לדלג לתוכן

זלזאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זלזאל-3)
זלזאל
زلزال
רקטת זלזאל במצעד צבאי, ספטמבר 2016
רקטת זלזאל במצעד צבאי, ספטמבר 2016
מידע בסיסי
ייעוד ארטילריה רקטית עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור
יצרן משרד ההגנה האיראני
פעילות מבצעית מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים בתימן, החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
פלטפורמת שיגור משאית MB LA-911
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זלזאל (בפרסית: زلزال, תעתיק: Zelzal, ופירושו: "רעידת אדמה", מוכרת גם בשם מושאק) היא סדרת רקטות ארטילריות עתירות משקל ארוכות טווח מתוצרת משרד ההגנה האיראני, בעלות טווח בין 160–250 ק"מ ויכולת נשיאת חומר נפץ של כחצי טון.[1]

מפרט ויכולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקטות הזלזאל מבוססות על הרקטה הסובייטית פרוג-7 (M-Luna) ומשוגרות ממשגר המבוסס על משאית MB LA-911.[2] לרקטה מספר גרסאות: זלזאל-1, זלזאל-2 וזלזאל-3. הרקטות נחשבות לא מדויקות ובעלות חתימת שיגור גבוהה יחסית, מה שהופך אותן לפגיעות לתקיפות נגד. עם זאת, כמות חומר הנפץ הגדולה שנושאות הופכות אותן לאיום משמעותי.[3] הרקטות הן בעלות מנוע דלק מוצק, ומאפשרות שיגור תוך זמן הכנה מועט של 15 דקות.[4] נטען שלחלקן יכולת נשיאת נשק מצרר.[5][6]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת פיתוח סדרת הרקטות במלחמת איראן–עיראק בשנות ה-80, במהלכן נרכשו טילי סקאד והחל ייצור על סדרת טילי השיהאב. סדרת הזלזאל נועדה להיות גרסה מייצור מקומי זולה יותר מרכישת טילים מברית המועצות, סין או צפון-קוריאה.[5]

גרסאות הרקטה השונות פותחו במהלך שנות ה-90, ובתחילת שנות ה-2000 החלו משמרות המהפכה לשגר את הרקטות במסגרת סדרת התרגילים "הנביא הגדול". בהמשך, הופצו לסוריה ברכבת אווירית ודרכה לחזבאללה בלבנון.[3] ב-2017 דווח כי גרסאות מתקדמות של הרקטות סופקו לחות'ים בתימן.[5]

גרסאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרקטה מספר גרסאות, אשר לחלקן שמות שונים בהתאם לגרסת הייצור:[7]

שם גרסאות כניסה לשירות אורך קוטר טווח דיוק משקל מקורות
זלזאל-1 מושאק-160 1988 8.325 מטר 610 מ"מ 100–165 ק"מ 2950 ק"ג (400–600 רש״ק) [3]
זלזאל-2 מושאק-200 1996 8.3 מטר 100–200 ק"מ 100 מטר 3545 ק"ג (500–600 רש״ק) [2][3][4]
מייסלון (גרסה סורית) 2002 220 ק"מ [8][9]
זלזאל-3 זלזאל-3A 1999 9.58 מטר 150–400 ק"מ 600–900 ק"ג רש"ק [1][10][11]
זלזאל-3B 9 מטר 260 ק"מ 600 ק"ג רש"ק [11]

זלזאל-1

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכות, גרסת הרקטה הזלזאל-1 היא הראשונה שהוסבה מהרקטה הסובייטית המקורית פרוג-7 (M-Luna).[2] ניסוי מוצלח ראשון ברקטה, בשם "מושאק-160", נערך ב-1988.[6]

זלזאל-2

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקטת זלזאל-2 היא בעלת התפוצה הרחבה ביותר במזרח התיכון מבין גרסאות הרקטה, קרויה גם "מושאק-200".[2] על פי הערכות שונות, היא מבוססת על רקטת הזילזאל-1, בעלת משקל שיגור גבוה יותר, טווח מוארך ושיפור הדיוק באמצעות סחרור מייצב בעת השיגור.[3]

תחילת ייצור גרסה זו של הרקטה ב-1996 במפעלים שהוקמו באיראן בסיוע טכנולוגי מסין ומצפון-קוריאה.[4] הוצג לראשונה בפומבי במצעד צבאי הטהראן ב-1998.[6]

זלזאל-3

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה המתקדמת ביותר של הרקטה, שתוכננה להגיע לטווחים של מעל 300 ק"מ. מבוססת על רקטת זלזאל-2 שקדמה לה. הוצגה לראשונה בפומבי במצעד צבאי בספטמבר 2007.[6]

שיגור רקטת זלזאל-3 במסגרת תרגיל צבאי, 26 ביוני 2011

גרסאות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכות, טילי הרעד ופאתח 110 המדויקים מבוססים על רקטת זלזאל-2.[1]

תפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלזאל-1 וזלזאל-2 נמצאים גם בשימוש ארגון הטרור השיעי חזבאללה בלבנון. מאחר שאיראן היא המדינה היחידה המייצרת את הרקטה, ישראל האשימה אותה באספקת נשק לחזבאללה.[2] לטענת עלי אכבר מוחתשמיפור, שגריר איראן בלבנון במהלך שנות ה-80 ומי שנטען ש"הקים" את חזבאללה, רקטות הזלזאל בלבנון נשמרות בבונקרים תת-קרקעיים, החסינים ליכולות התקיפה של חיל האוויר.[12] ב-2006 הערכות ישראליות קבעו כי בידי חזבאללה עשרות עד מאות בודדות רקטות זלזאל,[3] הערכות מ-2016 קבעו כי בידי הארגון בין 2,000 ל-3,000 רקטות זלזאל מסוגים שונים.[14]

הרקטות הועברו לחזבאללה בתחילת שנות ה-2000 דרך סוריה לאחר שהוטסו מאיראן.[3] לטענת ישראל, הרקטות נצפו לראשונה בלבנון במהלך 2002.[4]

במלחמת לבנון השנייה בוצעה מתקפה אווירית מוצלחת אשר כונתה "ליל הפאג'רים", בה הושמדו מספר רקטות זלזאל. המתקפה התאפשרה הודות למודיעין מדויק בדבר פריסת רקטות הפג'ר במבנים (שחלקם מבני מגורים) בדרום לבנון.[15] בנוסף, ב-17 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, התקיף מטוס של חיל האוויר הישראלי משאית שהובילה רקטות זלזאל לשימוש חזבאללה בלבנון. אחת מהרקטות ניצתה בעקבות הפיצוץ והתפוצצה בשטח לבנון. חזבאללה פירשו באופן שגוי את הפיצוץ כהצלחה ליירוט מטוס ישראלי.[16] אף שהיו בידי חזבאללה בזמן המלחמה, נמנע הארגון מלהשתמש בהן, ככל הנראה בעקבות השפעה איראנית ששאפה למנוע הידרדרות של הלחימה או עקב חשש מתגובת נגד ישראלית לשימוש ברקטה הכבדה.[3]

סוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקטות הזלזאל הראשונות הגיעו לידי הצבא הסורי בתחילת שנות ה-2000 ברכבת אווירית מאיראן.[3] בידי סוריה יכולת ייצור עצמית של רקטות זלזאל-2 הקרויות "מייסלון". רקטות כאלו הושמדו בתקיפה של חיל האוויר ב-2019.[8][9]

תימן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת החות'ים בתימן, בשנת 2017 הצליחו להחזיק בידיהם כמות מסוימת של רקטות זלזאל-1.[17] בנוסף, נטען כי בידי החות'ים גרסה מייצור מקומי המזכירה את רקטת זלזאל-3. אולם גורמי ביטחון באיראן ובמערב טענו שמדובר ברקטות זלזאל-3 מקוריות שנמסרו לארגון מידי משמרות המהפכה.[5]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זלזאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 שי לוי, ‏בדרך לעימות כולל: הטילים האיראניים שמכוונים לישראל, באתר ‏מאקו‏, 10 במאי 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 Zelzal-2 / Mushak-200, באתר גלובל סקיוריטי (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Missiles and Rockets of Hezbollah, באתר missilethreat (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 Weapons: Zelzal-2 Rockets in Lebanon, באתר סטרטגי פייג', 4 באוגוסט 2006 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 4 בנהאם בן טלאבלו ואמיר טומאג', Analysis: IRGC implicated in arming Yemeni Houthis with rockets, יומן המלחמה FDD,‏ 21 באוגוסט 2016 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 Iran Missile Milestones: 1985-2020, באתר Iran Watch,‏ 24 במרץ 2020 (באנגלית)
  7. ^ The Oryx Handbook of Iranian Ballistic Missiles and Artillery Rockets, באתר Oryx,‏ 6 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 בתקיפה בשבת השמידה ישראל נשק איראני מתנייע חדיש שלראשונה הגיע לסוריה, באתר נציב.נט, 4 באפריל 2019
  9. ^ 1 2 בתקיפה בשבת על פי מקורות זרים השמידה ישראל נשק איראני מתנייע חדיש שלראשונה הגיע לסוריה, באתר ישראל ניוז, 15 באפריל 2019
  10. ^ Iran Tests Missiles in Exercise, מפרסומי אתר Missilethreat,‏ 22 בינואר 2007 (באנגלית)
  11. ^ 1 2 Design Characteristics of Iran’s Ballistic and Cruise Missiles, באתר NTI,‏ ינואר 2013
  12. ^ 1 2 דודי כהן, 'מייסד' חיזבאללה: יש יכולת ואומץ לשגר זילזאל-2, באתר ynet, 3 באוגוסט 2006
  13. ^ רויטרס, דיווח: איראן העבירה למיליציות בעיראק טילים שמגיעים עד תל אביב, באתר ynet, 31 באוגוסט 2018
  14. ^ ארנת כהן, ‏אחרי עשור: זה מאגר הנשק של חיזבאללה, באתר ‏מאקו‏, 15 ביוני 2016
  15. ^ לילך גונן, אתר חיל האוויר, כך השמיד חיל האוויר את רוב מערך הרקטות של חיזבאללה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2012
  16. ^ דיווח: חיל האוויר הפציץ משאית שהובילה טילי "זילזאל", באתר ynet, 17 ביולי 2006
  17. ^ זלזאל 1 בתימן באתר חדשות תימני, 6 בנובמבר 2017 (באנגלית)


איראןאיראן רקטות וטילים בליסטיים איראניים
משתמשים משמרות המהפכה האסלאמיתמשמרות המהפכה האסלאמית משמרות המהפכה האסלאמית • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים סמל איראן
רקטות M-302 • זלזאל (1 • 2 • 3) • נאזעאת
טילים בליסטיים
טקטי (עד 300 ק״מ) הורמוז 2 • ח'ליג' פארס • טונדאר-69 • פאתח 110 • רעד • שיהאב-1
טווח קצר (עד 1,000 ק״מ) דזפול • זולפיקאר • סאמן • פאתח 313 • רעד-500 • קיאם-1 • שיהאב-2 • ג'האד
טווח בינוני (עד 5,000 ק״מ) ח'וראמשהר • עימאד • עשוראא • פאז'ר-3 • קאדר-110 • שיהאב-3
בין יבשתיים (5,000+) ח'וראמשהר • סג'יל
משגרי לוויינים סאפיר • סימורג • קאסד
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זלזאל&oldid=39794612#זלזאל-3"