טבעת האש האיראנית
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך הסכסוך האיראני-ישראלי.
| ||
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך הסכסוך האיראני-ישראלי. | |
אזורי פעילות |
איראן מצרים ירדן סודאן ישראל תימן לבנון סוריה עיראק הרשות הפלסטינית ערב הסעודית |
---|---|
חברים |
ארגוני טרור פעילים |
מתנגדים |
ארגונים ומדינות מתנגדות ישראל ארצות הברית ערב הסעודית איחוד האמירויות הערביות נאט"ו האיחוד האירופי הממלכה המאוחדת[1] |
קרבות |
|
טבעת האש האיראנית[2][3][4] היא אסטרטגיה צבאית של איראן המיושמת במזרח התיכון, סביב שלל החזיתות של מדינת ישראל בזירות מדינתיות שונות ובאה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל. אסטרטגיה זו היא חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי תוך כדי הפעלה של ארגוני טרור במדינות חסות, ואף מהווה את מרכז הכובד שלה.[5] יש הטוענים שבכך מתקיימת מלחמת פרוקסי בין איראן לישראל.[6][7][8]
מטרה מרכזית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרתה של טבעת האש האיראנית היא יצירת דינמיקה אזורית לשינויים גאופוליטיים על ידי פגיעה, יצירת סכסוכים והחלשתה של ישראל כמעצמה אזורית וכמדינה בעלת בריתות אזוריות עם מדינות במזרח התיכון ובזירה הבנילאומית. תלכיד של מדינות, המהוות יחדיו קואליציה אנטי-איראנית, כגון: מצרים, ערב הסעודית, קטר, בחריין, איחוד האמירויות הערביות ועומאן,[9] וגם מדינות מערביות, כדוגמת ארצות הברית, בריטניה וצרפת. האינטרס הלאומי האיראני מזהה מדינות אלו כמאיימות על החתירה של איראן להגמוניה במזרח התיכון ובמערכת הבינלאומית.[10] טבעת האש האיראנית משרתת גם כפעולת הסחה ואת פיזור תשומת הלב של ישראל כלפי איראן בשאיפותיה להמשיך לשקוד על ייצור נשק גרעיני, ובכך לחזק את מעמדה בציר ההתנגדות ולשנות את מאזן הכוחות באזור כאשר ידה על העליונה.[11][12][13][14]
עיקרון מנחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיקרון המנחה את טבעת האש האיראנית הוא פעילות מרחוק ובלתי מעורבת באופן ישיר של איראן במזרח התיכון בזירות אלו, תוך כדי תמיכה צבאית והענקת חסות ומשאבים שונים לארגוני הטרור לפגיעה בישראל.[15] פעילות טבעת האש האיראנית, משולה בלשון המטפורה, לתמנון שמרכזו ומוחו אינם אחראים לפעולות זרועותיה הארוכות של איראן ולכן אין אפשרות לגיטימית לפעול נגדה בכוח גלוי. ובלשון דימוי נוספת, פעילותה של איראן על פי אסטרטגיה זו היא 'היד המנדנדת את העריסה'.[16][17][18]
זירות פוליטיות גאוגרפיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזירות הפוליטיות בהן טבעת האש באה לידי ביטוי: בלבנון עם כוחות חזבאללה; ברצועת עזה וביהודה ושומרון, עם כוחות החמאס, ועדות ההתנגדות העממית והג'יהאד האסלאמי; בסוריה עם כוחות מיליציה מקומיות וזרות; בתימן, עם כוחות החות'ים; בעיראק עם מיליציות פרו-איראניות.[19][20][21]
חברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגונים שיעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חזבאללה (לבנון, סוריה)
- חות'ים (תימן, סוריה)
- אל-חשד א-שעבי:
- חטיבת האימאם חוסיין (עיראק, סוריה, לבנון)
- חטיבת אבו אל-פדל אל-עבאס (סוריה)
- אמל (לבנון)
- גדודי אל-אשתר (בחריין)
- ההתנגדות האסלאמית מארץ שני המסגדים הקדושים (ערב הסעודית)
ארגונים פלסטינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (רצועת עזה)
- חמאס (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה)
- הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה)
- גדודי חללי אל-אקצא (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון)
- ועדות ההתנגדות העממית (רצועת עזה)
- החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית (לבנון, סוריה, רצועת עזה)
- החזית העממית לשחרור פלסטין (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון)
- החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה)
- גוב האריות (יהודה ושומרון)
אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכנית הגרעין האיראנית
- הסכסוך האיראני-ישראלי
- יחסי איראן–ישראל
- יחסי איראן–חזבאללה
- ציר ההתנגדות
- גאופוליטיקה
- חזיתות מלחמת חרבות ברזל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד מנשרי - איראן: בין אסלאם ומערב, הוצאת משרד הביטחון, 1996
- ואנה ואנוצ'יני, איראן הוורודה: דמוקרטיה איסלאמית - החלום האבוד, בני-ברק: הקיבוץ המאוחד, 2009
- שמואל שגב, המשולש האיראני: הקשרים החשאיים בין ישראל-איראן-ארצות הברית, ספרית מעריב, 1981. (הספר בקטלוג ULI)
- רונן ברגמן, נקודת האל-חזור: המודיעין הישראלי מול איראן וחזבאללה, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
- יועז הנדל ויעקב כץ, ישראל נגד איראן: מלחמת הצללים, זמורה ביתן מודן, תשע"א 2011. (הספר בקטלוג ULI)
- יוסי אלפר, מדינה בודדה: החיפוש החשאי של ישראל אחרי בעלות ברית באזור, הוצאת מטר (הספר בקטלוג ULI)
- דורון יצחקוב, איראן-ישראל 1948–1963 : קשרים בילטרליים בצל שותפות אינטרסים במרחב גאופוליטי משתנה. בהוצאת מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה ומרכז אליאנס ללימודים איראניים, אוניברסיטת תל אביב
- משה אהרונוב, מאיר ליטבק, איראן – מקיסרות פרסית למהפכה אסלאמית (ספר 9 בסדרה המזרח התיכון בימינו), האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ד–2014, פרק 9.3.4.3: היחסים עם ישראל, עמ' 114–118.
- דנה פרייזלר - סווירי, "המב״ם כביטוי לתחרות האסטרטגית האזורית בין ישראל לאיראן", כתב העת בין הקטבים גיליון 35: מעגל שלישי.
- אלוף (מיל') יעקב עמידרור היה ראש המטה לביטחון לאומי, מפקד המכללות הצבאיות והמזכיר הצבאי לשר הביטחון., איראן כאתגר צבאי ומדיני לישראל - אלוף (מיל') עמידרור, באתר צה"ל, 5 בינואר 2022
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמי רוחקס דומבה, מחקר חדש: היכולות הגרעיניות המיוחסות לישראל השפיעו על החלטות מנהיגי מדינות ערב, IsraelDefense, 24 ביוני 2021
- יוני בן-מנחם, האוטוסטרדה של "ציר ההתנגדות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוקטובר 2019
- תופי מלחמה: ישראל ו"ציר ההתנגדות", 2 באוגוסט 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] צה"ל, ציר ההתנגדות, באתר צה"ל- אפרים קם, מן הטרור ועד הגרעין – משמעותו של האיום האירני, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, תשס"ד
- יניב גמבש (עורך ראשי), יבגניה ביסטרוב, ארנון סופר, איראן 2007 – ניתוח גאואסטרטגי, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בריטניה: חזבאללה הוכרז כארגון טרור, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2019
- ^ FDD, Attacks on Israel Part of Iran’s Ring of Fire Strategy, FDD, 8/10/2023
- ^ Kobi Borenstein, Ring of Fire, Mishpacha Magazine, 6/8/2024
- ^ Tom O'Connor, Israel Faces Iran-Backed 'Ring of Fire' in Ground War with Hezbollah, Newsweek, 4/10/2024
- ^ ליאור בן ארי, טבעת אש סביב ישראל, באתר ynet, 5 בספטמבר 2024
- ^ Daniel Sobelman, Israel, Gaza, and Iran’s “Ring of Fire”, LAWFARE, 8/9/2024
- ^ שאול ברטל, מלחמת השליחים של איראן, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, 5/3/2023
- ^ רז צימט, מעוינות אידיאולוגית ליריבות אסטרטגית: התפתחות התפיסה האיראנית כלפי ישראל, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2024
- ^ Bob Feferman, Iran’s ‘Ring of Fire’: A Growing Threat to Israel, The Times of Israel, 8/7/2020
- ^ אל"ם ט' ואל"ם ר', תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית בין ישראל ובין איראן, באתר את"צ, ספטמבר 2023
- ^ "טבעת האש של איראן עולה בעצמה באש", באתר "סרוגים", 1 באוקטובר 2024
- ^ YNEY, טבעת האש מתהדקת: האיום האווירי מעיראק על ישראל, באתר YouTube
- ^ שחר קליימן, "טבעת האש" שאיראן מנסה לחשל סביב ישראל מתהדקת, באתר ישראל היום, 31/12/2023
- ^ דור לוינטר, "איראן תכננה את אחדות הזירות. זה מכונה Ring of Fire. הם תכננו טבעת של אש מסביב לישראל. הכול מגובה במסמכים ומחקרים", באתר Epoch, 16/10/2023
- ^ Alan Pino, Iran has a strategy for Israel. Now Israel needs one for Iran., Atlantic Council, 2/10/2024
- ^ צבי בראל, "טבעת האש" האיראנית נאלצת לתמרן בין אינטרסים סותרים, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2024
- ^ בן כספית, פחדן, רופס ו"מכיל": נתניהו חפר את טבעת האש האיראנית במו ידיו, באתר מעריב אונליין, 30 באוגוסט 2024
- ^ אלי אושרוב, איך מכבים טבעת אש? ישראל, איראן והנבואה שמגשימה את עצמה, באתר הפורום לחשיבה אזורית - מכון ון ליר בירושלים, 12/9/2024
- ^ ערן אורטל, להתיש את החתול, באתר את"צ
- ^ יעקב עמידרור, "טבעת של אש", באתר מאקו, 2 באפריל 2024
- ^ גרשון הכהן, תוכנית "טבעת האש" של סולימאני מחייבת את ישראל לגבש מענה חדש, באתר מקור ראשון, 7/4/2024