לדלג לתוכן

קרב ג'באליה השלישי (2024)

(הופנה מהדף קרב ג'באליה השלישי)
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
קרב ג'באליה השלישי
מערכה: הזירה העזתית
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות קרב
תאריכים 6 באוקטובר 2024 – הווה (91 ימים)
קרב לפני קרב ג'באליה השני
מקום ג'באליה, בית לאהיא, בית חאנון
קואורדינטות 31°31′41″N 34°29′00″E / 31.528055555556°N 34.483333333333°E / 31.528055555556; 34.483333333333
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

מפקדים
כוחות

צה"ל

אבדות
  • 13
  • 13
  • 6
  • 5

אחרים: 2
סה"כ: 39 הרוגים

מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב ג'באליה השלישי הוא קרב במלחמת חרבות ברזל בין אוגדה 162, ובה חטיבה 401, חטיבה 460, וחטיבת גבעתי של צה"ל לבין ארגוני הטרור העזתים בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.

קרב ג'באליה השני הסתיים ב-31 במאי 2024, לאחר פירוק מסגרת ארגוני הטרור במרחב. לקרב ג'באליה השלישי יצא צה"ל בעקבות התארגנות מחודשת במחנה הפליטים ג'באליה. בקרב זה בוצע ניסיון לפינוי אוכלוסיית מחנה הפליטים דרומה, על מנת למנוע התארגנות מחודשת.[2]

ערך מורחב – קרב ג'באליה השני (2024)

בסוף קרב ג'באליה השני, בהובלת עוצבת האש, צה"ל הכריז על פירוק מסגרת ארגוני הטרור במחנה הפליטים ג'באליה. במהלך החודשים יוני עד ספטמבר בוצעה התארגנות מחודשת של מסגרות חמאס וארגוני הטרור במחנה הפליטים.[3]

לאור ההתארגנות, נוצר צורך לפעול בשלישית במחנה הפליטים. נראה שעל מנת למנוע התארגנויות נוספות לאחר המבצע, התמקד המבצע לצד פירוק מסגרת ארגוני הטרור, גם בהנעת תושבי מחנה הפליטים דרומה, כך שלא תתאפשר התארגנות מחודשת.[4]

המבצע מובל על ידי אוגדה 162, אשר החלה בקרב לאחר יציאה ממרחב רפיח והעברתו לשליטת אוגדת עזה.

חמאס מילכד בחומרי נפץ כ-200 בתים בג'באליה.[5]

מהלך הלחימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כניסת הכוחות לג'באליה.

ב־6 באוקטובר החלו כוחות אוגדה 162 לפעול במרחב העיירה ג'באליה ומחנה הפליטים שבה. לדברי דובר צה"ל הפעילות החלה בעקבות מידע מודיעיני על הימצאות מחבלים ותשתיות טרור במרחב ובעקבות שיגור רקטות מהאזור לכיוון אשקלון. באותו יום חיל האוויר בהכוונת חטיבת האש 215 תקף עשרות מטרות טרור, בהן תשתיות תת-קרקעיות ומחבלי נוח'בה.[6][7]

ב-8 באוקטובר דובר צה"ל הודיע לתושבי ג'באליה להתפנות מהאזור משום שצה"ל הולך לפעול בו בעוצמה, ובנוסף, הודיע כי כוחות אוגדה 162 הרגו כ-20 מחבלים ביממה שחלפה. ב-9 באוקטובר הושלם כיתור העיירה.

ב-9 באוקטובר כלי טיס של חיל האוויר תקפו, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן, שב"כ וחטיבת האש 215 בפיקוד אגודה 162, מחבלים במרחב ששימש בעבר כמתחם רפואי בג'באליה. המתחם שימש את המחבלים לפעילות טרור, והיו בו אמצעי לחימה רבים. לפחות 12 מחבלים נהרגו.[8] ב-10 באוקטובר 3 חיילי מילואים נפלו בקרב שהתפתח ממארב שכלל זירת מטענים, ירי צלפים וירי נ"ט.[9]

ב-15 באוקטובר ירו מחבלים על כוחות צה"ל מתוך מרפאה של אונר"א ונהרגו.[10] ב-17 באוקטובר חיל האוויר תקף מתחם ששימש בעבר כבית ספר.[11] בתקיפה נהרגו 18 מחבלים. כמו כן, פרסם דובר צה"ל שכחלק מהפעילות הלוחמים איתרו בבית ספר עשרות אמצעי לחימה. באחת הכיתות אותר לוח גיר ששימש את המחבלים ועליו כיתובים בערבית המשבחים את טבח ה-7 באוקטובר.[12]

ב-18 באוקטובר הצטרפה חטיבת גבעתי לפעילות אוגדה 162 במרחב ג'באליה,[13]

ב-19 באוקטובר פורסם כי במהלך הפעילות, צה"ל איפשר לאזרחים להתפנות באופן בטוח, דרך נתיבים מסודרים.[14] לאחר כשבועיים מתחילת הקרב, למעלה מ-5,000 אזרחים התפנו ממחנה הפליטים.[2][15] כמו כן הותר לפרסום כי שני חיילי צה"ל נהרגו מטיל נ"ט שפגע בטנק בו לחמו.[16] פורסם כי אוגדה 162 הצליחה עד 22 באוקטובר לפנות עשרות אלפי תושבים מהמרחב, לעצור ולהרוג קרוב ל-100 מחבלים ביומיים, ולהשמיד תשתיות טרור רבות. כמו כן, כוחות חטיבה 401 הרגו בתקיפה אחת כעשרה מחבלים. ב-23 באוקטובר פורסם כי עד כה התפנו 20,000 אזרחים מהמרחב.[17]

ב-20 באוקטובר נהרג מפיצוץ מטען מפקד חטיבה 401, אחסאן דקסה.[18][19]

ב-22 באוקטובר דיווחו בעזה שצה"ל הטיל כרוזים הקוראים לתושבי בית לאהיא להתפנות.

ב-23 באוקטובר צה"ל תקף במחנה ג'באליה והרג בכיר במשטרת חמאס בצפון רצועת עזה.

ב-25 באוקטובר פורסם כי כוחות צה"ל כיתרו ועצרו מחבלים בבית החולים כמאל עדואן. בנוסף, דווח כי מצפון הרצועה התפנו יותר מ-45,000 אזרחים, כ-300 מחבלים נעצרו ויותר מ-600 מחבלים נהרגו.[20] כמו כן, צה"ל התיר לפרסום את שמותיהם של שלושה לוחמים שנפלו בקרבות בצפון הרצועה. השלושה נהרגו מפיצוץ מטען גחון רב עוצמה על טנק המרכבה שבו שהו.[21]

ב-27 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפטר מפצעיו.[22] ב-28 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חייל צה"ל אשר נפטר מפצעיו,[23] במהלך הפעילות בג'באליה כוח לוחמים של היחידה הרב-ממדית חיפש במהלך הלילה עמדות צליפה במרחב. הכוח נכנס למבנה וברגע שהוא נכנס, אירע פיצוץ מטען חבלה רב עוצמה שהטמינו מחבלי חמאס. מהפיצוץ נהרגו 4 מלוחמי היחידה ועוד מספר לוחמים נפצעו.[24]

ב-2 בנובמבר צוות הקרב החטיבתי של חטיבת כפיר הצטרף לחטיבת גבעתי ו-401, בפיקוד אוגדה 162, בלחימה במרחב ג'באליה עם מספר גדודים, בהם גדוד נחשון, גדוד שמשון, ואחד מגדודי השריון של חטיבה 188.[25] כמו כן, הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל.[26] ב-12 בנובמבר נהרגו 4 לוחמי גדוד שמשון (92) של חטיבת כפיר לאחר שטיל RPG שנורה לעברם מטווח קרוב.[27][28] ב-17 בנובמבר נהרגו 3 חללי צה"ל לוחמי גדוד נחשון (90) של חטיבת כפיר כאשר בתקרית הראשונה לוחם נפגע מירי צלף[29] ובתקרית השנייה היתקלות פנים מול פנים.[30]

ב-20 בנובמבר נהרג לוחם צה"ל בקרב מול מחבלים בהיתקלות מטווח קרוב.[31] ב-29 בנובמבר נהרג מפקד כיתת צמ"ה בגדוד 601 מירי טיל נ"ט לעברו.[32][33][34] ב-9 בדצמבר נהרגו 3 לוחמי צה"ל בירי טיל נ"ט לעברם, באירוע נפצעו קשה 3 לוחמים נוספים.[35]

ב-22 בדצמבר פרסם דובר צה"ל כי צה"ל החל לפעול מערבית לבית חאנון. ב-23 בדצמבר הותר לפרסום שמם של 3 חללי צה"ל אשר נהרגו בבית חאנון במהלך התקפה על רחוב עם מחבלים בפיצוץ זירת מטענים[36]

ב-26 בדצמבר במהלך היתקלות עם מחבלי חמאס נהרג מפקד פלגה ביחידה הרב ממדית, באותה היתקלות עם מחבלים נפצע קשה לוחם נוסף של היחידה[37][38]

ב-28 בדצמבר פרסם צה"ל כי סיים את פעולתו בבית החולים כמאל עדואן במחנה הפליטים ג'באליה, ובאזור נעצרו יותר מ-240 מחבלים.[39] מבחינת אוגדה 162, שהובילה את הפעולה ההתקפית בצפון רצועת עזה בשלושת החודשים הללו, בית החולים כמאל עדואן הינו הבסיס העיקרי האחרון של חמאס בג'באליה - ונפילתו סימלה את סיום המבצע בעיר, כאשר נותרו בה עוד כמה משימות אחרונות שאורכן תואר כשבוע.[40] שוגרו שתי רקטות מבית חאנון לירושלים, בעקבות כך דובר צה"ל בערבית פרסם שוב אזהרת פינוי לכל צפון רצועת עזה ובעיקר בית חאנון, כמו כן פרסם דובר צה"ל כי לוחמי צוות הקרב של חטיבת הנח”ל החלו להילחם שם.[41]

ב-29 בדצמבר שוגרו 5 רקטות לשדרות מאזור בית חאנון.[42]

ב-30 בדצמבר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפל בתאונה מבצעית בג'אבליה.[43] לאחר הצוהריים הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפל בעקבות ירי נ"ט לעברו, באותו האירוע נפצעו קשה שלושה חיילים.[44]

בלילה שבין 29 בדצמבר ל-30 בדצמבר חיסלו כוחות אוגדה 162 והיחידה הרב-ממדית, שהציבו מארבים סביב מחנה הפליטים, 106 מחבלים חמושים שניסו להימלט ממחנה הפליטים בחסות הגשם הכבד. בנוסף, תיעדו הכוחות מחבלים שיוצאים מבית החולים האינדונזי שבצפון ברצועה ומטמינים בסביבתו מטעני חבלה.[45] האוגדה פרסה 4 חטיבות במארב, בציפייה לניצול של מזג האוויר בידי האויב, בהם חטיבה 401 שהרגה 65 מחבלים, וחטיבת גבעתי שחיסלה 25 תוך 4-5 שעות בלבד.[46]

כיבוש צפון רצועת עזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכיבוש הישראלי ברצועת עזה (2023 ואילך)

בקרב ג'באליה השלישי כבש צה"ל את צפון רצועת עזה. הוא הטיל סגר צבאי על צפון הרצועה, מנע כמעט לגמרי כניסת סיוע הומניטרי, וכן הרס את רוב הכבישים המובילים דרומה ובכך ניתק את האזור מהעיר עזה. רוב התושבים נאלצו לעזוב את בתיהם. חיל האוויר הישראלי תקף מבנים רבים בצפון הרצועה, בהם נהרגו תושבים רבים ואחרים נלכדו בהריסות. כמו כן הותקפו בתי חולים ותשתיות רפואיות. ארגוני זכויות האדם העלו חששות מפשעי מלחמה, ופעולות ישראל תוארו כטיהור אתני ורצח עם.[47]

בנוסף, בקרב זה צה"ל יצר ציר נוסף, בדומה למסדרון נצרים ולציר פילדלפי, שחוצץ בין צפון הרצועה לבין העיר עזה.[48]

פגיעה באזרחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דיווחי האומות המאוחדות מעריכים כי מתחילת אוקטובר 2024 עד אמצע נובמבר 2024 נהרגו בצפון הרצועה יותר מאלף בני אדם, בעיקר בערים ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיא. רובם הגדול נהרגו בתקיפת בנייני מגורים, מקלטים זמניים ומבני ציבור שבהם הסתתרו אזרחים שנשארו בצפון הרצועה למרות דרישת צה"ל כי יעברו דרומה[49].


ערך מורחב – התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)

ב-29 באוקטובר, צה"ל התקיף בניין מגורים בבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, שבו חיו כ-150 בני אדם. משרד הבריאות של רצועת עזה מסר כי לפחות 94 פלסטינים נהרגו, בהם נשים וילדים רבים.

בנובמבר 2024 פורסם כי לפחות 16 מהתקיפות שבוצעו בתקופה זו ייחקרו במנגנון התחקור המטכ"לי המיועד למקרים שבהם מתעורר חשד שמדיניות הפעלת האש הייתה לא-פרופורציונלית או חרגה מהמותר בכללי המשפט ההומניטרי[50].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אבי אשכנזי, ‏עוד ילמדו על זה: המבצע שפירק את מעוז חמאס בבית החולים, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2024.
  2. ^ 1 2 ספיר ליפקין, ‏המגמה מתרחבת אחרי חיסול סינוואר: אלפים מתפנים מג'באליה, באתר ‏מאקו‏, 20 באוקטובר 2024
  3. ^ לירן וינשטיין, ‏שאלנו את דובר צה"ל: למה חזרנו להילחם בג'באליה, אחרי שתמרנו שם בדצמבר?, באתר "סרוגים", 24 באוקטובר 2024
  4. ^ אמיר בוחבוט‏, המטרה - ג'באליה: כשאחרוני המחבלים עוד בשטח, צה"ל בדרך להכרעה מלאה בצפון עזה, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2024
  5. ^ יואב זיתון, כבר 24 חללים בג'באליה, בחודש וחצי: לחץ הפינוי שנמשך, ואיום המלכוד "הטיפש" של חמאס, באתר ynet, 12 בנובמבר 2024
  6. ^ היום ה-366 למלחמה - פצועים מנפילות בחיפה ובטבריה, במקביל לדיווחים על תקיפות בדאחיה, באתר ‏מאקו‏, 6 באוקטובר 2024
  7. ^ יואב זיתון, התחבולה בכניסה לג'באליה, הלקחים מרצח החטופים ברפיח - והאפשרות לירי מעזה מחר, באתר ynet, 6 באוקטובר 2024
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל

    סוג לא תואם [ 3 ]
    כוחות 401 בהיתקלויות פנים אל פנים בג'באליה. תיעוד ממצלמות הגוף, באתר צה"ל
  9. ^ יואב זיתון, נינה פוקס, מאיר תורג'מן, רוני גרין שאולוב, יאיר קראוס, אלישע בן קימון, שלושה לוחמי מילואים נהרגו בג'באליה: ההאמר עלה על מטען צד שהתפוצץ, באתר ynet, 10 באוקטובר 2024
  10. ^ יואב זיתון, פעילות אוגדה 162 בג'באליה: חוסלו מחבלים שהשתלטו על מרפאה של אונר"א, באתר ynet, 15 באוקטובר 2024
  11. ^ אבי אשכנזי, ‏עשרות מחבלים הסתתרו בבית ספר בצפון הרצועה, והותקפו מהאוויר, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2024
  12. ^ 401 איתרו אמל"ח וכתובות בנושא טבח 7.10 בכיתת לימוד, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024
  13. ^ צוות הקרב של חטיבת גבעתי הצטרף למבצע במרחב ג'באליה בצפון רצועת עזה, באתר אשדוד אונליין, ‏18 באוקטובר 2024
  14. ^ שחר קליימן, דובר צה"ל בערבית: "מחסום הפחד מסינוואר נשבר - מאות עוזבים את ג'באליה", באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2024
  15. ^ לבקשת צה"ל: הפלסטינים מממשיכים לעזוב את ג'באליה, באתר ערוץ 7
  16. ^ פלד ארבלי, משה כהן, ‏הותר לפרסום: שני חיילי שריון נפלו בקרבות ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2024
  17. ^ אבי אשכנזי, ‏צה"ל: עשרות אלפי פלסטינים התפנו מג'באליה; יותר מ-150 מחבלים נעצרו, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2024
  18. ^ יואב זיתון, ליאור אל-חי, עינב חלבי, מפקד חטיבה 401, אלוף-משנה אחסאן דקסה, נפל בג'באליה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2024
  19. ^ אמיר בוחבוט‏, "יצא מהטנק ונהרג במקום ממטען": פרטים חדשים על התקרית בה נפל אל"ם אחסאן דקסה, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2024
  20. ^ ינון שלום יתח, הטנק בו היו נפגע: שלושה לוחמים נפלו בקרב בצפון רצועת עזה, באתר i24news, ‏25 באוקטובר 2024.
  21. ^ חנן גרינווד, ירון דורון, לידור סולטן, הותר לפרסום: שלושה לוחמי צה"ל נפלו בקרבות הצפון הרצועה, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2024
  22. ^ ראש המועצה האזורית שפיר הודיע: הלוחם מלאכי יהודה הררי מאבן שמואל, שנפצע בעזה, נפטר מפצעיו, באתר ערוץ 7, 27 באוקטובר 2024
  23. ^ הותר לפרסום: רס"ן גיא יעקב נזרי מת מפצעיו אחרי שנפצע קשה בקרב, באתר ‏מאקו‏, 28 באוקטובר 2024
  24. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, ישראל מושקוביץ, רק בני 20–22: ארבעה לוחמים מיחידת הרפאים נהרגו בלחימה בג'באליה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2024.
  25. ^ צק"ח כפיר הצטרף ללחימה של 162 בג'באליה, באתר צה"ל
  26. ^ אורי איזק, ‏הותר לפרסום: שני לוחמי גבעתי נפלו בקרב בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 2 בנובמבר 2024
  27. ^ אור רביד, ‏הותר לפרסום: 4 לוחמי צה"ל נפלו בקרבות בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2024
  28. ^ אור רביד ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: 4 לוחמי צה"ל נפלו בקרבות בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2024
  29. ^ עוזי ברוך, רס"ל במיל' עידן קינן, בן 21 מחטיבת כפיר, נהרג מירי צלף בפאתי ג'באליה, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2024
  30. ^ אבי אשכנזי, אנה ברסקי, ‏סרן יוגב פזי וסמ"ר נועם איתן נפלו בקרב בסג'עייה, באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2024
  31. ^ ניר דבורי, ‏החלל ה-800 מתחילת המלחמה: רס"ל (במיל') רואי ששון נפל בקרב בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 20 בנובמבר 2024
  32. ^ הותר לפרסום: סמ"ר זמיר בורק, לוחם הנדסה קרבית, נפל בג'באליה, באתר ‏מאקו‏, 30 בנובמבר 2024
  33. ^ סמ"ר זמיר בורק ז"ל, באתר צה"ל.
  34. ^ יואב זיתון, גלעד כהן, הותר לפרסום: סמ"ר זמיר בורק נהרג מירי נ"ט בג'באליה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2024,
    הותר לפרסום: סמ"ר זמיר בורק מבית שמש נפל בקרב בעזה, באתר "סרוגים", 30 בנובמבר 2024.
  35. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: שלושה לוחמים נהרגו בלחימה בג'באליה, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2024
  36. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: 3 לוחמים מחטיבת כפיר נפלו בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 23 בדצמבר 2024
  37. ^ יואב זיתון, רענן בן צור, רס"ן הוד שרייבמן, מפקד פלגה ביחידת רפאים, נהרג בהיתקלות בג'באליה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2024
  38. ^ רס"ן הוד שרייבמן ז"ל, באתר צה"ל
  39. ^ יואב זיתון, רוני גרין שאולוב, עינב חלבי, 240 מחבלים נעצרו בביה"ח בג'באליה; הירי לאזור ירושלים - כ-300 מטר מכוח צה"ל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2024
  40. ^ יואב זיתון, האסון שנמנע בערנות מפעיל ה-D9, והתיעודים: מעצר ריכוז המחבלים הגדול במלחמה, בביה"ח בג'באליה, באתר ynet, 29 בדצמבר 2024
  41. ^ צה"ל יירט שתי רקטות ששוגרו מעזה לאזור ירושלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בדצמבר 2024
  42. ^ יואב זיתון, רוני גרין שאולוב, מאות נעצרו בג'באליה, ירי לשדרות מבית-חאנון, באתר ynet, 30 בדצמבר 2024
  43. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: סמ"ר יובל שהם נפל בקרב ברצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 29 בדצמבר 2024
  44. ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: סמל אוריאל פרץ מגדוד נצח יהודה נהרג מנ"ט בבית חאנון, באתר ynet, 30 בדצמבר 2024
  45. ^ המחבלים יצאו מהמחבוא בעקבות הגשם - וחוסלו: ליל המארבים בג'באליה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:06), 30 בדצמבר 2024.
  46. ^ מיכל בקשי, האסטרטגיה של חטיבת גבעתי להתמודד עם קשיי מזג האוויר, באתר עכשיו 14, 31 בדצמבר 2024
  47. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, ארגון זכויות אדם: ישראל מבצעת ברצועה פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וטיהור אתני, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2024
  48. ^ Benedict Garman, Nick Eardley & Matt Murphy, Israel building new military dividing line across Gaza, satellite images suggest, באתר BBC, 28 בנובמבר 2024
  49. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, "מצור בתוך מצור": צה"ל מונע סיוע הומניטרי מעשרות אלפים שנשארו בצפון הרצועה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2024
  50. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, צה"ל בודק אם הרג מאות בני אדם בצפון הרצועה בניגוד לדין הבינלאומי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2024