קרב ג'באליה השני (2024)
.jpg) | ||||||||||||||||||
| מערכה: הזירה העזתית | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| סוג העימות | קרב | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 11 במאי 2024 – 31 במאי 2024 (21 ימים) | |||||||||||||||||
| קרב לפני | קרב ג'באליה (2023) | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב ג'באליה השלישי | |||||||||||||||||
| מקום | ג'באליה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 31°31′41″N 34°29′00″E / 31.528055555556°N 34.483333333333°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | פירוק ניסיון ארגוני הטרור להתארגן מחדש, חילוץ 7 גופות חטופים, נסיגה של צה"ל מהאזור ב-31 במאי 2024 | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
קרב ג'באליה השני היה קרב במלחמת חרבות ברזל בין אוגדה 98 של צה"ל לבין ארגוני הטרור העזתים בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.
בקרב ג'באליה ב-2023 צה"ל השיג אחיזה מבצעית בג'באליה עד ינואר 2024, אך נמנע מלהשתלט על אזורים מסוימים במחנה הפליטים.[2] כוחות חמאס התארגנו מחדש במחנה הפליטים, וב-11 במאי פתח צה"ל במבצע להשתלטות מחודשת על מחנה הפליטים ג'באליה. בקרב נהרגו מאות מחבלים וחולצו 7 גופות חטופים ישראלים ממתקפת הפתע על ישראל. ב-31 במאי הסתיים הקרב לאחר פירוק מסגרת החמאס האזורית, וצה"ל יצא מאזור הלחימה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב ג'באליה (2023)
בחודש נובמבר 2023, במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל אוגדות צה"ל 162 ו-36 כיתרו את העיר עזה מצפון ומדרום והתחברו על ציר החוף שלה. בהמשך השתלטו על לב העיר ופירקו את מסגרות החמאס בתחום העיר. במהלך הכניסה מצפון של אוגדה 162, עברה האוגדה בשטחי עיירות צפון הרצועה, בהם ג'באליה ובית לאהיא. במסגרת זו הושגה שליטה מבצעית על עיקר העיירה, אך צה"ל נמנע מהשתלטות על מחנה הפליטים בג'באליה, ונלחם רק סביבו.[דרוש מקור] בחודשים הבאים השתנה הסד"כ הצבאי בתחומי העיר, החל מפברואר כוחות אוגדה 162 שפיקחו על צפון הרצועה, התרכזו במסדרון נצרים[3] מדרום לה ובראשית אפריל הם היו הכוחות העיקריים של צה"ל ברצועה, לאחר שאוגדה 98 סיימה את קרב ח'אן יונס ויצאה להתרעננות.
במהלך הלחימה של אותם חודשים, מאות מחבלים ברחו לאזור מחנה הפליטים ג'באליה, שכן לא הייתה בו נוכחות צה"ל, ואלו הכינו קווי הגנה, התחמשו מחדש ועיבו את המערכים שלהם.[דרוש מקור] ב-5 במאי קרסו שיחות המשא ומתן לעסקת חטופים, לאחר שחמאס לא נענה בחיוב למתווה המצרי בזמן שקבע לו האולטימטום הישראלי, ומכאן החל צה"ל בקרב רפיח בדרום הרצועה. שבוע לאחר תחילת המבצע ברפיח, פתחה אוגדה 98 בפיקוד תא"ל דן גולדפוס במבצע בעומק מחנה הפליטים ג'באליה, במטרה להשיג בו אחיזה מבצעית מלאה. רוב אוכלוסיית מחנה הפליטים נטשה אותו זמן רב לפני התמרון המחודש, עוד באוקטובר 2023, בעקבות פינוי צפון רצועת עזה בהוראת מדינת ישראל.
מהלך הלחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצע בג'באליה החל בלילה שבין 10 ל-11 במאי: חיל האוויר וכוחות תותחנים ביצעו ריכוך ארטילרי מעל מטרות טרור ובצל הסיע בכוח האש החל התמרון הקרקעי.[4] הכניסה אל מחנה הפליטים לוותה בשיגור של עשרות טילי נ"ט לעבר כוחות צה"ל, הפעלת מטעני חבלה וירי מנשק קל וצלפים.[5] לפני תחילת התמרון צה"ל פיזר כרוזים[6] וקרא לתושבים הנותרים במחנה הפליטים להתפנות ממנו, וב-15 במאי הרחיב את פקודת הפינוי.[7] תחילה תמרנו בגזרה חטיבות השריון 7 ו-460 יחד עם יחידות ההנדסה הקרבית, גדוד ההנדסה 603, גדוד ההנדסה 9227 מחטיבה 679 וגדס״ר 6828. בהמשך הצטרפו אליהם כוחות חטיבת הצנחנים. ביומיים הראשונים ללחימה נהרגו למעלה משמונים מחבלים. טנקים של גדוד 82 של חטיבה 7 ירו בשגגה שני פגזים לעבר מבנה שבו שהו לוחמי פלוגת ח"ץ של גדוד 202 של חטיבת הצנחנים. כתוצאה מהתקרית נהרגו 5 לוחמים ונפצעו 13.[8][9]
ב-15 במאי נפצע מפקד פלוגת ח"ץ באורח קשה בהיתקלות עם מחבלים, ולאחר מספר ימים נפטר מפצעיו.[10]
ב-17 במאי, חייל בפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים סמל בן אבישי נהרג לאחר שצלף פגע בו בעת שתיקן אנטנת תקשורת.[11] עד 17 במאי נהרגו 200 מחבלים ונשבו עוד ארבעים. באותו יום נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים לוחם מגדוד 9227 בחטיבה 460, ואותר מחסן אמל"ח עשרה מטרים ממחסה לעקורים שפונו. המחבלים תקפו במספר רב של רקטות RPG-7, שיורטו בידי מערכת מעיל רוח של השריון הישראלי. מטעם צה"ל נמסר לעיתונאים שבתוך שלושה ימי לחימה כל האוכלוסייה הבלתי מעורבת כבר התפנתה מאזור הלחימה, ורק פעילי חמאס נותרו.[12] בלחימה העצימה כוחות צה"ל היו צריכים לשבור את קו ההגנה המוכן מראש של המחבלים, ולבצע לחימה משולבת מעל ומתחת לפני הקרקע, תוך שהם חושפים פירי מנהרות ונאבקים מול מארבי מחבלים שיוצאים מהמנהרות.[13]
.jpg)
בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, כי גופותיהם של שני לוק, עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו לישראל במבצע בצפון הרצועה.[14] גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע, כפי שפורסם למחרת.[15] באותו היום הורחבה הלחימה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. לאחר השתלטות על פרבריה המזרחיים של העיר, התקדמו כוחות האוגדה ללב מחנה הפליטים. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז ישראל. הכוחות דיווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס[16][12].
ב-21 במאי הגיעו הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ומפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן לחפ"ק מפקד האוגדה בג'באליה, והרמטכ"ל יצא בהודעה לציבור: "אנחנו במלחמה שאמרנו בהתחלה שהיא תהיה ממושכת. התחפרו כאן שנים להגנה, ולא מפרקים את זה בשבוע וגם לא בחודש. המשימה היא להרוג כמה שיותר מפקדים, כמה שיותר מחבלים, להשמיד את התשתיות. הלחץ הזה, אנחנו מאוד רוצים, יעזור לנו גם ללחוץ להביא חטופים חיים ואנחנו מוכנים לעשות גם מבצעים מסוכנים ומסובכים כדי להביא גופות של חטופים שלנו חזרה לקבר ישראל. אנחנו מפרקים את הזרוע הצבאית של החמאס".[17]
.jpg)
ב-23 במאי לוחמי צוותי הקרב של אוגדה 98 וכוחות מיוחדים מחיל האוויר ומיחידת יהל"ם הרגו במרחב תת-קרקעי את המחבל חסין פיאצ', מפקד גדוד בית חאנון בחמאס.
קצין האג"ם האוגדתי, סא"ל ברק גנוט, תיאר את מרחב הלחימה: "זו לא הגזמה, כמעט בכל בית ומבנה שם הכינו מראש למחבלים נשק ואמצעי לחימה רבים, כשיטה. הם לא צריכים להסתובב חמושים, אלא רק להגיע למבנה או לצאת מהפיר ולהתמקם בבית עם רקטות RPG, עמדות תצפית, קלאצ'ים ותחמושת, והמון מטענים גדולים מוסלקים בתוך קירות. הם שברו קירות בין הבתים הצפופים כדי לייצר פתחי מעבר למחבלים שלהם, ולכן נערכנו מראש לכך בנוהל הקרב עם המון למידה מחברינו באוגדה 162, שפעלה במרחב ג'באליה".[18]
בצהרי אותו יום, כוח מגדוד 75 של חטיבה 7 זיהה פיר מנהרה בחצר בית, לאחר שהרג מחבל ששימש תצפיתן על המרחב. בהתאם להכוונה מודיעינית כוחות שב"כ ויהל"ם חילצו מהמנהרה את גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז שנחטפו ב-7 באוקטובר מעיקול מפלסים.[19]
.jpg)
בליל 25–26 במאי פרסם דובר חמאס אבו עוביידה הודעת כזב שחייל צה"ל נחטף בידי מחבלים. צה"ל פרסם הבהרה שמדובר בפרסום שקרי. יחידה 636 לקחה חלק בלחימה, ובין משימותיה זיהתה מחבלים רבים וקישרה עם כוחות אש סגירת מעגלים נגדם.
ב-26 במאי צק"ח הצנחנים יחד עם כוחות השריון מגדוד 82 וכוחות ההנדסה מגדוד 9227 בהם פלוגת הצמ"ה, פלוגת הפלסים ג ומחלקת הסיור הגדודית, הובילו התקפה חטיבתית במרחב השוק הישן והחדש בלב ג'באליה, וחיסלו בקרבות פנים אל פנים מחבלים בסימטאות צפופות ונלחמו בעצימות גבוהה. כוחות החטיבה הרגו כמאה מחבלים בעשרות קרבות בהם הלוחמים חתרו למגע. הלוחמים פשטו על המטה לביטחון כללי של ארגון הטרור חמאס, על בית מח"ט צפונית של הג'יהאד ונלחמו בכל שכונות השוק. אותר נשק רב, כמו גם תחמושת ומסמכים. במהלך הלחימה העצימה במרחב השוק הכוחות נתקלו במספר רב של מחבלים שהקימו מתחמי לחימה בין החנויות, וחיסלו אותם בירי מדויק, קרבות פנים אל פנים, ירי פגזים ובהכוונת אש מהאוויר.[20] בפעילות גדוד רותם של חטיבת גבעתי במחנה, נהרג באותו היום סמ"ר סהר סודאי סמל מחלקה בגדוד רותם בהיתקלות עם מחבלים.[21][22]
הלחימה התמקדה בשלושה שלבים: הכרעת מערכת החמאס במעגל העיר ג'באליה, הכפר ג'אבליה ומחנה הפליטים ג'אבליה. לפני הקרב, הוערך שבאזור היה גדוד אחד של חמאס אך לאחר איסוף מודיעין, ההערכה שונתה לשלושה גדודים[5].
ב-28 במאי הודיע צה"ל כי המסגרות הצבאיות של חמאס פורקו, והמחבלים הנותרים בג'באליה נלחמו כבודדים או בצוותים קטנים, ללא מסגרת צבאית.[23] בבוקר 29 במאי חטיבת הצנחנים השלימה את פעילותה ויצאה מג'באליה.
ב-29 במאי במהלך לחימה במחנה נהרג מירי RPG לוחם גדוד 101.[24] בנוסף באותו היום, הודיע דובר צה"ל כי חטיבת הצנחנים סיימה הלילה את חלקה בפשיטה החוזרת בג'באליה ויצאה מהאזור.[25]
ב-30 במאי במהלך לחימה בעיר נהרג רס"ל (מיל') אדר גבריאל בהיתקלות מול מחבלים.
ב-31 במאי הושלם המבצע וכוחות אוגדה 98 נסוגו מג'באליה. במהלך עשרים ימי הפעולה כוחות ההנדסה מגדודים 603 ו-9227 של צה"ל השמידו תוואי מנהרות שביחד מגיעים ל-12 קילומטרים. צה"ל פרסם הערכה שבמהלך הלחימה נהרגו כ-600 מחבלים.
הפלישה הקרקעית במהלך הקרבות גרמה להרס רב במחנה הפליטים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חילוץ 7 חללים חטופים, מאות מחבלים שחוסלו ו-10 קילומטרים של תת"ק שהושמדו: 98 השלימו את משימתם במזרח ג'באליא - התיעודים מהלחימה, באתר צה"ל, 31 במאי 2024- יואב זיתון, מחנה הפליטים ג'באליה, המעוז שלא נכבש: יממת קרב עם סיירת צנחנים במחנה ג'באליה | תיעוד מיוחד, באתר ynet, 6 ביוני 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבי אשכנזי, שבע גופות חטופים חולצו, 600 מחבלים חוסלו: צה"ל יצא מג'באליה, באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2024.
- ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, צה"ל נכנס בהפתעה למחנות המרכז - אלו ההישגים ב-24 שעות האחרונות, באתר מעריב אונליין, 5 ביוני 2024
- ^ תמונות לוויין: כך הורחב מסדרון נצרים ברצועה, באתר ynet, 26 באוגוסט 2024
- ^ לירן וינשטיין, עוז ישראל שוורץ, צפו בתיעוד: כוחות צה"ל פושטים על שכונת ג'באליה, באתר "סרוגים", 12 במאי 2024
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, ההפתעה שחיכתה לצה"ל בג'באליה: שלושה גדודים של חמאס, ולא אחד כפי שסברו, באתר וואלה, 27 במאי 2024
- ^ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, צה"ל נערך לפעולה קרקעית מחודשת בג'בליה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 במאי 2024
- ^ עוז ישראל שוורץ, דיווחים פלסטיניים: חילופי אש בין צה"ל לפעילי חמאס בג'באליה, באתר "סרוגים", 12 במאי 2024
- ^ אלמז מנגיסטו, "החיילים בטנק הם צדיקים, עשו את הכי טוב שהם יכלו", באתר מאקו, 16 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, הטנקים היו עם מדפים סגורים, זיהו קנה מבית סמוך – וירו על הכוח | תחקיר ראשוני, באתר מאקו, 16 במאי 2024
- ^ נינה פוקס, יואב זיתון, רענן בן צור, רס"ן גל שבת, מ"פ בצנחנים, מת מפצעיו אחרי היתקלות עם מחבלים בג'באליה, באתר ynet, 19 במאי 2024
- ^ איתן גליקמן, יואב זיתון, סמל בן אבישי נפל בג'באליה: "היו לו המון חלומות - וחיוך כובש", באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, צה"ל בלב ג'באליה: "הלחימה שם - אולי העצימה ביותר מאז 7 באוקטובר", באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ ישי אלמקייס, סמח"ט צנחנים בלב ג'באליה: "שברנו את קווי ההגנה של האויב והכרענו אותו", באתר www.makorrishon.co.il
- ^ אדם קוטב, יואב זיתון, לירן תמרי, גופותיהם של שלושה חטופים חולצו מרצועת עזה, באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, דובר צה"ל: גופתו של החטוף רון בנימין הושבה לישראל במבצע מיוחד, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2024
- ^ לילך שובל, הקרב במנהרה בג'באליה: כך חולצו גופות החטופים, באתר ישראל היום, 20 במאי 2024
- ^ פלד ארבלי, הרמטכ"ל בלב ג'באליה: ״אנחנו במלחמה שאמרנו שהיא תהיה ממושכת", באתר מעריב אונליין, 21 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, נעים באיטיות, בתוך הסמטאות הצפופות של מעוז חמאס: "250 מחבלים חוסלו כאן", באתר ynet, 23 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, אוריון, חנן ומישל: צה"ל חילץ שלוש גופות חטופים מרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2024
- ^ הצנחנים חיסלו כ-100 מחבלים בג'באליא ואיתרו חנויות ממולכדות בלב השוק, באתר אתר צה"ל
- ^ הותר לפרסום: סמ"ר סהר סודאי, לוחם גבעתי, נפל בקרב בצפון הרצועה, באתר ynet, 26 במאי 2024
- ^ רועי רובינשטיין, הובא למנוחות לוחם גבעתי שנפל בג'באליה: "רק בן 20, לא הספקת כלום", באתר ynet, 27 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, חיזבאללה מבין את המסר: הטיסה החריגה לארה"ב והקומנדו שיעלה לצפון, באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2024
- ^ אמיר בוחבוט, "ילד של בית, היישוב כולו באבל": סמל ידידיה אזוגי נפל בקרבות בעזה, באתר וואלה, 30 במאי 2024
- ^ 236 ימים למלחמה, באתר ynet, 29 במאי 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
