אמברגו נשק על ישראל במלחמת חרבות ברזל
מאז 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל מספר מדינות כמו איטליה, ספרד, קנדה, הולנד, הממלכה המאוחדת ובלגיה וכן חברות פרטיות הפסיקו או צמצמו את מכירת הנשק שלהן לישראל, בתגובה לביקורת שלהן על התנהלות מדינת ישראל במהלך הלחימה ברצועת עזה.[1] עם זאת, יצואניות הנשק הגדולות ביותר לישראל (כ-95%, לפי הערכות[2]), ארצות הברית וגרמניה, ממשיכות לספק נשק לישראל דה יורה, אך משתמשות בעמדתן להשפיע על פעולותיה של ישראל ברצועה.[3]
אמברגו הנשק במדינות רבות נעשה כתוצאה מבקשותיהם של קבוצות פוליטיות, מפגינים ופולטיקאים מערביים, שמוחים על אובדן החיים האזרחי הגדול, לטענתם, בצד הפלסטיני במהלך המלחמה.[2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]פתיחת המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[4] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[5] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[6] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[7] שוטרים ו־10[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.
שימוש ישראלי בנשק מיובא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל היא יצואנית גדולה של נשק, אבל צבא ההגנה לישראל מסתמך במידה רבה על כלי טיס, פצצות מונחות וטילים מיובאים כדי לחמש את חיל האוויר שלה.[2] ארצות הברית וגרמניה הן ספקיות הנשק הגדולות ביותר לישראל, שמספקות יחד כ-95% מהנשק המיובא; במהלך המלחמה הן לא עצרו את משלוחי הנשק באופן מוצהר, אך הן עיכבו משלוחים שונים, לעיתים בשל דרישות שונות מישראל, כמו הגברת הסיוע ההומניטרי, או שימוש זהיר יותר בנשק שלהן.[9][10][11]
הלחץ המדיני על ישראל, שמתבטא – בין היתר – באמברגו נשק, הוא כתוצאה מביקורת עולמית חריפה נגד מדיניותה של ישראל במהלך הלחימה ברצועת עזה. מדינות רבות, גופים בינלאומיים, עמותות ועוד האשימו את ישראל במשבר ההומניטרי ברצועת עזה ואף ברצח עם, מה שהוביל לתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם, בה הורה בית הדין הבין-לאומי, בסעד זמני, להגביר את הסיוע ההומניטרי ולעשות כל שנדרש כדי להימנע מהפרת אמנת רצח העם.[12]
הלחץ הבין-לאומי על ישראל גבר בעקבות הריגת 7 עובדי המטבח המרכזי העולמי, כתוצאה מזיהוי שגוי.[13]
אמברגו נשק מצד מדינות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, סיפקה גרמניה לישראל נשק בשווי 326 מיליון יורו,[14] עלייה של פי 10 בהשוואה ל-2022. במהלך 2024 האספקה קטנה באופן משמעותי לכ-14.5 מיליון יורו, מהם רק מעט ששימש לנשק התקפי.[15] רשת המחקר הישראלית "שומרים" בישראל אישרה ירידה זו.[16] על פי דיווחים, הבקשות הישראליות מגרמניה נותרות ללא מענה במשך חודשים רבים.[11] דובר משרד הכלכלה הגרמני ודוברו של קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הכחישו כל אמברגו נשק מצד גרמניה.[14][15][17]
הממלכה המאוחדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמה חודשים לאחר תחילת המלחמה, ב-4 ביולי 2024, עלתה מפלגת הלייבור של בריטניה לשלטון והחליפה את המפלגה השמרנית. מפלגת הלייבור התחייבה לשנות את עמדתה של המדינה לגבי המלחמה, אך לא התחייבה דה יורה להפסיק את משלוחי הנשק.[18] שר החוץ הנכנס של המדינה, דייוויד לאמי, הדגיש את הצורך של ישראל להיות מסוגלת לרכוש נשק הגנתי וציין כי לא יזום אמברגו נשק.[19] לפי סקר שנערך ביולי 2024, כ-58% מהבריטים תומכים בהפסקת מכירת הנשק לישראל במהלך המלחמה.[18] בתחילת ספטמבר 2024 הודיעה בריטניה כי היא תשהה 30 מתוך 350 רישיונות ייצוא הנשק שלה עם ישראל בגלל החשש שהנשק יגרום להפרות של כללי המשפט הבין-לאומי.[20][19][21]
סיבה נוספת לנטייתה של בריטניה לעצור את אספקת הנשק לישראל היא שישראל מנעה במהלך המלחמה מאנשי הצלב האדום וארגוני זכויות אדם לבקר במחנה שדה תימן את מחבלי הנוח'בה, שהובילו את מתקפת הפתע על ישראל וחטפו, רצחו ואנסו אלפי ישראלים.[1]
קנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדה עצרה את מכירת הנשק לישראל במרץ 2024, לאחר הצבעה בבית הנבחרים הקנדי שהתקיימה בעקבות פסיקת בית הדין הבינלאומי. שר החוץ הישראלי, ישראל כץ, גינה את האמברגו של קנדה.[1]
אוסטרליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר החוץ של אוסטרליה הצהיר כי המדינה לא סיפקה נשק לישראל מאז תחילת המלחמה.
הולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2024 הפסיקה הולנד ליצא נשק לישראל בגלל החשש שהנשק יגרום להפרות של כללי המשפט הבין-לאומי.[9] בפברואר 2024, בית משפט הולנדי הטיל איסור על ממשלת הולנד ליצא לישראל חלקים למטוס הקרב F-35.[1]
בלגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2024 ובעקבות פסיקת בית הדין הבין-לאומי, הרשויות המקומיות בוולוניה, בלגיה דיווחו על השהיית רישיונות לייצוא נשק לישראל.[22]
יפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]יפן השעתה את מכירת הנשק לישראל בעקבות המלחמה. חברת "Itochu Corporation" היפנית הודיעה בפברואר 2024 כי השותפות בינה לבין אלביט מערכות הסתיימה.[22]
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המלחמה היקף אספקת הנשק האמריקאי לישראל קטן, ובמאי–יולי 2024, על רקע תחילת קרב רפיח, השהה ממשל ביידן משלוחי נשק, אך לאחר מכן שחרר אותם.[23][24] הדבר גרר ביקורת פומבית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על המדיניות.[25]
באוקטובר 2024, כחודש לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית ובשל הביקורת הפנימית האמריקאית על ממשל ביידן, דווח כי הוא איים באמברגו נשק דה פקטו על ישראל אם המשבר ההומניטרי ברצועה לא יפתר.[10]
צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי דיווחים, צרפת עצרה את כל רישיונות אספקת הנשק לישראל מאז תחילת המלחמה.[26] ביוני 2024 נאסרה כניסת חברות ישראליות לתערוכת נשק בצרפת, איסור שבוטל על ידי בית משפט צרפתי בהיותו מפלה.[26] ב-18 בספטמבר תמכה צרפת בקריאה בעצרת הכללית של האו"ם להטלת אמברגו נשק על ישראל. ב-5 באוקטובר 2024, ועל רקע התחלת התמרון הקרקעי בלבנון, הנשיא עמנואל מקרון קרא בראיון בתחנת הרדיו "פרנאס אינטר" להפסיק את משלוחי הנשק לישראל.[27][28] ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את מקרון ומדיניותו בחריפותת בסרטון שפרסם, וקרא: "ישראל תנצח, עימכם או בלעדיכם, אבל הבושה שלכם תהדהד עוד זמן רב אחרי שננצח".[26]
עתירות להטלת אמברגו נשק על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 באפריל 2024 קיבלה המועצה החלטה שמגנה את ישראל על המלחמה, קוראת לסיומה, מאשימה את ישראל בפשעי מלחמה ופשעים הומניטריים, ושקוראת לאמברגו נשק עליה; ביקורת נמתחה על המועצה בשל העובדה שההחלטה השוותה בין תנאי המחבלים לתנאי החטופים הישראליים, ובשל העובדה שהיא לא גינתה את חמאס כלל.[29] ההחלטה התקבלה בתמיכת 28 מתוך 47 המדינות החברות במועצה. בין שש המדינות שהתנגדו לכך היו ארצות הברית וגרמניה. צרפת, אלבניה ו-11 מדינות נוספות נמנעו.[30]
פרנצ'סקה אלבנזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנצ'סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, האשימה את ישראל בפשעי מלחמה וקראה לאמברגו נשק עליה.[31] על אלבנזה נמתחה ביקורת חריפה בשל התבטאויות אנטי-ישראליות נשנות, וכניסתה לישראל נאסרה במהלך המלחמה לאחר שטענה כי מתקפת הפתע על ישראל הייתה תגובה לדיכוי הישראלי.[32][33]
גורמים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הגורמים הנוספים שקראו לאמברגו נשק על ישראל:
- קבוצה של 38 מומחים עצמאיים לזכויות אדם מטעם האו"ם.[34]
- קבוצות מוחים ומפגינים מצרפת ובריטניה.[35]
- עורכי דין, אקדמאים ושופטים בדימוס מבריטניה.[36]
- קבוצות של אנשי רפואה אמריקאיים פנו בכמה הזדמנויות שונות לנשיא ביידן ולסגנית הנשיא קמלה האריס בבקשה לעצור את המלחמה ולקיים אמברגו נשק על ישראל,[37][38] בהסתמך על מקרים בהם טענו שחו במהלך שהותם ברצועה. חלק מטענותיהם של הרופאים זכו לביקורת על מהימנותן.[39]
- ארגון קול יהודי לשלום, שקיים גם הפגנה על כך בגבעת הקפיטול.
- 200 חברי פרלמנט מ-12 מדינות.[22]
- קבוצת "Artists4Ceasefire", שהוקמה על ידי כוכבים הוליוודיים, ושבין חבריה נמצאים מהרשלה עלי, סינת'יה ניקסון, מארק ראפלו ועוד.[40]
- המפלגה הבריטית פלייד קמרי.[41]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Bermant, Azriel (1 אוג' 2024). "The UK's arms sales to Israel are tiny – but here's why Tel Aviv is panicking about a possible ban". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Gaza war: Where does Israel get its weapons?". BBC. 14 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Global pressure grows on U.S. and Germany to stop arming Israel". Washington Post. 5 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ 1 2 "Who are Israel's main weapons suppliers and who has halted exports?". Reuters. 10 במאי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 דפנה ליאל, ארה"ב מאיימת על ישראל: פתרו את המשבר ההומניטרי בעזה - או שנטיל אמברגו נשק, באתר מאקו, 15 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, אמברגו הנשק השקט של גרמניה על ישראל: "רק קומץ בקשות אושר, היתר מיובשות", באתר ynet, 15 בספטמבר 2024
- ^ Sabbagh, Dan (20 ביוני 2024). "Activists tell UK arms makers they may face criminal liability over sales to Israel". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tait, Robert (9 אפר' 2024). "Which countries supply Israel with arms and why is Biden reluctant to stop?". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "German government denies it suspended permits for arms exports to Israel". Euronews.
- ^ 1 2 Alkousaa, Riham (19 בספטמבר 2024). "Germany has stopped approving war weapons exports to Israel, source says". Reuters.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ שומרים - חשיפה בינלאומית של שומרים: גרמניה עצרה את ייצוא הנשק לישראל, באתר www.shomrim.news
- ^ ניסן שטראוכלר, כתבנו באירופה, דיווח: דובר קנצלר גרמניה מכחיש שגרמניה הקפיאה את ייצוא הנשק לישראל, באתר ישראל היום, 19 בספטמבר 2024
- ^ 1 2 Serhan, Yasmeen (21 אוג' 2024). "Britain's New Government Comes Under Pressure to Pivot on Gaza". Time.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "UK decision on limiting arms exports to Israel to be delayed ..." The Times of Israel. 30 ביולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Holden, Michael (2 בספטמבר 2024). "UK suspends 30 of its 350 arms export licences to Israel". Reuters.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "UK says it's suspending some arms exports to Israel over the risk of breaking international law". AP News. 3 בספטמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Bajec, Alessandra (4 באפריל 2024). "Is a global arms embargo on Israel possible?". New Arab.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ איתמר אייכנר, דיווח: ממשל ביידן מעכב משלוח נשק לישראל, באתר ynet, 5 במאי 2024
- ^ טוביה יגלניק, ארה"ב אישרה חלק ממשלוחי נשק שעוכבו, אך לא את הפצצות הכבדות, באתר עכשיו 14, 10 ביולי 2024
- ^ אבי אשכנזי, נתניהו נגד ארצות הברית: "לא ייתכן שהממשל מונע מישראל נשק", באתר מעריב אונליין, 18 ביוני 2024
- ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, האמברגו הצרפתי והסערה | נתניהו: הבושה תהדהד גם אחרי שננצח. פריז: הוא מגזים, באתר ynet, 5 באוקטובר 2024
- ^ מקרון: "להפסיק לספק נשק לישראל שישמש ללחימה בעזה", באתר מאקו, 5 באוקטובר 2024
- ^ מקרון: יש לעצור את משלוחי הנשק לישראל שישמשו ללחימה בעזה, באתר ישראל היום, 5 באוקטובר 2024
- ^ שירית אביטן כהן, מועצת זכויות האדם של האו"ם אימצה החלטה אנטישמית, הנציגה הישראלית נטשה בזעם, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2024
- ^ "N rights council calls for arms embargo on Israel, citing 'risk of genocide'". The Times of Israel.
- ^ Farge, Emma (26 במרץ 2024). "UN expert says Israel has committed genocide in Gaza, calls for arms embargo". Reuters.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ הציוץ של אלבנזה (בצרפתית)
- ^ שליחת האו"ם שטענה שישראל "מפרה את צווי האג": "הנרצחים ב-7/10 - בגלל הדיכוי", באתר ynet, 10 בפברואר 2024
- ^ "Independent rights experts urge States to comply with ICJ ruling on Israel". 30 ביולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sabbagh, Dan (20 ביוני 2024). "Activists tell UK arms makers they may face criminal liability over sales to Israel". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tait, Robert (9 אפר' 2024). "Which countries supply Israel with arms and why is Biden reluctant to stop?". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "US medics who volunteered in Gaza demand arms embargo over 'unbearable cruelty' inflicted by Israel". The Guardian. יולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Olmsted, Edith (2 באוקטובר 2024). "Biden Gets Stunning Letter on Gaza Cease-Fire". The New Republic. נבדק ב-5 באוקטובר 2024.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ דניאל אדלסון, רופאים שהתנדבו בעזה טענו: "ילדים נורו במכוון" | המאמר שעורר סערה, והביקורות, באתר ynet, 16 באוקטובר 2024
- ^ "Artists4Ceasefire: Hollywood stars call for US arms embargo on Israel as Gaza attacks continue". New Arab.
- ^ "Plaid Cymru backs calls for Israel boycott". BBC. 12 באוקטובר 2024.
{{cite news}}: (עזרה)
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
