היסטוריה של הסוציולוגיה

היסטוריה של הסוציולוגיה היא סקירת התפתחותו של ענף הסוציולוגיה לאורך השנים, החל בהגות הרעיונית המוקדמת בנושא ועד ההתבססות כדיסציפלינה מדעית והתמורות שהגיעו לאחריה. הסוציולוגיה היא תורה אקדמית חדשה יחסית, כמו שאר מדעי החברה הכוללים כלכלה, מדע המדינה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה. לרעיונות מאחוריה יש, לעומת זאת, היסטוריה ארוכה ואפשר לייחס את מקורם לשילוב מוקדם של ידע אנושי, מחקרי ופילוסופי.

מקורות הסוציולוגיה

הסוציולוגיה התבססה על אלפי שנים של רעיונות שהלכו והתגבשו לאורך השנים. כך, ניתן למצוא מקורות השראה למחשבה החברתית (שלימים תהפוך לסוציולוגית) ביוון העתיקה, במסורות אסלאמיות מסוימות, ואפילו בכתבי הנאורות. גם במאה השבע עשרה, שיאה של העת החדשה המוקדמת, ניתן למצוא רעיונות בכתבי מקיאוולי, הובס ולוק^[1].

כתבים הכוללים היבטים סוציולוגיים נכתבו כבר בימי יוון העתיקה. המשורר והפילוסוף קסנופנס מתח ביקורת בשירתו על התפיסה המקובלת של האלים כעשויים בצלמו ובדמותו של האדם. הוא טוען שכל עם מיחס לאלים את תכונותיו הגופניות שלו: התראקים מתארים את האלים כאדומי-שיער ותכולי-עיניים, ואילו האתיופים רואים אותם ככהי-עור ופחוסי-אף. הוא הוסיף כי לו היו לסוסים ולשוורים ידיים לפסל בהם אלילים, היו יוצרים אלו את אליהם בדמות סוסים, ואלו – בדמות שוורים. בכך גלומה הבנה לפיה האדם מחצין את תכונותיו ואת ערכיו, הן ברמת הפרט והן ברמת החברה בכללותה, באופן שמאוחר יותר יהיה מרכזי לאמיל דורקהיים שיבסס על מהלך דומה את הגדרתו לטוטם כמפתח להבנת החברה^[2].

אבן ח'לדון, היסטוריון ערבי, כתב במאה ה-14 את ה"אקדמות למדע ההיסטוריה", אשר נחשב לאחד הספרים הראשונים המדברים במונחים של מדעי החברה המודרניים, במיוחד התייחד הספר בדיונים על לכידות חברתית ועל קונפליקט חברתי. הספר רחב היריעה נכתב כ-150 שנה לפני שבכלל צצו מחקרים בתיאוריה פוליטית במערב, ובתוך זה כתביהם של הוגי הרנסאנס. ח'לדון יהיה מהראשונים (שני רק ליוונים) לנסח אידיאלים ודרכי הנמקה קונקרטיות להסבר תופעות חברתיות, בכל הקשור בניתוח של יחסים חברתיים. בה בעת, ח'לדון ביקש לנתח באמצעות מושגים אלה (לכידות וקונפליקט חברתיים), יחד עם מושגים רבים נוספים, את כל פניהן של החברות הערביות בנות זמנו, במישורים כמו פוליטיקה, חיים עירוניים, כלכלה וייצור ידע^[3] הניסיון להציע תיאור כולל ומלא של כלל החברה יישאר היעד של רבים מהמחקרים החברתיים גם מאות שנים קדימה^[4].

ברנסאנס האיטלקי החל מעבר רעיוני מהתמקדות בשאלות מטאפיזיות לשאלות שעיקרן בהיסטוריה, פוליטיקה ורטוריקה. כך, החלה חזרה באירופה לכתבים הפוליטיים של אפלטון ואריסטו, וכן גם לפיתוחיהם בכתבים דוגמת אלה של קיקרו ברומא הרפובליקנית^[5]. כחלק מחזרה זו צמחה גם הגות פוליטית חדשה, שהמייצגים הטהורים ביותר שלה היו מקיאוולי ומאוחר יותר (עם תחילת הרנסאנס האנגלי כמאה שנים מאוחר יותר) תומאס הובס וג'ון לוק. בכל אחד מהספרים הללו, שבמהותם כיוונו לפיתוח של תיאוריות פוליטיות, ניתן למצוא גם רעיונות חברתיים מוקדמים, למשל המקום של ה"פורטונה" בחיי הפרט בספרו של מקיאוולי, המודל של "מצב הטבע" בספרו של הובס ותפיסות בנוגע לאופייה של חברה אידיאלית ויחסי פרט-מדינה במקרה של לוק^[6].

מקורות מאוחרים עוד יותר של הסוציולוגיה עלו בעידן הנאורות, שמתוכו הסוציולוגיה המדעית גם נולדת. פילוסופים רבים – ביניהם מונטסקייה ומאוחר יותר גם ז'אן-ז'אק רוסו – החלו לעסוק במבנה החברה, בסיבות צמיחתה ובאפשרות קיומה של חברה אחרת. בעוד שישנו ויכוח פרשני בנוגע לעד כמה (לפחות) חלק מהוגי הנאורות נבדלו מהסוציולוגים "המדעיים" שבאו אחריהם^[7], אין כל ספק שהייתה להם השפעה על הסוציולוגיה המדעית-צרפתית של סיינט-סימון ושל אוגוסט קונט. במובנים רבים, קונט ראה עצמו כממשיך שלהם^[6].

הסוציולוגיה המודרנית

בעקבות המהפכה המדעית, הרעיון של מדע העוסק בחברה, כדיסציפלינה נפרדת מהפילוסופיה, היה נפוץ מהמאה ה-19. אך הראשון שיישם רעיון זה בצורה מקיפה היה אוגוסט קונט, שאף טבע את המונח סוציולוגיה בשנת 1838 כהלחם המילה הלטינית socius, שמשמעותה חבר/עמית והמילה היוונית logia – תורה. קונט קיווה לאחד את רוב תחומי המדע של הטבע האנושי – כולל פסיכולוגיה, היסטוריה, וכלכלה. הסכמה הסוציולוגית שלו הייתה סטריאוטיפית למאה ה-19; הוא האמין כי כל חיי בני האדם עברו דרך אותם מכשולים היסטוריים ולכן, אם יוכל אדם לתפוס את התוכנית, הוא יוכל לדעת כיצד לתקן בעיות חברתיות.

במקביל לאוגוסט קונט, פעל באירופה קרל מרקס, שלא הגדיר עצמו כסוציולוג אך אבחנותיו לגבי החברה האנושית השפיעו על רבים מהסוציולוגים שבאו בעקבותיו.

הסוציולוגיה כתורה מדעית הגיחה בתחילת המאה ה-19 כתגובה אקדמית לאתגר המודרניות. סוציולוגים קיוו לא רק להבין מה מחזיק קבוצות חברתיות יחד, אלא גם לפתח "תרופת נגד" להתרחקות החברתית.

הספרים הראשונים עם המושג "סוציולוגיה" בכותרתם נכתבו באמצע המאה ה-19 בידי הפילוסוף האנגלי הרברט ספנסר. בארצות הברית ספר זה נלמד לראשונה בקורס "יסודות הסוציולוגיה" באוניברסיטת לורנס, קנזס ב-1890.

ספרו של הסוציולוג הישראלי פרופ' אורי רם, "הסוציולוגיה הישראלית", סוקר את ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה-19 עד סוף העשור השני של המאה ה-21^[8]. הספר יצא לאור בשנת 2020 על ידי מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. בשנת 1998 יצא לאור כתב העת "סוציולוגיה ישראלית" מייסודו של החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב^[9]. כתב העת מוקדש למאמרים סוציולוגיים והוא משמש במה לנושאים העומדים על סדר היום הסוציולוגי שרלוונטיים למציאות בישראל, וכן למחקרים מתקדמים בסוציולוגיה העולמית, תוך התמקדות בישראל.

הקמת מחלקות לסוציולוגיה:

המחלקה הראשונה לסוציולוגיה בישראל הוקמה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1948–1949, לאחר מלחמת העצמאות, המייסד וראש המחלקה היה הפילוסוף מרטין בובר^[10]^[11]
המחלקה המלאה הראשונה באוניברסיטה בארצות הברית נפתחה ב-1892 באוניברסיטת שיקגו בידי אלביון וו. סמול, שב-1895 ייסד את המגזין האמריקאי לסוציולוגיה.
המחלקה הראשונה לסוציולוגיה באירופה נוסדה ב-1895 באוניברסיטת בורדו בידי אמיל דורקהיים, שייסד אתL'Année Sociologique ב-1896.
ב-1919 נוסדה מחלקה לסוציולוגיה בגרמניה באוניברסיטת לודוויג מאקסימיליאן במינכן, בידי מקס ובר.
ב-1920 נוסדה מחלקה לסוציולוגיה בפולין בידי פלוריאן זנאניסקי.
מחלקות הסוציולוגיה הראשונות בבריטניה נוסדו לאחר מלחמת העולם השנייה.

הערות שוליים

^ Sulkunen, Pekka (2014-09-02). "The proto-sociology of Mandeville and Hume". Distinktion: Journal of Social Theory. 15 (3): 361–365. doi:10.1080/1600910X.2014.897639. ISSN 1600-910X. S2CID 144222817.
^ Durkheim, Emile. "The Elementary Forms of the Religious Life a Study in Religious Sociology." (1915).
^ Enan, Muhammed Abdullah (2007). Ibn Khaldun: His Life and Works. The Other Press. p. v. ISBN 978-983-9541-53-3.
^ ראו למשל כאן, Luhmann, Niklas. Social systems. stanford university Press, 1995.
^ ארבל, ב., & שפיר, ר. (2000). "הרנסנס האיטלקי: צמיחתה של תרבות חילונית". משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
^ ¹ ² Fletcher, R. (1971). The making of sociology : a study of sociological theory. Nelson.
^ ריימון ארון, למשל, מגדיר את מונטסקייה כראשון הסוציולוגים המדעיים, ראו Aron, Raymond. Main currents in sociological thought: Montesquieu, Comte, Marx, Tocqueville and the sociologists and the revolution of 1848. Routledge, 2017.
^ אורי רם, הסוציולוגיה הישראלית | היסטוריה רעיונית, 2018-1882, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
^ סוציולוגיה ישראלית - כתב עת לחקר החברה הישראלית, אודות כתב העת, באתר אוניברסיטת תל אביב
^ רונן שמיר ודן אבנון, מרטין בובר והסוציולוגיה הישראלית, באתר כתב העת תאוריה וביקורת
^ נ' שטדלר, ג' יאיר, ו' עזריה ה' גולדברג, תולדות המחלקה, באתר המחלקה לסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

[1] Sulkunen, Pekka (2014-09-02). "The proto-sociology of Mandeville and Hume". Distinktion: Journal of Social Theory. 15 (3): 361–365. doi:10.1080/1600910X.2014.897639. ISSN 1600-910X. S2CID 144222817.

[2] Durkheim, Emile. "The Elementary Forms of the Religious Life a Study in Religious Sociology." (1915).

[3] Enan, Muhammed Abdullah (2007). Ibn Khaldun: His Life and Works. The Other Press. p. v. ISBN 978-983-9541-53-3.

[4] ראו למשל כאן, Luhmann, Niklas. Social systems. stanford university Press, 1995.

[5] ארבל, ב., & שפיר, ר. (2000). "הרנסנס האיטלקי: צמיחתה של תרבות חילונית". משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

[:0-6] ¹ ² Fletcher, R. (1971). The making of sociology : a study of sociological theory. Nelson.

[7] ריימון ארון, למשל, מגדיר את מונטסקייה כראשון הסוציולוגים המדעיים, ראו Aron, Raymond. Main currents in sociological thought: Montesquieu, Comte, Marx, Tocqueville and the sociologists and the revolution of 1848. Routledge, 2017.

[8] אורי רם, הסוציולוגיה הישראלית | היסטוריה רעיונית, 2018-1882, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

[9] סוציולוגיה ישראלית - כתב עת לחקר החברה הישראלית, אודות כתב העת, באתר אוניברסיטת תל אביב

[10] רונן שמיר ודן אבנון, מרטין בובר והסוציולוגיה הישראלית, באתר כתב העת תאוריה וביקורת

[11] נ' שטדלר, ג' יאיר, ו' עזריה ה' גולדברג, תולדות המחלקה, באתר המחלקה לסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.