הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
 סמליל הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד המשפטים |
| תאריך הקמה |
2 בינואר 2002 |
| חוק | חוק איסור הלבנת הון, חוק איסור מימון טרור |
| ראש | עילית אוסטרוביץ-לוי |
| מטה מרכזי |
תל אביב-יפו |
| שמות קודמים | הרשות לאיסור הלבנת הון |
| אתר רשמי | |
| קואורדינטות | 32°04′23″N 34°47′22″E / 32.073065503028°N 34.789528306178°E |
 | |
  | |
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשל"ה) היא יחידה בתוך משרד המשפטים המהווה את הרשות הממלכתית למודיעין פיננסי. הרשות אחראית על גיבוש תמונת המודיעין הפיננסי, הפקה וכריית המידע הרלוונטי ותכלול החומרים. באמצעות התוכן שאספה היא מסייעת לגופי אכיפת החוק במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ובמלחמה בפעילות ארגוני טרור.
אודות הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות הוקמה בשנת 2002 מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, כחלק מהצטרפותה של ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון. בתחילה הרשות לא עסקה בתחום המאבק בטרור. בשנת 2005, בעקבות כניסתו לתוקף של חוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005[1], הורחב תחום סמכויותיה של רשות זו, ושונה שמה לזה הנוכחי.[2]
בשנת 2002 צורפה לקבוצת אגמונט, ארגון המאגד כיום 164 יחידות מודיעין פיננסי הפעילות בעולם.[3]
החל מינואר 2006 משמשת הרשות כמשקיפה פעילה בארגון Moneyval.[2].
ב-19 בפברואר 2016 צורפה הרשות כמייצגת את מדינת ישראל במעמד של משקיפה בארגון ה-FATF[4] ובדצמבר 2018 התקבלה כחברה בארגון.[5]
רשות מודיעינית עצמאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות מוגדרת כגוף מודיעיני ללא סמכויות חקירה[6]. זאת על מנת להגן בצורה המיטבית על האינטרס הציבורי של הזכות לפרטיות מחד, ומניעת ניצול גופים פיננסיים למטרות הלבנת הון ויכולת איתור פעולות פיננסיות החשודות בהלבנת הון ומימון טרור מאידך. הרשות יוצרת חיץ בין הסקטור הפיננסי המדווח לרשות לבין גופי החקירה בישראל, ובתוך כך מעבירה מידע רלוונטי לרשויות האכיפה ולגופי הביטחון, על פי הוראות הדין, באופן קפדני ומבוקר, רק כאשר קיים חשד להלבנת הון או למימון טרור.
הרשות מקבלת מדי שנה מאות אלפי דיווחים על פעולות רגילות, למשל פעולות במזומן העולות על 50,000 ש"ח, ואלפי דיווחים על פעולות שנראו למדווח כחורגות מהשגרה העסקית.[7]
פעילות הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעצם אופי עבודתה החשאי הרשות לא חושפת את ממצאיה עם הציבור, אך הרשות משתפת פעולה עם רשויות האכיפה וגופי הביטחון בישראל בחקירה ומניעה של עבירות הלבנת הון, פעילות ארגוני טרור ופעילות שעניינה פגיעה בביטחון המדינה. כמו כן, מקדמת הרשות שיתופי פעולה עם יחידות מודיעין פיננסי המקבילות לה בחו"ל לחילופי מידע ומודיעין פיננסי בהתאם להוראות הדין. הערך המוסף של הרשות הוא במודיעין הפיננסי המצוי בידה, המאפשר איתור חשדות להלבנת הון ומימון טרור, גיבוש חשדות וביסוסם, והתחקות אחר היקפי העבירה ונכסים לתפיסה ולחילוט. זאת, בהתאם להוראות הדין ותוך שימור מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל כמדינה הנאבקת בתופעות אלו.
הרשות משמשת מוקד ידע ומומחיות מחקרית ומשפטית בנושא הלבנת הון ומימון טרור, ועובדיה מתמחים בניתוח המידע והמודיעין הפיננסי המצוי במאגרי המידע הייחודיים שבידה. זאת, תוך הגברת אפקטיביות פעילות הרשות, הפעלת מערכות מידע, והצלבת המודיעין הפיננסי עם מקורות מידע נוספים, לרבות מידע המתקבל מיחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם. בהמשך לכך, מידע שיש בו כדי להצביע על פעילות חשודה, ואשר עומד בדרישות החוק והנהלים הפנימיים של הפצת מידע, מועבר בהתאם לנדרש לרשויות האכיפה, לגופי הביטחון או ליחידה המקבילה לה בחו"ל בצורה של "כתבה מודיעינית".
נציגי הרשות מהווים חלק מ"המוקד המודיעיני המשולב"[8] שהוקם במשטרת ישראל, ופועלים בו במסגרת שיתוף פעולה של רשויות האכיפה באופן ממוקד, לאיתור ותקיפה של פעילות פיננסית בלתי חוקית הקשורה לפשיעה חמורה. לרשות נציגים גם ב"כוחות המשימה", יחד עם המשטרה, הפרקליטות ורשות המיסים, אשר פועלים נגד ארגוני פשיעה ותופעות פשיעה.
בנוסף, הרשות מרכזת את הפעילות הבין-משרדית של מדינת ישראל מול ארגונים בינלאומיים (FATF, Moneyval, Egmont) ופועלת באופן שוטף לשם קידום משטר המאבק בהלבנת הון ומימון טרור בישראל והתאמתו לדרישות הבינלאומיות, לצורך שימור ושיפור מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.
ייעוד הרשות[9]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיוע לרשויות האכיפה ולגופי הביטחון בישראל ולרשויות מקבילות בחו"ל, במניעה, בחשיפה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ומימון טרור, באמצעות מידע וידע ייחודיים המצויים בידי הרשות - המודיעין הפיננסי.
- קידום והטמעה בישראל של משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.
- ייצוג מדינת ישראל בארגונים הבינלאומיים המובילים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, תוך שימור ושיפור מעמדה הבינלאומי של המדינה.
- ניהול ואבטחה של מאגר המידע הפיננסי, הכולל את הדיווחים המתקבלים מכוח חוק איסור הלבנת הון ממוסדות פיננסיים ועסקיים, ומידע ממאגרי מידע מודיעיניים, ממשלתיים ופרטיים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניצול אופטימלי של המידע הקיים במאגר.
- מוקד ידע, מומחיות ומצוינות בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, תוך מתן הנחיה וסיוע למכלול הגורמים הרלוונטיים.
התשתית החוקית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000: עוסק בהסדרת מדיניות פעולה במאבק בהלבנת הון ההולמת את המציאות הקיימת בישראל, תוך העמדת כלים אופרטיביים וגיוס המוסדות הפיננסיים לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק במאבק זה, ולצד עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים כפי שנקבעו על ידי ארגון ה- FATF. מכוחו של החוק הותקנו תקנות וצווים, לסייע ביישום הוראות החוק ועקרונותיו. החוק מתמקד בארבעה מישורים עיקריים: מניעה, ענישה, חילוט ושיתוף פעולה בינלאומי.
- חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016: קובע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמנהלי, לרבות סמכויות אכיפה מיוחדות, לצורך מאבק בטרור וכן לצורך מניעת הקמתם, קיומם ופעילותם של ארגוני טרור; ומניעה וסיכול של עבירות טרור המבוצעות בידי ארגוני טרור או יחידים. החוק מתמקד בשלושה מישורים עיקריים: קביעת מנגנוני הכרזה על ארגוני טרור, קביעת עבירות פליליות וענישה, חילוט.
מאגר המידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות הוסמכה על פי חוק איסור הלבנת הון לנהל מאגר מידע אשר מגיע מן הגופים הפיננסיים ואלה מחולקים לשני סוגים:[2]:
- דיווחים בנוגע לפעולות בהתאם לגובה הסכום וסוג הפעולה, ללא שיקול דעת מצד הגורם המדווח.
- דיווחים בנוגע לפעולה הנחזית בעיני המוסד הפיננסי כפעולה בלתי רגילה, לאור המידע המצוי בידו ובהתאם לשיקול דעתו.
כמו כן, מחויבים הגופים הפיננסיים לדווח על פעולות העברת כספים ממדינת ישראל או אליה מעל 100,000 שקל חדש וכן לגבי עולה חדש מעל סכום של 1,250,000 שקל חדש.
ממאגר זה רשאים לבקש נתונים משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי וגופי חקירה נוספים בישראל, וכן ניתן להעביר מידע בין מדינות בהתאם לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1988.
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה הארגוני של הרשות ומתכונת פעילותה עודכנו במסגרת תהליך שינוי ארגוני שנעשה בשנים 2016–2017, כדי להתאים באופן מיטבי לייעוד הרשות ולהבטיח אפקטיביות פעילותה.
- אגף איסוף מידע ובקרה: אחראי על קבלה וקליטה של כלל הדיווחים החייבים בדיווח לרשות מן הסקטור הפיננסי (הגופים המפוקחים), תוך ביצוע בקרה על איכות וכמות הדיווחים, מיונם והזנתם למאגר המידע. בתוך כך, אחראי האגף על קבלת דיווחים משלימים ודיווחים מתקנים, על מנת לטייב, לדייק ולהעשיר את הדיווחים המתקבלים ברשות. בנוסף, אחראי אגף איסוף מידע ובקרה על הנחיה והדרכה של הסקטור הפיננסי (רגולטורים וגופים מפוקחים) לשיפור פעולתם בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור.
- אגף מחקר והערכה: אחראי על עיבוד, ניתוח והערכה של המידע הפיננסי הנצבר ברשות תוך הצלבה עם מקורות מידע נוספים ומסייע לרשויות האכיפה וגופי הביטחון באיתור חשדות לפעולות הלבנת הון ומימון טרור, בביסוס חשדות כאמור ובאיתור נכסים לתפיסה ולחילוט. עיבוד, ניתוח והערכת המידע נעשים הן במענה לבקשות מידע המתקבלות ברשות מצרכני המידע, והן באופן יזום. בנוסף, אחראי אגף מחקר והערכה על ביצוע מחקר שיטתי של סיכוני הלבנת ההון ומימון טרור, זיהוי טיפולוגיות ותסמינים להלבנת הון ומימון טרור, לרבות באמצעות ביצוע עיבודים סטטיסטיים וכלי תחקור מתקדמים ולהפצת ידע תורתי בנושא.
- מחלקה המשפטית: אחראית על מתן ייעוץ משפטי לפעילות השוטפת של הרשות ובקרה כי זו מתבצעת על פי הכללים שנקבעו בדין. בנוסף, אחראית המחלקה על פיתוח ויישום משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל, והתאמתו לדרישות ולסטנדרטים הבינלאומיים (כפי שנקבעו על ידי ארגון ה-FATF), באמצעות ייזום וקידום חקיקה חדשה, תיקוני חקיקה והשלמת חקיקת משנה. כמו כן, המחלקה עוסקת במתן מענה מקצועי-משפטי לגופי האכיפה והממשל בתחומי פעילות הרשות, כמו גם העמדת מידע למוסדות הפיננסיים ולציבור הרחב בנוגע להתפתחויות משפטיות בנושא הלבנת הון ומימון טרור בישראל ובעולם.
- האגף הבינלאומי: אחראי על חיזוק מעמדן של ישראל והרשות בזירה הבינלאומית בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, לרבות באמצעות השתתפות בפעילות הארגונים הבינלאומיים המובילים בתחום ( FATF, Moneyval, Egmont), ועל הגברת החשיפה של גורמים רלוונטיים בישראל לתוצרי העבודה של הארגונים הבינלאומיים. בנוסף, אחראי האגף על העמקת שיתוף הפעולה בין הרשות לבין יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (FIUs), לרבות באמצעות חתימה על מזכרי הבנות בנושא חילופי מידע ופעילות אופרטיבית של החלפת מודיעין פיננסי.
- אגף אסטרטגיה, אנליטיקה ומודיעין: אחראי על גיבוש תמונת מודיעין עיתית ושוטפת בתחומי הלבנת הון ומימון טרור, יצירת תשתית נתונים וניתוחה לצורך גיבוש והכנת מסמכי מדיניות ואכוונה מבוססת נתונים של האכיפה הכלכלית, פיתוח יכולות אנליטיות מתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה וניתוח כלל המידע הקיים ברשות לצורך איתור דפוסים ומגמות בתחום הלבנת הון, מימון הטרור והפשיעה הכלכלית. פרסום סקירות ומסמכים מקצועיים והפצתם לציבור ולשותפים העסקיים של הרשות. וכן אחראי האגף על מדידה ובחינת אפקטיביות פעילות הרשות וגיבוש המלצות לשיפור וקידום פעילותה.
- אגף מחשוב וטכנולוגיה: אחראי על מיצוב עליונות וחדשנות טכנולוגית, באמצעות הטמעת כלים לשיפור אפקטיביות עבודת הרשות. האגף אמון על פיתוח ותחזוקת מערכות המחשוב, הטכנולוגיה והתקשורת ברשות, לצד פיתוח תוכנות לאבטחת המידע ברשות ולקליטתו. בנוסף, מספק האגף מכלול של כלי תוכנה ייחודיים המאפשרים ניתוח מתקדם של המידע, הצפת התרעות על מופעים חשודים במאגר המידע, מיפוי גורמים הפעילים במגזר הפיננסי וניתוח קשרי הגומלין עמם, זיהוי תבניות פעולה חשודות וגורמים חשודים והעשרת מאגר המידע של הרשות.
- מטה הרשות: אחראי על תכנון מדיניות ואסטרטגיה, תכלול ושכלול ממשקי העבודה ותהליכי העבודה הפנים הרשותיים ועם גורמי חוץ, וניהול תקציב הרשות. בנוסף, אחראי המטה על ניהול הידע והמידע ברשות, לצד פיתוח ושימור ההון האנושי.
ראש הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ממונה על ידי שר המשפטים בהסכמת הממשלה. על ראש הרשות להיות בעל תנאי הכשירות למינוי כשופט בבית המשפט המחוזי,[10] להתמצא היטב בסוגיות הקשורות עם המלחמה בהלבנת הון ולהיות בעל ניסיון ניהולי באחד מהתחומים המשיקים: אכיפת חוק, חקירות כלכליות ופיננסיות או ניהול ואבטחה של מאגרי מידע.[11]
ראש הרשות המכהנת החל משנת 2022 היא עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי.
| מספר | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | יהודה שפר | 10 בדצמבר 2001[12] | 1 בדצמבר 2009 |
| – | פול לנדס (ראש הרשות בפועל) | 1 בדצמבר 2009[13] | 8 באוגוסט 2010 |
| 2 | פול לנדס | 8 באוגוסט 2010[14] | יולי 2015 |
| – | שלומית ווגמן-רטנר (ראשת הרשות בפועל) | יולי 2015[15] | 14 בינואר 2016 |
| 3 | שלומית ווגמן-רטנר[16] | 14 בינואר 2016[17] | 2022 |
| 4 | עילית אוסטרוביץ-לוי | 2022 | מכהנת |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים- המקבילה האמריקאית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ברשת החברתית פייסבוק
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ברשת החברתית LinkedIn- סרטון המתאר את עבודת הרשות
- הדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2020
- אלה לוי-וינריב, כך נעצרה העברת כספים ענקית לחמאס תוך כדי המלחמה בישראל, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ 1 2 3 מידע על הרשות, באתר Gov.il.
- ^ Egmont, באתר הרשות, 4 בפברואר 2016
- ^ מדינת ישראל צורפה כמשקיפה לארגון ה-FATF, כח משימה בינ"ל המעצב את המדיניות העולמית בתחום הלבנת ההון ומימון טרור, באתר של משרד המשפטים, 21 בפברואר 2016
- ^ חן מענית ואלה לוי-וינריב, ישראל התקבלה לארגון FATF שמוביל את המאבק הגלובלי במימון טרור והלבנת הון, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2018
- ^ Financial Intelligence Units (FIUs) - The Egmont Group, egmontgroup.org
- ^ יהודה שפר, העברות שבחוק איסור הלבנת הון: המאבק הבינלאומי בהלבנת הון במציאות הישראלית, המשפט, י"א, תשס"ז, עמ' 555–581
- ^ מאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, באתר GOV.IL
- ^ אתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - משימות הרשות
- ^ סעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000
- ^ תקנות איסור הלבנת הון (כישורי ראש הרשות המוסמכת), התשס"א–2001, קובץ התקנות 6110, 10 ביוני 2001, עמ' 864
- ^ מינוי ראש רשות מוסמכת, ילקוט הפרסומים 5045, התשס"ב, 10 בדצמבר 2001, עמ' 1080
- ^ מינוי ראש רשות מוסמכת (בפועל), ילקוט הפרסומים 6027, התש"ע, 10 בנובמבר 2009, עמ' 754
- ^ מינוי ראש רשות מוסמכת, ילקוט הפרסומים 6134, התש"ע, 19 באוגוסט 2010, עמ' 4666
- ^ חן מענית, "המכרז לראשות הרשות לאיסור הלבנת הון – תפור", באתר גלובס, 19 באוגוסט 2015
- ^ סיכום קדנציה – ד"ר שלומית ווגמן, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנים 2016-2022, באתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, 23 במרץ 2022
- ^ מינוי ראשת רשות מוסמכת, ילקוט הפרסומים 7246, התשע"ו, 14 בינואר 2016, עמ' 5128
