פורטל:תולדות עם ישראל
|
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
||
_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F,_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg)
|
יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
כ"ה בכסלו תרמ"ג, 6 בדצמבר 1882, ראשוני המושבה זכרון יעקב התיישבו בקרקעותיהם, שנרכשו מידי אפנדי בחיפה. הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהארגן את הפלגת המייסדים מרומניה. שנה לאחר הקמת המושבה היא קרסה כלכלית, והברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד שכונה גם "הנדיב הידוע", בא לעזרתה במימון ובייעוץ, אך גם ב"אפוטרופסות שנמשכה עד שנת 1900. הברון הקים בזכרון יעקב, כמו במושבות עבריות נוספות בארץ ישראל, מערך חקלאי וציבורי, שכלל שירותי מנהל ורפואה, וכן הקים במושבה בית כנסת גדול, וקבע את שמה על שם אביו יעקב.
26 בדצמבר 1949, עלתה הכנסת אל ירושלים. כאשר הקומה המדינה הייתה ירושלים במצור; ועל כן, נערכו הישיבות הראשונות של הכנסת בתל אביב, ובהם בית דיזנגוף, בבניין קולנוע "קסם". מקומה הראשון בעיר הבירה היה בבניין הסוכנות היהודית, ואחר בבית פרומין במרכז העיר. אבן הפינה למבנה הקבע בגבעת רם הונחה במעמד נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ב־14 באוקטובר 1958.
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו בימי הביניים על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: שפיירא, ורמייזא ומגנצא. חלק מהתקנות התקבלו כמחייבות בקרב יהדות אשכנז לדורותיה; מקצתן אף הובאו בשולחן ערוך ובכתבי פוסקים נוספים, והן נחשבות עד היום לחלק בלתי נפרד מהפסיקה היהודית המחייבת.
הסיבות שבגינן תיקנו חכמי שו"ם את התקנות הן שונות ומגוונות. ביסודן עמד המצב המדיני והחברתי ששרר בתקופות ההן בצפון אירופה. חלקן תוקנו כתגובה ליחסים בלתי תקינים בין הקהילות לבין שלטונות הערים שבהן דרו, וחלקן תוקנו כמענה לבעיות פנים קהילתיות. כדי להגשים את מטרותיהן של התקנות, השתדלו הרבנים והפרנסים להשיג להן קונצנזוס נרחב ככל האפשר, ועל מפיריהן הוטלו סנקציות קהילתיות שונות.
מכיוון שרוב התקנות תוקנו כמענה לבעיות נקודתיות מקומיות, בחלוף הזמן והצורך הלכו התקנות ונשתכחו. לרובן של התקנות לא נמצאו הדים בתקופות מאוחרות יותר, וכל הידוע עליהן הוא מספרי השו"ת הסמוכים לתקופתן. עם זאת, מספר תקנות תוקנו כמענה לבעיות כלליות שכיחות. אלו נידונו באריכות בספרות השו"ת לדורותיה, למן תקופת הראשונים דרך תקופת האחרונים ועד ימינו. עם אלו נמנות "תקנת הנדוניה" ו"תקנת החליצה".
גירוש ספרד הוא גירושם הכפוי של יהודי ספרד, שמאוחר יותר הוחל גם על היהודים שגרו בפורטוגל, שבא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון. היהודים הועמדו בפני הברירה: להתנצר או לעזוב תוך ארבעה חודשים. חלק מהיהודים העדיפו להתנצר, לפחות למראית עין, ונשארו בספרד כאנוסים. מרבית המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה עות'מאנית, ובאירופה: צרפת, ובריטניה, איטליה, ארצות השפלה וגרמניה.
לרשימה המלאה
בנימין זאב תאודור הרצל היה מנהיג ומדינאי יהודי ציוני יליד בודפשט; לפי משלח ידו היה עיתונאי, סופר, מחזאי משפטן. הוא נחשב למפתח רעיון הציונות המדינית, ועל כן, זכה בעם ישראל לכינוי "חוזה המדינה". הוא התחיל את דרכו כמנהיג, כאשר היה שליח של עיתון ווינאי בפריז, והיה עד למשפט דרייפוס ולגל אנטישמיות ששטף את צרפת. בעקבות האירועים האלו, הוא עזב את רעיון התבוללות לטובת הרעיון המדיני והלאומיות היהודית. חזונו המדיני הוצג בספרו "מדינת היהודים". הרצל כינס את הקונגרס הציוני הראשון בבזל.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת
בן-ציון דינור היה מחנך, היסטוריון, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל. ב־1921 עלה לארץ ישראל והפך להיות מורה בסמינר בית הכרם למורים בירושלים, וכעבור שנים אחדות מונה למנהל הסמינר. ב־1936 נתמנה לפרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. יזם את הקמתו של כתב העת "ציון", שיצא לראשונה באוקטובר 1935, ואותו ערך יחד עם חברו הטוב יצחק בער. בכנסת הראשונה שימש דינור כחבר הכנסת מטעם מפא"י, במשבצת שיועדה לאנשי הרוח שמזדהים עם המפלגה. בראשית ימי הכנסת השנייה (1951), מונה לשר החינוך השלישי של מדינת ישראל, וכיהן בתפקיד עד 3 בנובמבר 1955, בלי שהיה חבר הכנסת. הוא יזם את חקיקתם של מספר חוקים: ב-12 במאי 1953, כ"ו באייר תשי"ג יזם בן-ציון דינור את "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם". בתמוז אותה שנה הביא לפני הכנסת חוק שני: חוק חינוך ממלכתי, שלפיו החינוך הממלכתי בישראל יועבר לידי המדינה ויבוטלו הזרמים בחינוך – החלוקה של החינוך הישראלי לזרמים מפלגתיים. כמו כן יזם את מפעל חלוקת פרס ישראל.
לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים
המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות (צרפתית: Musée d'Art et d'Histoire du Judaïsme) הוא מוזיאון השוכן במרכז פריז, עוסק בהיסטוריה של יהדות צרפת מאז ימי הביניים, ועד לעת החדשה, פרשת דרייפוס, השואה והקמת מדינת ישראל. במוזיאון התמקדות מיוחדת בפרשת דרייפוס.
ספר תולדות ההגנה, הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאה לאור מערכות של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. כתבו אותו, על סמך מחקריהם וידיעותיהם, היסטוריונים ישראלים בשנות ה-50 של המאה ה-20. עורכו הראשי היה ההיסטוריון בן-ציון דינור.
היהודי זיס הוא כותרם של שני רומנים, הידוע יותר מביניהם מאת הסופר היהודי גרמני ליון פויכטוונגר (1925). שני הרומנים עוסקים בסיפור חייו של יוזף זיסקינד אופנהיימר (1698 או 1699 – 4 בפברואר 1738 ליד שטוטגרט), בנקאי יהודי שהיה יועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג והוצא להורג באכזריות לאחר מותו של פטרונו. הרומן של פויכטוונגר בנוי מחמישה חלקים: "האצילים", "העם", "היהודים", "הנסיך", "האחר". בנוסף לדמויות אמיתיות שהיו קיימות בהיסטוריה, הכניס פויכטוונגר לסיפור דמויות שהמציא, כמו הרב גבריאל (המייצג את ה"תודעה היהודית" של זיס) ובתו נעמי, שהיא גם הדמות היחידה המוצגת באופן חיובי ברומן. הדמות הוכנסה לרומן על מנת להפוך את ההתרחשויות לדרמטיות ו"סיפוריות" וחלק מן הפרשנים טוענים שהיא מייצגת את "החכמה והנשמה הטהורה של עם ישראל".
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
גנזך הציונות הדתית הוא ארכיון תעודות, מסמכים, כתבי יד ודברי דפוס שאסף ד"ר יצחק רפאל במסגרת מוסד הרב קוק בירושלים, אשר נושאו העיקרי הוא תולדות הציונות הדתית. בשל אוצרותיו הרבים נעזרים בו חוקרים של הציונות, תנועת המזרחי והפועל המזרחי, ובחקר תולדות היישוב.
גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וחיבורים שכתבו יהודים, בין המאה ה-9 ועד המאה ה-19. בשל חשיבותם הם נשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. הכתבים התגלו ופורסמו, בתחילה על ידי שניאור זלמן שכטר, ואחר כך על ידי חוקרים והיסטוריונים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, ארץ ישראל והמזרח התיכון, מאז ימי הביניים ועד העת החדשה.
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|
מיזם יהדות מזרח אירופה. מטרת המיזם היא ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע במנעד ההיסטורי של יהדות מזרח. אנחנו ננסה ליצור ערכים חדשים ולשפר קיימים על תולדותיהם, תרבותם וחייהם של יהודים במזרח אירופה.
לרשימת מיזמי הפורטל_-_David_Ben_Gurion_reading_the_Declaration_of_Independence.jpg)
|
|
|
|
|
|
| היסטוריה | תנ"ך | צה"ל | ביתא ישראל | היישוב | השואה |
|
|
|
|
|
|
| ישראל | יהדות | השפה העברית | אתרי מורשת בישראל | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
הספרייה הלאומית |
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)