הגירה בכפייה
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 113.4 מיליון (2023) | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
|
עקורים בארצם - 75.9 מיליון (2023) |
הגירה בכפייה (אנגלית: Forced displacement) הוא תהליך בו קבוצת בני אדם מורחקים מביתם או מאזור מגוריהם בכפייה ובלית ברירה, משלל סיבות. נציבות האו"ם לפליטים (UNCHR) מגדירה הגירה בכפייה כתהליך שנגרם "כתוצאה מרדיפה, סכסוך, אלימות או הפרה של זכויות אדם".[1] אדם שעבר הגירה בכפייה נקרא "מהגר כפוי" או "אדם עקור" (DP). אם אדם עבר הגירה בכפייה בתוך שטח מדינתו, הוא נקרא עקור בארצו (IDP).[2]
נכון לשנת 2023,בעולם חיים 117.3 מיליון עקורים:
- 75.9 מיליון מהם הם עקורים בארצם.[3] זאת אומרת שנכפה עליהם לעזוב את ביתם אך הם עדיין מתגוררים בתוך גבולות מדינתם.
- 34.6 מיליון מהם פליטים. זאת אומרת שנכפה עליהם לעזוב מחשש לרדיפה על רקע גזע, דת, לאום.
- 6.8 מיליון מהם מבקש מקלטי.[4] זאת אומרת שהוא מבקש להיקלט במדינה אחרת בשל מצוקה במדינתו.
השפעות הגירה בכפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקירה כפויה יוצרת אתגרים מורכבים החל ממציאת מקום מגורים בטוח או הסתגלות לחיים במחנה פליטים, כמו גם גישה לסיוע הומניטרי בסיסי במיקום העקירה, שלעיתים קרובות הוא לא מוכר ולא בטוח. אתגרים בסיסיים נוספים, כמו פרנסה וגישה לשירותי בריאות או חינוך, משותפים, לעיתים קרובות, לאוכלוסיות עניות מקומיות באזורים שבהם מתיישבים העקורים. הצטרפותם של העקורים לאוכלוסיית העניים המקומיות יוצרת, לא פעם, מתח בין האוכלוסייה הקבועה לעקורים שהצטרפו שלא מרצונם.[5]
עקרונות מנחים להגדרת עקירה פנימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1998 קיבץ האו"ם עקרונות מנחים על זכויותיהם של עקורים פנימיים (Guiding Principles on Internal Displacement). העקרונות המנחים מגדירים עקורים פנימיים כ"אנשם או קבוצות אנשים שנאלצו או חויבו לברוח או לעזוב את בתיהם או את מקומות מגוריהם הקבועים, במיוחד כתוצאה מ או כדי להימנע מההשפעות של סכסוך מזוין, מצבים של אלימות כללית, הפרות של זכויות אדם או אסונות טבע או מעשה אדם, ושלא חצו גבול מדינה המוכר בינלאומית."[6]
העקרונות המנחים אינם אמנה בינלאומית מחייבת בנושא זכויותיהם של עקורים פנימיים הדומה לאמנ בדבר מעמדם של הפליטים משנת 1951. עם זאת, אף על פי שהעקרונות אינם מחייבים כשלעצמם, הם מבוססים על משקפים את החוק הבינלאומי מחייב בנושא זכויות אדם ומשפט הומניטרי. הם הוכרו על ידי מסמכי תוצאות פסגת 2005 ועצרת האו"ם כ"מסגרת בינלאומית חשובה להגנה על עקורים פנימיים".[5]
סיבות להגירה בכפייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסונות טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסון טבע עלול לפגוע בתשתיות, בגישה למים ולאוכל ובכלכלה המקומית והאזורית. לכן, אסונות טבע עלולים להוביל לעלייה משמעותית בכמות עקורים. התחממות עולמית גם כן עלולה להוביל לעלייה בכמות אסונות הטבע, מה שמאלץ אנשים רבים להפוך לעקורים בארצם.[7] אסונות טבע והתחממות גלובלית עלולה להוביל גם לאי צמיחה של יבול.
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004) - רעידת האדמה השלישית בעוצמתה שנמדדה בעולם ואחת מהקטלניות ביותר בעת המודרנית. עוצמתה הגיעה לדרגה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט, והאנרגיה שלה שקולה לכ-10,000 פצצות אטום מהסוג שהוטל על הירושימה. 1.7 מיליון אנשים הפכו לעקורים באינדונזיה, סרי לנקה והודו.[8]
- הוריקן קתרינה - סופת הוריקן אשר חצתה את פלורידה ופגעה בחופי ארצות הברית בקרבת העיר ניו אורלינס שבלואיזיאנה ב-29 באוגוסט 2005. מיליון אנשים הפכו לעקורים.[9][10]
אסונות מעשה ידי אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסון מעשה ידי אדם הוא אסון שלרוב נגרם כתוצאה מפעילות של האדם בסביבה. לדוגמה, אסון סביבתי לרוב נגרם כתוצאה מפעילות של האדם בסביבתו, ולכן הוא מוגדר כאסון מעשה ידי אדם. עם זאת, על פי אונסק"ו, האסונות הנפוצים ביותר בקטגוריה הזאת הם סכסוכים פוליטיים.[11][12]
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלחמת הסמים במקסיקו - אנשים רבים במקסיקו הפכו לעקורים כתוצאה ממלחמת הסמים באזור.[13] מ-2006 עד 2012, כ-740,000 מקסיקנים הפכו לעקורים.
- ונצואלה וקולומביה - ב-2016 פרץ משבר בין קולומביה לוונצואלה השכנה, על רקע משבר כלכלי, כאשר נשיא ונצואלה ניקולס מדורו הורה על גירוש אלפי קולומביאנים מהמדינה בטענה שהם עוסקים בהברחת מוצרי ייסוד לקולומביה ומסייעים לאופוזיציה. עשרות אלפי פליטים מוונצואלה יצרו משבר הומניטרי באזורי הגבול.
דוגמאות לאירועי הגירה בכפייה שנגרמו כתוצאה מסכסוך פוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גירוש הפלסטינים (1949-1956) - לאחר מלחמת העצמאות, יותר מ-700,000 עקורים.
- גירוש הטורקים מבולגריה (1950-1951) - בזמן המלחמה הקרה, 154,393 עקורים.
- גירוש היהודים ממדינות ערב - לאחר מלחמת העצמאות, 850,000 עקורים.
- משבר הפליטים בהודו-סין הצרפתית - לאחר מלחמת וייטנאם, מיליונים.
- מלחמת האזרחים באל סלוודור - לאחר ההפיכה הצבאית הסלוודורית ב-1979, מיליון.
- ההפיכה הצבאית במיאנמר (2021) - מיליון.[14]
דוגמאות לאירועי הגירה בכפייה שנגרמו כתוצאה מאסון סביבתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השרפות באמזונאס (2019) - שרפות יער שהתרחשו בקיץ 2019 והובילו לעלייה בכמות העקורים הילידים.[15][16]
- אסון צ'רנוביל - תאונה גרעינית, החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. הובילה ל-100,000 עקורים.[17]
- רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד - רעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849. הוביל למיליון עקורים.[18]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ UNHCR Global Trends 2014, UNHCR (באנגלית)
- ^ POPULATIONS OF CONCERN TO UNHCR, UNCHR, 2019
- ^ 75.9 Million People Living in Internal Displacement in 2023: IDMC Report, International Organization for Migration (באנגלית)
- ^ Annexes for Global and Mid-Year Trends, UNCHR (באנגלית)
- ^ 1 2 Asger Christensen and Niels Harild, Forced Displacement –The Development Challenge, Social Development Department The World Bank, 2009
- ^ Guiding Principles on Internal Displacement, UNHCR, 2004 (באנגלית)
- ^ קנת' לאי, סבטלנה ינושקביץ', Causal Models Applied to the Patterns of Human Migration due to Climate Change, 2023
- ^ {{{מחבר}}}, THE 2004 INDIAN OCEAN TSUNAMI, 2005
- ^ Alejandra Torres Camprubí, Climate Change, Forced Displacement and International Law, by JaneMcAdam, published by Oxford University Press, 2012, 344pp., £74.00, hardback., Review of European, Comparative & International Environmental Law 22, 2013-11, עמ' 373–375 doi: 10.1111/reel.12036_2
- ^ The Location of Displaced New Orleans Residents in the Year After Hurricane Katrina, PubMed
- ^ Displaced Person / Displacement | United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization, web.archive.org, 2019-10-24
- ^ 48 Forced Migration in South-East Asia and East Asia Get access Arrow, Oxford Academic
- ^ Mexico’s Unseen Victims, Refugees International (באנגלית אמריקאית)
- ^ Myanmar Emergency Update (as of 15 September 2021) - Myanmar | ReliefWeb, reliefweb.int, 2021-09-21 (באנגלית)
- ^ Alexander Zaitchik, On the Front Lines of Bolsonaro’s War on the Amazon, Brazil’s Forest Communities Fight Against Climate Catastrophe, The Intercept, 2019-07-06 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Shannon Sims, The Land Battle Behind the Fires in the Amazon, The Atlantic, 2019-08-27 (באנגלית)
- ^ The true toll of the Chernobyl disaster, BBC (באנגלית בריטית)
- ^ M. Kelly, A. Stewart Fotheringham, The online atlas of Irish population change 1841–2002: A new resource for analysing national trends and local variations in Irish population dynamics, Irish Geography 44, 2011-07, עמ' 215–244 doi: 10.1080/00750778.2011.664806
