גבריאל ברקאי
 | |
| גבריאל ברקאי, יוני 2017 | |
| לידה |
20 ביוני 1944 (בן 80) גטו בודפשט, הונגריה |
|---|---|
| מקום מגורים |
ירושלים  |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
דוד אוסישקין |
| מוסדות | |
| תרומות עיקריות | |
| |
  | |
גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014. התפרסם בשורת תגליות ארכאולוגיות בעיקר בירושלים, המיוחסות לתקופת הבית השני ואף סוף תקופת הבית הראשון, אך בעיקר בשל גילוי לוחיות ברכת כהנים, מלפני 2,600 שנה לערך (תקופת יאשיהו או יהויקים מלכי יהודה), כלומר לפני סוף תקופת הבית הראשון.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברקאי נולד בגטו בודפשט שבהונגריה לאליעזר ורחל ברסלאוור ועוד בילדותו עברתה המשפחה את שמה ועלתה לישראל ב־1950. ברקאי הצעיר סיים את חוק לימודיו בגימנסיה העברית רחביה ב־1962 ולאחר שירותו הצבאי פרנס את משפחתו כמורה דרך. בשנים 1964–1967 השלים תואר ראשון בארכאולוגיה ובגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך תקופה זו שימש כעוזר הוראה של דוד פלוסר. ברקאי החל את לימודיו לתואר השני באוניברסיטה העברית והצטרף למרים רוזן-איילון בחפירות בשושן.[1] ב־1970, מעט אחרי יסודו של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עבר לשם והחל במסלול ישיר לדוקטורט. לימודיו נקטעו עם מלחמת יום כיפור, שבה התגייס לחיל החינוך ועסק בסקר בצפון הבשן שבמובלעת הסורית.[2] בשנת 1986 קיבל תואר דוקטור. את עבודת הדוקטורט "צפונה ומערבה של ירושלים בסוף תקופת הברזל" כתב בהנחייתו של דוד אוסישקין.
תוך כדי לימודיו השתתף בחפירות בתל ערד, כביש האפיפיור, ממשית ומגידו. בסקר כפר השילוח, תל באר שבע, תל משוש ותל יזרעאל השתתף כמנהל שטח או עוזר ראשי, ובחפירות תל לכיש בראשות דוד אוסישקין, השתתף במשך 15 שנה והיה אחראי על חפירת החתך.
בין השנים 1974–1983 השתתף בסקר מערכות קבורה מתקופת הברזל בירושלים. בין הבולטות במערות הקבורה שעלו בסקר היו מערות קבורה מתקופת בית ראשון בשטחי בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים.[3] בהתאם למיקומי מערות הקבורה מימי בית ראשון, עשה ברקאי שימוש בשיטה מקסימליסטית לגבי היקף העיר ירושלים בימי בית ראשון וטען שבשטחי הרובע המוסלמי והנוצרי של היום היו שכונות מיושבות, גם אם לא מוקפות חומה, בסוף ימי בית ראשון.[4]
החל משנת 1975 עסק ברקאי בחפירות בכתף הינום, בתחילה בקנה מידה מצומצם, ולאחר מכן בחפירות מסודרות בשנים 1979, 1980 ו-1988, 1989 ו־1994. בחפירות אלו גילה קבוצה של כשבע מערות קבורה, ובהן ממצאים רבים מסוף תקופת בית ראשון. ואולם הממצאים שזכו לפרסום הנרחב ביותר היו לוחיות ברכת כהנים, שתי לוחיות כסף קטנות ומגולגלות ששימשו קמע, ועליהן חרוטות ברכות, שהן זהות כמעט לחלוטין בנוסחן לברכת הכהנים שבמקרא, למעט קטע קצר אחד החסר בהן ומופיע במקרא.
בשנת 1983 חפר ברקאי ברוגם גנים והציע כי הרגמים היו אתרי מספד למלכי יהודה.[5] בשנת 1983 חפר ברמת רחל וב־1995 בתל קריית יערים.
בשנת 2005 יזם עם הארכאולוג יצחק דבירה את פרויקט סינון העפר מהר הבית שמטרתו סינון ומחקר של שפכי עפר שהוצאו מהר הבית ללא חפירת הצלה מקדימה, או פיקוח ובדיקה ארכאולוגית. הפרויקט מומן עד לאפריל 2017 על ידי עמותת אלעד ויצר הד תקשורתי נרחב. כמו כן השתתף ברקאי לא אחת כאורח בתוכנית הטלוויזיה הקנדית "הארכאולוג העירום" עם שמחה יעקובוביץ'.
ברקאי היה חבר בסגל ההוראה של אוניברסיטת תל אביב בשנים 1970–1997[6], באוניברסיטת בן-גוריון ב־1997, במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן בשנים 1998–2011, בבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית בשנים 2008–2015 ובמכון ללימודי ארץ הצבי החל מ-1975. כמו כן, העביר קורסים במסגרות אקדמאיות וסמי-אקדמאיות ועממיות שונות: מכללת אשקלון, מכללת אריאל, מכללת בית ברל, בצלאל, אוניברסיטת חיפה, בית הספר לתיירות, מכון לנדר, מכון אבשלום, מרכז מורשת בגין ועוד.
בשנת 1996 זכה בפרס ירושלים לארכאולוגיה,[7] ב־2014 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות. ב-2018 הוענק לו תואר יקיר ירושלים.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גבריאל ברקאי ויצחק צוויג, "אור חדש על הר הבית", אריאל 175, תשס"ז.
- גבריאל ברקאי ויצחק צוויג, "חידושים במפעל סינון העפר מהר הבית", בתוך: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה; דברי הכנס השמיני, תשס"ז.
- Zachi Dvira, "Gabriel Barkay - A Living Legend Archaeologist", in: Robert Detsch & André Lemaire (אנ') (eds.), Gabriel — Tell this Man the Meaning of his Vision (Daniel, 8:16) — Studies in Archaeology, Epigraphy, Iconography and the Biblical World in honor of Gabriel Barkay on the occasion of his 80th bithday (22 June 2024), Tel-Aviv, 2024, pp. X-XXX.
- Gabriel Barkay et al., "The Amulets from Ketef Hinnom: A New Edition and Evaluation", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 334, American Schools of Oriental Research, May 2004
- Gabriel Barkay et al., "The Challenges of Ketef Hinnom: Using Advanced Technologies to Reclaim the Earliest Biblical Texts and Their Contexts", Near Eastern Archaeology 66 (4), American Schools of Oriental Research, December 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גבריאל ברקאי, באתר Academia.edu
- גבריאל ברקאי, "חפירות כתף־הינום בירושלים", קדמוניות, גיליון 68, 1984 (4), עמ' 94–108 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
- גבריאל ברקאי, ברכת הכוהנים על לוחיות כסף מכתף הינום בירושלים, קתדרה 52, יד בן צבי, תשמ"ט
- יואל יעקובי, ההר הוליד עפר, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2014
- נדב שרגאי, חופר את חיינו, באתר ישראל היום, 11 במאי 2016
הודיה כריש חזוני, יקיר ירושלים ששלח רבע מיליון ישראלים לגעת בבית המקדש, בעיתון מקור ראשון, 16 במאי 2018- אסף אברהם, זיכרונות משושן: הארכיאולוג הישראלי שחפר באיראן, באתר ynet, 22 במרץ 2019
- ארנון סגל, וכמו שאת העיר חפר, עולם קטן, 18 במאי 2023
גבריאל ברקאי (1944-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תום שגב, חוקרים ישראליים בשושן הבירה, על המשמר, 22 במרץ 1970
- ^ דני אורמן, צבי אילן, גבריאל ברקאי, עמי מזר, עמוס קלונר (1974). שרידים ארכאולוגיים בצפון הבשן. קדמוניות ו. עמ' 85-90.
Gabriel Barkay, Zvi Ilan, Amos Kloner & Dan Urman, (1974) "Archaeological Survey in the Northern Bashan (Preliminary Report) ", Israel Exploration Journal 24, pp. 173-184 - ^ גבריאל ברקאי, עמיחי מזר ועמוס קלונר (1975). בית-הקברות הצפוני של ירושלים בימי בית-ראשון. קדמוניות ח'. עמ' 71-76.
- ^ דליה שחורי, השכונות החדשות של ירושלים הקדומה, באתר הארץ, 29 באפריל 2002
- ^ Gabriel Barkay. (2003). Mounds of Mystery. Biblical Archaeology Review 29(3) pp. 32-39.
- ^ אינגה דויטשקרון, הארכיאולוגיה מרתקת את נשות הדיפלומטים, מעריב, 2 באוגוסט 1978
- ^ מערכת "אריאל", פרס ירושלים לארכיאולוגיה לד"ר גבריאל ברקאי, אריאל 119–120, 1996, עמ' 315–317 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ הודיה כריש חזוני, יקיר ירושלים ששלח רבע מיליון ישראלים לגעת בבית המקדש, בעיתון מקור ראשון, 16 במאי 2018