שטייר HS .50
מידע כללי | |
---|---|
סוג | רובה צלפים כבד |
נגזרות | רובה ע'ול |
תכנון | שטייר, 2004 |
מדינה מייצרת | אוסטריה |
יצרן | שטייר |
תקופת השימוש | 2004–הווה (כ־20 שנה) |
מחיר ליחידה | $5,299 |
מידע טכני | |
קליבר | 12.7x99 מ"מ (0.5 אינץ') או 0.460 שטייר |
פעולה | בריחי |
הזנה | ירייה בודדת |
כוונות | משתנה |
אורך כולל | 1,370 מ"מ |
אורך קנה | 833 מילימטרים (32.8 אינץ') |
משקל ריק | 12.4 קילוגרם (27 ליברות) |
קצב אש | בודדות |
טווח אפקטיבי | 1,500 מטרים (1,600 יארד) |
שטייר HS .50 הוא רובה צלפים כבד ומודרני בקליבר 0.5 אינץ' (12.7x99 מ"מ נאט"ו) שיוצר על ידי חברת שטייר. הוצג לראשונה בשנת 2004 בתערוכה ShotShow 2004 בלאס וגאס, ארצות הברית. הנשק אופיין ומשווק ככלי לחיסול צלפי האויב וחדירה דרך חומרים קשים. חוץ מתחמושת הנפוצה 12.7x99 מ"מ. הרובה יכול לירות תחמושת ייחודית של שטייר, השטייר 0.406, בטווח אפקטיבי של 1,500 מטר.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובה שטייר HS .50 הוא רובה בריחי, בעל הזנה ידנית של כל כדור. חלקו הקדמי של הקנה עבה ומחורץ, לצורך קירור טוב יותר, על קצה של הקנה מורכב סתרשף מסיבי ויעיל מאוד, אשר מפחית באופן משמעותי את הרתע כדי להגביר את נוחות ירי. הרובה מיוצר בלי כוונות פתוחות. הקת ניתנת להתאמה ליורה, לאורך ולגובה. מסילת פיקטיני מאפשרת הרכבה מהירה של כוונות טלסקופ שונות.
מחלוקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרובה עלה לכותרות כאשר 800 יחידות ממנו נמכרו לאיראן ב-2005. המכירה עוררה דאגה גדולה בארצות הברית, בריטניה, ובמידה פחותה גם במדינות אחרות באירופה, שהרובים ימצאו דרכם לעיראק לשמש נגד הצבא העיראקי או כוחות הקואליציה. עם זאת, המכירה אושרה על ידי ממשלת אוסטריה בנובמבר 2004, כאשר הם ציטטו שהכוונה המוצהרת של איראן לשימוש בנשק, היא לפרישת הנשק ביחידות נגד טרור ויחידות לוחמה בסמים.
מאז העברתו לאיראן הנשק מיוצר שם, ללא רישיון, תחת השם AM-50 Sayyad ("סייד"), ומשם הרובים מועברים למיליציות כגון חזבאללה ומיליציות שיעיות שלוחמות בעיראק[1]. בין היתר הועברו רובים לארגון החמאס, ושימשו לפגיעה בחיילי צה"ל במבצע צוק איתן. החמאס טוען שהצליח לייצר את הרובה בעצמו, בגרסה שמשתמשת בקליבר 14.5 מ"מ (מזרחי), תחת השם "ע'ול", על שמו של הטרוריסט עדנאן אל-ע'ול[2]. ב-20 ביולי 2018 שימש רובה זה לביצוע פיגוע צליפה בו נהרג חייל צה"ל על גבול רצועת עזה[3]. וריאציות אחרות של הנשק האיראני, חלקן בקליבר 14.5 מ"מ, נמצאות אצל לוחמי דאעש בסוריה, בחצי האי סיני, אצל המחתרת הכורדית, ואצל מיליציות סוניות וכורדיות רבות באזור סוריה.
בשנת 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, יחידות שונות של חמאס עשו שימוש ברובה זה כנגד חיילי צהל[4].
משתמשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארגנטינה
- אוקראינה - בשימוש מינהל המודיעין הכללי של משרד ההגנה האוקראיני
- קמרון
- איראן - 800 רובים נרכשו ב-2006 ואחרי הנדסה לאחור הוא מיוצר שם ללא רישיון.
- מקסיקו - בשימוש הכוחות המיוחדים של צבא מקסיקו
- רומניה - בשימוש בריגדת המבצעים המיוחדים של הז'נדרמריה.
- רוסיה - בשימוש על ידי כוחות המשטרה וכוחות מיוחדים
משתמשים בווריאציה האיראנית "AM-50 סייד"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איראן
- סוריה
- חזבאללה
- חות'ים
- הצבא הסורי החופשי
- המדינה האסלאמית
- מחוז סיני של המדינה האסלאמית ("אנצאר בית אל-מקדס")
- היאת תחריר א-שאם
- תנועת א-נוג'בא
- עסאיב אהל אל-חק
משתמשים בווריאציה החמאסית "ע'ול"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חמאס
- הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני - בשימוש פלוגות אל-קודס.
- גדודי חללי אל-אקצא - בשימוש שלוחת הארגון בעזה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבט מזוויות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מלפנים
-
צד שמאל
-
צד ימין
בשימוש מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
צלף אוקראיני חמוש ברובה שטייר HS .50
-
רובה "סייד" איראני בשימוש יחידת תכוואר של חיל הים האיראני
-
רובה ע'ול שהוחבא בבית החולים שיפא לצד אמצעי לחימה אחרים: רובי קלאצ'ניקוב, אקדחים ומחסניות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שטייר HS .50 (באנגלית ובגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://www.calibreobscura.com/the-iranian-50-cal-am-50-sayyad/
- ^ גלעד גמליאלי, חמאס מציג: רובה צלפים תוצרת עזה, באתר מאקו, 3 באוגוסט 2014
- ^ ניר דבורי, תחקיר מות החייל: הנשק תוצרת אירן, באתר מאקו, 22 ביולי 2018.
- ^ שי לוי, "חיסלנו רבים מהם, אך תמיד יהיה מי שיצליח לפגוע", באתר מאקו, 5 באפריל 2024