הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מפירוט יתר, יש לקצץ שלבי ביניים רגעיים, ולהרחיב בתוכן ההצעה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מפירוט יתר, יש לקצץ שלבי ביניים רגעיים, ולהרחיב בתוכן ההצעה. | |
 |
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
| |
| ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד | |
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, המכונה חוק הגיוס, ובפי מתנגדיה חוק ההשתמטות, היא הצעת חוק לתיקון חוק שירות ביטחון[1] שנועדה להסדיר את הגיוס והפטור מגיוס של מי שתורתו אומנותו. הצורך בחוק נוצר בעקבות פקיעת תיקונים קודמים לחוק שירות הביטחון ביולי 2023 שהביאו למצב שבו עשרות אלפי בני ישיבות דוחים שירות ללא כל אסמכתא חוקית ותוך פגיעה בעיקרון של שוויון בנטל. במהלך הדיון בהצעת החוק צורכי מערכת הביטחון גדלו משמעותית בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גיוס בני ישיבות
 |
ראו גם – חרדים בישראל, חרדק |
חוק טל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – חוק טל, הוועדה לקידום השוויון בנטל
ב-1 באוגוסט 2002 נחקק בכנסת "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002", המכונה "חוק טל" על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית, ועדת טל, שהמליצה על חקיקתו. חוק זה איפשר המשך דחיית גיוס בני ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. לחוק ניתן תוקף לחמש שנים, ותוקף זה הוארך בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2012, אז פסק בג"ץ שהחוק אינו חוקתי ובכך מנע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת.
ב־1 באוגוסט 2012 פג תוקפו של חוק טל ועל פי חוק שירות ביטחון חלה פורמלית חובת גיוס גם על בני ישיבות.[2] צה"ל בדק אפשרות להעביר גם חרדים תהליך מיון מלא[3] ואף גיבש תוכנית לגיוס כללי של חרדים, אשר תצריך תוספת תקציב בשל תשלומי המשפחה המגיעים לחיילים נשואים.[4] בדיון בבג"ץ ב־15 בנובמבר 2012 הודיעה המדינה שהיא מתחילה בהליכים לגיוס תלמידי ישיבות עד גיל 19, והעתירות שהוגשו נותרו תלויות ועומדות לגבי גיוסם של תלמידים שגילם בין 19 ו־30.[5]
בג"ץ חוק הגיוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – בג"ץ חוק הגיוס, ועדת הגיוס
ב-12 בספטמבר 2017 פרסם בג"ץ פסק דין בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון (ידוע בכינויו: "בג"ץ חוק הגיוס"), לפיו ההסדרים שבתיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון, העוסקים בזמני ההמתנה עד קבלת הפטור ובדחיית האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות – אינם חוקתיים, בשל פגיעתם הבלתי מידתית בזכות לשוויון. במשך השנים שעברו ממתן פסק הדין, ביקשה המדינה שוב ושוב דחיות בביטול החוק, בטענה שהמצב הפוליטי, מערכות הבחירות הרצופות ומגפת הקורונה בישראל לא מאפשרים לממשלה לגבש חוק מוסכם בנושא.
ביולי 2023 פקעו תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון.[6] לקראת מועד זה החליטה הממשלה ב-25 ביוני 2023 לקדם הצעת חוק שתעגן הסדרים הנוגעים לשירות בצה"ל, בצפי שהחקיקה תסתיים עד סוף מושב החורף במרץ 2024 כשבינתיים לא ייאכף גיוס תלמידי ישיבות.[7] נגד החלטה זו הוגשו עתירות לבג"ץ. בתחילת יולי 2023 עתרה התנועה לאיכות השלטון, בבג"ץ 6198/23, נגד החלטת הממשלה. לטענת התנועה, החלטת ממשלה זו מנוגדת להוראות חוק שירות ביטחון והיא יוצרת הסדר פטור גורף חדש בחוסר סמכות ברור ובניגוד לעקרון שלטון החוק, וכן מנוגדת להלכת בג"ץ אשר נקבעה ב"בג"ץ רובינשטיין", לפיה שר הביטחון לא יכול עוד ליטול לעצמו את הסמכות להכריע בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, ויש להכריע בסוגיה בהחלטת מחוקק בלבד.[8]
בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה הצורך לעדכן את משך הגיוס של לוחמי הסדיר ומערך המילואים. במקביל לאחר שלא חוקק חוק גיוס חדש עד מרץ 2024 נוצר מצב בו החל מ-1 באפריל 2024, יהיה על הממשלה לאכוף גיוס חרדים.
לקראת סוף פברואר 2024, לקראת דיון בג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון, ביקשו והצטרפו לעתירה כ-400 קצינים ובכירים לשעבר במערכת הביטחון (בצה"ל, בשב"כ, ב"מוסד" ובמשטרת ישראל).[9]
בסוף פברואר 2024 הוציא בג"ץ צו למדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת גיוס תלמידי ישיבות.[10] בתחילת אפריל 2024 קבע בג"ץ כי העתירות בעניין חוק הגיוס יישמעו ב-2 ביוני 2024, בהרכב של תשעה שופטים. בשלב זה הצטרפו לעתירות "אחים ואחיות לנשק" וקבוצת אימהות לחיילים כשבעתירות נטען כי חוק שירות הביטחון קובע הליך שוויוני כלפי כל מי שמיועד לגיוס, וכי החלטת ממשלה הפוטרת אוכלוסייה מסוימת באופן גורף מנוגדת לשלטון החוק.[11] לקראת הדיון התחייבה המדינה בפני בג"ץ להשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ, על בסיס הצעת חוק מהכנסת הקודמת בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה ולעמדתם של השר בני גנץ ושל שר הביטחון יואב גלנט.[12] בתגובתה של היועצת המשפטית לממשלה לקראת הדיון בבג"ץ הבהירה כי במצב החוקי הקיים, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין, והעברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית. וכי "לא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים, על רקע מלחמת חרבות ברזל".[13]
הדיון בעתירות אודות גיוס בני הישיבות וחקיקת חוק הגיוס התקיים בבג"ץ ב-2 ביוני 2024.
ב-25 ביוני 2024 קיבל בג"ץ את העתירה וקבע פה אחד בהרכב של 9 שופטים כי: "בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי" והדגיש: "בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד ומחייבת פתרון". עוד קבע כי "בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון". בהתאם לכך "לא ניתן להמשיך להעביר תמיכות עבור תלמידים שהם מיועדים לשירות ביטחון, ולא קיבלו דחיית שירות או פטור כדין".[14] על פי פסק הדין, מימון המדינה לבני הישיבות הסתיים ב-9 באוגוסט 2024, עם היציאה לחופשת בין הזמנים.[15]
בתאריך 10 בינואר 2025 פרסם בית המשפט העליון החלטה בעתירות בנושא גיוס החרדים, בה דרש מהמדינה להשיב על שורת שאלות מהותיות - כולל שאלת האכיפה והסנקציות. זאת לאחר שבדיון שהתקיים בתחילת ינואר התברר כי מתוך כ-80,000 תלמידי ישיבות שהגיעו לגיל גיוס, רק 916 התגייסו בפועל.[16]
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמת חרבות ברזל גדל משמעותית נטל שירות המילואים על החייבים בשירות זה, ובמקביל לדיונים ב"חוק הגיוס" קידמה הממשלה הצעת חוק להארכת השירות הסדיר של החייבים בשירות סדיר והעלאת גיל הפטור משירות מילואים.[17] צעדים אלה הגבירו את חוסר השוויון בין החייבים בשירות בצה"ל ובין הפטורים מחובה זו.
דיונים בהצעת החוק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, לקראת פקיעת תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון ביוני 2023.[6] החליטה הממשלה ב-25 ביוני 2023 לקדם הצעת חוק שתעגן הסדרים הנוגעים לשירות בצה"ל.
על פי התכנון, ב-27 במרץ 2024 טיוטת הצעת החוק אמורה הייתה להיות מובאת לאישור הממשלה, אולם בשל אי הסכמות ביחס לסוגיות שונות הקשורות לתוכן החוק, ישיבת הממשלה נדחתה.[18] לאחר שהיועמ"שית התנגדה לבקשת דחייה נוספת מצד הממשלה, זו החליטה כי לא תבקש דחייה מבג"ץ לגבי הגשת תשובת המדינה לעתירות נגד חוק הגיוס, וההכרעה בעניין תעבור לידי בג"ץ.[19] למחרת בג"ץ הוציא צו ביניים המורה למדינה להפסיק את תקצוב הישיבות החרדיות אשר תלמידיהן אינם מתגייסים לצבא, החל מ-1 באפריל. עוד נקבע כי תקציב חלקי יימשך עד לסוף שנת הלימודים.[20] פסיקה זו עוררה התנגדות של שרים בממשלה ושל חלקים מקרב הציבור המסורתי והחרדי בישראל וקמו התארגנויות אזרחיות להשלמת המימון לתלמידי הישיבות[21]
על פי לוח הזמנים שגיבשה הממשלה, עד 21 באפריל 2024 יוגש תזכיר החוק. עד 19 במאי הצעת החוק תאושר בממשלה, ועד 29 ביוני החוק יובא לאישור הכנסת.[22][23][24] לוח זמנים זה לא מומש, ועד 30 ביוני לא אושר בכנסת חוק הגיוס. כתוצאה מכך, החליטה הממשלה לנסות להעביר את חוק הגיוס עד לסיום מושב הקיץ של הכנסת בסוף יולי 2024.[25] גם שאיפה זו לא מומשה עד ליציאת הכנסת לפגרת הקיץ ב-28 ביולי 2024.
במקביל לעיסוק בהצעת החוק להסדרי פטור מגיוס ושילוב בני ישיבות בצה"ל ולאור צורכי הביטחון בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הונחו ביוני וביולי 2024 על שולחן הכנסת הצעות לתיקונים מס' 27 ו-28 לחוק שירות הביטחון להעלאה בגיל הפטור למשרתי מילואים ולהארכת השירות לכל החיילים הנמצאים בשירות סדיר. הצעות שאושרו בקריאה ראשונה והועברו להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוץ וביטחון.[26][27]
דיון בהוראות הצעת החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מתווה החוק, בחורי ישיבות ש'תורתם אומנתם' יהיו פטורים מגיוס. לבחור החרדי שאינו עומד בהגדרת 'תורתו אומנותו' תינתן אפשרות לבחור אם לשרת בצבא או לשרת במסגרות התנדבותיות כדוגמת איחוד הצלה, משטרה וכדומה. מתווה זה קיבל לראשונה הכרה פומבית של רבני הציבור החרדי.[28]
ב-24 במרץ 2024 פורסם כי לפי טיוטת הצעת החוק שממשלת ישראל צפויה להניח על שולחן הכנסת, החוק יכלול פטור מגיוס לתלמידי ישיבות חרדים, שיידרשו להישאר בישיבה עד גיל 35 ולא עד גיל 26 כפי שנקבע בחוק עד אז, וזאת במטרה לתמרץ חרדים שאינם לומדים להתגייס כדי לאפשר להם לעבוד בגיל מוקדם יותר.[29] למחרת, הממשלה חזרה בה מכוונתה להעלות את גיל הפטור ל-35 בהצעת החוק.[30]
ב-11 באפריל 2024 פורסם כי המפלגות החרדיות הסכימו לקביעת יעד של 25% ממחזור הגיוס החרדי כבר בשנים הראשונות לתחולת החוק. משמעות הדבר היא שבמחזור הגיוס הראשון שלאחר תחולת החוק יגויסו כ-3,000 חרדים לשירות צבאי או לאומי.[31]
דיון ציבורי בהצעת החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 במרץ 2024 פורסם כי מפלגת יהדות התורה לא שוללת באופן עקרוני קביעת יעדי גיוס עבור חרדים שאינם תחת הסטטוס 'תורתם אומנותם'.[32]
אגף התקציבים באוצר העריך במרץ 2024 כי החוק יגרום נזק של יותר מ-100 מיליארד שקל בעשור למשק, ולא יאפשר לצה"ל להתמודד עם הצרכים הביטחוניים. אגף התקציבים קרא להפסיק את הפטור משירות צבאי לגברים חרדים ולגייס את כולם, פרט לעילויים.[33]
תגובות להצעה להעלאת גיל הפטור ל-35
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 במרץ, לאחר פרסום ההצעה להעלאת גיל הפטור ל-35, גורמים במשרד האוצר מתחו ביקורת על ההצעה וטענו כי היא עלולה לגרום נזק למשק של לפחות ארבעה מיליארד ש"ח בשנה בשל עיכוב כניסת החרדים לשוק העבודה ובשל הרחבת היקפי התמיכות בהם בשנים שבהן הם יישארו מחוץ לשוק העבודה.[34] בנוסף, ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, שלח מכתב בהול לראש הממשלה ולשר הביטחון בו התריע מפני העלאת גיל הפטור ל-35 כפי שהוצע.[35]
בהצעת החוק מ-2022 אשר קודמה על ידי הממשלה החל ממאי 2024 קיימת הגדרה אחרת לגיל הפטור מגיוס כך שיירד ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן יעלה ל-22 למשך שנה, ובהמשך יתקבע על 23, וזאת במטרה לתמרץ חרדים להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר, במקום להישאר בישיבה עד גיל 24 כפי שהיה עד אז.[36]
דיונים בהצעת החוק על פי החלת דין רציפות על הצעה מ-2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, לקראת הדיון בבג"ץ ביוני 2024 התחייבה המדינה להשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ, על בסיס הצעת חוק מהכנסת הקודמת.
ב-15 במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט לקדם את החוק על ידי החלת דין הרציפות על הצעתו של שר הביטחון בני גנץ מממשלת ישראל השלושים ושש לשילוב תלמידי ישיבות בתיקון מס' 26 לחוק שירות ביטחון, הצעה שעברה ב-2022 בקריאה ראשונה. בני גנץ שהתייחס להצעת החוק מ-2022 במילים: מדובר ב"צעד ראשון בדרך למתווה שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל", הגיב כי התיקון שהוגש ב-2022 כחוק גישור זמני וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראל אינו רלוונטי במציאות שאחרי טבח השבעה באוקטובר וש"מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים".[37] בעקבות ערר של המחנה הממלכתי על ההחלטה בטענה שאינו עונה עוד על הדרישות עקב המלחמה ולקראת ישיבת ממשלה על הערר, אמר שר הביטחון שמדובר באתגר לאומי שהמדינה מתמודדת איתו כבר שנים רבות, המצריך לדבריו עוד חיילים בכל התפקידים. בנוסף, לדברי שר הביטחון לאחר פרוץ המלחמה חלקים גדולים מהציבור החרדי מביעים רצון לקחת חלק במאמץ המלחמתי. בתגובה להודעת ראש הממשלה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש מניעה משפטית לקדם את החוק שאושר בממשלה הקודמת מאחר שהצעת החוק נעדרת תשתית עובדתית עדכנית, ומתעלמת מהצרכים הדחופים, מהמציאות שהשתנתה ומעמדת שר הביטחון.[38]
ב-27 במאי 2024 החליטה הממשלה לדחות את הערר ולקדם את הצעת החוק מ-2022 תוך כוונה להשלים את חקיקת החוק עד סוף כנס הקיץ.[39][12]
ב-10 ביוני 2024 החליטה הכנסת בעקבות דיון והצבעה ברוב של 63 בעד לעומת 57 שהצביעו נגד להחיל דין רציפות על הצעת החוק מ-2022. בעקבות ההחלטה הועברה הצעת החוק לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.[40][41] הדיון הראשון בהצעת החוק התקיים בוועדה ב-25 ביוני 2024, מספר שעות לאחר החלטת בג"ץ שבה נקבע כי "לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון". בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין, כי חוק הגיוס "יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל".[42] בישיבת ועדת החוץ והביטחון מ-1 ביולי 2024, הביע שר הביטחון גלנט עמדה בעד ויתור על חוק גיוס וקביעת תקנות ממשלתיות בעניין זה.[43] לאחר התייעצות שקיים גלנט עם הפיקוד העליון של צה"ל ב-9 ביולי 2024, החליט להתחיל בגיוס ראשון של חרדים כבר במהלך אוגוסט.[44]
בחודשים יוני עד ספטמבר 2024 התקיימו 11 ישיבות של ועדת החוץ והביטחון בדיון בהצעת החוק כאשר את הישיבה האחרונה מבין אילו שהתקיימה ב-2 בספטמבר סיים ראש הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין באומרו כי אינו רוצה לבזבז את הזמן של הוועדה ומעוניין להתקדם לעיסוק בסוגיות מעשיות . בינואר 2025 התחדשו הישיבות לאחר פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט עם הצגת עקרונות של ישראל כץ שר הביטחון החדש לקידום מתווה גיוס.[45]
הצעת החוק מ-2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצעת החוק מינואר 2022 כללה את הורדת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים מ-26 ל-21 למשך שנתיים. לאחר מכן, העמדת גיל הפטור על 22 שנים למשך שנה, ואז יעלה לגיל 23. הצעת החוק כללה יעדי גיוס נמוכים וקבועים מראש: 1,566 בשנה הראשונה, עליה בהדרגה ל-2914 לאחר שבע שנים ול 3590 בשנה העשירית להחלת החוק. רק לאחר מעל 15 שנים מהחלת החוק יחל לגדול יעד הגיוס בהתאם לגידול באוכלוסייה החרדית. הצעת החוק כללה ספירה במסגרת יעדי הגיוס של כאלו שחדלו מלהיות חרדים וכללה מסלולי שירות סדיר מקוצרים ביותר שמשכם שלושה שבועות או שלושה חודשים למטרת הכשרה לשירות המילואים. ההצעה כללה סנקציות שאינן אישיות אלא על ידי הפחתה הדרגתית של סכומי תמיכה בגין תלמידי ישיבה למוסדות הלימוד, סנקציות שיופעלו לאחר בדיקה אחורה של שיעור מתגייסים בחמש שנים קודמות תוך הגדרת סייגים להפחתה.[46]
התייחסויות להצעת החוק לפי ההצעה מ-2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות ההחלטה ביוני 2024 לקדם את הצעת החוק מינואר 2022, יצא נייר מדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב המגדיר אותה כסכנה לביטחון הלאומי של ישראל. וטוען שאינה עולה בקנה אחד עם צורכי הצבא במיוחד לאחר השבעה באוקטובר ומחמירה את אי השוויון וקורא לקידום חוק שונה בתכלית שמתבסס על עקרונות יסוד חשובים אשר נעדרים מהצעת החוק הנוכחית של התאמה לצרכים הביטחוניים של ישראל, שימור מודל צבא העם, ישימות, היקפי גיוס נרחבים לצד שמירה על ערכי הצבא, כריכת מימון ממשלתי בשירות צבאי, עיגון שירות אזרחי ביטחוני, יישום השירות הדיפרנציאלי והקפדה על איזון בין ערכים מתנגשים.[47]
הצעת החוק מגדירה יעדי גיוס מקרב מי שמוגדרים בחוק כבוגרי מוסד חינוך חרדי, אך יש חילוקי דעות גדולים לגבי הגדרה זו לפיה כל מי שלמד במוסד חינוך חרדי בין גיל 14 לגיל 18 במשך לפחות שנתיים ייחשב ל"בוגר מוסד חינוך חרדי" ולפיה ייתכן מצב שבו אדם שלמד בישיבה שנתיים בלבד בגיל צעיר, אך לא חי כחרדי בהמשך, ייחשב חרדי לעניין הגיוס כולל טענה שרק שרק שליש מהמתגייסים החרדים מגדירים עצמם ככאלה בזמן השירות.[48]
טענות של המשרתים במילואים שהעול עליהם גבר לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הובאו במכתב לוועדה של עמותת "לוחמי כיפור 1973".[49]
מחאות ציבוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המחאה למען שוויון בנטל
ביולי 2023, בעקבות פקיעת תוקפם של התיקונים הקודמים לחוק שירות הביטחון,[6] והגשת הצעת חוק יסוד לימוד תורה על ידי מפלגת יהדות התורה שלפיה לימוד תורה יוגדר כשווה ערך לגיוס לצה"ל, החלה מחאה נרחבת למען "שוויון בנטל".[50][51]
בפברואר 2025, החלה מחאה פנימית במפלגת הליכוד תחת הכותרת "הליכוד מתגייס" שקוראת לגבש מתווה גיוס פרקטי, "אשר יענה על כלל הצרכים השוטפים של צה"ל ויענה על הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל". בכנס שהתקיים יצאו בכירים בליכוד כולל יו"ר ועדת חוץ וביטחון שבה מתנהלת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית בביקורת חריפה נגד הניסיון של הקואליציה לקדם בפועל מנגנון שיביא להשתמטות חרדית ודרשו חוק גיוס משמעותי.[52][53]
בחודשים מרץ - מאי 2024 התקיימו מספר הפגנות על ידי מתנגדים לגיוס חרדים תחת הסיסמאות "לכלא ולא לצבא" ו"נמות ולא נתגייס".[54][55][56]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלבי החקיקה של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- יהודה גל, מסלולו המתפתל של הפטור מגיוס לחרדים | סיור למיטיבי לכת, באתר כיכר השבת, 27 במרץ 2024
- ואלה תולדות הפטור מגיוס, באתר mako
- עמדת המכון למחקרי ביטחון לאומי לגבי הצעת החוק מ-2022
- גיוס ופטור לפי קבוצות אוכלוסייה - הסדרים ונתונים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 6 בינואר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ לילך שובל, יהודה שלזינגר ושלמה צזנה, החל מהיום: גיוס לכולם - לפחות לפי החוק, באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2012.
- ^ תוכנית ליום שאחרי חוק טל: כל החרדים יעברו מיון, באתר ynet, 31 ביולי 2012
- ^ יובל אזולאי, צה"ל מגבש תוכנית לגיוס החרדים: יבקש כחצי מיליארד שקל, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2012
- ^ בג"ץ 5823/12 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון ואח', ניתן ב־15 בנובמבר 2012
- ^ 1 2 3 קובי נחשוני, עריקים, ואין אכיפה: חוק הגיוס פקע, החרדים נותרו בלי מעמד ובלי פתרון, באתר ynet, 2 ביולי 2023
- ^ איתמר אייכנר, הממשלה החליטה לא לאכוף גיוס תלמידי ישיבה, באתר ynet, 26 ביוני 2023
- ^ התנועה למען איכות השלטון בישראל, עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לא לאכוף גיוס של בני ישיבות, 2023-07-05
- ^ גלעד מורג, מאות בכירי מערכת הביטחון לשעבר מצטרפים לעתירות הדורשות שוויון בנטל, באתר ynet, 23 בפברואר 2024
- ^ ניצן שפיר, בג"ץ הורה למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו תלמידי ישיבות, באתר גלובס, 26 בפברואר 2024
- ^ ניצן שפיר, הדיון בבג"ץ על חוק הגיוס נקבע ל-2 ביוני בהרכב של תשעה שופטים, באתר גלובס, 10 באפריל 2024
- ^ 1 2 גלעד מורג, מורן אזולאי, הממשלה מתחייבת בפני בג"ץ: נשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ חני אדרי, היועמ"שית מבהירה: חובה לגייס את כל בני הישיבות, באתר "סרוגים", 30 במאי 2024
- ^ בג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־25 ביוני 2024;
תקציר פסק הדין - ^ בג"ץ חוק הגיוס - פסק הדין של בג"ץ בעניין הפטור מגיוס חרדים והתמיכות לישיבות: חד ופה אחד - המכון הישראלי לדמוקרטיה, באתר www.idi.org.il, 2024
- ^ עו&;ד אברהם בלוך, בג"ץ מתחיל לאבד סבלנות: כל הפרטים מדרישתו הברורה מהממשלה, באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2025
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד-2024, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, משבר חוק הגיוס: הממשלה דחתה את הדיון באישור הטיוטה, נתניהו ייפגש שוב עם החרדים, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2024
- ^ מוטי קסטל, הממשלה לא תבקש דחיה בעניין חוק הגיוס – ההכרעה תעבור לבג"ץ, באתר עכשיו 14, 27 במרץ 2024
- ^ בג"ץ בהחלטה דרמטית: צו ביניים להקפאת התקציבים לישיבות החל משבוע הבא, באתר כיפה, 28 במרץ 2024
- ^ ישראל רובין, אמסלם: "בלי לימוד תורה - אין קיום לעם היהודי", באתר רדיו קול חי, 2024-03-31
- ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, עקב מחלוקות על הנוסח - ישיבת הממשלה על חוק הגיוס נדחתה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2024
- ^ אמיר אטינגר, הממשלה צפויה לאשר: גיוס החרדים יידחה עד יולי - לצד הצהרה על קידום חוק גיוס, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
- ^
עטרה גרמן, מסתמן: חקיקת חוק הגיוס תידחה לקיץ, בעיתון מקור ראשון, 14 במרץ 2024
- ^ בנצי רובין, בקואליציה נחושים להעביר את חוק הגיוס - פגרת הקיץ לא תעצור אותם, באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2024
- ^ הצעה לתיקון מס' 27 לחוק שירות הביטחון להעלאת גיל הפטור למשרתי מילואים, באתר הכנסת
- ^ הצעה לתיקון מס' 28 לחוק שירות ביטחון להארכת השירות לחיילים בשירות סדיר, באתר הכנסת
- ^ חנני ברייטקופף, מסתמן: זה חוק הגיוס המהפכני שגדולי ישראל הליטאיים יסכימו עליו - בשיתוף עם ש"ס, באתר כיכר השבת, 14 במרץ 2024
- ^ בנצי רובין, הממשלה הניחה את טיוטת חוק הגיוס: פטור עד גיל 35, באתר "סרוגים", 24 במרץ 2024
- ^ חזקי ברוך, הממשלה מוותרת על העלאת גיל הפטור ל-35, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2024
- ^ בהסכמת החרדים: אלה יעדי הגיוס בחוק הפטור שהממשלה מקדמת, באתר מאקו, 11 באפריל 2024
- ^ חוק הגיוס: החרדים יסכימו לראשונה על יעדים ומכסות?, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2024
- ^ מירב ארלוזורוב, אגף התקציבים באוצר מטיל פצצה: לגייס את כל החרדים פרט לעילויים, באתר הארץ, 24 במרץ 2024
- ^ גד ליאור, באוצר מזהירים מהעלאת גיל הפטור לגיוס חרדים: "הפסד של מיליארדים למשק", באתר ynet, 24 במרץ 2024
- ^ אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, אזהרת ראש אגף התקציבים: "חוק הגיוס המוצע גם יפגע בכלכלה וגם לא יעלה את שיעור החרדים בצה"ל", באתר ישראל היום, 24 במרץ 2024
- ^ יקי אדמקר, "חוק אנטי-יהודי"? אז נצביע בעד: מה כולל חוק הגיוס - ומדוע החרדים תומכים בו, באתר וואלה, 10 ביוני 2024
- ^ אנה ברסקי, התרגיל של נתניהו ודרעי לגנץ: כך נרקם הפתרון לחוק הגיוס | הדרמה מאחורי הקלעים, באתר מעריב אונליין, 15 במאי 2024
- ^ חזקי ברוך, היועמ"שית נגד חוק הגיוס שנתניהו מקדם; השרים הצביעו בניגוד לעמדתה, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2024
- ^ הממשלה דחתה את הערר נגד חוק הגיוס; גלנט תקף: "קרקס פוליטי" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-05-27
- ^ איתמר אייכנר, אחרי קידום הפטור מגיוס: התכנון לשינוי מהותי בוועדה והתקווה ל"מרד" בקואליציה, באתר ynet, 13 ביוני 2024
- ^ פרוטוקול ישיבת הכנסת מ-10.6.2024 דיון והצבעה על הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022. (עמוד 218 עד 248), באתר הכנסת, 10 ביוני 2024
- ^ יקי אדמקר, אדלשטיין על חוק הפטור מגיוס: "או שזה יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל", באתר וואלה, 25 ביוני 2024
- ^ יובל קרני, שילה פריד, גלנט חשף את ההצעה מהמו"מ עם החרדים: יעדי גיוס לא יהיו בחוק - אלא בתקנות, באתר ynet, 1 ביולי 2024
- ^ יואב זיתון, שילֹה פריד, יובל קרני, גלנט הודיע שחרדים יזומנו לצו ראשון, ראש אכ"א: היעד לא ישתנה בשנתיים הקרובות, באתר ynet, 9 ביולי 2024
- ^ הליך החקיקה ישיבות להכנה לקריאה שניה ושלישית בועדת החוץ והביטחון, באתר הכנסת
- ^ נוסח הצעת החוק לתיקון מספר 26 בחוק שירות הביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), באתר הכנסת, ינואר 2022
- ^ נייר מדיניות, "חוק הגיוס" – סכנה לביטחון הלאומי של ישראל, באתר www.inss.org.il, 18 ביוני 2024
- ^ עידן יוסף, חוק הגיוס: הקרב על הגדרת חרדי ממשיך לחולל סערה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 בינואר 2025
- ^ יואב גלזר, מכתב ששלחנו לועדת חוץ וביטחון: "גורל המדינה בידכם מעבר לכל שיקול של כדאיות פוליטית", באתר ממחדל 73 למחדל 23, 2024-07-17
- ^ יקי אדמקר, טל שלו, "יחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי": יהדות התורה הגישה חוק שישווה לימוד תורה לשירות צבאי, באתר וואלה, 25 ביולי 2023
- ^ אבי כהן, "צעדת השוויון" בבני ברק: אבן הושלכה לכיוון במת הנאומים, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2023
- ^ בנצי רובין, חוק הגיוס: "לא שירתת - לא קיבלת!": ח"כים בליכוד באמירות מפתיעות נגד השתמטות חרדים, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2025
- ^ בנצי רובין, כנס חריג בליכוד נגד חוק הגיוס, כ"ץ יגיע: "המתפקדים יזכרו בפריימריז מי תמך", באתר מעריב אונליין, 11 בפברואר 2025
- ^ דן רבן, אדם קוטב, בעקבות הפגנת חרדים קיצונים: כביש 4 נחסם ונפתח בהמשך, 4 נעצרו, באתר ynet, 2 במאי 2024
- ^ אבי כהן, מרב סבר, הפגנת החרדים במחאה על חוק הגיוס, באתר ישראל היום, 2024-04-01
- ^ איתי רון, בשיא העומס חרדים חסמו את כביש 4 והשוטרים לא עשו דבר. ״עוד מעט הרב יקרא להם״, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 4 במרץ 2024
