פורטל:היסטוריה
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
"היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |
- 41 – הקיסר קליגולה נרצח, וחיילים שמוצאים את דודו קלאודיוס במקום מחבוא מכתירים אותו כיורשו
- 1848 – זהב נמצא בצפון מזרח קליפורניה. בעקבות הגילוי מתחילה הבהלה לזהב
- 1859 – אלכסנדרו יואן קוזה שכבר כיהן כנסיך מולדובה, נבחר כנסיך ולאכיה, ובכך נוצרת האוניה הפרסונלית של הנסיכויות הרומניות המאוחדות
- 1970 – 24 איש נהרגים באסון משאית התחמושת באילת מהתפוצצות משאית עמוסת מוקשים מהאי שדואן
- 1984 – אפל מוציאה לשווקים את מחשב המקינטוש הראשון (בתמונה)
- ה'תע"א – שרפה גדולה פורצת ביודנגאסה בפרנקפורט, והאשמה נטפלה על האב"ד הרב נפתלי כ"ץ, לזכר המאורע נקבעה תענית ציבור
- ה'תקע"ג – נפטר רבי שניאור זלמן מלאדי (האדמו"ר הזקן) (בתמונה), מייסד חסידות חב"ד ו"בעל התניא" ו"שולחן ערוך הרב"
- ה'תקצ"ז – רעידת אדמה פוקדת את הגליל ומחריבה את העיר צפת
- ה'תשכ"ח – נעלמה הצוללת אח"י דקר במימי הים התיכון
- ה'תשל"ד – ישראל ומצרים חותמות על הסכם הפרדת כוחות
- ה'תשמ"ז – נפטר רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב
פרשת השבוע: וארא
הדף היומי: מסכת סנהדרין, דף ל"ז
כ"ד בטבת
ה'תשפ"ה - אירועים בלוח העברי
- 1458 – מתיאש הוניאדי ממונה למלך הונגריה
- 1479 – הסכם שלום בין ונציה לבין האימפריה העות'מאנית. ונציאנים מחויבים בתשלומים שנתיים לטורקים.
- 1859 – נסיכויות מונטניה ומולדובה מתאחדות למדינה אחת – רומניה
- 1924 – שמה של סנקט פטרבורג מוחלף ללנינגרד
- 1939 – הקמת "הרשות המרכזית של הרייך להגירת יהודים" שתפקידה לגרום להגירתם של כל היהודים מגרמניה הנאצית
- 1943 – ועידת קזבלנקה ננעלת
- 1964 – גרמניה המזרחית מנהיגה גיוס חובה
- 1965 – סוריה מודיעה כי לכדה את אלי כהן
- 1965 – סוריה מודיעה כי לכדה את אלי כהן.
- 2002 – מותו של אלי חובייקה, מנהיג בפלנגות שהיה ידוע בחלקו בטבח בסברה ושתילה (נולד ב-1956).
- 1801 - מרד העבדים בהאיטי: טוסן לוברטור כובש את סנטו דומינגו
- 1916 - נולד רפאל קלדרה, נשיא ונצואלה בין 1969 ל-1974 ובין 1994 ל-1999
- 1987 - נולד הכדורגלן האורוגוואי לואיס אלברטו סוארס
- 1994 - נולד הכדורגלן הוונצואלי חואנפי
- 2004 - נפטר הכדורגלן הברזילאי לאונידאס דה סילבה
- נולדו
- 1862 – אדית וורטון (בתמונה), סופרת, זוכת פרס פוליצר ומועמדת פרס נובל לספרות
- 1864 – מרגריט דוראן, שחקנית, עיתונאית ופעילת זכויות נשים וסופרג'יסטית צרפתייה. מייסדת העיתון הפמיניסטי "לה פרונד"
- 1925 – מריה טולצ'יף, רקדנית ילידית-אמריקאית, הפרימה בלרינה האמריקאית הראשונה
- נפטרו
- 2014 – שולמית אלוני, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל. כלת פרס ישראל לשנת תש"ס על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה
לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר מלך ספרד בשנת 1885 ללא בנים, שימשה בתו הנסיכה מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת החמש, כמלכה בפועל, עד לבירור מינו של העובר שברחמהּ של אמהּ. לאחר שישה חודשים נולד אחיה, שהוכתר מיד עם לידתו כמלך אלפונסו השלושה עשר. אלפונסו השלושה עשר הודח מתפקידו על ידי הרודן פרנסיסקו פרנקו ב-1931, ויצא לגלות. עם מותו של פרנקו הושבה המלוכה לספרד ונכדו של אלפונסו, חואן קרלוס הראשון, הוכרז כמלך ב-22 בנובמבר 1975.
מארי אנטואנט, מלכת צרפת, זכורה בשל המשפט "אם אין לחם יאכלו עוגות", אותו אמרה, לכאורה, כתגובה על תלונות העם שאין לו לחם לאכול. ואולם המשפט תועד בפעם הראשונה בספר "הווידויים", מאת הסופר והפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שנחתם ב-1770, בעוד מארי אנטואנט נישאה ללואי ה-16, ובכך הפכה למלכת צרפת, רק בשנה זו. למעשה, המשפט המדובר, שבצרפתית כלל לא מתייחס לעוגות, אלא לבריוש, נאמר על ידי אחותה של מארי אנטואנט, מריה קארולינה, מלכת נאפולי, אך המהפכנים העדיפו לייחסו למארי אנטואנט.
לקטעי "הידעת?" נוספים
ביום 27 ביולי 1830 הרצה ההיסטוריון הפילוסוף והסופר הצרפתי, ז'יל מישלה (1798 – 1874), בפני תלמידיו בחוג להיסטוריה באקול נורמל סופרייר, כאשר מהלך השיעור הופרע על ידי קול תותחים, שירו במרחק. תותחים אלו בישרו את פריצת מהפכת יולי 1830, בה הדיח המעמד הבינוני מן השלטון את המלך שארל העשירי, והעלה תחתיו את המלך לואי פיליפ. מישלה פנה לתלמידיו הנלהבים ואמר "הם עושים היסטוריה, אנחנו נכתוב אותה".
לקטעי "הידעת?" נוספים
קובץ קטעי וידאו מארכיון פרלינגר, 48 שניות, המתעד רגעים היסטוריים בקריירה של פרנקלין דלאנו רוזוולט שהיה נשיאה ה-32 של ארצות הברית. רוזוולט כיהן בין השנים 1933–1945 והיה היחיד מכל נשיאי ארצות הברית שנבחר למשרה הרמה ארבע פעמים ברציפות, מצב שגרר בעקבותיו את התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית. הוא זכור כאחד המנהיגים הבולטים במאה ה-20.
קריקטורה המתארת את ססיל רודס מטיל את צילו על יבשת אפריקה. רודז היה מדינאי ואיש עסקים בריטי, מייסד רודזיה ומסמלי האימפריאליזם הבריטי בדרום אפריקה. האימפריאליזם המודרני, אשר הגיע לשיאו בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ביטא את שאיפת המעצמות החזקות להביא תחת שליטתן את המדינות הנחשלות מבחינה תרבותית וכלכלית על מנת להשיג עוצמה ויוקרה.
קרב מוגדישו - נערך במוגדישו בירת סומליה באוקטובר 1993 בין כוחות אמריקאים ללוחמים הנאמנים למוחמד פארח איידיד, שליט מקומי. כח עילית של הצבא האמריקני שכלל 160 לוחמים נשלח כדי ללכוד שני בכירים בארגונו של איידיד. המבצע הסתבך כאשר שני מסוקי בלקהוק הופלו והמבצע התארך ובמהלכו נהרגו 18 חיילים אמריקאים ו-73 חיילים נוספים נפצעו. אחד מטייסי המסוקים נשבה על ידי המיליטנטים הסומלים ושוחרר מאוחר יותר. מאות מיליטנטים סומלים ותושבים נהרגו בקרב. היה זה קרב הקרקע הארוך ביותר בו השתתפו חיילים אמריקאים בין מלחמת וייטנאם למלחמת עיראק. לאחריו נסוגה ארצות הברית מסומליה ונמנעה מלסכן את חייליה במשברים ברחבי העולם. מאורעות הקרב הונצחו בספרו של מרק באודן "בלאק הוק דאון" ובסרט בעל אותו שם המבוסס על הספר.
-
יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית בסומליה לפני הקרב.
-
יחידת הרינג'רס בעמדות המתנה במדבר סומליה.
-
התמונה היחידה שצולמה על ידי כוחות הקרקע האמריקאים בעת הקרב,בניין המטרה נראה ברקע מימין.
-
יחידת הרינג'רס שהשתתפה בקרב חוזרת לבסיס לאחר משימה במוגדישו.
-
מסוק מסוג UH-60 בלק הוק מעל חוף מוגדישו כפי שצולם ביום הקרב.
היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
] חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא
מוג'יר א-דין אל-עלימי אל-חנבלי 1456-1522, היסטוריון, גאוגרף ושופט בממשל הממלוכי. הוא נולד ברמלה וחי בירושלים כל ימיו. סייר בארץ ישראל וכתב ספרי מסע על ירושלים, חברון, רמלה והשפלה. ספריו מהווים מקור היסטורי חשוב לתקופה. הוא נטה לתאר מבנים בפירוט ובדיוק רב ושם דגש על הסברים היסטוריים וגאוגרפיים. כך, למשל, תיאר את אתרי הר הבית וירושלים בכלל, רמלה על שווקיה, וכן אתרים קדושים כגון קברי נכבדים רבים בכל רחבי הארץ (למשל: סידנא עלי, בלאד א-שייח' (נשר) ועוד). כמו כן ניתן למצוא בספריו סיפורי קדושים ונביאים ואנקדוטות כגון הגעת הבננה מהודו אל ארץ ישראל (הוא משווה את סהר הבננה לסהר האסלאם ואומר שאכילת בננה בצל הסהר של מסגד אל-אקצא מהווה שילוב של הנאה רוחנית וגשמית) או תיאור שלג כבד בירושלים. כתאולוג, הוא מהווה מקור חשוב להבנת תהליך התקדשותה של ירושלים במהלך המאה ה-14 באסלאם. א-דין חוזר ומדגיש את חשיבות הישיבה בירושלים, התפילה בה והעלייה לרגל (זיארה) אליה. כקאדי (שופט), הוא נחשב למייצג נאמן של האסכולה החנבלית במשפט המוסלמי. קברו נמצא מעט מדרום לקבר מרים, בדרך יריחו ועל שמו נקרא רחוב בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים המזרחית.
תחומי מחקר (דיסציפלינות):
ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר
תחומים נוספים: בלשנות היסטורית | כרונולוגיה | פרוסופוגרפיה | גאוגרפיה היסטורית | אנתרופולוגיה | יחסים בינלאומיים | פפירולוגיהאסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג
אסכולות נוספות: היסטוריציזם | היסטוריה חברתית | מטריאליזם היסטורי | פוסטמודרניזם
אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ נשות ניחומים ♦ הונים ♦ המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ הפלנגות הנוצריות ♦ שנאת ישראל בעולם היווני-רומי ♦ תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול ♦ תאונת המכרה בצ'ילה
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ המהפכה הצרפתית ♦ שיגעון הג'ין ♦ האגודה היהודית להגנת נערות ונשים ♦ חומת ברלין
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית
אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד
אתרי מורשת עולמית: אושוויץ ♦ אי הפסחא ♦ המרכז ההיסטורי של מקאו ♦ העיר האסורה ♦ מצדה ♦ מקדש אדפו ♦ מקדש השמיים ♦ ציורי הסלע בוואל קמוניקה ♦ קברי שושלת מינג
קרב חָרָן (בלטינית: Proelium Carrharum) היה קרב מכריע בין צבא רומאי בפיקודו של מרקוס ליקיניוס קראסוס לבין כוחות האימפריה הַפַּרְתִּית, שהתחולל בראשית חודש מאי שנת 53 לפנה"ס סמוך לעיר חרן (Carrhae) שבצפון מסופוטמיה. הקרב הסתיים בתבוסה מוחצת של הצבא הרומאי, שכּוּתר וכמעט הושמד על ידי כוח פרשים פרתי קטן יחסית, ובמותם של מרקוס קראסוס ובנו פובליוס. שרידי הצבא הרומי שניסו לסגת צפונה, תחילה לעיר חרן ולאחר מכן לשטח ארמניה, ספגו אבדות כבדות במהלך נסיגתם, ורק חלק קטן מצבאו של קראסוס הצליח לחזור בשלום. התבוסה שמה קץ לניסיונה הראשון של האימפריה הרומית לפלוש לתחומי האימפריה הפרתית, ובעקבותיה השתלטו הפרתים מחדש על כל השטח שממזרח לנהר פרת. קרב חרן היה הקרב המשמעותי הראשון בין האימפריה הרומית לבין האימפריה הפרתית. הוא פתח סדרה של עימותים צבאיים בין שתי האימפריות, שארכו מאות שנים. הניצחון הפרתי בקרב ביסס את מעמדה של האימפריה הפרתית ככוח הדומיננטי באזור המזרח הקרוב וכיריב שווה כוחות לאימפריה הרומית. מותו בקרב של קראסוס, שהיה אחד מחברי הטריומווירט הראשון, ששלט ברומא באותה תקופה, פגע באיזון הפנימי בין חברי הטריומווירט, והשפיע בעקיפין על פירוק הברית הפוליטית בין שני החברים הנוספים בטריומווירט, פומפיוס ויוליוס קיסר, ועל הקרע ביניהם, שהוביל לפרוץ מלחמת אזרחים ברומא ובסופו של דבר לקיצה של הרפובליקה הרומית.
העת העתיקה:
אלכסנדר הגדול ♦ יוליאנוס הכופר ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון ♦ אלאגבאלוס ♦ אלקיביאדס ♦ קלאופטרה ♦ קרקלה ♦ אובידיוס ♦ גאיוס קילניוס מאיקנס ♦ הורקנוס לבית טוביה
ימי הביניים:
פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ♦ אל-בירוני
רנסאנס:
לאונרדו דה וינצ'י ♦ מטאו ריצ'י ♦ סבסטיאן מינסטר ♦ פרנסיסקו חאווייר ♦ מלינצ'ה
- פוליטיקאים ישראליים: דוד בן-גוריון ♦ הילרי קלינטון ♦ זאב ז'בוטינסקי ♦ יגאל אלון ♦ יצחק נבון ♦ לוי אשכול ♦ מנחם בגין ♦ משה דיין ♦ שולמית אלוני ♦ שמעון פרס
- פוליטיקאים מהעולם: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון ♦ אדוארד הית' ♦ בוריס השלישי, מלך בולגריה ♦ ג'ון מקיין ♦ ג'פרסון דייוויס ♦ ניקולאה צ'אושסקו ♦ רזא שאה פהלווי ♦ ג'ורג' הרברט ווקר בוש ♦ ג'ורג' ווקר בוש ♦ קרול הראשון, מלך רומניה
- סופרים, משוררים, עיתונאים והוגי דעות: ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל ♦ חנה ארנדט ♦ טד יוז ♦ מישל פוקו ♦ נתן אלתרמן ♦ אונורה דה בלזק ♦ ג'יימס ג'ויס ♦ פאול צלאן ♦ שמואל יוסף עגנון ♦ ג'ון לוק ♦ תומאס הובס
- אמנים: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ עמוס קינן ♦ אנג'ליקה שץ ♦ יגאל תומרקין ♦ יוסף זריצקי ♦ משה גרשוני ♦ בוב מארלי ג'ורג' גרשווין ♦ טיילור סוויפט ♦ צ'ארלי צ'פלין ♦ פרנסיס פורד קופולה
- אנשי מדע: שמואל נח אייזנשטדט
- אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦ צ'אק ייגר
- היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ פנחס רוטנברג ♦ ישראל קסטנר ♦ ישראל בר
- אנשי דת: מהר"ל מפראג ♦ אברהם יצחק הכהן קוק ♦ אברהם ישעיהו קרליץ ♦ שמואל דוד לוצאטו
העת העתיקה:
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה ♦ קרב הייסטינגס ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ קרב קאנאי ♦ קרב קדש
ימי הביניים:
הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ המצור על אנטיוכיה
העת החדשה:
מלחמת האזרחים בספרד ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)
מלחמת העולם הראשונה:
בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב שרטון דוגר (1915)
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | ציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות | טכנולוגיה פרה היסטורית | אמנות פרהיסטורית | נדידת האדם הקדמון | ציידים-לקטים | מודרניות התנהגותית | דת פרהיסטורית
תקופת האבן | המהפכה הנאוליתית | התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית | התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית | תקופת הברונזה
התקופה הארכאית באמריקה הצפונית | יישובה הקדום של אמריקה | סין הפרהיסטורית
ערכים נוספים על הפרהיסטוריההעת העתיקה | כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק | שלהי העת העתיקה
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל | ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה | התקופה הישראלית | הדת הישראלית הקדומה | תקופת בית ראשון
מצרים העתיקה | היסטוריה של מצרים העתיקה | תיקוף מצרים העתיקה | הממלכה הקדומה (מצרים) | הממלכה התיכונה (מצרים) | הממלכה החדשה | תרבות מצרים העתיקה | דת מצרים העתיקה | מיתולוגיה מצרית | אמנות מצרים העתיקה | אדריכלות מצרים העתיקה | ספרות מצרים העתיקה | כתב חרטומים | רפואה במצרים העתיקה | מתמטיקה במצרים העתיקה | צבא מצרים העתיקה | אל-עמארנה
מסופוטמיה | האימפריה האכדית | אשור | שומר רשימת המלכים השומרית | מיתולוגיה מסופוטמית | כתב יתדות | האימפריה האשורית החדשה | בבל | האימפריה הבבלית החדשה | האימפריה הבבלית הראשונה | יהדות בבל
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית | יוון ההלניסטית | החברה ביוון העתיקה | לוחמה יוונית בעת העתיקה | דת יוון העתיקה | פילוסופיה יוונית | התיאטרון ביוון העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אדריכלות יוון העתיקה | ספרות יוון העתיקה | מיתולוגיה יוונית | טכנולוגיה יוונית עתיקה | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל יוון העתיקה
רומא העתיקה | האימפריה הביזנטית | האימפריה הרומית המערבית | האימפריה הרומית | היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית | המלוכה הרומית | הצבא הרומי | הרפובליקה הרומית | אדריכלות רומית | נשים ברומא העתיקה | מיניות ברומא העתיקה | התקופה הרומית בארץ ישראל | המשפט הרומי | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל רומא העתיקה
שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית
רנסאנס | הרנסאנס האנגלי | הרנסאנס הפולני | הרנסאנס הצפוני | הרנסאנס הצרפתי
עידן התגליות | עידן האורות | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית
המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים | Fin de siècle
קולוניאליזם | דה-קולוניזציה | נאו-קולוניאליזם | | פוסטקולוניאליזם | אימפריאליזם מודרני | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה התעשייתית השנייה | עידן המידע
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית | העידן הפרוגרסיבי
מלחמת העולם הראשונה | בין שתי מלחמות העולם | מלחמת העולם השנייה | המלחמה הקרה
ערכים נוספים על ההיסטוריה של העת החדשהמודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות
גלובליזציה | אנטי-גלובליזציה | גלובליזציה פוליטית | גלובליזציה תרבותיתהיסטוריה על ציר הזמן |
---|
|
לוח אירועים בהיסטוריה |
---|
היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד
לערכים נוספים בנושא ההיסטוריה של מדינות אוקיאניההיסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון
היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ
לערכים נוספים על ההיסטוריה של אירופההיסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה
היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד
אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה: האימפריה המצרית | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה הפרסית האחמנית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין | האימפריה התדמורית | האימפריה הסאסאנית
ימי הביניים: האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית | האימפריה המוגולית | האימפריה הפרנקית | האימפריה הקמרית | האימפריה המאורית | האימפריה האצטקית | האימפריה הטימורית | האימפריה הח'ווארזמית | האימפריה הסלג'וקית | אימפריית האינקה | האימפריה הממלוכית
העת החדשה: האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הקולוניאלית האנגלית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית | האימפריה העות'מאנית | האימפריה הרוסית | האימפריה הקולוניאלית הצרפתית | האימפריה הפורטוגזית | ארצות הברית | ברית המועצות
לערכים נוספים בנושא היסטוריה של אימפריות
ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל בעת העתיקהראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל | הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של היהדות בימי הבינייםחסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של היהדות בעת החדשההשואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית
ציונות | 100 מושגי יסוד | זרמים בציונות
ציונות מדינית | ציונות מעשית | ציונות סינתטית | ציונות רוחנית ביל"ו | חובבי ציון | ציוני ציון | פועלי ציון | ההתיישבות העובדת | התנועה הקיבוצית | עליית הנוער | תנועת המזרחי | ברית הציונים הרוויזיוניסטים
התנועה הציונית | תוכנית בזל | תוכנית אוגנדה | תוכנית בילטמור | אלטנוילנד | מדינת היהודים | עלייה לארץ ישראל | תחיית הלשון העברית | חלוציות | קיבוץ | כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה | הצהרת בלפור
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הציונותהיסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50 של המאה ה-20: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60 של המאה ה-20: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70 של המאה ה-20: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80 של המאה ה-20: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90 של המאה ה-20: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה | מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21 המחאה החברתית | מבצע עמוד ענן | מבצע צוק איתן | המשבר הפוליטי
העשור השלישי של המאה ה -21 מגפת הקורונה בישראל | הסכמי אברהם | אסון הר מירון | מבצע שומר החומות • | טבח שבעה באוקטובר | מלחמת חרבות ברזל
לערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל
|
|
|
|
|
פורטל תולדות עם ישראל | פורטל היישוב | פורטל השואה | פורטל ישראל | פורטל צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
- היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
- מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה
היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת
ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.
האתר הנבחר של היום:
אתר מכון המחקר ליאו בק (בעברית)
בארכיון של מכון ליאו בק ירושלים מצויים אוספים מסוף המאה ה-18 עד היום. מסמכים אלה הם מקור עשיר לחקר יהדות גרמניה ומרכז אירופה. באתר מחקרים רבים על יהדות גרמניה ומרכז אירופה בעברית, באנגלית ובגרמנית. הפרסומים כוללים גם כמה סדרות: סדרת הספרים 'גשרים – מחקרים בתולדות יהודי מרכז אירופה', כתב העת 'חידושים בחקר תולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה' והשנתון 'האלמנך היהודי' (Jüdischer Almanach) בשפה הגרמנית.
- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.
נאום גטיסברג (באנגלית: Gettysburg Address) הוא הנאום המפורסם ביותר של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ואחד הנאומים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. הוא נישא בהקדשה של בית הקברות הלאומי לחיילים בגטיסברג, פנסילבניה, ב-19 בנובמבר 1863. נאומו של לינקולן, נחשב לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה האמריקנית. בפחות מ-300 מילים, שנישאו במשך שתיים עד שלוש דקות, פרש לינקולן את עקרונות השוויון האנושי, שעוגנו אף בהכרזת העצמאות של ארצות הברית. ציטטות מן הנאום חקוקות על אנדרטת לינקולן בוושינגטון, בירת ארצות הברית, ובאחת מהן גם המילים שהביעו בצורה כה נאה ותמציתית את האידיאל של הדמוקרטיה: "ממשלה של העם, על ידי העם, למען העם, לא תאבד מן הארץ".
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
ספרים וטקסטים נוספים בשפה העברית באתר ויקיטקסט
תומאס וודרו וילסון (באנגלית: Thomas Woodrow Wilson; 28 בדצמבר 1856 - 3 בפברואר 1924) היה הנשיא העשרים ושמונה של ארצות הברית. וילסון נבחר לנשיאות בשנת 1912, בעת שכיהן כמושל מדינת ניו ג'רזי. הוא היה הנשיא הדמוקרטי הראשון במאה העשרים והשני מאז מלחמת האזרחים האמריקנית. הוא נבחר בגלל הפיצול במפלגה הרפובליקנית, בין השמרנים (שהונהגו בידי הנשיא היוצא, ויליאם הווארד טאפט) ובין הפרוגרסיבים (שהונהגו בידי תאודור רוזוולט). הוא נבחר לכהונה נוספת ברוב קטן בשנת 1916. בשנת 1917, בעקבות מברק צימרמן, הכריז הקונגרס האמריקאי, לבקשת הנשיא, מלחמה על גרמניה הקיסרית.
נאום וילסון בפני הקונגרס בבקשה להכריז מלחמה על גרמניה 2 באפריל 1917. (באנגלית)
"שלטון הקונגרס עבודת דוקטור במדעי המדינה של וודרו וילסון (באנגלית)
פניה של הנשיא וודרו וילסון לרוסיה (באנגלית)
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
ספרים וטקסטים נוספים בשפות זרות באתר ויקיטקסט באנגלית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אירוע היסטורי זה החל בגלל עיקרון, שגרם למעשה פלילי קיצוני. חודש לאחר אותו מעשה שהיווה טריגר – החל האירוע ההיסטורי, שלאחר סיומו הוקם המוסד שנועד למנוע אירוע דומה. המוסד נכשל במבחן התוצאה, והאירוע ההיסטורי חזר על עצמו, בעצמה רבה יותר. מהו האירוע ההיסטורי, מהו המוסד, מהו המעשה הפלילי ומיהו מבצעו?
פתרון | |
---|---|
|
יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)