קרב מת"ק עזה

**הקרב במת"ק עזה**
	הכניסה למת"ק לאחר ההתקפה
	מערכה: מתקפת הפתע על ישראל
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריך	7 באוקטובר 2023
קרב לפני	קרב ארז
מקום	מת"ק עזה
תוצאה	3 חיילים חטופים
אבדות
3	?

הקרב במת"ק עזה אירע ב-7 באוקטובר 2023 במהלך מתקפת הפתע על ישראל. במהלך הקרב פלשו עשרות מחבלי חמאס לעבר מנהלת התיאום והקישור לעזה, המאוישת בחיילים שאינם לוחמים, ומתוגברים בשישה לוחמי גולני. במהלך הקרב נהרגו שלושה מחיילי המת"ק, ושלושה אחרים נחטפו לרצועת עזה. ב-14 בדצמבר 2023 איתר צה"ל את גופותיהם של שניים מהחטופים, רון שרמן וניק בייזר במנהרה תת־קרקעית בג'באליה. לפי תחקיר צה"ל, לא ניתן לדעת אם נהרגו בידי שוביהם, או משחרור גזים רעילים מהפגזים שחיסלו את אחמד ע'נדור, מפקד החטיבה הצפונית של הזרוע הצבאית של חמאס, כחודש לפני כן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609^[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[3] שוטרים ו־10^[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) לעזה אמונה על יישום המדיניות האזרחית של ממשלת ישראל כלפי רצועת עזה. היחידה כפופה למתאם פעולות הממשלה בשטחים. המת"ק ממוקם סמוך למעבר ארז. היחידה פועלת בתיאום עם נציגי הרשות הפלסטינית ברצועת עזה וכן מול ארגונים בינלאומיים כדי לתאם פעולות אזרחיות ברצועה, תחת שיקולי הביטחון של מדינת ישראל. המדיניות האזרחית מיושמת הלכה למעשה במדיניות תנועות תושבים, טובין, קידום פרויקטים ותשתיות חיוניות (מים, חשמל, ביוב ותקשורת). בין היתר, מתאמת היחידה את הפעילות והתנועות בשני המעברים הממוקמים בין ישראל לרצועת עזה, מעבר ארז, המהווה מעבר הולכי רגל ורכב ומעבר כרם שלום המשמש למעבר טובין וסחורות, אשר מופעלים על ידי רשות המעברים היבשתיים (רמי"ם) של משרד הביטחון.

הקרב במת"ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההתקפה המחבלים הצליחו לחדור למעבר ארז^[5]. עשרות מחבלים פשטו על המעבר ואפשרו כניסה של עשרות טנדרים עם חמושים לתוך שטח ישראל. לאחר מכן התקדמו המחבלים לעבר מת"ק עזה. בסיס מנהלת תיאום וקישור נבנה צמוד לגדר המערכת, סמוך למעבר ארז. בשעות הבוקר של 7 באוקטובר היו בתורנות שבת במת"ק 25 מחיילי הבסיס^[6], רובם בפרופיל רפואי נמוך^[7], הוכשרו לרמת רובאי מינימלית, וחלקם אף לא צוידו בנשק^[8]. הללו גובו בשישה חיילי גדוד 13 מחטיבת גולני^[9].

עם הישמע האזעקות, חיילי המת"ק רצו אל המיגונית. הירי החריג גרם לקצין התורן, רס"ן עומאר חג'אג'רה, לעזוב את המיגונית לעבר החמ"ל, כדי לקבל תמונת מצב. בדרכו הבחין בחמישה מחבלים על גג מעבר ארז. כשהגיע לחמ"ל זיהה במצלמות חוליית מחבלים שהלכו לאורך החומה וירו לכל עבר. הוא רץ להזהיר את כוח גולני שתגבר את המת"ק. בדרך שמע פיצוץ עז, כשהמחבלים פערו פתח בחומת הבסיס. כשהגיע ללוחמי גולני, ראה שהם מוכנים לקרב, ועדכן אותם שהמחבלים כבר חדרו. הלוחמים פתחו באש לעבר המחבלים והרגו לפחות אחד מהם. בשעה 07:20 מחבלי חמאס פרסמו בשידור חי איך הם שובים שלושה מחיילי המת"ק, תמיר נמרודי, ניק בייזר ורון שרמן, תוך קריאות לכבוד מוחמד דף. בסרטון שהפיץ חמאס הם הובלו בכפייה מהמיגונית על-ידי מחבלים חמושים. בתיעוד נראים החיילים החטופים מבוהלים, אך כשהם בריאים וללא פציעות^[10].

עקב הכרזה על חדירה לבסיס החיילים הונחו לעזוב את המיגוניות, ולהסתגר בחדרים או בחמ"ל. בינתיים, במצלמות הבסיס נצפו מחבלים בעמדת הש"ג. חג'אג'רה יצא לכיוון העמדה, אשר לפתע התפוצצה לנגד עיניו. המחבלים ירו טיל נ"ט על עמדת השמירה, וטיל נ"ט נוסף על השער. חג'אג'רה הותקל על ידי 5–8 מחבלים שפרצו את השער. במהלך קרב הירי נפצע מרסיסים ודימם מהראש והבטן. הוא המשיך בירי במטרה לעקב את המחבלים, כדי שחייליו יספיקו למצוא מסתור. לאחר שפגע בחלק מהם, נזרק לעברו רימון. החמ"ל הודיע למפקד המת"ק שהוא נהרג בקרב היריות. הרמת"ק ביקש סיוע וחילוץ ממפקד החטיבה הצפונית, אל"ם חיים כהן, אך בשלב זה כוחות החטיבה עסקו בחילוץ היישובים.

בפועל, רס"ן חג'אג'רה נפגע מרסיסים, אך המשיך לירות בנשק האישי שלו, רובה M16 מקוצר, עד שנגמרה לו התחמושת. אז שלף את אקדח ה"גלוק 19" שלו, וירה לעבר המחבלים. כשהירי כבר לא הועיל, שב לחמ"ל להתחמש. כשעמד לצאת, חיילות החמ"ל ניסו להניא אותו מלפתוח את הדלתות, אשר ממוגנות מפני ירי. לפתע נשמעו צעקות חיילי האיסוף הקרבי שהפעילו את בלון התצפית בסמוך, כאשר המחבלים יורים לעברם. רס"ן חג'אג'רה הכניס אותם תוך שהוא מנהל קרב יריות קצר, אך אחד החיילים נפגע מירי והתמוטט. שני חיילים נוספים נכנסו פנימה ללא פגע, והחייל הרביעי הגיע עם פציעה קשה בגפיים העליונות. חג'אג'רה קשר חוסמי עורקים לחייל הפצוע, אך ללא הועיל. בסך הכל היו בחמ"ל 8 חיילים עם חג'אג'רה. המחבלים הצליחו לפגוע בקווי החשמל, קווי התקשורת ולשתק את מערכת המצלמות של החמ"ל. בשלב מסוים אחת מדלתות החמ"ל כבר לא נסגרה בגלל הפסקת החשמל. גם רשת הסלולר בעוטף עזה נפלה, כך שהחיילים בחמ"ל נותקו מכל תקשורת עם העולם החיצון.

רק בשעה 17:30 כוח יהל"ם וצנחנים שחרר את המת"ק. חיילי המת"ק אמיל סמוילוב, אור מלכה ולידור מקייס נהרגו בפשיטה^[11]. כמו כן נודע כי מחבלי חמאס התעללו בגופות חיילים שהיו במת"ק. במהלך הפשיטה הציתו המחבלים את חדרי השינה ומקומות המסתור שמצאו החיילים. עם זאת נודעו מקרים בהם חיילים ניצלו ממוות, כמו חייל שעמד בחדר שירותים במרחק של מטר אחד משני מחבלים שלא הבחינו בו, או חייל אחר שנותר על גג אחד המבנים לאורך כל היום, עד שהגיע החילוץ.

לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בדצמבר 2023 לוחמים מעוצבת חצי האש ומיחידה 504 באגף המודיעין בפיקוד עוצבת הפלדה, איתרו במנהרת חמאס בג'באליה את גופות שניים מהחיילים שנחטפו מן המת"ק, ניק בייזר ורון שרמן^[12]. למחרת יצאה הודעה לציבור עם זיהוי הגופות. ב-21 בדצמבר, חמאס פרסם סרטונים של החטופים כשהם בחיים ובמצב בריאותי תקין, בטענה שצה"ל הרג אותם^[13].

תחילה נמסר למשפחתם שחיילי המת"ק נרצחו בידי שוביהם, מחבלי חמאס^[7]. בבחינה פתולוגית לא נמצאו על גופם סימני חבלה או ירי^[14]. לכן עלתה האפשרות שנהרגו כתוצאה נזק משני של הפצצות צה"ל^[15]^[16]. במרחב סגור, כמו בתוואי תת-קרקעי של המנהרות, הפצצות שמטיל צה"ל משחררות גזים רעילים כתוצר לוואי^[17]. בדו"ח הפתולוגי עלתה האפשרות שהחיילים נהרגו מאותם גזים, בעת המבצע שאירע חודש לפני כן לחיסול אחמד ע'נדור, מפקד החטיבה הצפונית של הזרוע הצבאית של חמאס^[16]. לדברי מעיין, אמו של החייל רון שרמן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן, סיפר לה אישית שצה"ל ידע בכל רגע נתון את המיקום של בנה. לטענתה צה"ל מנסה לטייח את ההחלטה להקריב את החיילים כדי לחסל את ע'נדור^[18], תוך פרשנות קיצונית ל"נוהל חניבעל"^[19]. אולם לפי תחקיר צה"ל, בחיסול ע'נדור לא היה מידע על המצאות חטופים במרחב, וצה"ל מצא את הגופות במהלך סריקות, ללא מודיעין מקדים^[20]. בהודעת צה"ל נקבע כי בשל מצבן של הגופות לא ניתן לקבוע את סיבת המוות^[21]^[22]. מרחק הזמן מהמוות ועד חילוץ הגופות, מקשה על איתור סימנים מזהים של הרעלת פחמן חד-חמצני^[17]. צה"ל לא שלל שנהרגו מחנק או מהרעלה^[23]. לדברי צה"ל ייתכן שנהרגו מפעולה של חמאס, או מהשלכות של תקיפת צה"ל.

לא ידוע מה עלה בגורלו של חייל המת"ק תמיר נמרודי, שנחטף עם בייזר ושרמן והופרד מהם לאחר מכן^[24]^[25]. כבר באוקטובר פרסם חמאס כי נמרודי נהרג בהפצצות חיל האוויר, אך ידיעה זו לא אומתה^[26].

לוחית זיכרון אשר הניחה אמו של שרמן על קבר בנה, ונשאה בין היתר ביקורת על מחדל הממשלה, הוסרה על ידי משרד הביטחון ללא ידיעתה^[15], על אף שאושרה קודם לכן על ידי קצינת מערך הנפגעים^[27].