חיים פרי (אמן)
 | |
| פרי בינואר 2011 | |
| לידה |
13 באפריל 1944 גבעתיים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| נרצח |
בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024 ח'אן יונס, רצועת עזה |
| שם לידה | חיים פרייברג |
| לאום |
 ישראל |
| תחום יצירה | פיסול |
| בת זוג | אסנת פרי |
| מספר צאצאים | 4 |
חיים פרי (13 באפריל 1944 – בין אמצע דצמבר 2023 לאפריל 2024) היה פסל ואמן רב-תחומי ישראלי. רוב פסליו מוצבים ברחבי קיבוץ ניר עוז שבו התגורר ובגן הפסלים שייסד.
פרי נחטף לרצועת עזה במהלך הטבח בניר עוז, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל. ב-3 ביוני 2024 הודיע דובר צה"ל כי פרי נהרג בהיותו בשבי וגופתו הוחזקה בידי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה עד לחילוצה כעבור חודשיים, ב-20 באוגוסט 2024.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים פרי נולד בשכונת בורוכוב בגבעתיים לנחמה לבית שטרוכליץ ולגרשון פרייברג, ילידי בנדין שבחבל זגלמביה בפולין שעלו לארץ ישראל ב-1933. למד בבית הספר היסודי בורוכוב ובתיכון קלעי בגבעתיים. בגיל 18 הגיע פרי לקיבוץ ניר עוז עם גרעין צבר של השומר הצעיר. עבד כמסגר במוסך, למד לעבוד עם ברזל ומתכות והחל ליצור פסלים.
כלוחם השתתף פרי בקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים[2]
בשנת 1976 זכה בפרס מטעם מחלקת התרבות של הקיבוץ הארצי על כתיבת התסריט "מונולוג".[3]
בשנת 1999 ייסד את גלריית "הבית הלבן" וגן פסלים הנמצאים באמצע השדות בין הקיבוצים נירים וניר עוז.[4][5] ערך סיורים "אומנות על הגדר" – תפר ישראל עזה.
בשנת 2019 השתתף בסרט "מקלטים" בבימויה של רחל אלברט. הסרט עוסק בחייה של החברה הישראלית תחת שגרת חירום והוקרן בפסטיבל בין-לאומי לנשים בסינמטק ירושלים בסוף דצמבר 2023.[6]
במשך שנים התנדב פרי בעמותת בדרך להחלמה.
החטיפה לעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מתקפת הפתע על ישראל בבוקר 7 באוקטובר 2023 נחטף לרצועת עזה על ידי מחבלי החמאס.
אמני קריית אונו אצרו תערוכת מחווה לחיים פרי שנחטף מניר עוז בשם "הבית".[7] בינואר 2024 הוצגה בשלוחת המכון הצרפתי בישראל תערוכתה של עפרה אייל באצירת רוית הררי "צל הרים" כמחווה של אהבה ודאגה לפרי.[8]
ב-18 בדצמבר 2023 שודר על ידי החמאס סרטון בו הוא נראה בחיים עם יורם מצגר ועמירם קופר. ב-3 ביוני 2024 פרסם דובר צה"ל כי השלושה נהרגו בעת שהוחזקו בח'אן יונס, ונסיבות מותם נחקרות.[9]
ב-20 באוגוסט 2024 הודיע דובר צה"ל כי גופתו הוחזרה לישראל יחד עם חמש גופות חטופים נוספות, בהם זו של ההיסטוריון אלכס דנציג.[1]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפרי שני ילדים מנישואיו הראשונים. לאשתו, אסנת, יו"ר קיבוץ ניר עוז, בת מנישואיה הקודמים ולשניהם יחד שני ילדים נוספים. אחיו של בנו ליאור מצד אמו, דניאל דרלינגטון וחברתו, קרולין בול, שהייתה תיירת מגרמניה, נרצחו בטבח בניר עוז בעת שביקרו את המשפחה, כמה שעות לפני שהיו אמורים לעלות על מטוס חזרה לברלין במוצאי שבת. אשתו אסנת נשארה בממ"ד לבד במשך כחמש שעות עד שחולצה.[10]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסלים במרחב הציבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נטיעות - דרך הפסלים בחצרים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעל שנקר, בעשייה של חיים פרי שנחטף לעזה, אין הפרדה בין האמנות לחיים עצמם, באתר "פורטפוליו", 6 בנובמבר 2023
אופיר חובב, "לא נראה שלמישהו מהממשלה הנוראית הזאת אכפת מאבא", באתר הארץ, 7 בנובמבר 2023- יעל צ'כנובר, "קשה לתפוס איך אבא שורד בעזה, בגילו": החטוף חיים פרי יציין יום הולדת 80 בשבי, באתר ynet, 11 באפריל 2024
- מורן שריר, הכאב, התקווה ורגע אחד מטלטל בכנרת: מסע בישראל במלאת שנה למלחמה באתר האינטרנט של 'הארץ', 1 באוקטובר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יואב זיתון, אילנה קוריאל, אלכסנדרה לוקש, חולצו מעזה גופות אלכס דנציג, יורם מצגר, אברהם מונדר, חיים פרי, יגב בוכשטב ונדב פופלוול, באתר ynet, 20 באוגוסט 2024
- ^ מורן שריר, הכאב, התקווה ורגע אחד מטלטל בכנרת: מסע בישראל במלאת שנה למלחמה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2024
- ^ פרס לכותבי תסריטים בקיבוץ הארצי, על המשמר, 22 באוקטובר 1976
- ^ יעל שנקר, בעשייה של חיים פרי שנחטף לעזה, אין הפרדה בין האמנות לחיים עצמם, באתר "פורטפוליו", 6 בנובמבר 2023
- ^ גן הפסלים במתחם הבית הלבן בניר עוז, חיים פרי מקימו חטוף בעזה, באתר עמירם במשעולי ישראל, 18 באוקטובר 2023
- ^ מירב שלמה מלמד, לפני שנחטף לעזה: חיים פרי שיחק תפקיד ראשי בסרט שיוקרן בקולנוע, באתר mynet ירושלים, 21 בדצמבר 2023
- ^ רונית בן דוד, הבית שחרב – אמני קריית אונו בתערוכת מחווה לחיים פרי שנחטף מניר עוז, באתר ריסטארט ישראל
- ^ תערוכה: "צל הרים" - עפרה אייל, באתר המכון הצרפתי
- ^ אבי אשכנזי, החטופים חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול מתו בשבי, באתר מעריב אונליין, 3 ביוני 2024
- ^ מערכת וואלה חדשות, קרולין הספיקה לכתוב לפני שנרצחה: "אמא, תודה על מה שעשית עבורי", באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
