חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 1 באפריל 2024 |
| תאריך חקיקה עברי | כ"ב באדר ב' תשפ"ד |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| תומכים | 71 |
| מתנגדים | 10 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 3198 מ-2 באפריל 2024, עמ' 760 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד התקשורת |
| מספר תיקונים | 2 |
| נוסח מלא | חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024 |
  | |
חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, המוכר בכינוי חוק אל-ג'זירה, אושר בכנסת ב-1 באפריל 2024, וקובע בהוראת שעה כי ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת יוכלו להפעיל סנקציות שונות כלפי ערוץ זר אשר לפי חוות דעת ביטחונית פוגע במדינת ישראל. החוק יועד בעיקרו כלפי ערוץ אל-ג'זירה הקטרי וערוץ אל-מיאדין הלבנוני.
היסטוריה חקיקתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל השתמשה הממשלה בסמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, והתקינה ב-20 באוקטובר 2023 את תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), ה'תשפ"ד–2023,[1] הקובעות שאם שוכנע שר הביטחון כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי למנוע את שידוריו ופעילותו של ערוץ זה בישראל. בהתאם לתקנות אלה פרסם שר התקשורת, שלמה קרעי, הוראה, בתוקף ל-30 ימים, לחסום את שידוריו של ערוץ אל-מיאדין,[2] והוראה נוספת, אף היא בתוקף ל-30 ימים, לתפוס מכשירים המשמשים לאספקת תוכני השידור של ערוץ אל-מיאדין.[3] תוקף ההוראה הראשונה הוארך ב-30 ימים נוספים, עד ל-13 בינואר 2024.[4]
תוקפן של תקנות שעת חירום פקע בתום שלושה חודשים מהתקנתן, ב-20 בינואר 2024. כדי לאפשר את המשך הטלת ההגבלות שאפשרו תקנות שעת חירום, הציעה הממשלה לקבוע זאת בחוק, במתכונת של הוראת שעה.[5] הדיון בהצעת החוק נערך בוועדה לביטחון לאומי, וב-1 באפריל 2024 החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 71 תומכים מול 10 מתנגדים.[6]
החוק נחקק כהוראת שעה שתוקפה עד 31 ביולי 2024, או עד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או סיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות במלחמת חרבות ברזל, לפי המוקדם שבהם. בחודש יולי 2024 הוארך תוקף החוק עד 30 בנובמבר 2024,[7] ובנובמבר 2024 הוארך תוקפו עד 31 במאי 2025, ונקבע שתוקף הוראה מכוח החוק יהיה 60 ימים (במקום 45 ימים קודם לכן).[8]
הוראות החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם שוכנע ראש הממשלה, על פי חוות דעת מקצועית מגורמי הביטחון, שהתכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או הממשלה, להורות על אחד או יותר מאלה:
- (1) להורות לסַפַּק תכנים (גוף שפעילותו העיקרית שידור של מגוון תכנים לציבור בישראל) על הפסקת שידור של ערוץ זה;
- (2) להורות על סגירת משרדי הערוץ הנמצאים בשטח ישראל;
- (3) להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תוכני הערוץ, ובלבד שלא תבוצע חדירה לציוד קצה רט"ן שנתפס בהתאם להוראה זו;
- (4) להורות לגורם האחראי על הסרת אתר האינטרנט של הערוץ, אם השרת שעליו אתר האינטרנט מאוחסן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, או להורות על הגבלת גישה לאתר האינטרנט של הערוץ.
הוראה כזו תהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 60 ימים; אם שוכנע ראש הממשלה כי התנאים למתן ההוראה ימשיכו להתקיים גם לאחר תקופה זו, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים או הממשלה, להאריך את תוקף ההוראה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים בכל פעם. כל הוראה תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו תוך 24 שעות משניתנה, והוא רשאי להחליט לשנות או לקצוב את תוקפה.
יישום החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות החוק, שידורי ערוצים שהוגבלו מכוח החוק יתאפשרו בשטח ישראל על ידי כתבים שישדרו דרך מכשירים סלולריים, אך ללא מצלמות וערוצים אלו יוכלו לשדר משטחי הרשות הפלסטינית. בנוסף, רק ספקי התקשורת הישראלים כמו הוט ו-yes יחויבו להימנע מלשדר את הערוץ, אך בקולטים לווייניים ובאנטנות פרטיות לא יחול החוק.[9]
ב-5 במאי 2024 אושרה ההחלטה לסגור את ערוץ אל-ג'זירה בישראל בישיבת הממשלה,[10] ובהמשך היום חתם שר התקשורת, שלמה קרעי, על צווים לסגירת הערוץ,[11] ומשטרת ישראל פשטה על משרדי הערוץ והחרימה את ציודו,[12] ובנוסף החרימה ציוד מספק שירותי תקשורת בנצרת שנתן שירות גם לאל ג'זירה.[13] בהתאם להוראות החוק, הצווים הובאו לאישורו של בית המשפט המחוזי בתל אביב,[14] שאישר את הצווים.[15] נחסמה גם הגישה לאתר האינטרנט של אל-ג'זירה.[16]
אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח הגישו עתירה לבג"ץ כנגד סגירת אל-ג'זירה בישראל.[17][18]
ב-21 במאי 2024 החרים משרד התקשורת הישראלי ציוד של AP, שצילם בשידור חי מצפון רצועת עזה. הציוד הוסר בנימוק שהתמונות מסופקות לאל-ג'זירה.[19] בעקבות ביקורת בישראל ומהממשל האמריקאי, חזר בו שר התקשורת שלמה קרעי מהמהלך והודיע שהציוד יוחזר.[20][21]
באוגוסט 2024 נחסמו מכוח החוק שידורי ערוץ אל-מיאדין בישראל.[22]
בספטמבר 2024 אושר צו לסגירת השידורים של אל-ג׳זירה בפעם הרביעית. [23]
באוקטובר 2024 בית-המשפט המחוזי אישר את הצווים להמשך הגבלת שידורי אל-ג'זירה בישראל אך נמנע מלאשר את המשך הגבלת שידורי אל-מיאדין. [24]
בנובמבר 2024 שר התקשורת שלמה קרעי הורה על הגבלת שידורי הערוצים אל-ג'זירה ואל-מיאדין בישראל. [25]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ״ד–2023, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ הוראה בדבר מניעת פגיעה בביטחון המדינה על ידי ערוץ אלמיאדין לפי תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), ילקוט הפרסומים 11806, 15 בנובמבר 2023, עמ' 1200
- ^ הוראה בדבר מניעת פגיעה בביטחון המדינה על ידי ערוץ אלמיאדין לפי תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), ילקוט הפרסומים 11807, 15 בנובמבר 2023, עמ' 1202
- ^ הוראה בדבר מניעת פגיעה בביטחון המדינה על ידי ערוץ אלמיאדין לפי תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), ילקוט הפרסומים 11898, 14 בדצמבר 2023, עמ' 1910
- ^ חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, ה"ח 1720 מ-12 בפברואר 2024
- ^ יקי אדמקר, חוק אל ג'זירה אושר: אך הדרך לסגירת הערוץ בישראל עוד ארוכה, באתר וואלה, 1 באפריל 2024
- ^ חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, ס"ח 3253 מ-21 ביולי 2024
- ^ אורן פרסיקו, חוק הגבלת השידורים הוארך והוחמר, באתר העין השביעית, 21 בנובמבר 2024
- ^
עטרה גרמן, החוק לסגירת אל-ג'זירה בישראל עבר בקריאה שנייה ושלישית, בעיתון מקור ראשון, 1 באפריל 2024
- ^ ציפורה סימן טוב, הממשלה החליטה פה אחד: ערוץ אל-ג'זירה בישראל ייסגר, באתר עכשיו 14, 5 במאי 2024
- ^ הוראות בדבר מניעת פגיעה בביטחון המדינה על ידי ערוץ אלג'זירה לפי חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל), ילקוט הפרסומים 12354, 5 במאי 2024
- ^ עמית סגל, אחרי החלטת הממשלה נגד אל-ג'זירה: המשטרה פשטה על משרדיה, באתר מאקו, 5 במאי 2024
- ^ אורן פרסיקו, רגל בדלת, באתר העין השביעית, 9 במאי 2024
- ^ אורן פרסיקו, מדינת ישראל נגד אל-ג'זירה, באתר העין השביעית, 7 במאי 2024
- ^ נטעאל בנדל, בית המשפט האריך את הצווים להפסקת שידורי אל-ג'זירה: "תמריץ לפעילות מפגעים", באתר ישראל היום, 13 ביוני 2024;
אורן פרסיקו, המחוזי אישר בשלישית צווים להגבלת שידורי ערוץ אל-ג'זירה בישראל, באתר העין השביעית, 27 ביולי 2024;
אורן פרסיקו, בית-המשפט אישר שוב הגבלת שידורי אל-ג'זירה, לע"מ תשלול תעודות עיתונאי מכתביו, באתר העין השביעית, 14 בספטמבר 2024 - ^ הגבלת גישה לאתר אינטרנט, באתר של משרד התקשורת, 6 במאי 2024
- ^ אורן פרסיקו, האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד "חוק אל-ג'זירה", באתר העין השביעית, 7 באפריל 2024
- ^ אורן פרסיקו, "אל-ג'זירה": החוק נגדנו הוא ישראבלוף של נתניהו, באתר העין השביעית, 5 במאי 2024
- ^ Israeli officials seize AP equipment and take down live shot of northern Gaza, citing new media law, AP News, 2024-05-21 (באנגלית)
- ^ רן בוקר, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הזיגזג של קרעי, לאחר הזעם האמריקני: "הוריתי להשיב את הציוד לסוכנות AP", באתר ynet, 21 במאי 2024
- ^ יהונתן ליס, בן סמואלס ואי־פי, שר התקשורת הורה להחרים ציוד של סוכנות אי-פי בשל העברת תוכן לאל-ג'זירה - וחזר בו, באתר הארץ, 21 במאי 2024
- ^ אורן פרסיקו, "פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה", באתר העין השביעית, 13 באוגוסט 2024
- ^ אורן פרסיקו, בית-המשפט אישר שוב הגבלת שידורי אל-ג'זירה, לע"מ תשלול תעודות עיתונאי מכתביו, באתר העין השביעית, 14 בספטמבר 2024
- ^ אורן פרסיקו, המחוזי אישר הצווים נגד אל-ג'זירה אך לא נגד אל-מיאדין, באתר העין השביעית, 17 באוקטובר 2024
- ^ אורן פרסיקו, צווים נוספים נגד כלי תקשורת ערבים, באתר העין השביעית, 29 בנובמבר 2024
