בית הסוהר שקמה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר  |
| כתובת | שדרות התעשייה 5 |
| מיקום |
אשקלון |
| מדינה |
ישראל |
| מפעיל |
שירות בתי הסוהר |
| קואורדינטות | 31°39′52″N 34°35′44″E / 31.664454°N 34.595566°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת השפלה רגילה)   בית הסוהר שקמה  | |
  | |
בית הסוהר שקמה הוא מתקן כליאה הממוקם בשדרות התעשייה 5, באזור התעשייה הצפוני של אשקלון.
הקמה והיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית סוהר שקמה מבוסס על "מצודת טגארט", שהוקמה בשנת 1941 כתחנת משטרה כפרית (2nd Class Police Station), מזרחית לעיירה אל-מג'דל. לאחר קום המדינה שימש המתקן כתחנת המשטרה של העיר אשקלון וכלל בתוכו מתקן כליאה שנוהל בידי המשטרה והחזיק עצירים מהסביבה ומסתננים מרצועת עזה. במרץ 1964 ברחו מהכלא שלושה עצירים מרצועת עזה, שהסתייעו בעצירים יהודים להשתלט על שני השוטרים ששמרו על הכלא ולברוח[1].
בשנת 1969 נמסר המתקן לשירות בתי הסוהר והחל לשמש בעיקר לכליאת אסירים ביטחוניים שמספרם גדל עקב ריבוי פעילות טרור. בכלא הוחזקו קרוב ל-500 אסירים ביטחוניים, ברובם אסירי עולם ושפוטים לשנות מאסר ארוכות. ריכוז אסירי העולם בכלא אשקלון, נבע מכך שהוא כלל תאים יחסית קטנים שנחשבו יותר מתאימים לכליאת אסירי עולם[2]. ביולי 1970 קיימו האסירים בכלא שביתת רעב[3]. בשנת 1971 עלו תלונות רבות על מכות כלפי אסירים בכלא[4] ובספטמבר 1971 הייתה התפרעות אסירים בכלא[5]. האסירים טענו שההתפרעות נבעה מהיחס כלפיהם בכלא[6] וכי שר המשטרה הודה שכלא אשקלון הוא הגרוע ביותר[7][8]. בסוף אותה שנה ירד מספר האסירים שהוחזקו בכלא לכ-400.
בינואר 1972 נרצח בבית הסוהר אסיר בחשד לשיתוף פעולה, ובמאי 1972 נרצחו עוד שני אסירים על רקע דומה[9]. בתחילת 1977 פתחו האסירים בכלא בשביתת רעב[10]. בהמשך צורפו לאסירים הביטחוניים, אסירים פליליים ישראלים.
מבנה ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתקן כלואים כ-500 אסירים השוהים ב-12 אגפים הכוללים אסירים ועצורים פליליים ישראלים ואסירים בהפרדות ובחקירה. וכן אסירים ביטחוניים, השפוטים לתקופות מאסר ממושכות. האגף הביטחוני מחולק לשניים: אגף חקירות של השב"כ ואגף תאי המאסר. במתקן משרתים כ-200 אנשי סגל, בהם אנשי ביטחון, מנהלה וטיפול.
במתקן ישנה פעילות חינוכית לאסירים הפליליים בלבד וכוללת: חוגי אומנות, קבוצות תקשורת, חינוך להורות וקבוצות דיון במגוון נושאים.
מפקד המתקן הוא בדרגת גונדר משנה, וסגנו בדרגת סגן גונדר.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-29 בנובמבר 2002 נמלטו מהמתקן שני אסירים ביטחוניים שהורשעו במעורבות בפיגועים, מוחמד חאג' סלאח, בן 26 מג'נין, ונאזר מוחמד רמדאן, בן 27 משכם, השניים נתפסו יום אחרי בריחתם באזור התעשייה הצפוני באשקלון, בתום ליל חיפושים ארוך.
- עד ל-21 באפריל 2004 היה כלוא במתקן "מרגל האטום" מרדכי ואנונו ולקראת תום מאסרו נערכו הפגנות בכניסה לבית הסוהר[11].
- משנת 2011 כלוא במתקן דיראר אבו סיסי, איש חמאס שנחטף באוקראינה[12].
- ב-20 באפריל 2013 הותקף סוהר במתקן באוזנו ובצאוורו על ידי אסיר ביטחוני באמצעות בורג.
- כחלק ממתקפת הפתע על ישראל (2023) תכנן כוח של 23 לוחמי נוח'בה של חמאס לפרוץ לבית הסוהר שקמה ולשחרר אסירים פלסטיניים הכלואים שם. הם נעצרו בצומת יד מרדכי על ידי לוחמי משמר הגבול, ורובם נהרגו[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עזרא ינוב, היהודים שעזרו למסתננים לברוח יואשמו בסיוע לעברייני בטחון, מעריב, 20 באפריל 1964
יהודית וינקלר, לא השוטרים אשמים אלא צמרת המשטרה, חרות, 23 באפריל 1964 - ^ אין תנאים מתאימים להעסקת אסירים ערבים, דבר, 8 באוקטובר 1971
- ^ שר המשטרה מבהיר נסיבות, מעריב, 14 במרץ 1977
- ^ אלי אייל, איננו רוצים בכם ככובשים אלא כאורחים, מעריב, 19 בפברואר 1971
- ^ דני צדקוני, דוכא מרד מחבלים שפוטים בכלא אשקלון, דבר, 1 באוקטובר 1971
- ^ נסתיימה שביתת הנשים בשכם, דבר, 13 באוקטובר 1971
- ^ רק קרובי האסירים בעזה, דבר, 17 באוקטובר 1971
- ^ אהרן גבע, מדוע הוחלף מפקד כלא אשקלון, דבר, 22 בנובמבר 1971
- ^ דני צדקוני, שני אסירי הפת"ח נרצחו, דבר, 4 במאי 1973
- ^ התפרעות לפני כלא אשקלון, דבר, 9 בינואר 1977
12 עו"ד הפגינו למען שובתי כלא אשקלון, דבר, 14 במרץ 1977 - ^ חנן גרינברג ושמוליק חדד, המרגל מרדכי ואנונו: "אני גאה ומאושר, אין יותר סודות", באתר ynet, 21 באפריל 2004
- ^ יוסי מלמן, ביהמ"ש האריך את מעצרו של המהנדס הפלסטיני אבו סיסי, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
- ^ נטע בר, דיווח ערבי: חמאס תכנן לפרוץ לכלא שקמה באשקלון, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2024
