מימון טרור

ארגוני טרור זקוקים למימון לפעילותם. מימון הטרור מושג מפעילות עסקית חוקית, מפעילות פלילית של ארגון הטרור, כגון סחר בסמים או שוד, ומתמיכה של מדינות, ארגונים ופרטים התומכים בפעילות הטרור. בתחילת המאה ה-21 גברה ההכרה במדינות רבות שעל המאבק בטרור להתמקד גם במקורות המימון של פעולות טרור וארגוני טרור. זאת, כחלק מהתפיסה המניעתית, המחייבת נקיטת צעדים נרחבים ומגוונים למניעת טרור.

חקיקה ורגולציה נגד מימון הטרור

לרוב, מסתמכים ארגוני טרור על כספים שהתקבלו ממקורות שאינם לגיטימיים, דהיינו כספים שהושגו במהלך ביצוע עבירות, ובפרט סחר בסמים, הברחות, סחר לא חוקי בנשק, מעשי מרמה, ומעשי סחיטה. במקרים אלה, מבוסס המאבק במימון טרור גם על התשתית המשפטית למאבק בהלבנת הון. בשונה מהמאבק בהלבנת הון שבו הדגש הפלילי הוא על מקור הכספים, מתמקד המאבק במימון טרור ביעד של הכספים, כאמור, פעולות טרור וארגוני טרור.

בשנת 1999 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את האמנה הבינלאומית למניעת מימון טרור. מטרתה היא קידום שיתוף פעולה לשם לחימה במימון הטרור, תוך הענשה בפלילים את האחראיים לכך. כדי להגיע לשיתוף פעולה מרבי, האמנה מהווה מסגרת לפיקוח, שיטור, ושיתוף בין מערכות המשפט בעולם, על מנת לפתח את היכולת להעניש מקרים של מימון טרור. האמנה נכנסה לתוקף בשנת 2002.

החלטה 1373 של מועצת הביטחון של האו"ם מ-28 בספטמבר 2001 קובעת, בין השאר, כי על כל המדינות:

• למנוע מימון טרור ולהיאבק בו.
• להגדיר בחוק כי העברת/גיוס כספים, במישרין או בעקיפין, לביצוע מעשי טרור הם עבירה פלילית ולהבהיר כי החקיקה תיאכף.
• להקפיא באופן מידי מקורות ומשאבים מכל סוג שהוא שנועדו למימון טרור, בין אם אלו שייכים לטרוריסט המבצע, למארגן הפיגוע או למי מסייעניו, ללא תלות במקור המשאבים.
• לוודא כי כל מעורב במימון, תכנון, ביצוע או תמיכה בטרור יועמד לדין בגין עבירה פלילית חמורה.
• לסייע ככל האפשר ולשתף פעולה עם מדינות אחרות בהליכים פליליים הנוגעים למימון טרור, לרבות סיוע בקבלת ראיות רלוונטיות.

בשל החשיבות הגדולה בסיכול ערוצי מימון הטרור, כחלק מהמאמץ המקומי והבינלאומי לסיכול פעילותם של ארגוני טרור, ובעקבות פיגועי 11 בספטמבר, בשנת 2001 ארגון ה-FATF‏ (Financial Action Task Force) החליט לשלב את המאבק במימון טרור עם המאבק בהלבנת הון. זאת, לנוכח הדמיון הרב בטכניקות ובדפוסי פעולה המיושמים על ידי ארגוני הפשיעה וארגוני הטרור לשם העברת כספים תוך הסתרת מקורם וייעודם; ולנוכח העובדה כי גורמים רבים, כדוגמת העברות כספים חוצות גבולות, מקשות על איתור הערוצים הכספיים המשמשים למימון טרור ומצריכים רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין-לאומי, בו השתלבה גם ישראל.

בשנת 2001 נחקק בארצות הברית "חוק הפטריוט", שהפרק השלישי שלו עוסק בסיכול טרור באמצעות מניעת הלבנת הון.

כחלק מהמאבק במימון הטרור נחקק בישראל חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, שהוחלף בשנת 2016 בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. ביישום חוקים אלה עוסקת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

לחימה במימון הטרור

בנוסף לחקיקה המיועדת למניעת מימון לטרור נעשות פעולות לחימה, בידי כוחות צבא וארגוני מודיעין, לשם פגיעה במימון הטרור. דוגמאות לכך:

• מקור הכנסה עיקרי של ארגון המדינה האסלאמית היה ייצור והברחה של נפט. לחסימת מקור זה נערכו תקיפות אוויריות נגד תשתיות ייצור הנפט והמשאיות ששימשו להובלתו.
• "המוסד", בעת שבראשו עמד מאיר דגן, הקים את יחידת צִלְצָל שמטרתה מבצעים חשאיים לסיכול מימון הטרור.
• במרץ 2021 דיווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל" שבשנים האחרונות פגעה ישראל ב-12 ספינות לפחות שהובילו נפט מאיראן לסוריה. לדברי פרשן "הארץ", עמוס הראל, נערכו עשרות תקיפות כאלה, שנועדו גם למנוע העברה של התמורה על הנפט לחזבאללה שדבר שהיה מגדיל את מקורות המימון של חזבאללה, והתקיפות גרמו לנזק כספי של מיליארדי דולרים.

לקריאה נוספת

• ניצנה דרשן-לייטנר וסמואל מ' כץ, הרפוּן: המלחמה החשאית בכספי הטרור, ידיעות ספרים, 2021.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מימון טרור בוויקישיתוף

• הודיה קין ודפנה בן-פורת, ‏הסדרי חקיקה שמטרתם מאבק במימון טרור - משפט משווה -, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 24 בפברואר 2003
• גיל-עד נועם, המאבק במימון טרור, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2 בספטמבר 2008
• גיל-עד נועם, ההתמודדות המשפטית בישראל עם תופעת מימון הטרור, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ספטמבר 2009