לדלג לתוכן

קרב ג'באליה השלישי (2024)

קרב ג'באליה השלישי
מערכה: הזירה העזתית
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות קרב
תאריכים 6 באוקטובר 202418 בינואר 2025 (105 ימים)
קרב לפני קרב ג'באליה השני
מקום ג'באליה, בית לאהיא.
קואורדינטות 31°31′41″N 34°29′00″E / 31.528055555556°N 34.483333333333°E / 31.528055555556; 34.483333333333
תוצאה
  • פירוק גדודי חמאס שהתארגנו מחדש בגזרה.
  • השמדת תשתיות טרור רבות.
  • נזק כבד מאוד לשכונה ולמחנה הפליטים.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

מפקדים
כוחות

צה"ל

אבדות

: 12
: 9
: 6
: 5
אחרים: 3
סה"כ: 35 הרוגים

  • כ-4,000 פלסטינים הרוגים, מתוכם כ-3,000 מחבלים
  • 1,950+ מחבלים עצורים
  • 60,000 מפונים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב ג'באליה השלישי הוא קרב במלחמת חרבות ברזל בין אוגדה 162, ובה חטיבה 401, חטיבה 460, חטיבת גבעתי וחטיבת כפיר של צה"ל לבין ארגוני הטרור העזתים בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. הקרב החל ב-6 באוקטובר 2024 והסתיים ב-18 בינואר 2025 עם כניסתה לתוקף של הפסקת אש במסגרת הסכם חמאס–ישראל (2025). בקרב נהרגו 35 חיילי צה"ל ונפצעו מאות לוחמים. לפלסטינים היו כ-4,000 הרוגים, מתוכם כ-3,000 מחבלים, ונעצרו כ-2,000 מחבלים נוספים; בכך פורקו גדודי חמאס שהתארגנו מחדש באזור. בנוסף לאבדות, נגרם נזק כבד מאוד לשכונה ולמחנה הפליטים כאשר תשתיות טרור רבות - שכמעט כולן הוסתרו במבנים אזרחים, לרבות בתי חולים ובתי ספר - הושמדו על ידי כוחות צה"ל.

קרב ג'באליה השני הסתיים ב-31 במאי 2024, לאחר פירוק מסגרת ארגוני הטרור במרחב. לקרב ג'באליה השלישי יצא צה"ל בעקבות התארגנות מחודשת במחנה הפליטים ג'באליה. בקרב זה בוצע ניסיון לפינוי אוכלוסיית מחנה הפליטים דרומה, על מנת למנוע התארגנות מחודשת.[1]

ערך מורחב – קרב ג'באליה השני (2024)

בסוף קרב ג'באליה השני, בהובלת עוצבת האש, צה"ל הכריז על פירוק מסגרת ארגוני הטרור במחנה הפליטים ג'באליה. במהלך החודשים יוני עד ספטמבר בוצעה התארגנות מחודשת של מסגרות חמאס וארגוני הטרור במחנה הפליטים.[2]

לאור ההתארגנות, נוצר צורך לפעול בשלישית במחנה הפליטים. נראה שעל מנת למנוע התארגנויות נוספות לאחר המבצע, התמקד המבצע לצד פירוק מסגרת ארגוני הטרור, גם בהנעת תושבי מחנה הפליטים דרומה, כך שלא תתאפשר התארגנות מחודשת.[3]

המבצע מובל על ידי אוגדה 162, אשר החלה בקרב לאחר יציאה ממרחב רפיח והעברתו לשליטת אוגדת עזה.

חמאס מילכד בחומרי נפץ כ-200 בתים בג'באליה.[4]

מהלך הלחימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כניסת הכוחות לג'באליה.

ב־6 באוקטובר החלו כוחות אוגדה 162 לפעול במרחב העיירה ג'באליה ומחנה הפליטים שבה. לדברי דובר צה"ל הפעילות החלה בעקבות מידע מודיעיני על הימצאות מחבלים ותשתיות טרור במרחב ובעקבות שיגור רקטות מהאזור לכיוון אשקלון. באותו יום חיל האוויר בהכוונת חטיבת האש 215 תקף עשרות מטרות טרור, בהן תשתיות תת-קרקעיות ומחבלי נוח'בה.[5][6] באותו היום צה"ל יצא בהודעת פינוי לכל תושבי צפון רצועת עזה.[7]

ב-7 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפל במהלך הלחימה.[8]

ב-8 באוקטובר דובר צה"ל הודיע כי כוחות אוגדה 162 הרגו כ-20 מחבלים ביממה שחלפה.

ב-9 באוקטובר הושלם כיתור העיירה. באותו היום, כלי טיס של חיל האוויר תקפו, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן, שב"כ וחטיבת האש 215 בפיקוד אגודה 162, מחבלים במרחב ששימש בעבר כמתחם רפואי בג'באליה. המתחם שימש את המחבלים לפעילות טרור, והיו בו אמצעי לחימה רבים. לפחות 12 מחבלים נהרגו.[9]

ב-10 באוקטובר 3 חיילי מילואים נפלו בקרב שהתפתח ממארב שכלל זירת מטענים, ירי צלפים וירי נ"ט.[10]

ב-15 באוקטובר ירו מחבלים על כוחות צה"ל מתוך מרפאה של אונר"א ונהרגו.[11] ב-17 באוקטובר חיל האוויר תקף מתחם ששימש בעבר כבית ספר.[12] בתקיפה נהרגו 18 מחבלים. כמו כן, פרסם דובר צה"ל שכחלק מהפעילות הלוחמים איתרו בבית ספר עשרות אמצעי לחימה. באחת הכיתות אותר לוח גיר ששימש את המחבלים ועליו כיתובים בערבית המשבחים את טבח 7 באוקטובר.[13]

ב-18 באוקטובר הצטרפה חטיבת גבעתי לפעילות אוגדה 162 במרחב ג'באליה.[14]

ב-19 באוקטובר פורסם כי במהלך הפעילות, צה"ל איפשר לאזרחים להתפנות באופן בטוח, דרך נתיבים מסודרים.[15] לאחר כשבועיים מתחילת הקרב, למעלה מ-5,000 אזרחים התפנו ממחנה הפליטים.[1][16] כמו כן הותר לפרסום כי שני חיילי צה"ל נהרגו מטיל נ"ט שפגע בטנק בו לחמו.[17]

פורסם כי אוגדה 162 הצליחה עד 22 באוקטובר לפנות עשרות אלפי תושבים מהמרחב, לעצור ולהרוג קרוב ל-100 מחבלים ביומיים, ולהשמיד תשתיות טרור רבות. כמו כן, כוחות חטיבה 401 הרגו בתקיפה אחת כעשרה מחבלים. ב-23 באוקטובר פורסם כי עד כה התפנו 20,000 אזרחים מהמרחב.[18]

ב-20 באוקטובר נהרג מפיצוץ מטען מפקד חטיבה 401, אחסאן דקסה.[19][20]

ב-22 באוקטובר דיווחו בעזה שצה"ל הטיל כרוזים הקוראים לתושבי בית לאהיא להתפנות.

ב-23 באוקטובר צה"ל תקף במחנה ג'באליה והרג בכיר במשטרת חמאס בצפון רצועת עזה.

ב-25 באוקטובר פורסם כי כוחות צה"ל כיתרו ועצרו מחבלים בבית החולים כמאל עדואן. בנוסף, דווח כי מצפון הרצועה התפנו יותר מ-45,000 אזרחים, כ-300 מחבלים נעצרו ויותר מ-600 מחבלים נהרגו.[21] כמו כן, צה"ל התיר לפרסום את שמותיהם של שלושה לוחמים שנפלו בקרבות בצפון הרצועה. השלושה נהרגו מפיצוץ מטען גחון רב עוצמה על טנק המרכבה שבו שהו.[22]

ב-27 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפטר מפצעיו.[23] ב-28 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חייל צה"ל אשר נפטר מפצעיו,[24] במהלך הפעילות בג'באליה כוח לוחמים של היחידה הרב-ממדית חיפש במהלך הלילה עמדות צליפה במרחב, ברגע שהכוח נכנס למבנה, אירע פיצוץ מטען חבלה רב עוצמה שהטמינו מחבלי חמאס. מהפיצוץ נהרגו 4 מלוחמי היחידה ועוד מספר לוחמים נפצעו.[25]

ב-2 בנובמבר צוות הקרב החטיבתי של חטיבת כפיר הצטרף לחטיבת גבעתי ו-401, בפיקוד אוגדה 162, בלחימה במרחב ג'באליה עם מספר גדודים, בהם גדוד נחשון, גדוד שמשון, ואחד מגדודי השריון של חטיבה 188.[26] כמו כן, הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל.[27]

ב-12 בנובמבר נהרגו 4 לוחמי גדוד שמשון (92) של חטיבת כפיר לאחר שטיל RPG שנורה לעברם מטווח קרוב.[28][29] ב-17 בנובמבר נהרגו 3 חללי צה"ל לוחמי גדוד נחשון (90) של חטיבת כפיר כאשר בתקרית הראשונה לוחם נפגע מירי צלף[30] ובתקרית השנייה היתקלות פנים מול פנים.[31]

ב-20 בנובמבר נהרג לוחם צה"ל בקרב מול מחבלים בהיתקלות מטווח קרוב.[32] ב-29 בנובמבר נהרג מפקד כיתת צמ"ה בגדוד 601 מירי טיל נ"ט לעברו.[33][34][35]

ב-9 בדצמבר נהרגו 3 לוחמי צה"ל בירי טיל נ"ט לעברם, באירוע נפצעו קשה 3 לוחמים נוספים.[36]

ב-26 בדצמבר במהלך היתקלות עם מחבלי חמאס נהרג מפקד פלגה ביחידה הרב ממדית, באותה היתקלות עם מחבלים נפצע קשה לוחם נוסף של היחידה[37][38]

ב-28 בדצמבר פרסם צה"ל כי סיים את פעולתו בבית החולים כמאל עדואן במחנה הפליטים ג'באליה, ובאזור נעצרו יותר מ-240 מחבלים.[39] מבחינת אוגדה 162, שהובילה את הפעולה ההתקפית בצפון רצועת עזה בשלושת החודשים הללו, בית החולים כמאל עדואן הינו הבסיס העיקרי האחרון של חמאס בג'באליה - ונפילתו סימלה את סיום המבצע בעיר, כאשר נותרו בה עוד כמה משימות אחרונות שאורכן הוערך לשבוע.[40]

ב-30 בדצמבר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפל בתאונה מבצעית בג'אבליה.[41]

בלילה שבין 29 בדצמבר ל-30 בדצמבר חיסלו כוחות אוגדה 162 והיחידה הרב-ממדית, שהציבו מארבים סביב מחנה הפליטים, 106 מחבלים חמושים שניסו להימלט ממחנה הפליטים בחסות הגשם הכבד. בנוסף, תיעדו הכוחות מחבלים שיוצאים מבית החולים האינדונזי שבצפון ברצועה ומטמינים בסביבתו מטעני חבלה.[42] האוגדה פרסה 4 חטיבות במארב, בציפייה לניצול של מזג האוויר בידי האויב, בהם חטיבה 401 שהרגה 65 מחבלים, וחטיבת גבעתי שחיסלה 25 תוך 4-5 שעות בלבד.[43]

ב-5 בינואר יצאה חטיבת כפיר מהרצועה לאחר שהשלימה את משימותיה בבית לאהיא, בשכונת הקצינים ב'עזבת בית חאנון' ובשכונת שיח' זאיד. בתקופה זו, לוחמי החטיבה השמידו תשתיות טרור רבות במרחב וחיסלו מחבלי חמאס רבים.[44]

ב-8 בינואר מסוק קרב תקף בבית הספר חלאווה מחבלי חמאס שפעלו במקום,[45] על פי דיווחים פלסטינים 4 נהרגו, לאחר שלושה ימים ב-11 בינואר, חיל האוויר תקף שוב שם,[46] ועל פי דיווח משרד הבריאות העזתי 8 נהרגו.[47]

ב-15 בינואר צה"ל ביקש שוב מתושבי ג'באליה להתפנות.[48]

בליל 18 בינואר לאחר הסכם חמאס–ישראל (2025) החלו כוחות צה"ל לצאת מג'באליה ובית לאהיא, ובכך הביאו לסיימו של המבצע.

ב-22 בינואר גם חטיבת גבעתי יצאה מהרצועה.[49]

כיבוש צפון רצועת עזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכיבוש הישראלי ברצועת עזה (2023 ואילך)

בקרב ג'באליה השלישי כבש צה"ל את צפון רצועת עזה. הוא הטיל סגר צבאי על צפון הרצועה, מנע כמעט לגמרי כניסת סיוע הומניטרי, וכן הרס את רוב הכבישים המובילים דרומה ובכך ניתק את האזור מהעיר עזה. רוב התושבים נאלצו לעזוב את בתיהם. חיל האוויר הישראלי תקף מבנים רבים בצפון הרצועה, על מנת לפגוע במחבלים, ובתקיפות נהרגו תושבים רבים ואחרים נלכדו בהריסות. כמו כן הותקפו בתי חולים ותשתיות רפואיות. ארגוני זכויות האדם העלו חששות מפשעי מלחמה, ופעולות ישראל תוארו כטיהור אתני ורצח עם.[50]

בנוסף, בקרב זה צה"ל יצר ציר נוסף, בדומה למסדרון נצרים ולציר פילדלפי, שחוצץ בין צפון הרצועה לבין העיר עזה.[51]

הרוגים ושבויים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בנובמבר 2024 דווח בערוץ 14 על 900 מחבלים הרוגים ו-700 עצורים.[52] ב-12 בנובמבר 2024 דיווח אלמוג בוקר על יותר מ-1,100 מחבלים הרוגים.[53] ב-29 בדצמבר 2024 פורסם במעריב שעד אז כ-2,200 מחבלים נהרגו וכ-1,300 מחבלים נעצרו.[54] בלילה שבין 29 ל-30 לדצמבר 2024 נהרגו כ-100 מחבלים שניסו להמלט ממחנה הפליטים ג'באליה שהיה מכותר.[55] עודד שלום פרסם ב-3 בינואר 2025 שנהרגו כ-2,800 מחבלים וכ-1,950 נעצרו.[56] ב-19 בינואר 2025 אמר הרמטכ"ל שהיו לחמאס כ-3,000 הרוגים.[57] BBC פרסמו ב-19 בינואר שלפי משרד הבריאות העזתי נהרגו כ-4,000 פלסטינים.[58]

פגיעה באזרחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דיווחי האומות המאוחדות מעריכים כי מתחילת אוקטובר 2024 עד אמצע נובמבר 2024 נהרגו בצפון הרצועה יותר מאלף בני אדם, בעיקר בערים ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיא. רובם הגדול נהרגו בתקיפת בנייני מגורים, מקלטים זמניים ומבני ציבור, על מנת לפגוע במחבלים, שבהם שהו אזרחים שנשארו בצפון הרצועה למרות דרישת צה"ל כי יעברו דרומה.[59]


ערך מורחב – התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)

ב-29 באוקטובר, צה"ל התקיף בניין מגורים בבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, שבו חיו כ-150 בני אדם. משרד הבריאות של רצועת עזה מסר כי לפחות 94 פלסטינים נהרגו, בהם נשים וילדים רבים.

בנובמבר 2024 פורסם כי לפחות 16 מהתקיפות שבוצעו בתקופה זו ייחקרו במנגנון התחקור המטכ"לי המיועד למקרים שבהם מתעורר חשד שמדיניות הפעלת האש הייתה לא-פרופורציונלית או חרגה מהמותר בכללי המשפט ההומניטרי.[60]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 ספיר ליפקין, ‏המגמה מתרחבת אחרי חיסול סינוואר: אלפים מתפנים מג'באליה, באתר ‏מאקו‏, 20 באוקטובר 2024
  2. ^ לירן וינשטיין, ‏שאלנו את דובר צה"ל: למה חזרנו להילחם בג'באליה, אחרי שתמרנו שם בדצמבר?, באתר "סרוגים", 24 באוקטובר 2024
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, המטרה - ג'באליה: כשאחרוני המחבלים עוד בשטח, צה"ל בדרך להכרעה מלאה בצפון עזה, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2024
  4. ^ יואב זיתון, כבר 24 חללים בג'באליה, בחודש וחצי: לחץ הפינוי שנמשך, ואיום המלכוד "הטיפש" של חמאס, באתר ynet, 12 בנובמבר 2024
  5. ^ היום ה-366 למלחמה - פצועים מנפילות בחיפה ובטבריה, במקביל לדיווחים על תקיפות בדאחיה, באתר ‏מאקו‏, 6 באוקטובר 2024
  6. ^ יואב זיתון, התחבולה בכניסה לג'באליה, הלקחים מרצח החטופים ברפיח - והאפשרות לירי מעזה מחר, באתר ynet, 6 באוקטובר 2024
  7. ^ צה"ל הורה לתושבי צפון הרצועה להתפנות לדרום, באתר "סרוגים", 6 באוקטובר 2024
  8. ^ רענן בן צור, יואב זיתון, סמ"ר נועם ישראל עבדו נהרג בצפון הרצועה ביום השנה לטבח: "חלם לשרת בגולני", באתר ynet, 8 באוקטובר 2024
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל

    סוג לא תואם [ 3 ]
    כוחות 401 בהיתקלויות פנים אל פנים בג'באליה. תיעוד ממצלמות הגוף, באתר צה"ל
  10. ^ יואב זיתון, נינה פוקס, מאיר תורג'מן, רוני גרין שאולוב, יאיר קראוס, אלישע בן קימון, שלושה לוחמי מילואים נהרגו בג'באליה: ההאמר עלה על מטען צד שהתפוצץ, באתר ynet, 10 באוקטובר 2024
  11. ^ יואב זיתון, פעילות אוגדה 162 בג'באליה: חוסלו מחבלים שהשתלטו על מרפאה של אונר"א, באתר ynet, 15 באוקטובר 2024
  12. ^ אבי אשכנזי, ‏עשרות מחבלים הסתתרו בבית ספר בצפון הרצועה, והותקפו מהאוויר, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2024
  13. ^ 401 איתרו אמל"ח וכתובות בנושא טבח 7.10 בכיתת לימוד, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024
  14. ^ צוות הקרב של חטיבת גבעתי הצטרף למבצע במרחב ג'באליה בצפון רצועת עזה, באתר אשדוד אונליין, ‏18 באוקטובר 2024
  15. ^ שחר קליימן, דובר צה"ל בערבית: "מחסום הפחד מסינוואר נשבר - מאות עוזבים את ג'באליה", באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2024
  16. ^ לבקשת צה"ל: הפלסטינים מממשיכים לעזוב את ג'באליה, באתר ערוץ 7
  17. ^ פלד ארבלי, משה כהן, ‏הותר לפרסום: שני חיילי שריון נפלו בקרבות ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2024
  18. ^ אבי אשכנזי, ‏צה"ל: עשרות אלפי פלסטינים התפנו מג'באליה; יותר מ-150 מחבלים נעצרו, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2024
  19. ^ יואב זיתון, ליאור אל-חי, עינב חלבי, מפקד חטיבה 401, אלוף-משנה אחסאן דקסה, נפל בג'באליה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2024
  20. ^ אמיר בוחבוט‏, "יצא מהטנק ונהרג במקום ממטען": פרטים חדשים על התקרית בה נפל אל"ם אחסאן דקסה, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2024
  21. ^ ינון שלום יתח, הטנק בו היו נפגע: שלושה לוחמים נפלו בקרב בצפון רצועת עזה, באתר i24news, ‏25 באוקטובר 2024
  22. ^ חנן גרינווד, ירון דורון, לידור סולטן, הותר לפרסום: שלושה לוחמי צה"ל נפלו בקרבות הצפון הרצועה, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2024
  23. ^ ראש המועצה האזורית שפיר הודיע: הלוחם מלאכי יהודה הררי מאבן שמואל, שנפצע בעזה, נפטר מפצעיו, באתר ערוץ 7, 27 באוקטובר 2024
  24. ^ הותר לפרסום: רס"ן גיא יעקב נזרי מת מפצעיו אחרי שנפצע קשה בקרב, באתר ‏מאקו‏, 28 באוקטובר 2024
  25. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, ישראל מושקוביץ, רק בני 20–22: ארבעה לוחמים מיחידת הרפאים נהרגו בלחימה בג'באליה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2024
  26. ^ צק"ח כפיר הצטרף ללחימה של 162 בג'באליה, באתר צה"ל
  27. ^ אורי איזק, ‏הותר לפרסום: שני לוחמי גבעתי נפלו בקרב בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 2 בנובמבר 2024
  28. ^ אור רביד, ‏הותר לפרסום: 4 לוחמי צה"ל נפלו בקרבות בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2024
  29. ^ אור רביד ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: 4 לוחמי צה"ל נפלו בקרבות בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2024
  30. ^ עוזי ברוך, רס"ל במיל' עידן קינן, בן 21 מחטיבת כפיר, נהרג מירי צלף בפאתי ג'באליה, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2024
  31. ^ אבי אשכנזי, אנה ברסקי, ‏סרן יוגב פזי וסמ"ר נועם איתן נפלו בקרב בסג'עייה, באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2024
  32. ^ ניר דבורי, ‏החלל ה-800 מתחילת המלחמה: רס"ל (במיל') רואי ששון נפל בקרב בצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 20 בנובמבר 2024
  33. ^ הותר לפרסום: סמ"ר זמיר בורק, לוחם הנדסה קרבית, נפל בג'באליה, באתר ‏מאקו‏, 30 בנובמבר 2024
  34. ^ סמ"ר זמיר בורק ז"ל, באתר צה"ל.
  35. ^ יואב זיתון, גלעד כהן, הותר לפרסום: סמ"ר זמיר בורק נהרג מירי נ"ט בג'באליה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2024,
    הותר לפרסום: סמ"ר זמיר בורק מבית שמש נפל בקרב בעזה, באתר "סרוגים", 30 בנובמבר 2024.
  36. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: שלושה לוחמים נהרגו בלחימה בג'באליה, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2024
  37. ^ יואב זיתון, רענן בן צור, רס"ן הוד שרייבמן, מפקד פלגה ביחידת רפאים, נהרג בהיתקלות בג'באליה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2024
  38. ^ רס"ן הוד שרייבמן ז"ל, באתר צה"ל
  39. ^ יואב זיתון, רוני גרין שאולוב, עינב חלבי, 240 מחבלים נעצרו בביה"ח בג'באליה; הירי לאזור ירושלים - כ-300 מטר מכוח צה"ל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2024
  40. ^ יואב זיתון, האסון שנמנע בערנות מפעיל ה-D9, והתיעודים: מעצר ריכוז המחבלים הגדול במלחמה, בביה"ח בג'באליה, באתר ynet, 29 בדצמבר 2024
  41. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: סמ"ר יובל שהם נפל בקרב ברצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 29 בדצמבר 2024
  42. ^ המחבלים יצאו מהמחבוא בעקבות הגשם - וחוסלו: ליל המארבים בג'באליה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:06), 30 בדצמבר 2024.
  43. ^ מיכל בקשי, האסטרטגיה של חטיבת גבעתי להתמודד עם קשיי מזג האוויר, באתר עכשיו 14, 31 בדצמבר 2024
  44. ^ לאחר 3 חודשים - כפיר השלימו את משימתם בצפון הרצועה: תיעוד מהלחימה בשלושת מעוזי הטרור שהוכרעו, באתר צה"ל, 7 בינואר 2025
  45. ^ אבי אשכנזי, ‏מסוק קרב תקף מחבלים של ארגון הטרור חמאס אשר פעלו מתוך בית ספר, באתר מעריב אונליין, 8 בינואר 2025
  46. ^ מערכת חמ"ל, צה"ל מאשר: חיל האוויר תקף במרחב ששימש בית ספר בג'באליה, באתר hamal
  47. ^ TT, Multiple deaths in attack on school building in Gaza, Sweden Herald, ‏11 בינואר 2025
  48. ^ עינב חלבי, צה"ל לתושבים בג'באליה: "עברו מיד למקלטים במרכז העיר עזה", באתר ynet, 15 בינואר 2025
  49. ^ לאחר שבועות של לחימה בג’באליה – כוחות גבעתי נערכים למשימות הבאות, באתר JDN
  50. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, ארגון זכויות אדם: ישראל מבצעת ברצועה פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וטיהור אתני, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2024
  51. ^ Benedict Garman, Nick Eardley & Matt Murphy, Israel building new military dividing line across Gaza, satellite images suggest, באתר BBC, 28 בנובמבר 2024
  52. ^ הכרעת מעוז הטרור של חמאס בג'באליה: מעל 900 מחבלים נהרגו וכ-700 נשבו, סרטון באתר יוטיוב, 6 בנובמבר 2024
  53. ^ אלמוג בוקר, ‏השולט באוכל - שולט ברצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2024
  54. ^ אבי אשכנזי, ‏עוד ילמדו על זה: המבצע שפירק את מעוז חמאס בבית החולים, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2024
  55. ^ ניר דבורי, ‏בחסות הגשם: עשרות מחבלים ניסו לברוח ממחנה הפליטים ג'באליה - וחוסלו, באתר ‏מאקו‏, 30 בדצמבר 2024
  56. ^ עודד שלום, בין הריסות גב'אליה: "חמאס הוא כמו סרטן, ואי אפשר לטפל בסרטן בלי כימותרפיה", באתר ynet, 5 בינואר 2025 ציטוט: "מבצע שהחל ב-5 באוקטובר ונמשך עד עתה, שבמהלכו נשבו 1,950 מחבלים ומעל 2,800 מחבלים חוסלו".
  57. ^ הרמטכ"ל ללוחמים ברצועה: "לא היינו מגיעים להסכם בתנאים האלה אם חמאס לא היה במצב כל כך קשה", באתר ערוץ 7, 19 בינואר 2025
  58. ^ Joy fades as Gazans return to destroyed homes, באתר BBC News, 20 בינואר 2024
  59. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, "מצור בתוך מצור": צה"ל מונע סיוע הומניטרי מעשרות אלפים שנשארו בצפון הרצועה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2024
  60. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, צה"ל בודק אם הרג מאות בני אדם בצפון הרצועה בניגוד לדין הבינלאומי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2024