חיים תדמור
לידה |
18 בנובמבר 1923 חרבין, הרפובליקה הסינית ![]() |
---|---|
פטירה |
11 בדצמבר 2005 (בגיל 82) ירושלים ![]() |
שם לידה |
חיים פרומשטיין ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
מקום קבורה |
הר המנוחות ![]() |
השכלה |
אוניברסיטת לונדון ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס רוטשילד ![]() |
![]() ![]() |
חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה פרופסור ומייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תדמור נולד בשם חיים פרומשטיין בחרבין שבסין, שם התיישב אביו כסוחר פרוות טרם מלחמת העולם הראשונה. מוצאו של האב מקרים.
ב-1935, לאחר שאביו נפטר, עלה עם אמו לארץ ישראל וסיים את לימודיו בגמנסיה העברית בירושלים. ב-1943 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית. במלחמת השחרור שירת בירושלים. בשנת 1950 סיים את עבודת המוסמך, ולאחר מכן יצא להתמחות באשורולוגיה באוניברסיטת לונדון ובאוניברסיטת שיקגו, שם שהה מ-1954 עד 1957. עבודת הדוקטורט שלו, שאותה הגיש ב-1954, עסקה בכרונולוגיה של המזרח הקדום בתקופת המקרא תוך שילוב חקר המקרא ומקורות אשוריים.
ב-1958 החל להרצות באוניברסיטה העברית בחקר המקרא ובתולדות המזרח הקדום, וב-1965 ייסד את החוג לאשורולוגיה ועמד בראשו. בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין[1]. בשנת 1993 יצא לגמלאות. במשך 35 השנים שעסק בתחום הפך את האוניברסיטה העברית למרכז בינלאומי לחקר מסופוטמיה ותולדות המזרח הקדום. החוג לאשורולגיה משך תלמידים מהארץ ומחו"ל.
כגולת הכותרת של מחקריו נחשבות עבודותיו על הכתובות של תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, שנחשבו קשות ביותר להבנה ופירושו לספר מלכים ב' בסדרת Anchor Bible, שכתב עם מרדכי כוגן. כן ערך את הכרכים האחרונים של האנציקלופדיה המקראית.
בשנת 1985 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכיהן כסגן נשיא האקדמיה מ-1996 עד 2004. הוא נבחר לעמית כבוד של האקדמיה האמריקנית ללימודי היהדות ושל החברה האמריקנית למזרחנות, וכן זכה להוקרה מהאקדמיה הסינית של מחוז הולדתו. בשנת 2000 הוענק לו פרס רוטשילד על מפעל חייו.
זכה בחייו לשני קובצי כבוד של מאמרים (Festschrift), שהשני בהם הוקדש גם לאשתו הארכאולוגית, מרים תדמור. לבני הזוג תדמור שני ילדים: דוד ונעמי.
ארכיונו האישי הופקד בספרייה הלאומית על ידי אלמנתו בשנת 2008, הוא שמור במחלקת הארכיונים של הספרייה[2].
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשור, בבל ויהודה - מחקרים בתולדות המזרח הקדום, בעריכת מרדכי כוגן, הוצאת מוסד ביאליק.
- The Inscriptions of Tiglath-pileser III, King of Assyria: Critical Edition with Introduction, Translations and Commentary, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994 (second printing with addenda et corrigenda 2007).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לזכרו של חיים תדמור, בעריכת יעקב קליין וישראל אפעל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשע"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- רשימת המאמרים של חיים תדמור באתר רמב"י
- בני ציפר, אנשים יקרים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2005
- נתן וסרמן, מה היה התרתן או הרבשקה? עם מותו של האשורולוג חיים תדמור, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2005
- נופי ארץ ישראל של שנות ה-40 בתערוכת צילום(הקישור אינו פעיל)
- נקרולוג, באתר ה-American Academy for Jewish Research] (באנגלית)
חיים תדמור (1923-2005), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דבר, 29 באוגוסט 1971
- ^ ארכיון חיים תדמור, בספרייה הלאומית
- אשורולוגים
- חוקרי מקרא ישראלים
- היסטוריונים ישראלים
- ישראלים ילידי סין
- אנשי העלייה החמישית
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס רוטשילד
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום
- עורכי האנציקלופדיה המקראית
- בוגרי גימנסיה רחביה
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1923
- ישראלים שנפטרו ב-2005