גלובליזציה פוליטית
במסגרת השינויים החלים בעולם מאז השליש האחרון של המאה ה-20, המכונים "גלובליזציה", חלו שינויים במבנה המדינה ובהיחסים בין המדינות.
השינוי המרכזי בגאופוליטיקה העולמית בתקופה זו הוא קריסתה של ברית המועצות ובעקבותיה של כל הגוש הסובייטי. שינוי זה גרר בעקבותיו מספר שינויים נוספים.
היחלשות מדינת הלאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימת הסכמה בקרב החוקרים כי השינויים החלים בעשורים האחרונים מביאים לאובדן כוחה של מדינת הלאום, אך אין הסכמה על הגורם המקבל את הכוח הזה. בעוד חוקרים מסוימים טוענים כי כוח זה עובר לארגונים פוליטיים על-לאומיים, דוגמת האיחוד האירופי או האומות המאוחדות, אחרים טוענים כי כלל המערכת הפוליטית נחלשת והכוח עובר למערכות אחרות, ובעיקר למערכת הכלכלית.
מספר גורמים חוברים כדי להחליש את כוחה של המדינה. חוקרים שונים מונים את הגורמים שלהלן כמשפיעים על אובדן כוח זה:
- שינויים כלכליים
- השינויים הכלכליים שפורטו לעיל השפיעו השפעה עמוקה על יכולתה של המדינה לשלוט במדיניותה הכלכלית. הסכמי הסחר מנעו מהמדינה את היכולת לשלוט על המכסים ובכך לבחור האם להגן על התעשייה שלה. השינויים בשוק המטבעות הבינלאומי אילצו את המדינה לוותר על רגולציה של המטבע שלה, כדי שתהנה מפירות סחר זה ו"המרוץ לתחתית" אילץ אותה לוותר על חוקי עבודה על מנת לשמור על שכר נמוך ועל חוקים סוציאליים כדי להוריד מיסים, כל זאת כדי למשוך משקיעים פוטנציאלים או למנוע את עזיבתם של משקיעים קיימים.
- תקשורת
- השינויים הטכנולוגיים הביאו לשינויים דרמטיים באופיה של תקשורת ההמונים. הופעתה של תקשורת לוויינים הביאה לצמיחתן של רשתות תקשורת כלל עולמיות ולשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. סוגי שידור אלו, בניגוד לקודמיהם, לא נשלטו על ידי המדינה וזו אף לא יכלה להפעיל עליהם צנזורה ברוב המקרים, ובכך איבדה המדינה את המונופול על עיצוב המידע המגיע לאזרחים.
- שינוי חשוב נוסף בתחום התקשורת הוא הופעתו של האינטרנט. עוד יותר מרשתות התקשורת, איפשר האינטרנט לאזרחי המדינה נגישות למידע שאינו נשלט או מבוקר על ידי המדינה. ניסיונות שנעשים במדינות שונות לחסום אתרים מסוימים ברשת (לרוב של האופוזיציה) נכשלים על פי רוב.
- השינוי בתקשורת איננו אחיד, במרבית מדינות אפריקה אין נגישות לתקשורת אלטרנטיבית בשל מחירה הגבוה ואילו בקוריאה הצפונית מחויבים האזרחים להחזיק מכשירי רדיו הקולטים רק את התחנה של המשטר.
- פשע בינלאומי
- אותם השינויים הטכנולוגיים שאיפשרו את יצירת התאגיד הבינלאומי (ראו לעיל), איפשרו גם את היווצרותו של פשע בינלאומי. כמו מנהלים, גם פושעים יכלו לייעל את פעילותם ולהפוך אותה לרב-עולמית על ידי שימוש בטלפונים סלולריים, תקשורת לוויינים ודואר אלקטרוני. הסחר הפיננסי הבינלאומי איפשר תרגילי הלבנת כספים בינלאומיים שהפכו קשים מאוד לזיהוי. חלקים ניכרים מעולם הפשיעה הפכו להיות בינלאומיים, ובכך אתגרו את יכולתה של המדינה הבודדת להתמודד עימם.
- הגלובליזציה אפשרה גם את יצירת ארגוני טרור בינלאומיים, במיוחד אל-קאעידה ונספחיו. בעוד שבעבר ארגוני הטרור התמקדו במטרות מקומיות יחסית, הרי היום הם מכריזים מלחמה על מדינות.
- היחלשות המדינה בתחום זה הייתה בשני האופנים שתוארו לעיל: מחד, העברת כוחות מהמדינה לטובת ארגונים בינלאומיים ללוחמה בפשיעה, דוגמת האינטרפול. מאידך, חוסר ההצלחה של המדינה בטיפול בפשיעה נתפס כירידה בכוח שלה ולכן גרר אובדן אמון מצד אזרחיה.
- שינוי אופי הצבא
- מאז תחילתו של גיוס החובה, התקיימו יחסים הדוקים בין מדינת הלאום לבין הצבא. ההסתמכות על כל שדרות החברה בעת מלחמה אילצה את המדינה לזכות באמונם של אזרחיה. כדי להבטיח אמון זה, התערבה המדינה באופן עמוק בחייהם של אזרחיה באמצעות מדינת הרווחה.
- בעשורים האחרונים של המאה ה-20 הביאו שינויים בטכנולוגיה הצבאית ובגאופוליטיקה העולמית לירידת הצורך בצבא המונים, ולכן בהזדקקות של מדינות לאמון אזרחיהן. כך התאפשרה הפסקת מדיניות התמיכות הזו, בלא שהירידה במחויבות האזרחים למדינה תפגע בכוחו של הצבא.
דמוקרטיזציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרט לשינויים שלעיל, ובמידת מה בעקבותיהם, הביאה עמה הגלובליזציה גם גל של דמוקרטיזציה. ראשיתו של גל זה בשורת המהפיכות הדמוקרטיות בדרום אמריקה במהלך שנות ה-80 והמשכו בקריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה. פרט לגלים מסיביים אלה, ניתן לראות דמוקרטיזציה, חלקית לפחות, ברוב המדינות הדיקטטוריות בעולם.
לדמוקרטיזציה חלקית זו מספר סיבות: ראשית, הליברליזציה של הכלכלה גוררת אחריה, במקרים רבים, גם תהליכי דמוקרטיזציה. שנית, השינויים הטכנולוגיים מצמצמים את יכולתה של המדינה לשלוט במידע שבידי אזרחיה, ובכך גורמים לביזור של המידע ובכך גם של הכוח הפוליטי, לפחות במידה מסוימת. לבסוף, סופה של המלחמה הקרה מאפשר לארצות הברית לשים דגש על דמוקרטיזציה ולא רק על שמירת נאמנותן של מדינות בעולם השלישי.
שינוי באופי המלחמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סופה של המלחמה הקרה והתפוגגותו של המתח הבין גושי איפשרו לאו"ם, בסיוע גורמים נוספים, למלא את תפקידו המקורי כשומר השלום העולמי. עקב כך, מלחמות בין מדינות הפכו לעניין מסוכן ולא כדאי, שכן המדינה היוזמת הסתכנה במגוון סנקציות, החל מכלכליות ועד להתערבות צבאית.
עם זאת, שינויים אלו לא השפיעו על היתכנותם של סכסוכים מקומיים בתוך גבולותיהן של מדינות, ולכן תקופה זו מאופיינת בריבוי של סכסוכים כאלה, שאף לובשים לעיתים אופי אלים במיוחד (דוגמת רצח העם ברואנדה והמלחמה ביוגוסלביה לשעבר). כוחות בינלאומיים ניסו להתערב גם במלחמות מסוג זה, אך לרוב עשו זאת בצורה חלקית ביותר ובחוסר הצלחה. (יוצא דופן בולט לטענה זו הוא הסכסוך ביוגוסלביה לשעבר, שם הראו כוחות נאט"ו נחישות רבה בדיכוי מלחמת האזרחים. ליוצא דופן זה הסברים רבים, אך רובם מתמקדים במוצא האתני האירופאי של הנלחמים ובקרבתם למרכז אירופה.)
לאחר פיגועי 11 בספטמבר הכריזה ארצות הברית מלחמה על הטרור, מלחמה זו גרמה לנסיגה משמעותית בתהליך זה. לקראת מלחמת עיראק אמנם עשתה ארצות הברית מאמצים לזכות בתמיכה בינלאומית אולם כשמאמצים אלו נכשלו, היא לא נסוגה ויצאה בכל זאת למלחמה.