ארנון זמורה
לידה |
8 בספטמבר 1987 י"ד באלול ה'תשמ"ז מוצא עילית, ישראל |
---|---|
נהרג |
8 ביוני 2024 (בגיל 36) ב' בסיוון ה'תשפ"ד בית חולים תל השומר, ישראל |
מדינה | ישראל |
מספר צאצאים | 2 |
השתייכות |
משטרת ישראל ימ"מ |
תקופת הפעילות | 2016–2024 (כ־8 שנים) |
דרגה | רב פקד |
פעולות ומבצעים | |
הנצחה | |
אַרְנוֹן זְמוֹרָה (8 בספטמבר 1987, י"ד באלול ה'תשמ"ז – 8 ביוני 2024, ב' בסיוון ה'תשפ"ד) היה לוחם וקצין ימ"מ ישראלי שנהרג במבצע זרעי קיץ לחילוץ חטופים ישראלים מרצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל. לאחר מותו הוחלט לקרוא למבצע החילוץ "מבצע ארנון", על שמו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנון זמורה גדל במוצא עילית, בן לראובן ורותי, ולו שתי אחיות ואח. הוא התגייס לחטיבת גולני ושירת ביחידת אגוז ארבע שנים כלוחם קומנדו ומדריך לוחמה בבית הספר לקומנדו של היחידה. לאחר שחרורו מצה"ל הוא עשה קורס צניחה והתחיל לעסוק בצניחה חופשית, ובזמן שהותו באוסטרליה התמחה בכך[1], חזר לתקופה קצרה ונסע לארצות הברית, שם המשיך להתמקצע בצניחה חופשית. עם חזרתו לישראל עבד והדריך בספורט צניחה חופשית.
בשנים 2012–2015 למד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בפילוסופיה ולימודי מזרח אסיה ובמסגרת זו למד סינית. ב-2016 התגייס למשטרת ישראל. הוא עבר בהצלחה את הגיבוש לימ"מ והצטרף ליחידה, בה היה פעיל במגוון תפקידים כגון מפקד צוות והשתתף בפעילויות רבות כלוחם מצטיין.
במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר טבח שבעה באוקטובר, היה בין הראשונים שהוקפצו לזירות הלחימה עם צוות טקילה של הימ"מ והשב"כ. בקרב צומת יד מרדכי הרגו הוא וצוותו מעל 30 מחבלי נוח'בה למרות נחיתות מספרית, ובלמו את התקדמותם צפונה לערים נוספות. כמפקד חתר זמורה למגע עם צוותו בקרב של מעל שלוש שעות, לאחר מכן על פי פקודות וצורך המשיכו לשדרות, למוצב נחל עוז ולקיבוץ בארי.[2]
ב-8 ביוני 2024 פיקד זמורה על צוות של לוחמים שפשטו על מבנה במחנה הפליטים נוסייראת ברצועת עזה במטרה לחלץ שלושה מתוך ארבעה חטופים ישראלים שהוחזקו שם בידי ארגון הטרור חמאס. הוא נפצע קשה, פונה לבית החולים תל השומר, ובהמשך נקבע מותו.[3] זמורה היה הלוחם היחיד שנהרג במבצע, שהסתיים בחילוצם המוצלח של ארבעת החטופים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-פקד,[4] והובא לקבורה בחלקת המשטרה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.[5] זמורה הוא החלל ה-11 מהימ"מ במלחמת חרבות ברזל.
היה נשוי למיכל (לבית ברונשטיין), קלינאית תקשורת ומומחית לגיל הרך, ואב לשניים. המשפחה התגוררה במושב שדה דוד שבחבל לכיש.[6]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו סוכם על ידי הרמטכ"ל ומפקד הימ"מ כי המבצע בו נפל, אשר נקרא תחילה "זרעי קיץ", ייקרא על שמו "מבצע ארנון".[7][2] ההחלטה אושרה יום לאחר מכן בישיבת הממשלה.[8] זמן קצר לאחר נפילתו פרסם הסופר אריה קרישק לזכרו את "המנון לארנון".
בפתח תקווה שונה שמו של "גשר המיתרים" ל-"גשר מבצע ארנון".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציווה להם את החיים: דרכו האחרונה של קצין הימ"מ ארנון זמורה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:44)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לי נעים, "כל שני מטרים רכב מרוסס": העדות של ארנון זמורה מ-7.10 | בלעדי, באתר מאקו, 16 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 אילנה קוריאל, מתן צורי, מאיר תורג'מן, נפגע בקרב עם מחבל בדירת החטופים: מבצע החילוץ ייקרא על שם ארנון שנהרג, באתר ynet, 8 ביוני 2024
- ^ מבצע "ארנון" בעזה: הימ"מ חילץ 4 חטופים חיים, חמאס מאיים לפגוע בשאר, באתר הידברות, 8 ביוני 2024
- ^ אלפים ליוו את רב פקד ארנון זמורה בדרכו האחרונה: "חדור מטרה וחמוש בחתירה בלתי מתפשרת לניצחון", רדיו דרום, 9 ביוני 2024
- ^ מאיר תורג'מן, "אבא, אני אוהב אותך ומתגעגע": הקלטת הילדים של ארנון, ומטס הכבוד מעל הלוויה, באתר ynet, 9 ביוני 2024
- ^ "לפני שהיה גיבור, היה בן זוג מדהים ואבא מושלם. ככה נזכור אותו", באתר מאקו, 9 ביוני 2024
- ^ דובר צה"ל, "הרמטכ"ל ומ' הימ"מ סיכמו כי המבצע ייקרא בצה"ל 'מבצע ארנון'", באתר טוויטר, 8 ביוני 2024
- ^ דוברות משרד ראש הממשלה, הממשלה אישרה כי מבצע חילוץ החטופים יקרא "מבצע ארנון", משרד ראש הממשלה, 9 ביוני 2024