מתקפת הפתע על ישראל (2023)
 |
פרט בערך זה שנוי במחלוקת, וההצבעה מתקיימת בדף זה
| |
| פרט בערך זה שנוי במחלוקת, וההצבעה מתקיימת בדף זה | |
.svg&lang=he) | ||||||||||||||||||||||
| מפה המציגה בכחול את האזור הנרחב בישראל שתקפו אלפי המחבלים ב־7 באוקטובר 2023 | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – 9 באוקטובר 2023 (3 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
רצועת עזה ישראל | |||||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 31°22′N 34°31′E / 31.36°N 34.51°E | |||||||||||||||||||||
| עילה | טרור פלסטיני, אמנת חמאס, ג'יהאדיזם | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | פריצת מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||
מתקפת הפתע על ישראל (נודעה בשם אירועי שבעה באוקטובר[10][11][12]; מכונה גם: מתקפת שבעה באוקטובר[13][14], השבת השחורה[15], טבח שמחת תורה[16]; טבח שבעה באוקטובר[17]; ערבית: عملية طوفان الأقصى, מבצע מבול אל־אקצא, תעתיק מדויק: עמליַת טופאן אלאקצא[18]) הייתה מתקפת פתע רחבת היקף שהוביל חמאס, ארגון טרור אסלאמיסטי־סוני פלסטיני, מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים במרחב עוטף עזה, תוך ביצוע טבח, אונס, ביזה של גופות, וידוא הריגה על אזרחים, חטיפת אזרחים, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות[19][20]. במתקפת הפתע השתתפו ארגוני טרור נוספים החברים בחדר המבצעים הפלסטיני המשותף, ובהם הג'יהאד האסלאמי.
בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, החלה המתקפה במטח ירי רקטי מסיבי ומתמשך, חריג בהיקפו, של 4,300 רקטות ומספר פצצות מרגמה על ישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. בחסות המטחים חדרו – יבשתית, אווירית וימית – כ־6,000 מחבלים לשטח ישראל מ־119 פרצות בגדר המערכת, בחזית של כ־60 ק"מ. הם תקפו והשתלטו על בסיסי צה"ל ומוצביו וניהלו קרבות ירי עם כוחות הביטחון. בד בבד הם חדרו ליישובים אזרחיים, כבשו את חלקם, רצחו וחטפו מאות מתושביהם. המחבלים תיעדו את המתקפה ופעולותיהם והפיצו את הסרטונים ברשתות על מנת ליצור פחד ברחבי ישראל כחלק מלוחמה פסיכולוגית.
במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,163[21] ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו יותר מ־1,941[22],[23] בהם כ־360 במצב אנוש או קשה. כמה עשרות אזרחים ממדינות זרות נרצחו גם הם. במהלך המתקפה בוצע טבח ב"פסטיבל נובה" ליד קיבוץ רעים, שהיה לפיגוע הטרור הבודד הגדול בתולדות מדינת ישראל. במהלך המתקפה נרצחו ונחטפו אזרחים רבים, ביניהם נשים, ילדים וקשישים, וזאת תוך כדי התעללות פיזית, נפשית ומינית[24][25][26][27]. 251 אנשים נחטפו לרצועת עזה, בהם גם חיילי צה"ל ואזרחים זרים, אך רובם אזרחים ישראלים, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים. ליישובי עוטף עזה נגרם נזק רב[28], וכן גם ליישובים נוספים[29].
המתקפה הסתיימה בתוך שלושה ימים, עם החזרת השליטה ביישובים הישראלים לידי צה"ל ולכידת רוב המחבלים שהסתננו לישראל. הלחימה המתמשכת המרכזית נגמרה ב־8 באוקטובר, כאשר כמה קרבות נמשכו ומחבלים שהסתגרו בבתים ונלחמו בצה"ל חוסלו ב־9 באוקטובר. נוסף על כך, מחבלים הופיעו באזור זיקים ונלחמו בצה"ל גם ב־11 באוקטובר ומחבלים נוספים חוסלו בזיקים ב־12 באוקטובר. הייתה זו המתקפה הקטלנית ביותר של ארגון טרור על מדינת ישראל, והיא נחשבת על ידי רבים לאסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה[30]. המתקפה השפיעה על החברה הישראלית השפעה מרחיקת לכת, והמחדל שאיפשר אותה גרם למשבר אמון בין הציבור לבין מוסדות השלטון.[31] בעקבות המתקפה יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל[32].
המתקפה יצאה לפועל למחרת יום השנה (הלועזי) ה־50 לפתיחת מלחמת יום הכיפורים, שבה הופתעה ישראל על ידי צבאות מצרים וסוריה. תחקירים של צה"ל גילו שהמתקפה תוכננה במשך שנה מאז 2022 והרעיון לבצע מתקפה כזאת עלה 7 שנים מוקדם יותר. ב־2021 מצא צה"ל תרשים של חמאס שבו מתואר הרעיון של המתקפה על ישראל[33]. לפי מספר גורמים, תוכנית חמאס הייתה שאפתנית בהרבה. לפי גרסה אחת היא כללה הסתערות על חלקים נוספים של הדרום, ושליחת חוליות מחבלים לערים במרכז[34]. לפי הערכה אחרת חמאס תכנן, בסיוע כוחות נוספים, לכבוש את כל מדינת ישראל[35].
לפני המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האידאולוגיה של חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1987 הוקם חמאס, ארגון טרור פלסטיני אנטישמי שמטרתו המוצהרת היא השמדת מדינת ישראל[36][37], והוא דוגל בהרג חפים מפשע להשגת מטרה זו. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד"[38]. מאז הקמתו היה חמאס אחראי לפיגועים רבים נגד מדינת ישראל. חמאס הוא חלק מציר ההתנגדות, בראשות איראן ובשותפות חזבאללה וארגוני טרור נוספים. ב־2005 התנתקה ישראל מרצועת עזה והרשות הפלסטינית תפסה את השלטון שם. בחודש יוני 2007 השתלטו כוחות חמאס על הרצועה[39], ומאז רצועת עזה נמצאת בשליטת הארגון. בעקבות השתלטות חמאס על הרצועה הטילו ישראל ומצרים סגר על הרצועה. בשנים שלאחר מכן המשיך חמאס לבצע פעולות טרור נגד ישראל, בפרט ירי רקטות שהלך והתגבר. סוגי הרקטות השתפרו עם השנים ומספרן גדל. כשנה לאחר מבצע עופרת יצוקה ב־2010 הוקמה יחידת העילית של גדודי עז א־דין אל־קסאם, נוח'בה.
בפברואר 2017 התמנה יחיא סנוואר למנהיג חמאס ברצועה, במקום אסמאעיל הנייה. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו[40], הורשע בישראל בשנת 1989 באשמת הרג משת"פים ערבים ונידון לחמישה מאסרי עולם. הוא ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי, והיה לבכיר המשוחררים מהכלא בעסקת שליט בשנת 2011[41]. מספר בכירי פת"ח, תיארו בריאיון לשלומי אלדר כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת יחיא סנוואר[35]. לפי סופיאן אבו זיידה, כשנתיים לפני מתקפת הפתע על ישראל החלה הנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים על "יום הדין" ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל־ועד אל־אח'יר), שלפיה כל האנושות תהיה מוסלמית באחרית הימים. על פי פירושם של אנשי חמאס, ניתן לזרז את יום הדין ואת ה"הבטחה" על ידי הריגת ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. פירוש זה חלחל למסרים של חמאס, שהיו גלויים לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת אחרי סנוואר ואנשיו. אך מלבד פעילי חמאס אדוקים, כל מי שנחשפו למסרים ראו בהם דברי טירוף או ניסיון להסיח את דעת הציבור העזתי ממצוקותיו. מעטים הבינו שמדובר בהכשרת הלבבות למתקפת ענק על ישראל. המודיעין הישראלי, הדרג הפוליטי בישראל וכן רבים בהנהגת פת"ח ובין תושבי עזה העריכו כי חמאס אינו מאמין באמת בחזון שאותו פרסם[35].
ב־30 בספטמבר 2021 ערך חמאס כנס של "ההבטחה האחרונה" במלון קומודור ברצועת עזה, ובו דנו המשתתפים בניהולה העתידי של ישראל לאחר כיבושה. מארגני הכנס ערכו רשימת נכסים בישראל ודנו באופן חלוקתם וניהולם, ועסקו בין השאר בצורך למנוע "בריחת מוחות" מקרב היהודים. בנאום ששלח סנוואר לוועידה נכתב כי כיבושה המלא של ישראל קרוב, וכי "שחרור מלא של פלסטין מהים עד הנהר" הוא לב החזון האסטרטגי של חמאס[35]. הכנס היה ידוע לרבים ברשות הפלסטינית ותועד על ידי ארגון ממרי,[42] אבל זכה להתעלמות מצד ישראל, בין היתר עקב היחלשות יחידת חצב שעסקה באיסוף מודיעין ממקורות גלויים (היחידה פורקה בדצמבר 2021)[35].
מדיניות ממשלות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז תפיסת השלטון בעזה בידי חמאס בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל מדיניות הכלה ודבקו בסטטוס קוו, שלפיו חמאס שולט ברצועת עזה והרשות הפלסטינית שולטת בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון[43][44]. צה"ל ערך מפעם לפעם סבבי לחימה ברצועה לשמירת ההרתעה ולכרסום ביכולותיו הצבאיות של חמאס (מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ וסבבים נוספים), אך הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית. להגנה מפני חדירה לישראל נבנו גדר סביב רצועת עזה, מכשול תת־קרקעי נגד מנהרות ומכשול ימי[45]. זמן קצר לפני השתלטות חמאס על עזה, הביע ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין, עמדה חיובית כלפי השתלטות אפשרית כזו. לטענתו הדבר יאפשר לישראל להתייחס לרצועה כאל מדינה עוינת, בלי מעורבות איראנית משמעותית כל זמן שאין נמל אווירי או ימי בעזה[46]. ב־2013 אמר אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן, שלישראל יש אינטרס בשמירת יציבותו של שלטון חמאס ברצועת עזה, שיש חשיבות לחוזק המשטר שמנהיג חמאס, ושאין אלטרנטיבה לחמאס[47].
בדצמבר 2016 שלח שר הביטחון אביגדור ליברמן מסמך לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו הזהיר מפני פלישה של אלפי מחבלי נוח'בה לישראל וכיבוש יישובים. עם זאת, בראיון שקיים כשר הביטחון אמר ליברמן "אני בכלל לא בטוח שאנחנו מגיעים לעימות הבא". ובראיון נוסף קרא שלא ליזום מהלך צבאי בעזה: “יש כאלה שמציעים להיכנס ולכבוש את עזה ולעשות תמרון קרקעי. המדיניות שלי להביא את תושבי עזה להפיל את שלטון חמאס כמו במלחמה הקרה – לא על ידי חיילים שלנו”.
באוקטובר 2018, בראיון לעיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי שהתפרסם ככתבת שער ב"ידיעות אחרונות", אמר סנוואר: "אני לא רוצה עוד מלחמות"[48]. מאיר בן שבת (אז ראש המל"ל) סיפר כי באותו חודש שלח סנוואר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות זאת החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה[49], וחמאס קיבל מעין לגיטימציה. לימים הצהירו גורמים בחמאס, כי ההסדרה עם ישראל הייתה חלק מתוכנית הונאה שנועדה "להרדים" את ישראל[50]. סבבי הלחימה לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. כבר בשנת 2017 האשים חבר הכנסת יואל חסון את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הקיצונים הפלסטינים במניעת פתרון שתי המדינות, ובשל כך ממשלות נתניהו אינן פועלות נגד חמאס[51].
בקרב קובעי המדיניות הישראלית (ראש הממשלה בנימין נתניהו, יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים) התפשטה התפיסה שחמאס נעשה פרגמטי יותר[52]. ובשל כך העניקה ישראל הטבות לחמאס ולתושבי עזה, בהן אישורי עבודה בישראל ל־16 אלף עזתים[53], וכן הכנסת אספקה וכסף לרצועה מטעם ממשלת קטר. במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה[54]. את המדיניות הזאת המשיך גם ראש הממשלה (למשך שנה אחת) נפתלי בנט[55][56]. ראש הממשלה (למשך כמחצית השנה) יאיר לפיד חרג ממדיניות זו בתוכניתו "כלכלה תמורת ביטחון", שנועדה בין השאר לחזק את הרשות הפלסטינית ולהחליש את חמאס[57][58]. לימים הודו גורמים ביטחוניים כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף בלבד, בעוד שלכל אורך הדרך שימש הכסף להכנת הקרקע למתקפה[59].
גורמים בכירים בישראל תפסו את שלטון חמאס ברצועה כאינטרס ישראלי, משום שהדומיננטיות שלו החלישה את הרשות הפלסטינית. שלטון חמאס נתפס בעיני נתניהו כרע במיעוטו, והשתלב בתפיסתו האסטרטגית כגורם המסכל הסדר מדיני[60]. בתחילת 2019 הצהיר נתניהו בישיבת הליכוד כי "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון."[61][62] נתניהו הסביר כי שלטון החמאס – ארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי – מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת מדינה פלסטינית[63][64]. בריאיון לעמית סגל וירון דקל בגלי צה"ל, חודש לאחר מכן, טען נתניהו שהוא נמנע מלהפיל את שלטון חמאס בעזה משום שאינו מוצא ישות מדינית אחרת שתסכים לשלוט על הרצועה[65].
לדברי בכירי מערכת הביטחון, במהלך השנים סירב בנימין נתניהו לפחות שש פעמים לתוכניות השב"כ לחיסולו של סנוואר. הייתה תוכנית מפורטת שכללה דרגות עצימות שונות לבחירת הדרג המדיני, עד לחיסול כל צמרת החמאס בעזה. ראש השב"כ לשעבר יורם כהן אישר כי תוכנית כזו הוצעה לדרג המדיני על ידו ועל ידי ממשיכיו. אביגדור ליברמן טען שנתניהו נתן חסינות לסנוואר ולשאר מנהיגי החמאס. נתניהו טען שפרסומים אלה הם משוללי יסוד[66]. לפי יוסי יהושוע, במבצע שומר החומות דרש נתניהו לחסל את סנוואר, אך צה"ל והשב"כ לא הצליחו לחסלו[67]. לאחר המבצע טען ראש השב"כ, נדב ארגמן, שסנוואר הופך לאתגר אסטרטגי עבור ישראל ודרש לחסלו. דרישתו זאת לא נענתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו[68]. ההימנעות מחיסול סנוואר נבעה מכך שישראל הייתה כבולה מבחינה מדינית ולא רצתה להיות מואשמת בפתיחת סבב לחימה נוסף ברצועת עזה[69]. באוגוסט 2021, לאחר ששוב נורתה רקטה מעזה לעבר ישראל, דרש ראש הממשלה נפתלי בנט לחסל את סנוואר, אך החיסול לא יצא לפועל בגלל התנגדות הרמטכ"ל, אביב כוכבי, ושר הביטחון, בני גנץ[70][67].
לפי תחקיר של ה"ניו יורק טיימס", המוסד[71] איתר פרטים על קרן השקעות גדולה של נכסי חמאס והמידע הועבר לנתניהו. ישראל וארצות הברית לא מימשו זאת לטובת סנקציות עד 2022, כשהחמאס כבר פיזר את נכסיו והגדיל אותם[72][73]. בתגובה אמר ראש המוסד יוסי כהן (שהוזכר בתחקיר[74]) שהמוסד פעל כדי להביא מידע על מקורות המימון של חמאס, והגדיר את התחקיר כלא מדויק[75]. הקרן שימשה בין היתר להתעצמות הצבאית של חמאס[76]. הסנקציות הוטלו לבסוף במאי 2022[77]. חלק מהמידע שנכתב בתחקיר פורסם בשנת 2021[78][79].
כשישה חודשים לפני המלחמה הגיב נתניהו להערכת אמ"ן שלפיה הסכנה למלחמה גוברת, ואמר: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא הוסיף ואמר, שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון[80]. בחודשים שלפני התקפת הפתע על ישראל חלה הסלמה במצב הביטחוני, שכללה הפגנות ליד הגדר והפרחת בלוני תבערה[81]. אך מחשש שהסלמה נוספת תפגע במגעים להסכם שלום עם ערב הסעודית, ומאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה, ממשלת ישראל העניקה הקלות לרצועת עזה[82][83]. ב־2 באוקטובר המליצו בשב"כ ובצה"ל להמשיך בפעולות כלכליות למען עזה, ביניהן העלאת מספר הפועלים שייכנסו מהרצועה לישראל, וציינו שהמהלך ייבחן בחיוב כאשר תהיה רגיעה יציבה בגבול[84]. בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל באוזני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ואינו מעוניין בהסלמה[85].
כוננות כוחות הביטחון של ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגורמים המקצועיים והפוליטיים בישראל זלזלו לאורך שנים ביכולת הצבאית של חמאס, ולא נערכו למתקפה נרחבת. מפקדת האוגדה מוקמה קרוב לגדר המערכת, מפקדות החטיבות רוכזו בבסיס האוגדה, המחנות והמוצבים לא היו ערוכים למתקפה צבאית רחבת היקף, סדר כוחות מול רצועת עזה היה קטן, והצבא נשען יותר מדי על אמצעים טכנולוגיים ועל יכולת ההתרעה של המודיעין. באגף המודיעין, יחידת חצב שעסקה באיסוף מודיעין ממקורות גלויים נסגרה בסוף 2021.
אף שרבים הצביעו על ליקויים בניתוח המודיעין ובהבנת הכוונות והיכולות של חמאס, במודיעין העריכו שחמאס לא מתכוון לפתוח במלחמה רחבה. ההערכה הייתה שאין לחמאס יכולת לפרוץ את גדר המערכת במקומות רבים בו זמנית, לארגן מתקפה רחבת היקף, לעכב את הגעת כוחות התגבור של צה"ל, להשתלט על שטח רחב בתוך ישראל ולהחזיק בו במשך יותר מיום. הערכת חסר הייתה גם ביחס ליכולתו של חמאס ליצור מבצעי הונאה ולהסתיר מצה"ל את הכוונות והיכולות שלו. בשל כך סבלה מערכת הביטחון מהיעדר דפ"א (דרכי פעולה אפשריות) של חדירת מאות מחבלים ולא תורגלה חדירה כזו. בכל הרמות לא הייתה היערכות למתקפה, והייתה התעלמות מסימני אזהרה מוקדמים. היה קושי לשלוט על הכוחות מעמדת הפיקוד בקריה, ידיעות אזרחיות מהשטח לא הגיעו אל ראשי הצבא, והיה היסוס בהפעלת הכוח בשעות הראשונות למתקפה[86].
בסקירה שהעביר בנימין נתניהו לוועדה לביקורת המדינה באפריל 2017, התייחס למודיעין שהושג בנוגע לתוכניות חמאס למבצע צוק איתן. לדבריו, ישראל הייתה מודעת לתוכנית של חמאס, שכללה ”מתקפה משולבת רבת זרועות... אלפי טילים... התקפה דרך הים... מצנחי רחיפה, וביבשה, מתחת ליבשה... דרך עשרות מנהרות שהם חפרו... באמצעות כוחות מיוחדים שהם אימנו להם, עם מעבר של כוחות עד סדר גודל של גדוד, דרך המקומות הללו, על מנת לחטוף, להרוג, גם ביישובים, גם במוצבים, ולקחת גם חזרה לשטחיהם”. בהמשך הוא התייחס לתוצאות המבצע: ”אנחנו שיבשנו את היכולות שלהם... אף אחת מהמטרות של החמאס במלחמה הזאת לא הושגה, אפילו לא אחת. הסגר הביטחוני נותר בעינו והחמאס לא עומד ביעדי ההתעצמות שהוא הציב לעצמו.”[87][88]
בתחילת 2021 העריך אמ"ן שחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה שברירי אך יציב, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות, לפי הערכה זו, היו ניסיונות לאתגר את המכשול התת־קרקעי בעזה, ירי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וארגונים סוררים[89]. צה"ל הוציא כוחות מאזור עוטף עזה, אסף את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי העוטף והפחית את אימוני הרבש"צים[90]. באותה עת היו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני[91], או לפעול להחלשת החמאס ולשילוב הרשות הפלסטינית בעזה[92]. ראש השב"כ באותה עת, נדב ארגמן, טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד חמאס[93]. באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל השתנתה[דרוש מקור], ואמ"ן הצטרף לשב"כ בהמלצה על תקיפה[דרוש מקור], אך הקבינט של ממשלת ישראל השלושים וחמש סירב [דרוש מקור]. שבועיים אחר כך החל מבצע שומר החומות[93].
לאחר מבצע שומר החומות ב־2021 הורה מפקד פיקוד הדרום, אליעזר טולדנו, לתא"ל (מיל') משה תמיר, לשעבר מפקד אוגדת עזה, להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא, "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו"[94]. ואולם צה"ל לא הכין מבעוד מועד תוכניות מגירה לכיבוש רצועת עזה ולהכרעת חמאס, והסתפק בתוכנית מצומצמת לביצוע פשיטות[95][96]. (במלחמת חרבות ברזל גויס תא"ל תמיר לשירות מילואים בפיקוד הדרום[97], ושירת בצוות שתכנן את התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה[98].)
ההגנה על יישובי עוטף עזה התבססה במידה רבה על המכשול נגד המנהרות בגבול הרצועה[99][100]. רבש"צים העידו שצה"ל השתמש בנימוק של השלמת הגדר כדי לקחת חלק מהנשק הארוך מכיתות הכוננות ביישובים בעוטף עזה, וכדי לצמצם את אימוני כיתות הכוננות[90]. נוסף על כך, באוגוסט 2023 פורסם שממשלת ישראל מתכוונת לשנות את הגדרת היישובים "צמודי הגדר" (בעזה ובגבול לבנון) משני קילומטר מהגדר לקילומטר אחד מהגדר. המשמעות הייתה צמצום ההטבות לעידוד ההתיישבות באזורים אלו והקטנת התקציב לשיפור המיגון בהם. אילו בוצעה תוכנית זו, היא הייתה מוציאה מקבוצת היישובים הזכאים להטבות את שדרות, מפלסים, ניר עם, כפר עזה, כיסופים וניר עוז[101].
בדצמבר 2022 אמר הרמטכ"ל אביב כוכבי כי הטרילוגיה של 'חגורה שחורה', 'שומר חומות' ו'עלות השחר' יצרה הרתעה חזקה מאוד ברצועת עזה
, וכי חמאס אף אינו שוקל להגיב. לדבריו, האסטרטגיה מול הרצועה הייתה הפעלת כוח צבאי בשלושת המבצעים הללו, והמעשה המדיני היה מצומצם[102][103]. ראש אמ"ן אהרון חליוה אמר: "ההרתעה של מדינת ישראל ושל מערכת הביטחון מול אויבינו היא גבוהה, ומדינת ישראל נתפסת כמעצמה אזורית", אך הדבר לא ימנע לחימה בעתיד[104]. במאי 2023 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי חמאס לא שיגר רקטות לשטחי ישראל ו"חמאס מורתע ומפחד מישראל"[105].
שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף ערן אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023". במסמך התריע אורטל כי צה"ל נשען יותר מדי על אגף המודיעין ועל חיל האוויר, כי תחושת הביטחון בקיומו של מודיעין מספק לפני מכה מקדימה אינה מבוססת, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון. אולם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד[106].
מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פריצת עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד ברצועת עזה ובאיום מהסוג שהתממש. קצין תותחנים ראשי, תא"ל יאיר נתנס, אמר בראיון, שכבר שנים אין סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים הוצאו מגזרה זו לפעילות בגבול הצפון ולפעילות אבטחה באיו"ש[107]. מקורות חשובים לאיסוף מודיעין על רצועת עזה היו שלושה בלוני תצפית שהותקנו ליד גבול הרצועה, אולם שלושת הבלונים לא היו תקינים בימים ובשבועות שלפני המתקפה, וצה"ל לא דאג לאמצעי מודיעין חליפיים[108][109].
בעת המתקפה היו פרוסים על גבול עזה ארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני, גדוד של סיירת נח"ל מחטיבת הנח"ל מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד שריון 77 מחטיבה 7[110][111][112]. שתי פלגות (כ־100 חיילים) מיחידת אגוז מחטיבת הקומנדו, שתגברו בתקופת החגים את אוגדת עזה במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת חווארה יומיים לפני התקפת הפתע[113].
בעת המתקפה צה"ל היה מצוי בחופשה מרוכזת הקרויה "הדממה",[114] בשל כך יחידות רבות – בהן טייסות – היו בחופשה וביצעו רק פעילות מבצעית וכוננות.[114] חלק ניכר מהחיילים שאיישו את גבול עזה יצאו לחופשה זו, בהם מפקדים בדרגים שונים.
הכנות חמאס למתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחבלי חמאס שנתפסו במהלך המתקפה ואחריה, אמרו בחקירתם שסנוואר החל בתכנון המתקפה בעקבות מבצע שומר החומות, שבו פרצו שוטרים למסגד אל־אקצא. מכאן גם השם שנתן חמאס למתקפה: "מבצע מבול אל־אקצא"[115].
ההיערכות המבצעית למתקפה החלה לפחות שנה לפני הוצאתה לפועל. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, והכוחות שאומנו לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע[116]. לאחר המתקפה אמרו גורמים בחמאס, שחמאס נקט בהונאה מתוחכמת ופיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעודו מתכנן מתקפת פתע[50]. ואכן גורמים ישראליים מאשרים, שחמאס פעל לחזק את הרושם שמוקד עשייתו הוסט מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה[117]. הוא אף אותת על נכונות לביצוע עסקת שבויים[118].
לפי וול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ואף אישרו אותה בפגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט, וסייעו בתכנון המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים[119][120]. ערב המתקפה פעל חמאס ב־24 גדודים. על פי מסמך סודי שאותר ברצועה במהלך מלחמת חרבות ברזל, בחמאס חשבו כי הייתה התחייבות מאיראן שהציר כולו יצטרף למערכה נגד ישראל[121]. בדוח הערכת המודיעין השנתית של קהילת המודיעין האמריקאית נכתב, שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון מתקפת הפתע ולא היה לה מידע מוקדם על המתקפה[122].
איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי[123]. נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים", באפריל 2023, נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים"[124]. בכירים של חמאס וחזבאללה אמרו בראיונות איתם, שמחודש אוגוסט סייעו קצינים במשמרות המהפכה לחמאס בתכנון מתקפה משולבת נגד ישראל[125].
דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ (ג'יהאד אסלאמי פלסטיני) עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קציני כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה[126]. איראן נתנה את האישור הסופי למתקפה.[דרוש מקור] ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים[23]. על פי הערכות מומחים ועיתונאים (בהם גם עיתונאים סעודים וקטרים), עיתוי המתקפה היה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל[123][119]. דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקני ג'ו ביידן[127].
ב־25 באוגוסט 2023 התראיין סאלח אל־עארורי לערוץ אל־מיאדין, ובראיון תיאר מלחמה שעתידה להתרחש בקרוב. הוא קרא לה "חרב שאמילה" (מלחמה כוללת). בין הסיבות לביצוע קרוב של מתקפה הוא מנה את העובדה שישראל לא מציבה כוחות רבים בגבול עזה, התקדמות הצעדים לנורמליזציה עם סעודיה, והפיצול הפוליטי החריף בישראל[128][129][130].
ב־24 בספטמבר 2023 נפגשו בביירות מנהיגי חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית לשחרור פלסטין ופרסמו הודעה משותפת על "הסלמת פעולות ההתנגדות, במיוחד ההתנגדות החמושה". בפגישה השתתפו סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סאלח אל־עארורי, מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה וסגן מזכ"ל החזית העממית ג'מיל מזהר. בהודעה הדגישו את "חיזוק כל צורות התיאום בין הארגונים, בכל הנושאים". באותו יום פרצו שרֵפות ליד בארי וכיסופים, ככל הנראה מבלוני תבערה.
כשלושה שבועות לפני המלחמה נערך תרגיל של חמאס שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים ורצח תושביהם[131]. תרגיל שנתי דומה התקיים בשנים הקודמות בחודש דצמבר. בשנת 2023 התרגיל התקיים באופן חריג ב־12 בספטמבר, מועד יום השנה ליציאת צה"ל מרצועת עזה בתוכנית ההתנתקות[132][133]. באותם ימים נערכו דיונים על אופי העברת המענק הקטארי וחמאס יזם התפרעויות[134][135]. ב־29 בספטמבר הופסקו ההתפרעויות והושגו הבנות[136][137].
התרעות ביטחוניות לקראת המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה שקדמה למתקפת הפתע היו בישראל דיווחים והערכות, שלפיהם אימוני חמאס מעידים על עלייה ביכולתו לבצע מתקפה רחבת היקף, אולם הערכות אלה נדחו על ידי הגורמים הרלוונטיים. יחידה 8200 איתרה תוכנית מבצעית סדורה של חמאס משנת 2022, שקיבלה את השם "חומת יריחו". התוכנית הגיעה למודיעין אוגדת עזה[138] אך הדרגים הבכירים המליצו לא להתמקד בה מפני שאין לחמאס יכולת לבצעה[139]. במאי 2022 הוצגה בפני ראש אמ"ן ואלוף פיקוד הדרום מצגת על "חומת יריחו", שפירטה את תוכניות חמאס למתקפה, ובאוגוסט הוצגה גרסה מעודכנת שלה[140][141]. אך הערכת המודיעין של פיקוד הדרום הייתה, שחמאס אינו יכול להוציא לפועל את ההתקפה, ובאוגדת עזה טענו שכוונות חמאס אינן ברורות, וכי "עדיין לא ניתן לקבוע אם התוכנית התקבלה במלואה וכיצד היא תבוא לידי ביטוי"[142][143][144]. בדיעבד ידוע שתוכנית זו תורגלה ברציפות עד לביצועה במתקפת הפתע על ישראל.
צה"ל קיבל ידיעות על כוונת חמאס לבצע מתקפה בליל הסדר 2023 והעלה את רמת הכוננות, אך חמאס הבחין בכך ודחה את ביצוע התוכנית. צה"ל פירש את האירוע כהתרעת שווא. דברים אלה הוכחשו על ידי דובר צה"ל[145]. ב־19 במרץ 2023 פנה תת־אלוף עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים במשבר הפנימי בישראל "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך"[146]. ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי[146].
בחצי השנה שקדמה למתקפה התריעה נגדת שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים שדימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל[147][148]. אל הערכותיה של הנגדת הצטרפו מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרה זו הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם הדברים לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא ולגורמים המדיניים שמעליהם[149]. קצין מודיעין בכיר, שאליו הגיעה ההערכה, השיב לנגדת ב־12 ביולי 2023 בדוא"ל ושיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני"[147][148].
אל"ם (מיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון[150]. כשלושה שבועות לפני המלחמה בוצע תרגיל של חמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת גדר המערכת סביב רצועת עזה, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם[131]. תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול[151][152].
ב־20 בספטמבר 2023, בעקבות תדריך ביטחוני בוועדת החוץ והביטחון וסקירה מודיעינית שקיבל מאחד מראשי הצוות המנהל של הוועדה, הזהיר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב־זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות רב־זירתית בגדה המערבית, בעזה ואולי בלבנון, אך הממשלה מתעלמת מהאזהרות[153][154].
כשבועיים לפני המתקפה הועבר לאוגדת עזה מסמך שחובר ביחידה 8200, הנושא את הכותרת "אימון פשיטה מפורט מקצה לקצה". במסמך פורטו האימונים שעוברים מחבלי הנוח'בה: פשיטה על מוצבים צבאיים וקיבוצים, חטיפת חיילים ואזרחים והוראות להחזקת החטופים. על בסיס מסמך זה נערכה האוגדה לתרחיש של חדירת מחבלים בשלושה מוקדים. הערכה זו הסתמכה על יעילות גדר המערכת סביב רצועת עזה, הכוללת מכשולים מעל ומתחת לאדמה ומערכות אבטחה טכנולוגיות. תפיסה זו של מערכת הביטחון כונתה אחרי המתקפה "הקונספציה"[155], בדומה ל"קונספציה" מלפני מלחמת יום הכיפורים, תפיסה מוטעית שרווחה בגופי המודיעין ובצבא כולו.
גורמים ממשלתיים טענו, שבימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל בפני הדרג המדיני, שחמאס מורתע ואינו מעוניין בהסלמה[85]. כשבועיים לפני המתקפה הזהיר האלוף (מיל') יצחק בריק כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים. הוא פנה לנתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו־איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק[156].
גורמים במודיעין המצרי אמרו לסוכנות הידיעות AP כי מצרים העבירה התרעות לישראל לפני המתקפה[157][158]. גורם מצרי אמר ששר המודיעין המצרי עבאס כאמל התקשר לנתניהו ימים אחדים לפני המתקפה[157][159] והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה[160][161]. לפי הידיעה, כאמל נדהם מהאדישות שהפגין נתניהו[157]. בלשכת ראש ממשלת ישראל הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין ראש הממשלה לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה[162][163]. מאוחר יותר נטען שהשיחה לא הייתה עם נתניהו אלא עם גורם מודיעין ישראלי או גורם בלשכת נתניהו[164].[159] ב־11 באוקטובר הודיע מקור מצרי רשמי כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול עשרה ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין"[165]. יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, מייקל מקאול, טען שמצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה. הוא תהה כיצד הוטעו המודיעין של ארצות הברית והמודיעין של ישראל, שהרי המתקפה תוכננה במשך שנה לפחות[166][167][168].
בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. נראה שהיו סימנים קונקרטיים ליום קרב ולחטיפת אזרחים או חיילים ביישוב אחד[169]. עשרות או מאות מחבלי חמאס החליפו באותה עת את כרטיסי הסים בטלפונים הניידים שלהם לחברות ישראליות[170][171]. בר והלוי קיימו התייעצויות, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה[172]. לפי אחד הפרסומים ההערכה הייתה שצפוי אירוע מוגבל, ולא ניתנה התרעה לאוגדת עזה מחשש לחשיפת מקורות[173]. הסבר אחר היה, שלא ננקטו צעדים משום שמקרים דומים בעבר הסתיימו בלא כלום[174]. בהערכת המצב של ראש אגף המבצעים, עודד בסיוק, נאמר שמדובר בתווך שבין תרגיל ל"פעולה אסטרטגית נגד ישראל בשעות הקרובות". בסיכום נאמר ש"אין הסבר מניח את הדעת" (למה שנצפה בשטח), ועל יחידה 8200 לנסות להביא עוד מידע. ראש אמ"ן, אהרון חליוה, שלא היה שותף בהתייעצויות, אמר למקורביו שאם היה שותף לדיונים היה אומר שמדובר בתרגיל[175].
ראש שב"כ רונן בר הוזעק בלילה למטה שב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. בעקבות הערכת המצב, לפנות בוקר הקפיץ שב"כ צוות טקילה לדרום[169], כדי להתמודד עם אפשרות של חדירת מחבלים[176]. פיקוד דרום ביקש להחזיר לבסיס חצרים את מסוקי הקרב שהועברו למרכז, אך נענה בשלילה על ידי גורמים בכירים בצה"ל[177]. מפקד פיקוד הדרום, ירון פינקלמן, הפסיק את חופשתו וחזר למפקדה, שאליה הגיע עם פרוץ הקרבות[173].
לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים סביב השעה 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. על פי לשכת ראש הממשלה נתניהו עודכן ב־6:29 עם פרוץ המתקפה, והגיע לקריה ב־7:30. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי[178]. לאחר המתקפה אמר דובר צה"ל כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכול באופן נוקב"[179].
| מפת עוטף עזה |
|---|
 |
כוחות וציוד ארגוני הטרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוח אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
היערכות ארגוני הטרור למתקפה החלה כשנה לפני הביצוע. נערכו אימונים לצד הגדר במשך חודשים, ומטעני חבלה הונחו צמוד לגדר במסווה של התפרעויות. זמן קצר לפני המתקפה סיירו מחבלי חמאס, במסווה של חקלאים, סמוך לקו הגבול כדי לעקוב ולדווח על מיקום כוחות הסיור במקום.[דרושים מקורות]
תאריך המבצע נשמר בסוד, ולכוחות המבצעיים של ארגוני הטרור נודע הדבר רק בשעת המתקפה ממש[116]. לפי מסמכים שהשיג צה"ל, תכנן חמאס שחמישה ימים לפני המתקפה יעודכנו בפרטיה מפקדי החטיבות של חמאס. 48 שעות לפניה יעודכנו המג"דים. 12 שעות לפני הוצאת התוכנית לפועל יעודכנו מפקדי הפלוגות, ורק באותו הלילה יעודכנו מחבלי הנוח'בה בעצמם[180].
המתקפה יצאה לפועל בארבעה גלים:
- בגל הראשון תקפו מחבלי הנוח'בה
- בגל השני תקפו גדודי עז א־דין אל־קסאם
- בגל השלישי תקפו מחבלי שאר הארגונים
- בגל הרביעי תקפו אזרחים ללא שיוך ארגוני
על פי עדויות רבות, בזמן המתקפה על היישובים נכחו במקום גם נשים מבוגרות, נכים[181] ונערים לא חמושים[182], שהגיעו לבזוז ולסייע. חטופים שחזרו העידו כי הוחזקו בידי משפחות ששיתפו פעולה עם חמאס[183][184].
בשעות הצהריים ביום המתקפה הושמע במסגדים בעזה נאום של מוחמד דף, שהודיע לתושבי הרצועה שהצבא הישראלי לא נמצא ביישובי העוטף, וקרא להם לצאת לכבוש אותם. בעקבות הנאום, אזרחים עזתים רבים עברו את הגדר והגיעו ברגל לקיבוצים. חוקר משטרה העיד, שנחקרים עזתים רבים אמרו לו לאחר מעשה: "הבאתי תיק עם בגדים, כי הייתי בטוח שאני הולך ליישב את המשפחה שלי בבארי"[185].
אצל המחבלים ההרוגים והשבויים נמצא סם ממריץ מסוג קפטגון, שסופק לחמאס על ידי תעשיית הקפטגון הסורית דרך חזבאללה[186]. חמאס ביצע כמה ניסיונות הברחה של סם זה אל עזה בשנה שקדמה למתקפה[187][188][189]. השפעת הסם מתבטאת בתחושת ערנות ואופוריה, רמות אנרגיה גבוהות ויכולת ריכוז גבוהה.
הנחיות שניתנו למבצעי המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסמכים שנתפסו על גופות מחבלים שהשתתפו במתקפה נמצאו הנחיות להרוג כמה שיותר אזרחים, לתפוס בני ערובה ולחכות להוראות נוספות[190]. על פתק שנמצא על גופתו של אחד ממחבלי חמאס היו ההנחיות הבאות:
עליכם להשחיז את להבי חרבותיכם ולהיות טהורים בכוונותיכם בפני אללה. דעו כי האויב הוא מחלה שאין לה תרופה, מלבד עריפת הראשים ועקירת הלבבות והכבדים. הסתערו עליהם!
על פי צה"ל[191][192], ולפי מסמכים, מפות וכמות המזון שנשאו אתם חלק ממחבלי חמאס שהשתתפו במתקפה, התוכנית הייתה לכבוש אזורים נרחבים בדרום ישראל, לפשוט על ערים ובסיסים כמו קריית גת,באר שבע,בסיס חצרים ועל נקודות שכבשו בישראל למשך תקופה ארוכה. המחבלים היו מצוידים במפות מפורטות של יישובים ובסיסי צה"ל, שכללו בין היתר נתונים על נקודות חיתוך של גדר וסימון בתיהם של רבש"צים[193].
אמצעי הלחימה של מבצעי המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
אמצעי הלחימה שנתפסו אצל מחבלי חמאס שהשתתפו במתקפה היו בסדר כוח של חטיבה צבאית, וכללו 1,500 רובי סער מדגם קלשניקוב, מאות רובי צלפים דרגונוב, מקלעים PK, עשרות טילי כתף סטרלה נגד מטוסים, עשרות אמצעים לראיית לילה, מאות מכשירי קשר, טלפונים לוויניים, מטעני חבלה בגדלים שונים, בהם מטעני עלוקה המיועדים לפגיעה בטנקים ולהשמדת כלי רכב ממוגנים, מטעני חבלה לפריצה מהירה של גדרות ודלתות[194], מטעני כלימגור, מטעני השלכה תרמובאריים לשימוש בחללים סגורים על מנת לשרוף בחיים את יושביהם, רחפנים להטלת מטעני נפץ, אלפי רימוני יד, רקטות RPG מסוגים שונים בהן רקטות תרמובאריות, 2,000 נפצים תקניים, אמצעי מלכוד, מאות סכיני קומנדו, ואף מוקשי נ"ט מוסבים לאמצעי נפץ ידניים. נתפסו גם תת־מקלעים מימי מלחמת העולם השנייה דוגמת סטן ולנצ'סטר[194]. נמצאו אצל התוקפים מספר רב של תיקי חובש בכיר, המכילים מנות דם וציוד רפואי שהנפיק UNICEF[195].
לטענת חמאס, בפתיחת המתקפה שוגרו 35 כטב"מים מתאבדים מדגם "א־זווארי" לעבר מטרות ישראליות. בסרטונים שפרסם הארגון נראים כטב"מים מתאבדים תוקפים מגדלי שמירה, עמדות ירי ומגדלי תקשורת של צה"ל. הכטב"מים קרויים על שם מוחמד א־זווארי, ודומים לכטב"מ נפץ "לנסט (אנ')" מתוצרת רוסיה (ZALA Aero Group), שנעשה בו שימוש במלחמת אוקראינה–רוסיה[196][197][198][199].
ביצוע המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מתקפת הפתע החלה בשעה 06:29[200] בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום השבת וחג שמחת תורה, שמיני עצרת, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד[201]. היא נפתחה בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, שנורו לעבר אזורים נרחבים, לרבות דימונה, ירוחם, מדרשת בן־גוריון ואזור הר הנגב בדרום. הרקטות הגיעו עד ואדי עארה ובאקה אל־גרבייה בצפון וערד במזרח. חלקן גרמו לאבדות בנפש, בעיקר בפזורה הבדואית הלא ממוגנת[202].
בחסות ירי הרקטות חצו אנשי חמאס את הגדר בחזית שרוחבה כ־60 ק"מ. על פי סרטונים שפרסם חמאס, נוטרלו מערכות תצפית ואש, ובכללן מערכת רואה־יורה, בעזרת רחפנים[199] חמושים ברקטות RPG שהוסבו לפצצות הטלה, וכן על ידי שיגור טילי נ"ט[203]. באמצעות טרקטורים וציוד מכני הנדסי הרסו התוקפים את גדר המכשול ב־30–40 מקומות שונים, ואנשי נוח'בה חדרו דרך גדר נוספת בדרכם אל שטח ישראל.
לאחר מעבר המכשולים, פשטו אנשי חמאס שהיו מצוידים בנשק רב על שמונה מוצבי צה"ל ובכלל זה מפקדת אוגדת עזה במחנה רעים. שם השמידו אמצעי תקשורת ותצפית כדי לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה של צה"ל בגזרה[199].
שיבושים ומתקפות אלה אפשרו חדירה של כ־6,000[204][205] מחבלים פלסטינים ליישובי עוטף עזה דרך 119 פרצות בגדר. מתוכם כ־3,800 מחבלי נוח'בה שאומנו לכך ועוד כ־2,200 מחבלים ובוזזים פלסטינים נוספים שהצטרפו לאחר מכן. נוסף לכך, כ־1,000 מחבלים השתתפו במתקפה מתוך הרצועה בירי רקטי ובסיוע למחבלים שחדרו[206]. רובם היו רכובים על טנדרים ואופנועים ומקצתם חצו את הגדר ברגל. כמה עשרות מחבלים חצו את הגדר באמצעות מצנחי רחיפה ממונעים. מחבלים אלה כיוונו את המחבלים שעל הקרקע, בין היתר להתקפה על פסטיבל המוזיקה ברעים. נעשו גם ניסיונות חדירה רחב של הקומנדו הימי של חמאס, כאשר מחבלים שטו בסירות גומי לעבר חופי העוטף ולעבר אשקלון. ניסיונות אלה סוכלו ברובם בידי חיל הים, אך מחבלים מעטים הצליחו לנחות בחוף זיקים[207][208][209].
המחבלים תקפו חלק מהטנקים שהיו בגזרה באמצעות רחפני נפץ וטילי נ"ט ונטרלו אותם. הם תקפו כ־30 יישובים[210] – קיבוצים ומושבים בעוטף עזה ואת הערים שדרות ואופקים – וביצעו בהם טבח, הרס וביזה. מסע רצח התבצע גם בכבישי העוטף, שבהם תקפו המחבלים מכוניות ישראליות רבות ואת החוסים במיגוניות בצידי הכבישים.
המחבלים השתלטו על חלק ממוצבי הצבא[211] ותקפו את מפקדת אוגדת עזה ובסיסי צה"ל נוספים כמו מוצב נחל עוז, בסיס זיקים ובסיס אורים. חוליות מחבלים הציבו מארבים בצמתים ובכבישים וירו בנוסעים על הכבישים, כדי לשבש הגעת כוחות תגבור וחילוץ. חוליות רתק אלה עיכבו את חיילי צה"ל ומנעו את הגעתם ליישובים ולבסיסים. כך התאפשר זמן פעולה של שעות נוספות למחבלים התוקפים. החוליות היו חמושות ברובי קלשניקוב, מקלעים קלים ורקטות RPG מסוגים שונים שיועדו לפגיעה בכלי רכב ממוגנים ואף משוריינים. בכבישים ובחלק מהיישובים התחזו המחבלים לחיילי צה"ל: הם לבשו מדים וציוד ישראלי, דפקו על הדלתות של בתי התושבים ודיברו אתם בעברית כדי להטעותם[212].
משמעות השם "טופאן אל־אקצא"
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותו בוקר, בשעה 8 בדיוק, הכריז מוחמד דף בהודעה קולית נדירה על פתיחת מבצע צבאי נגד ישראל בשם “טוּפַאן אלְ־אַקְצַא“ (طوفان الاقصى) ועל שיגור אלפי רקטות לעברה. הוא ציין כי המניע למתקפה הוא “הכנסת טומאה למסגד אל־אקצא על ידי הישראלים". המילה “טוּפַאן“, שהוראתה היא “המבול“ במובנו המקראי, לקוחה מן הקוראן ורומזת על ירי מסיבי של רקטות וטילים, הניתך משמים כגשם זלעפות, באנלוגיה למבול המקראי. סיפור המבול בגרסתו הקוראנית מובא בסורת נוח ומוזכר במקומות נוספים. משמעותו של צירוף המילה מבול לשמו של מסגד אל־אקצא היא מבול למען מסגד אל־אקצא, כלומר ארגון חמאס הכריז כי מלחמתו ברקטות ובטילים היא למען מסגד אל־אקצא.
ההתייחסות למבול בימי נוח בצירוף “טוּפַאן אלְ־אַקְצַא“ מתבהרת באמצעות שימוש במושג “טוּפַאן“ כשנה קודם לכן בטקסי יום השנה ה־35 לייסוד חמאס ב־14 בדצמבר 2022. יום השנה עמד בסימן הסיסמה "אַתוּן בִּטוּפַאן הַאדִר" (آتُون بِطُوفَان هَادِر) שמשמעותה “אנו באים עם מבול רועם" או "אנו מביאים מבול רועם".
באתר המזוהה עם חמאס נכתב בדצמבר 2022 כי כשם שהמבול בימי נוח נועד לטהר את פני האדמה מהעריצים, כך גדודי עז אל־דין אל־קסאם “באים כמו המבול, אשר ישטוף את פני האדמה ויטהר אותה מטומאת הציונים“.
ביטויים מן הקוראן הם חלק בלתי נפרד מהרטוריקה של ארגון חמאס, הנסמך על הקוראן גם בבחירת שמות לאירועי לחימה. שימוש בביטויים קוראניים לציון מבצעים צבאיים מעניק תוקף אלוהי ללחימה ולתוצאותיה, תוך שימוש במושגים שנצרבו בתודעת המוסלמים כמיתוסים[213].
מוקדי המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעדים צבאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדת אוגדת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב מחנה רעים
אחד הכוחות של חמאס תקף את מפקדת אוגדת עזה במחנה רעים, שבקרבת קיבוץ רעים. רבים מחיילי האוגדה היו בחופשה לרגל חג הסוכות. רבים מהחיילים הופתעו בשנתם, וחלקם נפלו בשבי. מבנים וכלי רכב משוריינים עלו באש. בערבו של אותו היום, לאחר קרבות קשים, הצליח צה"ל להשיג שליטה מלאה על המפקדה[214][215].
מוצב ארז
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב ארז
מחבלים פרצו את הגדר, חדרו למתחם מעבר ארז וכבשו אותו[216]. הם רצחו את החיילים ששהו בו והמשיכו לתוך ישראל.
בסיס מת"ק עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב מת"ק עזה
מחבלים פרצו לבסיס מנהלת תיאום וקישור, הצמוד לגדר המערכת סמוך למחסום ארז. 12 מהם פרצו דרך הגדר ועוד 6–7 דרך שער הש"ג, שפוצץ. הם הרגו שלושה מחיילי המת"ק ותיעדו בשידור חי איך הם שובים שלושה חיילים[217].
מוצב פגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב מוצב פגה
מוצב פגה, המכונה גם "מגן בארי", הוא מוצב פלוגתי הממוקם בין גבול רצועת עזה לקיבוצים בארי ועלומים. בקרב שהחל השכם בבוקר לחמו 25 לוחמי פלוגה מבצעית ג' של גדוד 13 ומחלקת מרגמות של גדוד המסייעת בחטיבת גולני נגד כ־150 מחבלים שחדרו למוצב בכמה גלים. בקרב, שנמשך כ־11 שעות, נהרגו 13 לוחמים מגדוד 13. עשרות מחבלים נהרגו במוצב וסביבותיו.
מוצב סופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב מוצב סופה
לוחמי מוצב סופה נפרסו מחוץ למוצב עוד לפני פרוץ האירועים, כחלק מנוהל רגיל. המחבלים שפרצו לבסיס נתקלו בבסיס שהיה כמעט ריק. מולם פעלה קבוצה של חמישה חיילים מסיירת נח"ל וקבוצת לוחמי מחלקת המרגמות של גדוד 50. לאחר חילופי אש בתחילת הקרב התכנסו החיילים – ביניהם פצועים – לשני מקומות (חדר האוכל ועמדת הש"ג הקדמי), והתבצרו עד להגעת התגבורת. לאחר כמה שעות של קרב הזעיק מפקד הכוח בבסיס מסוק קרב כדי לסייע בעצירת המחבלים.
כוח סיירת נח"ל שנפרס מחוץ למוצב, כדי להגן על המרחב האזרחי, ספג אבדות ולבסוף התבצר באנדרטת דנגור. שישה מהלוחמים בכוח זה נהרגו וחמישה נפצעו. הכוח חולץ בצהרי אותו יום.
לקראת השעה 14:00 הגיעו לוחמים משייטת 13 וטיהרו את מוצב סופה ממחבלים שחדרו אליו. לאחר הקרב נמנו במקום 15 גופות מחבלים שנהרגו בידי לוחמי הנח"ל וכ־40 מחבלים שנהרגו בידי לוחמי השייטת[218][219][220].
מוצב כיסופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב מוצב כיסופים
במוצב כיסופים שהו לוחמי גדוד 51 של חטיבת גולני. במשך שעות ארוכות הם ניהלו קרב נגד עשרות רבות של מחבלים, שהיו מצוידים ברובי סער, רקטות נגד טנקים ורימונים. בקרב נהרגו שמונה לוחמים מהגדוד. בתום כ־50 שעות הצליחו לוחמי הגדוד, בסיועו של כוח סיירת אגוז שהצטרף אליהם, לבלום את המחבלים ולטהר את השטח.
מוצב נחל עוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב מוצב נחל עוז
מחבלים שהשתייכו לזרוע הצבאית של חמאס פשטו על מוצב נחל עוז, וניהלו קרב עם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני. בקרב נהרגו רבים מלוחמי הגדוד (נוסף על האזרחים שנרצחו בטבח בנחל עוז). בתום שעות רבות של לחימה הצליחו חיילי צה"ל לבלום את המחבלים, בעזרת תגבורת של חיילי סיירת צנחנים.
מוצב מארס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצב מארס, שבו החזיקו כ־20 חיילים מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 של חטיבת גולני, היה המוצב היחיד שמחבלי חמאס לא הצליחו לחדור אליו. עם תחילת המתקפה עלו הלוחמים לעמדות המוצב עם מקלעי מאג, ובקרב שנמשך שעות הם הרגו כ־90 מחבלים[221].
בסיס זיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב זיקים
מחבלי חמאס חדרו לשטח ישראל מהים ודרך גדר המערכת, 1.5 ק"מ דרומית למחנה זיקים, שהוא בסיס הטירונים של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף. רוב החיילים בבסיס זה, 90 טירונים, התגייסו לצה"ל רק חודשיים קודם לכן. בבסיס שהתה משפחת רב בת עשר נפשות, שבאה ביום שישי לעשות את השבת ואת החג עם החיילים בבסיס (אם המשפחה, מיכל אלון, הייתה אחות במקצועה). לבסיס הגיעו בזמן האירוע עוד כ־20 עד 30 אזרחים שברחו ממחבלים בחוף זיקים.
מייד כשהחל ירי הרקטות מרצועת עזה החליפו חיילי סגל הבסיס את הטירונים שהיו בעמדות השמירה סביבו, והטירונים נשלחו לתפוס מחסה במיגוניות. שעה לאחר מכן, ב־07:31, החל ירי של כ־50 מחבלים על הבסיס. מול המחבלים ניצבו בעיקר חיילי סגל הבסיס. בטיפול בנפגעים השתתפה מיכל אלון, היא נורתה על ידי מחבל. בקרב, שהסתיים לפני השעה 10:00, נהרגו שבעה חיילים (ארבעה לוחמים ושלוש לוחמות) ונפצעו שבעה נוספים. בסוף הקרב המחבלים הוכנעו והבסיס לא נכבש.
מערכת רואה־יורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צה"ל התקין בקו הגבול מערכות רואה־יורה הכוללות מקלע כבד המופעל מרחוק. עם תחילת המתקפה שלח החמאס רחפנים מצוידים במטעני נפץ שהשמידו את המתקנים[203].
צה"ל הציב לאורך הגבול מצלמות מעקב שחוברו למרכז בקרה ושליטה, שבו פעלו התצפיתניות. עם תחילת המתקפה ירו מחבלי החמאס במצלמות בטילים נגד טנקים[203], כבשו את בסיס התצפיתניות בנחל עוז והחזיקו בו במשך שבע שעות, עד לשחרורו בידי סיירת צנחנים[222][223].
בסיס אורים – מודיעין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הקרב בבסיס אורים
כוח חמאס שמנה כעשרה מחבלים התכוון לפרוץ לבסיס "ירקון" הסמוך לקיבוץ אורים (שלפי פרסומים הוא בסיס של יחידה 8200)[108]. בשל טעות בזיהוי פרצו המחבלים לבסיס סמוך השייך לפיקוד העורף. המחבלים הרגו ופצעו חיילים בתוך הבונקר וחיפשו מידע מסווג במערכות המחשב של הבסיס[224]. בבסיס שהו 14 חיילים וחיילות. בהתקפה נהרגו שבעה מחיילי הבסיס. לעזרתם הגיעו לוחמים מיחידת שלדג[225], חיילים מחטיבת המרום, חיילים מיחידה 414 של חיל האיסוף הקרבי מהבסיס הסמוך ואנשי יחידת המשא ומתן המטכ"לית. הכוחות שהגיעו לעזרה הרגו את המחבלים שפרצו לבסיס. אחת החיילות מיחידה 414 נהרגה בחילופי האש על הגדר בין שני הבסיסים[226][227].
יישובי עוטף עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
..jpg)
תפיסת ההגנה של צה"ל על יישובי עוטף עזה הייתה להקים מוצבי צבא קרוב ככל האפשר ליישובים, כך שאם אחד מהם יותקף, המוצב הסמוך לו יוכל להגן עליו. אולם ההיקף הרחב של המתקפה גרם לכך, שרוב היחידות בקרבת הגדר היו עסוקות בהגנה על עצמן ולא יכלו להעניק סיוע ליישובי העוטף[34].
לצד המתקפה על היישובים והבסיסים הצבאיים, חמאס הציב חוליות חסימה בצמתים ובדרכים כדי למנוע הגעת לוחמים ישראליים ליישובים. חוליות אלו היו חמושות בכלי נשק רבים כולל טילי נ"ט. החסימות גרמו לעיכוב בהגעת כוחות צבא ומשטרה אל יישובי העוטף, ויישובים רבים נותרו לבדם בהתמודדות מול המחבלים[34].
| שם | מספר תושבים | מחבלים תוקפים | כוח מגן | תושבים שנרצחו | תושבים שנחטפו | סטטוס | תיאור |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קיבוץ בארי | 1,071 | כ־300, ב־3 מוקדים שונים | 11 חברי כיתת כוננות, 5 מהם נהרגו.
כוח של לוחמי גדוד 13 ושוטרים שנהרגו. החל מ–08:37 כוח שלד"ג. בהמשך סיירת מטכ"ל ולאחר מכן כוחות צה"ל רבים נוספים |
מעל 100 תושבים,
19 חיילים, 7 שוטרים |
31 | נכבש למשך יומיים וחצי | בתחילת מתקפת הפתע חדרו לקיבוץ בארי יותר ממאה מחבלים חמושים היטב. הם התגברו על כיתת הכוננות ועל הכוחות הראשונים שהוזעקו למקום, וערכו טבח בתושבי הקיבוץ. נרצחו כ־92 מיושבי הקיבוץ[228]. 31 תושבים נחטפו לרצועת עזה בידי חמאס. המחבלים גרמו הרס רב למבנים ורכוש בקיבוץ. במעשי הטבח, ההרס והביזה השתתפו אזרחים עזתים שהגיעו לקיבוץ במהלך הטבח. כוחות גדולים מיחידות צה"ל ומשטרת ישראל, בפיקודו של תא"ל ברק חירם, הגיעו לקיבוץ, ובלחימה קשה, שנמשכה עד יום שני בצהריים, הסתיים טיהור הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו במתחמים שונים בקיבוץ, חלקם עם אזרחים לכודים[229][230] |
| מושב נתיב העשרה | 948 | 35, 6 עם מצנחי רחיפה | כיתת כוננות (6 שעות),
צבא החל משעה 12:00 |
21 | קרב של כיתת הכוננות בתוך המושב | מחבלים חדרו למושב נתיב העשרה שנמצא 100 מטרים מקו הגבול, ורצחו 21 מתושביו[231][232]. חלק מהנרצחים היו בני אותה משפחה, כמו משפחת וקס, משפחת מולכו, משפחת אקוני ומשפחת תעסה. הצבא הגיע לנתיב העשרה רק בשעות הצהריים, לאחר שש שעות שבהן לחמו התושבים לבדם | |
| קיבוץ כפר עזה | 787 | 140 | כיתת הכוננות, 7 מתוכה נהרגו. מ־8 בבוקר הגיעו כוחות מחטיבת עוז, מחטיבת הצנחנים ומסיירת נח"ל | 64 | 19 | נכבש למשך יומיים | בקיבוץ כפר עזה נרצחו כ־72 איש. לאחר שכוחות צה"ל הגיעו למקום התנהל קרב ממושך מול כעשרה מחבלים. הקרב נמשך עד היום השני להתקפה[233]. חלק מתושבי הקיבוץ היו נצורים בבתיהם עד ליום השלישי. |
| קיבוץ חולית | 210 | 60 | 15 אזרחים, 2 חיילים | 6 | נכבש | בטבח ב לקיבוץ חולית נרצחו 13 מתושבי הקיבוץ, שני עובדים זרים ושני לוחמי מילואים.
4 בדואים שעבדו בקיבוץ ושני תושבים נוספים נחטפו לרצועת עזה. | |
| קיבוץ ניר עוז | 380 | מאות | 38 | 72 | נכבש | בקיבוץ ניר עוז הציתו המחבלים בתים וזרעו הרס, בעוד אנשי הקיבוץ מסתגרים בממ"דים ונועלים אותם מבפנים. נרצחו 38 בני אדם, ובכלל זה משפחה שלמה בת חמש נפשות[234][235]. נחטפו יותר מ–70 תושבים, בהם סבתא ומשפחה בת חמש נפשות, נילי מרגלית – אחות מבית חולים סורוקה בת הקיבוץ, וכן[236] אישה עם שני ילדיה ושני הוריה[237]. כן נחטפו בני משפחת ביבס, בהם החטוף הצעיר ביותר, כפיר – בן 9 חודשים. לקראת הערב הגיעו כוחות לחלץ את הנצורים. 160 חברי הקיבוץ נותרו עוד לילה בגני הילדים ואחר כך פונו לאילת[238]. | |
| קיבוץ נחל עוז | 749 | 20 לפחות | 16 | 8 | נכבש | בקיבוץ נחל עוז נרצחו 15 מחברי הקיבוץ וכן שוטר שהגיע למקום. 8 תושבים נחטפו. אחרי יותר מ־12 שעות של לחימה צה"ל השיג שליטה על הקיבוץ ופינה את תושביו. | |
| קיבוץ סופה | 233 | 35–45 | 3 | מחבלים חדרו לקיבוץ | עשרות מחבלים הסתערו על קיבוץ סופה. אליה לילינטל, רבש"ץ הקיבוץ, זיהה את המחבלים בשלב מוקדם, הרג כמה מהם ואסף את כיתת הכוננות, שמנתה שישה אנשים. כיתת הכוננות בלמה את רוב המחבלים בגדר הקיבוץ והגנה על חייהם של כ־200 מתושבי המקום. שלושה מחברי הקיבוץ נרצחו במתקפה. לאחר כשש שעות לחימה הגיעו כוחות הביטחון לקיבוץ. 20 מחבלים נהרגו בקרב ועשרה נלכדו[239][240][241]. | ||
| קיבוץ עין השלושה | 353 | עשרות | 4 חברי כיתת כוננות | 4 | בעין השלושה נרצחו ארבעה תושבים בידי מחבלי חמאס. המתקפה נבלמה על ידי ארבעת חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ. | ||
| מושב יכיני | 730 | עשרות | 18 אנשים בכיתת כוננות עם רובה אחד ואקדחים, וכן שוטרים שהגיעו למקום | 5 תושבים, 2 לוחמים | סמוך ל־7:40 פשטו עשרות מחבלים על המושב יכיני. במתקפה נהרגו שבעה בני אדם. רבש"ץ המושב שהה בתאילנד ניהל את בלימת המתקפה משם. | ||
| קיבוץ זיקים | 918 | 8 | 12 אנשי כיתת הכוננות | כיתת כוננות של קיבוץ זיקים שמנתה 12 חברים נלחמה ב־8 מחבלים שהגיעו ברכב סוואנה ותקפו את הקיבוץ. לאחר קרב שנמשך כשעה, ולאחר שאחד מחברי כיתת הכוננות הצליח לאגף את התוקפים, נהרגו כל המחבלים, בקרב נפצעו שני חברי קיבוץ[242]. בהמשך פונו חברי הקיבוץ לקיבוץ מעלה החמישה[243]. | |||
| כרם שלום | 220 | עשרות משער אחד ועוד 50 משער אחר | 9 חברי כיתת כוננות,
6 חיילי סיירת נח"ל (6 שעות), מסוק קרב וטנק |
2 אזרחים, 3 חיילים | לא נכבש | כיתת כוננות בקיבוץ כרם שלום, שמנתה תשעה תושבי הקיבוץ ושישה חיילים סדירים, נלחמה במשך 6 שעות במחבלים שתקפו את הקיבוץ ומנעה את נפילתו, עד שהגיעו הכוחות הסדירים. בלחימה נהרגו שניים מחברי כיתת הכוננות[244] | |
| קיבוץ ניר עם | 726 | 35 לפחות | כיתת כוננות (3 שעות),
בהמשך טנק, חיילי גולני ולוחמי משמר הגבול |
2 חיילים | 1 | לא נכבש | בקיבוץ ניר עם הציבה הרבשצ"ית, ענבל ליברמן, את מחלקת הכוננות במארבים לאורך הגדר ברגע שהגיעה הידיעה הראשונה שמשהו מתרחש. את הקיבוץ תקפו 35 מחבלים, וחברי כיתת הכוננות ניהלו אתם קרב במשך כשלוש שעות. בקרב נהרגו שני מחבלים[245][246][247].
בהמשך הגיעו לקיבוץ לוחמי היחידה הטקטית ויחידת המסתערבים של משמר הגבול, ומאוחר יותר הצטרף אליהם גם גדוד 13 של חטיבת גולני. הלוחמים ניהלו קרב מול המחבלים והרגו אותם. שני לוחמים נהרגו בקרב. כל תושבי הקיבוץ ניצלו מטבח[248]. |
| קיבוץ עלומים | 531 | מעל 30 | 12 חברי כיתת כוננות (6 שעות). יחידת מצדה ויהל"ם משעה 12:00, וכן מסוק קרב | 17 | 8 | לא נכבש | על קיבוץ עלומים פשטו כ־30 מחבלים, שנהדפו על ידי אנשי כיתת הכוננות (בת 12 תושבים), שהרגו עשרה מהמחבלים. אנשי הקיבוץ ניהלו את הקרב לבדם, עד שהגיעו כוחות מיחידת מצדה ויהל"ם בשעה 12:00. בקרב היו הרוג אחד ופצוע אחד בצד הישראלי. בהמשך פנו המחבלים לרפת, רצחו 16 עובדים זרים מנפאל ומתאילנד וחטפו שמונה מהם. הם שרפו את הסילו ואת מכון החליבה, חוררו ביריות את מכלי החלב וזרעו הרס רב. ב־12:30 הגיעו עשרות מחבלים לאזור בית האריזה של הקיבוץ, שם נתקלו בכוח צנחנים ומסוק קרב הרג את מרביתם. ביום שני פונו חברי הקיבוץ לנתניה[249]. |
| קיבוץ סעד | 838 | 32 | כיתת כוננות, טנק צה"לי | לא נכבש | כ־30 מחבלים ניסו להיכנס לקיבוץ סעד באזור 11:00 בבוקר. הם הגיעו לשער הקיבוץ, שהיה סגור בגלל החג, ירו RPG וזרקו רימונים עליו, אך הניסיון לפרוץ אותו לא צלח והשער נשאר נעול. באותו זמן ירתה לכיוונם כיתת הכוננות של היישוב, והגיע טנק בודד שפגע במחבלים רבים. המחבלים נסוגו[250][251].
בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאה תוכנית לכיבוש סעד בעזרת כוחות ממזרח ומערב. בין המטרות היו גם כיבוש בית הספר דעת וכיבוש מדרשת בני עקיבא[190][252]. | ||
| קיבוץ כיסופים | 294 | עשרות | 18 | 4 | במתקפה על כיסופים נרצחו שמונה חברי קיבוץ ושישה עובדים זרים. חבר קיבוץ נוסף נהרג בקרב בכפר עזה. ארבעה מחברי הקיבוץ נחטפו. למבני הקיבוץ נגרם נזק כבד. הקיבוץ פונה מתושביו במוצאי שבת. ביום שלישי הגיע לקיבוץ מנהל הרפת, תושב אשקלון, ונרצח בידי מחבלים שארבו לו. שני טנקים שהרגו מחבלים הרסו בתוך כך את מכון החליבה[253]. | ||
| קיבוץ רעים | 422 | עשרות | 5 | 5 | עשרות מחבלים תקפו את קיבוץ רעים, ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שכללה שישה חברים[254]. חמישה מתושבי הקיבוץ נהרגו וחמישה נחטפו[255]. | ||
| קיבוץ ארז | 616 | 1 | עם תחילת המתקפה התקשר רבש"ץ קיבוץ ארז, שלא נכח באזור, לקודמו בתפקיד. זה הקפיץ את כיתת הכוננות לעמדות דקות לפני ניסיון החדירה של המחבלים לקיבוץ. שניים מחברי כיתת הכוננות, שהתמקמו בעמדת תצפית גבוהה, פתחו באש לעבר שני טנדרים בכביש הגישה לקיבוץ (לאחר שזוהו כרכבי מחבלים) ובמקום התפתח קרב יריות. לעזרתה של כיתת הכוננות הגיעה תגבורת מקיבוץ אור הנר, והקרב נמשך כשלוש שעות. רוב המחבלים נפגעו בלי שהצליחו לחדור לקיבוץ. בקרב נהרג סרן במילואים אמיר נעים, תושב הקיבוץ וחבר בכיתת הכוננות[256][257]. | ||||
| ניר יצחק | 633 | עשרות | 3 | 4 לפחות | בקיבוץ ניר יצחק פעלה כיתת הכוננות מול עשרות מחבלים והצליחה חלקית לעצור את המתקפה, אך ארבעה מחברי כיתת הכוננות נחטפו. המחבלים רצחו שלושה מחברי הקיבוץ (ובהם הרבש"ץ) וחטפו לרצועת עזה מספר לא ידוע של חברים[258]. | ||
| קיבוץ מגן | 540 | 30 | 2 | כיתת הכוננות של קיבוץ מגן הדפה את המתקפה. כוחות צה"ל הגיעו לאזור רק לאחר כשבע שעות. חבר הקיבוץ אבי פליישר נרצח במתקפה, ושני אחרים נפצעו. למחרת שוב היה ניסיון חדירה לקיבוץ; הניסיון נהדף על ידי כוחות צה"ל. ב־9 באוקטובר הקיבוץ פונה. | |||
| מושב פרי גן | 249 | 4 | במושב פרי גן ניצלו המחבלים את חסרונם של רוב החברים בחוליית הכוננות, שהיו מחוץ ליישוב, והצליחו לחדור ליישוב ולירות על תושבים. שלושה מחברי כיתת הכוננות של היישוב שלומית בהם הרבש"ץ הגיעו מיוזמתם לסייע בהגנת פרי גן, ולאחר שחלקם נפצעו הוזעקו עוד מחברי כיתת הכוננות של שלומית. בסך הכל השתתפו בקרב 11 מחברי כיתת הכוננות של המושב שלומית; ארבעה מתוכם נהרגו וארבעה נפצעו[259][260]. | ||||
| קיבוץ יד מרדכי | 830 | לפחות 35 | כיתת כוננות,
3 לוחמי מג"ב בבוקר, ובהמשך לוחמי ימ"מ |
2 חיילים,
2 אזרחים |
לא נכבש | עם תחילת המתקפה נפרסה כיתת הכוננות של יד מרדכי לאורך הגדר הדרומית והשער. ההיתקלות הראשונה עם המחבלים הייתה בקרבת השער. למקום הגיעו גם שלושה לוחמי מג"ב, שקיבלו פקודה לחסום את צומת יד מרדכי. החל קרב יריות מול כ־20 מחבלים שהגיעו לשער הקיבוץ על שמונה אופנועים. המחבלים ירו רקטת RPG לכיוון רכבם של אנשי מג"ב. הם החטיאו את המטרה, אך הצליחו לפרוץ את גדר הקיבוץ. ללחימה הצטרפו כמה לוחמי ימ"מ, שהצליחו להרוג את המחבלים. זמן קצר לאחר מכן הגיע לגדר הקיבוץ טנדר נוסף ועליו כשמונה מחבלים. כוח המגן התפצל, איגף את המחבלים והרג אותם. המחבלים לא הצליחו לחדור לקיבוץ[261]. | |
| קיבוץ מפלסים | 1,057 | מעל 30 | כיתת כוננות, בשעה 15:00 לוחמי חטיבת כפיר | 4 אזרחים, 4 לוחמי שב"כ | כ־30 מחבלים תקפו את קיבוץ מפלסים, ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שלו. בצומת הכניסה לקיבוץ רצחו מחבלי חמאס אזרחים, ולאחר מכן פוצצו את שער הולכי הרגל הראשי וחדרו לקיבוץ. ליד רפת הקיבוץ חטפו המחבלים קבוצת עובדים תאילנדים, אך לאחר שספגו ירי מכיתת הכוננות שחררו אותם[262]. המחבלים תקפו את הקיבוץ בשלושה מוקדים, ונהדפו.
בשעה 15:00 לערך חברו אל כיתת הכוננות לוחמי גדוד ההכשרות של חטיבת כפיר. הם סייעו לחברי כיתת הכוננות להדוף את המחבלים, החלו לפנות אזרחים והגנו על גבולות הקיבוץ. בקרב נפצעו מספר לוחמים. באזור אנדרטת חץ שחור שליד מפלסים נערך קרב קשה בין מאות מחבלים לאנשי שב"כ, ימ"מ וחיל האוויר. בקרבות באזור הקיבוץ נהרגו כ־200 מחבלים. השאר נמלטו, רובם לרצועת עזה. | ||
| עיקול מפלסים | כ־50 | בעיקול כביש המכונה 'עיקול מפלסים' ליד קיבוץ מפלסים העמידו המחבלים מארב. כלי רכב חסמו את הציר, והמחבלים ירו בתת־מקלע על כלי רכב שעברו בכביש – בעיקר מבלים שברחו מהמסיבה בנובה.
המחבלים ביצעו וידואי הריגה, אנסו נשים ולאחר מכן שרפו אותן בחיים. בעיקול מפלסים נרצחו כ־50 אזרחים ישראלים, ורבים נחטפו לרצועת עזה. | |||||
| מושב מבטחים | 455 | כיתת כוננות עם 3 כלי נשק, כוחות מיוחדים משעה 14:00 | 5 | לא נכבש | מחבלים הגיעו למושב מבטחים והצליחו להיכנס אליו. מולם עמדה כיתת כוננות שרק לשלושה מחבריה היו כלי נשק. בקרב נהרגו חמישה מהמגינים, בהם הרבש"ץ דן אסולין. בשעה 14:00 הגיעו כוחות חילוץ מיוחדים[263]. | ||
| קיבוץ נירים | 416 | 50 | 9 לפחות | 5 | את קיבוץ נירים תקפו כ־20 מחבלים. כיתת הכוננות וקצין משטרה ששהה בקיבוץ ניהלו במשך שעתיים קרב מול המחבלים, כשהם מתבצרים על הסילו. בהמשך הגיע מסוק וירה על מחבלים ששהו מחוץ לגדר. רק לאחר שבע שעות הגיעה למקום תגבורת צה"לית. באירוע נהרגו חמישה מחברי הקיבוץ וחמישה אחרים נחטפו[264][265]. | ||
| מושב עין הבשור | 1,109 | 30–50 | כיתת כוננות 78 איש, 6 רובים, רכב צה"לי בשעה 08:36 | לא נכבש | במושב עין הבשור נתקלו המחבלים בכיתת כוננות גדולה, שכללה כ־78 מחברי המושב. כיתת הכוננות הוקמה זמן קצר קודם לכן כדי להתמודד עם גניבת כלי רכב. לכיתת הכוננות היו חמישה כלי נשק ארוכים מסוג M-16 ואקדחים, והיא הצליחה לבלום את המחבלים בשער המערבי. בקרב נפצעו שניים מחברי המושב[266]. | ||
| קיבוץ גבים | 619 | לא נכבש | בקיבוץ גבים הגיעו המחבלים עד לגדר וניהלו קרב עם הרבש"צ ואחד מחברי כיתת הכוננות. בסיום הקרב נסוגו המחבלים. שני חברי הקיבוץ שלחמו בהם נפצעו ופונו אחרי שעות ארוכות[264]. | ||||
| מושב יתד | 570 | 15 | כיתת כוננות, לוחמי גדוד קרקל | מחבלים חדרו
אך נבלמו |
15 מחבלים על טנדרים ואופנועים תקפו את מושב יתד. חברי כיתת הכוננות של המושב וכן לוחמים מגדוד קרקל, בפיקודה של אור ליבני־בן יהודה, ניהלו קרב עם המחבלים והצליחו לבלום ולהרוג אותם[267]. | ||
| מנחת שדה תימן | 2 | שני מחבלים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נלכדו בלילה של 11–12 באוקטובר ליד שדה תימן, כ־35 ק"מ מרצועת עזה[268]. |
ערי הנגב המערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרב שדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב שדרות
הקרב בשדרות נמשך מ־7 עד 9 באוקטובר 2023. במהלכו נרצחו ונהרגו 52 ישראלים. המחבלים חדרו לעיר שדרות, ניהלו חילופי אש עם יחידות משטרת ישראל ואזרחים, ורצחו ופצעו רבים[269]. המחבלים כבשו את תחנת המשטרה המקומית[270]. עם הגעת תגבורת של צה"ל[271] נערך קרב קשה על תחנת המשטרה, שנמשך כ־20 שעות. בסופו העדיפו כוחות הביטחון להרוס את הבניין על המחבלים שהתבצרו בו[272]. לפחות 20 שוטרים נהרגו באירוע[273].
הטבח באופקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב אופקים
הטבח התרחש בין 7 ל־9 באוקטובר. נרצחו בו 34 מתושבי אופקים[274]. שוטרים, לוחמי ימ"מ, אזרחים חמושים בכלי נשק אישיים, וחיילים בחופשה נלחמו במחבלים במשך שעות. בקרבות נהרגו שמונה שוטרים וחמישה חיילים.
שטחים פתוחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחבלי חמאס פשטו על יותר מ־30 יעדים אזרחיים בתחומי העוטף, בהם שלוש ערים, מעל 20 קיבוצים, כחמישה מושבים, מסיבת טבע וחוף ים. במקצתם נערכו קרבות הגנה של התושבים ובמקצתם התבצע טבח. המחבלים הרגו למעלה מ־800 אזרחים וחטפו יותר ממאתיים אזרחים וחיילים לרצועת עזה.
הטבח בפסטיבל נובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובה
עשרות מחבלים הגיעו למתחם מסיבת טבע ביער רעים, ירו לעבר המשתתפים והשליכו רימונים. מספר הנרצחים בפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל מוערך ב־364 לכל הפחות, 17 מתוכם שוטרים[275]. מאות נפצעו[276], ומחבלי חמאס חטפו חלק מהמשתתפים לעזה.
מסיבת פסיידאק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק
מסיבת פסיידאק הייתה מסיבת טבע קטנה שהתקיימה בשטחים החקלאיים שבין ניר עוז לנירים. לפי עדויות של משתתפי המסיבה חמאס לא ידע עליה ולכן לא תקף אותה, אך חלק מהמשתתפים עזבו את מתחם המסיבה לאחר שהחלה מתקפת הטילים בבוקר 7 באוקטובר כדי להגיע למרחב מוגן, ו־16 מהם נרצחו בזמן מנוסתם בכבישים, במיגוניות או בקרבת היישובים הסמוכים[277][278].
חוף זיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הטבח בחוף זיקים
במהלך המתקפה, מחבלים פלשו לחוף זיקים (החוף הדרומי ביותר בחופי הים התיכון של ישראל). את הפעולה ביצעה חוליות קומנדו ימי של מחבלי גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. נרצחו כעשרים ישראלים ששהו בחוף. כוחות מיחידת מגלן הרגו את המחבלים. בין 20 ל־30 אזרחים ברחו מהמחבלים ומצאו מחסה במחנה זיקים[279].
כביש 232
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הטבח בכביש 232
כביש 232 (הכביש הראשי והחשוב של אזור עוטף עזה) נכבש בבוקר המתקפה על ידי מאות מחבלים, שארבו בכל צומת ובמספר רב של נקודות בכביש. בכביש זה נרצחו עשרות ישראלים.
קרבות הבלימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצב הפיקוד העליון של צה"ל ("הבור") הופתע לחלוטין מהמתקפה[280]. בשעות הראשונות לא ידעו במוצב הפיקוד את היקף החדירה ואת גודל המתקפה, ומשום כך התקשו לנהל את הבלימה[281][282].
ורק בשעה 11:30 יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה לתקשורת והכריז כי "אנחנו במלחמה".
כיתות הכוננות בקיבוצים ובמושבים, שהגנו על ביתן, היו הקו הראשון מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים, ורבים מחבריהן נהרגו[283]. אזרחים חמושים באקדחים לחמו במחבלים בתוך הבתים. כוחות ימ"מ ויחידות מובחרות בצה"ל הוקפצו בנוהל חירום לאזור וליישובים שהותקפו. לוחמי הימ"מ הרגו כ־200 מחבלים, ותשעה לוחמים וקצינים של היחידה נהרגו בקרבות[284].
שלושה גדודי חי"ר – גדוד 931 מחטיבת הנח"ל, גדוד 890 מחטיבת הצנחנים וגדוד קרקל מחיל הגנת הגבולות – הוקפצו בשעות הבוקר של 7 באוקטובר והשתתפו בבלימת המתקפה[219]. יחידות עילית של צה״ל – סיירת מטכ״ל, שלדג, שייטת 13 ויהל״ם – הוקפצו לזירות הלחימה ביישובי העוטף וניהלו שם לחימה משעות הבוקר המוקדמות. היחידות אגוז, מגלן ודובדבן מחטיבת הקומנדו הוקפצו בשעות הבוקר המוקדמות והשתתפו בקרבות בכפר עזה, כיסופים ונחל עוז. בחלק מהיישובים הצליחו כיתות הכוננות לבלום את המחבלים, אך ביישובים רבים גברו המחבלים, שהיו בכוח עדיף, על המגינים. הם חדרו ליישובים ופגעו אנושות בתושבים וברכושם. המחבלים כבשו עשרות בתים של תושבים, וכשנפוצה הידיעה על הכיבוש ברחבי רצועת עזה הצטרפו אל התוקפים אזרחים עזתים לא חמושים שעסקו בביזה.
שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה[207]. כשעה לאחר תחילת המתקפה הנחה דובר צה"ל את תושבי הדרום והמרכז להימצא סמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה – בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה[285].
בעקבות המתקפה פעלו צה"ל ומשטרת ישראל לטיהור עוטף עזה מהמחבלים שחדרו לשם. מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו ב־7 באוקטובר, וקרבות עם מחבלים בשטח ישראל נמשכו גם ב־8 באוקטובר, שבתחילתו נותרו שישה מוקדי לחימה בשטח ישראל. בינתיים החלה מלחמת חרבות ברזל, שבה הפציץ חיל האוויר הישראלי מאות מטרות של חמאס ברצועת עזה, ונערך גיוס מילואים. ב־9 באוקטובר הסתיימה הלחימה ביישובי העוטף, אך נמשכו הסריקות לחיפוש מחבלים מסתתרים.
הזירה היבשתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד מחוז דרום של משטרת ישראל, ניצב אמיר כהן, תושב שדרות, הכריז ב־06:41 על קוד "פרש פלשת"[286], שמשמעותו היערכות חירום נוכח חדירה עוינת, כלומר הקפצתם של כל כוחות המשטרה במחוז לנקודות מפתח. בתוך 40 דקות הגיעו כוחות ימ"מ ראשונים לזירות הלחימה, וכעבור זמן קצר הגיעו שאר לוחמי היחידה. לוחמי צה"ל שהיו בבסיסים הסמוכים ליישובים, בהם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני, ושוטרי משטרת ישראל, הגיעו להגן על חלק מהיישובים, אך כוחם היה דל בהשוואה לכוח המחבלים ורבים מהם נפגעו. כוח של 23 לוחמי נוחב'ה נועד לפרוץ לבית הסוהר שקמה באשקלון ולשחרר אסירים פלסטיניים הכלואים בו. כוחות מג"ב נטרלו בצומת יד מרדכי את המחבלים שנעו צפונה על שמונה אופנועים לכיוון אשקלון, אשדוד וקריית גת[287]. חלק מהמחבלים חמקו והצליחו להגיע לשדרות, ושם השתתפו בעימותים עם צה"ל והמשטרה[288].
כרבע שעה אחרי תחילת המתקפה הגיעו מחבלים רבים, רכובים על טנדרים ואופנועים וחמושים היטב, אל מחנה רעים, שבו שוכנת מפקדת אוגדת עזה. תת־אלוף אבי רוזנפלד, מפקד אוגדת עזה, שידר לבור בקריה את פקודת "פרש פלשת"[289]. רוזנפלד הורה לפתוח את המפקדה החליפית של אוגדת עזה, אך מחבלי הנוח'בה חסמו את הדרכים למפקדת האוגדה ברעים. חדרי מלחמה במפקדה ברעים הועלו באש או נפגעו ממטחי פצמ"רים. גם התשתיות המבצעיות בבסיס נפגעו. מפקדים מהמטה המבצעי, שהוקפצו מהבית, הועברו בעקבות כך למפקדה החליפית[289]. לאחר קרב של 40–60 דקות, הכניעו 30 מחבלים את השומרים ונעו פנימה אל המפקדה. בחמ"ל הגיפו חיילי צה"ל את דלת הברזל שבכניסה, והנותרים בחוץ המשיכו את הלחימה במחבלים. בד בבד, בחמ"ל האוגדה המשיכו לנהל את הלחימה האוגדתית אל מול מתקפת המחבלים בכל הגזרה[290]. הקרב הסתיים אחרי שש בערב, לאחר 13 שעות של לחימה[214].
בעקבות פקודת "פרש פלשת" הזניקה חטיבת המבצעים את כלל כוחות הכוננות של צה"ל, ובכלל זה יחידות מובחרות, בהן שייטת 13 ויחידת שלדג, גדודי הצנחנים וביסל"ח. חיילים נוספים נהרו דרומה, חלקם על דעת עצמם[289]. לוחמי יחידות מיוחדות של שלדג, סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יהל"ם, הלוט"ר, הימ"ס, היס"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול, היחידה המבצעית של השב"כ[169], יחידת מצדה ועוד הוזנקו לקרבות הבלימה[290].
שלושה גדודי חי"ר: גדוד 931 מחטיבת הנח"ל, גדוד 890 מחטיבת הצנחנים, וגדוד קרקל מחיל הגנת הגבולות הוקפצו בשעות הבוקר של 7 באוקטובר והשתתפו בבלימת המתקפה[219]. יחידות אגוז, מגלן ודובדבן מחטיבת הקומנדו הוקפצו בשעות הבוקר המוקדמות והשתתפו בקרבות בכפר עזה, כיסופים ונחל עוז.
שני מפקדי אוגדות פעילים – תא"ל דן גולדפוס מפקד אוגדה 98 ותא"ל ברק חירם מפקד אוגדה 99 – הגיעו מיוזמתם לעוטף עזה, אספו אליהם כוחות שהיו בשטח וחילקו ביניהם את הפיקוד[291].
רק כעבור שעות אחדות מתחילת המתקפה הגיעו לוחמי צה"ל בהיקף משמעותי, והחלו לטהר את היישובים ממחבלים[229]. בבוקר של 9 באוקטובר עדיין לא טוהרו הקיבוצים בארי וכפר עזה, ונמשך הקרב בשדרות[292]. לקראת הצהריים הודיע דובר צה"ל כי כל היישובים טוהרו, אך ייתכן שעדיין נמצאים מחבלים בשטח ישראל[293]. ב־10 באוקטובר נהרגו 22 מחבלים בשמונה מוקדים[294].
הזירה האווירית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תחילת שיגורי הרקטות בשעה 06:28 הוזנקו לאוויר שני מטוסי קרב מבסיס חצרים. הם פיטרלו כשעה סביב אסדת הגז תמר מחשש לפגיעה בה באמצעות כטב"מ[295]. מבין שתי טייסות מסוקי הקרב, טייסת 113 החזיקה כוננות בצפון וטייסת 190 הייתה בהדממה.
צמד מסוקי קרב שהיה בכוננות מיידית לטובת אוגדת עזה הגיע לעוטף סביב 7:30–8:00 מבסיס רמת דוד שבצפון. מבסיס רמון הגיע מסוק קרב ראשון לעוטף ב־8:32. במשך היום הופעלו 10 מסוקי קרב AH־64 אפאצ'י ב־28 גיחות. הם ירו פגזי תותחים 30 מ"מ וטילי הלפייר[296]. הופעלו גם כטמ"מי זיק חמושים של חיל התותחנים (שחלקם הגיעו מבסיס פלמחים[297]).
בתחילה הופעלו מסוקי הקרב כדי לעצור את שטף המחבלים והמון האזרחים שנהרו לשטח ישראל דרך הפרצות בגדר הגבול. בהמשך הופעלו המסוקים לטובת הבסיסים והיישובים. בארבע השעות הראשונות מתחילת הקרבות תקפו מסוקי קרב ומטוסי קרב כ־300 מטרות, רובן בשטח ישראל[298].
מספר מסוקי יסעור הטיסו את לוחמי גדוד 890 של הצנחנים. מחבלי חמאס פגעו באמצעות טיל נ"ט במסוק יסעור שהטיס לוחמי צנחנים בדרך ליישוב כרם שלום. הטייס הצליח לנחות ליד כפר מימון והלוחמים התפנו מהמסוק ללא פגע והביאו להצלת המושב. המסוק נותר בוער בשטח[299][300][301]. מסוקי ינשוף הטיסו יחידות שונות, בהן את יחידת דובדבן מאזור מעלה אדומים לאזור פרי גן ובארי[302].
הזירה הימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדקות הראשונות של המתקפה נכחו מול זיקים שתי דבורות וצרעה מפלגה 916 של חיל הים, מאוישות בלוחמים ולוחמות[303][304].
סירה מהירה ושש סירות גומי שהובילו מחבלים פשטו אל חוף זיקים ואשקלון. על כל סירה היו בין שישה לשמונה מחבלים. לוחמי פלגה 916 הטביעו שתיים מתוך שבע סירות החמאס ופגעו בכל המחבלים שהיו במים. 5 סירות מחבלים הצליחו להגיע לחוף, אך כוחות צה"ל הרגו את רוב המחבלים. כ־20 מחבלים נהרגו. כמו כן, חיל הים פגע בכלי חקלאי שניסה לפרוץ את גדר הגבול בקרבת החוף ובחוליות מחבלים נוספות ביבשה[305]. כך שובשה החדירה מהים ונמנעה פגיעה בשני אתרים אסטרטגיים הסמוכים לחוף העזתי: מתקן קו צינור הנפט ותחנת הכוח רוטנברג באשקלון.
עם זאת, חלק מהמחבלים הגיעו אל החוף[306] ופגעו בישראלים. חוליות קומנדו ימי של חמאס נחתו בחוף זיקים ורצחו דייגים ומתרחצים ישראלים.
חילוץ תושבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צה"ל וכוחות המשטרה פעלו כדי לחלץ ישראלים וזרים שהותקפו. הישראלים שלחו בקשות לעזרה באמצעות טלפונים ניידים לקרוביהם ולמשטרה.
משפחות בקיבוצים הסתגרו בממ"דים. סרן (במיל') אלחנן קלמנזון מעותניאל הגיע לקיבוץ בארי עם אחיו ואחיינו במהלך הקרבות בקיבוץ. הם חילצו ממנו כמאה אנשים. בפעולה זו אלחנן נהרג ואחיו מנחם נפצע[307].
אלפי אנשים שהיו בפסטיבל המוזיקה נובה ברחו לכל עבר. חלקם ברחו לפרדסים, לשדות, למכולות ועוד. חלקם העמידו פני מתים וכך ניצלו. כעשרה בדואים עסקו בחילוץ ישראלים מהמסיבה ברעים. שלושה מהם נהרגו בפעילות[308]. עווד דראושה, פרמדיק מאכסאל, העניק סיוע רפואי ופינוי לנפגעים בפסטיבל המוזיקה ולבסוף נרצח גם הוא[309][310].
כוחות הביטחון ואזרחים פעלו לאיתור וחילוץ נפגעים מאזור הקרבות. לוחמים ותיקים, בהם אלוף במיל' יאיר גולן, אלוף דוד זיני, אלוף במיל' נועם תיבון, תא"ל רומן גופמן, תא"ל עופר וינטר, תא"ל יעקב הלר ואלוף משנה במיל' ליאון בר שנהרג, הגיעו לאזורי הקרבות וסייעו בלחימה ובחילוץ נפגעים[311].
ביום השני ללחימה הגיעו לשטחי הלחימה, ברכבי שטח, כ־600 מתנדבים בדואים ישראלים, רובם משבט אל עזאזמה, והחלו לחפש נעדרים. בשלב מאוחר יותר התלוו אליהם שוטרים ומאבטחים. הם חילצו מאות אנשים בעשרות מוקדים[312].
התמודדות המערך הרפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקפות חמאס על צוותים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחבלי חמאס תקפו במכוון צוותים רפואיים, אמבולנסים, מרפאות ומתקנים רפואיים. תשעה רכבי הצלה נשרפו והושבתו ואנשי רפואה נרצחו ונפצעו[313]. בקיבוץ סופה הותקף אמבולנס בידי מחבלים. הם ירו בגלגליו ונטרלו אותו[314]. האמבולנס של קיבוץ ניר עוז נשרף כליל בידי מחבלים[315]. בכיסופים ירו מחבלים ברפי סמט, נהג האמבולנס של הקיבוץ ופצעו אותו. על אף פציעתו הוא טיפל בפצוע אחר מהקיבוץ. כשיצא מביתו גילה שהמחבלים פגעו בצורה קשה באמבולנס היישובי[316]. באופקים ירו המחבלים לעבר אמבולנס של מד"א ורצחו את נהגו, אהרון חיימוב[313]. האמבולנס של מנהל תחנת מד"א באופקים, דני שטקרמן, הותקף בידי חוליית מחבלים בצומת אורים ונהגו נפצע[317]. בשדרות, האמבולנס של מתנדב מד"א, חננאל ג'ראפי, נורה בידי מחבלי חמאס. ג'ראפי נפצע, חולץ בידי פרמדיקים מתחנת מד"א בשדרות ופונה לבית החולים[318]. מתנדב מד"א מקיבוץ אורים, דייוויד הולצר, העיד על ירי מכוון לעבר אמבולנס סמוך לאורים, ירי שאף תועד[319]. במסיבה ברעים ירו המחבלים רקטת RPG לעבר אמבולנס שבו היו פצועים ואנשי צוות, האמבולנס נשרף כליל ונרצחו בו כעשרה בני אדם. בין הנרצחים באמבולנס היו שני גבאי ואליקים ליבמן, שגופותיהם זוהו רק זמן רב לאחר הטבח[320][321]. כן נרצח במסיבה הפרמדיק עווד דראושה בעת שהעניק סיוע רפואי לנפגעים[309][310]. בקיבוץ כפר עזה פתחו מחבלים מחופשים לחיילי צה"ל באש לעבר אמבולנס של איחוד הצלה, חיילים שהיו במקום הרגו את המחבלים והצוות ניצל[322]. בבארי הותקפה מרפאת היישוב, שבה רוכזו פצועים שנפגעו במתקפה. נרצחו במרפאה בין השאר ד"ר דניאל לוי והפרמדיקית עמית מן, שטיפלו בפצועים[323][324]. שלש רקטות שירה חמאס פגעו במרכז רפואי ברזילי באשקלון; רקטות פגעו במחלקות נשים והיריון בסיכון ובאגף בריאות הילד וגרמו נזק רב.[42]
מנכ"ל מד"א, אלי בין, תיאר את תקיפות צוותי ההצלה במכתב למזכ"ל האו"ם: "הפרמדיקים שלנו נמצאו כשהם עדיין עוטים את כפפות הטיפול, כאשר מחבלי החמאס רצחו אותם. נהגי האמבולנסים שלנו נרצחו בדם קר על מושב הנהג בדרכם להציל חיים. האמבולנסים שלנו נשרפו ונפגעו מאש מחבלי החמאס כדי למנוע מהצוותים שלנו להציל חיים באמצעותם"[325]. דו"ח של ארגון רופאים לזכויות אדם קבע כי אירועי תקיפת צוותי ההצלה בידי חמאס ב־7 באוקטובר "מצביעים על דפוס פעולה של פגיעה מכוונת בצוותי הצלה ומתקני רפואה", וקרא לחקור את העדויות והדיווחים כפשעי מלחמה[326][327].
ויסות פצועים בין בתי החולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימים הראשונים למערכה נמתחה ביקורת על משרד הבריאות שלא ויסת את הפצועים בין בתי החולים. רוב הפצועים הועברו לסורוקה ולברזילי, ואילו בתי החולים במרכז שהועמדו במצב חירום לא קיבלו פצועים. גורמים במערך הרפואי אף ציינו שחוסר הוויסות עלה בחיי אדם[328][329][330][331].
אבידות נפש ורכוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרוגים ופצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתקפה נהרגו ונטבחו כ־1,163[332] אזרחים ישראלים וזרים, מתוכם 779[333] אזרחים, 301 חיילים, 55[334] שוטרים ו־10[335] אנשי שב"כ (שבעה מהם לוחמים מצוות טקילה)[336]. 251 אנשים נחטפו לרצועת עזה.
הנרצחת הצעירה ביותר הייתה נעאמה אבו ראשד מאבו קרינאת. אימה נורתה והיא יולדה בניתוח חירום, אך נפטרה 14 שעות לאחר היוולדה[337][338]. הנרצח המבוגר ביותר היה משה רידלר, ניצול שואה מקיבוץ חולית שהיה בן 91[339].
יותר מ־3,300 פצועים מהמתקפה הובאו לבתי חולים, בהם בית החולים סורוקה[340], המרכז הרפואי קפלן, המרכז הרפואי שמיר ומרכז רפואי ברזילי. אזרחים נקראו לתרום דם.
בין ההרוגים בחילופי אש עם המחבלים היו ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין;[341] אלוף־משנה אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שנהרג בהגנה על נירים, וגופתו נחטפה לעזה[342], אלוף־משנה יהונתן שטיינברג, מפקד חטיבת הנח"ל;[343] אלוף־משנה רועי לוי, מפקד היחידה הרב־ממדית, שנהרג בקרב בקיבוץ רעים, סגן אלוף יהונתן צור, מג"ד סיירת נח"ל, רס"ן חן בוכריס, סגן מפקד יחידת מגלן, ושני מפל"גים בסיירת מטכ"ל: רס"ן אריאל בן משה ורס"ן טל (טלכו) כהן. 55[344] שוטרים, בהם מפקדי תחנות רהט ושגב שלום, לוחמי מג"ב ותשעה לוחמי ימ"מ היו בין הנופלים.
21 ערבים־ישראלים, רובם בדואים, נרצחו במתקפה מפגיעת רקטות ומירי של מחבלים[345]. מהנרצחים הבדואים ארבעה היו מהיישוב אל־באט, שלושה מרהט, שלושה מערערה בנגב, שניים מאל־באט כחלה, שניים מאבו תלול, אחד מתל שבע ואחד מכסיפה[346].
בין הנרצחים במתקפה היו גם אזרחים זרים: 39 פועלים תאילנדים; עשרה סטודנטים נפאלים לאגרונומיה שנרצחו בעלומים; ארבעה אזרחים פיליפינים, בהם שלושה שעבדו בסיעוד קשישים בעוטף ואחת במסיבה ברעים; שני מטפלים סיעודיים מסרי לנקה שעבדו בבארי; ושלושה פועלים סינים שנרצחו בשדרות[347].
חלק מגופות ההרוגים הושחתו באמצעות שיסוף גרונות, מלכוד גופות ברימונים, שרֵפת גופות[348] שרפת אנשים חיים[349]. ואף עריפת ראשים. כמו כן ישנם עדויות רבות למעשי אונס והתעללות מינית בנשים טרם רציחתן[350][351]. בהקלטה של אחד המחבלים מטלפון של אחת הנשים שרצח הוא התגאה באוזני משפחתו: "הרגתי עשרה יהודים במו ידיי"[352]. משרד הבריאות ופסיכיאטרים הזהירו מצפייה בסרט מ־7 באוקטובר שהפיק דובר צה"ל, בנימוק שהצפייה עלולה לגרום טראומה נפשית לצופה[353]. חלק משרידי גופות הנרצחים אותרו על ידי ארכאולוגים של רשות העתיקות בשל מצבן[354].
יש עדויות לכך שצה"ל הורה ליחידות הלוחמות שלו לפעול על פי "נוהל חניבעל", אך בלי לציין באופן ברור את השם המפורש הזה.[355] ההוראה הייתה לעצור "בכל מחיר" כל ניסיון של מחבלי חמאס לחזור לעזה, גם אם הם מחזיקים בחטופים. בשבוע שלאחר המתקפה בדקו חיילי יחידות מובחרות כ־70 כלי רכב שנותרו בשטח שבין יישובי העוטף לרצועה. כלומר, כלי רכב שניסו להגיע לעזה אך ספגו בדרך ירי ממסוק קרב, כטמ"ם או טנק. לפחות בחלק מהמקרים, כל מי שהיה ברכב נהרג.[355] תחקירים מצאו שצה"ל הפעיל נוהל חניבעל כלפי חיילים ואזרחים בכמה מקומות שאליהם חדרו מחבלים[356].
| זירה | מספר הרוגים |
|---|---|
| הטבח במסיבה ברעים | 365 |
| הטבח בבארי | 100 |
| הטבח בכפר עזה | 60 |
| הטבח באופקים | 35 |
| הטבח בניר עוז | 38 |
| קרב שדרות | 41 |
| הטבח בנתיב העשרה | 21 |
| הטבח בחוף זיקים | 17 |
| הטבח בכיסופים | 18 |
| הטבח בחולית | 12 |
| הטבח בנחל עוז | 12 |
| מתקפת הטרור על ניר יצחק | 5 |
אלימות מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023
במתקפת הפתע ביצעו מחבלי חמאס תקיפות מיניות והתעללות מינית בהיקף נרחב נגד גברים, נשים ונערות ישראלים. נטען כי ההיקף והשיטתיות של פשעים אלה, לצד הרציחות והעינויים של תושבי ישראל, עונים על ההגדרה של פשעים נגד האנושות, ואף רצח עם[357][358]. לפי העדויות, הפשעים כללו אונס, אונס קבוצתי, הטלת מומים והשחתה מכוונת של איברי המין של הקורבנות[359][357].
מחבלי חמאס שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים הודו כי קיבלו פקודות מפורשות לתקוף מינית נשים ישראליות[360]. על פי עדויות שהגיעו לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, תקיפות אלה התרחשו בכל הזירות שבהן פעלו מחבלי חמאס במהלך המתקפה, כולל בטבח בנובה, בבתים בעוטף עזה ובבסיסי צבא[359]. מחבל אחד אמר שניתנה לו פקודה לאנוס גופות[359][361].
ב־21 בפברואר 2024 פרסם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית דו"ח על ההתעללויות המיניות במהלך הטבח. לפי הדו"ח, "מחבלי חמאס תקפו מינית בכל סוגי הזירות ב־7.10, בשיטתיות ובסדיסטיות בלתי נתפסת. לא רק נשים וילדות, גם ילדים וגברים נפגעו. רבים ממעשי האונס בוצעו בצורה קבוצתית, תוך שיתוף פעולה בין המחבלים המתעללים. לעיתים קרובות, בוצע האונס מול קהל – בני זוג, משפחה או חברים – באופן שנועד להגביר את הכאב וחוסר האונים של כל הנוכחים ולזרוע אימה נוספת"[362].
ב־4 במרץ 2024 התפרסם דו"ח של צוות מיוחד של האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים. הדו"ח מתבסס על ראיונות עם ניצולים ועדים לטבח, חטופים ששוחררו, אנשי כוחות הצלה, וכן על צילומים מהמתקפה ומפגשים עם נציגים של רשויות וכוחות הביטחון. הדו"ח קובע כי במתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר בוצעו תקיפות מיניות, והפגיעה המינית ממשיכה כלפי חטופות וחטופים המוחזקים ברצועה. עם זאת קובע הדו"ח שלא ניתן לקבוע את היקף התקיפות המיניות, וייתכן שההיקף לא ייוודע לעולם[363].
חטופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
251 אנשים נחטפו במהלך המתקפה של 7 באוקטובר מישראל לרצועת עזה[364]. רוב החטופים הם אזרחים, בהם קשישים וילדים. 35 מהחטופים הם עובדים זרים (רובם מתאילנד) ותיירים. חלק מהישראלים החטופים הם בעלי אזרחות כפולה ממספר מדינות, בהן ארגנטינה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, רוסיה ואיטליה. עד ספטמבר 2024 שבו לישראל 117 חטופים חיים וחולצו 37 גופות. נקבע מותם של 33 מתוך 97 החטופים שנותרו ברצועה.
נזק לטבע ולרכוש
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
הנזקים הישירים כתוצאה מהמתקפה הם חסרי תקדים. לפי נתוני הממשלה, ביישובי העוטף, בהם התחוללה עיקר המתקפה, נגרם נזק של יותר מ־5 מיליארד שקלים. הפגיעה בחקלאות מוערכת לבדה במאות מיליוני שקלים. לפי משרד האוצר, הנזק שנגרם גדול פי חמישה משאר המבצעים הצבאיים ומלחמות ישראל בעשורים האחרונים. יותר מ־2,000 מבנים בעוטף עזה נפגעו בדרך זו או אחרת, ונגרם נזק כבד לתשתיות, לרבות כבישים, קווי חשמל, מים, תקשורת ועוד. יותר מ־10,000 כלי רכב נהרסו ויצאו מכלל שימוש. מהירי הרקטי נפגעו אלפי מבנים בדרום ועד גוש דן. בעלי חיים רבים מתו ודונמים רבים נשרפו כליל[365][366][367].
מעשי ביזה ביישובי העוטף
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד מעשי הרצח, האונס והחטיפות, התרחשה ביישובי העוטף ביזה בהיקף רחב. היא בוצעה ברובה בידי אזרחים תושבי עזה, שהגיעו בעקבות מחבלי חמאס ושאר ארגוני הטרור. בקיבוץ בארי תועדו מעשי ביזה שבהם השתתפו גם נשים וילדים עזתים[368][369]. לפי הניו יורק טיימס, הבוזזים "התמקדו בהתקפה שלהם על החלקים המערביים של הקיבוץ, האזור שהיה הקרוב ביותר לעזה. הם בזזו את השכונות הללו בית אחר בית". גם מחבלי החמאס השתתפו בביזה. נבזזו גם בעלי חיים[370]. הם בזזו בין היתר ציוד רפואי של ארגון יד שרה[371]. בציוד שנבזז לעזה היו גם 15 טרקטורים גדולים של חברת ג'ון דיר. החברה, שהבחינה בכך, נטרלה אותם מרחוק[372]. מעשי ביזה נרחבים היו גם בקיבוץ ניר עוז שנכבש בידי החמאס למשך שעות ארוכות. משחקי ילדים וחפצים אחרים שנבזזו נמצאו בח'רבת אחזעה בידי כוחות צה"ל[373], ובחניית בית החולים נאצר בח'אן יונס, נמצא רכב שנבזז[374]. בנתיב העשרה בזזו מחבלים בתי תושבים בזמן שאלו הסתגרו בממ"דים וגנבו כסף ורכוש[375]. בכפר עזה בזזו מחבלים את בית הקפה "קפה בסיבוב", ואחר כך שרפו אותו[376].
תגובות לאחר המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
תגובות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגיע למוצב הפיקוד העליון בערך בשעה 9:00. בשעה 11:30 בבוקר 7 באוקטובר, 5 שעות לאחר תחילת המתקפה, יצא נתניהו אל הציבור בהצהרה ראשונה והודיע: "אנחנו במלחמה". עוד אמר כי הורה לראשי מערכת הביטחון "לטהר את היישובים, לבצע גיוס מילואים נרחב ולהשיב מלחמה שערה בעוצמה ובהיקף שהאויב לא הכיר."[377]
הקבינט המדיני־ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה נוספת לתקשורת, שבה אמר כי "צה"ל יפעיל מייד את כל עוצמתו כדי להשמיד את יכולות חמאס"[378]. שר הביטחון יואב גלנט אמר ש"נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה"[379].
ב־7 באוקטובר בערב, בתגובה לפתיחת המתקפה, חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה[380]. יומיים לאחר מכן הנחה לנתק את אספקת המים לרצועה[381].
ב־8 באוקטובר אישר הקבינט המדיני־ביטחוני הכרזת "מצב מלחמה"[382].
ב־11 באוקטובר הודיעו בני גנץ ובנימין נתניהו על הקמתה של ממשלת חירום משותפת[383]. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד"[384].
חברים בודדים בממשלה הודו בכישלונם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ערך ב־15 באוקטובר מסיבת עיתונאים ובה אמר כי הוא "לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה". "צריך להודות ביושר, כאב ובראש מורכן – נכשלנו. הנהגת המדינה ומערכת הביטחון נכשלה בשמירה על ביטחון תושביה", אמר סמוטריץ'[385][386]. כמה מחברי הליכוד, דוגמת השר יואב קיש וח"כ אליהו רביבו, קיבלו אחריות וביקשו סליחה מהציבור[387][388]. ראשי מערכת הביטחון הודו בכישלונם. הרמטכ"ל הרצי הלוי הצהיר ב־12 באוקטובר: "צה"ל אחראי לביטחון המדינה ואזרחיה, ובשבת בבוקר בעוטף עזה לא עמדנו בזה"[389]. ראש השב"כ רונן בר כתב באיגרת לעובדי הארגון ולבני משפחותיהם: "לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת... האחריות על כך היא עליי"[390]. ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה כתב באיגרת לאנשי אמ"ן: "אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה למתקפת הטרור שביצע חמאס... וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון"[391]. אהרון חליוה ומפקד יחידת 8200 יוסי שריאל התפטרו בקיץ 2024[392]. ראש המל"ל, צחי הנגבי, שהעריך לפני המתקפה כי חמאס מורתע, טען: "זאת טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה לאורך שנים רבות"[393].
ימים אחדים לאחר המתקפה החלו הפגנות מול הקריה בתל אביב שקראו לשחרור השבויים[394]. בעקבות המתקפה השוו רבים בישראל את חמאס לנאצים[395][396] ולדאעש[397][398].
ב־21 באוקטובר 2023 פורסם ששב"כ הקים גוף ששמו חפ"ק ניל"י, שמטרתו לזהות ולהרוג את כל פעילי הנוח'בה של חמאס שהשתתפו בפשיטה וחזרו לעזה. פורסם שחלק ממשתתפי הפשיטה כבר נהרגו[399]. ב־26 באוקטובר החלה הלחימה הקרקעית ברצועת עזה.
ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד התראיינו לרשתות התקשורת הזרות, נטלו חלק במערך ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל, והצדיקו את התגובה הישראלית. בנט השווה את חמאס לנאצים[400].
אמנים רבים פרסמו הודעות תמיכה במהלכים הישראלים, וחלקם אף סייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית), התגייסו למילואים[401]. אמנים רבים החלו לבטא ביצירתם את שאירע מאז המתקפה[402].
תגובות החברה הערבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיחוד העולמי של חכמי דת מוסלמים, היושב בקטר, פרסם ב־7 באוקטובר 2023 הודעת תמיכה במתקפת הטרור של חמאס. ב־21 באוקטובר הוא פרסם פסק הלכה שלפיו המתקפה של תושבי רצועת עזה ו”פלסטין” היא ג’יהאד על פי ההלכה, כלומר חובה החלה עליהם לשחרר את אדמתם. פסק ההלכה הדגיש, שהסיוע לתושבי עזה ו”פלסטין” הוא חובה הלכתית החלה על כל המוסלמים, כל אחד על פי מעמדו ויכולתו, ובכל אמצעי אפשרי – בהקרבת חיים, בכסף, במילים, בהפגנות, בעמדה מדינית ועוד[403].
ברשות הפלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקר שנעשה בין 31 באוקטובר ל־7 בנובמבר 2023 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון ובצפון רצועת עזה, הביעו 59% תמיכה חזקה במתקפה ועוד 16% הביעו תמיכה מסוימת. בקרב הנשאלים מיהודה ושומרון הביעו 68% תמיכה חזקה במתקפה, ואילו בקרב תושבי דרום רצועת עזה הביעו רק 47% תמיכה חזקה במתקפה[404][405]. בסקר שנערך בין 22 בנובמבר ל־2 בדצמבר[406], בזמן ההפוגה במלחמת חרבות ברזל, ענו 72% מהנשאלים שחמאס פעל בצורה נכונה כשיזם את המתקפה; 82% בגדה המערבית ו־57% בעזה תמכו בכך. בעזה חשבו 37% מהנשאלים שזו הייתה טעות ובגדה המערבית חשבו כך 12%[407]. 89% ענו שחמאס לא ביצע פשעי מלחמה במלחמה. 85% ענו שהם לא צפו בסרטונים שפרסמו כלי תקשורת בינלאומיים המציגים מעשים או זוועות שביצעו אנשי חמאס נגד אזרחים ישראלים ב־7 באוקטובר, כמו הרג של נשים וילדים בבתיהם, והרוב גם טען שחמאס לא ביצע אותם[408]. באוגוסט 2024 אותרו מסמכים של מנגנון הביטחון הכללי של חמאס, שלפיהם חמאס זייף תוצאות של סקרים בקרב תושבי עזה. לפי המסמכים, כשנשאל הציבור העזתי במרץ 2024 אם החלטת חמאס לתקוף את ישראל ב־7 באוקטובר הייתה נכונה, 64.4% השיבו כי היא הייתה שגויה. אבל חמאס שינה את התוצאות ופרסם ש־71.3% תמכו במתקפה על ישראל (בתוצאות האמת רק 30.7% תמכו במתקפה). לפי גורמים פלסטיניים, חמאס ידע את תוצאות האמת אך העביר לסוקר תוצאות מזויפות במשך יותר משנה[409].
מחמוד עבאס כינס ב־7 באוקטובר ישיבת חירום של הרשות הפלסטינית, שבה הדגיש את זכותם של הפלסטינים להגן על עצמם[410]. לאחר כמה ימים הוא גינה פגיעה באזרחים על ידי שני הצדדים. לדבריו הרשות הפלסטינית התנגדה לאלימות ותמשיך בפעולה פוליטית להשגת מטרותיה[411][412]. בהמשך הוא פרסם ציוץ שבו גינה את מתקפת חמאס, אך מחק אותו[413]. במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל עבאס קרא לחמאס "להשלים במהירות" את עסקת החטופים, כדי "לחסוך מהעם הפלסטיני אסון נוסף עם השלכות לא פחות חמורות מהנכבה של 1948"[414].
מוחמד אשתייה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סירב לגנות את המתקפה וטען שהאשמה היא על ישראל, שכן הפלסטינים קוראים כבר 75 שנה לפתרון של בעיית הנכבה וגינוי צריך להיות על הרג כל אזרח[415]. עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, הודה לחמאס על ביצוע המתקפה[416]. בתגובה, נאמר בפת"ח שעבאס זכי מייצג את עצמו ולא את עמדות פת"ח[417]. ג'מאל אל־חוואיל, חבר המועצה המהפכנית של פת"ח (ער'), אמר: "ברצון אללה, נראה בגדה המערבית מראות דומים כמו שעשינו בעוטף עזה. כוחות הביטחון של הרשות צריכים להצטרף ללחימה". לדבריו, בפת"ח צריכים לוותר על תמיכה בפתרון שתי המדינות[418].
ב־19 בנובמבר 2023 הפיצה הרשות הפלסטינית בעולם מסמך, שבו טענה כי צה"ל הוא שהרג את המבלים במסיבת נובה[419]. למחרת הסירה הרשות הפלסטינית את המסמך מהאתר שלה ומחשבונותיה ברשתות החברתיות[420], ולפי דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, הרשות הפלסטינית הבהירה שהמסמך אינו משקף את עמדתה הרשמית[421][422].
בסוף נובמבר 2023 אמר ג'יבריל רג'וב שמתקפת הפתע הייתה תגובה טבעית לכיבוש של ישראל וחלק ממלחמת ההגנה של הפלסטינים[423].
בסוף דצמבר 2023 אמר אוסאמה אל־עלי, השגריר הפלסטיני בעמאן וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית המייעצת לתנועת הפתח, שחמאס עשה טעות והביא "100 קטסטרופות על עזה"[424].
לאחר ביקורת של חמאס על החלטתו של אבו מאזן למנות ראש ממשלה פלסטיני חדש, מוחמד מוסטפא, יצא הפתח במתקפה נגד חמאס והאשים אותו כי יזם את המתקפה של 7 באוקטובר 2023 בלי להתייעץ עם המערכת הפלסטינית, ובכך כפה עליהם אסון "גדול יותר מהנכבה של 1948"[425].
בקרב ערביי ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חבר הכנסת איימן עודה טען כי דבר אינו מצדיק פגיעה בחפים מפשע וגינה את התנהגות חמאס, שהרג יהודים וערבים בישראל. הוא גם גינה פגיעה בחפים מפשע בעזה, וטען כי שלום על בסיס שתי מדינות הוא הדרך למנוע פגיעות כאלה[426][427]. כן פנה עודה לאזרחים ערבים בישראל וביקש מהם להימנע מאלימות[428].
בזמן המתקפה היו כמה יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם[312][308]. בדואים כתבו שהם רוצים להתנדב ללחימה במסגרת צה"ל והמשטרה, ולסייע בכל דרך אפשרית[429]. חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל בידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום שנפגעו, בדואים ויהודים. החמ"ל מעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית[312].
מייד אחרי המתקפה הוקם "משמר לשותפות ערבית־יהודית בתל אביב–יפו" המונה כ־500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות ולהרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האסלאמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה[312]. יוזמה דומה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פוריידיס. קבוצה של כ־600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר[312].
באום אל־פחם יזמה תנועת חיראק שיירת מכוניות לתמיכה בחמאס. מארגן ההפגנה נעצר[430]. אוניברסיטת חיפה השעתה ארבעה סטודנטים ערבים שהביעו תמיכה בחמאס ברשתות החברתיות[431].
תגובות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
.jpg)
התגובות בעולם המערבי למתקפת הפתע על ישראל כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. איראן, לעומת זאת, שיבחה את מתקפת הפתע ואת חמאס.[432]
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד-משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[433] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[434] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם בניין אמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל – כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[435][433][436][437]
בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[438] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האווירית בתימן על בסיסי חות'ים.
בריטניה,[439] צרפת,[440] גרמניה,[441] איטליה,[442] הודו,[440] יפן,[443] ספרד[דרוש מקור], ברזיל[444] ואיחוד האמירויות[445] הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[446]
ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.
ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את חמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[434]
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[447]
מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".[448] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.
לוחמה פסיכולוגית והפצת מידע כוזב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
מידע כוזב שהופץ על ידי ישראלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייד לאחר המתקפה התפרסמו בישראל פרטי מידע כוזב או פייק ניוז רבים, כחלק מהטבח בכפר עזה – אך המוסד לביטוח לאומי דיווח כי חלקן לא מאומת. בין השאר, פורסם דיווח על 40 תינוקות שנרצחו ונמצאו ערופי ראש כחלק מהטבח בכפר עזה – אך המוסד לביטוח לאומי דיווח שהנרצח הצעיר ביותר בכפר עזה היה בן 14; "ידיעה" נוספת הייתה על אישה בהיריון שביטנה שוספה, כשהעובר עוד מחובר לחבל הטבור, כחלק מהטבח בבארי – אך הגורמים הרשמיים הכחישו שדבר כזה קרה; פורסם סרטון שמציג כביכול את חמאס רוצחים אישה בהיריון יחד עם העובר שלה – אך התברר שזה סרטון משנת 2018 שמקורו באתר מקסיקני; "ידיעה" נוספת הייתה על שמונה תינוקות וניצולת שואה בשם גנ'יה שנרצחו בקיבוץ בארי – אך הקיבוץ הכחיש זאת, ולפי עיתון "הארץ" בבארי נרצחה תינוקת אחת: מילה כהן; כמו כן, מכתב ששלחה שרה נתניהו לג'יל ביידן כלל מידע שלא אומת[449]. נטען גם שארגון זק"א הפיץ דיווחים על זוועות שלא התרחשו, כדי להשיג חשיפה תקשורתית[450][451].
תאוריות קונספירציה שהופצו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שעות ספורות אחרי תחילת המתקפה, בבוקר 7 באוקטובר, פורסמה ברשתות תאוריה שלפיה המתקפה היא מזימה של אהוד ברק, אסמאעיל הנייה וראש השב"כ רונן בר, ומטרתה להחליש את בנימין נתניהו. לפי תאוריה זו, ההסכם בין השלושה היה שלא יהיו הרוגים, אך הביצוע השתבש[452]. התאוריה הועלתה בחשבון טוויטר בשם "אמת" (emet), בצירוף סרטוני חמאס מהמתקפה המוכיחים כביכול את אמתותה. בעל החשבון כתב שבסרטונים מהמתקפה נראים אנשים לבושים חולצות טי בצבע טורקיז, ואלו ישראלים המסייעים לחמאס. בין היתר הוא הצביע על תמונה של אדם לבוש חולצה כזאת, והוכיח כביכול שזהו שוטר ששמו אלון ברד, שנהרג במתקפה, והוא בוגד שסייע לחמאס[453]. לחשבון היו אלפי עוקבים שהדהדו את התאוריה, ביניהם חברי כנסת ואנשי תקשורת, והיא התפשטה במהירות. "בוגדים מבפנים" הפך מייד לטרנד בטוויטר, ובמדינות שונות פורסם שישראל עמדה מאחורי המתקפה. גם חמאס פרסם את הטרנד הזה[454].
אשתו של השוטר שנהרג, שהואשם בבגידה, הגישה תלונה במשטרה נגד חשבון הטוויטר "אמת". החשבון נסגר ובעל החשבון, אריה חלאטניק, נלקח לחקירה[455]. אשתו של השוטר קיבלה איומים עליה ועל ילדיה[456].
ארגוני ביון איראניים ורוסים סייעו להפצת תאוריות הקונספירציה באמצעות חשבונות אנונימיים ברשתות[457]. לטענת מומחים בתחום, מטרת ההפצה של ידיעות כזב היא העמקתו של שסע חברתי על ידי הפצת שקרים[458].
הפצת מידע כוזב על ידי חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעולם נשמעו תלונות על כך שחמאס מפיץ מידע כוזב ברשתות החברתיות בנוגע למתקפה על ישראל. האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי X משמשת להפצת מידע כוזב על המלחמה וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית"[459]. האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. הניו יורק טיימס טען, שחמאס ניצל את הקושי באכיפת מדיניות התוכן של X, והפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה במטרה לעורר אימה[460]. לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמפעילים איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס[461]. בתגובה אמרה מנכ"לית X, לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה[461].
מיזמים ופעולות בעקבות המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות החברה האזרחית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
לצד התגייסות ללחימה קמו בישראל יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים. בכלל זה תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, תיעוד עדויות ועוד. בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה אירחו משפחות שעקרו מבתיהן; נתרמו מוצרי מזון, בגדים, צעצועים ועוד למשפחות; ניתנו תרומות בכסף או בעבודה; הוענק סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה; ניתנו תרומות דם; משלוחי מזון נשלחו לחיילים ולצוותים רפואיים, וכיוצא באלה.
חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות מרובות ומגוונות[462]. כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 החברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש[463]. הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת הנפגעים במתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי, שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות[464]. גם חלק מארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית[465], ובראשם אחים לנשק[466], השתמשו בתשתית הארגונית שלהם, שנוצרה בתשעת חודשי המחאה, כדי לסייע לניצולים וללוחמים בדרכים שונות ומגוונות.
צעדים משפטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר הצטרפו עיתונאים ערבים מעזה – עובדים של אמצעי תקשורת בינלאומיים – שסיקרו את המתקפה ואת הטבח[467]. 14 תובעים כלליים במדינות שונות בארצות הברית הזהירו ב־7 בדצמבר את מערכות התקשורת של "ניו יורק טיימס", CNN, וסוכנויות הידיעות AP ורויטרס כי הם נמצאים כעת "תחת השגחה" בשל כך[468]. בתחקיר של Honest Reporting מינואר 2024, הובאו סרטונים המתעדים צלמי עיתונות בעזה שעובדים עם כלי תקשורת בעולם, כמו רויטרס ו־AP, מביעים שמחה לנוכח שידור צילומים מתוך לינץ' שביצעו מחבלי חמאס בחייל צה"ל. כמו כן תועדו עיתונאים הקוראים להצטרף למחבלים שחדרו לישראל. תמונות מהטבח, שצילם אותו צלם שתיעד את הלינץ' בחייל, נבחרו ל"תמונות השנה" לשנת 2023 בניו יורק טיימס ורויטרס[469].
לקראת סוף ינואר 2024 הציגה ישראל האשמות חמורות נגד סוכנות אונר"א, לפיהם 12 מעובדי הסוכנות היו מעורבים במתקפת הפתע על ישראל. בתגובה, מדינות מערביות ובראשן ארצות הברית השהו את הסיוע לאונר"א. בפברואר עדכנה ישראל את מספרם של עובדי אונר"א המעורבים במתקפה ל־30, ואף טענה שקרוב ל־1,500 מעובדי אונר"א ברצועת עזה הם פעילי טרור[470]. ב-28 באוקטובר 2024 נחקק ברוב של 92 חברי כנסת חוק האוסר פעילות של אונר"א במדינת ישראל, מבטל את סמכויותיה ואוסר על כל קשר איתה.[471]
ב־1 ביולי 2024 הגישו בארצות הברית הליגה נגד השמצה ומשרד עורכי הדין קראול, בשם יותר מ־100 תובעים, תביעה נגד איראן, סוריה וצפון קוריאה על תמיכתן במתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר[472].
משרד המשפטים של ארצות הברית הגיש כתבי אישום נגד שורת בכירי חמאס בגין מעורבותם במתקפה של 7 באוקטובר[473].
קריאות להגדרת מעשי חמאס במתקפה על ישראל כרצח עם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־16 באוקטובר 2023 פורסם מכתב פתוח, שנחתם על ידי כ־240 מומחים משפטיים, והכריז שמתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 הייתה "פשע של רצח עם". על פי המכתב, "מאחר שהמעשים הנוראיים הנרחבים הללו בוצעו מתוך כוונה להשמיד, כולה או חלקה, קבוצה לאומית – ישראלים – ככל הנראה הם מהווים פשע בין־לאומי של רצח עם". המכתב אושר על ידי מומחים משפטיים ממוסדות בולטים, כולל בתי הספר למשפטים של הרווארד וקולומביה, קינגס קולג' בלונדון והאוניברסיטה העברית בירושלים. דן אלדד, לשעבר ממלא מקום פרקליט המדינה, מילא תפקיד מרכזי בניסוח המכתב. על המכתב חתם גם מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם, בראשות שר המשפטים הקנדי לשעבר, ארווין קוטלר[474][475][476].
על פי אמנת רצח העם משנת 1948, רצח עם דורש הן כוונה לרצח עם ("כוונה להרוס, באופן כולל או חלקי"), הן מעשים שבוצעו להשמדת "קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית" בכוונה זו; המעשים יכולים להיות כל אחד מהסעיפים הבאים:[474]
(א) הרג חברי הקבוצה;
(ב) גרימת חבלה חמורה בגוף או בנפש לחברי הקבוצה;
(ג) פגיעה במתכוון בקבוצה תנאי חיים שנועדו להביא להרס הפיזי כולו או מקצתו;
(ד) הטלת אמצעים שנועדו למנוע לידות בתוך הקבוצה;
(ה) העברת ילדי הקבוצה בכוח לקבוצה אחרת.
מעשים ענישים כוללים רצח עם וגם שותפות וניסיון, קשירת קשר או הסתה לביצוע רצח עם, ולצדדים לאמנה יש חובה למנוע ולדכא אותם[477].
בחקיקה הישראלית בחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י–1950, שנחקק מכוח האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, נאמר בדברי הפתיחה לחוק: ”בחוק זה 'השמדת עם' פירושה – אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי (להלן: 'קיבוץ'), באשר הוא קיבוץ כזה.”
ב־17 באוקטובר 2023 פרסם Genocide Watch "התרעת חירום לרצח עם", וקבע כי "חמאס תקף את הישראלים פשוט כיוון שהם ישראלים. זה היה הטבח הקטלני ביותר ביהודים מאז השואה. איראן, חמאס, חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הביעו את הכוונה הג'נוסיידית שלהם להשמיד את עם ישראל. מעשי הטבח של חמאס היוו מעשי רצח עם. ההתקפות היו גם פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה"[478][479]. ב־24 באוקטובר 2023 פרסם המכון עצומה, שבה טענו חוקרי שואה ורצח עם, ביניהם פרופ' גרגורי ה' סטנטון (אנ') ופרופ' ישראל צ'רני, כי פעולות חמאס נגד אזרחים ישראלים במהלך מתקפת הפתע על ישראל נחשבות כרצח עם ופשעים נגד האנושות. ההצהרה קוראת למועצת זכויות האדם של האו"ם, לעצרת הכללית של האו"ם, למשרד היועץ המיוחד של האו"ם למניעת רצח עם ולמועצת הביטחון של האו"ם לחקור, לגנות ולהפנות את המצב לבית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC). העצומה גם קוראת להכיר במעשים אלה כרצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. העצומה פונה למדינות החברות באו"ם להשתמש בבתי משפט לאומיים לצורך הליכים משפטיים נגד האחראים לרצח העם[480].
ב־23 באוקטובר פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מאמר מאת פרופ' עמיחי כהן, ובו נאמר כי "ההתקפה של החמאס התבצעה כחלק מפשע של רצח עם."[481]
עורך דין המייצג את משפחותיהם של תשעה קורבנות ישראלים מהתקפת חמאס ב־7 באוקטובר הגיש בנובמבר 2023 תלונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), המאשימה את חמאס ברצח עם. עורך הדין אישר שהוא והצוות המשפטי שלו אימתו את הלגיטימיות של ההאשמה ב"רצח עם" בהתאם לחוק[482][483][484].
ד"ר הילי מודריק־אבן חן, מרצה בכירה למשפט בין־לאומי ציבורי ויו"ר המרכז האוניברסיטאי למחקר ולמידה של רצח עם, טענה כי הפשעים שביצע חמאס ב־7 באוקטובר מהווים פשע של רצח עם. היא מצביעה על אמנת חמאס הקוראת לחיסול מדינת ישראל ועל ההסתה הנרחבת נגד יהודים וישראלים המוטבעת במספר היבטים של התשתיות, התרבות והתקשורת בעזה, כמעידות על כוונה ספציפית להשמיד את האוכלוסייה היהודית והישראלית בישראל[485].
לפי האקונומיסט, לוחמי חמאס שהשתתפו במתקפה ב־7 באוקטובר ביצעו פעולות בהתאם לכוונות רצח העם המתוארות באמנת היסוד של חמאס[486].[דרוש מקור: המאמר המוזכר לא קיים בקישור שבהערה]
בדצמבר 2023 סיירו נציגי משפחות חטופים בכפר עזה ובאזור המסיבה ברעים עם כרים קאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ודרשו ממנו להביא את מחבלי חמאס לדין על פשעים נגד האנושות ורצח עם[487].
לקחים במערכת הביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלקח ממתקפת הפתע הואצו תוכניות להקמת כיתות כוננות ברחבי הארץ. עד 1 בנובמבר 2023 הוקמו יותר מ־700 כיתות כוננות משטרתיות[488]. ב־7 בדצמבר הושקה תוכנית "משיב הרוח" להקמת כיתות כוננות צה"ליות באזורי הגבול ולחימושן[489].
בינואר 2024 החל צה"ל להוסיף ברמת הגולן מכשולים כנגד תקיפה ממונעת על גדר המערכת[490], להקים יחידות חדשות ולארגן מחדש יחידות קיימות – הוא הקים את חטיבת השומר (855)[491] ואת פלס"ר הגולן[492], הסב את חטיבת החרמון לחטיבת ההרים והחל בהקמת אוגדה 96, אוגדת מילואים קלה בפריסה ארצית.
משטרת ישראל רכשה כלי רכב ממוגני ירי[493] וכלי שיט ממוגן ירי[494].
במאי 2024 פורסם כי צה"ל מקים קו ביצורים שני בגליל[495].
בין אוקטובר 2023 ליוני 2024 משרד הביטחון רכש נשק, תחמושת וציוד צבאי, בסכום של כ־75 מיליארד שקל מחברות ישראליות. כמחצית מהרכש הוא באמצעי לחימה מהחברות הביטחוניות הגדולות – רפאל, אלביט והתעשייה האווירית – וכמחצית מחברות וספקים קטנים.[31]
תחקירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תחקירי שבעה באוקטובר
לטענת העיתונאי בן כספית, ב־8 באוקטובר 2023 הקים מפקד יחידה 8200 צוות בדיקה בראשות מפקד היחידה לשעבר דני הררי. הקמתו והרכבו קיבלו את אישורם של ראש אמ"ן והרמטכ"ל, אף שהרמטכ"ל חזר בו מהקמת צוותי תחקיר. צוות הבדיקה סיים את התחקיר בתחילת פברואר 2024. התחקיר הקיף בין 600 ל־800 עמודים ומצא ליקויים שונים, חלקם חמורים, בתחומים של עיבוד המודיעין, קבלת ההחלטות, שיטות העבודה ועוד. הדוח אמור היה להיות מוצג לבכירי 8200 אך נגנז[496].
ב־4 בינואר 2024 פורסם שהרמטכ"ל הרצי הלוי הקים צוות בכירים, לרבות רמטכ"ל לשעבר, שיתחקרו את מלחמת חרבות ברזל, את מחדל 7 באוקטובר, את ההכנות לתמרון ואת הלחימה בתוך הרצועה[497]. ב־25 בינואר, בעקבות ביקורת על מהלך זה, החליט הרמטכ"ל להקפיא את עבודת הצוות[498].
מבקר המדינה החל לבחון את ההתנהלות שקדמה ל־7 באוקטובר. הוא ציין כי "ככל שתוקם ועדת חקירה יקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שנבדקו"[499][500]. הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר התנגדו לכך, בטענה כי מעולם לא נערכה ביקורת על צה"ל תוך כדי מלחמה, וכי הדבר יפגע בלחימה. הם אף עתרו לבג"ץ בבקשה להוציא צו על תנאי כנגד המבקר. בג"ץ סירב לבקשה[501]. לאחר שנכשלו מול בג"ץ הודיעו הרמטכ"ל וראש השב"כ בסוף מאי כי ישתפו פעולה עם המבקר בתחומים שאינם מוגדרים כ"תחומי ליבה" ואינם עוסקים במחדל 7 באוקטובר[502]. ב־16 ביוני הוציא בג"ץ צו ביניים המקפיא את הליכי הביקורת של מבקר המדינה[503].
ב־22 באפריל 2024 הודיע ראש אגף המודיעין אהרון חליוה כי יתפטר בתום השלמת שלב התחקירים ולאחר שימונה לו מחליף, עוד קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית[504]. היועצת המשפטית למממשלה תמכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בטיעון כי זהו המנגנון החוקי המתאים לבחינת סוגיות בהיקף ובמידת החשיבות הלאומית של אירועי המלחמה[503].
ראש הממשלה נתניהו התנגד להקמת ועדת החקירה הממלכתית תוך כדי המלחמה. רבים בציבור דרשו להקימה ואף הפגינו על כך. ביולי 2024 הקימו מספר ארגוני ציבור את ועדת החקירה האזרחית לאסון ה־7.10, התארגנות אזרחית בראשות גדעון גינת שתחל באיסוף מידע והסקת מסקנות עד להקמת ועדת חקירה ממלכתית[505].
תיעוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידת דובר צה"ל הפיקה את 'סרט הזוועות' – סרטון בן 47 דקות ובו תיעוד ממצלמות גו־פרו שצילמו המחבלים בעת המתקפה. הסרטון ובו תיעוד של מעשי זוועות שבוצעו באזרחי העוטף סמוך לרציחתם הוקרן בישראל לאנשי התקשורת הזרה ולחברי הכנסת. ב־14 בנובמבר 2023 הוקרן הסרטון לכ־150 חברי הקונגרס האמריקני ועורר תגובות קשות אצלם[506].
יחידת להב 433 של משטרת ישראל פרסמה סרטון ובו עדויות על עשרות מעשי אונס והתעללויות מיניות שבוצעו במהלך המתקפה. היחידה הפיקה כ־700 סרטונים של עדויות ניצולים, ובידיה עשרות אלפי קובצי וידאו המתעדים מעשי טבח וזוועה[205][507]. בתחילת דצמבר פרסמה המשטרה שנמצאים בידיה 200 אלף סרטונים שנלקחו ממצלמות גוף של מפקדי חמאס, ממצלמות רכב וממצלמות אבטחה. על בסיס התיעוד הזה פרסמה המשטרה סרטון המתעד אירועים מהטבח, בדומה לסרטון שהוציא דובר צה"ל[508].
ב־10 בדצמבר 2023 הכריז הבמאי והמפיק סטיבן ספילברג על מיזם לתיעוד הזוועות והפשעים נגד האנושות שביצעו הפלסטינים במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר. במסגרת הפרויקט יוקלטו עדויות של ניצולי הטבח[509].
בסוף אפריל 2024 פורסם ביוטיוב הסרט הדוקומנטרי "זעקות ואז שתיקה" ("Screams Before Silence"), שיזמה שריל סנדברג על פשעי המין של המחבלים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר[510][511].
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במאי 2024 השיק תאגיד השידור הישראלי את מיזם כאן 7.10.360, מוזיאון וירטואלי אינטראקטיבי לתיעוד מתקפת הפתע והשלכותיה.
ב־7 בספטמבר 2024 יצא בשירות הסטרימינג פרמאונט+ הסרט "עוד נחזור לרקוד", סרט תיעודי של הבמאי הישראלי יריב מוזר על הטבח שנערך בפסטיבל הנובה.[512]
ב־5 באוקטובר 2024 החל שידורה של "היום שלא נגמר", סדרה תיעודית ישראלית בת חמישה פרקים שיצרו אמנון רבי וגלעד טוקטלי, העוסקת באופן מקיף באירועי מתקפת הפתע על ישראל באמצעות ראיונות ושחזורים. הסדרה נוצרה כחלק מפרויקט השנה ל־7 באוקטובר של תאגיד השידור הישראלי, והייתה לסדרת הדגל התיעודית של הפרויקט.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במליאת הכנסת הועלו חמש הצעות חוק לקביעת יום זיכרון לאומי להנצחת קורבנות מתקפת 7 באוקטובר 2023 וחללי מלחמת חרבות ברזל. ב־17 במרץ 2024 אישרה ממשלת ישראל פה אחד כי מדי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון לאומי לציון הטבח ב־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כאשר כ"ד בתשרי נופל בשבת, יום הזיכרון יחול למוחרת, יום ראשון כ"ה בתשרי). נוסף על כך קבעה הממשלה כי בשנת 2024 יצוין באופן חד־פעמי בטקסי זיכרון גם התאריך הלועזי 7 באוקטובר.
כמו כן הוקמו כמה אנדרטאות לזכר הנספים במתקפת הפתע.
האפיפיור פרנציסקוס הכריז על יום צום ב־7 באוקטובר[513].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן כפיר, "אוגדת עזה נכבשה", הוצאת ידיעות ספרים, 2024
- יואב לימור, "גיבורים – לבד מול החמאס", הוצאת כנרת זמורה־ביתן דביר, 2024
- אדם רז, "הדרך לשבעה באוקטובר"[514], הוצאת פרדס, 2024.
- יאיר אגמון ואוריה מבורך, יום אחד באוקטובר: ארבעים גיבורים, ארבעים סיפורים, הוצאת קורן, 2024.
- אמיר תיבון, קו התלם: סיפור של גבורה והפקרה, ידיעות ספרים, 2024.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקראת המתקפה
- אבי עמית, אסף ליברמן, איתי עמיקם, דגן ואלד, זמן אמת עונה 8 | פרק 1 - על העיוורון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במרץ 2024, תחקיר על הקונספציה המדינית ביטחונית מול חמאס, החל משנת 2014
עמוס הראל, חצי שנה אחרי, חלקי הפאזל של 7 באוקטובר מתחברים, באתר הארץ, 29 במרץ 2024- אורי בר־יוסף, השאננות שהובילה למלחמה לא נבעה רק מכשל מודיעיני, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2023
- שי לוי, "המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין", באתר מאקו, 26 בנובמבר 2023
- רונן ברגמן, איתי אילנאי, "7 ימים", תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בדצמבר 2023
- אילנה דיין, חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך יחידה 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר", באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
- בן כספית, חשיפה: הדו"ח הגנוז של 8200 על המחדלים שהובילו לטבח בדרום, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2024
- האם יש אנשים שחזו את 7 באוקטובר? בערוץ כאן 11
- A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute, הגרדיאן, 7 בנובמבר 2023
- איתי אילנאי ופיליפ פיאטוב ("בילד"), כמו בגרמניה הנאצית: מסמכים נדירים חושפים - כך פעלה "שיטת חמאס" ב-7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 27 ביוני 2024
- רונן ברגמן, יובל רובוביץ, עיבוד תמונה: לביאה טושינסקי, תחקיר: "הכלי החשאי" של אמ"ן ושב"כ - שהוביל לזניחת שאר מקורות המודיעין, באתר ynet, 19 בספטמבר 2024
- שם קוד "הפרויקט הגדול": מסמכי חמאס נחשפים - כך תוכננה ההונאה לפני 7/10, באתר ynet, 12 באוקטובר 2024
- תיאור המתקפה
- מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, באתר oct7map ובאתר github.
- רונן ברגמן, יואב זיתון, השעות הראשונות של השבת השחורה, באתר ynet, 12 בינואר 2024
- יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד הגעת צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
- רביב דרוקר, הכוחות שלא הוקפצו, ההתרעות שלא הועברו: תחקיר המחדל באוגדת עזה, באתר חדשות 13, 21 בדצמבר 2023
- איתמר אייכנר, חציית הגדר, המנהרות - והטבח: תיעודים חדשים של CNN ממצלמות חמאס ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- ישי פורת, לוחמי שלדג משחזרים: "מסוג הקרבות שאתה לא יודע מתי ייגמרו", באתר חדשות 13, 20 באוקטובר 2023
- איתי אילנאי, בוכריס הקליד בווטסאפ "לוודא כוננות" - ואז התחיל הכאוס: 7 באוקטובר של מגלן, דקה אחרי דקה, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2024
- Adam Goldman, Ronen Bergman, Mark Mazzetti, Natan Odenheimer, Alexander Cardia, Ainara Tiefenthäler, Sheera Frenkel, Where Was the Israeli Military When Hamas Attacked?, The New York Times, December 30, 2023
- זוועות 7 באוקטובר, באתר ממשלת ישראל (באנגלית)
- 4,000 מחבלים בשלושה גלים: שמונה חודשים ל־7 באוקטובר
- איתמר אייכנר, "שורפים אותנו": סיור וירטואלי מצמרר בתוך יישובי העוטף, באתר ynet, 24 בדצמבר 2023
- מתקפת פתע על ישראל בחג – עדכונים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- מתקפת פתע של חמאס - עדכונים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- עזה פתחה במלחמה - עדכונים, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- שי לוי, מכת הפתיחה בעזה: מצלמות התצפית הופצצו, המאו"ג היה נצור, באתר מאקו, 11 ביוני 2011
מערכת את"צ, צה"ל מקים אוגדה מרחבית חדשה בגבול המזרחי, באתר צה"ל, 30 באוקטובר 2024- 7.10 התחקירים המבצעיים לימי הלחימה הראשונים, באתר צה"ל
- תעוד הנופלים
- 778 חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
- פרויקט רסיסי גבורה, באתר מקור ראשון
- מלחמה בישראל: כל שמות ההרוגים וקורבנות הטבח שפורסמו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- יואב זיתון, צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 08:11)- "היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 09:42)
- מעין רודה ורעות מרים כהן, הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
- Israel-Gaza Conflict – Death Toll Rises as Families Search for News of Missing. באתר ניו יורק טיימס
קישורים נוספים:
- מחדל אוקטובר 2023, מבט מל"מ 97, מאי 2024
- השיר עוטף מתאר את בוקר שבת 7 באוקטובר 2023 ביישובי עוטף עזה
- Lauren Leatherby, The Long Wait for Help as Massacres Unfolded in Israel, New York Times, October 11, 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Beyond Hamas: Militant and Terrorist Groups Involved in the October 7 Attack on Israel, Flashpoint Intel Team, 18 October 2023
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ 778 חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 52 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 15 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ נדב ארגמן בריאיון לדני קושמרו, 20 באוקטובר 2023
- ^ בר פלג ואמיר תיבון, מקורות המעורים במו"מ: השיחות על עסקה כוללות גם חטופים לא ישראלים, באתר הארץ, 28 ביולי 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ציון אירועי שבעה באוקטובר - שפ"י - משרד החינוך, באתר משרד החינוך
- ^ כאן 7.10.360: פרויקט הנצחה דיגיטלי לאירועי שבעה באוקטובר, באתר כאן 11
- ^ מאגר עדויות היסטורי של אירועי שבעה באוקטובר 2023, באתר עדות 710
- ^ תחקיר אמ"ן קובע: זו הסיבה לטבח השבעה באוקטובר, באתר "סרוגים", 18 ביולי 2024
- ^ מעין מנלה, מיצגי זיכרון, שיחות עם משפחות חטופים והתנדבות: כך יציינו את ה-7.10 במקומות עבודה, באתר כלכליסט, 6 באוקטובר 2024
- ^ ניצן המבורג, אל תגידו "השבת השחורה", באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
- ^ יואל רפל, הגיבורים, החללים והחטופים: נוסחים חדשים ל"יזכור" לטבח שמחת תורה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
- ^ סער הס, הכשלים מאחורי טבח 7 באוקטובר, באתר ynet, 7 באוקטובר 2024
- ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ פרופ' עמיחי כהן, הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23 באוקטובר 2023
- ^ פנינה שרביט ברוך, תמי קנר, המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים, מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ כאן חדשות, ישראל במלחמה: 1,300 נרצחו; אזעקות באזור השרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מלחמה בישראל: לפחות 1200 נרצחים ונופלים במתקפה הרצחנית, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ^ תמונות החורבן: כך נראו בארי וכפר עזה לאחר הטבח, באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ "הם הביאו אותנו למצב שאנחנו מחפשים את הילדים שלנו בחולות", באתר מאקו, 6 בנובמבר 2023
- ^ מתן וסרמן, הטרגדיה של האלוף במיל' דורון אלמוג: "שישה מבני משפחתי נרצחו בכפר עזה", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
- ^ יוני קמפינסקי, דובר זק"א: "אכזריות חמאס - גרועה מהנאצים", באתר ערוץ 7, 11.10.2023
- ^ גד ליאור, חבל ארץ שלם נהרס: הנזק לעוטף עזה - הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ יהודה שרוני, הערכות: הנזק לרכוש אזרחים מתחילת המלחמה - עולה על 10 מיליארד שקלים, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, הרצוג לקהילה הבינלאומית: "מאז השואה לא נרצחו כל כך הרבה יהודים ביום אחד", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 השפעות אירועי ה-7 באוקטובר על החברה הישראלית, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
- ^
ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, מתקפת חמאס תוכננה במשך כ-7 שנים, באמ"ן מזהירים: לא יודעים למנוע מקרה דומה בעתיד, באתר מאקו, 17 ביולי 2024
- ^ 1 2 3 רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
- ^ גיא אלסטר, גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ נסיה שמר, כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ אמנת חמאס
- ^ Ian Black, Mark Tran, Hamas takes control of Gaza, באתר הגרדיאן, 15 ביוני 2007
- ^ נועם אמיר, אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ אליאור לוי, "האסים" ששוחררו בעסקת שליט, באתר ynet, 28 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 ועידה בעזה בחסות חמאס דנה בחזון המדינה הפלסטינית, שתקום לאחר "היעלמות" ישראל, באתר מכון MEMRI, 5 באוקטובר 2021
- ^ אדם רז, אבו יאיר, יקיר חמאס, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ אמנון לורד, נתניהו: "שיהיו עשרה רמטכ"לים, צריך גם תעוזה מדינית", באתר ישראל היום, 4 באפריל 2019
- ^ נטע רוף, שנה להשלמת המכשול בעזה - תמונת מצב, באתר צה"ל, 25 בינואר 2023
- ^ אטילה שומפלבי, ידלין ב-2007: אשמח אם חמאס ישלוט בעזה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2010
- ^ דנה ויס, "אין אלטרנטיבה לשלטון חמאס בעזה", באתר מאקו, 24 בספטמבר 2013
- ^ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018
- ^ "סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה, באתר ynet, 14 באפריל 2022
- ^ 1 2 גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ ערוץ הכנסת - יואל חסון: "שלטון חמאס פורח תחת שלטון נתניהו", 21 ביוני 2017, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 08:05)
- ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
- ^ ירון אברהם, פרסום ראשון: השב"כ שלל חשד לאיסוף מודיעין בידי פועלים עזתים לפני 7 באוקטובר, באתר מאקו, 6 במרץ 2024
- ^ נועם אמיר, מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
- ^ אלעד שמחיוף, ישראל במלחמה: שיחה עם שמרית מאיר, באתר מאקו, 15 באוקטובר 2023
- ^ העסקת עובדים פלסטינים מרצועה עזה בישראל, באתר משרד ראש הממשלה, 27.03.2022
- ^ "כלכלה תמורת ביטחון": לפיד הציג את תוכניתו להסדרה ברצועת עזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בספטמבר 2021
- ^ אודי דקל ונועה שוסטרמן, הזירה הפלסטינית: האתגר המרכזי – עצירת הגלישה למציאות של מדינה אחת, INSS, 2022
- ^ האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ נחום ברנע, נתנו לחמאס לנצח, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בנובמבר 2018
- ^ אלכס סלסקי, מיטוט שלטון החמאס בעזה יסייע לסיום הסכסוך, באתר מידה, 16 במאי 2019
- ^ להב הרכוב, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, באתר הג'רוזלם פוסט, 12 במרץ 2019
- ^ Lahav Harkov, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, Jerusalem Post, March 12, 2019 (באנגלית)
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 באוקטובר 2023
- ^ איתמר ב"ז, נתניהו: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס", באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ בן כספית, החיסול שלא היה: 6 פעמים הוצע לנתניהו להרוג את סינוואר, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יוסי יהושוע, צה"ל לא ממליץ לדרג המדיני לחסל כעת את סינוואר, באתר ynet, 8 במאי 2022
- ^ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^ מנהיג חמאס יחיא סינוואר סידר לעצמו חסינות מפני חיסול ישראלי, סרטון בערוץ "יוני בן מנחם", באתר יוטיוב (אורך: 02:33), 3 ביוני 2021
- ^ אבי עמית, כך עצר אביב כוכבי בגופו את ההתנקשות בסינואר, באתר הארץ, 6 במרץ 2024
- ^ יונית לוי, "עדכנו את נתניהו בפרטים, הוא פעל בניגוד גמור לעמדתנו": ד"ר אודי לוי, לשעבר בכיר במוסד, בריאיון, באתר מאקו, 17 בדצמבר 2023
- ^ Becker, Jo; Scheck, Justin (2023-12-16). "Israel Found the Hamas Money Machine Years Ago. Nobody Turned It Off". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-16.
- ^ ציפי שמילוביץ, תחקיר: המוסד אסף מידע על נכסי ענק שחמאס הסתיר, נתניהו לא פעל, באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
- ^ אסף גלעד, יוסי כהן: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות", באתר גלובס, 19 בדצמבר 2023
- ^ יוסי כהן מגיב לתחקיר על "השתיקה הישראלית" מול חמאס: "לא מדויק" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-12-17
- ^ קרן השקעות בשווי חצי מיליארד דולר: ישראל עלתה על מקור המימון של חמאס - ולא עשתה דבר, באתר מאקו, 16 בדצמבר 2023
- ^ Treasury Targets Covert Hamas Investment Network and Finance Official, U.S. Department of the Treasury, 2023-12-14 (באנגלית)
- ^ אבי בר-אלי, אתה חיסלת את "החלפן של סינוואר", ביבי. איך לא ידעת על הכסף של חמאס?, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2023
- ^ אבי בר-אלי, 40% עמלה, בסיס בטורקיה ועסקת קריפטו שסוכלה: הצצה למסלול הכסף של חמאס, באתר TheMarker, 21 במאי 2021
- ^ טל שלו, לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2023
- ^ טל לב רם, הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
- ^ דנה בן שמעון, אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2023
- ^ טל לב רם, עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2023
- ^ גילי כהן, שב"כ וצה"ל: להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ עמוס הראל, חצי שנה אחרי, חלקי הפאזל של 7 באוקטובר מתחברים, באתר הארץ, 29 במרץ 2024
- ^ סרטון של נתניהו אומר את הדברים, ברשת טוויטר
- ^ הפרוטוקול המלא של ישיבת הוועדה, באתר הכנסת
- ^ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, באתר נציב.נט, 9 בפברואר 2021
- ^ 1 2 יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ עומר דוסטרי, ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
- ^ מפקדים למען ביטחון ישראל, אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ, יוני 2021
- ^ 1 2 איתי אילנאי, רונן ברגמן, מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת, באתר ynet, 10 בספטמבר 2021
- ^ יואב לימור, אלוף פיקוד הדרום בראיון ראשון: "כדי שחמאס יפסיד בעימות הבא, אנחנו צריכים להיבהל פחות", באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2021
- ^ אל"מ בדימוס ד"ר חנן שי: "ב-8 אוקטובר 2023 לא היו לצה"ל תוכניות מגרה תחבולניות לכבוש את עזה!", סרטון בערוץ "ד"ר אורי מילשטיין", באתר יוטיוב (אורך: 48:49)
- ^ אל"מ ד"ר רונן איציק: "בשמונת חודשי המלחמה הנחנו לאויב להוביל את המצב האסטרטגי", סרטון בערוץ "ד"ר אורי מילשטיין", באתר יוטיוב (אורך: 41:12)
- ^ ניר דבורי, צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2023
- ^ עמוס הראל, ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
- ^ אריה יואלי, אחרי 3.5 שנים: הסתיימה בניית הגדר ברצועת עזה, באתר "סרוגים", 7 בדצמבר 2021
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, מצלמות, סנסורים וקיר תת-קרקעי ענק: הושלם המכשול נגד מנהרות בגבול עזה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2021
- ^ יאיר קראוס, הממשלה צפויה לשנות את הגדרת היישובים צמודי הגדר: "מפקירים אותנו", באתר ynet, 29 באוגוסט 2023
- ^ כוכבי: "אם יישאר שקט בעזה עד מאי, אלו יהיו השנתיים השקטות ביותר", באתר מעריב אונליין, 4 בדצמבר 2022
- ^ אביב כוכבי, "הכח לעצב, כיצד מעצבים את המרחב סביבנו דרך הפעלת כח", מגזין 22, Gazit22, מודיעין, איסטרטגיה טכנולוגיה - ומה שביניהם. עמ' 9, באתר מכון גזית
- ^ אהרון חליווה, סיכום הכנס, מגזין 22, Gazit22, מודיעין, איסטרטגיה טכנולוגיה - ומה שביניהם. עמ' 58, באתר מכון גזית
- ^ "חמאס מורתע ומפחד מישראל": הקלטות נתניהו לפני המתקפה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באוקטובר 2023
- ^ תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו לשעבר, "אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2023
- ^ קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 רונן ברגמן, איתי אילנאי, תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ "תהיה מלחמה": אזהרת מפעילי בלוני התצפית - וההתעלמות, נבדק ב-2024-01-23, מאיה איידן, ערוץ 13
- ^ אמיר בוחבוט, "גדוד טנקים אחד מאבטח את כל הרצועה": כך צומצם מספר החיילים באוגדת עזה במשך שנים, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2023
- ^ גיבורי גדוד 77: חיילי השיריון שלא הפסיקו להילחם גם כשאיבדו חברים רבים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, בסימן 7: הגדוד שנלחם מהרגע הראשון - במשך 70 יום, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ^ אור ישראלי, שתי פלגות של חיילי חטיבת הקומנדו הוסטו מאוגדת עזה לגזרה ביו"ש, באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 לוח החופשות בצה"ל לשנת 2023, באתר צה"ל, 1 בינואר 2023
- ^ אלוף בן, נתניהו התעלם מההתרעות על הסכנה האורבת בגבולות ובשטחים, הוא האחראי העיקרי לאסון, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 ניר דבורי, תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ Burke, Jason (2023-11-07). "A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-08.
- ^ מיכאל שמש, תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ נעמה פרי שרית מגן אילנה דיין, "הלילה נכבוש את מחסום ארז": המסמכים מהדיונים הפנימיים – והסימנים המקדימים | תיק אוקטובר, עובדה, באתר מאקו, 7 במרץ 2024
- ^ ברק רביד, קהילת המודיעין האמריקנית: "שרידותו של נתניהו כרה"מ בסכנה", באתר וואלה, 12 במרץ 2024
- ^ 1 2 דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ דן ארקין, נשיא איראן קרא לתושבי עזה להגביר מאבק נגד ישראל, באתר "IsraelDefense", 17 באפריל 2023
- ^ אמיר בוחבוט, הפתיע גם אותם? כך שלל חמאס מחזבאללה את אפקט ההפתעה, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
- ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon, Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, וול סטריט ג'ורנל, 25 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ הפסגה בורשה: קטאר העבירה לישראל מסר מחמאס, ראש המוסד לא נשאר חייב, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023
- ^ פרק 78. ’הסוכן הזר שחדר לאמ”ן’ והזהיר מכוונות החמאס. שיחה עם מתי שטיינברג, סרטון בערוץ "פרות קדושות - מיתוסים ישראליים עם יזהר באר", באתר יוטיוב (אורך: 01:48:11)
- ^ יזהר באר, היועץ לעניינים פלסטיניים של השב"כ לשעבר: "הסגן של הנייה הבטיח 'מלחמה שתפתיע את ישראל'", באתר הארץ, 13 בדצמבר 2023
- ^ Senior Hamas Official Saleh Al-Arouri: We Want War With Israel, Will Shut Down Israel's Airspace, Seaports, Electricity, Water Supply, And Communications, Bringing Its Economy To A Standstill, באתר ממרי, 25 באוגוסט 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ ספיר ליפקין, תרגול חטיפת חיילים ומטח רקטות: מפגן הראווה של ארגוני הטרור ברצועת עזה | תיעוד, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2023
- ^ עינב חלבי, רקטות לים וסיור בגבול: התרגיל הגדול של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, באתר ynet, 12 בספטמבר 2023
- ^ אליאור לוי, חמאס קיבל את הכסף הקטרי בחג - והמשיך בהתפרעויות בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בספטמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, המחלוקת בין חמאס לקטאר - והלחץ על ישראל: מאחורי העימותים על הגדר בעזה, באתר מאקו, 19 בספטמבר 2023
- ^ שחר קליימן ודנה בן שמעון, באישור הממשלה: המענק הקטארי לרצועה יגדל, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2023
- ^ עינב חלבי, המשא ומתן מאחורי הפסקת המהומות בגבול רצועת עזה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2023
- ^ שרית מגן אילנה דיין, המסמך שתיאר את מתקפת 7 באוקטובר אחד לאחד - בדיוק שנה לפני כן | חשיפה, באתר מאקו, 4 בינואר 2024
- ^ אבישי גרינצייג, האינדיקציה שהייתה בידי צה"ל לפני השבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2023
- ^ אילה חסון, "חומת יריחו": התוכנית של חמאס לכבוש יישובים ובסיסים שהוצגה במאי 2022, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בנובמבר 2023
- ^ חשיפה: המסמך שחזה שנה לפני, באתר חברת החדשות, 4 בינואר 2024
- ^ דיווח: מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה ידועה לצבא שנה קודם, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2023
- ^ Bergman, Ronen; Goldman, Adam (2023-12-01). "Israel Knew Hamas's Attack Plan More Than a Year Ago". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-04.
- ^ רונן ברגמן, "7 ימים", גילויים חדשים על מחדל המודיעין: כך הפך התרחיש הדמיוני למציאות, באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ ניר דבורי, המתקפה שתוכננה ולא התממשה - והאזהרה שהגיעה עד לראש אמ"ן ולא טופלה, באתר מאקו, 25 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 חיים לוינסון, אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 עמוס הראל, "סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אילנה דיין, חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך יחידה 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר", באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
- ^ נדב איל, מחדל המודיעין: הסימן המעיד למלחמה שנקלט ב-8200, ולא עבר לבכירי צה"ל, באתר ynet, 13 בינואר 2024
- ^ י. כרמון, סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
- ^ לי נעים, התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר מאקו, 16 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של אסף ליברמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באוקטובר 2023
- ^ חזקי ברוך, לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2023
- ^ ציוץ של אטילה שומפלבי Attila Somfalvi ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ סולימאן מסוודה, חשיפה: המודיעין של 8200 כשבועיים לפני 7 באוקטובר – "חמאס נערך ל-250 חטופים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 ביוני 2024
- ^ יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
- ^ 1 2 3 דן ארקין, מלחמת גרסאות: שר המודיעין המצרי - התרענו בפני ישראל. בירושלים מכחישים, באתר "IsraelDefense", 9 באוקטובר 2023
- ^ עמיחי שטיין, גורם מודיעין מצרי: הזהרנו את ישראל, הם זלזלו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה, באתר חדשות 13, 9 באוקטובר 2023
- ^ התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים, באתר GOV.IL
- ^ יאיר אמר, נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של אבישי גרינצייג ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 באוקטובר 2023
- ^ אסף גבור, מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, ליאור בן ארי, בכיר בבית הנבחרים האמריקני: "מצרים הזהירה את ישראל 3 ימים לפני המלחמה", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול – וההתייעצות הלילית, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ שעות לפני הטבח ב-7 באוקטובר: בישראל זיהו טלפונים עם סים ישראלי שהופעלו ברצועה | ישראל היום, באתר ישראל היום, 2024-02-26
- ^ נדב איל, התרעת כרטיסי הסים בעזה: חלק ממבצע של השב"כ שנועד להתריע מפני מתקפה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023; עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023;
יוסי יהושוע, "הפלסטינים לא יהיו המניע למערכה רב-זירתית": ההערכות שקרסו, והבכירים שנשארו בחוץ | גילויים חדשים על המחדל, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023 - ^ 1 2 אמיר בוחבוט, התרעה חלקית הגיעה בלילה שלפני המתקפה. ראשי מערכת הביטחון נמנעו מפעולה כדי לא "לשרוף את המקורות", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ ציוץ של עמית סגל, 24 באוקטובר 2023
- ^ אילנה דיין, הוועידה הדרמטית בשעות שלפני המתקפה, והאזהרה חודשים לפני: "לא יודעים איך סינוואר יפעל", באתר מאקו, 4 בדצמבר 2023
- ^ לי נעים, בהערכת המצב הבינו שתהיה לחימה, אבל הכוחות בשטח לא עודכנו | חשיפה, באתר מאקו, 20 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל ניר דבורי, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב | פרסום ראשון, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, המסמכים המסווגים חשפו: כך בחמאס תכננו את מתקפת הפתע, באתר מאקו, 15 במרץ 2024
- ^ זקן עם קביים וכמות מטורפת של מחבלים: תיעוד מהשבת השחורה בבארי • צפו, באתר חדשות JDN
- ^ "נער עזתי שנכנס לבזוז זיהה שני ילדים בחדר – וקרא למחבלים": עדויות קשות מחדרי החקירות, באתר מקור ראשון
- ^ דירה להסתיר: כך מחזיק חמאס חטופים בלב עזה - לצד משפחות וילדים, באתר ישראל היום
- ^ “עברתי שואה, כולם שם מחבלים״ - אחרי 54 ימים בשבי חמאס, מיה שם מספרת על מה שעברה ולמה היה לה חשוב לדבר.
- ^ שילה פריד, "נער עזתי שנכנס לבזוז זיהה שני ילדים בחדר – וקרא למחבלים": עדויות קשות מחדרי החקירות, באתר מקור ראשון, ז׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד, 17/03/2024
- ^ ניר דבורי, נמצא על גופות מחבלים ושבויים: הסם שבו השתמשו מחבלי חמאס במתקפת הפתע | פרסום ראשון, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2023
- ^ רשות המסים בישראל, הודעה לעיתנות: סוכלה הברחה של מאות אלפי כדורי סם ממריץ מסוג "קפטגון" ממצרים לרצועת עזה דרך מעבר ניצנה, 27 בפברואר 2020
- ^ מתן צורי, יואב זיתון, הוסתרו במקררים: סוכלה הברחת "הסם של דאעש" שיועדה להגיע לעזה | תיעוד, באתר ynet, 30 בינואר 2023
- ^ סם מרץ מסוג קפטגון מוברח מישראל לעזה, מיועד לחופרי מנהרות בעזה, אתר הכנסת, 14 ביוני 2023
- ^ 1 2 אליאור לוי, רועי קייס ובן יניב, פרסום ראשון: מסמך נוהל הקרב של חמאס - קיבלו הוראה לרצוח אזרחים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, עם מנות דם, שקי מזון וארסנל נשק חטיבתי: חמאס תכנן להגיע עד קריית גת, ולהילחם חודש בישראל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ איה חיימוביץ', זה האמל"ח שהחרימו לוחמי יהל"ם מחמאס. צפו, באתר צה"ל, 15 באוקטובר 2023
- ^ כך למשל על פי עדות עדה שגיא, שנחטפה מניר עוז והשתחררה בעסקת חטופים בערוץ 12, בטלר רבש"ץ היישוב הראה לה מפה שהושארה ביישוב, שבה סומן ביתו עם הכיתוב באנגלית "שחר בטלר, רבשץ"
- ^ 1 2 Large Hamas weapons cache seized by IDF showcases firepower, סרטון בערוץ "MSNBC", באתר יוטיוב (אורך: 03:32) (באנגלית)
- ^ ציוץ של Israel Defense Forces ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 באוקטובר 2023
- ^ How Hamas Leveraged Cheap Rockets And Small Drones To Ambush Israel, Forbes, 9 October 2023 (באנגלית)
- ^ Hamas drones helped catch Israel off guard, experts say, Defense News, 20 October 2023 (באנגלית)
- ^ Homemade rockets and modified AK-47s: An annotated look at Hamas' deadly arsenal, CNN, 20 October 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 עינב חלבי, השמידו את "העיניים של הלוחמים", פוצצו גדר - ופשטו: התיעוד ממתקפת הפתע, והסימנים המעידים שפוספסו, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ הדיווחים הראשונים על האזעקות בבוקר המתקפה, באתר רוטר.נט
- ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 עמי רוחקס דומבה, הטכנולוגיות שכשלו במתקפת הפתע של חמאס, באתר "IsraelDefense", 8 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אלון חכמון, אונס והתעללות אכזרית: העדויות המטלטלות של ניצולי השבת השחורה, באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2023
- ^ עמרי מניב, 11 חודשים אחרי: נתונים חדשים חושפים את היקף מתקפת 7 באוקטובר, באתר מאקו, 31 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, שר הביטחון אישר גיוס מילואים נרחב: היערכות למלחמה בדרום, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- ^ לוחמות ירו במאג, לוחמים השליכו פצצות עומק: צפו בקרב בים, שמנע פלישה לחופי אשקלון, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ ראו פרוט בהמשך
- ^ יואב זיתון, ההסחה, ומכת הפתיחה של קומנדו חמאס: פשטו על 8 מוצבים ושרפו חמ"לים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^ עליזה שניצר וחיים נסים, “טוּפַאן אל-אַקְצַא“ (מבול אל-אקצא): התוכנית השאפתנית מאחורי השם שבחר ארגון חמאס עבור מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, רוח מזרחית 15, אילמ"א, תשפ"ד 2024, עמ' 47–49
- ^ 1 2 יואב זיתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יואב קרן, "שמענו את הירי בתוך האוגדה. נעלנו את החמ"ל והמשכנו לעבוד", באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ קשה לצפייה: חמאס מפרסם תיעוד של כיבוש מוצב מעבר ארז, באתר JDN, 8 באוקטובר 2023
- ^ מתוך זמן אמת | שירתו יחד, נחטפו יחד - ותועדו בסרטון מטלטל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הצל"שניקית מקרקל לחמה עם הצל"שניק מהסיירת: "המחבלים הסתובבו כזומבים", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 אמיר בוחבוט, "הגדוד שלי הרג כמאה מחבלים. מקווה שלא יהיו יותר ספקות לגבי בנות לוחמות", באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ איתי בלומנטל, "תישארו בבונקר, אנחנו באים!": תיעוד דרמטי של לוחמי שייטת 13 מסתערים על מוצב סופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של 🇮🇱 Eran Ben David 🇮🇱 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 בנובמבר 2023
- ^ לי נעים, "אם לא תשלחו כוחות – נמות": עדויות התצפיתניות שנותרו לספר על רגעי האימה, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
- ^ עידן אבני, 20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ יעל קוצ'רגין, "חרבות ברזל": מפקד יחידת שלדג מספר על גבורת הלוחמים עם פרוץ המלחמה, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ מאיה בואנוס, בדרך לכניסה הקרקעית? "תחושה מאוד גדולה של מוכנות" | מיוחד למעריב, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ מור שמעוני, המפקד שנפצע בקרב באורים מדבר לראשונה: "חיילים וחיילות שלא הוכשרו כלוחמים נלחמו כמו אריות", באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ זעזוע בדרום: מעל 100 גופות נמצאו בקיבוץ בארי, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אור הלר, קצין בכיר על הטבח בבארי: "כשלנו בהגנה, המחבלים התחפשו לחיילים", באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ^ תמיר סטיינמן, אדוה דדון, הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ הותר לפרסום: לפחות 15 נרצחו היום בטבח בנתיב העשרה, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ^ תמיר סטיינמן אדוה דדון, הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, גלעד מורג, אלישע בן קימון, יואב זיתון, אילנה קוריאל, הקרב הקשה בכפר עזה נמשך: "הסיוט הכי גדול של תושבי העוטף התגשם", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, יותר מ-100 נרצחים, נעדרים וחטופים בניר עוז, יותר מ-70 בכפר עזה: המספרים הבלתי-נתפסים, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ משפחה שלמה נמחקה: אם, אב ושלושת ילדיהם נטבחו בניר עוז, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של Michael Uria • מיכאל אוריה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של יוסף חדאד - Yoseph Haddad ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוקטובר 2023
- ^ סיון קלינגבייל, מעולם לא חשבתי שמה שאכתוב על הבית בו גדלתי יהיה קינה, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2023
- ^ יניר יגנה, שישה תושבים מול עשרות מחבלים: גיבורי הקרב בקיבוץ סופה משחזרים, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023
- ^ הגיבור של קיבוץ סופה: קצין הביטחון שהציל יותר מ-200 תושבים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023(הקישור אינו פעיל, 2.9.2024)
- ^ אלמוג בוקר, תיעוד: תושבי קיבוץ סופה מריעים לרבש"צ שהציל את חייהם, באתר חדשות 13, 10 באוקטובר 2023
- ^ גבורת הלוחמים: "קובי וחברי כיתת הכוננות הצילו את הקיבוץ", באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ שלומי הלר, תושב זיקים: מה שעברתי ב-4 הימים האחרונים - דורש שינוי פאזה מוחלט במדינה, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ קרב הגבורה בכרם שלום, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, בזמן מתקפת המחבלים: הסיפור הבלתי יאומן של הצעירה שהצילה קיבוץ שלם, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ הקרב בניר עם, בדף הבית של זיו רובינשטיין בפייסבוק, 9 באוקטובר 2023
- ^ קובי אטינגר, תיעוד דרמטי: לוחמים הסתערו וחיסלו 35 מחבלים בניר עם, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ מיכאל טוכפלד, כיתת כוננות מול עשרות מחבלים: הקרב שהציל את קיבוץ עלומים, בעיתון מקור ראשון, 13 באוקטובר 2023;
חדשות הבוקר, "היינו 12 תושבים מול עשרות מחבלים. נלחמנו על הבית", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023 - ^ מערכת חמ"ל, השבת שמרה עליהם: החמאס לא הצליחו להיכנס לסעד ומפלסים, באתר hamal
- ^ נס הטנק מקיבוץ סעד | על הניסים, נבדק ב-2023-12-10
- ^ אנה שכטר, 'Top secret' Hamas documents show that terrorists intentionally targeted elementary schools and a youth center, באתר NBC, 14 באוקטובר 2023
- ^ אלי אשכנזי, ראובן התעקש לחלוב את הפרות - ונהרג על ידי מחבל שהסתתר ברפת בכיסופים, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023 ניר חסון, ביציאה מהממ"ד, ניצולי הקרב בכיסופים גילו שהלכה להם המדינה, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
- ^ אוריאל לוי, "אני והחבר הכי טוב שלי נלחמים יחד על המקום בו אנחנו מגדלים ילדים": עדות מהקרב ברעים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ איתן בן דוד, סיפור כיתת הכוננות וההגנה על קיבוץ ארז, באתר פייסבוק, 11 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, כיתת הכוננות של קיבוץ ארז הצילה אותו מטבח: "נלחמנו כמו אריות, חבר מת בידיי", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, משפחה שלמה, 4 מחברי כיתת הכוננות: בניר יצחק מייחלים לאות חיים מהנעדרים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, בת-חן אפשטיין אליאס, "נלחמנו במחבלים מול הלבן של העיניים": כיתות הכוננות, קו ההגנה הראשון, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, בת-חן אפשטיין אליאס, "נלחמנו במחבלים מול הלבן של העיניים": כיתות הכוננות, קו ההגנה הראשון, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, "הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ כיפורים בסוכות, בעמוד הפייסבוק של אלון שוסטר, 11 באוקטובר 2023
- ^ נתנאל אלדה, דן אסולין הרבש"צ הגיבור של מושב מבטחים נהרג בהתקלות עם מחבלים, באתר "מושבניק", 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 יישוב אחרי יישוב: הנרצחים בטבח חמאס, העדויות המצמררות וסיפורי הגבורה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, גלעד כהן, איריס ליפשיץ-קליגר, אנשי חמאס צנחו וטבחו; בנה של נאוה חיסל מחבל בבית - כשהבנות בממ"ד: "היינו שעות עם גופה במסדרון", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, מדממים בשדה הקרב: סיפורי הגבורה של הלוחמים בעוטף עזה נחשפים, באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הכי רחוק בפלישה מעזה: מחבלים נתפסו בלילה ליד מפקדת גבעתי הסמוכה לבאר שבע, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ "Footage emerges of 'gunmen in Sderot'". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-10-07.
- ^ Awad, Ammar; Lubell, Maayan (2023-10-07). "Gunmen in homes, captives abducted leave Israelis in shock". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-10-07.
- ^ Emanuel Fabian, Israeli forces beginning to demolish Sderot police station where terrorists holed up, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ איתן גליקמן, תחנת המשטרה נהרסה, עדיין יש חשש למחבלים: שדרות הפכה לשדה מלחמה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ David Israel, 300 Dead, 1,450 Injured, 50 Kidnapped as Hamas Invades Southern Israel, 2023-10-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ אילנה קוריאל, קרבות באופקים: חוסלו חלק מהמחבלים שפשטו על העיר, אזרחים נרצחו, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ ברהנו טגניה, תחקיר המשטרה חושף: 364 נטבחו במסיבת הטבע ברעים, באתר מאקו, 17 בנובמבר 2023
- ^ חגית הורנשטיין, מימדי הטבח ברעים נחשפים: 260 נרצחים במסיבה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 8 באוקטובר 2023
- ^ דור זומר ורויטל חובל, "דיברנו עם מוקד 105, עם המשטרה, עם זק"א. הם כל פעם מחדש בשוק שהייתה עוד מסיבה", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 באוקטובר 2023
- ^ אביבית מיסניקוב, המסיבה הנוספת שעשרות לא חזרו ממנה: "הם נעדרים. לא מצאנו אותם שם", באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
- ^ הילו גלזר, קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023;
יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023 - ^ מה קרה בבור בקריה בשבעה באוקטובר? פרטים חדשים, באתר מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2023
- ^ Adam Goldman, Ronen Bergman, Mark Mazzetti, Natan Odenheimer, Alexander Cardia, Ainara Tiefenthäler, Sheera Frenkel, Where Was the Israeli Military When Hamas Attacked?, The New York Times, December 30, 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ עדות מיום הטבח: אראל סג"ל בריאיון עם קצין המודיעין של המחוז הדרומי סנ"צ שמעון פורטל, 17 בדצמבר 2023, נבדק ב-2023-12-19
- ^ מאיר תורג'מן, מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי – אך המשיך להילחם: "ניצחנו – וננצח", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ נטע בר, דיווח ערבי: חמאס תכנן לפרוץ לכלא שקמה באשקלון, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2024
- ^ 1 2 3 יואב זיתון, 7/10 של מפקד אוגדת עזה הפורש: הרגע בו הכריז "פרש פלשת", האורות שכבו בחמ"ל המבוצר, באתר ynet, 10 ביוני 2024
- ^ 1 2 רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, מפקד אוגדה 98: "ספגנו מכה קשה, עולות שאלות קשות מאוד על התפקוד שלנו", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 באוקטובר 2023
- ^ מערכת כאן חדשות, דובר צה"ל: "אנחנו בשליטה ביישובים, עברנו להתקפה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של almog boker ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, הכשלים של חיל האוויר ב-7 באוקטובר נחשפים: "התעסק במלחמה באיראן בזמן שהיא הגיעה לפה", באתר וואלה, 11 בינואר 2024
- ^ שי גל, "תצילו אותנו": טייסי האפאצ'י שהגיעו ראשונים לזירת הקרבות מדברים, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, "אני שואל 'מה הטלפון עושה פה'. הוא עונה לי 'ככה אני מנהל את הקרב'", באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הטעיה של חמאס למסוקי צה"ל והכוונת טייסים בוואטסאפ, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, בתחילת הלחימה: מסוק יסעור נפגע מטיל והנחית עשרות לוחמים תחת אש בעוטף, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ דביר עמר, הרב מיכאל אדרעי חושף: כך ניצל כפר מימון, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2023
- ^ שלומי אלדר, "כמו סרט מלחמה": הטייסים שמנעו טבח בכפר מימון חוזרים למושב, באתר חדשות 13, 4 במרץ 2024
- ^ שבע עם איילה חסון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 במאי 2024
- ^ לילך שובל, "עומדים בצורה טובה במאמץ ההגנה": חיל הים חושף - כך חוסלו עשרות מחבלים שהתכוונו לחדור לישראל, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, עם פצצות עומק ותחת מתקפת נחילי רחפני נפץ | חיל הים חיסל יותר מ-30 מחבלים בתחילת המערכה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל, לוחמי זרוע הים חיסלו עשרות מחבלים במרחב הימי הדרומי ובקו החוף, 7.10.2023
- ^ ברהנו טגניה ניר דבורי, תיעוד: סירת מחבלים בחוף זיקים ב-7 באוקטובר, באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ אריאלה שטרנבך, "הגיעו ללב התופת": הגיבורים שהצילו יותר ממאה תושבי בארי, באתר חדשות 13, 23 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 ציוץ של לירי בורק שביט ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 ציוץ של יוסף חדאד - Yoseph Haddad ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 ציוץ של Tamar Ish Shalom תמר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, איתן גליקמן, הקצינים הוותיקים הסתערו על מחבלים בזמן הטבח בדרום - וחיסלו אותם | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 נטע אחיטוב, משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מיכל קורן קריב, "זאת הפעם הראשונה שפוגעים בכוונה באמבולנסים של מד"א", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- ^ עד הנשימה האחרונה: החובש שנאלץ לקבוע את מות בנו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בנובמבר 2023
- ^ הפורום לקידום הבריאות רוכש אמבולנס חדש עבור יישובי העוטף, באתר אשדודי, 2023-10-18
- ^ מחבלי חמאס ירו ברפי סמט, חובש מד"א ב-7 באוקטובר, אבל זה לא עצר בעדו מלהמשיך להציל חיים כשהוא מדמם, באתר פייסבוק, 19 במרץ, 2024
- ^ תחנת מד"א אופקים - סיפורה של תחנה בחזית הלחימה, באתר פייסבוק, 6 באפריל, 2024
- ^ סתיו נמר, "כבר התחלתי לירוק דם": החובש משדרות שחבריו הצילו את חייו, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ שרון מאירוביץ, צפו בעדות של דויד גרי הולצר ממד"א אופקים על אירועי השבת השחורה, באתר חדשות אפס שמונה 08, 2023-12-20
- ^ רותי שילוני, מחדל שני גבאי: נחשבה נעדרת 47 יום, עד שהתברר שנקברה בטעות בקבר אחר, באתר מאקו, 24 בדצמבר 2023
- ^ ישראל מושקוביץ, שני ואליקים נקברו בטעות עם אדם נוסף: "מצמרר, שניהם נרצחו באמבולנס המוות", באתר ynet, 4 במאי 2024
- ^ אביבית מיסניקוב, "ראיתי חיילים פצועים, ילדים מפויחים": החובש שיצא לחלץ מזירת הטבח באמבולנס לא ממוגן, באתר מאקו, 14 בנובמבר 2023
- ^ מיכל הלפרין, "הוא רץ להציל חיים, אבל לא היה מי שיציל אותו", באתר מאקו, 8 בנובמבר 2023
- ^ איתן גליקמן, נטמנה עמית מן, הפרמדיקית שנרצחה במרפאה: "יכולת לברוח, אבל התעקשת להציל חיים", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ארדן נגד מזכ"ל האו"ם: "מהדהד את שקרי חמאס - עליו להתפטר מיידית", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ אדיר ינקו, ביקורת של רופאים לזכויות אדם: פגיעה בצוותי הצלה ב-7 באוקטובר בישראל - פשע מלחמה, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
- ^ הדס זיו, נייר עמדה - פגיעה בצוותי ומתקני רפואה במהלך מתקפת חמאס ב-7 - באוקטובר 2023, באתר רופאים לזכויות אדם
- ^ אדיר ינקו, מחדל הפינוי לבתי החולים: "מי ניהל את האירוע בכלל?", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ ליאת רון, "מחדל שעלה בחיי אדם": בגלל כאוס במשרד הבריאות - פצועים לא הועברו לבתי חולים במרכז, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ מיטל יסעור בית-אור, "לא עשינו שבריר ממה שיכולנו": בתי חולים במרכז מטיחים האשמות על הטיפול שניתן לפצועים במתקפה, באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2023
- ^ רוני לינדר, עדי כהן, החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון", באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2023
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ נעאמה אבו ראשד - לזכרם של הנרצחים והנופלים במלחמה, באתר Ynet Iron Swords
- ^ Ministry of Foreign Affairs, Swords of Iron: Civilian Casualties
- ^ ynet - מלחמת 7 באוקטובר: פרטי החללים והנרצחים, באתר ynet
- ^ רותם שרון, עשרות פצועים פונו לסורוקה הוכרז מצב חירום, באתר באר שבע נט, 7 באוקטובר 2023
- ^ ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין נהרג בחילופי אש עם מחבלים, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, אל"מ אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, נהרג ב-7 באוקטובר - גופתו חטופה בעזה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
- ^ טל לב רם, הותר לפרסום: מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה יהונתן שטיינברג ז"ל נפל סמוך לכרם שלום, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של ואחיד Wahid وحيد الهزيل אלהוזייל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
- ^ דלית הלוי, דיווח: 16 נרצחים ו-40 נעדרים בקרב הבדואים בנגב, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מעין רודה ורעות מרים כהן, הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
- ^ רועי אבן, העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב, כל בית בבארי הוא סיפור לחימה: "המחבלים הגיעו לכאן כדי לטבוח, הם שרפו אנשים בחיים", באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2023
- ^ "עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, הפרמדיק שנכנס לבית ונחשף לנערות שנאנסו ונרצחו: "פועלים מול פראי אדם" | עדות קשה לצפייה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- ^ יאיר טוקר, המחבל התגאה בפני משפחתו מטלפון הנרצחת: "הרגתי עשרה יהודים! במו ידיי!" | האזינו, באתר כיכר השבת, 24 באוקטובר 2023
- ^ ליהי שורש, "נזק נפשי רב": משרד הבריאות בצעד חריג מזהיר – אל תצפו בסרט הזוועות מהעוטף, באתר וואלה, 7 בנובמבר 2023
- ^ אילנה שטוטלנד, "חובה מוסרית": כך סייעו עובדי רשות העתיקות באיתור שרידי הגופות, באתר מעריב אונליין, 22 בנובמבר 2023;
צה"ל איתר בקיבוץ ניר עוז את גופתו של דולב יהוד, שהוגדר כחטוף, באתר ynet, 3 ביוני 2024;
יואב זיתון, מתן צורי, צה"ל: "הנעדרת האחרונה", בלהה ינון, נרצחה ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 7 באוגוסט 2024 - ^ 1 2 רונן ברגמן, יואב זיתון, ההוראה: למנוע ממחבלים לחזור לעזה "בכל מחיר", גם אם יש איתם חטופים, באתר ynet, 11 בינואר 2024
- ^ יניב קובוביץ, מסמכים חושפים: צה"ל הפעיל נוהל חניבעל על חיילים ואזרחים ב–7 באוקטובר, באתר הארץ, 7 ביולי 2024
- ^ 1 2 הילו גלזר, עדות אחר עדות, מתברר ההיקף המבעית של מעשי האונס ב-7 באוקטובר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
- ^ בכותרת הראשית: הסאנדיי טיימס פרסם תחקיר מקיף על מעשי האונס של חמאס, באתר ynet, 3 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 3 Roni Ben Cnaan and Hadas Ziv, Sexual and Gender Based Violence as a Weapon of War during the October 7 Hamas Attack, רופאים לזכויות אדם, נובמבר 2023
- ^ אורית סלוציאנו, Denial of Sexual Assault during the October 7th massacre, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, 19 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ צה"ל חשף סרטונים מחרידים מה-7 באוקטובר: "איך אפשר לעשות דברים כאלה?", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ הדר גיל-עד, "אסטרטגיה שיטתית, התעללות סדיסטית": דוח מפורט ראשון על מעשי האונס בטבח 7/10 | העדויות הקשות, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
- ^ ליזה רוזובסקי, דו"ח האו"ם: אירעו תקיפות מיניות ב-7 באוקטובר, וחמאס ממשיך לפגוע בחטופים, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
- ^ רשימת שמות החטופים לעזה, כאן 11
- ^ יובל ניסני, יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים, באתר גלובס, 17 באפריל 2024
- ^ דרור ניר קסטל, "הנזקים הם של עשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לשקם את כל עוטף עזה", באתר מאקו, 22 באוקטובר 2023
- ^ יהושע שקדי, רשות הטבע והגנים, השפעות מלחמת 7 באוקטובר על הטבע בישראל, באתר רשות הטבע והגנים, 15.02.2024
- ^ אלחנן טולדנו, רצחת וגם ירשת: מחבלי חמאס בזזו את יישובי העוטף בשבת השחורה • צפו, באתר JDN
- ^ דני בלר, התיעוד המזוויע מבארי: מחבלי חמאס-דאע"ש רוצחים, תושבי עזה בוזזים את בתי הנרצחים, באתר חדשות באר שבע והנגב
- ^ בוזזים מכל הבא ליד: התיעוד החדש מהמתקפה הרצחנית על קיבוץ בארי, נבדק ב-2024-01-30
- ^ חיילים השיבו ל'יד שרה' ציוד שבזזו המחבלים ואותר בעזה, באתר ערוץ 7
- ^ דניאל שמיל, טרקטורים של ג'ון דיר נבזזו לעזה – והחברה השביתה אותם מרחוק, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, עזה, דגל ניר עוז הונף ברצועת עזה, הלוחמים מצאו צעצועים שנבזזו מהקיבוץ ב-7.10, באתר ynet, 3 בינואר 2024
- ^ ניר דבורי ירון אברהם, "חמאס ניסו לטשטש ראיות": תיעוד - התרופות לחטופים שנמצאו בח'אן יונס, באתר מאקו, 18 בפברואר 2024
- ^ טל אריאל יקיר, ליל הבדולח של נתיב העשרה: הגבורה העילאית של אנשי המושב צמוד הגדר - שנתקלו ראשונים, באתר ישראל היום, 12.10.2023
- ^ "הכל נבזז ונהרס. מה שהמחבלים לא הצליחו לקחת, הם שרפו", באתר מאקו, 29 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו בהצהרה ראשונה: אנחנו במלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ אברהם פריינד, נתניהו: "צה"ל ישמיד את יכולות חמאס, ננקום על היום השחור הזה", באתר בחדרי חרדים, 7 באוקטובר 2023
- ^ אברהם פריינד, גלנט: "נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה", באתר בחדרי חרדים, 7 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ מערכת כאן חדשות, ישראל במלחמה: לפחות 900 נרצחו, הושגה שליטה מלאה בעוטף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ כתבי כיכר השבת, הערכות עדכניות: לפחות 600 נרצחו במתקפת הפתע, 350 במצב אנוש; הקבינט הבטחוני אישר את מצב מלחמה, באתר כיכר השבת, 8 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, גנץ ואיזנקוט משתתפים בקבינט הביטחוני | חלוקת התפקידים בממשלת החירום, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ Isaac Herzog, Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World, Time, October 9, 2023
- ^ שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ 15 באוקטובר, סרטון בערוץ "הציונות הדתית", באתר יוטיוב (אורך: 12:24)
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ': "לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה, נכשלנו, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ קיש לוקח אחריות: "אף אחד לא מנסה לחמוק", באתר כיפה, 15 באוקטובר 2023
- ^ חזקי ברוך, "הלב מתפוצץ": הסליחה של הח"כ מהליכוד, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הרמטכ"ל בגבול עזה: "סינוואר ובכירי חמאס - בני מוות, נפרק אותם", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, ראש השב"כ בהתייחסות ראשונה: "האחריות עליי, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן בהתייחסות ראשונה למחדל: "נושא באחריות המלאה - כשלנו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ יוסי יהושוע, מפקד 8200 הודיע לרמטכ"ל על פרישה מצה"ל | פרסום ראשון, באתר ynet, 12 בספטמבר 2024
- ^ סיון חילאי, ראש המל"ל הנגבי על הערכתו שחמאס מרוסן: "טעות, שלי ושל כל הגורמים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ משה כהן, אביחי ברודץ, שמשפחתו נעדרת בהפגנה מול הקרייה: "מבקש מהחמאס להחזיר אותם", באתר מעריב אונליין, 14 באוקטובר 2023
- ^ "זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" | השגריר ארדן בנאום באו"ם, באתר חדשות 0404, 26 באוקטובר 2023
- ^ בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
- ^ יוני קמפינסקי, אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם", באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023
- ^ משה גורלי, בין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2023
- ^ אבי יששכרוף, חפ"ק ניל"י: זה הגוף ששב"כ הקים כדי לסגור חשבון עם פעילי כוח נוחבה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49), Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16), "Proportionality", סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46)
- ^ "זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:47)
- ^ למשל, ראו מלחמת חרבות ברזל במוזיקה
- ^ האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, הפועל מקטר פרסם פסק הלכה הקורא למוסלמים להתערב צבאית למען עזה, באתר מרכז המידע למודיעין וטרור
- ^ Wartime Poll: Results of an Opinion Poll Among Palestinians in the West Bank and Gaza Strip, Awrad
- ^ סקר חושף: הנתון המבהיל של הפלסטינים שתומכים בטבח ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2023
- ^ Poll shows soaring Palestinian support for Hamas; 72% back October 7 atrocities. Times of Israel, 13 December 2023
- ^ אליאור לוי, ביו"ש תומכים בטבח בעוטף ב-7 באוקטובר, בעזה עדיין תומכים בסינוואר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בדצמבר 2023
- ^ نتائج استطلاع الرأي العام رقم (90): البيان الصحفي | PCPSR, pcpsr.org
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל חשף: חמאס זייף את סקרי דעת הקהל בעזה. נתוני האמת: התמיכה בארגון בשפל, באתר ynet, 29 באוגוסט 2024
- ^ Abbas stresses Palestinian right to self-defense, as int’l community condemns Hamas, The Times of Israel, 7 October 2023
- ^ Palestinian President Abbas condemns violence against civilians, Reuters, October 13, 2023
- ^ אבו מאזן על מתקפת חמאס: מגנה את "האלימות משני הצדדים", באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, רויטרס, אבו מאזן גינה את מתקפת חמאס - ומחק, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ אבו מאזן בקריאה חריגה לחמאס: "השלימו במהרה עסקת חטופים", באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2024
- ^ Palestinian prime minister tells CNN why he won't condemn deadly October 7 Hamas attack, CNN, October 20, 2023
- ^ GIANLUCA PACCHIANI, Fatah disavows pro-Hamas statement made by prominent member, The Times of Israel, 15 October 2023
- ^ Gianluca Pacchiani, Fatah disavows pro-Hamas statement made by prominent member. Times of Israel, 15 October 2023
- ^ Jamal Al-Huwail Of The Fatah Revolutionary Council: Allah Willing, We Will See Similar Scenes In The West Bank, Like The Gaza Envelope; Palestinian Authority Security Forces Should Join The Fighting – Viewer Discretion Advised, MEMRI (באנגלית)
- ^ עינב חלבי, לירן לוי, איתמר אייכנר, הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ הרשות הפלסטינית הכחישה את הטבח ב"נובה", מחקה את ההודעה - ולא התנצלה, באתר מאקו, 20 בנובמבר 2023
- ^ ארה"ב: "הרשות חזרה בה מהכחשת הטבח במסיבה ברעים, זו לא עמדתה", באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, הרשות הפלסטינית הסירה את הכחשת הטבח ברעים - בלי לפרסם הבהרה פומבית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ עינב חלבי, בכיר ברשות הפלסטינית מצדיק את טבח 7 באוקטובר: "חלק ממלחמת הגנה שלנו", באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ עינב חלבי, הדר עדי, בכיר פתח נגד חמאס: "הביא אסון לעזה. פחדנו מה-7.10, הוא ישלם על הטעות הזו", באתר ynet, 27 בדצמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, פתח במתקפה חריפה נגד חמאס: "ההנהגה התעוורה במלונות 7 כוכבים והפקירה את העם הפלסטיני", באתר מאקו, 16 במרץ 2024
- ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, "תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2023
- ^ מישל מכול, שיירת תמיכה בחמאס באום אל פאחם נבלמה על ידי המשטרה; חשוד עוכב, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
- ^ בגלל תמיכה בחמאס: האוניברסיטה השעתה ארבעה סטודנטים, באתר כלבו – חיפה והצפון, 9 באוקטובר 2023
- ^ סוכנויות הידיעות, מנהיג איראן חמינאי: "מנשקים את ידי חמאס, המשטר הציוני הובס צבאית", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מנהיגי העולם בהצהרת תמיכה חד משמעית בישראל, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
- ^ נוסח הנאום המלא (באנגלית)
- ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע צרוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
- ^ לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 16 באוקטובר 2023
- ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ראש ממשלת בריטניה בישראל: "זו אינה זכותכם - זו חובתכם להשיב את הביטחון למדינתכם", באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 תמר טוניק, זעזוע בעולם: "המתקפה היא טרור בצורתו הנתעבת ביותר", באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ עופר אדרת, שולץ: עוצרים סיוע לפלסטינים, ביטחון ישראל הוא סיבת קיומנו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ ראש ממשלת איטליה קוראת לעולם: “אסור ליפול למלכודת של החמאס”, באתר עכשיו 14, 21 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, 28 שגרירים הזדעזעו מהמראות בקיבוץ כפר עזה: "אותה הרגשה של אושוויץ", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ בעולם גינו את מתקפת הטרור נגד ישראל. איראן בירכה על פעולת חמאס, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ ברק רביד, איחוד האמירויות בגינוי ערבי ראשון: "התקפות חמאס נגד ישראלים - הסלמה חמורה", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ Stand with Israel, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 01:11).
- ^ הארץ, נשיאת הנציבות האירופית הציגה מפת דרכים ליום שאחרי המלחמה בעזה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
- ^ בן סמואלס, יהונתן ליס, מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
- ^ ראו מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל#עדויות כזב הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר למידע מפורט
- ^ אהרן רבינוביץ, צה"ל הטיל על זק"א לפנות גופות מהעוטף, במקום על חייליו – והיה לזה מחיר, באתר הארץ, 29 בינואר 2024
- ^ ZAKA exploited Hamas’s October 7 attack to campaign for donations, זמן ישראל, 6 בפברואר 2024 (באנגלית)
- ^ ציוץ של "אמת" שהמתקפה היא מזימה של אהוד ברק, אסמאעיל הנייה ורונן בר
- ^ הגיבור שהשחירו את שמו, תחקיר ערוץ 12 על השוטר אלון ברד
- ^ רפאלה גויכמן, "בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראניים מפיצים תיאוריות קונספירציה ופייק, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2023
- ^ איתמר ב"ז, הקונספירטור חוזר לחדר החקירות, באתר העין השביעית, 5 בנובמבר 2023
- ^ אשתו של השוטר אלון ברד מעידה בוועדת הכנסת
- ^ רפאלה גויכמן, "בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראנים מפיצים תיאוריות קונספירציה, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2023
- ^ רפאל קאהאן, מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ ניסן צור, האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
- ^ עומר כביר, ליטל סמט, אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 חדשות חוץ, מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ ליאת שניידר, כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ שירה ספיר, פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2023
- ^ רועי ויינברגר, המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
- ^ ריכוז הפעילויות של ארגוני המחאה באתר Restart Israel
- ^ טל לב רם, ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל", באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023. אבי יששכרוף, עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023. ציוץ של Itay galon ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2023
- ^ דניאל אדלסון, הגיעו לגדר עם מחבלי חמאס, תיעדו את הטבח - וממשיכים לצלם לתקשורת הזרה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
- ^ דניאל אדלסון, "אתם תחת השגחה": אזהרת התובעים הכלליים לרשתות שצלמיהן תיעדו את הטבח, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ EXPOSED: Gaza Photojournalists Shared Call to Infiltrate Israel on Oct. 7 | HonestReporting, HonestReporting, 8 January 2024
- ^ גלנט: 1,468 עובדי אונר"א הם פעילי טרור, יותר מ-30 השתתפו בטבח וחטפו אזרחים, באתר ynet, 16 בפברואר 2024
- ^ שירית אביטן כהן, ניסן שטראוכלר, כתבנו באירופה, אחרי השתתפות אנשי אונר"א בטרור - הכנסת אישרה ברוב גדול שני חוקים לבלימת פעילותה בישראל, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2024
- ^ נתן גוטמן, הליגה נגד השמצה הגישה תביעה נגד איראן, סוריה וצפון קוריאה על תמיכתן במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 ביולי 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, 3 שחוסלו, 3 שעדיין בחיים: אישום חסר תקדים בארה"ב נגד בכירי חמאס בעקבות טבח 7/10, באתר ynet, 4 בספטמבר 2024.
- ^ 1 2 Origins of the legal prohibition of genocide, Cambridge University Press, 2009-02-19, עמ' 17–58
- ^ Guy Burton, Could the Israel-Hamas war benefit Russia and China?, 2023-11-12
- ^ Crimes of War, Palgrave Macmillan(הקישור אינו פעיל, 2.9.2024)
- ^ Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide, 1948, Cambridge University Press, 2018-10-25, עמ' 14–17
- ^ Genocide Watch, Genocide Emergency Alert: Israel and Gaza, genocidewatch, 2023-10-19 (באנגלית)
- ^ Kurt Jonassohn, WHAT IS GENOCIDE?, Yale University Press, עמ' 17–26
- ^ Bastiaan Willems, The Wehrmacht’s Complicity in Late-War Genocide: The Palmnicken Massacre and the Military in East Prussia, 1944–1945, Holocaust and Genocide Studies, 2023-12-07 doi: 10.1093/hgs/dcad056
- ^ הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל", באתר www.idi.org.il, 2023
- ^ אריאל כהנא, נלחמים בחמאס: תלונה ראשונה לבית הדין הבינלאומי בהאג וקמפיין להפסקת המימון האירופי. בקשה לפתיחת חקירה דחופה נגד חמאס בבית הדין הפליל בהאג, בגין פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות, באתר ישראל היום
- ^ Hamas and Israel, Liverpool University Press, 2019-02-20, עמ' 19–33, ISBN 978-1-78284-627-7
- ^ Talia Einhorn, Parenthood in Israeli Law, MANZ'sche Verlags - und Universitätsbuchhandlung GmbH, 2023, עמ' 11–24, ISBN 978-3-214-25323-3
- ^ Hilly Moodrick-Even Khen, National Identities and the Right to Self-Determination of Peoples, Brill | Nijhoff, 2016-06-10, ISBN 978-90-04-29433-2
- ^ Antonio Martins, Financial Markets’ Response to Israel-Hamas War, dx.doi.org, 2023
- ^ הדר גיל-עד, יעל צ'כנובר, התובע מהאג אחרי שנפגש עם משפחות החטופים: "מעשי חמאס - מהפשעים הבינ"ל החמורים ביותר", באתר ynet, 3 בדצמבר 2023
- ^ כיתות כוננות הוקמו, באתר המשרד לביטחון לאומי
- ^ נעם אמיר, 12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך, באתר מקור ראשון
- ^ "עוד שכבה בהגנה של המדינה": צה"ל מקים מכשול בגבול סוריה, באתר ישראל היום
- ^ חטיבת מילואים חדשה מוקמת בצה"ל, באתר צה"ל, 6 בדצמבר 2023
- ^ פלס"ר הגולן יוצא לדרך חדשה - ומסיים מסלול לראשונה, באתר צה"ל, 12 בספטמבר 2024
- ^ לירן תמרי, המשטרה רכשה עשרות ניידות ממוגנות ירי: "מ-7 באוקטובר הפכנו ללוחמים", באתר ynet, 14 בינואר 2024
- ^ לירן תמרי, הרכש החדש של המשטרה: ספינה ממוגנת ירי, העלות: יותר מ-7.5 מיליון שקלים, באתר ynet, 15 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, 24 שעות של קרב מול חיזבאללה - "כמו בבופור": צוות ynet עם לוחמי גולני | תיעוד מיוחד, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ בן כספית, חשיפה: הדו"ח הגנוז של 8200 על המחדלים שהובילו לטבח בדרום, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
- ^ יואב זיתון, רונן ברגמן, הרמטכ"ל החליט לחקור תוך כדי מלחמה: זה הצוות שיתחקר את מחדל 7/10, באתר ynet, 4 בינואר 2024
- ^ יוסי יהושוע, אחרי הביקורת בממשלה: הרמטכ"ל מקפיא את ועדות הבדיקה למחדל 7 באוקטובר, באתר ynet, 25 בינואר 2024
- ^ ביני אשכנזי, לשכת הרמטכ"ל עודכנה: מבקר המדינה יפתח בבדיקה של התנהלות צה"ל ב-7 באוקטובר, באתר וואלה, 8 בינואר 2024
- ^ טובה צימוקי, בעיצומה של המלחמה: מבקר המדינה דורש מהרמטכ"ל גישה לחומרי מודיעין מסווגים | אלו הנושאים שייבדקו, באתר ynet, 11 בינואר 2024
- ^ שחר אילן, בג"ץ מאפשר את תחילת חקירת מבקר המדינה בצה"ל ובשב"כ, באתר כלכליסט, 13 במאי 2024
- ^ לילך שובל, אחרי העימות בין הרמטכ"ל למבקר המדינה: צה"ל יאפשר להתחיל בביקורת על מחדלי 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 21 במאי 2024
- ^ 1 2 אבישי גרינצייג, מבקר המדינה | בג"ץ החליט להקפיא את ביקורת מבקר המדינה נגד צה"ל ושב"כ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב", באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ רועי רובינשטיין, "גם בימי מלחמה - הדין אותו דין": פעילים הקימו "ועדת חקירה אזרחית" ל-7/10, באתר ynet, 18 ביולי 2024
- ^ דניאל אדלסון, איתמר אייכנר, דמעות, יציאה אחרי 5 דקות ו"הרגשה כמו באושוויץ": סרט הזוועות הוקרן בקונגרס, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, הדר גיל-עד, תחקיר ב-CNN, עדויות קשות: ישראל במאבק בהכחשות מקרי האונס, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ מול פני האימה: החוקרים שצפו ב־200 אלף סרטונים מהטבח מדברים | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-12-07
- ^ ניסן צור, ספילברג יתעד את זוועות 7 באוקטובר, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2023
- ^ Screams Before Silence Film, www.screamsbeforesilence.com
- ^ Screams Before Silence, נבדק ב-2024-04-27, באתר יוטיוב
- ^ We Will Dance Again, 2024-06-25, נבדק ב-2024-10-06
- ^ חנן גרינווד, האפיפיור פרנציסקוס יוזם: יום צום ב-7 באוקטובר | ישראל היום, באתר ישראל היום, 2024-10-07
- ^ תיאור הספר באתר ההוצאה
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
| הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנות ה-20 של המאה ה-21 | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבצעים צבאיים | שומר החומות • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל • שובר גלים • עלות השחר • מגן וחץ • בית וגן • מלחמת חרבות ברזל • מחנות קיץ | ||||||||||
| עימותים ומבצעים מוגבלים | העימות במחנה הפליטים ג'נין (ינואר 2023) • העימות במחנה הפליטים ג'נין (יוני 2023) • מתקפת הפתע על ישראל • המבצע בנור א-שמס (2024) | ||||||||||
| פיגועים, מהומות ואירועים נוספים |
| ||||||||||
