ריאיון עיתונאי

בתקשורת המונים, ריאיון^[א] הוא שיחה בין מראיין לבין מרואיין, שעיקרה שאלות שמפנה העיתונאי אל המרואיין, כדי לקבל מידע בנושא מסוים לשם הצגתו לציבור, ובפרט כדי להציג את דעותיו של המרואיין. לעיתים משתתפים בריאיון יותר מאשר מראיין אחד או יותר מאשר מרואיין אחד.

ריאיון משמש את כל אמצעי תקשורת – עיתונים, כתבי עת, רדיו וטלוויזיה, ותוצאותיו מתפרסמות בדרך כלל לאחר עריכה, אך לעיתים נערך הריאיון בשידור חי, שבו יכולת העריכה מצומצמת ביותר.

ריאיון מתבצע בטכניקות אחדות:

מפגש פנים אל פנים של המראיין והמרואיין
שיחת טלפון בין המראיין והמרואיין
התכתבות בדואר אלקטרוני
ריאיון טלוויזיה שבו נמצאים המראיין והמרואיין בשני מקומות שונים, רחוקים זה מזה.

לעיתים מתנה המרואיין תנאים שונים באשר לתוכן הריאיון, כגון הימנעות משאלות מסוימות, זכותו לבדוק את התוצאה הסופית ולמחוק ממנה תכנים שאינם לרוחו, וכדומה. תנאי מסוג אחר הוא דרישת תשלום בתמורה לריאיון. תנאי בכיוון הפוך הוא הדרישה מצד אמצעי התקשורת לבלעדיות, כלומר התחייבות של המרואיין שלא לתת ריאיון לאמצעי תקשורת אחר עד לפרסומו של הריאיון שלגביו נדרשת בלעדיות. היכולת להתנות תנאים כאלה תלויה ביחסי הכוחות בין המרואיין למראיין, בעיקר כפונקציה של מידת הביקוש של אמצעי התקשורת לריאיון עם מרואיין זה.

ריאיון ברדיו מושמע בקולו של המרואיין, ובריאיון בטלוויזיה אף פניו נראות ולכן אי אפשר לשים בפיו דברים שלא אמר, אם כי ניתן להשמיע רק חלק מהדברים, באופן שיקבלו משמעות מעט שונה מזו שהמרואיין התכוון אליה. בנסיבות אלה, כאשר לאחר שידור הריאיון המרואיין חש שלא בנוח עם תוצאות דבריו, הוא נותן את ההסבר הנפוץ "דבריי הוצאו מהקשרם". בריאיון לכתב עת ניתן גם לייחס למרואיין דברים שכלל לא אמר, ולעיתים, לאחר פרסום הדברים, אכן פורץ ויכוח בין המרואיין למראיין, האם דברים שהופיעו בריאיון המודפס אכן נאמרו. מראיינים נוהגים להקליט את הריאיון, כדי שיוכלו לתמלל אותו לאחר מכן. הקלטה זו גם מאפשרת למראיין להוכיח שדברים שכתב בשם המרואיין אכן נאמרו. מרואיין זהיר מקליט אף הוא את הריאיון, כדי שאף הוא יוכל להוכיח מה אמר ומה לא אמר.

לעיתים נאמרים בריאיון דברים המוגדרים על ידי המרואיין כ-Off the record (לא לציטוט או לייחוס) – אלה דברים שנאמרים רק לידיעתו של המראיין, ולא נועדו לפרסום. מידע אחר נמסר כ"רקע" – זהו מידע שניתן לפרסמו, אך לא לייחסו למרואיין. אלה כללים שאינם כתובים, אך מראיין המפר אותם מסתכן בהחרמתו, לפחות על ידי מרואיין זה.