המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)
| בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל. (תהלים, ז', ט"ז) | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "המוח" |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | יחידה טכנולוגית |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 2016–הווה (כ־8 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | קציני הנדסה קרבית, קציני מודיעין, פיזיקאים, מהנדסים, גאולוגים ומדענים |
| ציוד עיקרי | טכנולוגיה מסווגת, חיישנים ומחשבים |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
|
| דרגת המפקד |
 רב-סרן |
| עיטורים | |
 פרס ביטחון ישראל | |
  | |
המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות היא יחידה טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה כפופה ארגונית ומקצועית לחטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל) ופועלת בפיקוד הדרום תחת אוגדת עזה בשיתוף חיל ההנדסה הקרבית. המעבדה כוללת מגוון מומחים, מהנדסים וקצינים מתחומים שונים המנתחים מידע מודיעיני וטכנולוגי שנאסף על ידי אגף המודיעין, טכנולוגיות חישה, החיילים בשטח ועבודות הנדסיות יזומות, ובאמצעותו הם מגלים מנהרות, חללים תת-קרקעיים וחפירות. הוקמה ב-2016 ומאז הקמתה איתרה 15 מנהרות[1][2] אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי.
מאפייני המעבדה הטכנולוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעבדה, בפיקוד קצין בדרגת רס"ן,[3] כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה פועלת בשיתוף פעולה עם חטיבה טכנולוגית ליבשה, פיקוד הדרום (אוגדת עזה), חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. קיומה של המעבדה הותר לפרסום בסוף 2017 וב-15 באפריל 2018 נחשפה במהלך יזום של דובר צה"ל.[4]
המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שנאסף בטכנולוגיות חישה ייחודיות פרי פיתוח ישראלי, וכן מנתחת מידע שמספקים מערך המודיעין, חיל האיסוף הקרבי, יחידת סמו"ר של יהל"ם ומערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. מערך הצמ"ה – שמפעיל את פלוגות הצמ"ה הסדירות אבירי הפלדה וחתולי הפלדה, ואת גדוד הציוד המכני ההנדסי במילואים של פיקוד הדרום – מבצע עבודות עפר, חישוף, חפירות וקידוחי עומק באמצעות דחפורים (כולל דחפורי D9 משוריינים), מחפרים ומקדחי-בורות (כולל טאטרה-דרילר).[5] באמצעות עבודות אלו אוסף מערך הצמ"ה מידע על הקרקע ומה שמתחתיה, ומעבירו למעבדה לצורכי ניתוח. בנוסף, מערך הצמ"ה חושף פירים ומנהרות, הן באופן מקרי או יזום, והן על-פי מידע שמתקבל מהמעבדה. הוא גם מבצע עבודות עפר וקידוחים לפי הנחיות המעבדה הטכנולוגית. יחידת סמו"ר של יהל"ם ממפה וחוקרת את המנהרות שנתגלו ומעבירה את המידע למעבדה לצורכי ניתוח, לימוד והפקת מודיעין.[4][6]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]_in_Israeli_side_of_the_border.jpg)
בעקבות איום מנהרות הטרור חודרות הגדר סביב רצועת עזה, ותרחיש שבו מחבלים פלסטינים יחדרו דרכן לשטח ישראל ויבצעו פיגוע מיקוח, חטיפת חיילים או טבח ביישובי עוטף עזה, שם צה"ל דגש רב על לוחמת מנהרות ובפרט על פיתוח שיטות ואמצעים טכנולוגיים לגילוי ואיתור המנהרות, ולאחר מכן - לנטרול יעיל שלהן.
ב-2015 פורסם כי טכנולוגיית חישה מסווגת לאיתור מנהרות וחללים תת-קרקעיים שפיתחה "אלביט מערכות" הגיעה לבשלות מבצעית, ושהחלה פרישתה בגבול ישראל – רצועת עזה.[7][8]
ב-2016 הוקמה רשמית המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות שמטרתה לנתח את המידע שאוספים הטכנולוגיה הנ"ל, אגף המודיעין וכוחות ההנדסה הקרבית בשטח, כדי לגלות ולאתר מנהרות ופעולות חפירה מתחת לפני הקרקע. היא החלה את פעולתה בגזרת רצועת עזה, תחת פיקוד אוגדת עזה, אך כפופה ארגונית ומקצועית לחטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל).
באפריל 2016 הותר לפרסום שבאמצעות המערכת החדשה אותרה מנהרה שחפר חמאס לאחר מבצע צוק איתן, והיא נוטרלה בידי חיל ההנדסה הקרבית.[9] בחורף 2017 החלה פעילות המעבדה להניב תוצאות, כאשר צה"ל חשף ונטרל באופן שיטתי מנהרה אחרי מנהרה. בפיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים נהרגו 14 מחבלים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחמאס, ובעקבות כך עבר צה"ל לנטרול המנהרות באמצעים שקטים יותר ואלימים פחות, שטיבם לא הותר לפרסום.
ב-2017 החלה ישראל בניית המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה, שבו משולבים אמצעי חישה וטכנולוגיה מסווגת לצד ביצורים, חומת בטון מזוין וקיר שיגומים.
ב-26 ביוני 2018 זכו אנשי המעבדה ומפתחי הטכנולוגיה בה משתמשת המעבדה בפרס ביטחון ישראל.[10]
בעקבות הצלחתה, הוקמה בפיקוד הצפון יחידה דומה על סמך המודל והניסיון המבצעי של המעבדה הדרומית. המעבדה של פיקוד הצפון נחשפה בדצמבר 2018 בעקבות מבצע מגן צפוני לגילוי, איתור וניטרול המנהרות שחפר חזבאללה בגבול ישראל-לבנון.[11]
היחידה לקחה חלק גם במלחמת חרבות ברזל ואיתרה תשתיות ותוואי תת-קרקע של חמאס. חיילי היחידה גם נכנסו לתוך רצועת עזה על מנת לאתר מנהרות ולסמן לכוחות ההנדסה הקרבית איפה לחפור כדי לחשוף את המנהרות.[12]
מנהרות שחשפה המעבדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באפריל 2016 אותרה ונחשפה, באמצעות יכולות מודיעיניות בלבד ולא באמצעות טכנולוגיה לאיתור מנהרות, מנהרה באזור כרם שלום שחפר חמאס לאחר מבצע צוק איתן. המנהרה הייתה מדופנת במלט ובטון בעומק של 40 מטר, וחדרה 150 מטר לתוך ישראל. המנהרה נוטרלה בידי חיל ההנדסה הקרבית.[9] בתחילת מאי חשפו כוחות חיל ההנדסה הקרבית מנהרה נוספת שחדרה אל תוך שטח ישראל. פעילות החישוף ואיתור המנהרה נעשתה תחת אש מרגמות מצד חמאס.[13]
- ב-30 באוקטובר 2017 ביצע צה"ל את פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים: כוחות צה"ל פוצצו מנהרת טרור שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אל תוך שטח ישראל, לעבר קיבוץ כיסופים, ואותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. בפיצוץ המנהרה נהרגו 14 מחבלים, מהג'יהאד האסלאמי ומחמאס.
- ב-10 בדצמבר 2017, הודיע דובר צה"ל[14] שכוחות צה"ל איתרו ונטרלו מנהרת טרור של חמאס, שחדרה לתוך שטח ישראל והגיעה סמוך לקיבוץ נירים.[15]
- ב-14 בינואר 2018 ניטרל צה"ל מנהרת טרור שנחפרה על ידי חמאס מתחת למעבר כרם שלום וחדרה לתוך שטח ישראל וגם לתוך שטח מצרים. לפי ההערכות, עקב קרבתה לצינורות גז וסולר, המנהרה יועדה לביצוע פיגוע תופת במעבר כרם שלום ולפוצצו על יושביו. המנהרה אותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ונוטרלה בידי פיקוד הדרום וחיל ההנדסה הקרבית אחרי שפתח המנהרה ברפיח הופצץ על ידי חיל האוויר הישראלי.[16][17]
- ב-18 במרץ 2018 נטרלו כוחות צה"ל שתי מנהרות טרור: מנהרה אחת הופצצה מהאוויר ומנהרה שנייה, שחודשה על ידי חמאס באזור רפיח, סוכלה על ידי חיל ההנדסה הקרבית תוך שימוש בציוד מכני הנדסי ואמצעים נוספים.[18][19]
- ב-14 באפריל 2018 סיכלו חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הדרום, בשיתוף אמ"ן, חיל האוויר הישראלי ומפא"ת, מנהרת טרור מסועפת שחפר חמאס מג'באליה וחדרה לשטח ישראל.[20] המנהרה היא הארוכה ביותר שסוכלה, אורכה למעלה מ-9 ק"מ והיא מתחברת לרשת מנהרות מסועפת מתחת לג'באליה. המנהרה נוטרלה באמצעות הזרקת חומרים שטיבם לא פורסם.[21]
- ב-12 במאי 2018 בערב תקף חיל האוויר הישראלי בצפון רצועת עזה עמדה של חמאס ומנהרת טרור שחפר חמאס אל כיוון מעבר ארז.[22][23]
- ב-11 באוקטובר 2018 ניטרל חיל ההנדסה הקרבית מנהרת טרור מסועפת ומתקדמת שיצאה מח'אן יוניס וחדרה 200 מטר לתוך שטח ישראל, אחרי שגילה אותה לפני מספר חודשים ולמד אותה.[24][2]
- ב-20 באוקטובר 2020 חשפו כוחות הנדסה של פיקוד הדרום ופלוגת הצמ"ה אבירי הפלדה מנהרת טרור שחפר חמאס מח'אן יונס לתוך שטח ישראל. המנהרה אותרה במהלך עבודות על המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה.[25]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הצפון)
- המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה ("מכשול הקב"א")
- לוחמת מנהרות
- מנהרות לחימה ברצועת עזה
- יחידת סמו"ר - פלגה של יהל"ם, יחידת הלת"ק הבכירה של צה"ל
- מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית - עובד בצמוד עם המעבדה הטכנולוגית בשיתוף פעולה הדוק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכירו את ה"מוח" שחושף את מנהרות הטרור של חמאס, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018- יואב זיתון, השמדת המנהרה: "המוח" תכנן, 14 מחבלים הרוגים ונעדרים, באתר ynet, 1 בנובמבר 2017
- אמיר בוחבוט, מהנדסים, גיאולוגים ואנשי מודיעין: מעבדת איתור המנהרות של צה"ל נחשפת, באתר וואלה, 15 באפריל 2018
יוסי יהושוע וראובן וייס, "אנחנו נמצאים ימים ולילות בשטח, עם לפטופ ואלגוריתם, עד שמאתרים את המנהרה", באתר "ידיעות אחרונות", 11 באוקטובר 2018- לראשונה - ה"מוח" שחושף מנהרות בעזה נכנס ללב שדה הקרב, באתר צה"ל, 27 באוגוסט 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נכון ל-11 באוקטובר 2018.
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] נוטרלה מנהרת טרור התקפית של חמאס שחדרה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 11 באוקטובר 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, המוחות מאחורי איתור המנהרות נחשפים: "הקסם בינינו הביא להצלחה", באתר וואלה, 27 ביוני 2018
- ^ 1 2 הכירו את ה"מוח" שחושף את מנהרות הטרור של חמאס, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018.
- ^ ניתן לראות את כלי הצמ"ה הללו בסרטונים שפרסם דובר צה"ל מחשיפת והשמדת המנהרות השונות, חלקם מופיעים בהערות השוליים שבפרק #מנהרות שחשפה המעבדה.
- ^ אמיר בוחבוט, מהנדסים, גיאולוגים ואנשי מודיעין: מעבדת איתור המנהרות של צה"ל נחשפת, באתר וואלה, 15 באפריל 2018.
- ^ יובל אזולאי, צה"ל פורס מערכת לגילוי מנהרות בעזה: עד 2 מ' ד' לק"מ, באתר גלובס, 16 באפריל 2015
אודי עציון ומתן צורי, מערכת גילוי מנהרות חדשה פועלת בדרום, באתר ynet, 16 באפריל 2015 - ^ ניר דבורי, מערכת חדשה תתריע על מנהרות מעזה, באתר מאקו, 7 ביולי 2015.
- ^ 1 2 יואב זיתון, הותר לפרסום: מנהרה התקפית של חמאס נחשפה בשטח ישראל, באתר ynet, 18 באפריל 2016.
- ^ יואב זיתון, פרס ביטחון ישראל לפרויקט גילוי המנהרות: "כמעט מדע בדיוני", באתר ynet, 26 ביוני 2018.
- ^ ליאור נוישטיין, תיעוד יוצא דופן של הקולות והמעבדה שעזרו לחשוף את מנהרות חיזבאללה, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2018.
- ^ לראשונה - ה"מוח" שחושף מנהרות בעזה נכנס ללב שדה הקרב, באתר צה"ל, 27 באוגוסט 2024.
- ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, הותר לפרסום: אותרה מנהרה נוספת לשטח ישראל, באתר ynet, 5 במאי 2016.
- ^ נוטרלה ונהרסה מנהרת טרור של חמאס שחצתה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2017
- ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, בפעם השנייה בחודש וחצי: נחשפה מנהרת טרור בשטח ישראל, באתר ynet, 10 בדצמבר 2017.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] הושמדה מנהרת טרור של חמאס שחדרה לשטח ישראל מתחת למעבר כרם שלום, באתר צה"ל, 14 בינואר 2018. בסרטון המצורף ניתן לראות כלי צמ"ה החושפים את המנהרה ומכינים אותה להשמדה.
- ^ יואב זיתון, מנהרת טרור של חמאס הושמדה: "מתחת למעבר הסחורות וחדרה גם למצרים", באתר ynet, 14 בינואר 2018.
- ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה, שתי מנהרות הותקפו: מטוסי קרב הפציצו בעזה; תוואי ישן נחסם ברפיח, באתר וואלה, 18 במרץ 2018.
- ^ סוכל ניסיון חמאס לחידוש תוואי מנהרת טרור התקפית במרחב כרם שלום, באתר צה"ל, 18 במרץ 2018.
- ^ סוכלה מנהרת טרור התקפית של חמאס שחדרה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018.
- ^ יואב זיתון ומתן צורי, נחשפה מנהרת טרור התקפית: "הארוכה והעמוקה ביותר עד כה", באתר ynet, 15 באפריל 2018,
ניר דבורי ותמיר סטיינמן, הושמדה מנהרת טרור שחדרה לישראל, באתר מאקו, 15 באפריל 2018. - ^ ידיעה 1 וידיעה 2 בחדשות 0404, 12 במאי 2018.
- ^ מטוסי קרב נטרלו מנהרת טרור התקפית של חמאס. צפו, באתר צה"ל, 12 במאי 2018.
- ^ איתי בלומנטל ומתן צורי, הותר לפרסום: צה"ל נטרל והשמיד מנהרת טרור שחדרה לישראל, באתר ynet, 11 באוקטובר 2018.
- ^ נחשפה מנהרת טרור התקפית שחדרה מדרום רצועת עזה, באתר צה"ל, 20 באוקטובר 2020.
