קתלין קניון

קתלין קניון
Kathleen Mary Kenyon
לידה	5 בינואר 1906; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	24 באוגוסט 1978 (בגיל 72); רקסהאם, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום מגורים	אנגליה
מקום לימודים	סאמרוויל קולג', אוקספורד (1928); בית הספר לבנות סנט פול ;
מוסדות	קולג' סנט יו (1962–1973); UCL Institute of Archaeology (1948–1962); אוניברסיטת לונדון ;
תלמידי דוקטורט	קלר אפשטין
פרסים והוקרה	גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (1973); עמית אגודת חוקרי העתיקות של לונדון; עמית האקדמיה הבריטית (1955); עמית אגודת חוקרי העתיקות של לונדון ;
תרומות עיקריות
	חפירות ביריחו, שכלול שיטת וילר-קניון
חתימה

קתלין מרי קניון (באנגלית: Kathleen Mary Kenyon‏; 5 בינואר 1906 - 24 באוגוסט 1978) הייתה ארכאולוגית אנגלייה, שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, ובסהר הפורה ושל הפרהיסטוריה של ארץ ישראל בפרט.

חייה

קניון נולדה בלונדון ב-5 בינואר 1906, בתו הבכורה של סר פרדריק קניון, חוקר כתבים קלאסיים והתנ"ך, שהתמנה כמנהלו של המוזיאון הבריטי ב-1909. במהלך לימודיה במכללת סומרוויל שבאוניברסיטת אוקספורד, גילתה קניון עניין מועט בארכאולוגיה, אך הצטרפה לחברה הארכאולוגית של אוניברסיטת אוקספורד, וב-1927 התמנתה לנשיאתה הראשונה. את לימודי ההיסטוריה סיימה עם ציונים לא מזהירים במיוחד, אך כאן התערבה יד הגורל, ומנהלת המכללה, מרגרט פריי, הציעה לה להצטרף למשלחת הארכאולוגית בזימבבואה הגדולה, וכך, במשך מחצית השנה ב-1929, השתתפה קניון במשלחת המצומצמת, וגמלה בלבה ההחלטה לפנות לקריירה ארכאולוגית.

לאחר חזרתה לבריטניה, הצטרפה קניון כמתנדבת למשלחתו של מורטימר וילר ויצאה לחפור בשרידי העיר הרומית העתיקה ורולמיום שבסנט אלבנס, שם חפרה במשך עונות הקיץ שבין 1930 ל-1935 ולמדה מווילר את שיטתו הארכאולוגית ואת חשיבותה המכרעת של הסטרטיגרפיה. עם הזמן, עלתה קרנה בעיני וילר, וב-1934 הופקדה על חפירות התיאטרון ללא ממונים מעל גבה. במקביל, בין השנים 1931 - 1934, השתתפה קניון בחפירות בתל שומרון, שם ניסתה לעשות שימוש ראשוני במה שלימים ייקרא "שיטת וילר-קניון" (להלן), אך גילתה שאין הדבר עולה בד בבד עם חפירה בקנה מידה גדול, שבה מנהלי האתר האחרים מתרכזים בעיקר בניתוח טיפולוגי של המבנים וכלי החרס.

מאז ועד לאחר מלחמת העולם השנייה, עסקה קניון בארכאולוגיה של אנגליה, והייתה שותפה בהקמת המכון הלונדוני לארכאולוגיה (כיום חלק מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון), והייתה המנהלת בפועל בימי המלחמה.

חפירתה החשובה ביותר התנהלה בתל יריחו. החפירה, שנערכה בין השנים 1957-1952 הניבה מספר ממצאים מרעישים, ביניהם מבני ביצורים, שגרמו לה להכריז על יריחו כ"עיר הקדומה בעולם". בחפירותיה מצאו לראשונה גולגולות מכוירות. הממצא כלל 19 גולגולות קבורות בקבוצות בקבורה משנית. מתוכן 14 גולגולות נמשחו בטיח או בצבע. הקבוצה הגדולה ביותר הייתה של 7 גולגולות, שבהן העיניים עוצבו באמצעות שיבוץ צדפים כגון קונכיית פי הכושי, בנוסף נצבעו חלקן העליות של הגולגולות בפסי צבע אדום.

בין השנים 1951–1966 הייתה מנהלת בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים (שלימים נקרא על שמה "מכון קניון"). בשנת 1962 מונתה לעמוד בראש קולג' סנט היוז באוניברסיטת אוקספורד.

ב-19 באוגוסט 1978 לקתה קניון בשבץ, וחמישה ימים לאחר מכן נפטרה.

שיטת וילר-קניון

הכניסה למכון קניון לארכאולוגיה בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים

שיטת החפירות של וילר, ששוכללה על ידי קניון בחפירתה ביריחו, שמה דגש רב על הסטרטיגרפיה (השתכבות) של האתר הנחפר, והסדר והארגון הדרושים כדי לפענחו.

בתחילה, אזור החפירה מחולק לריבועי חפירה בגודל אחיד (הגודל הנפוץ ביותר הוא של 5×5 מטר, אם כי הדבר עשוי להשתנות באזורים שונים בעולם, ובהתאם לאופי החפירה וכורח הנסיבות), תוך הקפדה על השארת שטח בלתי-חפור ביניהם (בַּנְקֶטִים), המאפשר לראות את חתך החפירה לאחר מעשה. הריבועים עצמם נחפרים בזהירות, שכבה אחר שכבה, תוך שימת לב לסימנים הוויזואליים המציינים את המעברים משכבה אחת לקודמתה, כגון שינוי בצבע הקרקע. כל ממצא מקוטלג לא רק בהתאם למקום שבו נמצא, אלא גם בהתאם לשכבתו.

פועל יוצא מתשומת הלב המרובה לפרטים בשיטת חפירה זו הוא מספר הארכאולוגים ביחס להיקף החפירה: בתחילת דרכה של הארכאולוגיה, ניתן היה למצוא אתר ארכאולוגי שחופרים בו עשרות רבות של פועלים בלתי-מיומנים, תחת פיקוח קומץ ארכאולוגים, שאף עשויים היו להיעדר מהשטח למשך זמן ממושך; ואילו מאז ששיטת וילר-קניון זכתה לפופולריות, גם אם אתר נחפר בניהולו של ארכאולוג ראשי אחד, מועסקים במקום ארכאולוגים אחרים, שכל אחד מהם אחראי על שטח שבו לא יותר מקומץ ריבועי חפירה.

גישה זו, ששמה דגש רב על המימד האופקי, מזניחה מעט את מימד העומק. ה"בנקטים" שבין הריבועים אינם מוסרים בשום פנים ואופן, שהרי הם שמעידים על הסטרטיגרפיה; פועל יוצא מכך, הוא שבדו"חות חפירה הנוהגים בשיטה זו, ניתן למצוא חתכים רבים ומפורטים, אך כמעט שלא קיימות תוכניות של מבנים שלמים.

דבקות יתר בשיטתה הייתה לה לרועץ, כאשר ביצעה חפירה בשטח מצומצם, והכריזה בפסקנות כי אין בגבעה המערבית כל עדות לאכלוס יהודי בתקופת בית ראשון, טענה שהופרכה לחלוטין עם חפירותיו של נחמן אביגד מספר שנים לאחר מכן.

חפירותיה ביריחו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בחפירה ארכאולוגית שנערכה בשנת 1952 התגלו מספר חללי קבורה בקרבת העיר יריחו. אחד מקברים אלו מכונה "קבר יריחו", ומוצב במוזיאון הבריטי.

חפירותיה בירושלים

בשנים 1961–1967, בעת היותה מנהלת בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים, ערכה קניון חפירות בעיר דוד ובכמה אתרים סמוכים. בירושלים נערכו חפירות כבר מאז מחצית המאה ה-19, אך ניתן לומר שקניון הייתה הראשונה שעשתה זאת על פי אמות-מידה מדעיות, ובעיקר מתוך שימת לב לבירור סטרטיגרפי קפדני של השכבות ורבדי העפר, ומתוך שימת לב לקשר שבין החרסים שנמצאו ובין רובדי העפר השונים. מצד שני, במבט לאחור, ולאור החפירות הנערכות בירושלים מאז מלחמת ששת הימים, התברר כי רבות מן הפרשנויות שלה לממצאיה היו מוטעות. מרבית שטחי החפירה שלה נבחרו מתוך מגמה לברר סוגיות וקשיים שעלו מתוך ניסיון להבין את ממצאיהם ומסקנותיהם של קודמיה בחפירות באתר. היא חפרה מספר ניכר של שטחי חפירה, אך אלה היו ברובם מצומצמים מאוד בשטחם.

להלן תמצית ממצאיה העיקריים:

שטח A

שטח שתוכנן להיות חתך צר וארוך במורד המזרחי של עיר דוד, למן ה"מגדל היבוסי" שחשפו רוברט מקאליסטר וגארו דנקן בראש המדרון ועד למעיין הגיחון שבתחתית ערוץ נחל קדרון. בחלק העליון של החתך הראתה קניון בצורה משכנעת כי "המגדל היבוסי" איננו אלא מגדל מן התקופה ההלניסטית, וזאת על סמך חרסים בני התקופה שמצאה מתחת ליסודותיו. המגדל הוא אפוא חלק מן הביצור המכונה "החומה הקדומה" או "החומה הראשונה" של ביצורי ירושלים החשמונאית. קניון מצאה בסמוך גם את חלקיו הראשונים של בית מגורים מ תקופת הברזל ב', אשר כעשור שנים מאוחר יותר נחפר בשלמותו בידי יגאל שילה ("בית אחיאל").

במחצית המדרון לערך מצאה קניון שתי חומות מקבילות, בנויות לרוחב המדרון. את האחת, שעוביה כשני מטרים ובנויה מאבנים בינוניות בגודלן, תארכה לתקופת הברונזה התיכונה ב' (מאה 18 לפסה"נ). את החומה השנייה, שעוביה כ-5.5 מ', ובנויה באבנים קטנות, תיארכה לתקופת הברזל ב' (מאה שביעית לפסה"נ). קניון הסיקה שמצאה את חומות העיר מתקופות אלה. בעיקר החשיבה את העובדה שירושלים הייתה מבוצרת למן תקופת הברונזה התיכונה ב'. יתר על כן, תגלית החומה הראתה שהכניסה העליונה למערכת פיר וורן התת-קרקעית, המצויה במעלה המדרון, מצויה למעשה בתוך תחומי העיר המבוצרים. התגלית הזאת נחשבת בוודאי לתגלית החשובה ביותר שלה בחפירות בירושלים. שלאחר התגלית הזאת לא המשיכה קניון את החתך המתוכנן שלה עד לתחתית המדרון. אף שהראתה שהכניסה העליונה למערכת פיר וורן היא באזור מבוצר, עדיין האמינה שהמעיין עצמו נמצא מחוץ לעיר ללא כל הגנה. אילו הייתה ממשיכה את החתך שלה כמתוכנן הייתה מגלה את הביצורים סביב המעיין, מתקופת הברונזה התיכונה ב', שנחשפו כשנות דור מאוחר יותר בידי רוני רייך ואלי שוקרון.

קניון הרחיבה את חפירותיה לכוון צפון באזור החומה הקדומה. התגלית המעניינת ביותר כאן הייתה מערה טבעית, שפיתחה נמצא מחוץ לחומות העיר, ובה התגלה מצבור גדול ביותר של כלי חרס ושל צלמיות, מתקופת הברזל ב'.

שטחים B, 1D, D2, ו-E

אלה הם ארבעה שטחים קטנים בגודל של ריבוע חפירה אחד או שניים כל אחד, על המורד המזרחי של הר ציון. מאחר שבריבועים אלה לא מצאה חרסים מתקופת הברזל ב', הסיקה מכך שהעיר לא התרחבה מערבה בחלקה השני של תקופת הברזל. את הטענה הזו הפריך נחמן אביגד בחפירתו ברובע היהודי שבגבעה המערבית, כשמצא עקבות של יישוב מפותח וחומה עבה שהגנה עליו. מתברר כי מיקום שטחי החפירה (על המדרון ולא על הרמה), וגודלם הזעיר הביאו לממצא החסר. טעותה העקרונית של קניון הייתה, שביססה תאוריה על עדות שלילית.

שטח C

זהו ריבוע חפירה קטן שנחפר באזור המוריסטן שבלב הרובע הנוצרי. בריבוע זה ירדה קניון לעומק של כ-15 מ'. מתחת לרבדים של עפר מן התקופה הביזנטית ומן המאה הראשונה לספירה, נמצאו מילויי עפר עם חרסים מתקופת הברזל ב' ושרידי מחצבה. קניון הסיקה שבשתי התקופות הקדומות שטח החפירה היה מחוץ לעיר.

שטח F

שני שטחי חפירה בדרום עמק הגיא המרכזי, סמוך לנחל קדרון. בשטח אחד חשפה בשנית חלקים משער העיר, משלהי תקופת הבית השני ומן התקופה הביזנטית, שער שחשפו לפניה פרדריק בליס וארצ'יבלד דיקי וכיסו מחדש. בשטח השני חשפה קטע קצר מחומה עבה בנויה מאבני שדה בינוניות בגודלן, החתוכה לתוך עפר שהכיל חרסים מתקופת הברזל. לפי מתודת הסקת המסקנות שלה, החומה מאוחרת לתקופת הברזל, והיא שייכת לשלהי ימי הבית השני (אף על פי שייתכנו יותר משלב קיום אחד לתקופה). נחמן אביגד הראה שיש דמיון צורני בין קטע חומה זה, לחומה מתקופת הברזל ב' שחשף ברובע היהודי, ושיער כי שני הקטעים מייצגים את התפשטות העיר מערבה בתקופה זו.

מאחר שקניון חשבה שתחומי העיר לא התרחבו מערבה בשלהי תקופת הברזל ב', היא נדרשה להסבר פתלתול למקומה של בריכת השילוח בעמק הטירופיאון (שמצויה מחוץ לגבעת עיר דוד), ולעובדה שנקבת השילוח נחצבה במאמץ רב להביא מים אל הבריכה המצויה למעשה מחוץ לעיר. לטענתה, הבריכה הייתה כולה תת-קרקעית במקורה, ורק הפיר שירד אל תוכה, שבו הייתה גישה אל המים, היה מצוי בתוך תחומי עיר דוד. לאור התגליות של נחמן אביגד בגבעה המערבית, נראה בעליל שזה הסבר מופרך המנסה להאחז בתאוריה של אי-התרחבות העיר, אף על פי שהנתונים סותרים זאת.

שטחים H ו-P

שטחי חפירה הצמודים מצפון לשטח החפירה שחפרו מקאליסטר ודנקן בראש גבעת עיר דוד. חשפה שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל א'. היא קבעה שבאזור זה, בין שטחי החפירה, הייתה חומתה הצפונית של עיר דוד הכנענית. בשטח זה המשיכה לחפור אילת מזר למן שנת 2005 ואילך.

שטח J

שטח קטן בפינה הפנימית של העיר העתיקה, הישר מדרום להר הבית. בשטח זה גם עבדה מחלקת העתיקות הירדנית לפני בניית בית ספר. נחשפו שרידיו של בניין גדול עם עמוד אבן באתרו. קניון תארכה אותו לתקופה הביזנטית, ע"פ המתודה שלה לתארך את זמן בנייתו של בניין לפי החרסים שנמצאו מתחת לרצפה. לימים חשפו בנימין מזר ומאיר בן דב את כל הבניין, ותארכוהו לתקופה האומיית.

שטחים K ו-W

שטחי חפירה קטנים בעמק הטירופיאון, מעט צפונה לבריכת השילוח. אלה היו מיועדים לחיפוש הביצור המערבי של גבעת עיר דוד. ראויים לציון גילוי שלדים משלהי ימי הבית השני, אל נכון עקבות לחורבן ירושלים בשנת 70.

שטח L

שטח חפירה נרחב שנחפר בגן שבמערב הרובע הארמני שבתוך תחומי העיר העתיקה. בשכבה העליונה נחשף בניין נרחב מהתקופה הממלוכית. מתחתיו שרידים לא מרשימים מתקופות שונות (ביזנטית, תקופת הבית השני). מארמון הורדוס, שלפי המקורות ההיסטוריים השתרע מדרום למצודה, לא נמצא זכר. בדוחק ניתן לומר כי נמצאו היסודות שנועדו ליצור משטח מוגבה, שעליו נבנה ולא השתמר הארמון.

שטח M

שטח נרחב בגיא המרכזי מדרום לחומת העיר העתיקה. כיום מצוי השטח ב"חניון גבעתי", ומתנהלות חפירות ממזרח לשטח שחפרה קניון. בחפירה הזו התברר כי החומה והשער שחשפו ג'והן קרופוט וג'רלד פיצ'ג'רלד דרומה יותר, אינה נמשכת צפונה, ולכן יש בכך להפריך את הטענה שאלה חומה ושער עיר, ובמקום זאת נראה שאלה שרידים של מבנה גדול.

שטח N

שטח קטן בעמק הגיא המרכזי, לערך במחצית הדרך בין הר הבית לבריכת השילוח. נחשף כאן קטע קטן של הרחוב המרוצף והמדורג, שנחשף לראשונה בסמוך בידי בליס ודיקי. הרחוב היה מכוסה במפולת אבני בנייה, ולפי מטמון מטבעות של המרד הגדול, קניון יחסה נכונה את המפולת לחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה.

שטחי S

שטחי חפירה קטנים צמודים לחומת העיר העתיקה מחוץ לחומה, מדרום להר הבית. שטח S-II נחפר ליד כביש העופל, בזיקה למגדל שחשף בשעתו צ'ארלס וורן. קניון זיהתה כאן חומה ותארכה אותה נכונה לתקופת הברזל. בשנות השמונים הרחיבו את החפירה כאן בנימין מזר, ואחר-כך נכדתו, אילת מזר.

שטח T

חפירת בדיקה ליד קו החומה שחשפו אליעזר סוקניק וליאו אריה מאיר מצפון לשער שכם, ואשר זוהתה על ידי חופרים אלה עם החומה השלישית. קניון הסיקה שזו אינה חומה של העיר ירושלים, אלא החומה ("דייק") של המצור שהטיל עליה טיטוס בשנת 70 לספה"נ.

שטח V

ריבועי חפירה קטנים בראש עיר דוד בדרומה. נחשפו שם שרידי מחצבות, שתוארכו לתקופה הרומית.

שטח X

שטח קטן שתוכנן להיחפר בסמוך ממזרח לחומה הדרומית, החוסמת את עמק הטירופיאון ליד ברכת השילוח. החפירה שם לא יצאה לפועל בגלל פרוץ מלחמת ששת הימים.

ספריה

With John W. Crowfoot & Eleazar L. Sukenik, Buildings at Samaria, Palestine Exploration Fund, London, 1942
Beginning in Archaeology, Phoenix House, London, 1952
With John W. Crowfoot & Grace M. Crowfoot, Objects from Samaria, Palestine Exploration Fund, London, 1957
Digging up Jericho, Praeger, New York, 1957
Excavations in Southwark, Surrey Archaeological Society, 1959
Archaeology in the Holy Land, Praeger, New York, 1960
Together with Sheppard S. Frere, The Roman Theatre of Verulamium, English Life Publications, 1964
Amorites and Canaanites, Oxford University Press, London, 1966
Palestine in the Middle Bronze Age, Cambridge University Press, London, 1966
Jerusalem - Excavating 3000 Years of History, McGraw-Hill, New York, 1967
Palestine in the time of the Eighteenth Dynasty, Cambridge University Press, London, 1971
Royal Cities of the Old Testament, Barrie and Jenkins, London, 1971
Digging Up Jerusalem, Praeger, New York, 1974
The Bible and Recent Archaeology, British Museum Publications, London, 1978

בתרגום עברי

קתלין מ' קניון, חשפנו את יריחו: פרשת החפירות 1952-56; תרגמה: ג' אריוך, תל אביב: דביר, 1961. (Digging Up Jericho)

לקריאה נוספת

גבריאל ברקאי, "חמישים שנה לחפירות קתלין קניון בירושלים: החפירה שחיסלה קריירה מפוארת", חידושים בחקר ירושלים 16 (תשעא), 2010, עמ' 402–412

Callaway, Joseph A. (1979), "Dame Kathleen Kenyon, 1906-1978", The Biblical Archaeologist 42.2 (1979), pp. 122–125.
Miriam C. Davis, Dame Kathleen Kenyon: digging up the Holy Land, Left Coast Press, 2008

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מדיה וקבצים בנושא קתלין קניון בוויקישיתוף

רשימת המאמרים של קתלין קניון באתר רמב"י (באנגלית)
מגן ברושי, גרנד קניון, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
תחיה גל, הארכיאולוגית ד"ר קתלין קניון, למרחב, 25 בספטמבר 1967
קתלין מרי קניון (1906- 1978) באתר עיר דוד
הספרים של קתלין קניון, באתר "סימניה"
הספרים של Kathleen Kenyon, באתר "סימניה" (עבור ספרים באנגלית)
קתלין קניון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קתלין קניון בוויקיארכאולוגיה (באנגלית)