לדלג לתוכן

יריב מוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יריב מוזר
יריב מוזר, 2012
יריב מוזר, 2012
יריב מוזר, 2012
לידה 17 בפברואר 1978 (בן 46)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מוזר בדצמבר 2012

יריב (מרדכי) מוֹזֵר (נולד ב-17 בפברואר 1978) הוא מפיק ובמאי קולנוע ישראלי.[1]

יריב מוזר נולד בעיר תל אביב-יפו וגדל בעיר הרצליה.[2] הוא בנם של חני וגיורא מוזר, שניהם גמלאי שירות הביטחון הכללי.[2] אביו גיורא, יליד העיר עפולה, הוא בנם של רות (אחותו של אלוף במיל' אורן שחור)[2] ואליהו מוזר, שהיה גם הוא בכיר בשב"כ. אמו חני, ילידת העיר באר שבע, היא בתם של גיזה ויהושע נשרי, שניהם ניצולי שואה שברחו במהלך מלחמת העולם השנייה. נשרי שימש בשנות ה-60 נספח כלכלי של ישראל ביפן והיה מניצוליו של צ'יאונה סוגיהארה, הקונסול היפני בליטא במלחמת העולם השנייה. יהושע נשרי פעל בשנת 1968 כדי להעניק לסוגיהרה תואר חסיד אומות העולם.[3]

בוגר תיכון אלון ברמת השרון במגמת תיאטרון.[2] בין מוריו בבית הספר היו אנשי התיאטרון לאה אברהם, דדי ברון, אורנה בן חורין, גדעון ירון, מושיק יוסיפוב, ורויטל איתן.

בצבא שרת כקצין חימוש בחיל התותחנים[2] וסיים את שירותו הסדיר כקצין חימוש גדוד "אייל" (403). לאחר שירותו במלחמת לבנון השנייה הועלה לדרגת רב-סרן במיל'.[2]

מוזר הוא בוגר בהצטיינות של החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.[4]

מוזר הוא הומוסקסואל[5].

קריירה בתחום הקולנוע והטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזר ניהל את הפסטיבל הבינלאומי ה-10 לסרטי סטודנטים בתל אביב, בשנת 2004.[6] הפסטיבל אירח בישראל את: ריצ'רד גיר,[2][7] פטריס לקונט, קתרין ברייה, נביל עיוש, תומאס וינטרברג ואדם גרינברג.

בין השנים 2005–2007 שימש מפיק ראשי של חברת עלמה הפקות של המפיק אריק ברנשטיין.[4][7]

בין השנים 2007–2011 עמד בראש מגמת הפקה-יוזמת של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.[2]

מוזר הוא המקים והמנהל של חברת מוזר פילמס בע"מ שהוקמה בשנת 2006.[8] בשנת 2008 יצא סרטו התיעודי "המלחמה הראשונה שלי",[9] על ההתנסות האישית שלו במלחמת לבנון השנייה,[2] הסרט זכה באותה שנה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב.[10] בשנת 2009 ביים עבור רשות השידור את הסרט התיעודי "בדרך אחרת", שעקב אחר מסען של אחינועם ניני ומירה עווד לאירוויזיון במוסקבה[11] ובשנת 2012 ביים את הסרט התיעודי "גברים בלתי נראים" על הומוסקסואלים פלסטינים, שזכה באותה שנה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב[12] ובפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי של סן פרנסיסקו.[2]

בשנת 2010 נבחר לישראלי הראשון שהתקבל לתוכנית המפיקים האירופאית EAVE[13] וכן סיים הכשרה במשחק מול מצלמה במסגרת סדנת המשחק של רות דייכס.[14] כמו כן, שימש במאי אורח בתוכנית התחקירים "מבט שני" ברשות השידור[11] בשנים 2010 ו-2015. בשנת 2011 הפיק את הסרט התיעודי "ג'נט" של הבמאית רות ולק.[15]

סרטו העלילתי הראשון "שבלולים בגשם" עלה לאקרנים בשנת 2013, והיה לסרט הפותח של הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.[16] בנוסף השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול[17] ופסטיבל הקולנוע הבינלאומי בשיקגו.[18] הסרט הופץ בארצות הברית, אנגליה, צרפת, גרמניה, פולין, הולנד ועוד. סרטיו "גברים בלתי נראים" ו"שבלולים בגשם" נבחרו על ידי מגזין GAY UK כחלק מעשרת סרטי הקולנוע הגאים הישראליים הטובים ביותר.[19]

בשנים 2014–2016 היה חבר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים[20] וחבר הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע.[21] במסגרת זו היה אחד מנציגי היוצרים בוועדת הכנסת שחוקקה את חוק תאגיד השידור הציבורי.[22]

בשנת 2016 הוקרן בבכורה בפסטיבל הקולנוע ירושלים,[23] סרטו התיעודי, במשותף עם העורכת יעל פרלוב, "בן-גוריון, אפילוג", על השנים האחרונות בחייו של דוד בן-גוריון. בסרט נחשף לראשונה ראיון ארוך עם דוד בן-גוריון, בו הוא מתבטא בחופשיות על המדינה ועל חייו.[24][25] הסרט זכה בפרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע עבור הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר לשנת 2017[4][26] והופץ מסחרית בבתי הקולנוע.[27][28] הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם[29] וזכה לשבחי הביקורת בעיתונים שונים, בהם הארץ,[30][31] הניו יורק טיימס,[32] לוס אנג'לס טיימס[33] והוליווד ריפורטר.[34]

החל משנת 2018 מלמד בבית הספר לקולנוע ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, קורס הפקה שנה ד.[35] בשנה זו שודר בערוץ כאן 11 סרטו התיעודי "לטעות זה אנושי",[36] העוסק במוות מרשלנות רפואית מנקודת מבטו של הצוות הרפואי.[37]

בשנת 2019 יצא סרטו "איזנקוט."[38] המתלווה אל רא"ל גדי איזנקוט בחודשים האחרונים שלו על מדים. מוזר קיבל גישה לתפקידו של הרמטכ"ל כפי שמתועד בסרט ששודר בכאן 11 והופק על ידי דובר צה"ל.[39]

בינואר 2021 יצא לאקרנים סרטו "הפנקס האדום" לציון מאה שנות ההסתדרות הכללית. הסרט סוקר את ההיסטוריה של הארגון - החל משנותיו הראשונות ותפקידי המפתח שמילא טרם הקמת המדינה, דרך תהליכי ההתנוונות והבירוקרטיזציה שעבר והובילו לשקיעתו, ועד לתהליכי ההתחדשות שעבר בעשור השני של המאה ה-21. במסגרת הסרט נחשפו לראשונה קטעי ארכיון רבים וסרטונים שהופקו על ידי ההסתדרות בשיתוף עם מכון לבון, ורואיינו חמישה ראשי הסתדרות לשעבר לצד היסטוריונים.[40]

מוזר הוא חבר האקדמיה האירופית לקולנוע,[41] חבר פורום היוצרים הדוקומנטריים וחבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

בשנת 2022 שודרה הסדרה הדוקומנטרית "אייכמן: הקלטות האבודות", שביים עבור תאגיד השידור הציבורי.

בשנת 2024 פרסם מוזר את "עוד נחזור לרקוד", סרט תיעודי העוסק בטבח במסיבת הטבע ליד רעים.[42]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם הסרט הערות
2006 "המלחמה של גיורי" בבימוים של דניאל סיון ועודד פרבר
2006 "חומוס קארי" בבימוים של יוני ציגלר ונועם פנחס
2007 "הטוקבקיסטים" בבימויו של צביקה בינדר
2008 "הבית ברחוב טבנקין" בבימויו של ליביו כרמלי
2008 "לב מג'נין" בבימוים של ליאור גלר ומרקוס וטר
2008 "מסדר עד סדר" בבימויו של שרון לוי
2008 "מקסיקו" בבימויה של אולגה סיטובוצקי
2009 "מופע החיים של גוטל בוטל" בבימויו של דניאל סיון
2009 "רגע י-ם" אוסף סרטים קצרים
2009 "הילדה שלי תחזור לשיר" בבימויה של ציפי ביידר
2011 "ג'נט" בבימויה של רות ולק
2011 "לא רחוק מהעץ" בבימוים של אלון אלשיך וערן יחזקאל
2012 "הירושה" בבימויה של היאם עבאס
שנה שם הסרט
2003 "ואלס פסיפלורה"
2008 "המלחמה הראשונה שלי"
2009 "בדרך אחרת"
2010 "סיפורי מיטות"
2012 "גברים בלתי נראים"
2013 "שבלולים בגשם"
2016 "בן-גוריון, אפילוג"
2018 "לטעות זה אנושי"
2019 "איזנקוט"
2020 "בחסדי שמים"
2021 "הפנקס האדום"
2024 "עוד נחזור לרקוד"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יריב מוזר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יריב מוזר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 זיו רביב, קול אחר: אולי עוד אנשים רואים, ידיעות תל אביב, 7 ביוני 2013, עמ' 50–51
  3. ^ נילי בן ארי, לאסוף את השברים: היפני שהציל 6,000 יהודים
  4. ^ 1 2 3 דלית גבירצמן, ראיון עם יריב מוזר, יוצר הסרט "בן-גוריון, אפילוג", באתר "בעניינים" - אתר הקהילה היהודית בעמק הסיליקון, 20 באוקטובר 2017
  5. ^ אתר למנויים בלבד שחר קדרון, איך נראית רווקות בעידן הטינדר?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2016
  6. ^ גואל פינטו, כוכבים בשוליים, באתר הארץ, 3 ביוני 2004
  7. ^ 1 2 יריב מוזר יפיק ב"עלמה", באתר nrg מעריב, 14 בפברואר 2005
  8. ^ שבי רוזנפלד, דרוש מפיק: יזם, אסטרטג, חזק במינגלינג ומשווק עם קשרים בינלאומיים, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2008
  9. ^ מירון רפופורט, צלקת לבנונית, באתר הארץ, 2 באפריל 2008
  10. ^ נירית אנדרמן, הסרט "כלות המדבר" הוא הזוכה בפסטיבל "דוקאביב", באתר הארץ, 9 באפריל 2008
  11. ^ 1 2 אלי שטרן, יריב אינטימי, ידיעות השרון, 16 באוקטובר 2009, עמ' 102
  12. ^ מרט פרחומובסקי‏, יריב מוזר, במאי "גברים בלתי נראים": הטרגדיה של ההומואים הפלסטיניים, באתר וואלה, 13 ביוני 2012
  13. ^ יריב מוזר, באתר של EAVE
  14. ^ אמיר בוגן, חזרה אל הגייטיז: יריב מוזר על "שבלולים בגשם", באתר ynet, 1 ביולי 2013
  15. ^ אלעד סמורזיק, הסרט התיעודי "ג'נט" | ריקוד לשתי נשים, באתר הארץ, 22 באפריל 2011
  16. ^ אמנון דירקטור, ‏רגל פה, רגל שם, באתר "Time Out ישראל", 21 באוגוסט 2013
  17. ^ אלגרה טפר, "פסטיבל הסרטים של מונטריאול מארח 113 הצגות בכורה בינלאומיות", באתר וראייטי, 6 באוגוסט 2013
  18. ^ שבלולים בגשם, באתר "פרויקט הקולנוע" של קרן רבינוביץ'
  19. ^ Top 10 Best Israeli Gay Movies, The Gay UK
  20. ^ כנס פורום היוצרים הדוקומנטריים, באתר דוקאביב, 2015
  21. ^ סדנת הפצה Do It Yourself, באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  22. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, יוצרים זועמים על החלטת רשות השידור להקפיא עשרות הפקות מקור, באתר הארץ, 16 ביוני 2015
  23. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, סרטים של ערן קולירין וניר ברגמן יתמודדו בפסטיבל הקולנוע ירושלים, באתר הארץ, 7 ביוני 2016
  24. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, דמוקרטיה או שלטון ימין: שיחה עם בן־גוריון, האיש שהקים את ישראל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2017
  25. ^ יאיר רוה, בן-גוריון, אפילוג, באתר סינמסקופ, 2 במרץ 2017
  26. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, "פוקסטרוט" זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2017
  27. ^ אתר למנויים בלבד עפרי אילני, לשבט את בן־גוריון, באתר הארץ, 15 במרץ 2017
  28. ^ אבנר שביט‏, "בן-גוריון, אפילוג": ריאיון עם הבמאי יריב מוזר, באתר וואלה, 26 בפברואר 2017
  29. ^ Statement In Support of Doc Edge Film Festival, New Zealand
  30. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, אחרי הצפייה ב"בן גוריון, אפילוג" תקבלו דיכאון מישראל העכשווית, באתר הארץ, 2 במרץ 2017
  31. ^ אתר למנויים בלבד נורית גרץ, ירמיהו, נתניהו, טיט ובן גוריון, באתר הארץ, 28 באפריל 2017
  32. ^ The Settlers and Ben Gurion Epilogue reviews, ניו יורק טיימס
  33. ^ Documentary 'Ben-Gurion, Epilogue' leads off Israel Film Festival, לוס אנג'לס טיימס
  34. ^ 'Ben-Gurion: Epilogue': Film Review, הוליווד ריפורטר
  35. ^ קורס הפקה שנה ד, סילבוס הקורס
  36. ^ לטעות זה אנושי - סרטו של יריב מוזר, בערוץ כאן 11 באתר יו טיוב, 5 בפברואר 2018
  37. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, "לטעות זה אנושי": 8,000 מתים בשנה זו בהחלט סיבה לדאגה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2018
  38. ^ בן כספית ואריה אלדד, יריב מוזר, במאי הסרט 'איזנקוט' שעקב אחרי הרמטכ"ל היוצא, סיפר: "אני לא זוכר רמטכ"ל שדיבר עם חיילים בגובה העיניים כמוהו", באתר 103FM‏, 25 בפברואר 2019
  39. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, "כאן 11" ישדר סרט תיעודי על גדי איזנקוט במימון מלא של דובר צה"ל, באתר הארץ, 19 בפברואר 2019
  40. ^ ניצן צבי כהן, ‏במאי הסרט "הפנקס האדום" שישודר הערב (ב'): "הגיע הזמן להתמודד עם צמד המילים הזה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בינואר 2021
  41. ^ יריב מוזר, באתר האקדמיה האירופית לקולנוע
  42. ^ פרטי הסרט "עוד נחזור לרקוד", באתר הוט סינמה, ‏2024


הקודם:
2021: אסף בקר (סליחה על השאלה)
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – בימוי בסדרת תעודה וסדרה עובדתית
2022: יריב מוזר (אייכמן, ההקלטות האבודות)
הבא:
הקודם:
2021: מיה מרלנג'ון אהרוני, מיכל בכר, טל בן ברוך, אבישב מיידלר, תאיר מרגלית ונטע כהן (סליחה על השאלה)
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – תחקיר בסדרה עובדתית וסדרת תעודה
2022: יריב מוזר, לילי יודינסקי, מורן פרארו, קובי סיט (אייכמן, ההקלטות האבודות)
הבא:
2023: