חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תאריך חקיקה | 28 באוקטובר 2024 |
| תאריך חקיקה עברי | כ"ו בתשרי תשפ"ה |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| שטחים שעליהם חל החוק |
ישראל |
| תומכים | 92 |
| מתנגדים | 10 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| נוסח מלא |
 חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה-2024, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט |
  | |
חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל התשפ"ה-2024 אוסר את פעילותה של אונר"א בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
החוק אושר בכנסת העשרים וחמש ברוב של 92 חברי הכנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, מול התנגדות של 10 חברי הכנסת מהסיעות הערביות.
במקביל אושר חוק להפסקת פעילות אונר"א, תשפ"ה-2024, שאוסר על מגע של רשויות ישראליות ואישים ישראליים בתפקידים ציבוריים עם הארגון.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד חקיקת החוק, אונר"א הייתה פעילה רק במחנה הפליטים שועפאט בשטח מדינת ישראל.[1]
ב-19 בדצמבר 2022 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית בשם "הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב" שיזמה ח"כ שרן השכל מהאופוזיציה. במקביל הונחה על שולחן הכנסת ב-9 בספטמבר 2023 הצעת חוק פרטית נוספת בשם זה, אותה יזמו חברי הכנסת מהקואליציה: בועז ביסמוט, אלי דלל, חנוך מלביצקי, טלי גוטליב, ניסים ואטורי ואברהם בצלאל.
לפני ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית, צרפת, בריטניה, קנדה, יפן, קוריאה הדרומית וגרמניה יצאו בהצהרה משותפת שבה הביעו דאגה עמוקה בעקבות הכוונה להפסיק את פעילות אונר"א בישראל. בהצהרה נכתב כי "אונר"א מספקת סיוע הומניטרי חיוני ומציל חיים ושירותים בסיסיים לפליטים פלסטינים בעזה, מזרח ירושלים, הגדה המערבית וברחבי האזור".[2]
דברי ההסבר להצעות החוק מציגים את הצורך בחקיקתו:
- "...תפקידה של אונר"א הינו טיפול בפליטים פלסטינים בלבד ומכאן שאין מקום לכך שתעניק שירותים כלשהם בשטח מדינת ישראל, בה אין פליטים פלסטינים אלא תושבי המדינה המקבלים שירותים ממוסדות ממוסדותיה השונים. ודוק: המדובר בתושבים הזכאים לקבלת קצבאות מהביטוח הלאומי ולשירותים ציבוריים כגון: שירותי רפואה, חינוך, רווחה, ניקיון וכדומה. יוער, כי גם לשיטת האו"ם לא מדובר בפליטים העונים להגדרה הקבועה באמנה בדבר מעמדם של פליטים אלא בהמצאה שנולדה בחטא וראוי שתעלם מהעולם.
- אונר"א משמשת במה להסתה וחינוך לשנאת ישראל ופגיעה בתושביה היהודים. בבתי הספר שהיא מפעילה בירושלים נלמדים תכנים אנטישמים ובספרי הלימוד מפארים מחבלים שרצחו ילדים ונשים. מוסדותיה של אונר"א משמשים "קרקע פורה" לביצוע פעולות והסתה כנגד מדינת ישראל. כך למשל בהתאם לדו"ח ועדת חקירה של האו"ם בשנת 2015, לאחר מבצע צוק איתן, נתגלה כי מוסדותיה של אונר"א בעזה שימשו את ארגוני הטרור לאחסון ולירי טילים על ישראל.
- בהתאם לדוחות שהוכנו על ידי האו"ם ואונר"א עצמה נמצא כי אונר"א הינה גוף מושחת, לא יעיל ורצוף באי סדרים ניהוליים אשר נכשל לחלוטין במתן שירותים לתושבים הערבים. השירותים הבודדים אותם מספקת אונר"א בשטח ישראל הינם ברמה ירודה, ואף התושבים המעטים שצורכים אותם מתלוננים על כך..."
בשתי הצעות החוק, בסעיף הראשון נאמר כי מטרת החוק לממש את ריבונותה של מדינת ישראל ואת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הסעיף השני אסר על אונר"א לקיים כל פעילות או נציגות בשטח הריבוני של מדינת ישראל, והסעיף השלישי הורה למשטרת ישראל למנוע כל הפרת החוק מצד אונר"א. הצעת החוק הראשונה קבעה תחולה בתוך 6 חודשים מפרסום החוק, והשנייה קבעה תחולה בתוך 60 יום מפרסום החוק.
במהלך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, סעיף 2 האוסר על אונר"א לקיים כל פעילות בשטח מדינת ישראל נותר ללא שינוי. הסעיף השלישי נמחק ותחתיו נקבעה לראש המל"ל חובת דיווח קבועה לוועדת חוץ וביטחון על יישום החוק. לגבי מועד תחולת החוק, נקבע מועד שמהווה מיצוע בין שתי הצעות החוק.
נוסח החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מטרתו של חוק זה למנוע כל פעילות של אונר"א בשטח מדינת ישראל.
- אונר"א (UNRWA - United Nations Relief and Works Agency) לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
- תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.
- ראש המטה לביטחון לאומי או נציגו ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, ובשנה הראשונה מיום תחילתו של חוק זה - אחת לחודשיים, על יישום הוראות חוק זה.
חוק להפסקת פעילות אונר"א, תשפ"ה-2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסת אישרה, בנוסף, חוק להפסקת פעילות אונר"א, שנועד לבטל הקלות שונות שלהן זכה הארגון, בהן הקלות מס וחסינות דיפלומטית.[3] החוק קובע כי ”רשות מרשויות המדינה, לרבות גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה”. החוק קובע גם שניתן להעמיד לדין עובדי אונר"א ושתחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.[4]
יישום החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 בנובמבר 2024, בהנחיית שר החוץ ישראל כ"ץ, משרד החוץ מסר הודעה רשמית לאו"ם על סיום ההסכם לשיתוף פעולה בין ישראל לאונר"א.[5]
לפי משרד האוצר עם כניסת החוק לתוקף, הפטורים והטבות המיסוי שניתנו לאונר"א, כגון מע"מ, מכס, בלו ומסי קנייה, יופסקו אוטומטית. זאת בשל האיסור על עובדי האגפים השונים במשרד האוצר להתכתב עם נציגי אונר"א או לקיים עמם קשר כלשהו.[6]
עד מועד כניסת החוק לתוקף ב-30 בינואר 2025, ישראל נמנעה מהצעת חלופה או פתרון למילוי החלל שיוותר לאחר יציאת אונר"א ממזרח ירושלים. נוסף על כך, בשטחי הגדה המערבית, אונר"א לא היו מחויבים להפסיק את פעילותם, שכן היה מדובר באזורים שאינם תחת ריבונות ישראל. עם זאת, סגירת חשבונות הבנק של הארגון ואיסור על מגעים כלשהם עמו היו עשויים להקשות על המשך תפקודו.[6]
תגובות לאישור החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובות בישראל לאישור החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]השר לירושלים מאיר פרוש בירך על אישור החוק ואמר: “המשרד בראשותי גיבש תוכנית להעמיד חלופות לכלל שירותי אונר”א במזרח ירושלים ובימים אלו אנו בשיח מול משרד האוצר להעמיד את התקציב הדרוש למימוש התוכנית. בהתאם לחוק שאושר כעת בכנסת, בעוד 90 יום תופסק פעילות אונר”א בעיר ירושלים, ובכך יושם סוף למצב החמור בו פועל ארגון טרור בכסות של גוף דיפלומטי בתוך העיר ירושלים”.[7]
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון ברך גם הוא על אישור החוק, והגיב: "חמאס השתלטו על אונר"א לפני הרבה שנים. הזהרנו את מועצת הביטחון פעמים רבות והיום אנחנו נוקטים בפעולה שתגביל את יכולותיה של אונר"א בישראל. אנחנו נמשיך לשתף פעולה עם ארגוני האו"ם וארגונים בינלואמיים שרוצים לסייע במאמץ ההומניטארי כמו שאנחנו עושים עם WHO ו-UNICEF".[8]
תגובות בעולם לאישור החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]התגובות לאישור החוק הישראלי ברחבי העולם היו שליליות ומודאגות.[9] פיליפ לזאריני, המנהל הכללי של אונר"א כינה את החקיקה "תקדים מסוכן" שיוצא נגד מגילת האו"ם ומפר את המחויבות של ישראל על פי המשפט הבין-לאומי.[10]
קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה, הביע דאגה עמוקה מהחקיקה והדגיש כי, "חקיקה זו עלולה להפוך את עבודתה החיונית של אונר"א למען הפלסטינים לבלתי אפשרית, ולסכן את כל הסיוע ההומניטרי הבין-לאומי בעזה ואת האספקה של שירותי בריאות וחינוך חיוניים בגדה המערבית". גם דובר מחלקת המדינה האמריקנית, מתיו מילר, אמר כי וושינגטון "מודאגת מאוד" מההצבעה והפציר בישראל "להשהות את יישום" החקיקה, שעלולות להיות לה "השלכות על פי החוק האמריקאי"[11] ועל המדיניות האמריקאית.
גם אירלנד, נורווגיה, סלובניה וספרד גינו את החקיקה, תוך שהן מדגישות כי הוא "יוצר תקדים חמור מאוד לפעילות האו"ם ולכל מערכת שיתופית בין-לאומית", כפי שצוין בהצהרה משותפת של ארבע המדינות שפורסמה.[12]
נורווגיה הודיעה כי בכוונתה לדון בנושא זה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות ולבקש חוות דעת מייעצת מבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) על מחויבותה של ישראל להעניק סיוע הומניטרי לפלסטינים ברצועת עזה. מדינות נוספות הביעו תמיכה ביוזמה.[13] על פי משרד החוץ של נורווגיה, כללי המשפט הבין-לאומי מחייבים את ישראל להעניק סיוע הומינטרי לאוכלוסייה הנמצאת תחת כיבוש. כלל זה הובהר גם בחוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק שפורסמה ב-19 ביולי, שבה נכתב: "ישראל מחויבת לנהל את השטח הכבוש באופן שיועיל לאוכלוסייה המקומית".[14]
בפברואר 2025 פרסמו שרי החוץ של ערב הסעודית, הליגה הערבית, מצרים, ירדן, קטר, איחוד האמירויות הערביות והרשות הפלסטינית הצהרה משותפת בה הם הדגישו את חשיבותה של אונר"א וגינו כל ניסיון להחליש אותה.[15]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה-2024, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה-2024, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה-2024, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- היסטוריית החקיקה של חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה-2024, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- אושר סופית: תיפסק פעילות אונר"א בשטחה הריבוני של מדינת ישראל מדינת ישראל לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה, באתר הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
ניר חסון, במחנה הפליטים שועפט לא מאמינים שהרשויות ייכנסו לנעלי אונר"א, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2024
- ^ Lazar Berman, Canada, Australia, France, Germany, Japan, South Korea, UK express ‘grave concern’ over planned law to restrict UNRWA, timesofisrae, 27 October 2024
- ^ יקי אדמקר, וברק רביד, חוק אונר"א אושר בכנסת, בעולם גינו: "הרסני עבור המאמץ ההומניטרי ברצועה", באתר וואלה, 28 באוקטובר 2024
- ^ חוק להפסקת פעילות אונר"א, תשפ"ה-2024; פקיעת חילוף האיגרות בין ישראל ובין אונר"א, באתר נבו, נוסח עדכני ליום 30 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, כ"ץ הודיע לאו"ם: "ההסכם בין ישראל לאונר"א מבוטל", באתר ynet, 4 בנובמבר 2024
- ^ 1 2 טל שניידר, החוק להפסקת פעילות אונר"א עלול לחזק דווקא את חמאס, באתר זמן ישראל, 28 בינואר 2025
- ^ "ברוב של 92 ח”כים • הכנסת אישרה: פעילות אונר”א בישראל תופסק" חרדים 10
- ^ "רגע היסטורי": בישראל מגיבים לחוק אונר"א שאושר, באתר "סרוגים", 28 באוקטובר 2024
- ^ Jeremy Sharon, UNRWA is deeply flawed, but strategic wisdom of banning agency is unclear, .times of Israel.com, 30 October 2024
- ^ Israel bans UN aid agency UNRWA from operating in Israel, Reuters, October 29, 2024
- ^ Roth, Andrew; correspondent, Andrew Roth Global affairs (2024-10-28). "Israeli parliament votes to ban Unrwa from Israel within 90 days". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-11-01.
- ^ Nadeen Ebrahim, Salma Arafa, Israel has banned the UN agency for Palestinian refugees. That could be devastating for millions, CNN, 2024-10-28 (באנגלית)
- ^ איתמר אייכנר, אחרי ביטול ההסכם עם אונר"א: הצעד הבא של ישראל - והעימות עם גוטרש, באתר ynet, 4 בנובמבר 2024
- ^ Norway asks the UN to clarify Israel’s obligations under international law, משרד החוץ של נורווגיה, 29 באוקטובר 2024 (באנגלית)
- ^ ג'קי חורי, סעודיה, מצרים, ירדן, קטאר, האמירויות והרשות הפלסטינית דוחות את הצעת טראמפ לטרנספר, באתר הארץ, 1 בפברואר 2025
