל 2023
- ^ בואו להירשם לבית הספר לתקשורת של כאן!…, פוסט בפייסבוק, כאן
- ^ כאן לומדים: תאגיד השידור פותח בית ספר לתקשורת, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2023
- ^ כאן לומדים: תאגיד השידור הציבורי משיק בית ספר לתקשורת, באתר "Time Out ישראל", 14 בפברואר 2023
- ^ כאן לומדים: תאגיד השידור הישראלי פותח בית ספר לתקשורת, באתר אייס, 14 בפברואר 2023
- ^ קיץ ברבנר, בצל איומי הסגירה: תאגיד השידור פותח בית ספר לתקשורת, באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2023
- ^ רוצים לפתח קריירה בעולמות העיתונאות?, ציוץ בטוויטר, כאן
- ^ כאן עושים בית ספר לתקשורת!, ציות בטוויטר, כאן
- ^ כאן, תאגיד השידור הישראלי, שלום מחזור א' -"כאן בית הספר לתקשורת" פתח את שעריו 📓, באתר X (formerly Twitter), 22.5.2024
- ^ נתי טוקר, שר המורשת מסרב לסגור את משרדו: "תסגרו את תאגיד השידור, הם פוגעים ברוח", באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2023
- ^ מאיה כהן, עם קטעי וידאו שטרם פורסמו: המוזיאון הווירטואלי להנצחת 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 9 במאי 2024
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ עמירם גיל, 49 ח"כים הצביעו בעד: הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2024
- ^ עמית אטיאס, ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם את הצעת החוק לסגירת התאגיד, היועמ"שית התנגדה, באתר מאקו, 24 בנובמבר 2024
- ^ נועם כהן, "מודאגים מאוד": איגוד השידור האירופי נגד הצעת חוק התאגיד, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2024
- ^ רן בוקר, איגוד השידור האירופי נגד הצעת חוק התאגיד: "מודאגים מאוד", באתר ynet, 7 בנובמבר 2024
- ^ עידו דוד כהן, איגוד השידור האירופי מזהיר את הממשלה: סגירת התאגיד תגרור סנקציות, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2024
תאגיד השידור הישראלי | |||||
---|---|---|---|---|---|
ערוצי טלוויזיה | כאן 11 • כאן חינוכית • מכאן 33 | ||||
תחנות רדיו | VoisFarsi • כאן 88 • כאן ב • כאן גימל • כאן מורשת • כאן קול המוזיקה • כאן תרבות • כאן רק"ע • רדיו מכאן | ||||
אחר | חוק השידור הציבורי הישראלי • כאן חדשות • כאן דיגיטל • תוכניות וסדרות | ||||
סגל |
|
שידורי טלוויזיה בישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שידור ציבורי |
| ||||||
טלוויזיה מסחרית |
| ||||||
טלוויזיה בכבלים, בלוויין ו-IPTV |
|
שידור רדיו בישראל | ||
---|---|---|
תאגיד השידור הישראלי (קול ישראל) | כאן תרבות • כאן ב • כאן גימל • רדיו מַכַּאן • VoisFarsi • כאן רק"ע • כאן 88 • כאן קול המוזיקה • כאן מורשת • הרדיו החינוכי | |
צה"ל | גלי צה"ל • גלגלצ | |
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (רדיו אזורי) | אקו 99FM • רדיו א-שמס • רדיו 90FM • רדיו דרום • רדיו חיפה • רדיו ירושלים • רדיו לב המדינה • 103fm • רדיו קול ברמה • רדיו קול הים האדום • רדיו קול חי • רדיו קול רגע • רדיו תל אביב • 104.5FM רדיו צפון • רדיו א-נאס • רדיוס 100FM • תדרי הפיצול: 99.5 חמ-אש • הדיבור החם בדרום • פרוויה רדיו • קול פליי • קול חי מיוזיק | |
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – איו"ש | גלי ישראל | |
שידורי רדיו באינטרנט | הקצה | |
תחנות רדיו שנסגרו | ||
רשות השידור (קול ישראל) | רשת א' • רשת ב' • רשת ג' • רשת ד' (קול ישראל בערבית) • רשת ה' (קול ישראל בפרסית) • רק"ע • 88FM • קול המוסיקה • רשת מורשת • הרדיו החינוכי • קול ציון לגולה • הגל הבטוח | |
רדיו פיראטי | ערוץ 7 • קול השלום • רדיו כל האמת | |
שידורי רדיו באינטרנט | רדיו ynet |