הריגת יחיא סינוואר
| חלק מקרב רפיח | |
|---|---|
.jpg) | |
| סינוואר, פצוע כשפניו מכוסות בד, דקות לפני מותו | |
| סוג | מבצע צבאי, קרב יריות |
| מקום |
 תל א-סולטאן, רפיח, רצועת עזה |
| תאריך | 16 באוקטובר 2024 |
| תוקף | |
| תוצאות |
 3 מחבלי חמאס הרוגים, ביניהם יחיא סינוואר |
| אמצעי תקיפה | טנק מרכבה סימן 4, מטאדור ומקלעים |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מיקום הקרב | |
הריגת יחיא סינוואר, מנהיג ארגון הטרור חמאס, אירעה ב-16 באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל המתמשכת. סינוואר נהרג במסגרת קרב רפיח במחנה תל א-סולטאן כאשר כוח מחטיבת ביסלמ"ח שהוצב בשטח זיהה תנועה של שלושה מחבלים חמושים, ירה לעברם והרגם. זהותו של סינואר אושרה בהמשך באמצעות בדיקת DNA.
קדמה להריגתו מערכה ממושכת של צה״ל ברצועת עזה שהובילה לפגיעה משמעותית בתשתית המנהרות ודחקה את סינוואר אל עבר כוחות צה״ל.[1]
סינוואר, אשר היה אחד מהאנשים המבוקשים ביותר בישראל, יזם והוביל את מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהובילה לרצח ולהרג של 1,139 אנשים, בהם 38 ילדים. כמו כן, הוא ניהל גם את הלחימה של חמאס ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל ואת המשך שיגורי הרקטות מרצועת עזה לישראל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2011 שוחרר סינוואר במסגרת עסקת שליט, לאחר קרוב ל-24 שנים בכלא בישראל (נעצר במחצית הראשונה של שנת 1988 ומאז הוחזק בישראל עד שחרורו ב-2011). בשנת 2015 הוכרז סינוואר כמחבל עולמי על ידי הקבינט של ארצות הברית. כמו כן, סינוואר נעצר לזמן קצר אך שוחרר, בשנת 1982 (גם כן על ידי כוחות ישראליים).
יחיא סינוואר כיהן כמנהיג חמאס ברצועת עזה מאז פברואר 2017. מנהיגותו התאפיינה בחיזוק צבאי של הארגון ושיתוף פעולה עם איראן וחזבאללה. לצד מוחמד דף היה האדריכל העיקרי של מתקפת הפתע על ישראל והטבח ב-7 באוקטובר 2023, שבתגובה להם יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל. במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמה זו ניהלה ישראל מצוד אחרי סינוואר שירד למחתרת והסתתר במנהרות תת-קרקעיות שהוכנו בעוד מועד לשהייה ארוכה.
במהלך הלחימה צה"ל הרג בסיכולים ממוקדים את רוב הנהגת חמאס ושדרת הפיקוד הבכירה שלו, לרבות מוחמד דף ומרואן עיסא, ראשי הזרוע הצבאית של חמאס – גדודי עז א-דין אל-קסאם. ב-31 ביולי 2024 נהרג באיראן אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, וסינוואר מונה כמחליפו.
צה"ל הביא לפגיעה משמעותית בתשתית המנהרות של חמאס. התמרון הקרקעי באזורים בהם שכן סינוואר במהלך קרב ח'אן יונס וקרב רפיח חייבה את סינוואר לנוע באופן שחשף אותו לסיכונים למול כוחות צה"ל.[1]
לאחר הריגתו התפרסם שסינוואר שהה באותה המנהרה בה נרצחו ששת החטופים בסוף אוגוסט 2024.[2][3][4]
ההיתקלות וההריגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 באוקטובר 2024, בשעה 15:00, זיהה מזל"ט שהפעילו כוחות מגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח תנועת חוליה של דמויות חשודות בין מבנים. הם ביצעו ירי לעברם והחולייה התפצלה. הכוחות הרגו את שני המחבלים והשלישי, סינוואר, ברח למבנה. כוחות צה"ל לא ידעו את זהות המחבלים במהלך המבצע ולא צפו את נוכחותו של סינוואר באזור.[5]
סינוואר נכנס לתוך מבנה והסתתר בו. טנק מרכבה סימן 4 של חטיבה 460 ירה מספר פגזים לעבר המבנה. לאחר הירי נשלח רחפן עם מצלמה לסרוק את המבנה ואיתר מחבל רעול פנים פצוע, שישב על כורסה, שבדיעבד התברר כסינוואר. סינוואר השליך מקל על הרחפן ולא פגע בו. וידאו של אותם רגעים ממצלמת הרחפן שודר בהמשך בערוצי הטלוויזיה. לאחר שהרחפן ניתק מגע, ביצע הטנק ירי פגז נוסף על הבית, ולוחמי החי"ר שיגרו רקטת מטאדור לעבר המבנה, שקרס בחלקו. במקביל ביצעו הכוחות ירי מקלעים. היו שטענו שסינוואר נהרג מירי משולב זה בקריסת המבנה,[6] אך מאוחר יותר ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, שניתח אותו, אמר כי "מה שהרג אותו בסוף זה קליע שחדר לראש וגרם לנזק חמור במוח".[7]
לאחר מכן סרקו הלוחמים את הריסות המבנה. הם זיהו את אחת מגופות המחבלים כדומה ליחיא סינוואר.[5] הגופה הועברה לישראל לצורך זיהוי תחת שם הקוד "מבצע הקפה ראשונה".[8] על גופתו נמצאו אפוד מגן, אקדח, 40,000 ש"ח ומסמכי זיהוי של איש אונר"א בשם האני זרוב מוחסן.
אימות זהותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקרים שחקרו את סינוואר בעת שהיה עצור בישראל וכן רופא שיניים הוזעקו לזיהוי הגופה. נערכו גם בדיקות טביעות אצבע ו-DNA לצורך זיהוי פורמלי, שכן צה"ל מחזיק בתיעוד ביומטרי של סינוואר מתקופתו בכלא. תמונות לא מאומתות שהופצו ברשתות החברתיות הראו לכאורה שהגופה היא של סינוואר.[5]
בעקבות זאת, גורמים ישראליים הודיעו לקבינט המדיני-ביטחוני על מותו ככל הנראה של סינוואר. ב-17 באוקטובר 2024 דיווח צה"ל על "סבירות גבוהה" שסינואר נהרג ברפיח. בערב אושר רשמית שסינוואר נהרג,[9] לאחר שגופתו זוהתה על ידי מעבדת זיהוי פלילי של משטרת ישראל.[10] ב-18 באוקטובר אישר חמאס את מותו של יחיא סינוואר.
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פרסם הצהרה בעקבות הריגתו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר, ואמר כי "מי שביצע את הטבח הנורא ביותר בתולדות עמנו מאז השואה, רב המרצחים שרצח אלפי ישראלים וחטף מאות מאזרחינו, חוסל על-ידי חיילינו הגיבורים. למשפחות החטופים היקרות אני אומר: זהו רגע חשוב במלחמה. אנחנו נמשיך בכל הכוח עד להשבתם הביתה של כל יקיריכן, שהם יקירינו. זוהי מחויבות עליונה שלנו ושלי".[11] בנוסף פנה לתושבי עזה בהצהרה "לכל מי שמחזיק בחטופינו, מי שיניח את נשקו וישיב את חטופינו – נאפשר לו לצאת ולחיות. ובאותה מידה, מי שיפגע בחטופינו – דמו בראשו. נבוא איתו חשבון".[12]
ארצות הברית בירכה את ישראל על הריגת סינוואר והשוותה את הריגתו להריגת אוסאמה בן לאדן. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר שמותו הוא "יום טוב לישראל, ארצות הברית והעולם". מחלקת המדינה של ארצות הברית אמרה שמותו הסיר מכשול גדול להשגת עסקה לשחרור החטופים, ושתנצל את ההזדמנות לקדם עסקה וסיום המלחמה.[13] גם צרפת וקנדה בירכו על מותו של סינוואר וציינו שמדובר בטרוריסט אכזרי שאחראי לטבח 7 באוקטובר.
נאט"ו: מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה אמר כי סינוואר "ידוע לכל בתור האדריכל של מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023. גיניתי אותו. כל בעלות בריתנו גינו אותו. כל נפש הגיונית בעולם גינתה אותו. אם הוא אכן מת, אני אישית לא אתגעגע אליו".[14]
צרפת: נשיא צרפת עמנואל מקרון בירך על הרג סינוואר באומרו "יחיא סינוואר היה האחראי העיקרי לטרור 7 באוקטובר. היום, ליבי עם הקורבנות, כולל 48 מבני עמנו. צרפת דורשת לשחרר את כל החטופים שנותרו בידי חמאס".[15]
גרמניה: שרת החוץ אנאלנה ברבוק בירכה על הרג סינוואר באומרה כי "סינוואר היה רוצח ברוטלי וטרוריסט, שרצה להשמיד את ישראל ואת אנשיה. כמתכנן פעולות הטרור ב-7 באוקטובר, הביא (סינוואר) מוות לאלפי אנשים וסבל בל-יתואר לאזור כולו. על חמאס לשחרר את כל החטופים ולהניח את נשקו, הסבל של האזרחים בעזה חייב להסתיים".[16]
האומות המאוחדות: סגן דובר מזכ"ל האו"ם פרחאן האק אמר כי מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מקווה שחיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר "יוביל כעת להפסקת אש מיידית, לשחרור מיידי וללא תנאי של כל החטופים ולהעברת סיוע הומניטרי בלתי מוגבל לעזה".[17]
איראן: העיתונות באיראן כינתה את סינוואר "שהיד" ובירכה על כך שהקריב את חייו במאבק נגד ישראל.[18] שגרירות איראן באו"ם הכריזה כי מותו של סינוואר "יחזק את רוח ההתנגדות".[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוסל יחיא סינוואר - מנהיג חמאס והאחראי לטבח ה-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024- יואב זיתון, אילנה קוריאל, יעל צ'כנובר, סינוואר ניסה להפיל עם מקל רחפן, המבנה קרס עליו: פרטים חדשים על החיסול - ותיעוד מרגעיו האחרונים, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
- יואב קרן, יואב זיתון, "אחי, אתה מזהה אותו?": פרטים חדשים על חיסול יחיא סינוואר, באתר ynet, 18 באוקטובר 2024
בידי לוחמי שריון וחי"ר: מנהיג חמאס יחיא סינוואר חוסל בעזה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:19), 17 באוקטובר 2024- התגלה ע"י החיפוי, נלחם והשליך רימונים: פרטים חדשים על חיסול סינוואר, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:05), 18 באוקטובר 2024
- תיעוד מרחפן צה"ל בו נראה יחיא סינוואר ברגעים לפני חיסולו | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:48)
- תיעודים חדשים מחיסול סינוואר וקולות הלוחמים מהשטח, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2024
- מערכת את"צ, "חיסלנו מלוכלך עם שמיכה עליו, ח"ח ענק לקלע על הזיהוי והפגיעה", באתר צה"ל, 28 באוקטובר 2024
- How Israel Eliminated Yahya Sinwar#israel #yahyasinwar, סרטון בערוץ "AiTelly", באתר יוטיוב (אורך: 09:37)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יואב זיתון, הרמטכ"ל: "החיסול של סינוואר לא היה מקרי. הצפון? יש אפשרות להגיע לסוף חד", באתר ynet, 24 באוקטובר 2024
- ^ אבי אשכנזי, עכשיו ניתן לספר: הטעות הגדולה שעשה סינוואר שהובילה לחיסולו, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2024
- ^ אמיר בוחבוט, נבדקת האפשרות: סינוואר יצא להתייעצות ממנהרה שבה נרצחו ששת החטופים - וחוסל, באתר וואלה, 17 באוקטובר 2024
- ^ נדב איל, 6 החטופים שנרצחו בשבי חמאס היו במנהרה ברפיח לצד סינוואר, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 3 Hamas leader and Oct. 7 mastermind Yahya Sinwar killed by IDF troops in Gaza | The Times of Israel, The Times of Israel, October 17, 2024
- ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל, יעל צ'כנובר, סינוואר ניסה להפיל עם מקל רחפן, המבנה קרס עליו: פרטים חדשים על החיסול – ותיעוד מרגעיו האחרונים, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024,
יואב קרן, יואב זיתון, "אחי, אתה מזהה אותו?": פרטים חדשים על חיסול יחיא סינוואר, באתר ynet, 18 באוקטובר 2024. - ^ יואב בורוביץ', ד"ר חן קוגל: "סינוואר גסס כמה שעות. מה שהרג אותו זה קליע שחדר לראשו", באתר כאן, 18 באוקטובר 2024
- ^ קובי רוזן, כך נראתה השיירה שהובילה את גופתו של סינוואר בישראל, באתר כיכר השבת, 17 באוקטובר 2024
- ^ חוסל יחיא סינוואר – מנהיג חמאס והאחראי לטבח ה-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024.
- ^ עוזי ברוך, יחיא סינוואר חוסל, באתר ערוץ 7, 17 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "באנו עם סינוואר חשבון. זו תחילת היום שאחרי חמאס", באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו למחבלי חמאס: "מי שיניח את נשקו וישיב את החטופים - נאפשר לו לחיות", באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
- ^ יונה לייבזון, העולם מגיב לחיסול סינוואר: "יום טוב לישראל, לארה"ב ולעולם", באתר מאקו, 17 באוקטובר 2024
- ^ A. B. C. News, Middle East latest: Netanyahu says Israel has ‘settled its account’ with Sinwar, ABC News
- ^ אוריאל בארי, "סיום שלטון האימה": התגובות בעולם לחיסולו של סינוואר, באתר "סרוגים", 17 באוקטובר 2024
- ^ International reaction to death of Hamas leader Sinwar, Reuters, October 17, 2024
- ^ דניאל אדלסון, מזכ"ל האו"ם: "מקווה שחיסול סינוואר יוביל להפסקת אש ושחרור החטופים", באתר ynet, 18 באוקטובר 2024.
- ^ Ronen Bergman and Aaron Boxerman, Hamas Leader Killed in Gaza Fighting, Israel Says, The New York Times, October 17, 2024
- ^ Iran says Yahya Sinwar killing will strengthen ‘spirit of resistance’; US pushes for Gaza ceasefire – Middle East crisis live, The Guardian, October 18, 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
| חמאס
| ||
|---|---|---|
| מחלקות | הלשכה המדינית של החמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם | |
| היסטוריה | אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס | |
| קרבות ומלחמות | האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • מתקפת הפתע על ישראל • מלחמת חרבות ברזל | |
| פיגועים | רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגוע בקו 5 • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • הפיגוע בדולפינריום • הפיגוע במסעדת סבארו • הפיגוע במלון פארק • הפיגוע במסעדת מצה • רצח שלושת הנערים | |
| מנהיגים | אחמד יאסין • יחיא עיאש • אחמד ג'עברי • עבד אל-עזיז א-רנתיסי • ח'אלד משעל • יחיא סינוואר • אסמאעיל הנייה | |
| תקשורת, תעמולה וחינוך | ערוץ אל-אקצא • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים • חלוצי המחר • מערך ההסברה של החמאס • סוכנות הידיעות שהאב • מרכז המידע הפלסטיני | |