לדלג לתוכן

משמרות המהפכה האסלאמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משמרות המהפכה האסלאמית
سپاه پاسداران انقلاب اسلامی
דגל משמרות המהפכה האסלאמית
דגל משמרות המהפכה האסלאמית
סמל משמרות המהפכה האסלאמית
סמל משמרות המהפכה האסלאמית
תקופת הפעילות 5 במאי 1979 – הווה (45 שנים)
אידאולוגיה אסלאמיזם שיעי
פונדמנטליזם אסלאמי
מוטו הכינו כוח לקראתם ככל שתוכל
כינוי משמרות המהפכה
מייסדים רוחאללה ח'ומייני (נהרג)
מוחסן סאזגארה
מנהיגים
מפקד נוכחי הקצין חוסיין סלאמי
מטה טהראן
אזורי פעילות

איראןאיראן איראן
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
עיראקעיראק עיראק
לבנוןלבנון לבנון

סוריהסוריה סוריה
מדינה איראןאיראן איראן
חברים 190,000 פעילים
חלק מ הכוחות המזוינים של איראן
יחידות בת זרוע יבשה
זרוע אווירית
זרוע ימית
כוח קודס
בסיג'
ארגון המודיעין
בעלי ברית רוסיהרוסיה רוסיה
סוריהסוריה סוריה
עיראקעיראק עיראק
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
חות'יםחות'ים חות'ים
חמאסחמאס חמאס
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
ועדות ההתנגדות העממיתועדות ההתנגדות העממית ועדות ההתנגדות העממית
(ראו ערך מורחב: מיליציות פרו-איראניות)
מתנגדים ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
קנדהקנדה קנדה
יפןיפן יפן
הולנדהולנד הולנד
גרמניהגרמניה גרמניה
אוסטריהאוסטריה אוסטריה
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
סרביהסרביה סרביה
שווייץשווייץ שווייץ
ליטאליטא ליטא
פורטוגלפורטוגל פורטוגל
מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץמועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ
הליגה הערביתהליגה הערבית
הליגה הערבית
הצבא הסורי החופשי הצבא הסורי החופשי
אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית
ומדינות נוספות
קרבות מלחמת איראן–עיראק
מלחמת האזרחים בלבנון
מלחמת האזרחים בסוריה
מלחמת האזרחים השנייה בעיראק
מלחמת חרבות ברזל
www.sepahnews.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משמרות המהפכה, או בשמם הרשמי כוחות משמר המהפכה האסלאמיתפרסית: سپاه پاسداران انقلاب اسلامی, בתעתיק עברי: ספאה פאסדאראן-י אנקלאב-י אסלאמי), הוא ארגון טרור שתפקידו העיקרי להגן על המשטר האסלאמי השיעי הקיים כיום במדינה, וכן לשרת את האינטרסים של איראן במדינות זרות. הארגון הוא חלק מהכוחות המזוינים של איראן. פעילותם כוללת מימון של טרור, אימונם, ארגונם והדרכתם, אספקת אמצעי לחימה ואף ביצוע פעולות טרור עצמאיות. משמרות המהפכה מוגדרים כארגון טרור על ידי ארצות הברית, קנדה, בחריין, ערב הסעודית, שוודיה וישראל.[1][2][3][4] לפי הערכות בפרסומים זרים, למשמרות המהפכה כ-190,000 לוחמים סדירים.[5]

משמרות המהפכה (הנקראים גם בשם הקיצור "פסדראן") מאורגנים בצורה הדומה לצבא איראן, אך בהיקף מצומצם יותר. משמרות המהפכה מורכבים מחמש "זרועות": זרוע יבשה, זרוע אווירית (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן), זרוע ימית, כוחות מיוחדים המכונים "כוח קודס", ויחידות מיליציה בשם בסיג', הזוכות לאימון צבאי מועט יחסית ומשמשות גם ככוחות ביטחון פנים (מעין משטרה). כיום אין קשר בין הפיקוד של משמרות המהפכה לפיקוד של צבא איראן, אולם נערכים דיונים בשינוי המצב. משמרות המהפכה מואשמים בשבירת היציבות במזרח התיכון ובהפצת טרור במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם.[6]

המשמרות הוקמו ב־5 במאי 1979 ככוח הנאמן לאייתוללה ח'ומייני, לאיזון נגד צבא איראן, שטופח על ידי השאה ונתפש על ידי מנהיגי המהפכה ככוח שאין לתת בו אמון.[7] לאחר המהפכה האסלאמית התנהל ויכוח בקרב המשטר האם להמשיך את קיומו של צבא איראן, או להסתפק בכוח המהפכני הלוחם של המשמרות. עם זאת, התקפות הכוחות הסדירים הגדולים של עיראק הפכו דיון זה לבלתי רלוונטי, ומשמרות המהפכה גדלו לכוח צבאי מלא במהלך מלחמת איראן–עיראק. במהלך המלחמה הוקצו לכוחות משמרות המהפכה משאבים גדולים יותר וחימוש עדיף על פני צבא איראן. כוחות המתנדבים של משמרות המהפכה, הבסיג', לא זכו לאימונים רציניים או לחימוש מעבר לנשק הקל במהלך מלחמת איראן–עיראק. הבסיג' היה אחראי לגלי המתאבדים שהפעילה איראן בהסתערות על כוחות עיראקיים וטיהור שדות מוקשים בגבול בדרום עיראק בין היתר על ידי "ילדי המפתחות". הכוח הסדיר של משמרות המהפכה מונה כיום כ-190 אלף לוחמים סדירים, לאחר שירד משיאו ב-1988, אז מנה כ-300 אלף.[5]

משנות האלפיים רבים מבכירי הממשל האיראני הנוכחי שירתו בעברם במשמרות המהפכה, כולל נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד, ששירת במהלך מלחמת איראן–עיראק.

באוגוסט 2007 מונה למפקד משמרות המהפכה גנרל מוחמד עלי ג'עפרי,[8] ששירת במסגרת זו החל מ-1981 ועודד שימוש בכוח צבאי נגד מהומות הסטודנטים באוגוסט 1999. כשבועיים לאחר הכרזת מחלקת המדינה האמריקנית כי הארגון הוכנס לרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית בספטמבר 2007, החליף ח'אמנאי את ראש המשמרות, וגנרל יחיא רחים ספאווי נתמנה ליועצו הצבאי.

עם כניסת ג'עפרי לתפקידו, הוא יזם שני שינויים מבניים במשמרות המהפכה: ראשית, הוא הכפיף באופן מוחלט את מפקדת הבסיג' להנהגת משמרות המהפכה. שנית, הוא יצר 31 מפקדות אזוריות (אחת לכל מחוז איראני ושתיים במחוז טהראן המאוכלס בצפיפות). יצירת המפקדות האזוריות נועדה להקל על גיוס חיילים לכוח, ונראה כי נועדה להקל על ההתמודדות עם איומים פנימיים של כוחות אופוזיציה אלימים וגם כדי למנוע מצב של קריסת מערך ההגנה של הכוח במקרה של תקיפת המפקדה בטהראן.[9]

ב-26 בספטמבר 2007 קיבל הסנאט של ארצות הברית החלטה תקדימית ברוב של 76 תומכים מול 22 מתנגדים, להצהיר על משמרות המהפכה כעל ארגון טרור.[10]

ביולי 2012 הצהירו כוחות הביטחון בהודו כי משמרות המהפכה האיראניים הם שביצעו את פיגוע הטרור נגד רכב שגרירות ישראל בניו דלהי בפברואר 2012.[11]

ב-21 באפריל 2019 הודיע המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי על מינויו של חוסיין סלאמי, שהיה עד אז סגנו של המפקד מוחמד עלי ג'עפרי, למפקד משמרות המהפכה.[12]

ב-8 באפריל 2019 הכניסה מחלקת המדינה של ארצות הברית את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור הזרים ובכך הכריזה ארצות הברית עליו כארגון טרור.[13]

ב-18 בינואר 2023 קבע הפרלמנט של האיחוד האירופי ברוב מוחץ כי משמרות המהפכה הם ארגון טרור,[14] אך בפגישת שרי החוץ של האיחוד הוחלט במקום זאת להוסיף שמות ספציפיים לרשימת האישים שעליהם מוטלות סנקציות.[15] בינואר 2024 הכריז שר הביטחון הישראלי יואב גלנט על משמרות המהפכה כארגון טרור.[4]

משימות הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין משימותיו המרכזיות של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ניתן לציין:[דרוש מקור]

  • סיכול טרור וחתרנות פוליטית מצד ארגוני טרור, ארגוני אופוזיציה ומבקרי משטר מבית ומחוץ. כחלק מאחריותו אחראי ארגון המודיעין על אגף 2-A בכלא אווין בטהראן, המשמש לכליאת אסירים פוליטיים. פעילות זו התגברה לנוכח גלי המחאה העממי.
  • השתתפות פעילה בדיכוי מחאות ומהומות. שפקדו את איראן בסוף 2017 תחילת 2018 ובסוף 2019 ("מהומות הדלק"). פיקוח ואכיפה במרחב הווירטואלי,
  • מאבק ב"חדירה תרבותית מערבית" ובעבירות מוסר, סיכול בדלנות אתנית ו"סטייה דתית", סיכול פשיעה חמורה והברחות ומאבק בשחיתות כלכלית.
  • לכידת מתנגדי משטר בחו"ל. במסגרת פעילות של רוחאללה זם, עיתונאי ומתנגד המשטר, שהתגורר בשנים האחרונות בפריז ונחטף על ידי ארגון המודיעין עם הגעתו לנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. זם נודע בעיקר בהפעלת ערוץ טלגרם, שהקים בשנת 2015 ומילא תפקיד משמעותי בארגון גל המחאה, שפרץ באיראן בשלהי 2017.
  • מעצר אזרחים בעלי אזרחות איראנית- בשנים האחרונות עצר ארגון המודיעין עשרות בעלי אזרחות כפולה והאשימם בריגול, בעיקר לצורך קידום עסקאות לשחרור אסירים בין איראן למדינות המערב או לצורך דרישת כופר. ערכי המוסר במרחב הפיזי והווירטואלי.
  • מאבק ב"חדירה תרבותית מערבית" ושמירת "סטייה דתית" מסדרים צוּפים, בהאים, עובדי
  • פעילות נגד בדלנות אתנית ונגד ביטויים של "כת השטן" וכיוצא באלה. סחר בלתי־חוקי במטבע חוץ והברחת סחורות,
  • סיכול פשיעה חמורה, כגון: הלבנת כספים, סמים, אלכוהול ואמצעי לחימה. מחלקה חברתית, האחראית למאבק בפשיעה, בעבירות מוסר ובפעילות דתית "סוטה", מסדרים צוּפים, בהאים, כת השטן וכיוצא באלה (המאפיינים הבולטים של המערכות הציבורית,
  • מאבק בשחיתות הכלכלית, הנחשבת לאחד הפוליטית והכלכלית באיראן. המהפכה בניהול המשבר ובפעולות למניעת
  • מאבק בקורונה, כחלק ממעורבות משמרות התפשטות הנגיף ולסיוע לנפגעים, למשל ייצור וחלוקה של ציוד רפואי וסיכול אגירת ציוד רפואי, כגון: מסכות, כפפות כירורגיות וחומרי חיטוי.

מעמדו של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בעשור האחרון והרחבת משימותיו, משקפים מגמה כוללת של התחזקות כוחם של משמרות המהפכה האיראניות, הממלאות כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית האיראנית, כמו גם בכלכלה.

מחמד כאט'מי, הוא ראש הארגון לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה. (אפרס, 29 בינואר 2017).[16]

מבנה משמרות המהפכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות הפועלות במקביל לצבא איראן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות האחראיות על אזרחי איראן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנוני מודיעין וביטחון

יחידות הפועלות נגד ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת ארגונים דומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2023 הכוחות המזוינים של אפגניסטן יצרו בעזרת איראן ארגון דומה למשמרות המהפכה.[17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס,, טראמפ הכריז על משמרות המהפכה של איראן ארגון טרור, באתר הארץ, 8 באפריל 2019
  2. ^ Swedish Parliament Votes To Designate Iran’s IRGC As Terrorist, Iran International (באנגלית)
  3. ^ Saudi, Bahrain add Iran's IRGC to terror lists - SPA, euronews, ‏2018-10-23 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 קובץ תקנות 11109, עמ' 1502, י"ג בשבט התשפ"ד, 23 בינואר 2024
  5. ^ 1 2 The International Institute of Strategic Studies (IISS) (2020). "Middle East and North Africa". The Military Balance 2020. Vol. 120. Routledge. pp. 348–352. doi:10.1080/04597222.2020.1707968. ISBN 9780367466398. S2CID 219624897.
  6. ^ איתמר מרגלית, הפרלמנט האירופי: משמרות המהפכה – ארגון טרור, באתר כאן, ‏19 בינואר, 2023
  7. ^
    Kenneth Katzman, The Warriors of Islam: Iran's Revolutionary Guard (Boulder: Westview Press, 1992), pp. 30-36
  8. ^ דודי כהן, איראן: מפקד חדש מונה למשמרות המהפכה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2007
  9. ^
    Ali Alfoneh, "What Do Structural Changes in the Revolutionary Guards Mean?", Middle East Outlook, American Enterprise Institute (AEI), September 23, 2008.
    (הקישור אינו פעיל, 11.2.2020)
  10. ^ הסנאט: משמרות המהפכה באיראן - ארגון טרור, באתר ynet, 27 בספטמבר 2007
  11. ^ אלי ליאון, דו"ח של משטרת הודו: איראן אחראית לפיגוע בניו דלהי, באתר ישראל היום, 31 ביולי 2012
  12. ^ אילנה אושומירסקי והסוכנויות, אחרי 11 שנה: הוחלף מפקד משמרות המהפכה באיראן, באתר ynet, 21 באפריל 2019
  13. ^ ארה"ב הכריזה: משמרות המהפכה של איראן - ארגון טרור, באתר ynet, 8 באפריל 2019
  14. ^ גדעון קוץ, אנה ברסקי, ‏הפרלמנט האירופי: להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור, באתר מעריב אונליין, 18 בינואר 2023
  15. ^ ענת שפירא, הכנסת משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי, דצמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  16. ^ רז צימט, ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (עמ' 59-56), באתר מבט מל"מ, גליון 88, ‏פברואר 2021
  17. ^ نبیل: کار تشکیل نیروی مشابه به سپاه پاسداران ایران در قندهار تکمیل است