מצבה
מצבה היא לוח או עמוד, עשוי לרוב אבן ולעיתים עץ או מתכת, המוצב אנכית מהקרקע.[1][2] מצבות משמות לשתי מטרות עיקריות: מצבות קבורה ומצבות זיכרון.[1]
- מצבת קבורה – לציון מקום בו נטמן נפטר. על המצבה מציינים, על-פי-רוב, את שם הנפטר, תאריך לידתו ותאריך פטירתו ולעיתים מוסיפים כמה מילים המייחדות את האדם שנפטר.
- מצבת זיכרון – לאזכור והנצחה של אירוע או אדם מסוים. מצבת מעין זאת יכולה להבנות בצורות ובגדלים שונים.
על מצבות (או "אסטלות") זיכרון לעתים רשומים, מצוירים או חרוטים שמותיהם ותואריהם של המתים או החיים שאת שמם היא מנציחה. מצבות שימשו עוד כמצייני גבול טריטוריאלי דוגמת האסטלות שהקים פרעה אחנתון באל עמרנה ואבני הכודורו המסופוטמיות, או כדי לציין ניצחונות והישגים צבאיים.
מצבות ומונומנטים ברחבי העולם מספקים מידע מקיף על התרבויות שהקימו אותן, גם אם אינם נושאים עליהם כיתוב. כך לדוגמה המגליתים שאינם נושאים עליהם כתובות ואשר הוקמו מלוב בדרום ועד סקוטלנד בצפון, הם עדות לתרבויות שהתקיימו בתקופת האבן החדשה המאוחרת ובטרם הנהגת הכתב. למצבות ואסטלות צורות שונות ומגוונות, הכוללות בין היתר אובליסקים וצלבים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למלה "מַצֵּבָה" מקבילות בפיניקית: "מצבת" ו"מנצבת", ובפונית שימשה גם המלה "נצב"; בארמית, "נצב", ובניבים של הנבטים והתדמורים גם "מצב".[2] ביוונית נקראת στηλη (סְטֶלֶה), ומשם ללטינית stela ולמונח הקיים גם בעברית: "אסטלי" (בלשון חז"ל) ו"אסטלה" (בימינו).[1]
מצבות בעת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מצבות ידועות עוד מתקופת הברונזה במזרח הקרוב הקדום, למשל בקרב השושלת האמורית בבבל ואצל החתים, וכן אצל המיקנים ביוון. מצבות המשיכו להתקיים באזור גם בתקופת הברזל; מפורסמת מבין המצבות שנמצאו בחפירות היא מצבת מישע.[1] במקרא הופיעו המצבות במטרה לציין מקום קבורה כמו למשל, ציון מקום קבורתה של רחל בידי יעקב[4], או אבשלום שהקים לעצמו מצבה עוד בחייו,[5] וכן נהגו הפיניקים להציב לעצמם מצבות בעודם בחיים.[6] כמו כן, מצבות הוצבו לצורך חתימת הסכם בין שני צדדים. בספר בראשית מסופר על המצבה שהקים יעקב לציון ההסכם שערך עם לבן[7] יהושע בן נון הציב שתים עשרה אבנים בגלגל.[8][9] המצבה בתרבויות המזרח הקדום ייצגה לעיתים את נוכחות האל, ובמקרים אחרים (כגון בכתובות הנדר הפיניקיות) היוותה מצבת זיכרון לכך שהאל שמע את קולו של מציב המצבה.[10]
גם ביוון המשיכו ליצור מצבות לאחר תקופת הברונזה, לעיתים עם עיטורי צמחים בראשן. מצבה גדולה ומפורסמת במיוחד היא המאוסוליאום בהליקרנסוס. גם בתקופה הרומית המשיכו לייצר מצבות, לרוב בצורת פתח מקדש כאשר הנפטר מוצג בו.[11]
כן הוקמו מצבות, או "אסטלות", במצרים העתיקה ואתיופיה, וכ על ידי הסינים, תרבויות בודהיסטיות שונות ועל ידי תרבויות פרה-קולומביאניות כמו המאיה והאולמקים.
מצבות קבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מצבת קבורה
מצבת קבורה היא מצבה שנועדה לציין את מקום קבורתו של אדם. מצבות כאלה מופיעות כבר במקרא, וידועות מהעת העתיקה גם מחפירות ארכאולוגיות.[12]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
מצבות בבית קברות נוצרי -
מצבה בצורת גדם עץ בפארק בית הקברות של הקהילה הדתית־חופשייה בברלין, פרנצלאואר ברג
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצבות, דף שער בספרייה הלאומית- אסטלה (ארכיאולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית
- שרגא הר-גיל, "אם התורה מפארת - סימן שמותר לפאר", מעריב, 15 בנובמבר 1966
כאן סקרנים | אופנת המצבות של היהודים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:44)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 אשר עובדיה (א. ע.), "מצבה", האנציקלופדיה העברית (כרך כד), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב, עמ' 98
- ^ 1 2 מגן ברושי, ערך "מצבה", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ה' (ממוכן–סתרי), מוסד ביאליק, 1968, עמ' 221 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 119
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק כ'
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ח, פסוק י"ח
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 89
- ^ ספר בראשית, פרק ל"א, פסוקים מ"ה–נ"ב
- ^ ספר יהושע, פרק ד', פסוקים כ'–כ"ד
- ^ מגן ברושי, ערך "מצבה", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ה' (ממוכן–סתרי), מוסד ביאליק, 1968, עמ' 221–222 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ מגן ברושי, ערך "מצבה", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ה' (ממוכן–סתרי), מוסד ביאליק, 1968, עמ' 223 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ אשר עובדיה (א. ע.), "מצבה", האנציקלופדיה העברית (כרך כד), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב, עמ' 99
- ^ מגן ברושי, ערך "מצבה", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ה' (ממוכן–סתרי), מוסד ביאליק, 1968, עמ' 222 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
