לדלג לתוכן

טיהור אתני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גירוש פולנים ממערב פולין בשנת 1939, לאחר סיפוח האזור לגרמניה הנאצית

טיהור אתני הוא דחיקה כפויה ושיטתית של קבוצות אתניות, גזעיות או דתיות מאזור נתון, מתוך כוונה להפוך אזור להומוגני מבחינה אתנית. לצד הרחקה ישירה בצורת גירוש או העברת אוכלוסייה, טיהור אתני כולל גם שיטות עקיפות כגון הגירה כפויה באמצעות דחיקה בכפייה של קבוצת הקורבנות ומניעת חזרתם, וכן רצח, אונס והרס רכוש.[1][2] הן ההגדרה והן האישום בטיהור אתני נתונים במחלוקת, כאשר חלק מהחוקרים כוללים וחלק מחריגים אסימילציה כפויה או רצח המוני כאמצעי לדילול אוכלוסייה של קבוצה מסוימת באזור מסוים.[3][4] טיהור אתני יכול להיות גם מדיניות סדורה.[5]

על אף שטיהור אתני מתבצע בעיקרו באמצעות גירוש וסילוק, במקרים רבים הוא מחמיר למעשי טבח. ההבדל אפוא בין טיהור אתני לבין רצח עם הוא בכוונה שעומדת מאחורי מעשי הטבח: בעוד שברצח עם מעשי הטבח הם מתוכננים ומהווים חלק מתוכנית כוללת, הרי שבטיהור אתני הם מקומיים, ונובעים בדרך כלל משנאה ומתחושות נקם.[6]

לטיהור אתני אין הגדרה משפטית פורמלית לפי המשפט הפלילי הבינלאומי. עם זאת, מעשים המזוהים עם טיהור אתני, כמו גירוש בכפייה, הרג המוני והשמדת זהות תרבותית, מטופלים במסגרת רחבה יותר של עבירות כמו פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ולעיתים רצח עם.[7][8] בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר הכיר בטיהור אתני כפשע. במשפט של רדיסלב קרשטיץ' (Radislav Krstić) בית הדין מצא כי התבצע טיהור אתני בטבח סרברניצה שכלל מעשים הנמצאים תחת ההגדרה של רצח עם נגד אוכלוסייה בוסניאקית (מוסלמית), בשל הכוונה להשמיד חלק מהקבוצה האתנית. בית הדין ישם את עקרון "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פי חוק" (nullum crimen sine lege) ואישר כי מעשים אלו היו אסורים לפי המשפט הבינלאומי המנהגי ולכן ניתן להעמיד את האחראים לדין.[9] במשפטו של דוסקו טדיק (Duško Tadić), בית הדין קבע כי טיהור אתני ביוגוסלביה לשעבר היה חלק ממדיניות נרחבת לשינוי המאזן הדמוגרפי באזור.[10]

במסגרת טיהור אתני מתבצע גם טיהור פוליטי, שבו מודחים בעלי תפקיד מהממשלה ומארגונים ממשלתיים.

מקור המושג

מקור המושג 'טיהור אתני' הוא במושג הסרבו-קרואטי 'etničko čišćenje', שמשמעותו המילולית 'ניקוי אתני'. מונח זה הופיע בשימוש נרחב לראשונה באמצעי התקשורת בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, בעת המלחמות בבוסניה וקרואטיה שהתחוללו עם פירוקה של יוגוסלביה. תחילה, הוא שימש לתיאור מאמציהם של לאומנים אלבנים לגרש סרבים מהמחוז האוטונומי של קוסובו ביוגוסלביה במטרה למזג את קוסובו לאלבניה.[11][12]

חוקרים מראים את הקשר בין טיהור אתני לשאיפה להומוגניות במדינות לאום והדגשה של מתחים אתניים כגורם תורם לחששות ביטחוניים. כן, מלחמה היא גורם מחולל או מעצים בטיהור אתני.[13]

הגדרות

החלטה 780 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה פה אחד ב-6 באוקטובר 1992.עסקה ב"הפרות נרחבות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי בבוסניה והרצגובינה. ההחלטה התקבלה על בסיס דוח שהוכן על ועדת מומחים. בדוח הוגדר טיהור אתני:[14] ”הביטוי "טיהור אתני" הוא ביטוי חדש יחסית. בהקשר של הסכסוכים ביוגוסלביה לשעבר, "טיהור אתני" פירושו הפיכת אזור להומוגני מבחינה אתנית באמצעות שימוש בכוח או בהפחדה כדי לדחוק אנשים מקבוצות נתונות מהאזור. "טיהור אתני" הוא בניגוד למשפט הבינלאומי.
בהתבסס על הדוחות הרבים המתארים את המדיניות והפרקטיקות שבוצעו ביוגוסלביה לשעבר, 'טיהור אתני' בוצע באמצעות רצח, עינויים, מעצרים שרירותיים ומאסר, הוצאות להורג מחוץ לערכאות משפט, אונס ותקיפות מיניות, כליאת אוכלוסייה אזרחית בגטאות, גירוש בכפייה, עקירה וגירוש של אוכלוסייה אזרחית, התקפות צבאיות מכוונות או איומים על אזרחים ואזורים אזרחיים, והרס מכוון של רכוש. מעשים אלה מהווים פשעים נגד האנושות ויכולים להיות משויכים לפשעי מלחמה ספציפיים. יתר על כן, מעשים כאלה עשויים גם להיכנס תחת ההגדרות באמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.”
(Report of the Commission of Experts Established Pursuant to United Nations Security Council Resolution 780 (1992))

אנדרו בל-פיאלקוף הגדיר טיהור אתני "כדחיקה בכפייה של אוכלוסייה 'לא רצויה' משטח נתון בשל אפליה דתית או אתנית, שיקולים פוליטיים, אסטרטגיים או אידאולוגיים, או שילוב של אלה". [5]

טיהור אתני יכול להיות גם מדיניות סדורה. הגדרה זו רואה בפעולות השונות שגורמות לטיהור אתני חלק ממערכת כוללת. גישה זו, מדגישה את קיומה של מדיניות מורכבת המניעה את האירועים הבודדים.[5]

בין רצח עם לטיהור אתני

החוקר האוסטרלי-קפריסאי, אנדקוס ורנבה, מציע הבחנה בין רצח עם טיהור אתני. לטענתו, בטיהור אתני, הכוונה היא לסלק בכוח קבוצה מסוימת מאזור גאוגרפי, כלומר, לגרש באופן המוני חברים בקבוצה מעבר לגבול בינלאומי, תוך שימוש באמצעים כמו גירוש כפוי ואף טבח. עם זאת, בניגוד לרצח עם, טיהור אתני אינו כולל מדיניות של השמדה מוחלטת. אף על פי כן, טיהור אתני כרוך במקרים רבים במוות המוני, בין אם כתוצאה מרשלנות, רגשי נקמה של מבצעי הגירוש, או מחסור במשאבים. מוות נרחב עשוי לשמש כמנגנון להפחדת חברי הקבוצה הנותרים, כך שיאלצו לעזוב מרצון מחשש לחייהם.[15]

מקרים של טיהור אתני

להלן מספר מקרים בולטים של טיהור אתני.

ההגליות האשוריות

ההגליות האשוריות המוזכרות בכתובים של מלכי אשור, מהאלף השני לפנה"ס ועד המאה השביעית לפנה"ס, נחשבות למקרים הראשונים המתועדים בהיסטוריה של טיהור אתני. האשורים היגלו בבלים, חתים, מצרים ועמים נוספים בהיקף גדול וגרמו לשינויים בהרכב האוכלוסייה. מטרת ההגליות הייתה לבטל את הזהות הלאומית והדתית של העמים הנכבשים, לשלב אותם בעם האשורי, וכך להגדיל את כוחה של האימפריה האשורית. המערכת הארגונית של הגליית המונים פותחה ושוכללה במיוחד בימי תגלת פלאסר השלישי (727-745 לפנה"ס), ובדרך זו המשיכו גם יורשיו, סרגון השני (722–705 לפנה"ס) וסנחריב (705–681 לפנה"ס).[16]

גירוש יהודים בימי הביניים

עמוד ראשי
ראו גם – גירוש ויציאת יהודים

בימי הביניים הטיהורים האתניים היו בעיקר על רקע דתי. טיהור אתני התבצע בעיקר באמצעות טבח וגירוש. המיעוט הדתי הגדול ביותר באירופה אז היה יהודים. בין המקרים הידועים של גירוש יהודים בימי הביניים נמנים גירוש יהודי אנגליה, גירושי יהודי צרפת, גירוש יהודי אוסטריה, גירוש ספרד וגירוש מוזע. ספרד גירשה משטחה גם את המוסלמים ב-1502 וכעבור כעשרים שנה ניצרה בכפייה את המוסלמים שנותרו בממלכה. בין השנים 1609 ל-1614 היא גרשה את כל המוריסקוס.[16].

מלחמות הקונפדרציה האיריות

מלחמות הקונפדרציה האיריות (אנ') היו סדרה של סכסוכים אלימים שהתרחשו באירלנד משנת 1641 עד 1653, בעיקר בין תומכי שושלת בית סטיוארט לבין כוחות פרוטסטנטיים. המלחמה גבתה קורבנות רבים, וכמו כן הובילה לגירוש מחצית האירים מאירלנד.[17]

גירוש שבטים ילדים בארצות הברית

גירוש שבטים ילידים הייתה מדיניות ממשלת ארצות הברית לטיהור אתני באמצעות הגירה בכפייה של שבטים עצמאיים מאדמות אבותיהם במזרח ארצות הברית לשטחים שמערבית לנהר המיסיסיפי (בקירוב, השטח של אוקלהומה כיום), מדיניות שיש המגדירים כרצח עם.[18] חוק הרחקת היילידים משנת 1830, החוק המרכזי שהסמיך את גירוש השבטים המקומיים, נחתם על ידי נשיא ארצות הברית אנדרו ג'קסון ב-28 במאי 1830. למרות שג'קסון נקט בעמדה נוקשה בנוגע לגירוש היילידים, החוק יושם בעיקר בתקופת כהונתו של מרטין ואן בורן. לאחר חקיקת החוק, כ-60,000 חברים משבטי הצ'רוקי, מוסקוגי (Muscogee Nation), סמינול (Seminole), צ'יקאסו (Chickasaw) וצ'וקטו (Choctaw) (כולל אלפים מעבדיהם השחורים) הועברו בכוח מאדמותיהם, כאשר אלפים מתו במהלך מסע הדמעות.[19]

גירוש יוונים וארמנים מטוריקה במאה ה-19

רק במאה ה-19 הפך הרס טוטאלי של קבוצה אתנית למטרה מדינית, עם תחילת מאמצי הטיהור הטורקיים נגד יוונים וארמנים. הסולטן, עבדול חמיד השני, ראה בשתי הקבוצות האתניות אוייבים ועודד את האיבה בין הכורדים לארמנים עד שפרצה מלחמה. ב-1894, כוחות סדירים טורקים חברו לכורדים וכ-200,000 ארמנים נהרגו.[16] על פי חניבעל טראוויס, כ-450,000 נוצרים עות'מאניים נספו במהלך המאה ה-19 בשל פעולות "ענישה" שנעשו בטענה למרידות נגד האימפריה העות'מאנית.[20] ב-1905 התרחשה השואה הארמנית ובמהלך מלחמה העולם הראשונה התרחש רצח העם היווני.

גירוש תל אביב

באביב 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, התבצע גירוש תל אביב. השלטונות העות'מאניים של ארץ ישראל הוציאו צו גירוש כולל לתושבי העיר יפו והשכונה תל אביב, אולם למעשה הוא נאכף בעיקר כלפי יהודים. העות'מאנים הסבירו את דרישתם לפינוי התושבים, כדי להגן עליהם מפני פגיעת האויב בדרך הים, ובעקיפין טענו כי התושבים היהודים עלולים לבגוד ולסייע לחדירת האויב. כ-10,000 גולים (לפי אומדנים אחרים עד 5,000) יצאו מתל אביב אל רחבי הארץ, והעיר התרוקנה מתושביה, מלבד כמניין שומרים מבני השכונה שנקראו "הקבוצה היפואית". לאחר כיבוש חלקה הצפוני של הארץ בידי הבריטים בסוף שנת 1918 ניתן לגולים לשוב לבתיהם.[דרוש מקור]

גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה

בשלבים המאוחרים של מלחמת העולם השנייה ובתקופה שלאחריה, גרמנים ו"פולקסדויטשה" (גרמנים אתניים) נמלטו או גורשו ממדינות שונות במרכז ומזרח אירופה, כולל צ'כוסלובקיה, וכן מהפרובינציות הגרמניות לשעבר של שלזיה התחתונה והעליונה, פרוסיה המזרחית, והאזורים המזרחיים של ברנדנבורג (ניומרק) ופומרניה (הינטרפומרן), שסופחו על ידי פולין וברית המועצות. בגירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה הועתקו לפחות 12 מיליון גרמנים ממקום מושבם הקבוע, והדבר נחשב כטרנספר הגדול ביותר של אוכלוסייה אתנית אחת בהיסטוריה המודרנית.[16]

ברית המועצות בשלטון סטלין

בברית המועצות תחת שלטון סטלין במלחמת העולם השנייה הוגלו מבתיהם עמים שלמים ברחבי ברית המועצות, כגון הגרמנים יושבי הוולגה, הטטרים והצ'צ'נים, ונשלחו לרפובליקות הסובייטיות של מרכז אסיה, ולמזרח הרחוק של רוסיה.

הנכבה

על אף שהדבר שנוי במחלוקת,[21] ישנם חוקרים המגדירים את הנכבה, בה עזבו רבים מערביי ארץ ישראל את יישוביהם במהלך מלחמת העצמאות, כטיהור אתני.[22][23][24] בחלק מהמקרים נבע הדבר מגירושם על ידי כוח המגן העברי. בין אלו ניתן למנות את ערביי לוד ורמלה (כ-50,000 עד 70,000 נפש), כפרים בגליל שנכבשו במהלך מבצע חירם (כ-30,000 ערבים עזבו במהלך המבצע), וכן כ-2,400 מערביי אשקלון, שגורשו לעזה במהלך שנת 1951. מכון עקבות הציג מסמך מיוני 1948 ובו ניתוח שביצעה מחלקת המודיעין של צה"ל של היקף עקירת התושבים הפלסטינים מיישוביהם מאז תחילת המלחמה. הניתוח העלה כי את עקירתם של כ-70% מהפליטים בתקופה זו יש לייחס לפעולות צבאיות של כוח המגן העברי, וכי השפעתן של הוראות שנתנו מנהיגים ערבים מסתכמת בעזיבה של 5% בלבד מהעקורים.[25]

מלחמת קוסובו

במהלך מלחמת קוסובו ברחו או גורשו רוב האלבנים מקוסובו, אירוע המכונה "טיהור אתני". מאידך, צבא שחרור קוסובו ביצע טיהור אתני של סרבים וצוענים.

מלחמת האזרחים בלבנון

במהלך מלחמת האזרחים בלבנון השתלטו מיליציות חמושות על שטחים לפי חלוקת עדתית, הביאו לרוב להגירה בכפייה של אוכלוסייה שאינה נמנית עם עדת המיליציה השולטת במקום, לפעמים כתוצאה מטבח שבוצע בה. חלק מהפליטים שבו למקום מגוריהם לאחר סיום מלחמת האזרחים.

הטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה

מלחמת אבחזיה ניטשה בין השנים 1992 ל-1994, בין צבא גאורגיה לבין בדלנים אבחזים שזכו לסיוע של כוחות הפדרציה הרוסית. בתום הלחימה בוצע הטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה, בו גורשו מאבחזיה כ-250,000 גאורגים, שהיו כ-45% מתושבי החבל.

גירוש יהודים מארצות ערב

ערך מורחב – פליטים יהודים ממדינות ערב

יש חוקרים המגדירים את עזיבת הפליטים היהודים ממדינות ערב כגירוש וכטיהור אתני.[26][27][28][29]

טיהור אתני ממוסלמים ברפובליקה המרכז אפריקאית

טיהור אתני ממוסלמים ברפובליקה המרכז אפריקאית בוצע בשנת 2014.[30]

רדיפת הרוהינגיה במיאנמר

ערך מורחב – רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016-היום)

רדיפת הרוהינגיה במיאנמר היא דיכוי צבאי מתמשך של בני הרוהינגיה במחוז ראקין שבמערב מיאנמר, על ידי הצבא והמשטרה במדינה, שהחל באוקטובר 2016 וכלל גירוש, רצח, אונס המוני, הצתות ומניעת ילודה. הרדיפה הביאה לבריחת מאות אלפים מבני הרוהינגיה לבנגלדש.

מקרים של טיהור אתני כחלק מרצח עם

ברוב המקרים בהיסטוריה בהם התרחש רצח עם בוצע גם טיהור אתני. בין המקרים הבולטים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיהור אתני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Carrie Booth Walling, The history and politics of ethnic cleansing, The International Journal of Human Rights 4, 2000-09, עמ' 47–66 doi: 10.1080/13642980008406892
  2. ^ United Nations Office on Genocide Prevention and the Responsibility to Protect, www.un.org
  3. ^ Jennifer Kirby-McLemore, Settling the Genocide v. Ethnic Cleansing Debate: Ending Misuse of the Euphemism Ethnic Cleansing, Denver Journal of International Law and Policy 50, 2021-2022, עמ' 109
  4. ^ Meghan M Garrity, “Ethnic Cleansing”: An Analysis of Conceptual and Empirical Ambiguity, Political Science Quarterly 138, 2023-11-30, עמ' 469–489 doi: 10.1093/psquar/qqad082
  5. ^ 1 2 3 Drazen Petrovic, Ethnic Cleansing - An Attempt at Methodology, European Journal of International Law 5, 1994, עמ' 342
  6. ^ What's the difference between genocide and ethnic cleansing?, PBS, ‏24 באוקטובר 2017 (באנגלית)
  7. ^ Defining the Four Mass Atrocity Crimes, Global Centre for the Responsibility to Protect (באנגלית)
  8. ^ Adam Jones, Crimes Against Humanity: A Beginners Guide, New York: Oneworld Publications, 2012, Beginners Guides, ISBN 978-1-78074-146-8
  9. ^ [https://www.icty.org/x/cases/krstic/tjug/en/krs-tj010802e.pdf international Tribunal for the Prosecution of Persons Responsible for Serious Violations of International Humanitarian Law Committed in the Territory of Former Yugoslavia since 1991 PROSECUTOR v.RADISLAV KRSTIC], 02 August 2001
  10. ^ Alfred de Zayas, The right to one's homeland, ethnic cleansing, and the International Criminal Tribunal for the Former Yugoslavia, Criminal Law Forum 6, 1995-06, עמ' 257–314 doi: 10.1007/bf01097769
  11. ^ Who first coined the euphemism "ethnic cleansing" for racial murder and persecution? Surely it must have been a dictator? | Notes and Queries | guardian.co.uk, www.theguardian.com
  12. ^ Marvine Howe, EXODUS OF SERBIANS STIRS PROVINCE IN YUGOSLAVIA, NYT, ‏July 12, 1982
  13. ^ H. Zeynep Bulutgil, The state of the field and debates on ethnic cleansing, Nationalities Papers 46, 2018-11, עמ' 1136–1145 doi: 10.1080/00905992.2018.1457018
  14. ^ Report of the Commission of Experts Established Pursuant to United Nations Security Council Resolution 780 (1992), Refworld (באנגלית)
  15. ^ Andrekos Varnava, [https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/10383441.2024.2413741 Distinguishing between genocide and ethnic cleansing in the Ottoman Empire (1914–23) and why this matters], Griffith Law Review, 2024 doi: 10.1080/10383441.2024.2413741
  16. ^ 1 2 3 4 Andrew Bell-Fialkoff, A Brief History of Ethnic Cleansing, Foreign Affairs 72, 1993, עמ' 110–121 doi: 10.2307/20045626
  17. ^ The Eleven Years War 1641-52 – A Brief Overview – The Irish Story (באנגלית בריטית)
  18. ^ Dylan Matthews, Andrew Jackson was a slaver, ethnic cleanser, and tyrant. He deserves no place on our money., Vox, ‏2016-04-20 (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ Ethan Davis, An Administrative Trail of Tears: Indian Removal, The American Journal of Legal History 50, 2008, עמ' 49–100
  20. ^ Vasileios Th. Meichanetsidis, The Genocide of the Greeks of the Ottoman Empire, 1913–1923: A Comprehensive Overview, Genocide Studies International 9, 2015-03, עמ' 104–173 doi: 10.3138/gsi.9.1.06
  21. ^ אתר למנויים בלבד דניאל בלטמן, טיהור אתני? כן, ב-1948, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016
    אתר למנויים בלבד בני מוריס, לא היה טיהור אתני ב-1948, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
    אתר למנויים בלבד אהוד עין-גיל, הטעות של בני מוריס, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2016
    אתר למנויים בלבד דניאל בלטמן, כן, היה טיהור, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2016
    אתר למנויים בלבד בני מוריס, תעמולה פרו־ערבית, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2016
  22. ^ אילן פפה, הנכבה איננה רק טיהור אתני, היא דה-הומניזציה של עם, באתר "שיחה מקומית", 14 במאי 2018
    איתמר ענברי, מה שישראל ביצעה ב-48' הוא טיהור אתני, באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2006
    עמר אלע'בארי, טיהור אתני ועוד איך: תשובה לבני מוריס, באתר העוקץ, ‏1 בנובמבר 2016
    אתר למנויים בלבד דניאל בלטמן, טיהור אתני? כן, ב-1948, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016
    אתר למנויים בלבד גדעון לוי, מהאנשים שהביאו לכם את 1948, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2016
    משה גבעתי, האם העתיד צופן בחובו טיהור אתני, באתר News1 חדשות מחלקה ראשונה, ‏1 באוגוסט 2017
    אלי פודה, הנכבה לא תיעלם, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2009
  23. ^ אילן פפה, אצולת הארץ, משפחת אל־חוסייני, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 357
  24. ^ טלי חתוקה, רגעי תיקון, רסלינג, 2008, עמ' 240
  25. ^ ניתוח מודיעיני מ-1948 שהוסתר במשך עשרות שנים: פעולות הלוחמים היהודים – ולא קריאות ההנהגה הערבית – הן הגורם המרכזי לעקירת הערבים, באתר עקבות
  26. ^ Carole L. Basri, The Jews of Iraq: A Forgotten Case of Ethnic Cleansing, Institute of the World Jewish Congress, 2003, עמ' 3, 29. (באנגלית)
  27. ^ Georges Bensoussan, Andrew Halper, Jews in Arab Countries: The Great Uprooting, Indiana University Press, 2019, עמ' 427, 452, 470
  28. ^ מאט ליבוביץ', "הנכבה היהודית": הגירוש המושתק ממדינות ערב, באתר זמן ישראל, 10 בדצמבר 2021
  29. ^ אמנות ההתקפה הנגדית - וחוקי נירנברג של יהודי מדינות ערב, שנחשפים, 29.4.2012, אתר Gplanet
  30. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, הושלם טיהורם האתני של המוסלמים בבירת הרפובליקה המרכז אפריקאית, באתר הארץ, 10 במרץ 2014