תחקירי שבעה באוקטובר
לאחר מתקפת שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל עלו מספר הצעות ויוזמות להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולביצוע תחקירים מבצעיים שיבדקו את הכשלים שהובילו למתקפה. חלק מהיוזמות יצאו לפועל.
ועדת חקירה ממלכתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי ציבור רבים קראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת כשלי המלחמה, שנחשבת לאחד המחדלים המודיעיניים והצבאיים הגדולים בתולדות המדינה. בין השאר, מכתב ההתפטרות של ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, כלל קריאה להקמת ועדת כזו. פרופ' רענן סוליציאנו קינן, מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרסם באפריל 2024 מסמך ובו ציין כי "מתקפת 7 באוקטובר עונה על הקריטריונים המצדיקים הקמת ועדת חקירה, בשל משבר האמון שיצרה ביחס לתפקידה היסודי ביותר של המדינה – ההגנה על חיי אזרחיה. כיוון שהאחראים הפוטנציאליים לכישלון שאפשר את המתקפה כוללים את כל ההנהגה המדינית והביטחונית, דרושה חקירה עצמאית מבחינה מוסדית באמצעות ועדת חקירה ממלכתית"[1]. הצעת החלטה שהגיש השר בני גנץ למזכירות הממשלה במאי 2024 לא אושרה[2]. ביוני פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חוות דעת שבה קבעה כי יש לפעול להקמת ועדה מסוג זה ללא שהות וכי על הרשות המבצעת להימנע מלהתערב בוועדה או לקבוע את אופייה[3].
ב-27 ביוני 2024 הגישו משפחות שכולות, משפחות מפונות וקרובי חטופים עתירה לבג"ץ בדרישה להוצאת צו על תנאי שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר, שתחקור את הדרג המדיני, את כוחות הביטחון, את השירות הציבורי ואת כל מי שהייתה להם נגיעה כלשהי לתהליכים ולהחלטות שהובילו למחדל[4]. ב-11 ביולי קרא שר הביטחון יואב גלנט להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר[5].
ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע התנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית כל עוד המלחמה נמשכת, ואמר שיש לחקור את הכשלים רק בתום המלחמה. על פי החוק, ועדת חקירה ממלכתית ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון. נתניהו הציע מנגנוני חקירה חליפיים, שלא קיימים כרגע בחוק, בהם ועדה שתמונה על ידי נשיא המדינה או ועדה פרלמנטרית[6].
תחקירי צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ניסה בתחילת המלחמה למנות ועדות חקירה חיצוניות בראשות אלופים בדימוס. נקבע כי יש לתחקר את אירועי המלחמה כדי להפיק לקחים, והתחקור חייב להתחיל ביחידות עצמן ומשם לעלות למעלה. כמו כן נקבע הליך לתחקור קצינים בכירים[7][8]. הודגש כי תחקירים אלו אינם מחליפים מנגנון בדיקה או חקירה חיצונית מלאה, כגון ועדת חקירה ממלכתית. היוזמה למינוי ועדות חקירה נבלמה על ידי הדרג המדיני, והוועדות לא הוקמו[6].
תחקיר בארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2024 הוצג תחקיר מבצעי אודות קרב בארי, שנערך על ידי מפקד אוגדת עזה לשעבר והאלוף במיל' מיקי אדלשטיין. הוא הוסיף כי לתחקיר יתווספו השלמות עקב איסוף עדויות חדשות[9].
תחקיר יחידה 8200
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביחידה 8200 בוצעו מספר תחקירים מבצעיים לבדיקת אירועי מתקפת שבעה באוקטובר, והיחידה הצהירה שהתחקירים "יוצגו לציבור באופן שקוף לאחר שיסוכמו, ובהליך סדור ומקצועי"[10].
בפברואר 2024 פורסם כי הוקם צוות בדיקה בראשות דני הררי, באישור ראש אמ"ן והרמטכ"ל. לאחר שצוות הבדיקה סיים את התחקיר הוא פרסם דו"ח פנימי בן כ-600 עד 800 עמודים, ובו פירוט הכשלים והליקויים, חלקם חמורים ביותר, שהתגלו בכל הקשור לתהליך עיבוד המודיעין, קבלת ההחלטות ושיטות העבודה של היחידה[11].
ביולי 2024 הציג מפקד יחידה 8200 יוסי שריאל את התחקיר על תפקוד היחידה באירועי שבעה באוקטובר לראש אמ"ן אהרון חליוה ולקצינים נוספים בחיל המודיעין. על פי התחקיר, בשעות ובימים שלפני המתקפה היה ברשות היחידה את כל המידע הדרוש לאנשיה, אבל היחידה לא העבירה התרעה נקודתית וברורה[12]. באותה עת פורסמו קטעים קצרים מהתחקיר, לפיהם בליל 6 באוקטובר הייתה תקלה במערכת מודיעינית שסיפקה מידע על חמאס, וזו תוקנה רק כעבור מספר ימים. כמו כן פורסם כי במאי 2023 קצין מודיעין של פיקוד הדרום הזהיר שיחידת 8200 לא מכסה טוב את עזה וכי יש "פער איסוף משמעותי", אך הליקויים לא טופלו[10].
ב-12 בספטמבר 2024 הודיע שריאל כי הוא פורש מתפקידו בתוקף אחריותו למחדל. במכתב הפרידה הוא מציין כי הושלם התחקור הראשוני על חלקה של היחידה בכישלון המודיעיני. על פי התחקיר היה בידי היחידה מידע מפורט על תוכניות חמאס והיערכותו, אך אלה לא השפיעו על הבנות היסוד בתוך היחידה ובקרב קהיליית המודיעין[13].
ועדת החקירה האזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10 היא ועדה שהוקמה ביולי 2024 על ידי ארגונים אזרחיים של נפגעי מלחמת חרבות ברזל בראשות גדעון גינת, לחקר התנהלות הממשלה וכוחות הביטחון במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023 ובאירועים קודמים שהיוו את התשתית למחדלים הביטחוניים.
הוועדה פועלת בדומה לוועדת חקירה ממלכתית, ומטרתה היא איסוף מידע והסקת מסקנות עד להקמת ועדת חקירה ממלכתית[14]. מאחר שהיא לא הוקמה על ידי גוף רשמי, אין לה סמכויות הנתונות לוועדה ציבורית, דוגמת כפיית זימון לגביית עדות, ולא מובא בה מידע מסווג[15].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
עמוס הראל, האופטימיות סביב עסקת חטופים גוברת, אך בסרט הזה כבר היינו, באתר הארץ, 28 באפריל 2024
- ^ סולימאן מסוודה דקלה אהרן שפרן, הצעת גנץ: ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 במאי 2024
- ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: להקים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו - הסיכונים דחופים, באתר ynet, 7 ביוני 2024
- ^ גלעד מורג, בג"ץ: על המדינה להשיב תוך חודש לעתירה בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7/10, באתר ynet, 28 ביוני 2024
- ^ לילך שובל, רונית זילברשטיין, שירית אביטן כהן, כשנתניהו לצידו: גלנט הכריז כי יש להקים "ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7.10", באתר ישראל היום, 11 ביולי 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, קודש הקודשים של צה"ל בסכנה: כך מזוהמים תחקירי 7 באוקטובר, באתר ynet, 14 באוגוסט 2024
- ^ אמיר בוחבוט, מי יחקור את הרמטכ"ל? התחקיר הצה"לי אודות אירועי 7 באוקטובר יוצא לדרך, באתר וואלה, 7 במרץ 2024
- ^ אמיר בוחבוט, כל פרקי המחדל: כך יחשוף צה"ל את תחקיר 7 באוקטובר, שלב אחר שלב, באתר וואלה, 5 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, כוחות נשארו מחוץ לקיבוץ, פגזי הטנק לא הרגו את בני הערובה: תחקיר הקרב בבארי, באתר ynet, 11 ביולי 2024
- ^ 1 2 עמרי מניב, תחקיר מיוחד: הכשלים ב-8200 שהיו חלק ממחדל 7 באוקטובר במתן ההתרעה על המלחמה, באתר מאקו, 6 ביולי 2024
- ^ בן כספית, חשיפה: הדו"ח הגנוז של 8200 על המחדלים שהובילו לטבח בדרום | בן כספית, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
- ^ ירון אברהם, פרסום ראשון: מפקד 8200 הציג את תחקיר המחדל, גורמים בחיל זעמו, באתר מאקו, 11 ביולי 2024
- ^ עמוס הראל, מפקד יחידה 8200, יוסי שריאל, הודיע על פרישה מתפקידו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2024
- ^ רועי רובינשטיין, "גם בימי מלחמה - הדין אותו דין": פעילים הקימו "ועדת חקירה אזרחית" ל-7/10, באתר ynet, 18 ביולי 2024
- ^ פרוטוקול הוועדה מיום 30.7.24 (עמ' 103), באתר ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10, נכנס העד חיים ילין ← דבריו ודברי אייל בן ראובן, 11 באוגוסט 2024 (ארכיון)
