האלף ה-2 לפנה"ס
|
האלף ה-3 לפנה"ס • האלף ה-2 לפנה"ס • האלף ה-1 לפנה"ס | |
|
מאות: |
המאה ה-20 לפנה"ס • המאה ה-19 לפנה"ס • המאה ה-18 לפנה"ס • המאה ה-17 לפנה"ס • המאה ה-16 לפנה"ס • המאה ה-15 לפנה"ס • המאה ה-14 לפנה"ס • המאה ה-13 לפנה"ס • המאה ה-12 לפנה"ס • המאה ה-11 לפנה"ס |
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
תרבויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציידים-לקטים
רועים נוודים
איגודים חקלאיים פשוטים
איגודים חקלאיים מורכבים / שבטים
חברות עם ממשל
אימפריות
הקו הסגול שמקיף את אסיה ואירופה מציין מרחב בו התקיים עיבוד ברונזה; הקו האדום באזור פרס, מסופוטמיה ויוון מציין מרחב של עיבוד ברזל. 
- דעיכת תרבות שומר – לאחר חורבן אור, המשיכה השליטה השומרית באזור להתקיים בערים איסין ולרסה. שליטה זו הסתיימה עם כיבוש הערים במאה ה-18 לפנה"ס על ידי חמורבי מלך בבל. חמורבי המשיך לקיים את התואר מלך שומר ואכד. התרבות השומרית נטמעה בתרבויות של אכד ובבל ונעלמה.
- ממלכת אשור בתקופה זו מתרחשות תקופת אשור הקדומה (עד אמצע המאה ה-15 לפנה"ס) ותקופת אשור התיכונה – האימפריה (עד סוף המאה ה-10 לפנה"ס).
- התפתחות בבל הקדומה – בשנת 1894 לפנה"ס עלה לשלטון המלך האמורי שוּמוּ־אַבּוּ. הוא ייסד את השושלת הראשונה של בבל, שהייתה שושלת אמורית. בנו שוּמוּ־לַ־אִל, היה הראשון שקבע את בבל כעיר בירה ובכך נוצרה ה"שושלת הבבלית הראשונה". המלחמות באזור נמשכו כ־130 שנה, על השליטה על הקרקעות הפוריות של האזור. מלכי השושלת הראשונה כבשו את ערי המדינה בורסיפה כיש ו־סיפר והכניסו אותן תחת הגמוניה בבלית. במחצית המאה ה־18 לפנה"ס, הרחיב חמורבי הממלכה הבבלית, כבש ואת ערי המדינה איסין ולרסה, הרס את מארי, גרש את העילמים, ואחד את הארץ תחת שלטון העיר בבל. בשנת 1754 לערך נכתבו חוקי חמורבי – קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום. לאחר חמורבי עלה לשלטון בנו שמשו־אילונה ובתקופה זו החלו ניסיונות מרידה של ערים שונות, ולאחרו מלכו 4 מלכים נוספים שלא שינו את מצבה של בבל במרחב. התקופה הבבלית הקדומה הסתיימה בתחילת המאה ה־16 לפנה"ס בעקבות כיבוש העיר על ידי המלך החתי מורשיליש הראשון שבזז את העיר והחריבה הגלה את שמשו־דיתנה, המלך האחרון בשושלת, ולקח את הפסל של מרדוך. תקופה קצרה שלטה בבבל שושלת אמורית שנקראה שושלת ארץ־הים. חורבן העיר אפשר את כיבושה על ידי הכשים, שבטי הרים שחדרו לאזור מהרי הזגרוס, ואלו שלטו בבבל ובאזור במשך כ־400 שנה, עד מחצית המאה ה־12 לפנה"ס. הכשים החזירו עם עלייתם לשלטון את הפסל של מרדוך לבבל. במחצית המאה ה־12 לפנה"ס, כבשו העילמים את הממלכה הכשית. מלכם האחרון "אנליל־נדין־אחי" נלקח לשושן נכלא ומת שם. חלק משלל המלחמה של העילמים הייתה גם אסטלת חוקי חמורבי שהוצבה בפקודת מלך עילם שֻתְּרְךְּ־נַחֻנְתֶּ בעיר הבירה שושן. נבוכדנצר הראשון מלך בבבל בשנים 1146–1123 לפנה"ס. הוא ארגן צבא ופלש לעילם והביס אותה. הוא נכנס לעיר שושן ולקח את פסלי האלים מרדוך ואשתו שרפניתום, והחזיר אותם לעיר הבירה בבל. הוא הקים מחדש מקדשים שהעילמים הרסו בניפור ואור. במיוחד נודעה חשיבות לשיקום מקדשו של האל מרדוך – מקדש אסגילה – בעיר בבל.
- הממלכה החתית באנטוליה.
- המשך התפתחותה של ממלכת עילם באזור איראן דהיום. כולל שושלת אפארטי בממלכה העילמית העתיקה, הממלכה העילמית התיכונה, ותחילת הממלכה העילמית החדשה.
- הממלכה התיכונה במצרים (2052–1570 לפנה"ס) ולאחריה בתקופה 1550–1070 לפנה"ס, התקיימה במצרים תקופת הממלכה החדשה, שכוללת את השושלות ה-18–20. המרכז האדמיניסטרטיבי עובר לתבאי במצרים העליונה, אשר הייתה מולדת השושלת החדשה. בתקופה זו במקום מדיניות של התגוננות עברה מצרים למדיניות של כיבוש. מצרים חדרה מזרחה וניכרת ההשפעה של התרבויות אותן פגשה על האומנות, לבוש, מותרות ועוד. ימי השושלת ה-19 (1305–1200 לפנה"ס) הם ימי תור הזהב של מצרים הפרעונית. בשנת 1290 לפנה"ס עלה לשלטון אחד מהגדולים שבמלכי מצרים, פרעה רעמסס השני שמלך עד מותו ב-1224. רעמסס השני יצא במרץ רב להשבת כבודה ותפארתה של האימפריה. תקופת שלטונו הצטיינה בשגשוג כלכלי, מה שאפשר ביצוע מיזמי בנייה גרנדיוזיים אשר רבים מהם קיימים גם היום. בשנת 1269 לפנה"ס יצא רעמסס צפונה, במסע צבאי כנגד האימפריה החתית, על מנת לכבוש מחדש את לבנון ודרום סוריה של ימינו. שיאו של מסע זה היה קרב ענק המוכנה קרב קדש בו השתתפו אלפי מרכבות ורבבות חיילי רגלים. כ-16 שנים לאחר הקרב, נחתם הסכם השלום החיתי – מצרי.
- דומיננטיות מצרית בכנען ובסוריה. (1600–1360 לפנה"ס)
- סיום התרבות המינואית ביוון העתיקה – בסביבות 1500 לפנה"ס
- עליה ונפילתה של יוון המיקנית (1600–1100 לפנה"ס)
- העידן העתיק בסין – שושלת שָׁאנְג הייתה השושלת השנייה בתולדות סין. לפי ההיסטוריוגרפיה הסינית, שושלת זו שלטה לאחר שושלת שיה, באלף השני לפני הספירה באזור עמק הנהר הצהוב. לשושלת היו 31 מלכים, והיא הייתה הארוכה שבשושלות סין. בתקופה זו הופיעו הרישומים הכתובים העתיקים ביותר בסין – אלו נחרטו לצורך הגדת עתידות על עצמות או קונכיות. כתבים אלה, המכונים עצמות ניחוש, מתוארכים למאה ה-13 לפנה"ס לערך. בשנת 1046 לפנה"ס המלך ווּ מג'וֹאוּ, הביס את המלך ג'וֹאוּ משָׁאנְג, ובכך סיים את שלטונה של שושלת שאנג והפך למלך הראשון של שושלת ג'ואו בסין.
- דעיכתה של תרבות עמק האינדוס – ב-1900 לפנה"ס לערך, החלו להופיע סימנים של הידרדרות הדרגתית. אנשים החלו לעזוב את הערים ולאלו שנותרו לא הייתה תזונה מספקת. עד סביבות 1800 לפנה"ס ננטשו רוב הערים. בהמשך תרבות זו נשכחה. דבר לא היה ידוע עליה עד לגילויה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בידי ר. ד. בנרג'י. במחצית השנייה של המילניום החלה באזור הודו התגבשותה של תרבות נוספת – בתקופה זו נכתבו כתבי הריג ודה, הכתבים המוקדמים ביותר של ההינדואיזם. השערות שונות מציעות קשר בין תרבות עמק האינדוס לתרבות שיצרה את ההינדואיזם, אולם נכון לשנת 2020 אין די ראיות המצביעות על קשר כזה בפועל[1].
- בסביבות 1800 לפנה"ס החלה לדעוך ציוויליזציית נורטה צ'יקו בפרו, שהייתה הציוויליזציה הראשונה באמריקה. החלו להופיע מרכזים אחרים מדרום ומצפון לה. יעברו עוד אלף שנים עד שתצמח תרבות חדשה בפרו, בשם צ'אווין.
- מסביבות 1500 לפנה"ס החלה להופיע התרבות של האולמקים ששרדה עד עד לשנת 400 לפנה"ס. האולמקים חיו באזור השפלה הטרופית של דרום-מרכז מקסיקו, בעיקר באזורים שמהווים היום את מדינת וראקרוס ומדינת טבסקו במצר היבשה טהואנטפק (Tehuantepec). השפעתם התרבותית הייתה נרחבת יותר, ויצירות אמנות של האולמקים נמצאו אפילו באל סלוודור.
-
פסל אולמקי ענקי בדמות ראש שנמצא בלה ונטה -
-
-
מטבעות ברונזה מתקופת שושלת שָׁאנְג בסין -
ראש ברונזה מאתר Sanxingdui בסין, מהמאה ה-12 או 13 לפני הספירה -
עצמות ניחוש מסין -
אמנות הסלע בטאנום שבשוודיה, מתקופת הברונזה (1800 עד 500 לפנה"ס)
.jpg)
ערים חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
-
שרידי אחתאתון -
שרידי טאניס -
שרידי קרקול
.jpg)
.png)
אישים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חמורבי, המנהיג והמחוקק הבבלי. (1792–1745 לפנה"ס)
- פרעה יעחמס (השושלת ה-18 במצרים) (שלט בין 1550 ל-1525 לפנה"ס בקירוב)
- פרעה חַתְּשֶפְּסוּת – מלכה מצרית. (1520–1468 לפנה"ס בקירוב)
- תחותמס השלישי – נחשב לגדול מלכי מצרים העתיקה. (1490–1426 לפנה"ס)
- אחנתון (ואשתו נפרטיטי) – הנהיג רפורמות בדת המצרית. (שלט 1379–1362 לפנה"ס)
- תות ענח' אמון (1341–1322 לפנה"ס) פרעה מצרי אשר מלך על מצרים העתיקה בין השנים 1332–1323 לפנה"ס
- רעמסס השני (1304–1237 לפנה"ס) פרעה ומלך במצרים בשנים 1279–1213 לפנה"ס, במשך כ-66 שנה. חלק מהחוקרים מזהים אותו כפרעה המוזכר בספר שמות בסיפור יציאת מצרים. לעומת זאת חוקרים אחרים מזהים את פרעה המקראי, בדמות בנו של רעמסס ה-2, מרנפתח.
- מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך – 1203 לפנה"ס) פרעה מצרי אשר מלך על מצרים העתיקה בין השנים 1213–1203 לפנה"ס.
- רעמסס השלישי – בתקופתו חלה התדרדרות במצבה של מצרים.(השושלת ה-20) (1186–1154 לפנה"ס)
- שלמנאסר הראשון – מלך אשור. (1274–1245 לפנה"ס)
אישים מרכזיים על פי המסורת היהודית:
- שלושת האבות וארבע האמהות ו-12 שבטי ישראל
- משה רבנו, מנהיג את העם היהודי ביציאת מצרים.
- יהושע בן נון, מנהיג את כיבוש כנען.
- שאול המלך, מלך ישראל הראשון. (המאה ה-11 לפנה"ס)
-
-
-
ציור קיר המתאר את רעמסס השני רוכב על מרכבתו בעודו אוחז בחץ וקשת ומכה בנובים שמרדו בשלטונו -
פרעה חתשפסות -
פרעה תות ענח' אמון
אירועים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בבל נופלת בידי המלך מורסיליס הראשון (1595 לפנה"ס)
- פלישת גויי הים לפיניקיה, מיקנים ומצרים
- יסוד אתונה (1235 לפנה"ס)
- נפילתה של טרויה (1184 לפנה"ס)
- החיתים מתחילים לצרוף ברזל בקנה מידה נרחב באנטוליה (טורקיה של ימינו). התהליך מניב ברזל ספוגי, המקביל לברזל החשיל בן ימינו.
- תחריטי ברונזה בשטח סקנדינביה דהיום
- במאה ה-17 לפנה"ס הוכחדו הממותות האחרונות בעולם באי וראנגל
- בערך באמצע המילניום החל הנוהג להשתמש בזהב למטרות סחר חליפין[2]
אירועים בולטים על פי המסורת היהודית:
- על פי התנ"ך במאה ה-12 לפנה"ס בני ישראל יוצאים ממצרים, מקבלים את התורה, וכובשים את כנען (חבל הארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל)
-
תמונה המתארת את ניצחונו של פרעה יעחמס על החיקסוס. -
פסלי הענק של ממנון הוקמו במאה ה-14 לפנה"ס -
-
מקדשי אבו סימבל נבנו במאה ה-13 לפנה"ס על ידי רעמסס השני. -
איור של ארון הברית -
נבוכדנאצר הראשון מעניק פטור ממסים לכוהני האל מרדוך -
ממלכת ישראל המאוחדת בימי שאול ודוד
.jpg)
.png)
תגליות, חידושים והמצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המצאת האלפבית.
- פיתוח הסְּפָרוֹת הבבליות בסביבות המאה ה-19 לפני הספירה. זו השיטה העתיקה ביותר הידועה שמשתמשת בערכי מיקום (בדומה לשיטה העשרונית המקובלת כיום), כלומר שיטה שבה ערכה של ספרה נקבע לא רק לפי צורתה, אלא גם לפי מיקומה במספר.
- תיעוד ראשון של נפילת כוכב שביט, בידי הסינים.
- שימוש סיני באידיאוגרמות.
- תחילת תקופת הברזל.
- פרי האפרסק מגיע מסין לפרס, ומשם לאירופה.
- ניתוח חומרים בכדים עתיקים באמריקה הפרה היסטורית מעיד על תחילת שימוש במשקאות קקאו באלף זה, ככל הנראה כבר החל מסביבות 1900 לפני הספירה לכל הפחות[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי בליזובסקי, המהפכה החקלאית גרמה להתפוצצות אוכלוסין בדרום מזרח אסיה לפני 4,000 שנה, באתר "הידען", 28 בספטמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היסטוריה של ההינדואיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ U. S. Government Confiscated Gold and Other Gold Facts You Should Know, יאהו עסקים
- ^ Terry G. Powis, W. Jeffrey Hurst, María del Carmen Rodríguez, Ponciano Ortíz C., Michael Blake, David Cheetham, Michael D. Coe & John G. Hodgson, Oldest chocolate in the New World
| לוח אירועים בהיסטוריה |
|---|