חוק השידור הציבורי הישראלי
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תאריך חקיקה | 11 באוגוסט 2014 |
| תאריך חקיקה עברי | ט"ו באב תשע"ד |
| גוף מחוקק | הכנסת התשע עשרה |
| שטחים שעליהם חל החוק |
ישראל |
| תומכים | 45 |
| מתנגדים | 11 |
| נמנעים | 1 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2471, עמ' 778 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד התקשורת |
| מספר תיקונים | 8 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
  | |
חוק השידור הציבורי הישראלי, תשע"ד-2014 אושר בכנסת ב-29 ביולי 2014, והוא קובע את הקמתו של תאגיד השידור הישראלי ואת סגירתה של רשות השידור.
היסטוריה חקיקתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[1] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[2]
בחודש יולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[3] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" בראשות רם לנדס וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[4][5]
לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[6] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014,[7] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[8]
בתיקון מס' 2 לחוק שונה שם החוק לשמו הנוכחי,"חוק השידור הציבורי הישראלי", שם תאגיד השידור החדש שונה ל"תאגיד השידור הישראלי", ומועד תחילת שידוריו של תאגיד השידור הישראלי נדחה ל-31 במרץ 2016.[9] התיקון גם הרחיב משמעותית את סמכויות המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור החדש, אלדד קובלנץ, והאריך את כהונתו. כמו כן חוקק "סעיף ההשתקה", שקובע כי בשידורי הרשות יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תווים, מהעלמת עובדות או מהטמעתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן החדשותי". סעיף זה עורר ביקורת רבה,[10] ובוטל למפרע בתיקון מספר 3.
בתיקון מס' 4 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016,[11] ובתיקון נוסף נדחה צעד זה ל-15 במאי 2017.[12]
בתיקון מס' 8 הוחלט על פיצול תאגיד השידור הישראלי, כך ששידורי אקטואליה יופרדו לתאגיד חדשות,[13] אך החלטה זו בוטלה קודם שמומשה.[14]
עיקרי החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנוסחו המקורי קבע החוק שב-1 באפריל 2015 יחלו שידוריו של תאגיד השידור הציבורי ויפסקו שידורי רשות השידור. מועד זה נדחה פעמים אחדות, וב-15 במאי 2017 נסגרה הרשות כאשר הממונה על פירוקה הודיע כי סיים לממש את נכסיה ולשלם את כל חובותיה.
- ניתוק תאגיד השידור משיקולים פוליטיים – מנכ"ל התאגיד ייבחר על ידי מועצה בת 12 חברים, שייבחרו על ידי ועדת איתור בראשות שופט בדימוס, שימונה בתורו על ידי שר התקשורת לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, זאת במקום ההליך שהיה נהוג לפני אישור החוק, שבמסגרתו השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור הוא שמינה את המנכ"ל. על מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי ייאסר כל עיסוק בפעילות פוליטית או שיהיה בעל זיקה פוליטית, וכך גם על חברי המועצה ועל מנהל חטיבת החדשות. כמו כן, צומצמו סמכויותיהם של שרי הממשלה על התאגיד, ובין היתר שר התקשורת לא יוכל עוד לפטר את המנכ"ל ושר האוצר לא יהיה מעורב בניהול תקציב התאגיד.
- מועצת תאגיד השידור הציבורי – פרט לבחירת המנכ"ל, תמלא המועצה מספר תפקידים נוספים, ביניהם: קביעת מדיניות תאגיד השידור הציבורי, אישור לוח השידורים שלו, אישור התקציב השנתי, גיבוש תוכנית העבודה השנתית של התאגיד ואישורה וקביעת כללי אתיקה לשידור הציבורי.
- נייטרליות – לפי החוק, התוכן שיספק התאגיד יופנה לכל אזרחי המדינה, ישקף ויתעד את היותה מדינה יהודית ודמוקרטית, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל. תכניו החדשותיים יוגשו באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור, לשון החוק.
- תוכני השידור בתאגיד – התאגיד יפעיל שלושה ערוצי טלוויזיה: ערוץ כללי, ערוץ בערבית וערוץ לילדים ולנוער, ונתח משמעותי מתקציב התאגיד יוקצה למימון הפקות מקומיות קנויות ושידורי ספורט למיניהם. בחירת ההפקות תעשה בהתייעצות עם נציגי ציבור בעלי ניסיון מתאים. החוק מתייחס גם לנתח שיוקצה מתקציב התאגיד לז'אנרים שונים שישודרו בערוציו. בחירת ההפקות שיירכשו בידי התאגיד תעשה לאחר התייעצות עם נציגי ציבור בעלי ניסיון מתאים. כמו כן, במסגרת התאגיד החדש, שידורי החדשות בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט יאוחדו לגוף חדשותי אחד. שידורי הרדיו בתאגיד החדש יכללו שידורי חדשות ותוכניות בענייני היום, מוזיקה, שידורים בנושא מורשת ישראל, שידורים לילדים ולנוער ושידורים בערבית, ברוסית ובאמהרית.
- ארכיון תאגיד השידור הציבורי – התכנים בארכיון התאגיד יהיו נגישים לציבור והתאגיד יהיה רשאי לגבות עבורם עלות סמלית בלבד.
- אגרה – עם תחילת שידורי התאגיד החדש, לא תיגבה עוד אגרת טלוויזיה. אגרת רדיו נגבית במסגרת אגרת רישיון רכב הנגבית על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
בתחילת אוגוסט 2014 מונה פרופסור דוד האן לכונס הנכסים של הרשות. עם מינויו, הוא פיטר את מנכ"ל הרשות, יוני בן מנחם ומינה את יונה ויזנטל, לשעבר סמנכ"ל התוכן של yes, לעורך הראשי של הרשות לתקופת הפירוק.[15]
מועצת התאגיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצת התאגיד מורכבת מ-12 נציגי ציבור והיא הגוף האמון על קביעת מדיניות התאגיד, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים והתקציבים שלו, מינוי המנהל הכללי, ופיקוח על הדרג הניהולי ועל ביצוע המדיניות שנקבעה. המועצה אחראית גם לאשר את המבנה הארגוני של התאגיד, את מדיניות ההעסקה ואת שיא כוח האדם, ולדון בהצעת התקציב ובתוכנית העבודה השנתיות של מנכ"ל התאגיד ולאשר אותן.
מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק.
(1) יושב ראש, בעל תואר אקדמי וניסיון בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד ו/או בארגון משמעותי בעל מעמד בתחום התקשורת;
(2) נציג ציבור בעל ניסיון בתפקיד ניהולי בגוף העוסק בשידורים, בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי;
(3) נציג ציבור בעל ניסיון בתחום העיתונות הכתובה, המשודרת או באתרי אינטרנט חדשותיים, לרבות עריכת תוכן;
(4 ו-5) שני נציגי ציבורי בעלי ניסיון בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוזיקלית;
(6) נציג ציבור בעל ניסיון טכנולוגי משמעותי בתחום הקשור לפעילות התאגיד;
(7) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בניהול כספים בגופים בעלי היקף עסקים משמעותי;
(8) נציג ציבור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית;
(9) נציג ציבור שהוא משפטן בעל ניסיון משמעותי בתחום האסדרה;
(10 ו-11) שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום החינוך או השידורים לילדים ולנוער;
(12) נציג ציבור בעל מעמד בתחום מורשת ישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, באתר ויקיטקסט- חוק השידור הציבורי הישראלי, תשע"ד-2014, באתר "נבו"
היסטוריית החקיקה של חוק השידור הציבורי הישראלי, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק השידור הציבורי הישראלי, באתר "כאן"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות רענן דינור משנת 2005 ועוד.
- ^ מתוך דוח מבקר המדינה 2011, פרק רביעי - גופים העוסקים בתחום השידור, עמ' 395
- ^ אופיר דור, חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2013
- ^ לי-אור אברבך, ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
- ^ לי-אור אברבך, הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה, באתר גלובס, 4 במאי 2014
- ^ דוד אברהם, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה, 18 ביוני 2014
- ^ חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014, ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014
- ^ גילי איזיקוביץ, הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
- ^ חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015, ס"ח 2502 מ-10 בספטמבר 2015
- ^ אופיר דור, אושרה דחיית סגירת רשות השידור לסוף מרץ 2016;, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2015
- ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 4), התשע"ו-2016, ס"ח 2541 מ-30 במרץ 2016 - ^ מורן אזולאי ותלם יהב, הכנסת אישרה את הדחייה: שידורי התאגיד יחלו ב-15 במאי, באתר ynet, 26 באפריל 2017
- ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017
- ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018
- ^ החל פירוק רשות השידור, יונה ויזנטל מונה לעורך ראשי, באתר ynet, 11 באוגוסט 2014
 תאגיד השידור הישראלי
| |||||
|---|---|---|---|---|---|
| ערוצי טלוויזיה | כאן 11 • כאן חינוכית • מכאן 33 | ||||
| תחנות רדיו | VoisFarsi • כאן 88 • כאן ב • כאן גימל • כאן מורשת • כאן קול המוזיקה • כאן תרבות • כאן רק"ע • רדיו מכאן | ||||
| אחר | חוק השידור הציבורי הישראלי • כאן חדשות • כאן דיגיטל • תוכניות וסדרות | ||||
| סגל |
| ||||