סרבו-קרואטית

סרבו-קרואטית
српскохрватски
srpskohrvatski

מדינות	סרביה, מונטנגרו, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה
אזורים	הבלקן
דוברים	21,000,000
שפת אם	18,500,00
כתב	כתב קירילי בסרביה, מונטנגרו, ובוסניה, כתב לטיני בקרואטיה. לעיתים הכתב הערבי נכתב בבוסניה אך לא השתרש
משפחה	הודו-אירופית בלטו-סלאבית סלאבית דרומית סרבו-קרואטית
לאום	בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, סרביה, קוסובו, קרואטיה
ארגון	האיחוד האירופי (בתור קרואטית)
קוד שפה	sh
קוד ISO 639-1	sh
קוד ISO 639-3	hbs
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

סרבו-קרואטית בשנת 2005

סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו-אירופית. היא שימשה כשפתה הרשמית של יוגוסלביה; לאחר שזו התפרקה, נותרה כשפה הרשמית בסרביה ומונטנגרו, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. רוב תושבי צפון מקדוניה וסלובניה דוברים אף הם סרבו-קרואטית כשפה שנייה.

זוהי אחת השפות היחידות בעולם אשר נכתבות בשתי מערכות אלפבית שונות. האלפבית הלטיני נמצא בשימוש בקרואטיה ובסלובניה ואילו האלפבית הקירילי נמצא בשימוש בסרביה, מונטנגרו ובוסניה. האלפבית הערבי שימש לעיתים את הבוסנית, אך לא השתרש.

ניבים וצורות סטנדרטיות

תתי-ניבים של הניב השטוקאווי, לפני ההגירות של המאה ה-20. תת-הניב המזרח הרצגוביני מסומן בצהוב.

פרישה היסטורית של הניבים העיקריים של השפה הסרבו-קרואטית לפני הנדידות במאה ה-16

ניבים סרבו-קרואטים עיקריים בקרואטיה

הניב הטורלקי נמצא בין השפה הסרבו-קרואטית לבין השפה הבולגרית

הלשון היא בעלת ארבעה ניבים עיקריים: צ'קאווי, שטוקאווי, קאיקאווי וטורלאקי. תת-הניב המזרח-הרצגוביני של הניב השטוקאווי הוא העיקרי והנחשב ביותר, ועליו מבוססות כל הצורות הסטנדרטיות של השפה: סרבית, קרואטית ובוסנית. ההבדלים בין הצורות האלה זניחים. השם "סרבית" מתייחס כיום בעיקר לסרבו-קרואטית הכתובה באלפבית הקרילי (אך גם באלפבית לטיני) בשטחי סרביה, מונטנגרו, בוסניה, סלבוניה וקראינה, בעוד "קרואטית" מתייחס כיום בעיקר לזו הכתובה באלפבית הלטיני בקרואטיה, בוסניה והרצגובינה.

המצב הפוליטי הסבוך ביוגוסלביה השפיע על השפה. לאחר פרישת קרואטיה מיוגוסלביה ב-1991, כחלק מהרצון לבדל את קרואטיה משאר מדינות יוגוסלביה לשעבר, מגמה שהתעצמה עקב הקרבות שהתחוללו במקום בשנות ה-90 בין שני עמים הדוברים אותה שפה. הכניסו מנהיגי קרואטיה באופן יזום מילים חדשות לשימוש בשפה, על מנת להבדילה מהסרבית. חלק מהמילים החדשות נלקחו מהשפה הדלמטית, חלקן ממקור איטלקי וחלקן תחדיש.

מסיבות פוליטיות, לאומיות ופטריוטיות נקראת השפה בשמות שונים במדינות השונות. בקרואטיה נקראת השפה כיום "קרואטית", בסרביה, הדבקה בשפה המקורית, נקראת השפה כיום "סרבית", בחלקים מבוסניה והרצגובינה "בוסנית". מספר קבוצות במונטנגרו תומכות בשינוי שם השפה למונטנגרית. הדקדוק נשאר בינתיים זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית והשוני הוא באוצר מילים ובאיות.

עדות למצב השפה מצויה גם בוויקיפדיה, שבה מתנהלים מיזמים שונים בבוסנית, סרבית, קרואטית וסרבו-קרואטית.

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

פונמות בסרבו-קרואטית

	וילוני		חכי		בתר- מכתשי		מכתשי /שִנִּי		שפתי (שִנִּי)
אפי			ɲ				n		m
סותם	ɡ	k					d̪	t̪	b	p
מחוכך			ʥ	ʨ	ʤ	ʧ		ʦ̪
חוכך		x			ʒ	ʃ	z̪	s̪	v	f
מקורב (צדי)			j
			ʎ				ɫ
רוטט							r

העיצורים
סימון גרפי		תעתיק IPA	הערך הפונטי
לטיני	קירילי
Bb	Бб	b	נהגה כהגיית בי"ת
Cc	Цц	ʦ	נהגה כהגיית צד"י
Čč	Чч	ʧ	נהגה כהגיית צד"י רכה
Ćć	Ћћ	ʨ	נהגה טְשְ כשהלשון שטוחה כלפי בתר-המכתש
Dd	Дд	d	נהגה כהגיית דל"ת
Dž/dž	Џџ	ʤ	נהגה כהגיית גימ"ל רכה
Đđ	Ђђ	ʥ	נהגה דְּזְ' כשהלשון שטוחה כלפי בתר-המכתש
Ff	Фф	f	נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg	Гг	g	נהגה כהגיית גימ"ל
Hh	Хх	x	נהגה כהגיית כ"ף רפה
Jj		j	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk	Кк	k	נהגה כהגיית כ"ף דגושה
Ll	Лл	l	נהגה כהגיית למ"ד
Lj/lj	Љљ	ʎ	נהגה כהגיית למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות
Mm	Мм	m	נהגה כהגיית מ"ם
Nn	Нн	n	נהגה כהגיית נו"ן
Nj/nj	Њњ	ɲ	נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב - כמו Ñ הספרדית
Pp	Пп	p	נהגה כהגיית פ"א
Rr	Рр	r	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Ss	Сс	s	נהגה כהגיית סמ"ך
Šš	Шш	ʃ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt	Тт	t	נהגה כהגיית ת"ו
Vv	Вв	v	נהגה כהגיית בי"ת רפה
Zz	Зз	z	נהגה כהגיית זי"ן
Žž	Жж	ʒ	נהגה כהגיית זי"ן רכה

תנועות

התנועות
לטיני	קירילי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Aa		[a]	נהגית כהגיית פתח
Ee		[ɛ]	נהגית כצירי פתוח יותר
Ii	Ии	[i]	נהגית כהגיית חיריק
Uu	Уу	[u]	נהגית כהגיית שורוק
Oo		[ɔ]	נהגית כחולם פתוח יותר

ראו גם

• לוח בשקה

קישורים חיצוניים

• שפה סרבו-קרואטית, דף שער בספרייה הלאומית