נוח'בה
פרטים | |
---|---|
מדינה | מדינה פלסטינית |
שיוך | חמאס |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 2010–הווה (כ־14 שנים) |
מלחמות | מלחמת חרבות ברזל |
נתוני היחידה | |
ייעוד | פלישה לישראל וכיבוש יישובים ובסיסי צה"ל |
פיקוד | |
יחידת אם | גדודי עז א-דין אל-קסאם |
נוח'בה (בערבית: النخبة, תעתיק מדויק: אלנח'בה – "המובחרת") היא יחידת העילית של גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, ובה כ־5,000 מחבלים נכון ל־2016[1].
מטרת היחידה היא לבצע תקיפות בשטח ישראל דרך המנהרות ההתקפיות, אך היא מתאמנת גם בפעולות הגנה בשטח הרצועה. חבריה מתמקדים בחדירה לישראל, בהסתערות על מוצבים וסיורים בניסיון לרצוח ולחטוף חיילים, ובהשמדת אמצעי לחימה[1]. כמו כן הם מתאמנים על נסיגה דרך המנהרות עם שבויים או עם גופות חיילים, כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור אסירים ביטחוניים[1][2]. מחבליה מתאמנים באינטנסיביות והם מצוידים באמצעי לחימה מתקדמים ומדויקים[1].
מחבלי הנוח'בה מתמחים בקרבות גרילה, בירי נ"ט מתקדם, בצליפה, בניווט, בחבלה, בהסוואה, בלחימה במנהרות ובמבצעים מיוחדים. הם נחשבים "נשק יום הדין" של חמאס בביצוע פיגועים מורכבים[3]. היחידה מחולקת לפלוגות ולכיתות, והן מפוזרות בין הגדודים, המוצבים לפי חלוקה גאוגרפית. רמת המידור של היחידה היא מהגבוהות שיש בארגון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנוח'בה הוקמה כשנה לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה, ב־2010, כדי לסייע לחמאס במאבקו המזוין נגד ישראל.
ב־8 ביולי 2014, יומו הראשון של מבצע צוק איתן, חדרו ארבעה-חמישה מחבלים מהכוח הימי של הנח'בה לחוף זיקים. החדירה נכשלה, וכל המחבלים חוסלו[4]. בזמן המבצע ניסו מחבלים מהיחידה לחדור לשטח ישראל באמצעות מנהרות חוצות גבול. ב-28 ביולי חוליית מחבלי נוח'בה חדרה ממנהרה לעבר פילבוקס סמוך למוצב נחל עוז[5]. המחבלים הרגו 5 חיילים מגדוד 17 של חטיבת ביסלמ"ח, וכמעט חטפו את גופת אחד מהם. בעקבות תגובת החיילים שבחלקו העליון של הפילבוקס, נסוגו המחבלים חזרה אל המנהרה שדרכה חדרו למוצב, ללא גופת החייל[6]. 11 חיילים ישראלים נהרגו בשלושה מקרי חדירה לשטח ישראל.
ב־2015 עברו חברי הנוח'בה אימונים באיראן[7]. חלק מחבריה עזבו את היחידה כדי להצטרף לדאעש ב-2017.[8]
הנוח'בה הובילה ב־7 באוקטובר 2023 את מתקפת הפתע על ישראל, שבה השתלטו אנשיה על מוצבי צה"ל בעוטף עזה, רצחו, חטפו, עינו ואנסו ישראלים רבים, בהם זקנים, נשים, תינוקות וילדים. בבלימת הפלישה הרגו כוחות צה"ל יותר מ־1,500 מהמחבלים[9]. ב־14 באוקטובר 2023 חוסל עלי קאדי, מפקד כוח בנוח'בה, בתקיפת כלי טיס של צה"ל[10].
על פי הדיווחים, כשבעים מחבלים מהנוח'בה היו בכוח הפשיטה הראשוני על גדר המערכת סביב רצועת עזה[11][12].
היחידה הימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידת בת של הנח'בה, הנקראת "נח'בה אל-בח'ריה" - הכוחות המיוחדים של הים. נודעה לציבור הישראלי בעקבות אירוע החדירה לחוף זיקים במבצע צוק איתן.[4] עד 2018 היו 1,500 מחבלים חברים ביחידה[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהי הנחבה, הכוח המיוחד של חמאס? (פודקסט), עם הד"ר מיכאל מילשטיין, לשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 ענת קורץ, אודי דקל, בנדטה ברטי, משבר רצועת עזה: מענה לאתגר (עמ' 45), באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2018
- ^ יואב זיתון, "הפתעה ועוצמה רבה". תוכנית צה"ל למלחמה הבאה בעזה, באתר ynet, 14 באפריל 2016
- ^ אמיר בוחבוט, מה סיפר מפקד החוליה בקומנדו של חמאס, באתר וואלה, 31 ביולי 2014.
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, אבירי חמאס: הצצה ליחידת הקומנדו הימי בעזה שמדאיגה את צה"ל, באתר וואלה, 11 בספטמבר 2018
- ^ עינב חלבי, חדר ממנהרה והרג 5 חיילים: זה המלווה של הנייה שחוסל איתו, באתר ynet, 1 באוגוסט 2024
- ^ אוהד חמו, בחזרה לפילבוקס בנחל עוז: "הגעגוע אינסופי", באתר מאקו, 21 באפריל 2015
- ^ Avi Issacharoff, Sending naval commandos to Iran via Sinai, Hamas pushed Egypt too far | The Times of Israel, The Times of Israel, 21 באוגוסט 2015
- ^ Avi Issacharoff, Elite Hamas fighters defecting to Islamic State, The Times of Israel, 7 בפברואר 2017
- ^ צה"ל: 1,500 גופות של מחבלים אותרו בעוטף עזה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, תיעוד: כך חוסל אחד המפקדים שהובילו את מתקפת הטרור על ישראל, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023.
- ^ דיווח: מועד התקיפה נבחר ביום שישי, 70 אנשי נוחבה היו בכוח הפשיטה הראשוני, באתר הארץ, 10 בינואר 2024 (archived)
- ^ לילך שובל, "70 מחבלי נוחבה נעצרו": צה"ל השלים את ההשתלטות על ג'בלייה, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2023
- ^ Anna Ahronheim, Israeli Navy on high alert over upgraded Hamas underwater terror threat, The Jerusalem Post, 5 בפברואר 2018