מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| התאגדות | משפחות החטופים ברצועת עזה והנעדרים בעקבות טבח שבעה באוקטובר |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מטה הארגון | לאונרדו דה וינצ'י 13, תל אביב |
| תקופת הפעילות | 8 באוקטובר 2023 – הווה (שנה) |
| https://stories.bringthemhomenow.net/home-he | |
  | |
.jpg)
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של רוב החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך טבח שבעה באוקטובר ב-7 באוקטובר 2023 שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה.
המטה עוסק בהסברה ובהפעלת לחצים בישראל ומחוצה לה מטעם משפחות החטופים והנעדרים ומארגן מיצגים, הפגנות ועצרות מאבק ותמיכה במשפחות, משלחות הסברה ופעולות מחאה לשחרורם של החטופים. פעולות אלה תפקידן לבטא את הדרישה להשבתם בשלום ללא שיהוי, כיעד עליון בראש סדר העדיפויות של קבינט המלחמה, שלדעת המטה חייב לממש כל עסקה שתביא להשבת החטופים באופן מיידי.[1][2]
הקמה וניהול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[3] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[4] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[5] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[6] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[7] שוטרים ו-10[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.
המטה הוקם על בסיס שלושה מיזמים שהחלו בבוקרו של ה־8 באוקטובר והתמזגו למיזם אחד באותו יום. מיזם אחד נוצר על ידי יועץ התקשורת אסף פוזניאק יחד עם מעסיקו רונן צור, על בסיס הגדרת שתי אחיות של גיסתו של פוזניאק כנעדרות מפסטיבל נובה שנערך על יד קיבוץ רעים. יוזמה נוספת נוצרה על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ ב־7 באוקטובר בצהריים, ששניים מבני משפחתו נפגעו במתקפה ואחד מהם עדיין חטוף. זלמנוביץ אף אירח את המטה בחודש הראשון לפעילותו במשרדי Partners & Co, מיזם 'אימפקט קהילתי' בראשו הוא עומד. יוזמה שלישית באה מצידם של האסטרטג ויועץ התקשורת חיים רובינשטיין, רז ציפריס, מור פרץ ואפרת אטון. באותו ערב הכריזו הארבעה במסיבת עיתונאים בכפר המכביה על הקמת מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.[9]
תחילה החל המטה באיסוף כל פיסת מידע אודות זהותם של החטופים והנעדרים ופרטים נוספים אודותיהם. ב-15 באוקטובר נרשם המטה כעמותה, בייסודם של דודי זלמנוביץ ומלכי שם טוב, בשם "מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים".
ב-18 בדצמבר 2023, אושרה העמותה כמוכרת לזיכוי מס על ידי ועדת הכספים של הכנסת.[10]
ב-18 בפברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר הקמת המטה, התפטר צור מתפקידו לבקשת משפחות החטופים.[11]
ב-27 בנובמבר 2024 התפטר ליאור חורב מתפקידו כיועץ אסטרטגי במטה. והצטרף נדב שטראוכלר, אשר עבד בעבר עם נתניהו והיה יועץ בקמפיין של הליכוד, לעבוד מול הציבור הדתי-לאומי[12].
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ב-8 באוקטובר, יום לאחר מתקפת הפתע, קיים מטה משפחות החטופים והנעדרים מסיבת עיתונאים, שבה דרש מהממשלה פתיחת שיח שוטף עם המשפחות וקיום מבצע שמטרתו להחזיר את הנעדרים הביתה, מינוי גורם שיעמוד על הקשר הרציף עם המשפחות, עירוב מיידי של נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר של ערב הסעודית בן סלמאן, ונשיא מצרים א-סיסי, לשחרר את החטופים.[13] באותו היום, הממשלה מינתה את גל הירש לממונה מטעמה על נושא החטופים והנעדרים.[14]
מספר ימים לאחר מכן, פרסם המטה שלוש דרישות:[15]
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
משפחות חטופים ונעדרים קיימו ב-14 באוקטובר מסיבת עיתונאים שבה התייצבו נציגי המשפחות ודרשו מהעולם להתערב למען העברה מיידית של תרופות מצילות חיים לחטופים.[16] פרטים על תרופות וסיוע הומניטרי הועברו לצלב האדום מ-150 משפחות.[17]
ב-20 באוקטובר, כשבועיים לאחר החטיפה, ערכו בני משפחות החטופים והנעדרים טקס קבלת שבת, בו השתתפו גם הרב בני לאו והזמר קובי אפללו. בטקס שנערך ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות נקבעה גם שמה של הרחבה: "כיכר החטופים והנעדרים", וכן הוצב לראשונה מיצב שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה.[18]
ב-24 באוקטובר הגיעה משלחת של מטה משפחות החטופים לדיון שהתקיים במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע למלחמת חרבות ברזל. במקביל התקיימה במקום הפגנת תמיכה במשפחות החטופים בה נכחו ישראליים רבים לצד פעילי ארגוני יהודיים בארצות הברית, שקראו לשחרור החטופים ותקפו את מועצת הביטחון של האו"ם שלדבריהם מסרבת לפעול נגד חמאס. הוריו של עומר ניוטרה, שנחטף לעזה, נאמו בדיון במועצת הביטחון ודרשו מהאו"ם לפעול להשבת החטופים.[19]
ב-4 בנובמבר, ארבעה שבועות מאז פרוץ המלחמה, התקיימה ב"כיכר החטופים והנעדרים" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עצרת תמיכה והזדהות בה התאספו, לצד בני משפחות החטופים, אלפי אנשים בקריאה לשחרור החטופים. בין הדוברים בעצרת היו בני משפחה, תושבי העוטף ואישי ציבור, כמו גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול. בין האמנים שהופיעו בתחילת העצרת היו כנסיית השכל, היהודים ויהודה פוליקר.[20] מאז, ובמהלך הימים שלאחר מכן, נערכו במקום אירועי תמיכה, בהם הופיעו אמנים ונאמו אנשי תקשורת ואנשי ציבור.
ב-26 באוקטובר אמר רונן צור, מנהל המטה, כי "בסופו של תהליך ישראל תאלץ לשחרר את כלל האסירים הביטחוניים".[21] ב-8 בנובמבר, לאחר פרסום מגעים להפסקת אש תמורת שחרור חלק מהחטופים, הוציא הארגון התנגדות לעסקה המתגבשת בדרישה כי כל מהלך להפסקת אש, יכלול שחרור של כל החטופים מעזה.[22]
ב-14 בנובמבר יצאו בני משפחות החטופים לצעדה, בת חמישה ימים, מכיכר החטופים והנעדרים בתל אביב אל לשכת ראש הממשלה בירושלים, זאת במטרה להציג לו את דרישתם לשחרור מיידי של כל החטופים המוחזקים בידי החמאס.[23]
ב־16 בדצמבר, לאחר היוודע על התקרית בה נהרגו בשוגג 3 חטופים מאש צה"ל בשג'אעייה,[24] צעדו המוחים לכניסה הראשית של הקריה והודיעו כי יעתיקו לשם את פעילות כיכר החטופים.[25]
ב-13 בינואר 2024 התקיימה בכיכר החטופים עצרת בת 24 שעות בהשתתפות עשרות אלפים, לציון 100 ימים למתקפת הטבח על ישובי עוטף עזה.[26]
ב-18 בפברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר הקמת המטה, התפטר רונן צור מתפקידו[דרושה הבהרה] לבקשת משפחות החטופים.[11]
|
.jpg)
יוזמות רפואיות רשמיות ואזרחיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שיחרור חטופים בעיסקה הראשונה החלו רופאים לטפל ולבדוק את מצבם הרפואי וגם להבין את מצבם הרפואי של החטופים שלא שוחררו. המטה הקים מערך רפואי שמורכב מקבוצה שנקראת קבוצת הרופאים להצלת החטופים ובה מאות אנשי רפואה בתחומים שונים. קבוצת הרופאים פתחה בשביתת שבת מול הכנסת שהובילה לכנס רופאים בספריה הלאומית בירושלים ביום 24.10.2024[27] בכנס הוצג הוצג דו"ח 300 הימים על השלכות רפואיות ונפשיות של השהייה בשבי. עבור רבים מהמשתתפים היתה זו הפעם הראשונה שבה הם הבינו את המימדים האמיתיים של ההשפעה. כתוצאה מכך הקימו את המיזם "בואו" – באים ומצילים אותם ואותנו. מטרת המיזם היתה להציג את מצב החטופים בכל מוסדות הרפואה בישראל.
ביום 10 בדצמבר 2024, יום זכויות האדם הבין-לאומי, התקיים דיון חירום בבית הנשיא ובו הוצג דו"ח 400 הימים. ניתן לקרוא את הדו"ח במלואו בויקי-טקסט קובץ:דו"ח 400 הימים.pdf
הדו"ח מתייחס גם להשפעה הפסיכולוגית על משפחות החטופים. השבי הממושך של יקיריהם גורם לחץ רגשי ופסיכולוגי חמור ורב -פנים למשפחות, הדו"ח מתריע על היעדר פעילות הומניטרית מצד הקהילה הבינלאומית והצלב האדום למרות המנדט שלו להגן על קורבנות סכסוכים.
קבוצת הרופאים פרסמה בנוסף מחקר על ההשפעה של גורל החטופים על כלל הציבור הישראלי ועל הצורך בתוכניות שיקום לאומיות[28].
יש לציין כי בדו"ח 400 נוספה גם הערה על כך שמי שהוכרזו חללים על ידי הרשויות הישראליות נשללה זכותם לקבורה נאותה. החזרת גופותיהם היא חובה מסיבות מוסריות, תרבותיות, משפטיות ובריאותיות. גופותיהם עלולות להיעלם עם הזמן ולא להימצא, כפי שקרה עם רון ארד, ולהותיר משפחות עם כאב וטראומה מתמשכים. לפיכך, יש דחיפות גם בהשבת המתים לקבורה בישראל.
יוזמות רשמיות ואזרחיות כחלק ממאמצי ההסברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מפעילות מטה משפחות החטופים והנעדרים, הועלו מיצבי אמנות ויוזמות לטובת המאבק הציבורי לשחרור החטופים:
- שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה. לראשונה, נערך ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב.
- בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום-דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזנגוף, תל אביב.
- קמפיין שלטי "נחטף על ידי חמאס" (באנגלית: "kidnapped by Hamas"). לראשונה, הופץ בניו יורק.
- הכיסא הריק - מיצב כיסאות צהובים. הוצב ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב ובכניסה למקומות ציבוריים, מוסדות וארגונים.
- "הלב שלנו שבוי בעזה" – דסקית צבאית עם חריטה "הלב שלנו שבוי בעזה" ו-"Bring them home - now!" לאות הזדהות עם משפחות החטופים והנעדרים.
- סרט מודעות צהוב - קשירת סרט צהוב כצמיד, לאות הזדהות עם משפחות החטופים והנעדרים.
- מיצב "המיטות הריקות" - יוזמה של חברי קיבוץ ניר עוז שאיבד רבע מחבריו (חלקם נרצחו וחלקם נחטפו או מוגדרים נעדרים), עם המטה. הוצב לראשונה בכיכר ספרא בירושלים, ולאחר כך ברחבת כיכר התרבות.
- "לכל חטוף יש סיפור משלו, לכל חטופה יש סיפור משלה" – מיצג המוצג בספרייה הלאומית ובו עשרות רבות של כיסאות שחורים מוצבים בלב אולם הקריאה במשכן הספרייה החדש ועליהם מונחות תמונות החטופים. לצידם – כיסאות צבעוניים של ילדי גן וילדי בית ספר וכיסא תינוק אחד. על כל כיסא ממתין ספר לצד תמונות החטופים, ספר שאוצרת המיצג, דורית גני, הניחה במיוחד עבורם. חלק מהספרים נבחרו על ידי קרובי החטופים, חלקם הותאמו אישית על פי תחומי העניין והתחביבים של כל אחד, וחלקם נבחרו בהתאם לרוח הספר, כותרתו או תוכנו. בתוך כל אחד מהספרים הוכנס כרטיס קורא אישי, ובכולם אותו תאריך החזרה – "עכשיו".[29]
- מיצב "המנהרה" - מיצב המדמה את המציאות הנוראית שבה נמצאים החטופים בעזה, במקביל לתקווה שבאה עם האור בקצה המנהרה. המיצב, של האמן רוני לבבי ובהפקה של מטה החטופים ומתנדבים, הוקם בכיכר החטופים והנעדרים לציון 100 ימים בהם החטופים נמצאים בשבי.[30]
- במרץ 2024 הושק הקמפיין "מקומם איתנו" ביוזמתו של הפרסומאי החברתי יוסי בן טוב ובשיתוף מטה המשפחות להחזרת השבויים והנעדרים, הקמפיין נועד להשתלב בשגרת החיים התרבותיים ובמסגרתו הוצעו לקהל 134 כרטיסים (כמניין החטופים) למופע של שלומי שבת ב-9.3.24 בהיכל התרבות.[31] על גבי המקומות שנרכשו הוצבו תמונות החטופים באותה עת במטרה להנכיח את היעדרותם מחיי היום יום, ועל מנת לשריין להם מקום פיסי בתוך הקהל כתזכורת ויזואלית לעובדה שגם כאשר חיי השגרה ממשיכם, הם אינם יכולים להיות שלמים בלעדיהם.[32][33][34]
- יותר מ-3500 מתומכי מטה המשפחות צעדו ביוני 2024 במצעד התמיכה השנתי בניו יורק, לבושים בחולצות "BRING THEM HOME NOW", בהובלת יותר מ-70 בני משפחות החטופים.[35]
מחלוקת סביב פעילות המטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר הקמת מטה משפחות החטופים, החלו להישמע דברי ביקורת מתוך המטה עצמו. חבר המטה, דוד מידן, הודיע ב-29 באוקטובר 2023 על פרישה מפעילות במטה בטענה כי המטה מזמין לפגישות עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רק מספר מצומצם של משפחות שסווגו כ-"נוחות". אחריו עזבו את המטה גם יעקב פרי ודודי זלמנוביץ (חזר בהמשך לסייע למטה).[36][37]
על המטה נמתחה ביקורת מימין בטענה שהוא מוטה ממניעים פוליטיים נגד נתניהו, ובפרט על רונן צור שהיה פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית, בטענה שהוא משתמש במשפחות כאמצעי ניגוח פוליטי.[38] בין המבקרים היו גם מספר משפחות של חטופים שטענו כי מובילי המטה מובילים אותו לצרכים פוליטיים על גב המשפחות, וכן כי עמדתם המתנגדת לשחרור מחבלים במסגרת המתווה שמוקדם על ידי המטה, מושתקת על ידי המטה ואינה נשמעת בציבור.[39][40] ביקורת זו הביאה משפחות אלה להתאגד בנפרד בפורום תקווה.[41] ביקורת נוספת מימין הייתה שהקמפיין של המטה פוגע במאמץ החזרת החטופים ובמאמץ הלחימה.[42][43][44] רמי איגרא, שהיה ראש חטיבת שבויים ונעדרים במוסד, טען שהמטה בראשות צור גרם להעלאת המחיר שדרש חמאס בעסקה.[45] גם בנימין נתניהו וראש השב"כ רונן בר הביעו טענות דומות.[46][47] ביקורת גם נמתחה על החלטת המטה לפרסם סרטון שכולל צילומים של הנער יגיל יעקב שנעשו על ידי חמאס בעודו בשבי.[48]
מנגד נטען על ידי אנשי שמאל כמו איש התקשורת חן אגרי, כי נתניהו ותומכיו חצו את הקו שבין ויכוח לגיטימי לגבי האופן שבו צריך להתנהל במאבק לשחרור החטופים, ומקעקעים את המטה באופן לא לגיטימי, על ידי הצגת המטה כאילו הוא מנסה להוביל את ישראל להפסד במלחמתה ולהדיח את נתניהו מהשלטון.[49]
הארגון "פייק ריפורטר" דיווח על בסיס בחינת אמצעי התקשורת, כי עד פברואר 2024 כמחצית מהשיח הציבורי הנוגע למטה היה שלילי וכשליש חיובי. לטענת הארגון "משפיענים תומכי ראש הממשלה, בהם אנשי תקשורת ופעילי ליכוד, פועלים למסגר את מאבק משפחות החטופים כלא לגיטימי ולא אותנטי". עוד טענו אנשי הארגון לקשר בין שיח שלילי זה לבין מקרי אלימות כנגד פעילי המאבק.[50]
ב-18 בפברואר 2024 התפטר מתפקידו ראש המטה, רונן צור, לבקשת משפחות חטופים בעקבות הביקורת על זיהויו הפוליטי והטענה כי פעילותו מוטה פוליטית.[51][52]
ב־19 במרץ התפטר מחליפו של רונן צור, דניאל קוגן, מניהול המטה, בעקבות חילוקי דעות עם חלק מהמשפחות שביקשו "להחמיר את הטון". כשעתיים לאחר מכן הודיעה גם ליאת בל סומר, ראש מערך תקשורת בינלאומית במטה, על פרישתה בעקבות חילוקי דעות.[53]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים- אתר האינטרנט הרשמי של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים (באנגלית)
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית פייסבוק
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית אינסטגרם
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית טיקטוק
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית LinkedIn
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, סרטונים בערוץ היוטיוב- "לחזור הביתה", הפודקאסט הרשמי של מטה משפחות החטופים בהגשת תמר ריפל ודפנה לוסטיג, בשיתוף בית הפודקאסטים ALLIN
- רענן שקד, "7 ימים", "ישראל מעולם לא הייתה מקום שבו אפשר להעלות את הילדים כקורבן": בתוך מטה משפחות החטופים והנעדרים, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- רוני דורי, "המאבק המשפטי שלנו מערער את מעמד חמאס במדינות מוסלמיות", באתר כלכליסט, 1 באוקטובר 2024
- מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה כהן, "כולם תמורת כולם עכשיו": הפגנה בקריה למען שחרור החטופים, באתר מעריב אונליין, 18 בדצמבר 2023
- ^ מטה המשפחות: "דורשים מקבינט המלחמה לאשר כל עסקה שתביא לשחרור החטופים", באתר ערוץ 7, 10 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ יומיים למלחמה, ומשפחות הנעדרים דורשות תשובות, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ דקלה אהרן שפרן, מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים וחמ"ל החזרת החטופים הוכרו כעמותה מוכרת לזיכוי מס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 דרמה במטה משפחות החטופים: רונן צור הודיע על התפטרותו, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2024
- ^
בר פלג, היועץ האסטרטגי של מטה משפחות החטופים עוזב את תפקידו; יועץ לליכוד גויס לעבודה מול הציבור הדתי־לאומי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2024
- ^ מרב סבר ואבי כהן, "אין מצב שלא מחזירים את כולם הביתה!": משפחות השבויים בהצהרה משותפת לתקשורת, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023
- ^ גיא עזרא, נתניהו מינה את גל הירש לממונה על נושא החטופים והנעדרים, באתר "סרוגים", 8 באוקטובר 2023
- ^ לירן וינשטיין, המטה להחזרת החטופים והנעדרים הציג את דרישותיו, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2023
- ^ משפחות החטופים: ילדים וחולים בשבי זה פשע נגד האנושות, באתר זמן ישראל, 14 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, הצלב האדום קורא לחמאס: "אפשרו למשפחות החטופים ליצור עמם קשר", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ יעל צ'כנובר, קבלת שבת של משפחות החטופים והנעדרים בת"א: "מקווים שבשבוע הבא נהיה עם היקרים לנו", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ דור מלול, תחת אבטחה כבדה: מפגן תמיכה במשפחות החטופים מול מטה האו"ם | צפו במיצג המרגש, באתר ישראל היום, 24 באוקטובר 2023
- ^ הדר גיל-עד, עצרת תמיכה במשפחות החטופים: "שומעת את הבן שלי כל יום צועק לי באוזן 'אמא, תצילי אותי'", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ היועץ הפוליטי רונן צור המשמש כדובר פורום משפחות החטופים: ישראל תצטרך לשחרר את כל המחבלים שבבתי הכלא, באתר רוטר, 26 בנובמבר 2023
- ^ מטה המשפחות: כל מהלך להפסקת אש חייב לכלול שחרור של כל החטופים מעזה, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2023
- ^ הדר גיל-עד, "רוצים שישמעו את זעקתנו": משפחות החטופים יצעדו מת"א לירושלים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
- ^ חטופים נהרגו בשוגג מאש צה"ל בעזה, חילופי אש כבדים בצפון, באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
- ^ יעל צ'כנובר, משפחות החטופים הקימו אוהלים בכניסה הראשית של הקריה: "מתווה עכשיו!", באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
- ^ אורי סלע, 100 ימים בשבי: עשרות אלפים משתתפים בעצרת המחאה בכיכר החטופים, באתר וואלה, 13 בינואר 2024
- ^ להציל את החטופים ואת עצמנו, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל # השלכות רפואיות
- ^ להציל את החטופים ואת עצמנו, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only
- ^ דורית גני, 239 בתים וגעגוע – המיצג למען החטופים בספרייה הלאומית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15.11.23
- ^ ניצן צבי כהן, לציון 100 ימים בשבי: מיצג בכיכר החטופים מדמה את המנהרות בעזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בינואר 2024
- ^ מקומם איתנו, לא בעזה, נבדק ב-2024-03-24
- ^ דעה | לזכור את כולם. חיים. עכשיו | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-03-12
- ^ הטעם היכל התרבות בתל אביב 8 במרץ 2024
- ^ מטה המאבק להשבת החיילים החטופים יוצא בקמפיין, באתר ynet, 27 באוגוסט 2006
- ^ ציפי שמילוביץ, איתמר אייכנר, תחת אבטחה כבדה, עשרות אלפים צועדים בניו יורק: "להחזיר את החטופים", באתר ynet, 2 ביוני 2024
- ^ "מארגן לרה"מ שכפ"ץ נוח": דוד מידן מסביר מדוע הפסיק את הפעילות במטה החטופים, באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2023
- ^ ניצן שפיר, עו"ד דודי זלמנוביץ, ממקימי מטה משפחות החטופים והנעדרים, יפסיק את פעילותו במטה, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2023
- ^ קובי עוזיאלי, אֵם החטוף: "מה שנהיה ממטה החטופים זה זוועה", באתר בחדרי חרדים, 22 בנובמבר 2023
- ^ אב לבן חטוף בעזה נגד שחרור מחבלים: "אין מצפון? אין מוסר?", באתר JDN
- ^ יוני קמפינסקי, צביקה מור לערוץ 7: 'בין אהבת בני לאהבת האומה אבחר באומה', באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2023
- ^ פורום חדש של משפחות החטופים: "להגביר את הלחץ על החמאס עד שחרור אחרון החטופים", באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2023
- ^ קלמן ליבסקינד, פעילות המטה של רונן צור משרתת את האינטרסים של יחיא סינואר, באתר מעריב אונליין, 22 בדצמבר 2023
- ^ ביקורת חריפה נגד מטה המשפחות: "עובדים בשירות חמאס", באתר ערוץ 7, 16 בדצמבר 2023
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, החרפת מאבק המשפחות מסכנת את החטופים, בעיתון מקור ראשון, 16 בדצמבר 2023
- ^ רמי איגרא: רונן צור וחבורתו מעלים את המחיר ומרחיקים את העסקה, באתר חרדים10, 20 בנובמבר 2023
- ^ טל שלו, נתניהו: "הפגנות משפחות החטופים רק מחזקות את דרישות חמאס", באתר וואלה, 27 בינואר 2024
- ^ אמיר אטינגר, ראש השב"כ רונן בר על המחאות לשחרור החטופים: "עלולות להקשיח את חמאס, אך חשובות למודעות הציבורית", באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2024
- ^ ביקורת חריפה נגד מטה המשפחות: "עובדים בשירות חמאס", באתר ערוץ 7, 16 בדצמבר 2023
- ^ חן אגרי, המטרה החדשה של מערך התעמולה של נתניהו: משפחות החטופים, באתר העין השביעית, 23 בינואר 2024
- ^ פייק ריפורטר, "הקמפיין נגד משפחות החטופים - דו"ח ביניים", פברואר 2024]
- ^ אבישי גרינצייג, ציוץ ברשת x
- ^ יעל פרידסון, בעקבות ביקורת מצד הקואליציה, מנהל מטה משפחות החטופים רונן צור הודיע על עזיבתו, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
- ^ מיכל פעילן, חודש אחרי רונן צור, גם היועץ החדש עוזב את מטה משפחות החטופים: "זמן לצעד אחורה", באתר מאקו, 19 במרץ 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
