בלאק הוק דאון
 | |
| מבוסס על |
Black Hawk Down  |
|---|---|
| בימוי |
רידלי סקוט |
| הופק בידי |
ג'רי ברוקהיימר, רידלי סקוט |
| תסריט |
ספר: מארק באודן תסריט קולנועי: קן נולאן |
| עריכה |
פייטרו סקאליה |
| שחקנים ראשיים |
ג'וש הארטנט ג'ייסון אייזקס טום הארדי |
| מוזיקה |
הנס צימר דנז פרייגנט |
| צילום |
סלוומיר אידזיאק |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Revolution Studios, סקוט פרי הפקות, סרטי ג'רי ברוקהיימר |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
 28 בדצמבר 2001 |
| משך הקרנה |
143 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט שמבוסס על ספרים, סרט פעולה, סרט היסטורי |
| מקום התרחשות |
אפריקה |
| תקציב | 92 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 blackhawkdown |
| פרסים |
|
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בלאק הוק דאון (באנגלית: Black Hawk Down) הוא סרט מלחמה אמריקאי משנת 2001 בבימויו של רידלי סקוט. הסרט מבוסס על עלילת הספר באותו השם מאת מארק באודן (יצא לאור בעברית בשם "התרסקות במוגדישו"). הספר, מתאר את אירועי קרב מוגדישו שהתרחש בבירת סומליה בשנת 1993, במהלכו ניסו כוחות של צבא ארצות הברית ללכוד שניים מבכיריו של מוחמד פראח איידיד, ראש קבוצה מיליטנטית שפעלה נגד האו"ם בסומליה[1].
הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר וזכה בשניים בטקס של 2002[2], בקטגוריית הסאונד ובקטגוריית העריכה[3]. הסרט צולם במרוקו.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מהלך קרב מוגדישו
עלילת הסרט נאמנה באופן יחסי לתיאוריו של באודן בספר, שביסס את תיאור הקרב על ראיונות שערך עם מרבית החיילים והמפקדים האמריקאים וכן עם חלק מהמיליטנטים הסומלים ותושבי העיר. הסרט מציג חלק מהווי כוח המשימה ריינג'ר בבסיסם הסמוך לעיר מוגדישו, את לכידתו של אוסמן אטו, אחד מבכיריו של איידיד, ובעיקר את הקרב שנוהל במוגדישו[1].
הקרב מתואר החל מהיציאה למשימה, דרך הסתבכותו של הכוח בסמטאות מוגדישו לאחר הפלתם של שני מסוקי בלאק הוק ועד סיומו לאחר חילוץ הכוח לאצטדיון הפקיסטני[1].
הבדלים בין הספר לסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]באודן כתב את הספר כתחקיר המקיף הראשון על הקרב, ב-1997. בתחילה לא זכה לשיתוף פעולה של המערכת הצבאית, ובספר הוא טוען שהכל רצו לשכוח את כישלון הקרב במקום ללמוד אותו לעומק.
הסרט מכיל כמה וכמה שינויים מהתחקיר שבספר, כמו איחוד דמויות והשמטה של נתונים קריטיים להתפתחות הקרב. להלן מספר דוגמאות:
סמל אוורסמן המופיע בסרט כמפקד כיתה 4, הגיע על פי הסרט לזירת ההתרסקות ראשון ואבטח את המסוק יחד עם צוות שחבר אליו מבניין המטרה. על פי הספר סמל אוורסמן ושארית כיתה 4 כלל לא הגיעו לאתר ההתרסקות ועלו על השיירה התועה כשזו חלפה לידם וחזרו איתה לבסיס. העובר על הדמות שלו בסרט מהווה איחוד עלילת הספר עם מה שעבר על הדמות של סגן דיטומסו מכיתה 2 שכן הגיע לזירה וחיילים נוספים (יש חייל בסרט בשם דיטומסו אך הוא חייל זוטר).
מטוס הבלקהוק הראשון הופל בסמטה צרה ולא בכיכר רחבת ידיים כפי שהוצג בסרט. הכוחות שנשלחו לתפוס הגנה על זירת ההתרסקות התפרסו בצורת האות L על פני צומת הקרובה לשם ולאורך שני גושי בניינים ברחוב מרחאן. כמות קטנה של חיילים שהתה ליד המסוק, בעיקר בתוך המבנה הסמוך לו שאת קיר החומה שלו ריסק זנב המטוס.
על פי הספר גנרל גריסון מיעט להתערב במהלך הקרב והותיר את הפיקוד וההחלטות בידי המפקדים במסוק הפיקוד. בסרט הוא נראה מעורב רבות, מנתח את מהלך הקרב ונותן הוראות למפקדים.
שני מסוקי בלק הוק נוספים נפגעו במהלך המבצע מירי RPG וביצעו נחיתת אונס בבסיס הריינג'רס לאחר שהצליחו להגיע עד לבסיס בשלום. כל זה לא מופיע בסרט כלל.
על המסוק השני שהופל היו עוד שני לוחמים שגופותיהם נפלו בשבי וחוללו, מעבר לגופת הטייס שמופיעה בסרט ולגופות שני צלפי דלתא. יחד עם הטייס שנפל בשבי מדובר בשישה חיילי ארצות הברית שהיו בזירת ההתרסקות השנייה.
קולונל מקנייט כלל לא פיקד על הכניסה הקרקעית השנייה של השיירה המשוריינת.
הכח שהשמיד את המסוק בזירת ההתרסקות השנייה לא היה כח רגלי של לוחמי דלתא אלא כח שהתפצל מהשיירה המשוריינת.
הסצנה בה טוראי יורק מאבד את הכח ותועה ברחובות מוגדישו לבדו לא התרחש כלל בתחקיר שבספר.
דמויות בולטות מהספר חסרות כגון סרן סקוט מילר, מפקד כח הקרקע של דלתא, סגן פרינו וסגן לכנר מהריינג'רס שנפצע ברגלו.
שמות רבים מהחיילים שונו. ישנן השמטות רבות נוספות והבדלים נוספים.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'וש הארטנט - סמל משנה מאט אוורסמן
- יואן מקגרגור - רב-טוראי ג'ון גריימס
- אריק באנה - סמל ראשון נורם "הוט" גיבסון
- ויליאם פיכטנר - סמל ראשון ג'ף סנדרסון
- טום סייזמור - קולונל דני מקנייט
- סם שפרד - גנרל ויליאם גאריסון
- ג'ייסון אייזקס - קפטן מייק סטיל
- טום הארדי - סמל לאנס טוואמבלי
- יואן ברמנר - סמל שון נלסון
- יו דנסי - סמל קורט שמידט
- בריאן ואן הולט - סמל ג'ף שטרוקר
- רון אלדרד - מייקל דוראן(אנ'), טייס ה"סופר 64"
- ג'רמי פיבן - קליף "אלביס" וולקט, טייס ה"סופר 61"
- טיי בארל - טימותי "ווילקי" וילקינסון, מהצוות הרפואי שנשלח לאזור ההתרסקות הראשון של ה"סופר 61"
- גרגורי ספורלדר - סמל סקוט גלנטיין, קשר כיתה 4 מכוח הריינג'רס
- קים קואטס - רב-סמל ראשון כריס ווקס
- אורלנדו בלום - טוראי טוד בלקבורן
- ניקולאי קוסטר-וולדו - רב-סמל ראשון גרי גורדון
- אנריקה מרסיאנו - רואיז
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בלאק הוק דאון
"בלאק הוק דאון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"בלאק הוק דאון", באתר נטפליקס
"בלאק הוק דאון", באתר AllMovie (באנגלית)
"בלאק הוק דאון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"בלאק הוק דאון", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"בלאק הוק דאון", באתר Metacritic (באנגלית)- "בלאק הוק דאון", באתר אידיבי
- "בלאק הוק דאון", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"בלאק הוק דאון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- נסים דיין, פנטזיה של מלחמה בעיתוי מושלם, באתר גלובס, 7 במרץ 2002
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 מאת דונלד מקניל, ניו יורק טיימס, האמריקאים חוזרים למוגדישו, הפעם על המסך הגדול, באתר הארץ, 28 בינואר 2002
- ^ גואל פינטו, 13 מועמדויות לאוסקר ל"שר הטבעות", באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
- ^ גואל פינטו, "נפלאות התבונה" זכה באוסקר הסרט הטוב ביותר, באתר הארץ, 24 במרץ 2002
| סרטים בבימויו של רידלי סקוט | ||
|---|---|---|
| שנות ה-70 של המאה ה-20 | הדואליסטים (1977) • הנוסע השמיני (1979) | |
| שנות ה-80 של המאה ה-20 | בלייד ראנר (1982) • אגדה (1985) • זר שומר עלי (1987) • גשם שחור (1989) | |
| שנות ה-90 של המאה ה-20 | תלמה ולואיז (1991) • 1492: מעבר לאופק (1992) • ים של חברים (1996) • ג'י איי ג'יין (1997) | |
| העשור הראשון של המאה ה-21 | גלדיאטור (2000) • חניבעל (2001) • בלאק הוק דאון (2001) • אנשי המזימות (2003) • ממלכת גן עדן (2005) • שנה מופלאה (2006) • אמריקן גנגסטר (2007) • גוף השקרים (2008) | |
| העשור השני של המאה ה-21 | רובין הוד (2010) • פרומתאוס (2012) • היועץ (2013) • אקסודוס: אלים ומלכים (2014) • להציל את מארק וואטני (2015) • הדו-קרב האחרון (2020) | |
| העשור השלישי של המאה ה-21 | בית גוצ'י (2021) • נפוליאון (2023) • גלדיאטור 2 (2024) | |