לדלג לתוכן

הפשיטה הישראלית במסיאף

הפשיטה הישראלית במסיאף
לוחם יחידת שלדג
לוחם יחידת שלדג
מערכה: החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות מבצע צבאי
תאריך 9 בספטמבר 2024
קרב לפני מתקפת המנע הישראלית נגד חזבאללה
קרב אחרי התפוצצות זימוניות חזבאללה
מקום סוריהסוריה ליד מסיאף, סוריה
קואורדינטות
35°02′42″N 36°19′18″E / 35.044899°N 36.321645°E / 35.044899; 36.321645
תוצאה ניצחון ישראלי מובהק - 18 הרוגים, איסוף מסמכים חשובים, והשמדת מפעל תת-קרקעי איראני לדיוק טילים
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה

מנהיגים
ישראלישראל בנימין נתניהו  איראןאיראן עלי ח'אמנאי
סוריהסוריה בשאר אל-אסד 
כוחות
אבדות

אין

הפשיטה הישראלית במסיאף היא פעולת קומנדו המיוחסת ליחידת שלדג בגיבוי חיל האוויר הישראלי, על מרכז סרס ומפעל לייצור טילים מדויקים תת-קרקעי של משמרות המהפכה של איראן, שאירעה בלילה שבין 8 ל-9 בספטמבר 2024 ליד העיר מסיאף שבסוריה. במהלך ההתקפה נהרגו מספר אנשי מיליציות פרו-איראניות ומספר חיילים סורים, ונגרם נזק כבד למטרות[2]. כמו כן מספר טילי יירוט סוריים כשלו ונפלו על בתים סוריים, וגרמו למותם של ארבעה אזרחים.

בזמן שלוחמי יחידת שלדג פשטו על המפעל התת-קרקעי, תוך שימוש בטקטיקות הפתעה וחבלה, מטוסי חיל האוויר הישראלי ביצעו סדרת תקיפות מדויקות, שנטרלו את יכולת התגובה של הצבא הסורי.

לצד המערכה העיקרית ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מתקיימת לחימה מול חזבאללה בלבנון, שכוללת תקיפות של חיל האוויר הישראלי בסוריה במטרה לסכל את ניסיונות איראן לספק נשק לחזבאללה, ולפגוע במיליציות פרו-איראניות בסוריה ששיגרו רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל.

מהלך הפשיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פרסומים בתקשורת הזרה, בלילה שבין 8 ל-9 בספטמבר, פשטו כמאה[3] לוחמי יחידת שלדג, יחידת הקומנדו של חיל האוויר הישראלי, על מפעל תת-קרקעי לטילים מדויקים בסוריה שעומקו מגיע עד ל-60 מטרים מתחת לאדמה[3], ונבנה על-ידי משמרות המהפכה של איראן[4]. האיראנים החלו לבנות את המתקן התת-קרקעי בשנת 2018, בתיאום עם חזבאללה וסוריה, לאחר שסדרת תקיפות אוויריות ישראליות הרסו את רוב תשתית ייצור הטילים האיראנית בסוריה[5]. תכלית המתקן הייתה לייצר את הטילים המדויקים במתקן מוגן סמוך לגבול עם לבנון, כך שתהליך המסירה לחזבאללה בלבנון יוכל להתבצע תוך זמן קצר ועם פחות סיכון של תקיפות אוויריות ישראליות.

קהילת המודיעין הישראלית זיהתה את הפרויקט הסודי ועקבה אחריו באופן צמוד במשך תקופה ארוכה תחת שם הקוד "רובד עמוק". ויחידה 8200 השיגה תוכניות מפורטות של המבנה באמצעות פריצות למחשבים[3]. המתקן זוהה כיעד מורכב במיוחד. אנשי מקצוע צבאיים העריכו כי השמדתו תדרוש פעולה מורכבת במיוחד ותלויה בתנאים ספציפיים בשטח, דבר שהוביל לשקילת מספר אפשרויות מבצעיות כאשר נשללה האופציה האווירית ונבחנה הקרקעית.

לפי הדיווחים, תחילה מטוסי קרב, מסוקים וכטב"מים של חיל האוויר הישראלי ביצעו תקיפות אוויריות שנועדו למנוע מהצבא הסורי לשלוח תגבורת לאזור. אז, פשטו לוחמי שלדג כשהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים, כך שכלי טיס ישראליים לא נחתו על הקרקע. הלוחמים הפתיעו את החיילים הסורים שאבטחו את המתקן והרגו כמה מהם במהלך הפשיטה. לפי הדיווח, לא נפגעו איראנים או חמושים של חזבאללה. דווח כי נשבו מספר איראנים אך משמרות המהפכה האסלאמית הכחישו זאת[6]. במהלך המבצע לוחמי שלדג השתמשו בחומרי נפץ שהביאו איתם ומלכדו את המתקן, ובסופו של דבר השמידו אותו. בטרם עזבו את המתחם אספו הלוחמים ציוד ומסמכים חשובים. הפעולה כולה ארכה כ-15 דקות[3]. לפי ברק רביד, ישראל עדכנה את ממשל ביידן מראש על המבצע וארצות הברית לא התנגדה לו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]